ב. מדוע אומרים שהמין האנושי המושחת זקוק ביתר שאת לישועתו של האל שהתגלם כבשר ודם
דברי האל הכול יכול של אחרית הימים
ישועת האדם על ידי האל אינה נעשית ישירות באמצעות השיטה של הרוח וזהות הרוח, מכיוון שהאדם אינו יכול לגעת ברוח האל, לראותה או להתקרב אליה. אילו האל ניסה להושיע את האדם ישירות דרך נקודת המבט של הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את ישועת האל. לולא האל לבש צורה חיצונית של אדם שנברא, לא הייתה לבני האדם אפשרות לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שלאדם אין בשום אופן דרך להתקרב לאל, כשם שאיש לא היה יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות כאדם שנברא, כלומר, רק על ידי שהוא אוצר את דברו בבשר שבו הוא מתגלם, האל יכול לעבוד בדברו באופן אישי בכל חסידיו. רק אז האדם יוכל באופן אישי לשמוע ולראות את דבר האל ואפילו לזכות בדבריו, ועל ידי כך לזכות בישועה מלאה. לולא האל התגלם כבשר ודם, שום בשר ודם לא היה מסוגל לזכות לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה נושע. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האנושות כולה הייתה מוכית, או נלקחת באופן מוחלט לשבי השטן, מפאת חוסר יכולתה ליצור קשר עם האל. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר האל הושיע את האדם מהצלב, אך הצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שחטאיו נמחלו לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בצביונו, וכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של האל. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. האל החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר האל יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור על האדם בשל מרדנותו. רק אז, האל יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, האל התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשהאל מתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם את הדבר המעשי שהאדם זקוק לו כיציר נברא. האדם זוכה לישועה מלאה מהאל בזכות התגלמותו של האל כבשר ודם, ולא ישירות מהשמיים כמענה לתפילותיו. האדם הוא בשר ודם, הוא אינו מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה, ולכן הוא יכול ליצור קשר רק עם האל בהתגלמותו כבשר ודם. רק כך האדם יכול להבין את הדבר כולו ואת כל האמיתות ולזכות בישועה מלאה.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)
האל התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שהאל הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, האל הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם והאל הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על האל להפוך לבשר ודם בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, כדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על האל להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם. הוא נראה כאדם רגיל וחייו הם חיי אדם רגיל וכל מי שרואה אותו לא יכול להבחין בהבדל כלשהו בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומה רבה בקרב בני האדם, למהומה כזו לא היו השפעות על התוצאות הרגילות של עבודתו. בקיצור, עבודתו של האל כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשיג תוצאות ותוצאות אלו מושגות הודות לאנושיותו הרגילה. אין כל ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של האל ובסופו של דבר, עבודתו של האל תבלע את כל התפיסות האלה. ההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאל, עולה לאין שיעור על תפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שהאל עושה בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף יצור אנושי. גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של האל יוצרים תפיסות רבות של האדם בנוגע לאל, אך בשרו ודמו של האל יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב ואף לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שהאל אינו אנושי בלבד אלא הוא אל עם קליפה של אדם ואיש אינו יכול לתהות על קנקנו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם האל הוא רק רוח שהאדם אינו יכול לראותה, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. בני האדם יכולים לתת דרור לדמיונם, לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניהם כצלמו של האל כדי להתרצות ולשמוח בו. כך בני האדם יכולים לעשות את כל מה שהאל שלהם אוהב ביותר ואת מה שאותו אל הכי רוצה שיעשו ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, בני האדם מאמינים שאף אחד אינו נאמן ומסור לאל יותר מהם ושכל השאר הם כלבים גויים שאינם נאמנים לאל. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באל מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות. הם רוצים אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. אין זה אלא שהתדמיות שיש לאל בדמיונותיהם שונות, אך המהות זהה למעשה.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם ולא של האל וכל קורבנותיו וסבלותיו של האל הם למען האנושות ולא למען האל עצמו. אצל האל לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול. הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא אך ורק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלותם על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים והבשר והדם לא יכולים לשאת אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל. הם אינם יכולים לבצע אותם מעשים על-טבעיים שמבצעת רוח האל ובוודאי שלא להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות האלה עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות ובשרו ודמו של האל הם התשובה לצרכים של האנושות כולה. עבור אלה שייוושעו, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הבשר: עבודתה של רוח האל מסוגלת לכסות את התבל כולה, על פני כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של הבשר מתייחסת באופן יעיל יותר לכל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר את הבשר והדם המוחשיים של האל ולבטוח בהם יותר והם יכולים להעמיק את הכרתו את האל ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו המעשיים של האל. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין. קשה לבני תמותה לחזות אותה וקשה להם אף יותר לראותה ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות חסרי בסיס. לעומת זאת, העבודה של הבשר ודם היא רגילה מעשית ועשירה בחוכמה ומהווה עובדה שעינו של אדם בן תמותה יכולה לראותה. האדם יכול להעריך באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של האל בלי שיצטרך להסתמך על דמיונו הפורה. זהו הדיוק והערך המעשי של עבודת האל כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראותם ושהאדם מתקשה לדמיינם, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם יכולים לספק שום משמעות ברורה. הם יכולים רק לספק משמעות מעוררת או דומה למדי, אך הם אינם יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל כבשר ודם שונה מאוד: יש בה הכוונה מדויקת במילים, ויש בה כוונות ברורות ומטרות נדרשות ברורות. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, קל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה כבשר ודם וזה ההבדל העצום בינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק להיקף מוגבל ואינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר והדם. המטרות המדויקות שנדרשות מהאדם דרך עבודת הבשר והערך המעשי של הידע שמשיג האדם דרך עבודה זו עולים בהרבה על הערך המדויק והמעשי של עבודת הרוח. עבור אנשים מושחתים, רק עבודה שמספקת מילים מדויקות ויעדי חתירה ברורים, ושניתן לראותה ולגעת בה, היא מסוג העבודה שערכו רב ביותר. רק עבודה מעשית והכוונה בעת הנכונה מתאימות לטעמו של האדם ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מצביונו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מצביונו הישן, המושחת והמסואב. אף שהרוח היא המהות הטבעית של האל, האל יכול לבצע עבודה כזו אך ורק כבשר ודם. אילו עבדה הרוח לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זו האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של האל משום הבשר והדם האלה, כשהאל ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו להיות אויביו, אלא, להיפך, יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שהאל כבש אותם, לעדים התואמים לאל ושלא ניתן להפרידם ממנו. האל יגרום לאדם להכיר את חשיבותה של עבודתו כבשר ודם לאדם והאדם יכיר את חשיבותם של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא יכיר את ערכו המעשי של האל בהקשר עם צמיחת חיי האדם ויתרה מזאת, הוא יידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם לא יחפוץ להיפרד ממנו. אף שהתגלמותו של האל כבשר ודם שונה מאוד מזהותו וממעמדו של האל ונדמה לאדם שהיא לא עולה בקנה אחד עם מעמדו הממשי של האל, הבשר והדם האלה, שאינם ניחנים בצלמו האמיתי של האל או בזהותו האמיתית של האל, יכולים לבצע את העבודה שרוחו של האל אינה יכולה לעשות באופן ישיר. כאלה הם המשמעות והערך האמיתיים של התגלמותו של האל ואלה הם המשמעות והערך שהאדם אינו מסוגל להעריך ולהכיר בהם. אף שכל האנושות רוחשת כבוד לרוח האל ומזלזלת בבשרו ובדמו של האל, בלי קשר להשקפתה ולחשיבתה, החשיבות והערך המעשיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר מתייחס רק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג להופעת האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק ריגוש או השראה וכן תחושת פלא שעבודה זו היא מסתורית ושלא ניתן לדמיין אותה ותחושה שעבודה זו כה אדירה, נשגבה ונפלאה ועם זאת, בלתי ניתנת להשגה או לרכישה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו שקיימת מחיצה בלתי נראית בין האדם לבין האל. למעשה, זו אשליה שרוח האל העניקה לאדם, משום שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין ולעולם לא יתקיימו באותו עולם ומשום שרוח האל אינה חולקת דבר עם האדם. לכן האדם אינו זקוק לרוח האל, משום שרוח האל אינה מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה ביותר. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות מעשיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שהאל הוא מעשי ורגיל, שהוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד מהאל, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות. האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו והוא אינו צריך להתבונן בו ממרחק. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו עולם כמו האדם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
כשאלוהים לא התגלם כבשר ודם, אנשים לא הבינו הרבה ממה שהוא אמר, מכיוון שהדברים באו מאלוהיות מוחלטת. נקודת המבט וההקשר של דבריו היו בלתי נראים ומחוץ להשגתם של בני האדם. הדבר הובע מעולם רוחני שאנשים לא יכלו לראות. זאת משום שאנשים שחיו כבשר ודם לא יכלו לעבור דרך העולם הרוחני. אך לאחר שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא דיבר אל האנושות מנקודת המבט של האנושות, והוא יצא מתחום העולם הרוחני ועבר אותו. הוא יכול היה לבטא את טבעו האלוהי, את רצונו ואת גישתו באמצעות דברים שבני אדם יכולים לדמיין ודברים שהם ראו ונתקלו בהם בחייהם, ובאמצעות שיטות שבני אדם יכלו לקבל, בשפה שהם יכולים להבין וידע שהם יכולים לקלוט. זאת כדי לאפשר לאנושות להבין ולהכיר את אלוהים, להבין את כוונתו ואת אמות המידה שדרש בגדר יכולותיהם, ברמה שהם מסוגלים לה. אלה היו השיטה והעיקרון של עבודת אלוהים באנושות. על אף שדרכיו של אלוהים ועקרונותיו בעבודה כבשר ודם הושגו בעיקר באמצעות אנושיות, העבודה הזו באמת השיגה תוצאות שלא היו מושגות מעבודה ישירות באלוהיות.
– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'
כעת, האדם מבין שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם היא אכן יוצאת מגדר הרגיל, ויש דברים רבים בה שהאדם אינו יכול להשיגם, ואלה הן תעלומות ופלאים. לפיכך, רבים החלו להתמסר לאל. מקצתם מעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי האל כיום, הם נשמעים לו באופן מלא בלי לשים לב לכך שהם עושים זאת, והם אינם מעזים להיות ביקורתיים או לומר כל דבר אחר. האנושות נכנעה בפני דבר האל ושרועה אפיים ארצה בפני השיפוט של דבר האל. לו רוח האל דיברה ישירות אל האדם, האנושות הייתה נשמעת לקול, ונופלת ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. לו האל המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא היה מתוודע לשחיתות שלו באמצעות השיפוט של דבר האל ולא היה משיג ישועה באופן זה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, האל יכול למסור את דבריו באופן אישי באוזני כל בני האנוש, כדי שכל מי שאוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. רק בדרך זו תושג התוצאה על ידי דברו, ולא הופעת רוח האל שתגרום לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, צביונו הקודם של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להיחשף במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. כל זה עבודתו המעשית של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שבה הוא מדבר ושופט באופן מעשי ומשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזו חשיבות התגלמותו של האל. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של האל בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל ועל התגלמותה של רוח האל כבשר ודם כדי להפגין את סמכותו של האל על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של האל בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן שמראות לאדם שהאל מלא סמכות, שהוא האל עצמו ושדבריו הם ביטוי של האל עצמו. כך, האנושות כולה רואה שהוא האל עצמו, האל עצמו שהתגלם כבשר ודם, שאיש לא יכול לפגוע בו, שאיש אינו יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבריו ושאין כוח אפל שיכול לגבור על סמכותו. התמסרות האדם לאל נובעת כולה מכך שהוא הדבר שנעשה בשר, כולה בשל סמכותו ושיפוטו באמצעות דברו. העבודה שמביאה התגלמותו כבשר ודם היא הסמכות שלו. האל התגלם כבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, וככזה הוא מסוגל לבצע עבודה בקרב בני האדם באופן מעשי, גלוי ומוחשי לאדם. עבודה כזו מעשית הרבה יותר מכל עבודה שנעשית ישירות על ידי רוח האל שכל הסמכות ברשותה, וגם תוצאותיה ניכרות. הסיבה לכך היא שהתגלמותו של האל כבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה באופן מעשי. לצורה החיצונית של בשר האל אין שום סמכות, והאדם יכול לבוא איתה במגע. אולם, מהותו של האל נושאת את הסמכות, אך סמכותו אינה גלויה לעינו של איש. כשהאל מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מאפשר לו לעשות את עבודתו המעשית. כל העבודה המעשית הזו יכולה להשיג תוצאות. על אף ששום אדם אינו מבין שלאל יש סמכות, אינו מבין שלא ניתן לפגוע באל ואינו רואה את חרון אפו, האל משיג את התוצאות שלהן התכוון בדבריו באמצעות סמכותו החבויה, חרון אפו הנסתר והדברים שהוא נושא בגלוי. במילים אחרות, באמצעות נימת קולו של האל, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. כך האדם מתמסר לדבר האל בהתגלמותו כבשר ודם, שלכאורה אין לו סמכות, ובכך מושגת מטרת האל להושיע את האדם. זו משמעות נוספת של התגלמותו של האל כבשר ודם: לדבר באופן מעשי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שהאדם יהיה עד לעוצמה של דבר האל. על כן, אילו עבודה זו לא נעשתה באמצעות התגלמות כבשר ודם, היא לא הייתה משיגה תוצאות כלשהן ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. לולא התגלם האל כבשר ודם, הוא היה נותר רוח שאינה נראית לעין ואינה מוחשית לאדם. מאחר שהאדם נוצר כבשר ודם, האדם והאל שייכים לשני עולמות שונים והם שונים בטבעם. רוח האל אינה תואמת לאדם, שהוא בשר ודם, ואין שום דרך לייסד ביניהם יחסים כלשהם, על אחת כמה וכמה כאשר האדם אינו יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כיציר שנברא כדי לעשות את עבודתה המקורית. האל יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להצטנע ולהפוך ליצור אנושי, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על האל להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. באופן דומה, במהלך ההתגלמות הראשונה, רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול היה לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה יכולה בשום דרך להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. האל היה יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא היה יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שהאל הכין עבורו. מכיוון שכך, ניתן רק לבקש מהאל לנוע הלוך ושוב כמה פעמים בין השמיים והארץ, ולא לבקש מהאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת משום שהאדם נפל מגדולתו, ואף יותר מכך, הוא אינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא בקרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, הדבר הכרחי בהחלט. אילו רוח האל יכלה לבצע ישירות שלב כלשהו מבין השלבים, האל לא היה סובל את ההשפלות הכרוכות בהתגלמותו כבשר ודם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)
עבור כל מי שחיים בבשר, שינוי צביונם מחייב חיפוש יעדים והכרת האל מחייבת ראיית המעשים המעשיים ואת פניו האמיתיים של האל. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו ורק בשר ודם רגילים ואמיתיים יכולים להגשימם. זו הסיבה לכך שהתגלמות האל כבשר ודם הכרחית וזו הסיבה לכך שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את האל, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מצביונם המושחת, ראשית עליהם להכיר את צביונם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה המיועדת. לא ניתן לחשוף, לסלק או לעקור לחלוטין את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, מעשה כזה לא יוכל לעקור דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק על-ידי החלפת הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה באל המעשי ובצלמו האמיתי של האל ועל-ידי מתן אפשרות לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ניתן להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, קל וחומר לא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומעשיותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הנגדתן למול האל בהתגלמותו כבשר ודם. ללא ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם אינן יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המעשיות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה הזאת ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. האל בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה הזאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו של האדם, הוא אינו מסוגל לבטא את המעשיות ואת הרגילות של האל. האדם יכול להכיר את האל באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות רק אם האל עובד בקרב בני האדם באופן אישי ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף בן אנוש עשוי בשר ודם אינו יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של האל אינה מסוגלת להשיג את ההשפעה הזאת. האל יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של האל אינה יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל, רק התגלמותו של האל כבשר ודם יכולים לעשות זאת. הבשר הזה הוא הן אדם והן האל. הוא אדם שניחן באנושיות רגילה וגם אל שגדוש באלוהיות. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שמושיע את האדם, הוא רוח האל וגם הבשר והדם. אין זה משנה כיצד מכנים אותו, בסופו של דבר, האל עצמו הוא שמושיע את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מהבשר והדם ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת תוך שימוש בזהותה של רוח האל אלא בזהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם אינה יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל אלא רק על ידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת עידן החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי צביונו המושחת של האדם ולא היה לה כל קשר להכרתו של האדם את האל. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לצביונו המושחת של האדם ולהכרתו את האל וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הישועה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שירעה אותה, יתמוך בה, ישקה אותה, יאכיל אותה, ישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, העוזר הנוכח של האדם וכל אלו הן הסיבות לנחיצותה של ההתגלמות, הן כיום והן בימים עברו.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
