דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

"ההתגלמות" היא הופעתו של האל כבשר ודם. האל עובד בקרב האנושות הברואה בצלם בשר ודם. לפיכך, מכיוון שהוא התגלמות האל, עליו להיות תחילה בשר ודם בעל אנושיות רגילה. זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר. למעשה, ההשלכה של התגלמותו של האל כבשר ודם היא שהאל חי ועובד בבשר. שהאל בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

התגלמות כבשר ודם פירושה שרוח האל הופכת לבשר ודם, כלומר, אלוהים הופך לבשר ודם. העבודה שהבשר עושה היא עבודתה של רוח הקודש שמתממשת כבשר ודם ומתבטאת כבשר ודם. אף אחד מלבד אלוהים כבשר ודם לא יכול להגשים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו. כלומר, רק התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואף אחד מלבדה – יכולה לבטא את העבודה האלוהית. אילו במהלך ביאתו הראשונה של אלוהים בהתגלמותו לא הייתה לו אנושיות רגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מיד לאחר שנולד הוא יכול היה לעשות נסים, אילו מיד לאחר שלמד לדבר הוא יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שדרך לראשונה על פני האדמה הוא יכול היה לתפוס את כל העניינים הארציים ולהבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנות אדם כזה אדם רגיל ולא ניתן היה לכנות בשר ודם כאלה בשר ודם אנושיים. אם כך היה קורה עם המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמותו של אלוהים היו אובדות. העובדה שיש לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. העובדה שהוא עובר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא בשר ודם רגילים. יתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא דבר האל ורוח האל בהתגלמותם בבשר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא התגלמותה של רוח האל, ולא של הבשר. יש בו הן אנושיות רגילה והן אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של האל עצמו. בין אם זו האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של האל עצמו. מהות זו לא תשבש את עבודתו ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו והוא גם לעולם לא ישמיע מילים המנוגדות לרצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעשה עבודה כלשהי שמשבשת את הניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להושיע את האדם והיא למען הניהול של האל עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להושיע את האדם והיא למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שדי בבשרו כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו. מאחר שהוא מגיע כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל ובין אם זה המשיח, שניהם הם האל עצמו והאל עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

ההשלכה של התגלמותו של האל כבשר ודם היא שהאל חי ועובד בבשר. שהאל בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם. ניתן לחלק לשני שלבים את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, הוא ציית למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, שינה, מחסה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במילים אחרות, במהלך השלב הראשון, הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה בגוף אנושי רגיל, בלי להראות כל סימן חיצוני של על-טבעיות. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו ובמשך הזמן הזה, אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין כדי לקיים את העבודה הרגילה של אלוהותו. זאת מפני שבעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע את כהונתו. לכן, השלב השני של חייו הוא ביצוע כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות שלמה. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין היא שאנושיותו עדיין אינה מסוגלת לקיים את העבודה האלוהית בכללותה ושהיא עדיין לא בוגרת. רק לאחר שאנושיותו מתבגרת ונעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את הכהונה שעליו לבצע. מכיוון שהוא חי כבשר ודם, עליו לצמוח ולהתבגר. לכן, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה, בעוד שבשלב השני, אנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, וכך החיים שהאל בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. לו האל בהתגלמותו היה מתחיל את כהונתו באופן רשמי מרגע לידתו, כשהוא מציג אותות ומופתים על-טבעיים, אזי לא הייתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית. לא ייתכן שלבשר ודם לא תהיה אנושיות ואדם ללא אנושיות הוא לא בן אנוש. באופן זה, אנושיות בשרו של האל היא תכונה מהותית פנימית של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האמירה ש'כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא כולו אלוהי ואין בו אנושיות' היא ניאוץ, מפני שקביעה זו פשוט לא קיימת והיא מפרה את עקרון ההתגלמות כבשר ודם. אפילו לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, הוא עדיין חי באלוהות שלו עם קליפה חיצונית אנושית כאשר הוא עושה את עבודתו. העניין הוא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה בבשר ודם רגילים. לפיכך, הגורם שמבצע את העבודה הוא האלוהיות אשר שוכנת באנושיות שלו. אלוהיותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך אלוהיות זו חבויה בתוך אנושיותו. עבודתו נעשית במהותה בידי אלוהיותו המוחלטת ולא בידי אנושיותו. אולם זה שמבצע את העבודה הוא בשרו. אפשר לומר שהוא אדם וגם האל, שכן האל הופך לאל שחי בבשר; יש לו מעטפת אנושית ומהות אנושית, ועל אחת כמה וכמה שיש לו את מהותו של האל. מכיוון שהוא אדם עם מהותו של האל, הוא מעל לכל בני האדם הברואים ומעל לכל אדם שיכול לבצע את עבודת האל. על כן, בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא האל עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם ברואים. על אף שלכולם יש אנושיות, לבני האדם הברואים אין דבר פרט לאנושיות, ואילו האל בהתגלמותו שונה מהם. בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכול, יש לו אלוהיות. אנושיותו משתקפת במראה החיצוני של בשרו ובחיי היום יום שלו, אך קשה לתפוס את אלוהותו. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות ומפני שהוא לא על-טבעי כפי שבני אדם מדמיינים, קשה מאוד לבני אדם לראותה. אפילו כיום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אפילו לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. למעשה, הסוגייה הזו פשוטה מאוד: מכיוון שהאל מתגלם כבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהיות. השילוב הזה נקרא האל עצמו, האל עצמו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

