כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, אחריותנו וחובתנו הן להעלות כמנחה את שכלנו ואת גופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו אינם נתונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו או למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם, וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכול.

אלוהים ברא את העולם הזה, ברא את האנושות הזו, ויתרה מזאת, הוא היה אדריכל התרבות היוונית העתיקה והציוויליזציה האנושית. רק אלוהים מנחם את האנושות הזו, ורק אלוהים דואג לאנושות הזו יומם וליל. ההתפתחות והקדמה האנושית הן חלק בלתי נפרד מריבונות האל, ועברה ועתידה של האנושות כרוכים הדוקות בתוכניותיו של אלוהים. אם אתם משיחיים אמיתיים, אתם ודאי מאמינים שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה מתרחשות לפי תוכניותיו של אלוהים. רק אלוהים יודע איזה גורל צפוי למדינה או לאומה ורק אלוהים שולט במסלולה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה שגורלה יהיה טוב ואם מדינה רוצה שגורלה יהיה טוב, על האדם להרכין ראש בעבודתו את אלוהים, להכות על חטא ולהתוודות בפני אלוהים. אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.

חזרו אל התקופה שבה בנה נוח את התיבה: האנושות הייתה מושחתת עד היסוד; היא התרחקה מברכתו של אלוהים, אלוהים לא דאג לה עוד, והיא איבדה את הבטחותיו של אלוהים. בני האדם חיו בחשכה, ללא אורו של אלוהים. על כן אופיים נעשה מופקר והם פרקו עול ולקו בהסתאבות מבחילה. בני אדם כאלה לא היו יכולים עוד לקבל את הבטחת האל. הם לא היו כשירים לראות את פני האל או לשמוע את קול האל, מפני שהם נטשו את האל, השליכו את כל מה שהוא העניק להם ושכחו את תורתו. לבם התרחק יותר ויותר מאלוהים, וככל שהתרחק כך הם הפכו למסואבים מעבר לכל היגיון ואנושיות ונעשו רשעים יותר ויותר. כך הם קרבו מאוד למוות, ואלוהים זעם עליהם והעניש אותם. רק נח עבד את אלוהים וסר מרע, ולכן יכול היה לשמוע את קול האל ולשמוע את הוראות האל. הוא בנה את התיבה על פי הוראות האל ואסף אליה את כל מיני היצורים החיים. וכך, ברגע שהכול היה מוכן, אלוהים המיט חורבן על העולם. רק נח ושבעת בני משפחתו ניצלו מהחורבן, מפני שנח עבד את יהוה וסר מרע.

עכשיו הביטו בעידן הנוכחי: כבר אין בני אדם צדיקים כנח, שיכולים לעבוד את אלוהים ולסור מרע. ואף על פי כן, אלוהים עדיין נוהג בחסד כלפי האנושות הזו והוא מוחל לה בתקופה הסופית הזו. אלוהים מחפש את בני האדם הכמהים להופעתו. הוא מחפש את בני האדם אשר מסוגלים לשמוע את דבריו, את בני האדם שלא שכחו את התפקיד שהטיל עליהם ומוכנים להציע לו את לבם ואת גופם. הוא מחפש את בני האדם הנשמעים לו כעוללים ואינם מתנגדים לו. אם אין מפריע, בשררה או בכוח, למסירותכם לאלוהים, אלוהים יראה אתכם בעין יפה ויעניק לכם את ברכותיו. אם מעמדכם רם, אם שמכם מכובד, אם אתם משופעים בידע, אם יש לכם נכסים רבים ואם רבים תומכים בכם, והדברים האלה לא מונעים מכם להתייצב בפני אלוהים, לקבל את השליחות והתפקיד שהוא מטיל עליכם ולעשות את מה אלוהים מבקש מכם, הרי שכל מעשיכם יהיו המשמעותיים ביותר בעולם והצודקים ביותר בקרב בני האדם. אם תדחו את הזמנתו של אלוהים כדי לשמר את מעמדכם ואת המטרות האישיות שלכם, אלוהים יקלל את כל מעשיכם ואפילו יתעב אותם. אולי אתם נשיאים, מדענים, כמרים או זקנים חכמים, אך בלי קשר לרום תפקידכם, אם אתם נסמכים על הידע והיכולות שלכם בפועלכם, תמיד תנחלו כישלון ולעולם לא תזכו בברכות האל. זאת משום שאלוהים אינו מקבל את מעשיכם, אינו סבור שיש צדק כלשהו במעשיכם ואינו חושב שאתם עובדים לטובת האנושות. הוא יאמר שאתם רק משתמשים בידע ובכוח של האנושות כדי לפשוט מהאדם את הגנת האל ולמנוע ממנו את ברכותיו. הוא יאמר שאתם מובילים את האנושות אל החושך, אל המוות ואל תחילתו של קיום שבו האדם איבד לעד את אלוהים ואת ברכתו.

