דבר אלוהים היומי  מובאה 1

תוכנית הניהול המלאה שלי, המתפרסת על פני ששת אלפים שנה, כוללת שלושה שלבים, או שלושה עידנים: ראשית, עידן החוק; שנית, עידן החסד (שהוא גם עידן הגאולה); ולבסוף, עידן המלכות באחרית הימים. תוכן עבודתי בשלושת העידנים האלה משתנה בכפוף לאופיו של כל עידן, אולם עבודתי בכל שלב עולה בקנה אחד עם צורכי האדם – או ליתר דיוק, היא נעשית בהתאם לתחבולות שבהן משתמש השטן במהלך מלחמתי בו. תכלית עבודתי היא הבסתו של השטן, גילוי חוכמתי והיותי כול-יכול, חשיפת תחבולותיו של השטן, ובכך – ישועת האנושות כולה, החיה בתחומו. המטרה היא להציג את חוכמתי ואת היותי כול יכול ובה-בעת לחשוף את זוועות השטן הבלתי נסבלות. יתר על כן, המטרה היא ללמד את ברואיי כיצד להבחין בין טוב ורע, לדעת שאני המושל בכל, להבין בבירור שהשטן הוא אויב האנושות, השפל שבשפלים, הרוע בהתגלמותו, וללמד אותם להבחין בוודאות מוחלטת בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדושה וזוהמה ובין גדולה לשפלות. כך תוכל האנושות הנבערת להעיד על כך שלא אני הוא זה שמשחית אותה, ושרק אני – אדון הבריאה – יכול להושיע אותה ויכול להרעיף על האדם דברים מהנים. בני האנוש יבינו שאני המושל בכל ושהשטן אינו אלא אחד מברואיי, אשר בשלב מאוחר יותר התקומם נגדי. תוכנית הניהול שלי בת ששת אלפי השנים מחולקת לשלושה שלבים על מנת להביא לתוצאה הבאה: לאפשר לברואיי להפוך לעדים שלי, לתפוס את רצוני ולדעת שאני האמת. לפיכך, במהלך שלב העבודה הראשוני של תוכנית הניהול שלי בת ששת אלפי השנים, עסקתי בעבודת החוק, כלומר הובלת העם בידי יהוה. השלב השני פתח את העבודה של עידן החסד בכפרי יהודה. ישוע מייצג את כלל העבודה של עידן החסד – הוא התגלם כבשר ודם ונצלב, והוא גם חנך את עידן החסד. הוא נצלב כדי להשלים את העבודה הגואלת, כדי לסיים את עידן החוק ולהתחיל את עידן החסד, ולפיכך הוא מכונה "המפקד העליון", "קורבן החטאת", "הגואל". לפיכך, תוכן עבודתו של ישוע היה שונה מתוכן עבודתו של יהוה, על אף שעבודתם הייתה זהה באופן עקרוני. יהוה החל את עידן החוק וכונן את הבסיס, כלומר את נקודת המקור של עבודתו בעולם, ומסר את חוקיו ודברותיו. אלה היו שניים מהישגיו, שמייצגים את עידן החוק. עבודתו של ישוע בעידן החסד לא הייתה למסור חוקים, אלא לממש אותם, וכך הוא נתן את האות לעידן החסד וסיים את עידן החוק שנמשך אלפיים שנה. הוא היה החלוץ שבא כדי לפתוח את עידן החסד, אך הגאולה נותרה מוקד עבודתו. על כן, הישגיו היו כפולים: פתיחתו של עידן חדש והשלמת עבודת הגאולה באמצעות צליבתו. לאחר מכן הוא עזב. ומכאן ואילך, הסתיים עידן החוק והחל עידן החסד.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

דבר אלוהים היומי  מובאה 2

עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים מחולקת לשלושה שלבים: עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. שלושת שלבי העבודה האלה נועדו כולם לישועת האנושות, כלומר הם נועדו לישועת האנושות שהשטן השחית אותה באופן חמור. אולם הם נועדו גם כדי לאפשר לאלוהים להילחם בשטן. באופן זה, כשם שעבודת הישועה נחלקת לשלושה שלבים, גם הקרב בשטן מחולק לשלושה שלבים, ושני ההיבטים האלה של עבודתו של אלוהים מתבצעים בעת ובעונה אחת. הקרב בשטן נועד למעשה לישועת האנושות, ומשום