מהותה של האמונה באל בקרב רוב בני האדם היא שכנוע דתי: רוב בני האדם לא מסוגלים לאהוב את האל ויכולים רק ללכת בעקבותיו כמו רובוטים, ללא יכולת לכמוה לאל באמת או להעריץ אותו באמת. הם בסך הכל הולכים בעקבותיו בדממה. בני אדם רבים מאמינים באל, אך רק מעטים מאוד אוהבים את האל. בני האדם "יראים" את האל מפני שהם פוחדים מאסון, או שהם "מעריצים" את האל משום שהוא רם ונישא – אך ביראתם ובהערצתם אין אהבה אמיתית או כמיהה אמיתית. בחוויותיהם הם מחפשים את פרטי הפרטים של האמת או תעלומות חסרות חשיבות. רוב בני האדם רק הולכים בעקבות האל, דגים ברכות במים סוערים. הם לא מחפשים את האמת ולא מתמסרים לאל באמת כדי לקבל את ברכותיו. חיי האמונה באל של כל בני האדם הם חסרי משמעות, אין להם ערך והם כוללים את שיקוליהם וחתירותיהם האישיים. הם לא מאמינים באל כדי לאהוב את האל, אלא כדי לקבל את ברכתו. בני אדם רבים פועלים כאוות נפשם, עושים ככל העולה על רוחם ולעולם לא מביאים בחשבון את ענייניו של האל או שואלים את עצמם אם מעשיהם תואמים את כוונותיו של האל. בני אדם כאלה אפילו לא יכולים להגיע לאמונה אמיתית, וקל וחומר שהם לא יכולים להגיע לאהבה כלפי האל. מהות האל לא נועדה רק לכך שהאדם יאמין בה; מעבר לכך, היא נועדה לכך שהאדם יאהב אותה. אולם רבים מאלה שמאמינים באל לא מסוגלים לגלות את "הסוד". בני האדם לא מעזים לאהוב את האל, וגם לא מנסים לאהוב אותו. הם מעולם לא גילו שיש כל כך הרבה לאהוב באל – הם מעולם לא גילו שהאל הוא האל שאוהב את האדם ושהוא האל שהאדם נועד לאהוב. חביבותו של האל מתבטאת בעבודתו: רק כאשר אנשים חווים את עבודתו של האל הם יכולים לגלות את חביבותו; רק במציאות הם יכולים להעריך את חביבותו של האל. ומבלי לחוות ולראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של האל. יש כל כך הרבה לאהוב באל, אך ללא מגע בפועל עם האל, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו האל לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת האל שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת האל שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על האל שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם ולא על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשהאל יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו המעשיים ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל צביונו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים אלפי מונים מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר לעוצמת האהבה של בני האדם לאל שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאל שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. האל גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה מעשית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את האל, האל ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המעשיות של האל.

האל משתמש במעשיות ובהופעת העובדות כדי להפוך בני אדם למושלמים. דברי האל מגשימים חלק מהבאתו את בני האדם לכדי שלמות וזו עבודת ההכוונה ופתיחת הדרך. כלומר, עליך למצוא בדברי האל את נתיב היישום בפועל ואת ידיעת החזיונות. כשבני האדם יבינו את הדברים האלה, יהיו להם נתיב וחזיונות ביישומם בפועל, והם יוכלו להשיג נאורות דרך דברי האל. הם יוכלו להבין שהדברים האלה הגיעו מהאל ויוכלו להבחין בדברים רבים. אחרי ההבנה, עליהם להיכנס מיד למציאות הזו, ועליהם להשתמש בדברי האל כדי לְרַצות את האל בפועל בחייהם. האל יכוון אותך בכל, וייתן לך נתיב ליישום שלך בפועל, וגם יגרום לך להרגיש שהוא חביב מאוד ויאפשר לך לראות שכל שלב בעבודתו של האל בך נועד להפוך אותך למושלם. אם אתה רוצה לראות את אהבת האל, אם אתה רוצה לחוות באמת את אהבתו של האל, עליך