1 פעמים רבות, קראתי לאדם ברוחי, אך האדם מתנהג כאילו דקרתי אותו – הוא מתבונן בי מרחוק בפחד עז שאוביל אותו לעולם אחר. פעמים רבות, בחנתי את רוחו של האדם, אך עדיין אין לא שום מושג והוא מפחד מאוד שאכנס לביתו ואנצל את ההזדמנות כדי לגזול ממנו את כל רכושו. לכן הוא סוגר את הדלת בעדי, ואני נותר מול אותה דלת קרה ואטומה. פעמים רבות, האדם נפל ואני הצלתי אותו, אך לאחר שהוא מתעורר, הוא מיד עוזב אותי ומביט בי בזהירות, מבלי שאהבתי נגעה ללבו. מעולם לא חיממתי את לבו של האדם.

2 האדם הוא בעל חיים חסרי רגש, בעל דם קר. על אף שהחיבוק שלי מחמם אותו, הוא מעולם לא ריגש אותו במיוחד. האדם הוא כמו ברברי השוכן בהרים. הוא מעולם לא הוקיר את האופן שבו אני מטפח את האנושות. הוא לא מוכן להתקרב אליי ומעדיף להתגורר בין ההרים; אף על פי שהחיים שם הם בצל איום של חיות פרא, הוא עדיין לא מוכן למצוא בי מקלט. אני לא כופה דבר על אף אדם: אני רק עושה את עבודתי. יום יבוא שבו האדם ישחה אליי באוקיינוס רב-העוצמה, כדי ליהנות מכל השפע שעל פני האדמה ולהינצל מסכנת הטביעה בים.

עיבוד של "פרק 20" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'