שהעבודה של ישועת האנושות לא ניתנת להשלמה בשלב אחד, הקרב בשטן גם הוא מחולק לשלבים ולתקופות, והמלחמה בשטן ניטשת בהתאם לצרכיו של האדם ולמידה שבה השטן השחית אותו. ייתכן שהאדם מדמיין שבקרב הזה אלוהים יתחמש כנגד השטן, כפי ששני צבאות נלחמים זה בזה. רק בינתו של האדם מסוגלת לדמיין דבר כזה. זה רעיון עמום ולא מציאותי ביותר, אך זה מה שהאדם מאמין. ומשום שאני אומר כאן שהאמצעי לישועת האדם הוא הקרב בשטן, האדם מדמיין שכך נערך הקרב הזה. בעבודה של ישועת האדם, ישנם שלושה שלבים, כלומר הקרב בשטן חולק לשלושה שלבים לפני שהשטן יובס אחת ולתמיד. אולם האמת הפנימית של מכלול עבודת הקרב בשטן היא שתוצאותיה מושגות באמצעות כמה שלבי עבודה: הרעפת חסד על האדם, הפיכה לקורבן החטאת של האדם, מחילה לאדם על חטאיו, כיבוש האדם והפיכתו למושלם. לאמיתו של דבר, הקרב בשטן איננו התחמשות כנגד השטן, אלא ישועת האדם, עבודה על חייו של האדם ושינוי טבעו של האדם כך שהוא יוכל לשאת עדות על אלוהים. כך השטן יובס. השטן יובס באמצעות שינוי טבעו המושחת של האדם. לאחר שהשטן יובס, כלומר לאחר שהאדם יזכה בישועה מלאה, השטן המושפל יהיה משועבד לחלוטין, וכך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, מהות הישועה של האדם היא הקרב בשטן, והמלחמה בשטן משתקפת בראש ובראשונה בישועת האדם. השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון בקרב כנגד השטן וזו גם העבודה של הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא בעקבות הכיבוש את התגלמות השטן, דהיינו, את האדם שהשטן השחית. באופן זה הוא ייטוש את השטן וישוב לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, עבודת הישועה היא העבודה האחרונה בקרב כנגד השטן והשלב האחרון בניהולו של אלוהים לשם הבסת השטן. ללא העבודה הזו, ישועת האדם באופן מלא לא הייתה אפשרית, תבוסתו המוחלטת של השטן לא הייתה אפשרית והאנושות לעולם לא הייתה מסוגלת להיווכח ביעד הנפלא או להשתחרר מהשפעתו של השטן. כתוצאה מכך, לא ניתן להשלים את עבודת הישועה של האדם לפני שיושלם הקרב בשטן, מכיוון שליבת עבודת הניהול של אלוהים הוא לשם ישועת האנושות. האנושות הקדומה ביותר הייתה בידיו של אלוהים, אך בשל הפיתוי וההשחתה של השטן, השטן שיעבד את האדם והאדם נפל לידי הרשע. לפיכך, נוצר צורך להביס את השטן בעבודת הניהול של אלוהים. משום שהשטן השתלט על האדם ומשום שהאדם הוא ההון של מכלול הניהול של אלוהים, על מנת להושיע את האדם, אלוהים צריך לחטוף אותו בחזרה מידי השטן, דהיינו, אלוהים חייב להשיב אליו את האדם שהוחזק בשבי השטן. לפיכך, יש להביס את השטן באמצעות שינויים בטבעו הישן של האדם, שינויים אשר משיבים לאדם את הגיונו המקורי. כך ניתן לחטוף מידי השטן את האדם שנלקח בשבי. אם האדם ישוחרר מהשפעותיו ומשעבודו של השטן, השטן יבויש, האדם יוחזר בסופו של דבר והשטן יובס. ומשום שהאדם שוחרר מההשפעה החשוכה של השטן, האדם יהפוך לשלל הקרב הגדול הזה, והשטן יהפוך למושא הענישה בתום הקרב. לאחר מכן, עבודת הישועה של האנושות תושלם במלואה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 3

