קול רועם יוצא ומרעיד את היקום כולו. הוא מחריש אוזניים עד כדי כך שאנשים לא מספיקים להימלט בזמן. מקצתם נהרגים, מקצתם מושמדים ומקצתם נשפטים. זהו באמת מחזה שכמותו איש לא ראה מעולם. הקשיבו היטב, פרצי הרעם מלווים בקולות יבבה, והקול הזה מגיע מן השאול, הקול הזה מגיע מן הגיהינום. זהו קולם המר של אותם בני המרדות ששפטתי. אלה שאינם מקשיבים למה שאני אומר ואינם מנהיגים את דבריי נשפטים לחומרה ומקבלים את קללת חרון אפי. קולי הוא משפט וחרון אף, ואיני חוסך שבטי מאיש ואיני חס על איש, כי אני הוא אל הצדק בכבודו ובעצמו ואני מלא חרון אף, אני מלא בעירה, זיכוך והשמד. דבר בי אינו חבוי ואינו מושתת על רגש, אלא להיפך, הכול פתוח, צודק וללא משוא פנים. היות שבניי הבכורים מצויים כבר עימי על כס המלכות, מושלים בכל האומות ובכל העמים, כבר החל משפטם של הדברים ושל האנשים שאינם הגונים ואינם צדיקים. אני אבדוק אותם היטב בזה אחר זה, לא אחמיץ דבר ואחשוף אותם כליל, שכן השיפוט שלי התגלה במלואו ונערך באופן פתוח לגמרי – לא הסתרתי דבר. אני אפטר מכל מה שלא עולה בקנה אחד עם רצוני ואתן לו לגווע לנצח בבור ללא תחתית, שם אניח לו להישרף לנצח. זה הצדק שלי וזו היושרה שלי. איש אינו יכול לשנות זאת, והכול חייב להיות בשליטתי.

רוב האנשים מתעלמים מאמירותיי וחושבים שמילים הן רק מילים ועובדות הן עובדות. הם עיוורים! האין הם יודעים שאני האל הנאמן בכבודו ובעצמו? דבריי מתגשמים בו-זמנית עם העובדות. האין זה באמת כך? אנשים פשוט אינם מבינים את דבריי, ורק אלה שזכו בהארה מסוגלים להבינם באמת. זוהי עובדה. ברגע שאנשים מבינים את דבריי הם נתקפים אימה ומתרוצצים סביב כדי להסתתר. זה יקרה ביתר שאת כשהמשפט שלי יתחיל. כשבראתי את כל הדברים, כשאשמיד את העולם וכשאביא לידי שלמות את בני הבכורים – כל הדברים האלה מתממשים באמצעות מילה אחת שיוצאת מפי. כך קורה משום שמילה שלי היא הסמכות, היא השיפוט. ניתן לומר שאני עצמי הוא המשפט והמלכות. זו עובדה שאינה ניתנת לשינוי. זהו היבט אחד של הצווים המנהליים שלי. זו רק דרך אחת שבה אני שופט אנשים. בעיניי, הכול, כולל כל האנשים, כל העניינים וכל הדברים – נתון בידיי ולשיפוטי. אף אדם ושום דבר אינם מעזים להתנהג בפראות ובזדון, והכול חייב להתגשם על פי מוצא פי. על פי התפיסה האנושית, כולם מאמינים לדבריי. כשרוחי אומרת את דברה – כולם מפקפקים בכך. אנשים אינם מכירים כלל את כול-יכולתי ואפילו מטיחים בי האשמות. אני אומר לך עכשיו, כל המפקפקים בדבריי, כל המזלזלים בדבריי, הם אלה שיושמדו, הם בני האבדון הנצחיים. מכך ניתן להסיק כי מעטים מאוד הם הבנים הבכורים, מפני שכך אני עובד. כפי שכבר אמרתי, אני משיג הכול בלי לנקוף אצבע. אני משתמש רק בדבריי. כאן, אם כן, מצויה כול-יכולתי. איש אינו יכול למצוא בדבריי את המקור למוצא שפתיי או את מטרתו. אנשים אינם יכולים להשיג זאת והם מסוגלים לפעול רק בהתאם להנחייתי ולעשות הכול על פי רצוני וצדקתי, כדי שמשפחתי תדע צדק ושלווה, תחיה לנצח, תהיה איתנה וחסונה לעולמים.