לפני שישוע ביצע את העבודה, הוא פשוט חי באנושיותו הרגילה. איש לא יכול היה להבחין בכך שהוא אלוהים ואיש לא גילה שהוא אלוהים בהתגלמותו. בני אדם הכירו אותו רק כאדם פשוט לחלוטין. אנושיותו הפשוטה והרגילה לחלוטין הייתה הוכחה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם ושעידן החסד הוא עידן עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ולא העידן לעבודתה של הרוח. זו הייתה הוכחה לכך שרוח האל התממשה באופן מלא כבשר ודם ולכך שבעידן התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, גופו הגשמי יבצע את כל עבודתה של הרוח. המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא גוף בשר ודם שהרוח מתממשת בו והוא בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים הופך לאדם, רוחו הופכת לבשר. במילים פשוטות, הדבר מתרחש כשאלוהים עצמו שוכן בבשר בעל אנושיות רגילה ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זו משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות. במהלך ההתגלמות הראשונה של אלוהים, היה צורך שאלוהים ירפא חולים ויגרש שדים, מפני שעבודתו הייתה גאולה. כדי לגאול את האנושות כולה, היה עליו להיות סלחן ומלא חמלה. העבודה שהוא עשה לפני שהוא נצלב הייתה ריפוי חולים וגירוש שדים, דבר שבישר על כך שהוא מושיע את האדם מחטא ומזוהמה. מכיוון שהיה זה עידן החסד, היה צורך שהוא ירפא חולים ויעשה בכך אותות ומופתים שייצגו את החסד בעידן ההוא. זאת מפני שעידן החסד התמקד בהענקת חסד, שאותו מסמלים שלום, שמחה וברכות חומריות – כולם סימנים לאמונתם של בני האדם בישוע. כלומר ריפוי חולים, גירוש שדים והענקת חסד היו יכולות אינסטינקטיביות של גוף הבשר והדם של ישוע בעידן החסד. הן היו עבודתה של רוח האל שהתממשה כבשר ודם. אולם בשעה שהוא ביצע את העבודה הזו, הוא חי כבשר ודם ולא התעלה על הבשר. בלי קשר למעשי הריפוי שהוא ביצע, הוא עדיין ניחן באנושיות רגילה והוא עדיין חי חיים אנושיים רגילים. הסיבה לכך שאני אומר שבעידן התגלמותו של אלוהים, הבשר ביצע את כל עבודתה של הרוח היא שבלי קשר לעבודה שאלוהים עשה, הוא עשה אותה בבשר. אולם משום עבודתו, בני אדם לא ראו בבשרו גוף בעל מהות גשמית לחלוטין, מפני שבשר זה יכול היה לעשות נסים וברגעים מיוחדים, הוא יכול היה לעשות מעשים שהתעלו על הבשר. מובן שכל ההתרחשויות האלה חלו לאחר שהוא החל בכהונתו, כגון הפיתוי שעבר במשך ארבעים יום או כשצורתו השתנתה על ההר. על כן, במקרה של ישוע, המשמעות של התגלמות האל כבשר ודם לא הושלמה, אלא התגשמה רק באופן חלקי. החיים שהוא חי כבשר ודם לפני שהוא החל בעבודתו היו רגילים לחלוטין בכל המובנים. לאחר שהוא החל לעבוד, הוא שמר לעצמו רק את הקליפה החיצונית של בשרו ודמו. מכיוון שעבודתו הייתה ביטוי של אלוהיות, היא חרגה מהתפקודים הרגילים של הבשר והדם. אחרי הכול, אלוהים שהתגלם כבשר ודם היה שונה מבני אדם העשויים מבשר ודם. מובן שבחיי היום-יום שלו, הוא נזקק למזון, ללבוש, לשינה ולמחסה. הוא היה זקוק לכל הצרכים הבסיסיים הרגילים, ניחן בתחושות כמו בן אנוש רגיל וחשב כמו בן אנוש רגיל. בני האדם עדיין ראו בו אדם רגיל, אלא שהעבודה שהוא עשה הייתה על-טבעית. למעשה, בכל מה שעשה, הוא חי באנושיות שגרתית ורגילה וכל עוד הוא ביצע את העבודה, התחושה שלו הייתה רגילה במיוחד ומחשבותיו היו צלולות במיוחד, יותר ממחשבותיו של כל אדם רגיל אחר. אלוהים בהתגלמותו היה צריך להחזיק במחשבות ובתחושות כאלה, מפני שהעבודה האלוהית הייתה צריכה להתבטא על ידי בשר ודם שהתחושה שלו רגילה מאוד ושמחשבותיו צלולות מאוד – רק כך גופו העשוי בשר ודם היה יכול לבטא את העבודה האלוהית. לכל אורך שלושים ושלוש השנים וחצי שישוע חי על פני האדמה, הוא שמר על אנושיותו הרגילה, אך משום עבודתו במהלך כהונתו בת שלוש השנים וחצי, בני אדם חשבו שהוא נעלה מאוד ושהוא על-טבעי הרבה יותר מכפי שהיה בעבר. למעשה, אנושיותו הרגילה של ישוע נותרה ללא שינוי לפני שהוא החל בכהונתו ולאחר מכן. אנושיותו הייתה זהה לכל אורך הדרך, אך משום ההבדל בין התקופה שקדמה להתחלת כהונתו לבין התקופה שלאחריה, הופיעו שתי השקפות שונות בנוגע לבשרו. בלי קשר לשאלה מה בני האדם חשבו, אלוהים בהתגלמותו שמר על אנושיותו הרגילה המקורית כל הזמן, מפני שמאז שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא חי כבשר ודם, בשר ודם שניחנו באנושיות רגילה. בין אם הוא ביצע את כהונתו ובין אם לאו, לא ניתן היה למחוק את האנושיות הרגילה של בשרו ודמו, מפני שאנושיות היא המהות הבסיסית של הבשר והדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