מאז שהאדם המציא לראשונה את מדעי החברה, מדע וידע העסיקו את דעתו של האדם. לאחר מכן הפכו המדע והידע לכלים לשליטה באנושות ולא נותר לאדם מספיק מקום לעבוד את אלוהים, ולא תנאים מיטיבים לעבודת האל. מעמדו של אלוהים בלב האדם פוחת יותר ויותר. אדם שאין בלבו אלוהים, עולמו הפנימי חשוך, ריק וחסר תקווה. לכן קמו רבים בתחום מדעי החברה, והיסטוריונים ופוליטיקאים רבים, והגו תיאוריות של מדעי החברה, את תורת האבולוציה האנושית ותיאוריות נוספות, שסותרות את האמת לפיה אלוהים ברא את האדם, כדי למלא בהן את לבו ודעתו של האדם. וכך בני האדם שמאמינים שאלוהים ברא את הכול הולכים ומתמעטים, ובני האדם שמאמינים בתורת האבולוציה הולכים ומתרבים. עוד ועוד בני אדם מתייחסים לתיאורים של עבודת האל ולדברי האל בעידן התנ"ך כאל מיתוסים ואגדות. בני האדם נעשים אדישים בלבם לאצילותו ולגדולתו של אלוהים, לאמונה שאלוהים קיים ושהוא ריבון הכול. הישרדותה של האנושות וגורלן של מדינות ואומות כבר לא חשובים להם. האדם חי בעולם נבוב ורק אכילה, שתייה ורדיפת תענוגות מעניינים אותו... רק מעטים מקבלים על עצמם אחריות ומחפשים היכן מבצע אלוהים את עבודתו כיום, או מבררים כיצד שולט אלוהים ביעדו של האדם ומסדיר אותו. וכך, ללא ידיעת האדם, הציוויליזציה האנושית מסוגלת פחות ופחות להיענות למשאלות האדם, ויותר ויותר בני אדם מרגישים שחייהם בעולם כזה פחות מאושרים מחייהם של אנשי העבר. אפילו בני אדם ממדינות שהיו פעם תרבותיות מאוד משמיעים תלונות כאלה. זאת משום שללא הכוונת האל, גם אם שליטים וסוציולוגים יתאמצו מאוד לשמר את הציוויליזציה האנושית, ניסיונותיהם יהיו לשווא. איש אינו יכול למלא את הריקנות שבלבו של האדם, מפני שאיש מלבד אלוהים אינו יכול להיות חייו של אדם, ושום תיאוריה חברתית אינה יכולה לשחרר את האדם מהריקנות שהוא לוקה בה. מדע, ידע, חירות, דמוקרטיה, פנאי, נוחות – אלה מביאים לאדם רק נחמה זמנית. אפילו עם הדברים האלה, אין מנוס מכך שהאדם עדיין חוטא ומקונן על עוולות החברה. הדברים האלה אינם יכולים לשכך את תשוקת האדם ואת תאוותו לחקור. מכיוון שאלוהים הוא שברא את האדם, קורבנות השווא וחקירותיו של האדם יכולים רק להוסיף למצוקתו. האדם יתקיים במצב של פחד תמידי והוא לא יידע כיצד להתמודד עם עתיד האנושות או עם הדרך שלפניו. האדם אפילו מתחיל לחשוש מפני מדע וידע, ולחשוש עוד יותר מתחושת הריקנות שלו. בעולם הזה, בלי קשר לשאלה אם אתם חיים במדינה חופשית או במדינה ללא זכויות אדם, אין לכם כל אפשרות להימלט מגורל האנושות. בין שאתם שליטים ובין שאתם נתינים, אינכם יכולים כלל וכלל לברוח מתשוקתכם לחקור את הגורל, את המסתורין ואת היעד של האנושות. על אחת כמה וכמה אינכם מסוגלים לברוח מתחושת הריקנות המבלבלת. התופעות האלה המשותפות לאנושות כולה מכונות בפי הסוציולוגים תופעות חברתיות. עם זאת אדם, דגול ככל שיהיה, אינו יכול לקום ולפתור את הבעיות האלה. אחרי ככלות הכול, האדם הוא רק אדם. אף בן אדם אינו יכול להחליף את מעמדו ואת חייו של אלוהים. האנושות אינה זקוקה רק לחברה הוגנת שבה כל אדם אוכל לשובע ונהנה משוויון ומחירות, אלא גם לישועת האל ולחיים שהוא מעניק לאנושות. רק כשהאדם מקבל את ישועת האל והחיים שהוא מעניק לאנושות יכולים הצרכים, הכמיהה לחקור והריקנות הרוחנית של האדם לבוא על סיפוקם. אם בני האדם במדינה או באומה מסוימות אינם מסוגלים לקבל את ישועתו ודאגתו של אלוהים, הרי שהמדינה או האומה הזו תצעד בדרך להידרדרות אל החושך, ואלוהים יחריב אותה.

