אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדבר מופיע בבשר

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

האופי שלכם כה עלוב!

אתם כולכם ישובים בכיסאות מהודרים ומלמדים את בני הדורות הבאים ששייכים לסוג שלכם ואשר יושבים איתכם. איך ייתכן שלא ידעתם שה"ילדים" האלה שלכם כבר היו חסרי רוח חיים, ושמזה זמן רב, עבודתי לא הייתה בידיהם? כבודי מאיר מארץ המזרח אל ארץ המערב, אך כאשר כבודי יתפשט אל קצות העולם, וכשהוא יתחיל יעלות ולזרוח, אני אקח את כבודי מהמזרח ואביא אותו למערב, כדי שאנשי החושך שנטשו אותי יאבדו את זיו האור שלי מאותו רגע ואילך. באותה עת, אתם תחיו בעמק צלמוות. על אף שבני האדם כיום טובים פי מאות מונים מבני האדם בעבר, הם עדיין לא יכולים לעמוד בדרישות שלי, והם עדיין לא מהווים עדות רבת כבוד עליי. העובדה שאתם מסוגלים להיות טובים פי מאות מונים מבני האדם בעבר נובעת לגמרי מעבודתי – זה הפרי שמניבה עבודתי על פני האדמה. יחד עם זאת, אני עדיין חש גועל כלפי המילים והמעשים שלכם, וכן כלפי האופי שלכם, ואני נוטר לכם טינה רבה על מעשיכם בפניי, מכיוון שאתם לא מבינים אותי כלל. אם כן, איך ייתכן שתביאו לידי ביטוי בחייכם את כבודי, ואיך ייתכן שתהיו נאמנים לחלוטין לעבודתי העתידית? אמונתכם יפה מאוד. אתם אומרים שאתם מוכנים להקדיש את חייכם לעבודתי – לעשות כל דבר ודבר למענה – אך הטבע שלכם לא השתנה במיוחד. היו רק מילים יהירות, והמעשים שלכם בפועל אומללים ביותר. נדמה שלשונו ושפתיו של האדם נמצאים בשמיים אך רגליו נמצאים בארץ, הרחק משם, ולכן דבריו ומעשיו וכן המוניטין שלו עדיין שרויים במצב מזעזע. המוניטין שלכם נהרס, מיקומכם מביש, אופן הדיבור שלכם עלוב, חייכם מתועבים, ואפילו כל האנושיות שלכם עלובה. אתם צרי אופקים כלפי הבריות, ואתם עומדים על המקח על כל דבר קטן. אתם רבים על המוניטין והמעמד שלכם עצמכם, אפילו עד כדי כך שאתם מוכנים לרדת לגיהינום, אל אגם האש. די במילים ובמעשים שלכם בהווה כדי שאוכל להכריע שאתם חוטאים. די בגישתכם לעבודתי כדי שאוכל להכריע שאתם רשעים, ודי בטבע שלכם כדי לומר שאתם נפשות מטונפות מלאות בתועבות. די בביטויים שלכם ובמה שאתם מגלים כדי לקבוע שאתם בני אדם ששתו מספיק מדמן של רוחות טמאות. כשמדובר על כניסה למלכות, אתם לא מסגירים את רגשותיכם. האם אתם סבורים שדי במצבכם הנוכחי כדי שתוכלו להיכנס בשערי מלכות השמיים? האם אתם סבורים שתוכלו לזכות להיכנס לארץ הקודש של עבודתי ודבריי מבלי שאבחן את דבריכם ומעשיכם? מי מסוגל לשטות בשתי עיניי בהצלחה? איך ייתכן שההתנהגויות המתועבות והעלובות שלכם יימלטו מעיניי? אני הכרעתי שחייכם הם חיים של שתיית דמן של הרוחות הטמאות ואכילת בשרן של הרוחות הטמאות, מפני שאתם מאמצים את דמותן בפניי מדי יום. ההתנהגות שלכם בפניי הייתה ראה במיוחד, ולכן איך ייתכן שלא אגעל? יש בדבריכם מן הסיאוב של רוחות טמאות: אתם מוליכים שולל, מסתירים ומתחנפים בדיוק כמו אלה שמבצעים מעשי כישוף, כמו אלה שמוליכים שולל ושותים את דמם של הרשעים. כל הביטויים של האנושות מאוד מרושעים, ולכן איך ייתכן שכל בני האדם ייכנסו לארץ הקודש שבה מצויים הצדיקים? האם אתם חושבים שהתנהגותכם המתועבת יכולה לבדל אתכם כקדושים בשונה מהרשעים? לשונכם דמוית הנחש תהרוס בסופו של דבר את הבשר שלהם שמבטא השמדה ומבצע תועבות, והידיים שלכם שמכוסות בדמן של רוחות טמאות יגררו את הנשמה שלכם בסופו של דבר לגיהינום. עם כן, מדוע אתם לא ממהרים לנצל את ההזדמנות הזו לטהר את ידיכם שמכוסות בזוהמה? ומדוע אתם לא מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לכרות את לשונכם שאומרת דברי רשע? האם ייתכן שאתם מוכנים לסבול באש הגיהינום למען שתי ידיכם ולמען לשונכם ושפתיכם? אני משגיח על לבם של בני האדם בשתי עיניי, מפני שזמן רב לפני שבראתי את האנושות, תפסתי את לבם בתוך ידיי. לפני זמן רב, ראיתי מבעד ללבו של האדם, ולכן איך ייתכן שהמחשבות שעל לבו של האדם יימלטו ממבטי? ואיך ייתכן שהן יספיקו להימלט מהאש שתצית רוחי?

