נכון להיום, כל יום שאתם עוברים חיוני וחשוב מאוד לייעודכם ולגורלכם, ולכן עליכם להוקיר את כל מה שיש לכם ולנצור בלבכם כל דקה שחולפת. עליכם לפנות כמה שיותר זמן כדי להשיג לעצמכם את הרווחים הגדולים ביותר, על מנת שלא תחיו את החיים הללו לשווא. אולי אתם חשים בלבול ולא מבינים למה אני אומר דברים כאלה. למען האמת, אני לא מרוצה כלל מההתנהגות של איש מכם, משום שהתקוות שהיו לי עבורכם לא מתקרבות למה שאתם עכשיו. לפיכך, אני יכול להביע זאת כך: כל אחד מכם עומד על סף סכנה, וקריאותיכם הקודמות לעזרה ושאיפות העבר שלכם לעסוק בחיפוש האמת ולחפש את האור באות אל קצן. כך אתם מפצים אותי בסוף, דבר שמעולם לא ייחלתי לו. אין ברצוני לדבר בניגוד לעובדות, מפני שאכזבתם אותי עד מאוד. אולי אינכם רוצים לקבל זאת ללא מאבק, ואינכם רוצים להכיר במציאות, אך עליי לשאול אתכם: בכל השנים שחלפו, מה מילא את לבכם בדיוק? למי לבכם נאמן? אל תאמרו שהשאלות האלה באות באופן פתאומי מדי, ואל תשאלו אותי מדוע אני שואל כאלה דברים. דעו לכם: מכיוון שאני מכיר אתכם טוב מדי, דואג לכם ומקדיש את כל כולי להתנהלותכם ומעשיכם, אני מתשאל אתכם שוב ושוב ונושא קשיים מופלגים. אולם בתמורה, אני מקבל זלזול והתרחקות קשים מנשוא. אתם כה רשלנים כלפיי. איך ייתכן שלא אדע על כך דבר? אם זו אמונתכם, זו הוכחה נוספת לכך שאתם לא נוהגים בי בטוב לב. לכן אני אומר לכם שאתם אתם קוברים את ראשיכם בחול. כולכם כה מתוחכמים עד שאתם אפילו לא יודעים מה אתם עושים. אם כן, כיצד תתנו בפניי דין וחשבון?

השאלה החשובה ביותר עבורי היא למי נאמן לבכם בדיוק. אני גם מקווה שכל אחד מכם יעשה סדר במחשבותיו וישאל את עצמו למי הוא נאמן ולמען מי הוא חי. אולי מעולם לא שקלתם את השאלות האלה בכובד ראש, ולפיכך מה דעתכם שאגלה לכם את התשובה?

