דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

איזו עבודה נובעת מהשטן? בעבודה שנובעת מהשטן, החזיונות בבני האדם מעורפלים, הם חסרי אנושיות רגילה, המניעים של מעשיהם שגויים, ועל אף שהם רוצים לאהוב את האל, תמיד יש בהם האשמות, וההאשמות והמחשבות האלה תמיד מגבילות אותם, מקשות על צמיחת חייהם, ומונעות מהם לבוא בפני האל במצב הרגיל. במילים אחרות, ברגע שעבודתו של השטן חודרת אל בני האדם, לבם לא יכול להיות רגוע בפני האל. הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם, כשהם רואים אספה של אנשים, הם מיד רוצים לברוח, והם לא מסוגלים לעצום עיניים כשאחרים מתפללים. עבודתן של רוחות רעות הורסת את הקשר הרגיל בין האדם והאל ופוגמת בחזיונות הקודמים של בני האדם או בנתיב ההיווכחות בחיים הקודם שלהם. הם לעולם לא יכולים להתקרב לאל בלבם, תמיד מתרחשים דברים שגורמים להם להפרעה וכובלים אותם. לבם לא יכול למצוא שלווה, עד כדי שלא נותר בהם כוח לאהוב את האל והם חווים מפח נפש. אלה ביטוייה של עבודת השטן. עבודתו של השטן מתבטאת בדברים הבאים: אי יכולת לעמוד על שלך ולשאת עדות, כך שאתה הופך לאשפ בפני האל, ולאדם ללא נאמנות לאל. כשהשטן מפריע לך, אתה מאבד את האהבה והנאמנות לאל, אתה מאבד את הקשר הרגיל עם האל, אתה לא עוסק בחיפוש האמת או בשיפור עצמי, אתה נסוג לאחור והופכים לשליליים, אתה מתפנק, אתה נותן לחטא להתפשט ללא רסן, ואתה לא שונא חטאים. יתר על כן, הפרעתו של השטן הופכת אותך למופקר, גורמת למגע של האל לעזוב אותך, וגורמת לך להתלונן על האל ולהתנגד לו, מה שמוביל אותך לפקפק באל, ואז עולה הסיכון שתעזוב את האל. כל זה נובע מעבודתו של השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודתה של רוח הקודש ועבודתו של השטן

כשאנשים מכירים את האל, הם שמחים לסבול ולחיות למענו, אך השטן עדיין שולט בחולשות בתוכם, השטן עדיין מסוגל לגרום להם סבל, רוחות רעות עדיין יכולות לפעול וליצור הפרעות פנימיות, להפנט אותם, להוציא אותם מדעתם, לתעתע בהם או להפוך אותם מופרעים לחלוטין. במחשבותיהם ובתודעתם של אנשים יש דברים שמועדים לשליטה ולתמרון של השטן. לכן, לפעמים אתה חולה או טרוד, לעתים אתה חש שהעולם כה קודר, או שהחיים חסרי תוחלת, ויש אפילו פעמים שאתה מחפש את המוות ורוצה לשלוח יד בנפשך. הווה אומר, השטן ממיט עליך את המכאובים האלה, והם החולשה האנושית של בני האדם. השטן עדיין יכול לעשות שימוש בדברים שאותם השחית ושאותם רמס; כך הוא מגדיש את הסאה... כשרוחות רעות עובדות, הן מנצלות כל פרצה שהיא. הן עלולות לדבר בתוכך או ללחוש באוזנך, או שהן עלולות להעבירך על דעתך או לשבש את מחשבותיך, לגרום לכך שלא תבחין במגע רוח הקודש או למנוע ממך לחוש בו, ואז הן יתחילו להטריד אותך, להשליט אי סדר במחשבותיך ולגרום לך לצאת מדעתך, אפילו לגרום לנשמתך לצאת מגופך. זה מה שמעוללות רוחות רעות לבני אדם, ונשקפת להם סכנה גדולה אם לא יוכלו לזהות את מהות עבודתן.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, החשיבות בכך שהאל טועם סבל גשמי

