הבעיה הנפוצה שקיימת אצל כל בני האדם היא שהם מבינים את האמת אך אינם מצליחים ליישמה בפועל. זאת משום שמצד אחד, הם אינם מוכנים לשלם את המחיר ומצד שני, יכולת ההבחנה שלהם ירודה מדי. הם אינם מסוגלים לראות את הקשיים הרבים בחיי היומיום כמות שהם ואינם יודעים כיצד ליישם בפועל כראוי. מכיוון שהחוויות של האדם שטחיות מדי, איכותו נמוכה מדי ומידת הבנתו את האמת מוגבלת, הוא אינו מסוגל לפתור את הקשיים שהוא נתקל בהם בחיי היומיום. הוא מאמין באל רק מן השפה לחוץ ואינו מסוגל להפוך את האל לחלק מחיי היומיום שלו. במילים אחרות, האל הוא האל והחיים הם החיים ונדמה שלאדם אין קשר עם האל בחייו. כך חושבים כולם. אמונה שכזו באל לא תאפשר לאדם ליפול בנחלתו של האל ולהפוך למושלם במציאות. למען האמת, אין זה כך שדבר האל לא בא לידי ביטוי במלואו, אלא שיכולת ההבנה של האדם פשוט ירודה מדי. אפשר לומר שכמעט איש אינו פועל בהתאם לרצונות המקוריים של האל. במקום זאת, אמונתם של בני האדם באל היא בהתאם לרצונות שלהם, לתפיסות הדתיות שלהם מהעבר ולאופן שבו הם עושים דברים. מעטים הם האנשים שעוברים שינוי מהותי משקיבלו את דבר האל ומתחילים לפעול בהתאם לכוונותיו. במקום זאת, הם מתמידים באמונותיהם השגויות. כשבן אדם מתחיל להאמין באל, הוא עושה זאת על סמך הכללים המקובלים של הדת וחי ומקיים קשרים עם הזולת באופן שמושתת לגמרי על הפילוסופיה שלו להתנהלות בעולם. ניתן לומר שכך קורה לגבי תשעה מכל עשרה בני אדם. מעטים מאוד הם האנשים שמנסחים תוכנית אחרת ופותחים דף חדש משהתחילו להאמין באל. האנושות לא הצליחה להתייחס לדבר האל כאל האמת או ליישמו בפועל ככזה.

קחו, לדוגמה, את האמונה בישוע. בין שאדם רק התחיל באמונתו ובין שהוא עוסק בכך מזה זמן רב, כולם פשוט עושים שימוש בכישרונות שניחנו בהם ומפגינים את המיומנויות שלהם. בני האדם פשוט הוסיפו את "האמונה באל", את שתי המילים האלה, לחייהם הרגילים, אך לא שינו דבר בצביונם, ואמונתם באל לא צמחה כהוא זה. חתירתם לא הייתה חמה ולא הייתה קרה. הם לא אמרו שהם יפסיקו להאמין, אך גם לא הקדישו לאל את כל כולם. הם מעולם לא אהבו את האל ולא התמסרו לו באמת. אמונתם באל הייתה שילוב בין כנות להעמדת פנים, והם ניגשו לזה בעין אחת פקוחה ואחת עצומה, ולא היו ישרים במימוש אמונתם. הם המשיכו במצב כזה של בלבול, ובסופו של דבר מתו מוות מבולבל. מה המטרה של כל זה? היום, כדי להאמין באל המעשי, עליכם לעלות על הנתיב הנכון. אם אתם מאמינים באל, אל לכם לחפש רק ברכות אלא לשאוף לאהבת האל ולהכרת האל. באמצעות הנאורות שבאה ממנו, באמצעות חיפושכם שלכם, אתם יכולים לאכול ולשתות את דברו, לפתח הבנה אמיתית של האל ולהחזיק באהבת אמת לאל שנובעת מלב לבכם. במילים אחרות, כשאהבתך לאל אמיתית מאוד, ואיש לא יכול להשמיד את האהבה שאתה רוחש לו או להפריע לה, אז אתה מצוי על הנתיב הנכון באמונתך באל. זוהי הוכחה לכך שאתה שייך לאל, שכן לבך כבר נמצא בידיו של האל ושום דבר אחר לא יכול לכבוש אותך. באמצעות החוויה שלך, באמצעות המחיר ששילמת ובאמצעות עבודת האל, אתה מסוגל לפתח אהבה ספונטנית לאל, וכשתעשה זאת, תיחלץ מהשפעת השטן ותחיה באורו של דבר האל. רק משתיחלצו מהשפעת החושך, תוכלו להיחשב כמי שנפלו בנחלת האל. באמונתך באל, עליך לנסות לשאוף למטרה זו. זוהי חובתו של כל אחד מכם. אסור לאיש מכם להיות מסופק ממצב העניינים הנוכחי. אסור לכם להיות חצויים בדעתכם באשר לעבודתו של האל ואל לכם להתייחס אליה בקלות ראש. עליכם לחשוב על האל בכל המובנים ובכל רגע ולעשות כל דבר עבורו. וככל פעם שאתם מדברים או פועלים, עליכם להציב את ענייני בית האל בראש סדר העדיפויות שלכם. רק כך תהיו בהתאמה לכוונותיו של האל.

