1 כשהאנושות שוכבת בתרדמת, רק הרעם שלי מצליח להעיר את בני האנוש מחלומותיהם. כשהם פוקחים את העיניים, עיניהם של רבים מהם מוכות בהלם לנוכח ההדף העצום הזה של זוהר קר, עד שהם מאבדים את חוש הכיוון ולא יודעים בין ימינם ושמאלם. רוב בני האדם מוכים בקרני אור דמויות לייזר, וכתוצאה מכך, הם קורסים זה על גבי זה בסופה, והזרמים השוצפים סוחפים את גופיהם עד שלא נותר מהם זכר. באור, הניצולים סוף-סוף מסוגלים לראות את פניי בבירור, ורק אז הם מכירים את המראה החיצוני שלי במידת מה, עד שהם לא מעזים עוד להישיר אליי מבט משום שהם מפחדים מאוד ששוב אטיל את הייסורים והקללות שלי על בשרם ודמם.

2 כמה בני אדם פורצים ביבבות בלתי פוסקות? כמה מהם מוכים בייאוש? מדמם של כמה נקווים נהרות? כמה הופכים לגוויות הנישאות בזרם אנה ואנה ללא תכלית? כמה בני אדם שמצאו את דרכם באור, מרגישים כאב ראש פתאומי ומזילים דמעות על שנות האומללות הרבות שלהם? כמה בני אדם מתוודים על טומאתם ומחליטים לחזור בתשובה תחת הסנוור המאיים של האור? כמה בני אדם שהתעוורו כבר איבדו את שמחת החיים ואי לכך אין להם כל נטייה להבחין באור, ולכן הם ממשיכים לקפוא על השמרים ולהמתין לסופם? וכמה בני אדם מניפים את מפרשי החיים שלהם, ותחת ההכוונה של אורי, מצפים ליום המחר שלהם בכיליון עיניים? ... וכיום, מי מהאנושות לא שרוי במצב הזה? על מי האור לא שורה? אפילו אם אתה חזק, וגם בהנחה שאתה חלש, כיצד אתה יכול להימנע מבואו של אורי?

עיבוד של "פרק 13" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'