הבעיה הנפוצה שקיימת אצל כל בני האדם היא שהם מבינים את האמת אך אינם מצליחים להנהיג אותה. זאת משום שמצד אחד, הם אינם מוכנים לשלם את המחיר ומצד שני, יכולת ההבחנה שלהם אינה מתאימה. הם אינם מסוגלים לראות את הקשיים הרבים בחיי היומיום כמות שהם ואינם יודעים כיצד להנהיג כראוי. מכיוון שהחוויות של האדם שטחיות מדי, איכותו נמוכה מדי ומידת הבנתו את האמת מוגבלת, הוא אינו מסוגל לפתור את הקשיים שהוא נתקל בהם בחיי היומיום. הוא מאמין באלוהים רק מן השפה לחוץ ואינו מסוגל להפוך את אלוהים לחלק מחיי היומיום שלו. במילים אחרות, אלוהים הוא אלוהים והחיים הם החיים ונדמה שלאדם אין קשר עם אלוהים בחייו. כך חושבים כולם. אמונה שכזו באלוהים לא תאפשר לאדם ליפול בנחלתו של אלוהים ולהפוך למושלם במציאות. למען האמת, אין זה כך שדבר אלוהים לא נשמע, אלא שיכולתו של האדם לקבל את דבר האל פשוט אינה מתאימה. אפשר לומר שכמעט איש אינו פועל בהתאם לכוונות המקוריות של האל. במקום זאת, אמונתם של בני האדם באלוהים היא בהתאם לכוונות שלהם, לתפיסות הדתיות שלהם מהעבר ולאופן שבו הם עושים דברים. מעטים הם האנשים שעוברים שינוי מהותי משקיבלו את דבר אלוהים ומתחילים לפעול בהתאם לרצונו. במקום זאת, הם מתמידים באמונותיהם השגויות. כשבן אדם מתחיל להאמין באלוהים, הוא עושה זאת על סמך הכללים המקובלים של הדת וחי ומקיים קשרים עם הזולת באופן שמושתת לגמרי על פילוסופיית החיים שלו. ניתן לומר שכך קורה לגבי תשעה מכל עשרה בני אדם. מעטים מאוד הם האנשים שמנסחים תוכנית אחרת ופותחים דף חדש משהתחילו להאמין באלוהים. האנושות לא הצליחה להתייחס לדבר האל כאל האמת או, אם קיבלה אותו כאמת, להנהיג אותו.

קחו, לדוגמה, את האמונה בישוע. בין שאדם רק התחיל באמונתו ובין שהוא עוסק בכך מזה זמן רב, כולם פשוט עושים שימוש בכישרונות שניחנו בהם ומפגינים את המיומנויות שלהם. בני האדם פשוט הוסיפו את "האמונה באלוהים", את שתי המילים האלה, לחייהם הרגילים, אך לא שינו דבר בטבעם, ואמונתם באלוהים לא צמחה כהוא זה. עיסוקם לא היה חם ולא היה קר. הם לא אמרו שהם יפסיקו להאמין, אך גם לא התמסרו לגמרי לאלוהים. הם מעולם לא אהבו את אלוהים ולא נשמעו לו באמת. אמונתם באלוהים הייתה שילוב בין כנות להעמדת פנים, והם ניגשו לזה בעין אחת פקוחה ואחת עצומה, ולא היו ישרים במימוש אמונתם. הם המשיכו במצב כזה של בלבול מההתחלה ועד ליום שבו מתו כך מה הפואנטה כאן? היום, כדי להאמין באל המעשי, עליכם לעלות על הנתיב הנכון. אם אתם מאמינים באלוהים, אל לכם לחפש רק ברכות אלא לשאוף לאהבת אלוהים ולהכרת אלוהים. באמצעות הנאורות שבאה ממנו, באמצעות עיסוקכם שלכם, אתם יכולים לאכול ולשתות את דברו, לפתח הבנה אמיתית של אלוהים ולהחזיק באהבת אמת לאלוהים שנובעת מלב לבכם. במילים אחרות, כשאהבתכם לאלוהים אמיתית מאוד, ואיש לא יכול להשמיד את האהבה שאתם רוחשים לו או להפריע לה, אז אתם מצויים על הנתיב הנכון באמונתכם באלוהים. זוהי הוכחה לכך שאתם שייכים לאלוהים, שכן לבכם כבר נמצא בידיו של אלוהים ושום דבר אחר לא יכול לכבוש אתכם. באמצעות החוויה שלכם, באמצעות המחיר ששילמתם ובאמצעות עבודת אלוהים, אתם מסוגלים לפתח אהבה טבעית לאלוהים, וכשתעשו זאת, תיחלצו מהשפעת השטן ותחיו באורו של דבר אלוהים. רק משתיחלצו מהשפעת החושך, תוכלו להיחשב כמי שנפלו בנחלת אלוהים. באמונתכם באלוהים, עליכם לנסות לשאוף למטרה זו. זוהי חובתו של כל אחד מכם. אסור לאיש מכם להיות מסופק ממצב העניינים הנוכחי. אסור לכם להיות חצויים בדעתכם באשר לעבודתו של אלוהים ואל לכם להתייחס אליה בקלות ראש. עליכם לחשוב על אלוהים בכל המובנים ובכל רגע ולעשות כל דבר עבורו. וככל פעם שאתם מדברים או פועלים, עליכם להציב את ענייני בית אלוהים בראש סדר העדיפויות שלכם. רק כך תהיו תואמים לליבו של אלוהים.