להעמיק במציאות, עליך להעמיק בחיים האמיתיים ולראות שכל דבר שהאל עושה הוא אהבה וישועה, ונועד לאפשר לבני האדם להותיר את הטומאה מאחור ולזכך את הדברים שבתוכם שלא יכולים לְרַצות את כוונות האל. האל משתמש במילים כדי לספק לאדם. הוא יוצר נסיבות שבני האדם יחוו בחיים האמיתיים, ואם בני אדם אוכלים ושותים רבים מדברי האל, הרי שכשהם מיישמים אותם בפועל, הם יכולים לפתור את כל הקשיים בחייהם באמצעות רבים מדברי האל. כלומר, עליך להצטייד בדברי האל כדי להעמיק במציאות. אם אתה לא אוכל ושותה את דברי האל, ואם אתה נעדר את עבודת האל, לא יהיה לך נתיב בחיים האמיתיים. אם אתה לעולם לא אוכל ושותה את דברי האל, תהיה אובד עצות כשיקרה לך דבר מה. אתה יודע רק שעליך לאהוב את האל, אך אינך מסוגל לכושר הבחנה ואין לך נתיב ליישום בפועל. אתה נבוך ומבולבל, ולפעמים אתה אפילו שכשאתה מרצה את הבשר אתה מרצה את האל – כל אלה הם התוצאה של אי-אכילת ואי-שתיית דברי האל. כלומר, אם אתם לא מסתייעים בדבריו של האל ורק מגששים סביב במציאות, הרי שאתם לגמרי לא מסוגלים למצוא את נתיב היישום בפועל. בני אדם כאלה פשוט לא מבינים מה פירוש הדבר להאמין באל, וקל וחומר שהם לא מבינים מה פירוש הדבר לאהוב את האל. אם כשאתה משתמש בהארה ובהכוונה של דברי האל, אתה מרבה להתפלל, לחקור ולחפש, וכך אתה מגלה את מה שאתה צריך ליישם בפועל, מוצא הזדמנויות לעבודתה של רוח הקודש, משתף פעולה באמת עם האל, ואתה לא נבוך ומבולבל, הרי שיהיה לך נתיב בחיים האמיתיים, ובאמת תרצה את האל. לאחר שריצית את האל, תהיה בקרבך הכוונתו של האל, והוא יברך אותך במיוחד, ומתוך כך תזכה לתחושת הנאה: אתה תרגיש כבוד מיוחד בכך שריצית את האל, תרגיש מואר במיוחד בקרבך, ובלבך תהיה צלול ושלו. מצפונך יהיה רגוע ונקי מאשמה ותרגיש תחושה נעימה למראה אחיך ואחיותיך. זה פירושה של ההנאה מאהבת האל, ורק זו היא הנאת אמיתית מהאל. הנאתם של בני האדם מאהבת האל מושגת באמצעות חוויות: באמצעות חוויית מצוקה וחוויה של יישום בפועל של האמת, בני האדם זוכים לברכותיו של האל. אם אתה רק אומר שהאל אוהב אותך באמת, שהאל אכן שילם מחיר יקר למען בני האדם, שהוא אמר את דבריו הרבים בסבלנות ובנדיבות ותמיד מושיע בני אדם, אמירתך את הדברים האלה היא רק צד אחד של הנאה מהאל. בני האדם זוכים להנאה רבה יותר – הנאה אמיתית – כשהם מיישמים בפועל את האמת בחייהם האמיתיים. אז הם שלווים וצלולים בלבבותיהם. הם מתרגשים ומרגישים שהאל חביב ביותר. אתה תרגיש שהמחיר ששילמת היה כדאי מאוד. לאחר ששילמת מחיר גבוה במאמציך, תהיה מואר במיוחד בקרבך: אתה תרגיש שאתה נהנה באמת מאהבת האל, ותבין שהאל ביצע את עבודת הישועה בבני האדם, שזיכוכו את בני האדם נעשה כדי לטהר אותם ושהאל מנסה בני אדם כדי לבדוק אם הם באמת אוהבים אותו. אתה תמיד מיישם בפועל את האמת כך, בהדרגה תפתח הבנה ברורה של חלק ניכר מעבודתו של האל, ואז תרגיש שדבריו של האל בפניך צלולים כבדולח. אם אתה יכול להבין היטב אמיתות רבות, תרגיש שכל העניינים קלים ליישום בפועל, שאתה יכול להתגבר על כל נושא ולהתגבר על כל פיתוי, ותגלה ששום דבר לא מהווה בעיה עבורף, הדבר ישחרר אותך ויוציא אותך לחופשי. אז תיהנה מאהבת האל, ואהבת האל האמיתית תורעף עליך. האל מברך את מי שיש לו חזיונות, שיש לו את האמת, שיש לו ידע, ושאוהב אותו באמת. אם בני האדם רוצים לראות את אהבת האל, עליהם ליישם בפועל את האמת בחייהם האמיתיים, עליהם להיות מוכנים לסבול כאב ולזנוח את הדברים שהם אוהבים כדי לְרַצות את האל, ועל אף הדמעות בעיניהם, הם עדיין צריכים לְרַצות את לבו של האל. כך האל יברך אותך ללא ספק, ואם אתה סובל מצוקה כזו, אחריה תבוא עבודתה של רוח הקודש. במהלך החיים האמיתיים, ותוך חוויית דברי האל, בני האדם יכולים לראות את חביבותו של האל. רק אם הם טעמו מאהבתו של האל, הם יכולים לאהוב אותו באמת.