כל בעל זיכרון יודה בעובדה הבאה: האדם חי למען עצמו ונאמן לעצמו. אני לא סבור שתשובותיכם מדויקות לחלוטין, מפני שכל אחד קיים בחייו שלו וכל אחד נאבק במצוקתו שלו. מכיוון שכך, מה שאתם נאמנים לו הוא האנשים שאתם אוהבים והדברים שמספקים אתכם. אתם לא נאמנים לחלוטין לעצמכם. מכיוון שכל אחד מכם מושפע מבני האדם, מההתרחשויות ומהדברים שסביבו, אתם לא נאמנים באמת לעצמכם. אני אומר את הדברים האלה לא כדי לשבח את הנאמנות שלכם לעצמכם, אלא כדי לחשוף את נאמנותכם לדבר יחיד כלשהו, מפני שלאורך שנים כה רבות, מעולם לא זכיתי לנאמנות מאף אחד מכם. אתם חסידים שלי מזה שנים רבות, אך מעולם לא הייתם נאמנים לי כהוא זה. במקום זאת, אתם מתרכזים בבני האדם שאתם אוהבים ובדברים שמספקים אתכם, עד כדי כך שהם מוחזקים קרוב ללבכם ולעולם אינם נשכחים בכל זמן ובכל מקום. כאשר אתם נלהבים או חדורי תשוקה לגבי דבר מה שאתם אוהבים, הדבר קורה כשאתם נשמעים לי או אפילו כשאתם מאזינים לדבריי. לכן אני אומר שאתם משתמשים בנאמנות שאני דורש מכם כדי להיות נאמנים ולהוקיר את "חיות המחמד" שלכם במקום זאת. גם אם אתם מקריבים דבר או שניים עבורי, הדבר לא מייצג את כל כולכם ולא מראה שאני הוא מי שאתם נאמנים לו באמת. אתם מתעסקים במטלות שמלהיבות אתכם: יש שנאמנים לבנים ולבנות, אחרים לבעלים, לרעיות, לעושר, לעבודה, לממונים עליהם, למעמד או לנשים. כלפי הדברים שאתם נאמנים אליהם, מעולם לא חשתם יגעים או כעוסים. במקום זאת, אתם כמהים עוד ועוד להשיג את הדברים שאתם נאמנים אליהם בכמות טובה יותר ובאיכות רבה יותר, ואתם אף פעם לא מוותרים. אני ודבריי תמיד נדחקים מאחורי הדברים שמלהיבים אתכם, ואין לכם ברירה אלא לדרג אותם במקום האחרון. יש כאלה שאפילו מותירים את המקום האחרון הזה לדברים שהם טרם גילו. הם מעולם לא שמרו אפילו שמץ ממני בלבם. אתם אולי חושבים שאני דורש מכם יותר מדי או שאני מאשים אתכם שלא בצדק, אך האם חשבתם אי-פעם על העובדה שבעודכם מבלים זמן להנאתכם בחיק משפחתכם, מעולם לא הייתם נאמנים לי ולו פעם אחת? ברגעים כאלה, האין זה מכאיב לכם? כשלבכם מלא שמחה לאחר שקיבלתם גמול על עמלכם, האם ידיכם אינן מתרפות כי לא הצטיידתם במידה מספקת של אמת? מתי בכיתם כי לא זכיתם לקבל את האישור שלי? אתם מאמצים את מוחותיכם ועושים מאמצים רבים למען בניכם ובנותיכם, אך אתם לא מסופקים. אתם עדיין מאמינים שלא הייתם חרוצים מספיק למענם, שלא הקדשתם את כל מה שיכולתם עבורם. אולם כלפיי אתם תמיד רשלנים ואדישים. אני תמיד רק בזיכרונות שלכם, אך אני לא נמצא בלבכם. אתם לעולם לא חשים במסירותי ובמאמציי עבורכם, ומעולם לא הערכתם אותם. אתם רק שוקעים בהרהור קצר ומאמינים שדי בכך. "נאמנות" כזו היא לא זו שנכספתי לו זה מכבר, אלא זה שאני מתעב מזה זמן רב. עם זאת, חרף דבריי, אתם תמשיכו להודות רק בדבר אחד או שניים. אתם לא יכולים לקבל זאת לחלוטין, מפני שכולכם "בטוחים בעצמכם" מאוד, ואתם תמיד מאמינים בדבריי בבררנות. אם זה עדיין מצבכם כיום, יש לי דרכים להתנגד לביטחונכם העצמי, ויתרה מזאת, אני אגרום לכם להכיר בכך שכל דבריי הם אמת ושאף אחד מהם לא מעוות של העובדות.