השפתיים שלכם אדיבות ממקורה של יונה, אך לבכם זדוני יותר מהנחש הקדמון. השפתיים שלכם אפילו יפהפיות כאישה מלבנון, אך לבכם הוא לא מהסוג ששייך לנשים מלבנון, ובהחלט לא ניתן להשוות אותו ליופיין של נשות כנען. לבכם יותר מדי ערמומי. מה שאני מתעב הוא רק השפתיים של הרשעים והלב של הרשעים. הדרישות שאני מציב לבני האדם לא רמות מאלה שהוצבו לקדושים. העניין הוא רק שאני חש תיעוב כלפי המעשים הרעים של הרשעים, ואני מקווה שהרשעים יהיו מסוגלים להשליך מעליהם את הטינופת שלהם ולהימלט ממצבם הנוכחי, כדי שהם יוכלו להיבדל מהרשעים ולחיות עם הצדיקים ולהיות קדושים ביחד איתם. אתם נמצאים באותן נסיבות שאני מצוי בהן, אך אתם מכוסים בזוהמה, אתם לא ניחנים אפילו במקצת בצלם האנוש שנברא בכם בראשית, ומשום שמדי יום אתם מחקים את צלמן של הרוחות הטמאות ועושים את מה שהן עושות ואומרים את מה שהן אומרות, כל חלק מכם ואפילו לשונכם והשפתיים שלכם רוויים במים מעופשים. המצב חמור עד כדי כך שאתם מכוסים כולכם בכתמים האלה ושאין אפילו חלק אחד שיכול לשמש לעבודתי. זה כל כך שובר לב! אתם חיים בעולם כזה של סוסים ובקר, אך אתם למעשה לא מודאגים. ואתם מלאים באושר וחיים בחופשיות ובקלות. אתם שוחים סביב במים המעופשים האלה, אך אתם למעשה לא יודעים שנקלעתם לנסיבות כאלה. בכל יום, אתם מתרועעים עם רוחות טמאות ומתעסקים ב"צואה". חייכם עלובים מאוד, אך אתם לא יודעים שאתם בשום אופן לא שורדים בעולם האנושי, ושאתם לא נמצאים בתפיסתכם שלכם. האם אינכם יודעים שרוחות רעות רמסו זה מכבר את חייכם, ושהמים המעופשים העכירו את האופי שלכם? האם אתם חושבים שאתם חיים בגן העדן הארצי, ושאתם מאושרים? האם אינכם יודעים שחייתם את חייכם עם רוחות טמאות, ושחייתם חיים עם כל מה שהם הכינו לכם? איך ייתכן שיהיו לחיים שלכם איזושהי משמעות? איך ייתכן שיהיה לחייכם איזשהו ערך? עד היום, אתם מתרוצצים סביב למען הוריכם הרוחות הטמאות. אולם אתם לא יודעים שאלה שמפילים אתכם בפח הם הרוחות הטמאות האלה, הוריכם שהולידו וגידלו אתכם. יתר על כן, אתם לא יודעים שהם למעשה הורישו לכם את הטינופת שלכם. כל מה שאתם יודעים הוא שהם יכולים להסב לכם "הנאה", שהם לא ממיטים עליכם ייסורים, שהם לא שופטים אתכם, ושהם בפרט לא מקללים אתכם. הם מעולם לא התפרצו עליכם בזעם, אלא שהם מתנהגים אליכם בחביבות ובאדיבות. דבריהם מזינים את