לאלוהים אין כוונות זדון כלפי ברואיו. משאלתו היחידה היא להביס את השטן. כל עבודתו של אלוהים – בין שמדובר בייסורים ובין שמדובר במשפט – מופנית כלפי השטן. היא מתבצעת כדי להושיע את האנושות וכדי להביס את השטן, ויש לה רק מטרה אחת: לערוך קרב בשטן עד הסוף המר! אלוהים לא ינוח ולא ישקוט עד שיזכה בניצחון על השטן! הוא ינוח כאשר הוא יביס את השטן. משום שכל עבודתו של אלוהים מופנית אל השטן, משום שבני האדם שהשטן השחית נמצאים כולם בשליטה של תחומו של השטן ומשום שהם חיים כולם בתחומו של השטן, מבלי לערוך קרב בשטן ולגרום לבני האדם לעזוב אותו, השטן לא היה מרפה מאחיזתו בבני האדם האלה ואלוהים לא היה יכול לזכות בהם. אילו אלוהים לא זכה בהם, זו הייתה הוכחה שהשטן לא הובס, שהוא לא הפסיד בקרב. לפיכך, בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, במהלך השלב הראשון, הוא עשה את עבודת החוק. בשלב השני, הוא עשה את העבודה של עידן החסד, כלומר את עבודת הצליבה. ובשלב השלישי, הוא עושה את העבודה של כיבוש האנושות. כל העבודה הזו מכוונת בהתאם למידה שבה השטן השחית את האנושות. כולה נועדה להביס את השטן וכל אחד מהשלבים האלה נועד להביס את השטן. מהותה של עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים היא הקרב בתנין הגדול האדם כאש, והעבודה של ניהול האנושות היא גם העבודה של הבסת השטן, עבודת הקרב כנגד השטן. אלוהים נאבק במשך ששת אלפי שנים, ולפיכך, הוא עבד במשך ששת אלפי שנים כדי להביא את האדם בסופו של דבר אל מישור חדש. כשהשטן יובס, האדם ישוחרר לחלוטין. האין זה הכיוון של עבודתו של אלוהים כיום? זה בדיוק הכיוון של העבודה הנוכחית: השחרור המלא של האדם והוצאתו לחופשי כדי שהוא לא יהיה כפוף עוד לכללים כלשהם ולא יוגבל בכבלים ובהגבלות. כל העבודה הזו נעשית על פי שיעור קומתכם ועל פי הצרכים שלכם. כלומר, אתם מקבלים את מה שביכולתכם להגשים. אין מדובר ב"לאלץ ברווז לעמוד על ענף" – לכפות עליכם דבר מה, אלא כל העבודה הזו מתבצעת בהתאם לצרכים שלכם בפועל. כל שלב בעבודה מתבצע על פי הצרכים והדרישות של האדם בפועל ונועד להביס את השטן. למעשה, בראשית, לא היו שום מחסומים בין הבורא וברואיו. השטן גורם לכל המחסומים האלה. האדם איבד את היכולת לראות או לדעת דבר כלשהו בשל ההפרעות וההשחתה של השטן. האדם הוא הקורבן, זה שהולך שולל. לאחר שהשטן ינחל תבוסה, הברואים יחזו בבורא והבורא יתבונן בבוראים ויהיה מסוגל להוביל אותם באופן אישי. רק אלה החיים שהאדם ראוי להם על פני האדמה. לכן, עבודתו של אלוהים נועדה בראש ובראשונה להבסת השטן, ולאחר שהשטן יובס, הכול ייפתר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 4

אלוהים עצמו עושה באופן אישי את כל העבודה בתוכנית הניהול שלו. אלוהים עצמו עשה באופן אישי את השלב האשון – את בריאת העולם – ואלמלא עשה זאת, אף אחד לא היה מסוגל לברוא את האנושות. השלב השני היה גאולת האנושות כולה, וגם אותו עשה אלוהים באופן אישי. הדבר מובן מאליו לגבי השלב השלישי: ישנו צורך גדול אף יותר שאלוהים עצמו יבצע את הסיום של כל עבודתו. אלוהים עצמו עושה את כל העבודה של גאולת האנושות כולה, כיבושה, הזכייה בה והפיכתה למושלמת. אילולא הוא עשה את העבודה הזו באופן אישי, האדם לא היה יכול לייצג את זהותו של אלוהים או לעשות את עבודתו של אלוהים. על מנת להביס את השטן, על מנת לזכות באנושות ועל מנת להעניק לאדם חיים רגילים על פני האדמה, אלוהים מוביל את האדם באופן אישי ועובד באופן אישי בקרב בני האדם. למען