רבות עבדתי בקרב בני האדם, ורבים הדברים שהטפתי באוזניכם בזמן הזה. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. למרות זאת, רכשתי בני אדם מעטים בלבד על פני האדמה התואמים לי, ולכן אני אומר שהאדם אינו מוקיר את דבריי – מפני שהאדם אינו תואם לי. מטרת עבודתי אינה רק כדי שהאדם יוכל לעבוד אותי; חשוב מכך, מטרתה לאפשר לאדם לתאום לי. בני האדם הושחתו והם חיים בתוך מלכודת השטן, חיים בבשר, חיים לפי רצונות אנוכיים, ואין בהם ולו אף אחד התואם לי. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי. זאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ולא תואמים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" אותם הם קוראים ללא סוף ומדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי או מה פירוש להתנגד לי. הם פשוט קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, שאותו הם לא ראו מעולם ואינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי לחזות בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה בכתבי הקודש. רבים מהם אף מאמינים שאסור לי לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם מייחסים חשיבות רבה מדי למילים ולביטויים, עד כדי כך שהם משתמשים בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים לתאום למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע של אותה עת, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה, עד כדי כך שתלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו שאינו מציית לחוקי התנ"ך ושאינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ובאותה עת לא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי שמירה של כתבי הקודש. מתוך כוונה לשמור על האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק כדי להגן על כתבי הקודש, וכדי לשמור על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון למוות את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מהעולם כדי לזכות בגן עדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי לשמור על האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולצלוב את המשיח, השב כבשר ודם, כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. כיצד יכול אדם לקבל את ישועתי בשעה שלבו כה זדוני ואופיו כה מנוגד לי? אני חי בקרב בני האדם, אך הם אינם יודעים על קיומי. אני שופך את אורי על האדם, אך הוא נותר בור ביחס לקיומי. כאשר אני משחרר את חרון אפי על האדם, הוא מכחיש את קיומי בלהט גדול אף יותר. האדם מחפש לתאום למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא בפניי כדי לבקש כיצד לתאום לאמת. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים ועסוק מאוד בקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני, החי בקרב בני האדם, הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים לתאום למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם עלובים למראה בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנתון לחסדי האדם - לאל שאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מעבר לכל תיאור. אלו המתנגדים לי, המציבים לי דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי – כיצד הם יוכלו לתאום לי?

אלו המתנגדים לי הם אלו שאינם תואמים לי. כך הם גם אלו שאינם אוהבים את האמת. אלו המתמרדים נגדי מנוגדים לי עוד יותר ותואמים לי עוד פחות. את כל אלו שאינם תואמים לי אני מוסר לידיו של התגלמות הרוע. אני נוטש אותם להשחתה בידי התגלמות הרוע, נותן להם יד חופשית לחשוף את רשעותם, ובסופו של דבר מוסר אותם להתגלמות הרוע, למאכל. לא אכפת לי כמה בני אדם סוגדים לי, כלומר, לא אכפת לי כמה בני אדם מאמינים בי. הדבר שחשוב לי הוא כמה בני אדם תואמים לי. הסיבה לכך היא שכל מי שאינו תואם לי הוא רשע אשר בוגד בי; אלו הם אויביי, ולא "אנצור" את אויביי בביתי. אלו התואמים לי ישרתו אותי בביתי לנצח, ואלו המתנגדים לי יסבלו לנצח את עונשי. אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש והאדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי – הם המתנגדים לי, מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות באותיות, באותיות ממיתות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?