אלה שאוהבים את האל הם אלה שאוהבים את האמת, וככל שאלה שאוהבים את האמת ירבו ליישם אותה בפועל, כך הם יחזיקו ביותר ממנה; ככל שהם ירבו ליישם אותה בפועל, כך הם יזכו ביותר מאהבת האל, וככל שהם ירבו ליישם אותה בפועל, כך האל יברך אותם יותר. אם תמיד תיישם כך בפועל, אהבת האל תאפשר לך בהדרגה לראות זאת, כפי שפטרוס החל להכיר את האל: פטרוס אמר שלאל אין רק החוכמה לברוא את השמים והארץ וכל הדברים, אלא שיש לו גם החוכמה לעשות עבודה מעשית בבני האדם. פטרוס אמר שהאל ראוי לאהבתם של בני האדם לא רק בזכות זה שברא את השמים והארץ וכל צבאם, אלא גם בזכות יכולתו לברוא את האדם, להושיע את האדם, להפוך את האדם למושלם ולהנחיל את אהבתו לאדם. עוד אמר פטרוס שיש הרבה באל שראוי לאהבתו של האדם. פטרוס אמר לישוע: "האם אתה ראוי לאהבתם של בני האדם רק בזכות בריאת השמים והארץ וכל צבאם? יש בך עוד דברים המצדיקים אהבה: אתה פועל ונע בחיים האמיתיים, רוחך נוגעת בי בקרבי, אתה מטיל עליי משמעת, אתה מוכיח אותי – אלה דברים שראויים אף יותר לאהבתם של בני האדם." אם אתה רוצה לראות את אהבת האל ולחוות אותה, עליך לחקור ולחפש בחיים האמיתיים, ועליך לשים בצד את בשרך ודמך. עליך לגמור אומר בדעתך. עליך להיות נחוש, להיות מסוגל לְרַצות את האל בכל, מבלי להיות עצל, מבלי לחמוד את תענוגות הבשר, מבלי לחיות למען הבשר, אלא לחיות למען האל. יכול להיות שבפעם הזאת אתה לא תרצה את האל. זאת מפני שאתה לא מבין את כוונות האל; בפעם הבאה, אפילו שיידרש מאמץ רב יותר, עליך לְרַצות אותו, ואסור לך לרצות את הבשר. כאשר תחווה באופן זה, תכיר את האל. אתה תבין שהאל יכול לברוא את השמים והארץ וכל הדברים, שהוא התגלם כבשר ודם כדי שבני האדם יוכלו לראות אותו באמת ולבוא איתו במגע באמת ובתמים, שהוא יכול לצעוד בקרב בני אדם, ושרוחו יכולה להפוך בני אדם למושלמים בחייהם האמיתיים ולאפשר להם לראות את חביבותו ולחוות את המשמעת, התוכחות והברכות שלו. אם אתה תמיד חווה באופן זה, תיקשר הדוקות לאל בחייך האמיתיים, ואם יום אחד יחסיך עם האל יחדלו להיות רגילים, תוכל לסבול תוכחה ולהרגיש חרטה. כשיהיו לך יחסים רגילים עם האל, לא תרצה לעולם לעזוב את האל, ואם יום אחד האל יאמר שהוא עוזב אותך, אתה תפחד ותאמר שאתה מעדיף למות מאשר להישאר בלי האל. מיד כשתחוש כך, תרגיש שאתה לא מסוגל לעזוב את האל, וכך תהיה לך תשתית ותיהנה באמת מאהבתו של האל.