החיסרון הגדול ביותר של האדם באמונתו באל הוא שהוא מאמין במילים בלבד והאל אינו קיים כלל בחיי היומיום שלו. כל בני האדם אמנם מאמינים בקיומו של האל, אך האל אינו חלק מחיי היומיום שלהם. פיותיהם של בני האדם נושאות תפילות רבות לאל, אך יש בלבם מקום מועט בלבד לאל ולכן האל מעמיד אותם בניסיון שוב ושוב. מכיוון שהאדם אינו טהור, לאל אין מנוס אלא להעמיד אותו בניסיון כדי שיחוש בושה וילמד להכיר את עצמו במהלך הניסיונות. אחרת, יהפכו כל בני האדם לצאצאי המלאך הראשי וייעשו מושחתים יותר ויותר. במהלך אמונתו של כל אדם באל, מניעים ויעדים אישיים רבים שלו מושלכים הצידה כאשר האל מטהר אותו ללא הרף. אחרת, לא תהיה לאל כל דרך להשתמש באף בן אדם ולעשות באדם את העבודה שעל האל לעשות. תחילה, האל מטהר את האדם ובתהליך זה, האדם עשוי ללמוד להכיר את עצמו והאל עשוי לשנות אותו. רק אז האל מחדיר את חייו אל האדם ורק כך לבו של האדם יכול להיות מופנה לחלוטין לאל. לכן אני אומר שאמונה באל אינה פשוטה כפי שאנשים אומרים. כפי שהאל רואה זאת, אם יש לך רק ידע אבל אין לך את דבר החיים של האל ואם אתה מוגבל רק לידע שלך אך אינך מסוגל ליישם בפועל את האמת או להביא לידי ביטוי את דבר האל, הרי שזו הוכחה לכך שעדיין אין לך לב אוהב-אל וכי לבך אינו שייך לאל. ניתן להכיר את האל על ידי אמונה בו; זו המטרה הסופית בעיסוק בחיפוש של האדם. עליך להקדיש מאמצים להביא לידי ביטוי את דברי האל כדי שיישאו פרי בנוהג שלך. אם יש לך ידע רק באשר לדוקטרינה, הרי שאמונתך באל תעלה חרס. רק אם גם תיישם בפועל לפי דברו וגם תביא את דברו לידי ביטוי, תיחשב אמונתך לשלמה ולתואמת את כוונות האל. בדרך זו, בני אדם רבים יכולים לדבר על ידע רב, אך בהיותם על ערש דווי, עיניהם מתמלאות דמעות והם שונאים את עצמם על שבזבזו חיים שלמים ולשווא הגיעו לשיבה טובה. הם רק מבינים דוקטרינות, אך אינם יכולים ליישם בפועל את האמת ולשאת עדות על האל. במקום זאת, הם רק מתרוצצים אנה ואנה על פני השטח, בהתעסקות מתמדת, ורק על ערש דווי הם סוף-סוף מבינים שאין להם עדות אמיתית, שהם אינם מכירים את האל כלל. האין זה מאוחר מדי? מדוע אינכם מנצלים את היום הזה ועוסקים בחיפוש האמת שאתם אוהבים? למה לחכות למחר? אם בחייכם אינכם סובלים למען האמת ואינכם שואפים לזכות בה, הייתכן שאתם רוצים לחוש צער על ערש דווי? אם כן, למה לכם להאמין באל? למעשה, ישנם עניינים רבים שבהם אנשים יכולים ליישם בפועל את האמת ולרצות האל, אם ישקיעו ולו את המאמץ הקל ביותר. רק משום שמחשבותיו של האדם מעורפלות תמיד הוא אינו יכול לפעול למען האל. במקום זאת, הוא מתרוצץ ללא הרף למען בשרו ובסופו של דבר אינו משיג דבר. בשל כך האדם סובל מצרות וייסורים ללא הרף. האין אלה עינויים של השטן? האין זו השחתה של הבשר? אל תנסה לשטות באל בתשלום מס שפתיים. במקום זאת, עליך לנקוט פעולה ממשית. אל תשטה בעצמך – מה הטעם בכך? במה תוכל לזכות מחיים למען הבשר ומעמל למען תהילה ועושר?