לבכם ושובים את לבכם, כך שאתם מאבדים את הצפון, ומבלי לשים לב, אתם נשאבים פנימה ואתם מוכנים לשרת אותם, ולהיות להם למוצא ולמשרתים. אין לכם תלונות כלל, אלא שאתם מוכנים לעמוד לשירותם – הם מוליכים אתכם שולל. זו הסיבה לכך שאתם לא מגיבים כלל לעבודה שאני עושה – אין זה פלא שאתם תמיד רוצים להימלט בסתר מידיי, ואין זה פלא שאתם תמיד רוצים להשתמש במילות חנופה כדי לתחמן אותי כדי לשאת חן בעיניי. מתברר שכבר הייתה לכם תוכנית אחרת, הסדר אחר. אתם יכולים לראות מעט מהמעשים שלי, האל הכול-יכול, אך אתם לא מכירים כהוא זה את המשפט והייסורים שלי. אתם לא יודעים מתי הייסורים שלי החלו. אתם רק יודעים כיצד לרמות אותי, אך אתם לא יודעים שאני לא סובלני כלפי הביזוי של האדם. מאחר שכבר גמרתם בדעתכם לשרת אותי, לא ארפה מכם. אני אל ששונא רוע, ואני אל שקנאי לאדם. מאחר שכבר הצבתם את דבריכם על המזבח, לא אהיה סובלני להתרוצצותכם לנגד עיניי, ולא אהיה סובלני כלפיכם אם תשרתו שני אדונים. האם אתם חושבים שתוכלו לאהוב אותי אחרי שתציבו את דבריכם על המזבח שלי, ואחרי שתציבו אותם לנגד עיניי? איך ייתכן שארשה לבני האדם לשטות בי כך? האם חשבתם שתוכלו לנדור נדרים ולהישבע לי בלשונכם כלאחר יד? איך ייתכן שנשבעתם לי, זה שיושב על כס המלכות, זה שהוא הרם ביותר? האם חשבתם שהשבועות שלכם כבר עברו מהעולם? אני אומר לכם, אפילו אם בשרכם יעברו מהעולם, לא ייתכן שהשבועות שלכם יעברו מהעולם. בסופו של דבר, אני אגנה אתכם על סמך השבועות שלכם. אולם אתם חושבים שאתם יכולים להציב את דבריכם בפניי כדי להתמודד איתי ושלבכם יכול לשרת רוחות טמאות ורוחות רעות. איך ייתכן שחמת אפי תהיה סובלנית לבני האדם דמויי הכלבים ודמויי החזירים שמרמים אותי? אני חייב להוציא לפועל את הצווים המנהלתיים שלי, ולשחרר מידי הרוחות הטמאות את כל בני האדם ה"אדוקים" והמלאים בעצמם שמאמינים בי כדי "לשרת" אותי באופן מסודר, כדי להיות לי לשוֹר, כדי להיות לי לסוס וכדי להיות נתונים לרחמי השחיתה שלי. אני אגרום לכם לאמץ מחדש את המסירות שהייתה לכם בעבר ולשרת אותי שוב. אני לא אהיה סובלני כלפי אף ברוא שירמה אותי. האם אתם חושבים שתוכלו להציב לי דרישות ולשקר בפניי בהפקרות? האם אתם חושבים שלא ראיתי בעבר את דבריכם או מעשיכם? איך ייתכן שלא אראה את דבריכם ואת מעשיכם? איך ייתכן שארשה לבני האדם לרמות אותי כך?

