המנון המלכות

המוני האדם מריעים לכבודי, המוני האדם מהללים אותי. כל פה קורא בשם האל האחד האמיתי, כל בני האדם מרימים מבטם כדי לראות את מעשיי. המלכות יורדת אל עולם האדם, וגופי עשיר ושופע. מי לא יחגוג זאת? מי לא ירקוד משמחה? הו, ציון! הרימי את נס הניצחון שלך כדי לחגוג אותי! שירי את שיר הניצחון שלך והפיצי את שמי הקדוש! כל הברואים על פני האדמה! מהרו להיטהר כדי להקריב עצמכם למעני! כוכבי השמיים! מהרו לחזור למקומותיכם והראו את עוצמתי הגדולה בכיפת הרקיע! אטה אוזני אל קולותיהם של בני האדם על פני האדמה, המשתפכים באינסוף אהבה ויראה אליי בשירה! ביום הזה, כשכל הברואים מתחיים, אני יורד אל עולם האדם. ברגע זה, בשעה מופלאה זו, הפרחים מלבלבים, הציפורים מזמרות, וכל הדברים מלאים רינה! למשמע הצדעת המלכות, מלכותו של השטן קורסת ומושמדת לצליליו של המנון המלכות. והיא לעולם לא תוקם בשנית!

מי על פני האדמה מעז להתקומם ולהתנגד? כשאני יורד ארצה, אני מביא אש, חימה וכל מיני אסונות. המלכויות הארציות הן עכשיו מלכותי שלי! למעלה ברקיע, העננים נופלים ונערמים. מתחת לרקיע, אגמים ונהרות גועים וקוצפים בנעימה מרגשת. בעלי חיים שישנו יוצאים ממאורותיהם, ואני מעיר את כל בני האדם הישנים. היום לו ציפו כל בני האדם הגיע סוף-סוף! הם מקדישים לי את השירים היפים ביותר!

ברגע היפהפה הזה, בשעה המרגשת הזו,

השמיים מעל וכל הדברים מתחת השמיים מהללים אותי. מי לא יתרגש מכך?

מי לא יתרונן על כך? מי לא יבכה במאורע הזה?

הרקיע אינו אותו רקיע – עכשיו הוא רקיע המלכות.

הארץ אינה אותה ארץ שהייתה, היא ארץ קדושה כעת.

לאחר שגשם זלעפות חלף, העולם הישן והמטונף מתחדש לגמרי.

ההרים משתנים... הימים משתנים...

גם בני אדם משתנים... כל הדברים משתנים...

הרים דוממים, קומו ורקדו בפניי!

מים שקטים, פרצו וזרמו בחופשיות!

בני אדם השקועים בחלומות! קומו עורו!

הגעתי... אני מלך...