משפטי חל על כולם, צוויי המנהליים נוגעים בכולם, ודבריי וישותי מתגלים בפני כולם. זה הזמן לעבודה הגדולה של רוחי, (זו התקופה שבה נעשית ההבחנה בין אלה שיבורכו לאלה שגורלם יהיה רע). ברגע שדבריי יוצאים מפי, אני מבחין בין אלה שיתברכו לבין אלה שגורלם יהיה רע. כל זה ברור כשמש, ואני רואה זאת במבט חטוף. (אני אומר זאת ביחס לאנושיותי, ולכן הדברים האלה אינם סותרים את ייעודי ובחירתי.) אני משוטט בהרים ובנהרות ובין כל הדברים, במרחבי היקום, מתבונן בכל מקום ומטהר אותו, כדי שאותם מקומות טמאים ואותן ארצות מופקרות יחדלו כולם להתקיים ויישרפו עד כלות בשל דבריי. עבורי הכול קל. אם המועד שקבעתי מראש להשמדת העולם היה מגיע עכשיו, הייתי יכול לבלוע את העולם כולו במילה אחת. אבל אין זה הזמן עכשיו. הכול חייב להיות מוכן לפני שאעשה את העבודה הזאת, כדי שתוכניתי לא תשובש והניהול שלי לא יופרע. אני יודע כיצד לעשות זאת באופן מתקבל על הדעת: יש לי את חוכמתי ואת דרכי הפעולה שלי. אסור לבני האדם להזיז אצבע אחת. הישמרו פן אמית אתכם בידי. הדבר כבר נגע בצווים המנהליים שלי. מכך ניתן להבין את חומרתם של הצווים המנהליים שלי ואת העקרונות שביסודם, שיש להם שני צדדים: מחד גיסא, אני הורג את כל אלה שאינם מיישרים קו עם רצוני ומפרים את הצווים המנהליים שלי. מאידך גיסא, אני מקלל בחרון אפי את כל אלה שמפרים את הצווים המנהליים שלי. שני ההיבטים האלה חיוניים, הם עקרונות הביצוע מאחורי הצווים המנהליים שלי. כל אחד מטופל על פי שני עקרונות אלה, בלי כל רגש ובלי להתחשב במידת נאמנותו. די בכך כדי להראות את צדקתי, את מלכותי ואת חרון אפי, שישרוף את כל הדברים הארציים, את כל הדברים הגשמיים ואת כל הדברים שאינם תואמים את רצוני. יש בדבריי תעלומות שנותרות חבויות ויש בדבריי גם תעלומות שנחשפו. לכן, על פי התפיסות האנושיות ובדעתם של בני האדם, דבריי יהיו תמיד בלתי נתפסים ולבי יהיה תמיד בלתי מובן. כלומר, עליי לעקור מבני האדם את דעותיהם ואת דרך מחשבתם. זהו הפרט החשוב ביותר בתוכנית הניהול שלי. עליי לעשות זאת כך כדי לזכות בבניי הבכורים ולהגשים את הדברים שברצוני לעשות.