בני אדם אומרים לעתים קרובות שהם אפשרו לאל להפוך לחייהם, אך חווייתם טרם הגיעה לשלב הזה. אתה רק אומר שהאל הוא חייך, שהוא מדריך אותך מדי יום, שאתה אוכל ושותה את דבריו יום-יום, ושאתה מתפלל אליו יום-יום, וכך הוא הפך לחייך. הכרתם של מי שאומרים זאת היא רדודה למדי. לבני אדם רבים אין תשתית – דבריו של האל הוטמנו בהם, אך הם עדיין לא נבטו, וקל וחומר שהם לא נשאו פרי. עד כמה חווית חוויות עד כה? רק עכשיו, אחרי שהאל אילץ אותך להגיע הלום, אתה מרגיש שאתה לא יכול לעזוב את האל. יום אחד, כשהחוויות שלך יגיעו לרמה מסוימת, אם האל יאלץ אותך לעזוב, לא תהיה מסוגל לכך. תמיד תרגיש שאתם לא יכול לחיות ללא האל בקרבך; ניתן לחיות ללא בעל, אישה או ילדים, ללא משפחה, ללא אב ואם, ללא הנאות הבשר, אבל אתה לא יכול לחיות בלי האל. אובדן האל יהיה כמו אובדן חיים – לא תוכל לחיות ללא האל. כשתחווה חוויות עד לשלב הזה, תגיע ליעד באמונתכם באל, וכך האל יהפוך לחייך, הוא יהפוך לתשתית קיומך, ולעולם לא עוד תוכל לעזוב את האל. כשתחווה חוויות עד לשלב הזה, תיהנה באמת מאהבת האל, וכשיחסיך עם האל יהיו קרובים דיים, האל יהיה החיים שלך, האהבה שלך, ואז תתפלל לאל ותאמר: "האל! אני לא יכול לעזוב אותך. אתה חיי. אני יכול לוותר על כל דבר אחר – אבל בלעדיך אני לא יכול לחיות." זהו שיעור קומתם האמיתי של בני האדם ואלה הם החיים האמיתיים. יש בני אדם שאולצו להגיע עד לאן שהם היום: עליהם להמשיך גם אם הם לא רוצים בכך, והם תמיד מרגישים שהם בין הפטיש לסדן. עליך לחוות באופן כזה שהאל יהפוך לחייך, עד שלב שבו אם האל יילקח מליבך, יהיה זה כאילו החיים נלקחו ממך. על האל להיות חייך, ואסור שתהיה מסוגל לעזוב אותו. כך, באמת תחווה את האל, ובשלב הזה, כשתאהב את האל, תאהב את האל באמת ותהיה זו אהבה ייחודית וטהורה. יום אחד, לאחר שחווית חוויות עד למצב שבו החיים שלך הגיעו לשלב מסוים, כאשר תתפלל לאל ותאכל ותשת את דברי האל, לא תוכל לעזוב את האל בקרבך, ולא תוכל לשכוח אותו, גם אם תרצה. האל יהפוך לחייך – תוכל לשכוח את העולם, תוכל לשכוח את אשתך, בעלך או את ילדיך, אך תתקשה לשכוח את האל – זה יהיה בלתי אפשרי, אלה חייך האמיתיים, וזוהי אהבת האמת שלך כלפי האל. כשאהבתם של בני האדם כלפי האל מגיעה לדרגה מסוימת, שום דבר שהם אוהבים לא משתווה לאהבתם כלפי האל. הוא אהבתם החשובה ביותר. כך אתה מסוגל לוותר על כל דבר אחר, ואתה מוכן לקבל את כל הגיזום של האל. כשתגיע לאהבה כלפי האל הגוברת על כל אהבה אחרת, תחיה במציאות ובאהבתו של האל.