האל שהתגלם כבשר ודם נקרא "משיח", ועל כן, כינוי המשיח שיכול להעניק לאנשים את האמת בשם "אל" אינו מוגזם כלל ועיקר. זאת משום שהוא ניחן במהותו של האל, והוא ניחן בצביונו של האל ובחוכמת עבודתו של האל, שהאדם אינו יכול להשיגם. אלה הקוראים לעצמם "משיח", אך אינם יכולים לעשות את עבודת האל, הם מתחזים. המשיח אינו רק התגלותו של האל על פני האדמה, אלא גם הבשר הייחודי שהאל עטה בעודו מבצע ומשלים את עבודתו בקרב האדם. אין זה בשר שאפשר להחליפו בכל אדם שהוא, אלא הוא בשר שיכול לשאת כראוי את עבודת האל על פני האדמה, לבטא את צביונו של האל, ויכול לייצג כראוי את האל, ולספק לאדם חיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

מי שהוא האל בהתגלמותו יחזיק במהותו של האל, ומי שהוא האל בהתגלמותו יחזיק בביטויו של האל. מכיוון שהאל הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שבכוונתו לבצע, ומכיוון שהאל הופך לבשר, הוא יבטא את מהותו, ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לו חיים ולהראות לו את הדרך. בשר שלא ניחן במהות האל הוא לא האל בהתגלמותו כבשר ודם; אין ספק בכך. כדי לברר אם מדובר בהתגלמותו של האל כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הצביון שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לקבוע האם מדובר בהתגלמותו של האל כבשר ודם, והאם זו הדרך האמיתית, על סמך מהותו של האל בהתגלמותו. לכן, כאשר מכריעים האם מדובר באל בהתגלמותו, יש לבחון את מהותו (עבודתו, דבריו, צביונו, והיבטים רבים נוספים) ולא את המראה החיצוני. אם האדם בוחן רק את המראה החיצוני של האל וכתוצאה מכך מתעלם ממהותו, הדבר מעיד על בערותו ובורותו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