אסונות העולם גוברים מיום ליום, ובביתי, גוברת עוצמתם של אסונות נוראיים אף יותר. לבני האדם באמת אין מקום להתחבא בו, אין מקום להסתתר. השינוי מתחולל ממש עכשיו, לכן אנשים אינם יודעים היכן יעברו את השלב הבא. הדבר יתברר רק לאחר שאחרוץ את משפטי. זכרו! אלה השלבים בעבודתי וכך אני עובד. אני אנחם את כל בני הבכורים, בזה אחר זה, וארומם את רוחם שלב אחר שלב. באשר לכל נותני-השירות, אני אסלקם ואטוש אותם בזה אחר זה. זהו חלק אחד מתוכנית הניהול שלי. לאחר שייחשפו כל נותני-השירות, ייחשפו גם בניי הבכורים. (עבורי זה קל מאוד. לאחר שכל נותני-השירות ישמעו את דבריי, הם ייסוגו בהדרגה מפני שיפוטי והאיום שבדבריי, ורק בניי הבכורים יישארו. זה לא דבר שתלוי ברצונם ולא דבר שהרצון האנושי מסוגל לשנות, אלא זו רוחי שעובדת באופן אישי.) האירוע הזה אינו רחוק, ובמידה מסוימת אתם אמורים להבין אותו מתוך השלב הנוכחי בעבודתי ומדבריי. אנשים אינם מסוגלים להבין מדוע אני אומר את כל זה וגם את טבעם הבלתי צפוי של אמירותיי. אני מדבר אל בניי הבכורים בנימה של נחמה, חמלה ואהבה (כיוון שתמיד אני הופך אנשים אלה לנאורים, ולא אטוש אותם, שכן הועדתי אותם מראש), ואילו באנשים שאינם בניי הבכורים אני נוהג בשיפוטיות מחמירה, באיומים ובהפחדות, ואני גורם להם להיות מפוחדים תמיד עד כדי כך שעצביהם מרוטים תמיד. כשהמצב יתפתח עד לדרגה מסוימת, הם ייחלצו מהמצב הזה (כשאשמיד את העולם, אנשים אלה יהיו בבור ללא תחתית), אך הם לעולם לא ייחלצו מידי השופטת ולעולם לא ייחלצו ממצב זה. אם כן, זהו גזר דינם, זה עונשם. ביום שבו יגיעו הזרים, אחשוף את האנשים האלה בזה אחר זה. אלה השלבים בעבודתי. האם אתם מבינים כעת את הכוונה מאחורי דבריי שנאמרו בעבר? לדעתי, דבר שלא התגשם הוא גם דבר שכבר התגשם, אך דבר שהתגשם אינו בהכרח דבר שהושג. זאת מפני שיש לי את חוכמתי ואת דרך העבודה שבני אדם פשוט אינם מסוגלים לרדת לעומקן. כאשר אשיג תוצאות באמצעות מהלך זה (כשאחשוף את כל הרשעים שמתנגדים לי), אתחיל במהלך הבא, כי לא ניתן לשבש את רצוני ואיש אינו מעז לשבש את תוכנית הניהול שלי, ושום דבר לא יעז להניח מכשולים – כולם חייבים לסור מן הדרך! ילדי התנין הגדול האדום כאש, הקשיבו לי! באתי מציון והפכתי לבשר ודם בעולם כדי לזכות בבניי הבכורים, להשפיל את אביכם (הדברים מכוונים אל צאצאי התנין הגדול האדום כאש), לתמוך בבניי הבכורים ולתקן את העוולות שנעשו לבניי הבכורים. לכן אל תהיו שוב פראיים. אני אניח לבניי הבכורים לטפל בכם. בעבר בניי סבלו מהצקות ומדיכוי, והיות שהאל האב משתמש בכוח למען בניו, בניי יחזרו אל חיבוקי האוהב ולא יסבלו שוב מהצקות ומדיכוי. איני פועל בחוסר צדק. דבר זה מעיד על צדקתי, ובאמת מדובר ב"לאהוב את מי שאני אוהב ולשנוא את מי שאני שונא". אם תאמרו שאני פועל בחוסר צדק, יהיה עליכם למהר ולהסתלק. אל תהיו חסרי בושה וטפילים בבית האלוהים. עליכם לחזור מהר לביתכם כדי שלא אצטרך לראות אתכם שוב. יעדכם הוא הבור ללא התחתית, ושם תישארו. אם אתם בביתי, לא יהיה מקום עבורכם כי אתם בהמות משא, אתם הכלים שבהם אני משתמש. כשכבר לא יהיה לי צורך בכם, אשליך אתכם לאש כדי לשרוף אתכם. זהו הצו המנהלי שלי. אני חייב לעשות זאת כך, ורק זה מראה את הדרך שבה אני פועל וחושף את צדקתי ואת מלכותי. חשוב מכך, רק כך אתיר לבניי הבכורים לאחוז עמי ברסן השלטון.