האדם הושחת על ידי השטן והוא העליון מבין יצירי האל, לפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיינצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השדים. השטן הוא מושא ההשמדה של האל ואילו האדם הוא מושא ישועתו של האל. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן מעמיק מאוד והפכו לדברים שמתנגדים לאל, אף בגלוי, ומכחישים את קיומו של האל. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי ואין דבר שקשה יותר לגזום אותו או לשנותו מאשר צביונם המושחת של הבשר והדם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של האל וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של האל. כדי שניתן יהיה להושיע את האדם, יש קודם כול לכבוש אותו. זו הסיבה שהאל נענה לאתגר ועטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. האל מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם ובה-בעת מושיע את האנושות המושחתת. לפיכך, זו עבודה שמשיגה שתי מטרות בו זמנית. הוא עובד כבשר ודם ומדבר כבשר ודם ומבצע את כל עבודתו כבשר ודם כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה האל יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וישלים גם את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, האל יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשהאל ישלים את עבודתו כבשר ודם, משהביס לחלוטין את השטן וזכה לניצחון, לא יהיו לשטן הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של האל כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו והוא ינחל מפלה גמורה והאל יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם וזוהי עבודה שהאל מבצע בעצמו. העבודה הראשונית של שלושת השלבים של עבודת האל בוצעה ישירות על ידי רוח האל ולא על ידי הבשר והדם. לעומת זאת, העבודה הסופית של שלושת השלבים של עבודת האל מתבצעת על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא ישירות על ידי רוח האל. עבודת הגאולה בשלב הביניים התבצעה אף היא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. במהלך כל עבודת הניהול, העבודה החשובה ביותר היא ישועתו של האדם מהשפעת השטן. העבודה העיקרית היא לכבוש באופן מלא את האנשים שהושחתו, כך שניתן יהיה להשיב על כנו את הלב ירא-האל המקורי של מי שנכבשו, והם יוכלו להשיג חיים אנושיים רגילים, כלומר חיים רגילים של יציר בריאה. העבודה הזו קריטית והיא מהווה את עיקר עבודת הניהול. בשלושת שלביה של עבודת הישועה, השלב הראשון של עבודת עידן החוק היה מרוחק מעיקר עבודת הניהול. היא נראתה רק במידה מועטה כעבודת ישועה ולא היוותה את תחילת עבודתו של האל בהושעת האדם מהשפעתו של השטן. רוח האל עשתה את השלב הראשון בעבודה ישירות משום שעל פי חוק, האדם ידע רק לציית לחוק ולא הייתה לו אמת מעבר לכך ומשום שהעבודה בעידן החוק בקושי נגעה לשינויים בצביונו של האדם, קל וחומר שהעבודה לא נגעה לעבודת הושעת האדם מהשפעתו של השטן. באופן זה השלימה רוח האל את השלב הפשוט ביותר הזה של העבודה שלא נגע כלל לצביונו המושחת של האדם. השלב הזה בעבודה היה קשור רק במקצת לעיקר הניהול ולא היה לו קשר רב לעבודה הרשמית של ישועת האדם ולכן הוא לא חייב את האל להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו באופן אישי. העבודה שמבצעת רוח האל היא מרומזת ובלתי נתפסת, היא מטילה על האדם מורא גדול והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל אינה מתאימה לבצע ישירות את עבודת הגאולה ואינה מתאימה להעניק לאדם חיים באופן ישיר. עבור האדם, הדבר המתאים ביותר עבור האדם הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר הדבר הראוי ביותר עבור האדם הוא שהאל יהפוך לאדם שגרתי ורגיל כדי לעשות את עבודתו. לשם כך האל צריך להתגלם כבשר ודם כדי לתפוס את מקומה של רוח האל בעבודתה, ועבור האדם אין דרך הולמת יותר שבה האל יכול לעבוד. מבין שלושת שלבי העבודה האלה, הבשר והדם מבצעים שני שלבים ושני השלבים האלה הם מהלכי המפתח של עבודת הניהול. שתי ההתגלמויות משלימות זו את זו באופן מושלם. השלב הראשון בהתגלמותו של האל הניח את היסודות לשלב השני ואפשר לומר ששתי התגלמויותיו של האל יוצרות שלמות אחת ואינן סותרות זו את זו. האל בזהותו כבשר ודם מבצע את שני השלבים הללו בעבודתו, היות שהם כה חשובים לעבודת הניהול בכללותה. אפשר כמעט לומר שללא עבודתן של שתי התגלמויות האל, כל עבודת הניהול הייתה נעצרת ועבודת הושעתה של האנושות הייתה רק מילים נבובות. חשיבותה של עבודה זו מבוססת על צרכיה של האנושות, על המציאות של שחיתותה של האנושות, על חומרת מרדנותו של השטן ועל המידה שבה היא מפריעה לעבודה. העובד הנכון לביצוע העבודה נקבע לפי אופייה של העבודה שהעובד מבצע וחשיבותה. כאשר מדובר בחשיבותה של עבודה זאת ובשאלה באיזו שיטת עבודה יש לנקוט – עבודה שתבצע רוח האל ישירות, עבודה שיבצע האל בהתגלמותו או עבודה שתתבצע דרך האדם – ראשית יש לפסול את העבודה דרך האדם ובהתבסס על אופייה של העבודה ועל אופייה של עבודת רוח האל לעומת העבודה של הבשר והדם, ההכרעה הסופית היא שהעבודה הנעשית כבשר ודם מיטיבה יותר עם האדם בהשוואה לעבודה שרוח האל מבצעת ישירות וכי הראשונה מציעה יתרונות רבים יותר. זו הייתה מחשבתו של האל כאשר החליט אם יש לעשות