החיסרון הגדול ביותר של האדם באמונתו באלוהים הוא שהוא מאמין במילים בלבד ואלוהים אינו קיים כלל בחיי היומיום שלו. כל בני האדם אמנם מאמינים בקיומו של אלוהים, אך אלוהים אינו חלק מחיי היומיום שלהם. פיותיהם של בני האדם נושאות תפילות רבות לאלוהים, אך יש בלבם מקום מועט בלבד לאלוהים ולכן אלוהים מעמיד אותם בניסיון שוב ושוב. מכיוון שהאדם אינו טהור, לאלוהים אין מנוס אלא להעמיד אותו בניסיון כדי שיחוש בושה וילמד להכיר את עצמו במהלך הניסיונות. אחרת, יהפכו כל בני האדם לצאצאי המלאך הראשי וייעשו מושחתים יותר ויותר. במהלך אמונתו של כל אדם באלוהים, מניעים ויעדים אישיים רבים שלו מושלכים הצידה כאשר אלוהים מטהר אותו ללא הרף. אחרת, לא תהיה לאלוהים כל דרך להשתמש באף בן אדם ולעשות באדם את העבודה שעל אלוהים לעשות. תחילה, אלוהים מטהר את האדם ובתהליך זה, האדם עשוי ללמוד להכיר את עצמו ואלוהים עשוי לשנות אותו. רק אז אלוהים נותן את חייו באדם ורק כך לבו של האדם יכול להיות מופנה לחלוטין לאלוהים. לכן אני אומר שאמונה באלוהים אינה פשוטה כפי שאנשים אומרים. כפי שאלוהים רואה זאת, אם יש לך רק ידע אבל אין לך את דבר החיים של אלוהים ואם אתה מוגבל רק לידע שלך אך אינך מסוגל להנהיג את האמת או להביא לידי ביטוי את דבר אלוהים, הרי שזו הוכחה לכך שעדיין אין לך לב שאוהב את אלוהים וכי לבך אינו שייך לאלוהים. ניתן להכיר את אלוהים על ידי אמונה בו; זו המטרה הסופית בעיסוק בחיפוש של האדם. עליך להקדיש מאמצים להביא לידי ביטוי את דברי אלוהים כדי שיישאו פרי בנוהג שלך. אם יש לך ידע רק באשר לדוקטרינה, הרי שאמונתך באלוהים תעלה חרס. רק אם גם תנהיג לפי דברו וגם תביא את דברו לידי ביטוי, תיחשב אמונתך לשלמה ולתואמת את רצון אלוהים. בדרך זו, בני אדם רבים יכולים לדבר על ידע רב, אך בהיותם על ערש דווי, עיניהם מתמלאות דמעות והם שונאים את עצמם על שבזבזו חיים שלמים ולשווא הגיעו לשיבה טובה. הם רק מבינים דוקטרינות, אך אינם יכולים להנהיג את האמת ולשאת עדות על אלוהים. במקום זאת, הם רק מתרוצצים אנה ואנה בהתעסקות מתמדת ורק על ערש דווי הם סוף-סוף מבינים שאין להם עדות אמיתית, שהם אינם מכירים את אלוהים כלל. האין זה מאוחר מדי? מדוע אינכם מנצלים את היום הזה ועוסקים בחיפוש האמת שאתם אוהבים? למה לחכות למחר? אם בחייכם אינכם סובלים למען האמת ואינכם שואפים לזכות בה, הייתכן שאתם רוצים לחוש צער על ערש דווי? אם כן, למה לכם להאמין באלוהים? למעשה, ישנם עניינים רבים שבהם, אם האדם מקדיש ולו מעט מאמץ, הוא יכול להנהיג את האמת ובכך להשביע את רצון אלוהים. לבו של האדם תמיד רדוף שדים ולכן הוא אינו יכול לפעול למען אלוהים. במקום זאת, הוא מתרוצץ ללא הרף למען בשרו ובסופו של דבר אינו משיג דבר. בשל כך האדם סובל מצרות וייסורים ללא הרף. האין אלה עינויים של השטן? האין זו השחתה של הבשר? אל תנסה לשטות באלוהים בתשלום מס שפתיים. במקום זאת, עליך לנקוט פעולה ממשית. אל תשטה בעצמך - מה הטעם בכך? במה תוכל לזכות מחיים למען הבשר ומעמל למען תהילה ועושר?