אילו הייתי מניח עכשיו כסף לפניכם ומעניק לכם את החופש לבחור – ואילו לא גיניתי אתכם על בחירתכם – רובכם היו בוחרים בכסף וזונחים את האמת. הטובים שבכם היו מוותרים על הכסף ובוחרים באי-רצון באמת, ואילו אלה שבאמצע היו תופסים את הכסף ביד אחת ואת האמת ביד השנייה. אז במקרה כזה, פרצופכם האמיתי היה מתגלה, הלא כן? בבחירה בין האמת לבין דבר כלשהו שאתם נאמנים לו, כולכם תקבלו את ההחלטה הזו, וגישתכם תישאר כשהייתה. לא כך? יש רבים בקרבכם שהיטלטלו בין טוב ורע, הלא כן? בתחרויות בין חיובי ושלילי, בין שחור ולבן, אתם ודאי מודעים לבחירות שבחרתם בין משפחה ואלוהים, בין ילדים ואלוהים, בין שלום ופילוג, בין עושר ועוני, בין מעמד גבוה ומעמד רגיל, בין קבלת תמיכה ודחייה וכן הלאה. בין משפחה שלווה לבין משפחה הרוסה, בחרתם באפשרות הראשונה ללא כל היסוס; בין עושר לבין חובה, שוב בחרתם באפשרות הראשונה, ואפילו אין בכם רצון לשוב אל החוף;^[א] בין מותרות לבין עוני, בחרתם באפשרות הראשונה; בין בנים, בנות, רעיות ובעלים לביני, בחרתם באפשרות הראשונה; ובין תפיסה לבין האמת, בחרתם שוב באפשרות הראשונה. לנוכח כל מעשיכם הרעים, איבדתי לחלוטין את אמוני בכם. אני נדהם לחלוטין מכך שלבכם כה מתנגד לריכוך. נראה ששנים רבות של מסירות ומאמץ הביאו לי רק דחייה וייאוש מצדכם, אך תקוותיי למענכם גדלות בכל יום שחולף, מפני שיומי כבר נחשף בפני כולם. עם זאת, אתם ממשיכים לחפש את הדברים החשוכים והרעים ומסרבים להרפות את אחיזתכם בהם. אם כן, מה תהיה תוצאתכם? האם אי-פעם חשבתם על כך בכובד ראש? אילו הייתם מתבקשים לבחור בשנית, מה הייתה אז עמדתכם? האם עדיין תהיה זו עמדתכם הקודמת? האם עדיין תגרמו לי אכזבה וצער מר? האם לבכם יהיה עדיין מקור החמימות הזעומה היחיד? האם עדיין תהיו חסרי מודעות בנוגע למה שעליכם לעשות כדי לנחם את לבי? ברגע זה, מהי בחירתכם? האם תישמעו לדבריי או שמא תתייגעו מהם? יומי נחשף לנגד עיניכם, ואתם ניצבים בפני חיים חדשים ונקודת מוצא חדשה. עם זאת, חשוב לי לומר לכם שנקודת המוצא הזו היא לא ההתחלה של עבודה חדשה שעברה, אלא סיום העבודה ישנה. כלומר זו המערכה האחרונה. אני מאמין שכולכם תבינו מה יוצא דופן בנקודת המוצא הזו. אולם יום אחד בקרוב תבינו את המשמעות האמיתית של נקודת המוצא הזו, ולכן בואו נצעד יחד ונחלוף על פניה ונברך את בואו של הסיום הבא! עם זאת, מה שממשיך להדאיג אותי הוא שכאשר אתם ניצבים בפני אי-צדק וצדק, אתם תמיד בוחרים באפשרות הראשונה. אולם כל זה נמצא בעברכם. גם אני מקווה לשכוח את כל עברכם, אף על פי שהדבר קשה מאוד לביצוע. ובכל זאת, יש לי דרך טובה מאוד להשיג זאת: הניחו לעתיד להחליף את העבר, והניחו לצללי עברכם להתפוגג ולהתחלף בעצמי האמיתי שלכם כיום. לפיכך, עליי להטריח אתכם לבחור שוב: למי בדיוק אתם נאמנים?

הערות שוליים:

א. לשוב אל החוף: ניב סיני שפירושו "להפנות גב לאורחות הרעות שלכם".