מרגע שהאל הופך לחיים שבקרב בני האדם, הם לא מסוגלים עוד לעזוב את האל. האין זה מעשה האל? אין עדות גדולה מכך! האל עבד עד שלב מסוים, הוא אמר לבני האדם לשרת, לקבל ייסורים או למות, ובני האדם לא נסוגו. זו ההוכחה שהאל כבש אותם. בני אדם שהאמת בידם הם אלה שבחווייתם האמיתית יכולים לעמוד איתן בעדותם, לעמוד איתן בעמדתם, לעמוד לצד האל מבלי לסגת, ולקיים קשר רגיל עם בני אדם שאוהבים את האל, שמתמסרים לאל לגמרי גם כשאירועים נקרים בדרכם, ושמסוגלים להתמסר לאל עד המוות. היישום בפועל והגילוי שלכם בחיים האמיתיים הם העדות לאל – זהו האדם שמביא את האל לידי ביטוי והעדות על האל וזו ההנאה האמיתית מאהבתו של האל; כשתחווה חוויות עד השלב הזה, תשיג את ההשפעה הצפויה. אתה ניחן בהבאת דברים לידי ביטוי בפועל, וכל מעשה שלכם זוכה להערצת הזולת. בגדיך והופעתך החיצונית שגרתיים אך אתה מביא לידי ביטוי חיים של אדיקות גמורה, וכשאתה משתף על דברי האל, האל מכוון אותך והופך אותך לנאור. אתה יכול לומר את כוונות האל בדבריך, לשתף על מציאויות, ואתה מבין הרבה על שירות ברוח. אתה מדבר ביציבות, הגון וישר, אתה מהוגן ולא איש ריבים, ואתה מסוגל להתמסר לסידורי האל ולעמוד איתן בעדותך כאשר נקרים אירועים בדרכך, וכן אתה שומר על שלוותך בלי קשר למה שאתה עובר. אנשים מסוג זה ראו באמת את אהבת האל. יש בני אדם שהם עדיין צעירים, אך הם מתנהגים כאנשים בגיל העמידה. הם בוגרים, האמת בידיהם והם מושא להערצת הזולת – אלה הם בני האדם שיש להם עדות ושהם ביטוי לאל. כלומר, אחרי שהם יחוו חוויות עד שלב מסוים, הם יזכו בתובנה פנימית בנוגע לאל, וצביונם החיצוני יתייצב גם הוא. בני אדם רבים לא מיישמים בפועל את האמת ולא עומדים איתן בעדותם. בבני אדם כאלה אין אהבת האל או עדות לאל, ואלה הם בני האדם שהאל מתעב יותר מכל. הם קוראים את דברי האל במפגשים, אך הם מביאים לידי ביטוי את השטן, ודבר זה מבזה את האל, משמיץ אותו ומחלל את שמו. בבני אדם כאלה אין סימן לאהבת האל ואין בהם כל עבודה של רוח הקודש. דבריהם ומעשיהם של בני האדם מייצגים אפוא את השטן. אם לבך תמיד רגוע בפני האל, ואתה תמיד שם לב לבני האדם ולדברים סביבך ולמה שמתרחש מסביבך, ואם אתם מודע לעול של האל, ולבך תמיד ירא-אל, הרי שהאל מרבה להאיר אותך בקרבך. בכנסייה יש אנשים שהם "מפקחים". הם מחפשים את מעידותיהם של אחרים, ואז מעתיקים ומחקים אותם. אין להם יכולת הבחנה, הם לא שונאים את החטאים והם לא מתעבים את דברי השטן או נגעלים מהם. בני אדם כאלה מלאים בדברי השטן, והאל ינטוש אותם לגמרי בסופו של דבר. לבך תמיד צריך להיות ירא-אל, עליך להיות מתון בדבריך ובמעשיך, ולעולם לא לרצות להתנגד לאל או להרגיזו. אל לך להסכים להוציא לריק את עבודת האל שבקרבך, או לאפשר לכל המצוקה שעברת וכל מה שיישמת בפועל להיות לריק. עליך להיות מוכן להקדיש מאמצים רבים יותר ולאהוב את האל בדרך שלפניך. אנשים כאלה הם בעלי חזון בתשתיתם. אלה הם אנשים אשר רוצים להתקדם.