הבעתי דברים כה רבים, וכן הבעתי את רצוני וטבעי, אך למרות זאת בני האדם עדיין אינם מסוגלים להכיר אותי ולהאמין בי. ניתן אף לומר שהם עדיין אינם מסוגלים להישמע לי. אלו החיים בכתבי הקודש, אלו החיים בתוך החוק, אלו החיים על הצלב, אלו החיים על פי הדוקטרינה, אלו החיים בתוך העבודה שאני עושה כיום – מי מהם תואם לי? אתם חושבים רק על קבלת ברכות וגמול, ומעולם לא הקדשתם מחשבה לדרך שבה תוכלו לתאום לי או איך להימנע מלהתנגד לי. אני כה מאוכזב מכם, שכן הענקתי לכם רבות אך קיבלתי מכם כה מעט בתמורה.המרמה שלכם, ההתנשאות שלכם, החמדנות שלכם, רצונותיכם המוגזמים, הבגידה שלכם, המרדנות שלכם –איך יוכלו מי מאלו לחמוק מהבחנתי? אתם מקלים בי ראש, משטים בי, מעליבים אותי, משדלים אותי, תובעים ממני דברים, סוחטים ממני קורבנות – כיצד יכול זדון שכזה לחמוק מעונשי? מעשיכם הרעים הם הוכחה לעוינותכם כלפיי, וכן הוכחה להיותכם מנוגדים לי. כל אחד מכם מאמין שהוא כה תואם לי, אך אם כך הדבר, למי מתייחסות ראיות מוצקות אלו? אתם מאמינים שהכנות והנאמנות שלכם כלפיי הן הנעלות ביותר. אתם סבורים שאתם כה טובי לב, כה מלאי חמלה, ושהקדשתם לי הרבה כל כך. אתם סבורים שעשיתם די למעני. אך האם אי-פעם היצבתם מול אמונות אלו את התנהגותכם? אני אומר שאתם מאוד גאוותנים, מאוד חמדנים ומאוד שטחיים; התחבולות שבהן אתם משטים בי מאוד מחוכמות, ובאמתחתכם שפע כוונות ושיטות בזויות. נאמנותכם דלה מדי, רצינותכם חסרת ערך, ומצפונכם נבוב עוד יותר. בלבכם זדון רב ואיש אינו פטור מכוונות הזדון שלכם, גם לא אנוכי. אתם סוגרים דלתותיכם בפניי למען ילדיכם, למען בעליכן או למען השימור העצמי שלכם. במקום לדאוג לי, אתם דואגים למשפחתכם, לילדיכם, למעמדכם, לעתידכם ולסיפוק שלכם. מתי בכלל חשבתם עלי בזמן שדיברתם או פעלתם? בימים קרים, מחשבותיכם פונות לעבר ילדיכם, בעליכן, נשותיכם או הוריכם. גם בימים חמים אין לי מקום במחשבותיכם. כשאתם ממלאים את חובתכם אתם חושבים על האינטרסים שלכם, על בטיחותכם האישית, על בני משפחתכם. איזה דבר עשיתם אי-פעם למעני? מתי בכלל חשבתם עלי? מתי התמסרתם בכל מחיר לי ולעבודתי? היכן העדות להיותכם תואמים לי? היכן הראיות לנאמנותכם לי? היכן הראיות לציותכם לי? מתי כוונותיכם לא היו למען קבלת ברכותיי? אתם משטים בי ומרמים אותי, משחקים באמת, מסתירים את קיומה של האמת ובוגדים במהותה של האמת. כיוון שאתם מתנגדים לי, מה מצפה לכם בעתיד? אתם שואפים לתאום לאל המעורפל שלכם ושואפים רק לאמונה מעורפלת, אך אינכם תואמים למשיח. האם הזדוניות שלכם לא ראויה לגמול זהה לזה שמגיע לרשעים? כשיגיע הזמן תבינו שכל מי שמנוגד למשיח אינו יכול להימלט מחרון אפי, ואף תגלו מהו סוג הגמול שיוטל על מי שמתנגד למשיח. כשהיום ההוא יגיע, יתנפצו כל חלומותיכם על הברכות להן תזכו בתמורה לאמונתכם באלוהים ועל כניסתכם לגן העדן. אולם, לא כך יקרה לאלו התואמים למשיח. על אף שאיבדו הרבה כל כך, על אף שסבלו קשיים רבים, הם ינחלו את מלוא ירושתי לאנושות. בסופו של דבר תבינו, שרק אני הוא האלוהים הצודק, ושרק אני מסוגל לקחת את האנושות ליעדה הנפלא.