אני חי בקרבכם ומתרועע איתכם מזה כמה אביבים וסתווים, אני חי בקרבכם מזה זמן רב – כמה מהתנהגותכם הבזויה חמקה מעיניי? דבריכם הכנים בהחלט מהדהדים באוזניי. מיליונים על מיליונים של שאיפותיכם הונחו על המזבח שלי – הן רבות מספור. אולם באשר למסירות וההשקעה שלכם, אין שום דבר. אין אפילו טיפה קטנה של כנות על המזבח שלי. איפה הפירות שהניבה אמונתכם בי? קיבלתם ממני חסד עד-אין-קץ, וראיתם אינסוף תעלומות מהשמיים. אפילו הראיתי לכם את להבות השמיים, אך לא העזתי לשרוף אתכם. כמה נתתם לי בתמורה? כמה אתם מוכנים לתת לי? בעודכם אוחזים במזון שנתתי לכם, אתם פונים ומציעים לי אותו, ואפילו אומרים שזה דבר שקיבלתם בתמורה על זיעת אפכם בביצוע עבודה קשה, ושאתם נותנים לי את כל כולכם. איך ייתכן שאתם לא יודעים שה"תרומות" שאתם מציעים לי הן דברים שגנבתם מהמזבח שלי? וכעת אתם מציעים אותם לי – אתם מרמים אותי, הלא כן? איך ייתכן שאתם לא יודעים שמה שאני נהנה ממנו היום הוא כל המנחות שעל המזבח שלי, ולא מה שהרווחתם בתמורה לעבודה הקשה ואז הצעתם לי? אתם למעשה מעזים לרמות אותי כך, ולכן איך ייתכן שאמחל לכם? איך ייתכן שאשא זאת עוד? נתתי לכם הכל. פתחתי הכל בפניכם, מילאתי את הצרכים שלכם ופקחתי את עיניכם, אך אתם מרמים אותי כך ומתעלמים ממצפונכם. הענקתי לכם הכל בחוסר אנוכיות, כך שאפילו שתסבלו, תזכו ממני בכל מה שהבאתי מהשמיים. אולם אין לכם שום מסירות כלל, ואפילו אם יש לכם תרומה זעירה, אתם מתחשבנים איתי לאחר מכן. תרומתכם לא תהיה שווה דבר בסופו של דבר, הלא כן? מה שנתתם לי הוא אך ורק גרגיר חול אחד, אבל מה שביקשתי מכם הוא טון זהב. אתם מתנהגים בחוסר היגיון, הלא כן? אני עובד בקרבכם. אין שום זכר למעשר שאני אמור לקבל, ועל אחת כמה וכמה אין זכר לקורבנות נוספים. יתרה מזאת, המעשר שמפרישים בני האדם יראי האל נחטף בידי הרשעים. כולכם מקבלים ממני דברים, הלא כן? כולכם עוינים כלפיי, הלא כן? כולכם משמידים את המזבח שלי, הלא כן? איך ייתכן שאדם כזה ייחשב לאוצר בעיניי? בני אדם כאלה הם חזירים וכלבים שאני מתעב, הלא כן? איך ייתכן שאתייחס למעשיכם הרעים כאל אוצר? למען מי נועדה העבודה שלי באמת? האם ייתכן שהיא נועדה רק להכות את כולכם אפיים ארצה כדי לחשוף את הסמכות שלי? כל חייכם תלויים במילה אחת ממני, הלא כן? מדוע אני משתמש רק במילים כדי לכוון אתכם, ומדוע לא הפכתי מילים לעובדות כדי להכות אתכם אפיים ארצה בהקדם האפשרי? האם דבריי ועבודתי נועדו רק להכות את האנושות אפיים ארצה? האם אני אל שהורג בני אדם תמימים ללא הבחנה? ברגע זה, כמה מכם שניצבים לפניי מחפשים בכל הווייתם את הנתיב הנכון של חיים אנושיים? רק הגוף שלכם נמצא לפניי, אך לבכם נמלט, והוא הרחק-הרחק ממני. מפני שאתם לא יודעים מהי עבודתי בפועל, ישנם כמה מכם שרוצים לעזוב אותי, שרוצים להתרחק ממני, ואשר רוצים לחיות בגן העדן הזה שבו אין ייסורים ואין משפט. האין זה מה שבני האדם מייחלים לו בלבם? אני בהחלט לא כופה עליכם. אתם הם אלה שצריכים לבחור באיזה נתיב תצעדו, והנתיב של היום כולל משפט וקללה, אך על כולכם לדעת שהדברים שהענקתי לכם, בין שמדובר במשפט או בייסורים, הם כל המתנות הטובות ביותר שאני יכול לתת לכם, והם כולם דברים שאתם זקוקים להם בדחיפות.

קודם:עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם

הבא:העבודה בעידן החוק

ייתכן שתאהב גם...