את העבודה כרוח או כבשר ודם. לכל שלב בעבודה יש חשיבות ובסיס. אלה אינם דמיונות בעלמא והם אינם מתבצעים באופן שרירותי – יש בהם חוכמה מסוימת. כזו היא האמת מאחורי כל עבודת האל. בייחוד בעבודה כה אדירה, כמו עבודתו של האל בהתגלמותו באופן אישי כבשר ודם בקרב בני האדם, יש חלק גדול אף יותר מתוכניתו של האל. לכן חוכמתו של האל ומלוא הווייתו משתקפים בכל פעולה, מחשבה ורעיון בעבודתו. זוהי הווייתו הקונקרטית והשיטתית יותר של האל. לאדם קשה להעלות על דעתו מחשבות ורעיונות כה מעודנים וקשה לו להאמין בהם. יתרה מזאת, קשה לאדם להכיר אותם. האדם עושה עבודה על פי עקרון כללי שמשביע את רצונו ביותר. עם זאת, בהשוואה לעבודתו של האל, השוני פשוט גדול מדי. אף שמעשיו של האל אדירים ושעבודתו היא בקנה מידה עצום, מאחוריהם עומדים תוכניות והסדרים דקדקניים ומדויקים ביותר שהאדם אינו יכול להעלותם על הדעת. כל שלב בעבודת האל לא רק מתבצע על פי עיקרון אלא גם כולל דברים רבים שלא ניתן לבטאם בשפת אנוש ואלו הדברים הנסתרים מעינו של האדם. בין אם מדובר בעבודתה של רוח האל או בעבודתו של האל בהתגלמותו, כל אחת מהן כוללת את תוכניות העבודה של האל. האל אינו עובד ללא יסוד ואינו עושה עבודה לא חשובה. כשרוח האל עובדת ישירות, היא עושה זאת על פי מטרותיו וכשהאל הופך לאדם (כלומר, כשהוא משנה את קליפתו החיצונית) כדי לעבוד, הדבר נעשה אף יותר לשם תכליתו. לשם מה עוד הוא ישנה מרצונו את זהותו? לשם מה עוד הוא יהפוך מרצונו לאדם שנחשב שפל כל כך ולאדם שנרדף?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
מכיוון שמי שנשפט הוא אדם – אדם שהוא הבשר שהושחת – ולא רוחו של השטן היא שנשפטת ישירות, עבודת השיפוט אינה מתבצעת בממלכת הרוח, אלא בקרב בני האדם. איש אינו ראוי יותר ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט ההשחתה של בשרו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף, ויתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל זאת, היות שהרוח אינה מסוגלת להתייצב פנים-אל-פנים מול האדם. בשל נקודה זו לבדה, ההשפעות לא היו מידיות, קל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות בצביון שאין לפגוע בו של האל. ניתן להביס את השטן באופן מלא רק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא גם אדם עם אנושיות רגילה, והוא מסוגל לשפוט את רשעותו של האדם ישירות. זהו האות של קדושתו הטבעית ושל הייחודיות שלו. רק האל מוסמך ומסוגל לשפוט את האדם, ונמצא בעמדה המאפשרת לעשות זאת, היות שהוא מחזיק באמת ובצדק, ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שאינו מחזיק באמת ובצדק לא כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה מבצעת את העבודה הזו, משמעות הדבר לא הייתה ניצחון על השטן. הרוח נעלית יותר מטבעה בהשוואה לבני תמותה ורוח האל קדושה מטבעה וגוברת על הבשר. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, הוא לא היה מסוגל לשפוט את מלוא מרדנותו של האדם ולא היה מסוגל לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי האל, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי הרוח. לכן הרוח אינה מסוגלת לחשוף טוב יותר את חוסר צדיקותו של האדם, קל וחומר אינה מסוגלת לחשוף חוסר צדיקות שכזה באופן יסודי. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא חושף את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של הרוח. לפיכך, לא הרוח שופטת ישירות את האנושות כולה, אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לכבוש את האדם באופן מלא. האדם מתקדם מהתנגדות לאל להתמסרות אליו, מרדיפה של האל לקבלתו, מאחיזה בתפיסות לגבי האל לידע אודותיו ומדחיית האל לאהבת האל. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של האל. האדם מכיר את האל רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. האל כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מהאל אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של האל הוא שני שלבי עבודת ההתגלמות. שחיתותו העמוקה של האדם היא מכשלה משמעותית בפני עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. העבודה שמתבצעת על בני האדם באחרית הימים קשה ביותר באופן מיוחד והסביבה עוינת ואיכותו של כל אחד מסוגי בני האדם דלה למדי. אולם עם תום העבודה הזו, היא עדיין תשיג את ההשפעה הראויה ללא כל דופי. זו השפעתה של עבודת הבשר והדם והשפעה זו משכנעת יותר מאשר השפעתה של עבודת רוח האל. שלושת שלביה של עבודת האל יושלמו בבשר והאל בהתגלמותו חייב להשלימם. העבודה החשובה והחיונית ביותר נעשית בבשר והאל בהתגלמותו כבשר ודם חייב להושיע את האדם באופן אישי. אף שהאנושות כולה חשה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם נראה בלתי קשור לאדם, למעשה הבשר הזה נוגע לגורלה ולקיומה של האנושות כולה.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