יש כאלה שאומרים שרוח הקודש עובדת בתוכם כל הזמן. זה בלתי אפשרי. לו הם אמרו שרוח הקודש תמיד שורה עליהם, זה היה מציאותי. לו הם אמרו שהחשיבה וההיגיון שלהם תמיד רגילים, זה היה מציאותי, וזה היה מראה שרוח הקודש שורה עליהם. אם הם אומרים שרוח הקודש תמיד עובדת בהם, שאלוהים הופך אותם לנאורים, שרוח הקודש מרגשת אותם בכל רגע ושהם זוכים בידע חדש כל הזמן, אזי אין זה מצב רגיל כלל ועיקר! זה מצב על-טבעי לחלוטין! אין צל של ספק, בני אדם כאלה הם רוחות רעות! אפילו כשרוח האל מתגלמת כבשר ודם, יש רגעים שבהם היא חייבת לאכול ולנוח – קל וחומר שכך הדבר לגבי בני אנוש. דומה שלבני האדם שרוחות רעות שולטות בהם אין חולשות של הבשר. הם מסוגלים לזנוח הכול ולוותר על הכול, הם נטולי רגשות, הם מסוגלים לסבול עינויים, והם אינם חשים כל תשישות, כאילו שהם התעלו מעל הבשר. האין זה על-טבעי עד מאוד? עבודתן של הרוחות הרעות היא על-טבעית. שום בן אנוש אינו יכול להשיג את הדברים האלה! אנשים חסרי חוש אבחנה מקנאים מאוד כשהם רואים בני אדם כאלה: הם אומרים שאמונתם באלוהים עזה כל כך, שאמונתם עצומה כל כך ושהם לעולם אינם מפגינים חולשה כלשהי! למעשה, כל אלה הנן ראיות לעבודתה של רוח רעה. זאת משום שלבני אדם רגילים יש באופן בלתי נמנע חולשות אנושיות. זה המצב הרגיל של בני האדם שרוח הקודש שורה עליהם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נוהג (4)

אם יקום בהווה אדם שיכול לחולל אותות ומופתים, לגרש שדים, לרפא חולים ולעשות נסים רבים ואם אדם זה יטען שהוא ישוע ששב לעולם, אזי זה יהיה זיוף מעשה ידיהן של רוחות רעות שמחקות את ישוע. זכרו זאת! האל אינו חוזר על אותה עבודה. שלב עבודתו של ישוע כבר הושלם והאל לעולם לא יוציא לפועל שוב את שלב העבודה הזה. עבודתו של האל אינה מתיישבת עם תפיסותיהם של בני האדם. לדוגמה, הברית הישנה חזתה את ביאת המשיח והתוצאה של נבואה זו הייתה בואו של ישוע. משום שזה כבר קרה, לא יהיה זה בסדר אם יבוא משיח נוסף. ישוע כבר בא פעם אחת, ולכן לא יהיה זה בסדר אם הפעם ישוע יבוא שוב. יש שם אחד לכל עידן וכל אחד מהשמות האלה כולל אפיון של אותו עידן. לפי תפיסותיהם של בני האדם, האל תמיד חייב לחולל אותות ומופתים, תמיד חייב לרפא חולים ולגרש שדים ותמיד חייב להיות בדיוק כמו ישוע. אולם הפעם האל אינו כזה כלל ועיקר. אם באחרית הימים האל עדיין יחולל אותות ומופתים ועדיין יגרש שדים וירפא חולים – אם הוא יעשה בדיוק את שעשה ישוע – אזי האל יחזור על אותה עבודה ועבודתו של ישוע תאבד כל חשיבות או ערך. לכן האל מוציא לפועל שלב עבודה אחד בכל עידן. מיד עם השלמת כל שלב בעבודתו של האל, רוחות רעות מחקות אותו ולאחר שהשטן מתחיל להתחקות אחר עקבותיו של האל, האל עובר לשיטה שונה. עם השלמת שלב בעבודתו של האל, רוחות רעות מחקות אותו. זה חייב להיות ברור לכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת עבודתו של האל כיום