ייתכן שמדינתכם משגשגת כיום, אך אם תרשו לבני עמכם להתרחק מאלוהים, המדינה תגלה שהיא הולכת ומאבדת את ברכות האל. התרבות של המדינה תירמס יותר ויותר, ובתוך זמן קצר בני האדם יתקוממו נגד אלוהים ויקללו את השמיים. וכך, ללא ידיעת האדם, ייחרץ גורלה של המדינה לחורבן. אלוהים ירומם מדינות חזקות שיטפלו במדינות שאלוהים קילל ואולי גם ימחה אותן מעל פני האדמה. עלייתן ונפילתן של מדינה או אומה תלויות בשאלה אם שליטיה עובדים את אלוהים, ובשאלה אם הם מעודדים את נתיניהם להתקרב לאלוהים ולעבוד אותו. ואף על פי כן, בתקופה הסופית הזו, מפני שבני האדם שמחפשים את אלוהים באמת ועובדים אותו באמת פוחתים והולכים, אלוהים נושא פניו במיוחד למדינות שבהן המשיחיות היא דת המדינה. הוא מקבץ אותן למחנה הצודק יחסית בעולם, בעוד מדינות אתאיסטיות או מדינות אשר אינן עובדות את האל האמיתי נעשות יריבותיו של המחנה הצודק. כך לא רק שיש לאלוהים מקום לבצע את עבודתו בקרב בני האדם, אלא שהוא גם זוכה במדינות שיכולות לפעול בסמכות צודקת כדי להטיל עיצומים ומגבלות על המדינות המתנגדות לאלוהים. אף על פי כן, עדיין לא מתרבים בני האדם המתייצבים לעבוד את אלוהים, משום שהאדם התרחק מאוד מאלוהים, ומשום שבמשך זמן רב מדי, האדם שכח את אלוהים. אמנם נותרו בעולם מדינות הפועלות בצדיקות ומתנגדות לרשעות, אלא שהמצב הזה רחוק ממשאת נפשו של אלוהים, משום שאף שליט מדינה לא יאפשר לאל לשלוט בבני עמו, ואף מפלגה לא תקבץ את אנשיה לעבוד את אלוהים. אלוהים איבד את מקומו הראוי בלבה של כל מדינה, אומה, מפלגת שלטון, ואפילו בלבו של כל אדם. על אף שקיימים כוחות צדק בעולם, שלטון שאין בו מקום לאלוהים בלב האדם הוא שלטון שברירי. ללא ברכת האל, הזירה הפוליטית תידרדר לאי-סדר ולא תוכל לעמוד אף במכה אחת. בעבור האנושות, החיים ללא ברכת האל הם כמו חיים ללא אור השמש. לא חשוב עד כמה שליטים יתרמו בשקדנות לבני עמם, לא חשוב כמה ועידות צדק בני האדם יקיימו יחדיו, דבר מאלה לא יהפוך את היוצרות או ישנה את גורל האנושות. האדם סבור שמדינה שבה יש לבני האדם מזון לאכול ובגדים ללבוש, שבה בני האדם חיים בשלום זה עם זה, היא מדינה טובה ומנהיגותה טובה. אולם אלוהים לא חושב כך. הוא סבור שמדינה שאין בה איש שעובד אותו היא מדינה שהוא ימחה מעל פני האדמה. דרך המחשבה של האדם רחוק מדי מדרך המחשבה של אלוהים. אם כך, אם שליטה של מדינה מסוימת אינו עובד את אלוהים, גורלה של המדינה יהיה רע ומר, ולא יהיה לה יעד.

