על אף שהדברים האלה אינם כלל הביטויים של אלוהים, די בהן כדי לאפשר לבני האדם להשיג את המטרות של הכרת האל ושינוי טבעם. ייתכן שיש כאלה שחושבים, שכיוון שעבודתו של אלוהים בסין היבשתית הסתיימה, הדבר מוכיח שהוא סיים לבטא את הדברים שעליו לבטא, ושלא ייתכן שיש לו אמירות חדשות כלשהן, משום שאלוהים יכול לומר רק את הדברים הללו. יתרה מזאת, יש המאמינים ש"הדבר מופיע בבשר" מכיל את כל הביטויים של אלוהים בעידן המלכות, ושהשגת הספר הזה שווה ערך להשגת כל כולו של אלוהים, או שהספר הזה יוביל את האנושות בעתיד בדיוק כפי שעשו ספרי הקודש. אני בטוח שאלו המחזיקים בהשקפות האלה אינם מיעוט, משום שבני האדם תמיד אוהבים לכפות מגבלות על אלוהים. על אף שכל בני האדם מכריזים שאלוהים כול יכול ומכיל כול, אופיים עדיין מקל עליהם לתחום את אלוהים לטווח מסוים. כל אדם זוכה להכיר את אלוהים, ובאותה עת כל אדם גם מתנגד לו ותוחם אותו.

עבודתו של אלוהים בעידן המלכות רק החלה. כל אמירותיו של אלוהים, הכלולות בספר הזה, פשוט מכוונות לבני האדם שהיו חסידיו באותה עת, והן רק חלק מהדברים שאלוהים ביטא בהתגלמותו הנוכחית. הן לא מייצגות את כל כולו של אלוהים. יתרה מזאת, אי-אפשר לומר שהן מקיפות את כל העבודה, שאלוהים יעשה בהתגלמותו זו כבשר ודם. אלוהים יכוון את דבריו אל בני אדם ממוצאים מגוונים ומרקעים שונים, והוא יכבוש את כל האנושות ויסיים את העידן הישן. אם כן, איך ייתכן שהוא יחתום אותה לאחר שרק ביטא חלק כה קטן מדבריו? העניין הוא שעבודתו של אלוהים מתחלקת לכמה תקופות זמן שונות ולכמה שלבים שונים. הוא עובד על פי תוכניתו ומבטא את דבריו על פי שלביו. איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את כול יכולתו של אלוהים ואת חוכמתו? העובדה שאני רוצה להסביר כאן היא זו: מהותו ותכונותיו של האל הן בלתי נדלות ובלתי מוגבלות עד אין קץ. אלוהים הוא מקור החיים וכל הדברים. אף יציר נברא לא יכול להעלות את אלוהים על הדעת. והדבר האחרון שעליי להמשיך להזכיר לכולם הוא זה: אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המתארת את מאפיין עבודתו של אלוהים – חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שיתחמו אותו לטווח מסוים. זהו טבעו של אלוהים.