יש בני אדם שרוחות רעות משתלטות עליהם ואשר קוראים בקול רם, "אני האל!" אולם בסופו של דבר, הם מתגלים, מכיוון שהם מייצגים דבר שגוי. הם מייצגים את השטן, ורוח הקודש לא שמה לב אליהם כלל. אין זה משנה עד כמה תרומם את עצמך ובאיזו עוצמה תזעק בקול, אתה עדיין יציר נברא ששייך לשטן. אני לעולם איני קורא, "אני האל, אני בנו האהוב של האל!" אולם העבודה שאני עושה היא עבודתו של האל. האם יש לי צורך לצעוק? אין צורך ברוממות. האל מבצע את עבודתו בעצמו ואין לו צורך בכך שהאדם יעניק לו מעמד או תואר כבוד. עבודתו מייצגת את זהותו ומעמדו. לפני הטבלתו של ישוע, הוא היה האל עצמו, הלא כן? הוא היה האל בהתגלמותו כבשר ודם, הלא כן? הרי לא ניתן לומר שהוא הפך לבנו היחידי של האל רק לאחר שנישאה עליו עדות? האם לא היה אדם בשם ישוע זמן רב לפני שהוא החל את עבודתו? אינך יכול ליצור נתיבים חדשים או לייצג את רוח האל. אינך יכול לבטא את עבודתה של רוח האל או את הדברים שהיא אומרת. אינך יכול לעשות את עבודתו של האל עצמו או את עבודתה של רוח האל. אינך מסוגל להביע את החוכמה והפלא של האל ואת היותו בלתי נתפס, ולא את מכלול הטבע שבאמצעותו האל ממיט על האדם ייסורים. לפיכך, אין טעם לנסות לטעון שאתה האל. יהיה לך רק את השם ולא דבר מהמהות. האל עצמו הגיע, אך איש אינו מזהה אותו. אך הוא ממשיך בעבודתו ועושה זאת כשהוא מייצג את רוח האל. בין אם תקרא לו אדם או האל, האדון או המשיח, ובין אם תקרא לה אחות, אין זה משנה. אולם העבודה שהוא עושה היא עבודתה של רוח האל והיא מייצגת את עבודתו של האל עצמו. לא אכפת לו באיזה שם האדם מכנה אותו. האם השם הזה יכול לקבוע את עבודתו? יהיה אשר יהיה השם שבו תכנה אותו, ככל שהדבר נוגע לאל, הוא התגלמותה של רוח האל כבשר ודם. הוא מייצג את רוח האל והיא מאשרת אותו. אם אינך מסוגל לפנות את הדרך לעידן חדש או לשים קץ לישן, או לציין עידן חדש או לעשות עבודה חדשה, הרי שלא ניתן לכנות אותך בשם האל!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)

יש אנשים שמתנהגים בדרך כלל בצורה רגילה מאוד בנסיבות אופייניות: הם מדברים עם אחרים ומקיימים אינטראקציות עם אחרים בצורה רגילה מאוד, הם נראים אנשים רגילים והם לא עושים שום דבר רע. עם זאת, כשהם באים לכינוסים, קוראים את דברי האל ומשתפים על האמת, חלקם לא מוכנים להקשיב, חלקם נעשים ישנוניים, חלקם סולדים מכך ומתקשים לשאת זאת, הם לא רוצים לשמוע זאת, וחלקם נרדמים מבלי משים ונעשים לגמרי לא מודעים – מה קורה כאן? מדוע כשמישהו מתחיל לשתף על האמת באות לידי ביטוי כל כך הרבה תופעות חריגות? חלק מהאנשים האלה נמצאים במצב לא נורמלי, אך חלקם מתנהגים ברשעות. לא ניתן לשלול את האפשרות שרוחות רעות משתלטות עליהם, ולפעמים אנשים לא יכולים להבין זאת לגמרי או להבחין בכך בבירור. לצוררי משיח יש רוחות רעות בתוכם. אם תשאל אותם מדוע הם עוינים כלפי האמת, הם יאמרו שהם לא עוינים את האמת ויסרבו בעקשנות להודות בכך, כשלמעשה הם יודעים בליבם שהם לא אוהבים את האמת. כשאיש לא קורא את דברי האל, הם מסתדרים עם אחרים כאילו הם אנשים רגילים ואתה לא מודע למה שנמצא בתוכם. אך כשמישהו קורא את דברי האל, הם לא רוצים להקשיב ודחייה מתעוררת בלבם. זו חשיפה של טבעם – הם רוחות רעות; הם מסוג הדברים האלה. האם דברי האל חשפו את מהותם של האנשים האלה או פגעו בנקודה רגישה? לא זה ולא זה. כשהם משתתפים בכינוסים, הם לא רוצים להקשיב למי שקורא את דברי האל – האין הם מרושעים? מה פירוש "להיות מרושע"? המשמעות היא להיות עוין ללא סיבה כלפי האמת, כלפי דברים חיוביים וכלפי אנשים חיוביים; אפילו הם עצמם לא יודעים מה הסיבה, הם פשוט מוכרחים להתנהג כך. זו המשמעות של להיות מרושע, ובמילים פשוטות, זה פשוט להיות נאלח. יש צוררי משיח שאומרים: "מישהו רק מתחיל לקרוא את דברי האל, ואני לא רוצה להקשיב. די בכך שאני שומע מישהו נושא עדות למען האל ואני מרגיש דחייה, ואפילו אני לא יודע למה. כשאני רואה מישהו אוהב את האמת וחותר אליה, אני לא יכול להסתדר איתו, אני רוצה לצאת נגדו, אני תמיד רוצה לקלל אותו, לפגוע בו מאחורי גבו ולענות אותו עד מוות". אפילו הם לא יודעים מדוע הם מרגישים כך – אלה הם אנשים מרושעים. מה הסיבה האמיתית לכך? לצוררי משיח פשוט אין רוח של אדם רגיל בתוכם, פשוט אין להם אנושיות רגילה – כך זה בסופו של דבר.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט שביעי: הם מרושעים, בוגדניים וערמומיים (חלק א')