כיוון שאנחנו מחפשים אחר צעדיו של האל, עלינו לחפש אחר כוונות האל, דברי האל ואמירותיו של האל. זאת משום שבמקום שבו נמצאים דבריו החדשים של האל ישנו קולו של האל, ובמקום שבו נמצאות עקבותיו של האל, שם ישנם מעשי האל. בכל מקום שבו נמצאת הבעתו של האל שם האל מופיע, ובמקום שבו האל מופיע ישנם האמת והדרך והחיים. בחיפושכם אחר צעדיו של האל, התעלמתם מהדברים "האל הוא האמת והדרך והחיים". לכן, גם כשרבים מקבלים את האמת, הם לא מאמינים שהם מצאו את צעדיו של האל, ועל אחת כמה וכמה לא מכירים בהופעתו של האל. איזו טעות חמורה! הופעתו של האל לא יכולה לעלות בקנה אחד עם תפיסות האדם, וקל וחומר שהאל לא מופיע באופן שבו דורש זאת ממנו. האל בוחר כרצונו ויש לו תוכניות משלו כשהוא עושה את עבודתו. יתרה מזאת, יש לו מטרות משלו ושיטות משלו. אין לו צורך לדון עם בני האדם בעבודה שהוא עושה או לבקש את עצת האדם, וקל וחומר שלא ליידע כל אדם ואדם על עבודתו. זהו צביונו של האל, ויתרה מכך, על כל בני האדם להכיר בו. אם ברצונכם להיות עדים להופעתו של האל, אם אתם שואפים לצעוד בעקבות האל, עליכם קודם כל להתעלות על תפיסותיכם. אסור לך לדרוש שהאל יעשה דבר כזה או אחר, ועל אחת כמה וכמה לתחום אותו במגבלותיך ולהגביל אותו לתפיסותיך. במקום זאת, עליכם לדרוש מעצמכם כיצד עליכם לחפש אחר צעדיו של האל, כיצד עליכם לקבל את הופעתו של האל, וכיצד עליכם להתמסר לעבודתו החדשה של האל. זה מה שהאדם צריך לעשות. מאחר שהאדם הוא לא האמת והאמת לא ברשותו, עליו לחפש, לקבל ולהתמסר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 1: הופעתו של האל הביאה לעידן חדש

הפעם, האל מגיע לבצע עבודה לא בגוף רוחני, אלא בגוף פשוט לגמרי. יתרה מכך, זהו הגוף של התגלמותו השנייה של האל, וזהו גם הגוף שבו האל חוזר אל הבשר והדם. זהו בשר פשוט לגמרי. כשמביטים בו, לא ניתן לראות שום דבר שמבדיל בינו לבין אחרים, אבל ניתן לזכות ממנו באמיתות שלא נשמעו מעולם. רק הבשר חסר החשיבות הזה הוא התגלמות של כל דברי האמת של האל, נושא עבודת האל באחרית הימים, והביטוי שבאמצעותו האדם מבין את כלל צביונו של האל. האם אינך משתוקק לראות את האל שבשמיים? האם אינך משתוקק להבין את האל שבשמיים? האם אינך משתוקק לראות את יעדה של האנושות? הוא יגלה לך את כל הסודות האלה – סודות שאיש מעולם לא היה מסוגל לגלות לך – והוא גם יספר לך את האמיתות שאינך מבין. הוא השער שלך למלכות, והמדריך שלך לעידן החדש. הבשר הרגיל הזה אוצר בתוכו תעלומות רבות שאדם לא יצליח לתפוס. מעשיו לא מובנים לך, אבל די במטרה הכוללת של עבודתו כדי לאפשר לך להבין שבניגוד לאמונת בני האדם, הוא איננו בשר פשוט, משום שהוא מייצג את כוונות האל באחרית הימים, ואת הדאגה שהאל מפגין כלפי האנושות באחרית הימים. למרות שאינך יכול לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, למרות שאינך יכול לראות את עיניו הבוערות כלהבות, ולמרות שאינך יכול לקבל את משמעת הברזל שלו, בכל זאת אתה יכול לשמוע בדבריו שהאל זועם, לדעת שהוא מגלה רחמים כלפי האנושות, ולראות את צביונו הצודק ואת חוכמתו, ויתרה מכך, להעריך את דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של האל באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את האל שבשמיים חי בקרב בני אדם על פני האדמה, ולאפשר לאדם להכיר את האל, להתמסר לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. לכן הוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית...

(...)