אלוהים אינו נוטל חלק בפוליטיקה של האדם אבל אלוהים שולט בגורלה של כל מדינה וכל אומה. אלוהים שולט בעולם הזה ובתבל כולה. גורלו של האדם ותוכניתו של אלוהים קשורים קשר הדוק זה בזה, ושום אדם, מדינה או אומה אינם פטורים מריבונותו של אלוהים. אם האדם רוצה לדעת את גורלו, עליו להתייצב בפני אלוהים. אלוהים יביא שגשוג לחסידיו ולעובדים אותו ויגרום להידרדרות והיכחדות למי שמתנגד לו ודוחה אותו.

היזכרו בתיאור בתנ"ך כיצד אלוהים החריב את סדום, וחשבו גם על כך שאשת לוט הפכה לנציב מלח. היזכרו באנשי נינווה שכיפרו על עוונותיהם בשק ואפר, וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני אלפיים שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו חווה כאב חסר תקדים על חורבן ארצו. הם צלבו את אלוהים – חטאו חטא מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם ולשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: להיענש בידי אלוהים. אלה היו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.

היום אלוהים שב לעולם לבצע את עבודתו. התחנה הראשונה שלו היא הדוגמה לשלטון רודני: סין, המעוז האיתן של האתאיזם. הודות לחוכמתו ולעוצמתו זכה אלוהים בקבוצה של בני אדם. בפרק הזמן הזה, רדפה אותו מפלגת השלטון של סין בכל האמצעים והוא סבל ייסורים רבים, ללא מקום להניח את ראשו וללא יכולת למצוא מקלט. אף על פי כן, אלוהים עדיין ממשיך בעבודה שהוא מתכוון לעשות: הוא משמיע את קולו ומפיץ את הבשורה. איש לא יכול להעלות על דעתו את כל-יכולתו של אלוהים. בסין, מדינה שמתייחסת לאלוהים כאל אויב, אלוהים מעולם לא חדל מעבודתו. להפך, בני אדם נוספים קיבלו את עבודתו ואת דברו, משום שאלוהים מציל כל אחד ואחד מבני האדם ככל שהדבר אפשרי. אנחנו סמוכים ובטוחים ששום מדינה ושום כוח אינם יכולים לעמוד בדרכו של מה שאלוהים רוצה להשיג. בסופו של דבר, אלוהים יעניש את כל מי שחוסם את עבודת האל, מתנגד לדבר האל, מפריע לתוכניתו של האל ופוגם בה. מי שמתריס נגד עבודת האל יישלח לגיהינום. כל מדינה שמתריסה נגד עבודת האל תיחרב. אם אומה קמה להתנגד לעבודת האל, אלוהים ימחה את אותה אומה מעל פני האדמה והיא תחדל להתקיים. אני מפציר בבני כל האומות, בבני כל המדינות, ואפילו בעובדי כל ענפי התעשייה, להקשיב לקולו של אלוהים, להתבונן בעבודת האל, לשים לב לגורלה של האנושות כדי לעשות את אלוהים לקדוש ביותר, הנכבד ביותר, הנעלה ביותר והיחיד שיש לעבוד אותו בקרב האנושות, ותאפשרו לכל האנושות לזכות בברכת האל, כפי שצאצאיו של אברהם זכו בהבטחתו של יהוה, וכפי שאדם וחוה, שאותם אלוהים ברא בראשית, חיו בגן עדן.

עבודת האל שוטפת ושוצפת כמו גל רב-עוצמה. איש אינו יכול לחסום אותו ואיש אינו יכול לעצור אותו מלכת. רק מי שמקשיב לדבריו בקפידה ושואף ומשתוקק אליו יכול לצעוד בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. על מי שלא יעשה זאת יומטו אסון מוחץ ועונש ראוי.