כלל עבודת הניהול של אלוהים ולמען כל עבודתו, אלוהים חייב לעשות את העבודה הזו באופן אישי. אם האדם רק מאמין שאלוהים בא כדי שהאדם יראה אותו וכדי לשמח את האדם, אזי אמונות כאלה הן חסרות ערך וחסרות חשיבות. הבנתו של האדם שטחית מדי! אלוהים יכול לעשות את העבודה הזו באופן מעמיק ומלא רק כשהוא מבצע אותה בעצמו. האדם אינו מסוגל לעשות אותה בשמו של אלוהים. מכיוון שאין לאדם את הזהות או המהות של אלוהים, הוא אינו מסוגל לעשות את העבודה של אלוהים. ואפילו אם האדם היה עושה את העבודה הזאת, לא הייתה לה כל השפעה. בפעם הראשונה שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא עשה זאת למען הגאולה, כדי לגאול את כל האנושות מחטא, כדי להקנות לאדם את היכולת להיטהר ולזכות במחילה על חטאיו. אלוהים עושה גם את עבודת הכיבוש באופן אישי בקרב בני האדם. לו אלוהים היה רק מתנבא במהלך השלב הזה, אזי נביא או אדם מוכשר אחר היה יכול לתפוס את מקומו. לו דובר רק על נבואה, אזי האדם היה יכול למלא את מקומו של אלוהים. לעומת זאת, לו האדם ניסה לעשות את העבודה של אלוהים עצמו באופן אישי וניסה לעבוד על חיי האדם, הוא לא היה מסוגל לעשות את העבודה הזו. אלוהים עצמו חייב לבצע אותה באופן אישי: אלוהים חייב להתגלם כבשר ודם באופן אישי כדי לעשות את העבודה הזו. בעידן המילה, אילו היו רק דברי נבואה, אזי ישעיהו ואליהו הנביא יכלו לעשות את העבודה הזאת ולא היה צורך שאלוהים עצמו יעשה אותה באופן אישי. מאחר שהעבודה בשלב הזה אינה מסתכמת אך ורק בדברי נבואה, ומאחר שחשוב עוד יותר שעבודתן של המילים תשמש לכיבוש האדם ולהבסת השטן, האדם אינו יכול לעשות את העבודה הזו ואלוהים עצמו חייב לעשות אותה באופן אישי. בעידן החוק, יהוה עשה חלק מעבודת האל, ולאחר מכן הוא אמר כמה מילים ועשה עבודה מסוימת באמצעות הנביאים. זאת משום שהאדם היה יכול למלא את מקומו של יהוה בעבודתו והחוזים יכלו לחזות דברים ולפרש חלומות מסוימים בשם אלוהים. העבודה שנעשתה בראשית לא הייתה עבודה של שינוי ישיר של טבעו של האדם, היא לא הייתה קשורה לחטאיו של האדם והאדם נדרש רק לציית לחוק. לכן יהוה לא התגלם כבשר ודם והתגלה לאדם. במקום זאת, הוא דיבר באופן ישיר אל משה ואל אחרים, גרם להם לדבר ולעבוד בשמו וגרם להם לעבוד ישירות בקרב האנושות. השלב הראשון בעבודתו של אלוהים היה להנהיג את האדם. זו הייתה תחילתו של הקרב בשטן, אך הקרב הזה עדיין לא החל באופן רשמי. המלחמה הרשמית בשטן החלה עם התגלמותו הראשונה של אלוהים והיא ממשיכה עד היום הזה. הקרב הראשון במלחמה זו היה צליבתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. צליבתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם הביסה את השטן וזה היה השלב המוצלח הראשון במלחמה. כשאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם החל לעבוד ישירות על חיי האדם, הייתה זו ההתחלה הרשמית של העבודה של הזכייה מחדש באדם, ומפני שהייתה זו העבודה של שינוי טבעו הישן של האדם, הייתה זו עבודה של מלחמה כנגד השטן. שלב העבודה שעשה יהוה בראשית היה בסך הכול הנהגת חיי האדם על פני האדמה. זו הייתה התחלתה של עבודתו של אלוהים, ועל אף שהיא עדיין לא כללה קרב כלשהו או עבודה גדולה כלשהי, היא הניחה את היסוד לעבודת הקרב העתידית. מאוחר יותר, שלב העבודה השני במהלך עידן החסד כלל את שינוי טבעו הישן של האדם, כלומר אלוהים עצמו עיצב את חיי האדם. אלוהים היה חייב לעשות זאת באופן אישי: היה צורך שאלוהים יתגלם באופן אישי כבשר ודם. לולא הוא התגלם כבשר ודם, אף אחד אחר לא היה יכול להחליף אותו בשלב הזה בעבודה, משום ששלב זה ייצג את עבודת הקרב הישיר בשטן. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו בשם אלוהים, כשהאדם היה מתייצב בפני השטן, השטן לא היה נשמע לו, ולאדם לא היה סיכוי להביס אותו. האל בהתגלמותו כבשר ודם היה חייב לבוא ולהביס את השטן, משום שמהותו של האל בהתגלמותו היא עדיין מהותו של אלוהים, הוא עדיין חיי האדם, והוא עדיין הבורא. יהיה אשר יהיה, זהותו ומהותו לא ישתנו. לכן הוא לבש את הבשר והדם ועשה את העבודה שנועדה לגרום לשטן לציית באופן מוחלט. במהלך שלב העבודה של אחרית הימים, אילו האדם היה עושה את העבודה הזו והוא היה נדרש לומר את הדברים באופן ישיר, הוא לא היה מסוגל לומר אותם. ואילו נאמרו דברי נבואה, לא הייתה להם יכולת לכבוש את האדם. בכך שאלוהים לובש בשר ודם, הוא מגיע כדי להביס את השטן ולגרום לו לציית באופן מוחלט. כשאלוהים יביס את השטן באופן מוחלט, יכבוש את האדם באופן מלא ויזכה באדם לגמרי, שלב העבודה הזה יושלם וההצלחה תושג. בניהול של אלוהים, האדם אינו יכול למלא את מקומו של אלוהים. בפרט, העבודה של הנהגת העידן והשקתה של עבודה חדשה חייבת עוד יותר להתבצע באופן אישי בידי אלוהים עצמו. האדם יכול אומנם לתת לאדם אחר התגלות ולספק לו נבואות, אך הוא אינו מסוגל לעשות את העבודה שאלוהים חייב לעשות באופן אישי, את עבודת הקרב בין אלוהים עצמו והשטן. במהלך שלב העבודה הראשון, לפני שהחל הקרב בשטן, יהוה הוביל את עם ישראל באופן אישי באמצעות הנבואה שדיברו הנביאים. לאחר מכן, שלב העבודה השני היה הקרב בשטן, ואלוהים עצמו התגלם באופן אישי והפך לבשר ודם כדי לעשות את העבודה הזאת. כל מה שכרוך בקרב בשטן כרוך גם בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ופירוש הדבר שהאדם אינו יכול לערוך את הקרב הזה. אם האדם היה עורך את הקרב, הוא לא היה מסוגל להביס את השטן. איך ייתכן שיהיה לו הכוח להילחם בשטן כאשר הוא עדיין שרוי בתחומו? האדם נמצא בתווך: אם אתם נוטים לעבר השטן, אזי אתם שייכים לשטן, אך אם אתם מְרַצים את אלוהים, אתם שייכים לאלוהים. אילו האדם ניסה למלא את מקומו של אלוהים בעבודת הקרב הזה, האם הוא היה מסוגל לעשות זאת? אילו הוא היה עושה זאת, הוא היה גווע זה מכבר, הלא כן? הוא היה בא אל עולם השְׁאול זה מכבר, הלא כן? על כן, האדם אינו מסוגל להחליף את אלוהים בעבודתו, כלומר האדם אינו ניחן במהות האל, ואם הייתם מנהלים קרב כנגד בשטן, לא הייתם מסוגלים להביס אותו. האדם יכול רק לעשות עבודה מסוימת. הוא יכול לשכנע כמה בני אדם, אך הוא אינו יכול למלא את מקומו של אלוהים עצמו בעבודתו. איך ייתכן שהאדם יערוך קרב בשטן? השטן ייקח אתכם בשבי מיד בהתחלה. רק כשאלוהים עצמו עורך קרב בשטן, ועל סמך זאת, האדם נשמע לאלוהים ונהיה חסיד שלו, האדם יכול ליפול בנחלתו של אלוהים ולהימלט מכבלי השטן. הדברים שהאדם יכול להשיג בעזרת חוכמתו ויכולותיו מוגבלים מדי. הוא אינו מסוגל להפוך את האדם למושלם, להוביל אותו, ויתר על כן, להביס את השטן. תבונתו וחוכמתו של האדם אינן מסוגלות לסכל את מזימותיו של השטן, ולכן איך ייתכן שהאדם יערוך קרב בשטן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 5