הדבר הטוב ביותר של עבודתו כבשר ודם הוא יכולתו להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת כוונותיו המדויקות לגבי האנושות, כדי שלאחר מכן יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת כוונותיו לכלל האנושות ביתר דיוק ובמונחים מעשיים יותר למי שיקבלו את הדרך הזאת. רק האל כבשר ודם שעובד בקרב בני האדם באמת הופך למציאות את עובדת הווייתו של האל יחד עם בני האדם ואת חייו בקרבם ומגשים את רצונו של האדם לראות את פניו של האל, להיות עד לעבודתו של האל ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושות באל המעורפל. באופן ספציפי, עבודתה של התגלמותו האחרונה של האל מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ויפה יותר. לא זאת בלבד שעבודה זו חותמת את עידן החוק והתקנות, אלא, חשוב מכך, היא מגלה לאנושות אל שהוא מעשי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין של האנושות ואת ייעודה, זה שברא את האנושות ושמסיים את עבודת הניהול וזה שהיה נסתר במהלך אלפי שנים. עבודה זו מביאה את קצו המוחלט של עידן הערפול. היא חותמת את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של האל אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. היא מסיימת את העידן שבו כלל האנושות שירתה את השטן והיא מוליכה את כלל האנושות כל הדרך לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא תוצאה של עבודתו של האל כבשר ודם במקומה של רוח האל. רק כשהאל עובד כבשר ודם, חסידיו חדלים לחפש את אותם דברים מעורפלים שנדמה שהם קיימים ולא קיימים ואינם מגששים עוד אחריהם והם חדלים לנחש את הכוונות של האל המעורפל. כשהאל יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לכל הדתות והזרמים, ואלה ישדרו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיו העובדות שבעבודתו, יהיו דברים שבני האדם ראו ושמעו באופן אישי ויהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן האל מפיץ את העבודה והן גם הכלים שבהם הוא משתמש בהפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות. ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, האל לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש היקום כולו. הרוח אינה מוחשית עבור האדם ובלתי נראית עבורו ועבודתה של רוח האל אינה יכולה להותיר ראיות נוספות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של האל עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיים של האל והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של האל ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר באופן אישי. אחרי הכול, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן ואינם יכולים להוות תחליף לפניו האמיתיים של האל. האדם לא יכול לחקות את צביונו הפנימי של האל ואת העבודה של האל עצמו. האל הבלתי נראה שנמצא בשמיים ועבודתו יכולים לבוא אל פני האדמה אך ורק על ידי התגלמות כבשר ודם וביאה בקרב בני האדם לצורך ביצוע עבודת האל באופן אישי. זוהי הדרך האידיאלית ביותר עבור האל להופיע בפני האדם, דרך שבה האדם רואה את האל ומכיר את פניו האמיתיים של האל. דבר זה אינו בר השגה על ידי אל שאינו מתגשם כבשר ודם. משביצע האל את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבר השלימה תשעים אחוזים מכל עבודת הניהול שלו. הבשר הזה אפשר התחלה טובה יותר לכל עבודתו של האל וסיכום של כל עבודתו. בנוסף, הוא הכריז על כל עבודתו של האל וביצע את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך, לא תהיה עוד התגלמות של האל כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של האל ולעולם לא תהיה עבודה פלאית כלשהי מצד התגלמות שלישית של האל.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
עבודתו של האל בהתגלמותו חייבת להתבצע בבשר. לו רוח האל הייתה מבצעת אותה ישירות, היא לא הייתה מביאה לתוצאות כלשהן. אפילו אם רוח האל הייתה מבצעת אותה, העבודה לא הייתה חשובה ביותר ובסופו של דבר, לא הייתה משכנעת. כל יצירי הבריאה רוצים לדעת אם יש לעבודתו של הבורא חשיבות, מה היא מייצגת, לשם מה היא נעשית, אם עבודתו של האל מלאה בסמכותיות ובחוכמה ואם היא בעלת ערך וחשיבות מרביים. העבודה שהאל עושה נועדה להושיע את כלל האנושות, להביס את השטן ולשאת עדות על האל בקרב כל הדברים. ככזאת, לעבודה שהאל מבצע חייבת להיות חשיבות עצומה. בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן והאדם התעוור מאוד וניזוק מאוד. הסיבה היסודית ביותר שבשלה האל עובד באופן אישי בבשר היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם ומשום שהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לשבש את עבודתו של האל. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של האל. באופן זה, התגלמותו של האל כבשר ודם לצורך ביצוע עבודתו היא חיונית ביותר. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן והיה למושא של תבוסה בידי האל. באופן זה, עבודת ניהול הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות והאל חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זו עבודה מעשית ביותר. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא למעשה מנהל קרב עם השטן כבשר ודם. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. האדם הוא זה שנכבש, הוא זה שמתמרד באל וזה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זהו האדם) שעוין את האל וזה שבסופו של דבר נושע גם הוא האדם. באופן זה, ישנו הכרח גדול אף יותר שהאל יהפוך לבן אנוש בעל קליפה של יציר בריאה כדי שיוכל לנהל קרב אמיתי עם השטן, לכבוש את האדם, המתמרד בו ואשר עוטה קליפה חיצונית כמותו, ולהציל את האדם, העוטה קליפה חיצונית כשל האל ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שהאל עצמו ברא. לכן על האל להפוך לאנושי ובאופן זה תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות ועוד יותר מכך, הוא מסוגל להושיע את האנושות. אף שהבשר והדם האלה רגילים ומעשיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: האל כבשר ודם אינו אנושי בלבד, אלא בשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד וזה ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותם זהותו של האל. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאל מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של האל כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לולא היה זה כך, עבודתו של האל בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שהאל מסוגל לנהל קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, אופיו הישן של האדם המושחת לא ייפתר לעולם ומי שמורד באל ומתנגד לו לא יוכל לעולם להיות באמת ובתמים כפוף לריבונותו. כלומר, האל לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של האל על פני האדמה, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם והאנושות בכללותה לא תוכל לנוח. אם האל לא יוכל לנוח עם כל יצירי בריאתו, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פרי וכבודו של האל ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של האל, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה שלה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של האל בכבודו ובעצמו, הרי שהם האל בכבודו ובעצמו. אין זה משנה עד כמה הבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם היות שהבשר והדם האלה הם האל ואינם רק אנושיים. הסיבה לכך שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם אינו יכול לבצעה היא שמהותו הפנימית של האל אינה דומה לזו של אף בן אנוש והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותו של האל שונה מזאת של כל בן אנוש. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שהאל הוא אדם, אבל עוד יותר מכך הוא אל מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם פשוט העשוי בשר ודם אינו יכול לבצע ומפני שהוא מסוגל להושיע את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהאל בהתגלמותוהוא גם אנושי, הוא חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לעשות את העבודה שרוח האל אינה יכולה לבצע, הוא כשיר יותר מאשר רוח ההאל להעיד על האל עצמו ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, בכל מה שנוגע לתרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות, הם יקרי ערך ביותר ושום בן אנוש אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם המעשיים של הבשר והדם האלה. אף שהבשר הזה אינו יכול להשמיד את השטן ישירות, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן ולגרום לשטן להיכנע באופן מוחלט לריבונותו. האל מסוגל להביס את השטן ולהושיע את האנושות משום שהוא מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות שהשטן השחית אותה. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו טוב יותר בקרב יצירי בריאתו ולהושיע טוב יותר את האדם שהושחת. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם מועיל יותר לאדם בהכרת הבורא ומסוגל טוב יותר להעיד על עצמו בקרב יצירי בריאתו.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
קטעים מסרטים קשורים
מדוע על אלוהים לעשות את עבודתו באמצעות ההתגלמות
מתי יופיע אלוהים בפני בני האדם מתי הוא יבוא שוב?
דרשות קשורות
מדוע אלוהים מתגלם בבשר באחרית הימים, במקום להופיע כרוח?
מזמורים קשורים
רק האל בהתגלמותו יכול להציל את האדם לחלוטין
האנושות המושחתת זקוקה לישועת האל בהתגלמותו