אם בני אדם מאמינים באל, וחווים את דברי האל בלב ירא-אל, הרי שישועת האל ואהבת האל תיראה בבני האדם האלה. בני האדם האלה מסוגלים להעיד על האל, הם מביאים את האמת לידי ביטוי בחייהם. הדברים שהם מעידים עליהם הם גם האמת, מהותו של האל וצביונו של האל. הם חיים באהבת האל והם ראו את אהבתו של האל. אם בני אדם רוצים לאהוב את האל, עליהם לטעום מחביבותו של האל ולראות את חביבותו של האל. רק אז יכול להתעורר בקרבם לב אוהב-אל, ולב שמאפשר להם להשקיע מעצמם בנאמנות למען האל. האל לא גורם לבני אדם לאהוב אותו דרך דבריו או דרך הדמיונות שלהם, והוא לא כופה על אנשים לאהוב אותו. במקום זאת, הוא מניח להם לאהוב אותו מרצונם החופשי, והוא מניח להם לראות את חביבותו בעבודתו ובאמירותיו, וכתוצאה מכך הם מתמלאים באהבה כלפי האל. רק כך בני אדם יכולים באמת לשאת עדות על האל. בני האדם לא אוהבים את האל משום שאחרים דחקו בהם לאהוב אותו ולא כתוצאה מדחף רגעי של רגש. הם אוהבים את האל מפני שהם ראו את חביבותו, ראו שיש בו כל כך הרבה שראוי לאהבה, ראו את ישועת האל, את חוכמתו ואת מעשיו הפלאיים – וכתוצאה מכך, הם באמת מהללים את האל, ובאמת כמהים אליו, ומתעוררת בהם תשוקה כזו שלא הייתה שורדת אלמלא זכו באל. הסיבה לכך שמי שמעיד על האל יכול לשאת עדות מוחצת על האל היא שהעדות מושתתת על הכרה אמיתית של האל וכמיהה אמיתית לאל. עדות שכזו לא מבוססת על דחף רגשי, אלא על הכרת האל וצביונו. כיוון שהם הכירו את האל, הם מרגישים שהם חייבים לבטח להעיד על האל, ולגרום לכל מי שכמה לאל להכיר את האל, ולהיות מודע לחביבותו של האל ולמעשיות האל. כמו אהבתם כלפי האל, עדותם היא ספונטנית, היא אמיתית ויש לה חשיבות וערך אמיתיים. היא לא פסיבית, ריקנית או חסרת משמעות. הסיבה לכך שרק בני אדם שאוהבים את האל באמת מחזיקים במירב הערך והמשמעות בחייהם, והסיבה שרק הם מאמינים באמת באל היא שהם מסוגלים לחיות לאורו של האל. הם יכולים לחיות למען עבודתו וניהולו של האל. זאת מפני שהם לא חיים בחשיכה, אלא חיים באור. חייהם לא חסרי משמעות, אלא מבורכים על ידי האל. רק בני האדם שאוהבים את האל יכולים להעיד על האל, רק הם עדי האל, רק אותם מברך האל ורק הם יכולים לקבל את הבטחותיו של האל. בני האדם שאוהבים את האל הם מקורביו של האל, הם בני האדם שהאל אוהב והם יכולים ליהנות מברכות יחד עם האל. רק בני אדם כאלה יחיו לנצח, ורק הם יחיו לעולמי עד בחסותו והגנתו של האל. האל נועד לאהבתם של בני האדם והוא ראוי לאהבתם של כל בני האדם, אך לא כל בני האדם מסוגלים לאהוב את האל, ולא כל בני האדם יכולים להעיד על האל ולחלוק את סמכותו של האל. מכיוון שהם יכולים להעיד על האל ולהקדיש את כל מאמציהם לעבודתו של האל, בני האדם שבאמת אוהבים את האל יכולים לצעוד בכל מקום תחת השמיים מבלי שאיש יעז להתנגד להם, והם יכולים להפעיל סמכות על פני האדמה ולשלוט בכל אנשיו של האל. בני האדם האלה התקבצו מכל רחבי העולם. האם אנשים מכל קצוות הארץ אשר דוברים שפות שונות והם בעלי גווני עור שונים, אך לקיומם יש משמעות אחת, לכולם יש לב אוהב-אל, הם כולם נושאים עדות אחת ויש להם החלטה אחת ורצון אחד. בני האדם שאוהבים את האל יכולים לצעוד בחופשיות ברחבי העולם ובני האדם שמעידים על האל יכולים לנוע ברחבי התבל. אלה הם בני האדם שהאל אוהב. האל מברך אותם והם יחיו לנצח באורו.