כל עבודתו של האל באחרית הימים מתבצעת בידי האיש הפשוט הזה. הוא יעניק לך הכול, ויותר מכך, הוא יהיה מסוגל להחליט בכל דבר שקשור אליך. האם האיש הזה יכול להיות כפי שאתם מאמינים שהוא, איש כה פשוט שאפילו אינו ראוי לאזכור? האם לא די באמת שלו על מנת לשכנע אתכם לחלוטין? האם לא די לכם לראות במו עיניכם את מעשיו כדי להשתכנע? או שמא הנתיב שבו הוא מוביל אינו ראוי לכם? בסופו של דבר, מה גורם לכם לחוש כלפיו עוינות, לדחות אותו ולהתרחק ממנו? איש זה הוא שמבטא את האמת, מספק את האמת ונותן לכם נתיב לפסוע בו. האם ייתכן שעדיין אינכם יכולים למצוא את סימני עבודתו של האל באמיתות האלה? אלמלא עבודתו של ישוע, האנושות לא הייתה יכולה לרדת מן הצלב, אך ללא ההתגלמות הנוכחית, היורדים מן הצלב לא היו יכולים לזכות אי פעם באישורו של האל או להיכנס לעידן החדש. ללא ביאתו של האיש הפשוט הזה, לעולם לא תהיה לכם ההזדמנות לראות את פניו האמיתיים של האל, ולא תעמדו בדרישות לכך, מפני שצריך היה להשמיד אתכם זה מכבר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הידעת? האל עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

המשיח של אחרית הימים מביא חיים, ומביא את דרך האמת המתמשכת והנצחית. אמת זו היא הנתיב שבאמצעותו האדם זוכה בחיים, והיא הנתיב היחיד שבאמצעותו האדם יכיר את האל, והאל יאשרו. אם אינך מחפש את דרך החיים שהמשיח של אחרית הימים מספק, לעולם לא תזכה באישורו של ישוע, ולעולם לא תהיה ראוי להיכנס בשער מלכות השמיים, שכן אתה בובה ואסיר של ההיסטוריה. אלה הנשלטים על ידי תקנות, על ידי מילים ועל ידי כבלי ההיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים, ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שכל מה שיש להם הוא מים עכורים שהם נאחזו בהם במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. אלה נטולי האספקה של מי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני הגיהנום. כיצד, אם כן, יוכלו לחזות באל? אתה רק מנסה להיאחז בעבר, רק מנסה לעמוד במקום ולשמר את הדברים כמות שהם, ואינך מנסה לשנות את המצב הקיים ולזנוח את ההיסטוריה, אם כן, האם לא תהיה תמיד עוין כלפי האל? צעדי עבודתו של האל הם אדירים ועצומים, כגלים גועשים וכרעמים מתגלגלים – ובכל זאת אתה יושב וממתין להשמדה באפס מעשה, נאחז באיוולתך ואינך עושה דבר. באופן זה, כיצד תוכל להיחשב כמי שהולך בעקבות הכבש? כיצד תוכל להצדיק את האל שאתה נאחז בו כאל שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן? וכיצד יוכלו המילים שבספריך המצהיבים להעביר אותך לעידן חדש? כיצד יוכלו להוביל אותך לחפש את שלבי עבודתו של האל? וכיצד יוכלו להעלות אותך השמיימה? מה שאתה מחזיק בידיך הן מילים שיכולות לספק נחמה זמנית בלבד, לא אמיתות המסוגלות להעניק לך חיים. הדברים של כתבי הקודש שאתה קורא יכולים רק להעשיר את לשונך, ואינם דברי פילוסופיה שיכולים לעזור לך להכיר את החיים האנושיים, וקל וחומר שאינם הנתיב שיכול להוביל אותך לשלמות. האין פער זה מעורר בך הרהור? האין הוא גורם לך לתפוס את התעלומות הגלומות בו? האם אתה מסוגל להביא את עצמך השמיימה כדי לפגוש את האל בכוחות עצמך? ללא בואו של האל, האם אתה תוכל לקחת את עצמך השמיימה כדי ליהנות מאושר משפחתי עם האל? האם אתה עדיין חולם כעת? אני מציע, אם כן, שתפסיק לחלום ותראה מי פועל כעת – ראה מי מבצע כעת את העבודה של ישועת האדם באחרית הימים. אם לא תעשה זאת, לעולם לא תזכה באמת, ולעולם לא תזכה בחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

קטעים מסרטים קשורים

תעלומת התגלמותו של אלוהים

דרשות קשורות

מהי ההתגלמות

מזמורים קשורים

לאל בהתגלמותו יש אנושיות ואף יותר מכך אלוהיות

מהות המשיח היא אלוהים

המשיח של אחרית הימים הוא שער האדם אל המלכות

כיצד לחפש אחר עקבות האל