כדי שהאחים והאחיות יפתחו הבחנה וילמדו לקח באופן מעשי, האל תיזמר מצב כלשהו. איזה מצב זה היה? האל אירגן שמישהו שסובל מדיבוק של שד יחיה בקרבם. בהתחלה, אופן דיבורו ודרכי פעולתו היו רגילים, וכך גם ההיגיון שלו; הוא לא נראה בעייתי כלל. אולם אחרי תקופה של מגע איתו, האחים והאחיות גילו שכל מה שהוא אומר הוא שטותי וחסר מבנה וסדר ראוי. אחר כך התרחשו דברים על-טבעיים מסוימים: הוא תמיד נהג לומר לאחים ולאחיות שהיה לו חיזיון כזה או אחר, או ושהייתה לו התגלות כזו או אחרת. לדוגמה, יום אחד, התגלה לו שהוא חייב להכין לחמניות מאודות – חייב – ויום לאחר מכן, מתברר, הוא היה צריך לצאת, אז הוא לקח את הלחמניות איתו. למחרת, התגלה לו בחלום שהוא חייב ללכת דרומה: מישהו מחכה לו במרחק 10 קילומטרים. הוא הלך לראות, ובדיוק שם היה אדם שהלך לאיבוד; הוא העיד בפני האדם הזה על עבודתו של האל באחרית הימים, והאיש ההוא קיבל זאת. הוא תמיד זכה להתגלויות, הוא תמיד שמע קול, תמיד קרו לו דברים על-טבעיים. בכל יום, בהחלטותיו מה לאכול, לאן ללכת, מה לעשות, עם מי לבוא במגע, הוא לא פעל לפי החוקים של חיים אנושיים רגילים, והוא לא חיפש את דברי האל כבסיס או כעיקרון, וגם לא חיפש אנשים לשתף איתם. הוא תמיד הסתמך על רגשותיו וחיכה לקול, להתגלות או לחלום. האם האדם הזה היה רגיל? (לא.) נראה היה שבשלוש הארוחות היומיות שלו ובשגרת יומו ישנם דפוסים סדירים, אבל הוא בכל זאת תמיד שמע קולות. אנשים מסוימים הבחינו בו ואמרו שאלה הם ביטויים של דיבוק ברוח רעה. ההבחנה שלו אצל האחים והאחיות השתפרה בהדרגה, עד שיום אחד התפרצה אצלו מחלת נפש והוא התחיל לומר דברים מטורפים, וברח כשהוא עירום ושיערו פרוע, כשהוא נתון בהתקף פסיכוטי. בכך הסתיים העניין סוף-סוף. האם לאחים ולאחיות אין עכשיו תובנה והבחנה לגבי הביטויים הספציפיים של רוח רעה בעבודתה ושל דיבוק שדי? מובן שחלקם נתקלו בדברים כאלה בעבר, וכבר היו בעלי הבחנה לגביהם, בעוד שאחרים לא האמינו באל זמן רב, ולא עברו דברים כאלה, ולכן היה סביר שהם יוטעו. אבל ללא קשר לשאלה אם הם הוטעו או היו בעלי הבחנה, אילו האל לא היה מסדר את הסביבה הזו, האם יכלה להיות להם הבחנה אמיתית לגבי העבודה או הדיבוק של רוח רעה? (לא.) אז מה בדיוק היו התכלית והחשיבות של מעשי האל כשסידר את הסביבה הזאת ופעל כך? התכלית הייתה לאפשר לאחים ולאחיות לקבל הבחנה באופן מעשי וללמוד לקח, ולדעת כיצד להבחין באנשים שרוחות רעות פועלות בהם או שסובלים מדיבוק של שדים. אילו אנשים היו רק מקבלים הסבר על עבודתה של רוח רעה – כמו כשמורה מלמד מתוך ספר ומדבר רק על תיאוריות יבשות, מבלי לגרום לתלמידים לתרגל או להתאמן באופן מעשי – אנשים היו מבינים רק כמה דוקטרינות והצהרות. רק אם היית עד לדברים באופן אישי, אם ראית זאת במו עיניך ושמעת זאת במו אוזניך, תוכל להסביר בבירור מהי עבודתה של רוח רעה ומהם הביטויים הספציפיים שלה. ואז, כשתיתקל שוב בבני אדם כאלה, תוכל להבחין בהם ולדחות אותם; תוכל להתייחס לעניינים כאלה ולטפל בהם כראוי.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט חמישה עשר: הם לא מאמינים בקיומו של האל, והם מתכחשים למהות המשיח (חלק א')