עבודת ניהול האנושות נחלקת לשלושה שלבים, ופירוש הדבר הוא שעבודת הושעת האנושות נחלקת לשלושה שלבים. שלושת השלבים האלה, שאינם כוללים את עבודת בריאת העולם, הם שלושת השלבים של העבודה בעידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. עבודת בריאת העולם הייתה עבודת יצירת האנושות כולה. זו לא הייתה עבודת הושעת האנושות ואין לה כל קשר לעבודת הושעת האנושות, מפני שכאשר העולם נברא, השטן טרם השחית את האנושות, ולכן לא היה צורך בביצוע עבודת הושעת האנושות. עבודת הושעת האנושות החלה רק כאשר האנושות הושחתה על ידי השטן, ולכן עבודת ניהול האנושות החלה גם היא רק כאשר האנושות הושחתה. במילים אחרות, ניהול אלוהים את האדם החל כתוצאה מעבודת הושעת האנושות ולא נבע מעבודת בריאת העולם. רק לאחר שהאנושות פיתחה טבע מושחת, החלה עבודת הניהול להתקיים, ולכן עבודת ניהול האנושות כוללת שלושה חלקים, ולא ארבעה שלבים או ארבעה עידנים. זוהי הדרך הנכונה היחידה להתייחס לאופן שבו אלוהים מנהל את האנושות. כשהעידן האחרון יגיע לקצו, עבודת ניהול האנושות תגיע לסיומה הגמור. חתימת עבודת הניהול פירושה שעבודת הושעת האנושות כולה הושלמה לגמרי ושהשלב הזה תם עבור האנושות. אלמלא עבודת ההושעה של כל האנושות, עבודת ניהול האנושות לא הייתה קיימת ולא היו שלושה שלבי עבודה. דווקא בגלל הסתאבותה של האנושות ומשום שהאנושות זקוקה לישועה בדחיפות, יהוה השלים את בריאת העולם והחל בעבודה של עידן החוק. רק אז החלה עבודת ניהול האנושות, ופירוש הדבר שרק אז החלה עבודת הושעת האנושות. "ניהול האנושות" אין פירושו הכוונת חיי האנושות שנבראה זה לא מכבר על פני האדמה (כלומר, אנושות שטרם הושחתה). במקום זאת, פירוש הדבר הוא הושעת אנושות שהשטן השחית, כלומר, שינוי האנושות המושחתת הזו. זה הפירוש של "ניהול האנושות". עבודת הושעת האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם, ולכן גם עבודת ניהול האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם אלא רק את שלושה שלבי עבודה הנפרדים מבריאת העולם. כדי להבין את עבודת ניהול האנושות, יש צורך במודעות להיסטוריה של שלושת שלבי העבודה – אלה הדברים שכולם צריכים להיות מודעים אליהם כדי לזכות בישועה. כברואי אל, עליכם להכיר בכך שאלוהים ברא את האדם, עליכם להכיר במקור שחיתותה של האנושות, ומעבר לכך, בתהליך ישועתו של האדם. אם אתם יודעים רק איך להתנהל על פי דוקטרינה בניסיון למצוא חן בעיני אלוהים, אך אין לכם שמץ של מושג איך אלוהים מושיע את האנושות או מה מקור שחיתותה של האנושות, הרי שזה מה שחסר לכם כברואי אל. אסור לכם להסתפק בהבנה של האמיתות שניתן להנהיג, בלי להיות מודעים לטווח הרחב יותר של עבודת הניהול של אלוהים – אם זה המצב, אתם יותר מדי דוגמטיים. שלושת שלבי העבודה הם הסיפור האמיתי של האופן שבו אלוהים מנהל את האדם, המקור לבשורת העולם כולו והתעלומה הגדולה ביותר עבור האנושות, והם גם היסוד להפצת הבשורה. אם תתמקדו רק בהבנת אמיתות פשוטות שנוגעות לחייכם ולא תדעו כלום על הדבר הזה, התעלומה האדירה ביותר והחיזיון האדיר ביותר, הרי שחייכם דומים למוצר פגום שניתן רק להתבונן בו, הלא כן?

אם האדם מתרכז רק בנוהג ורואה בעבודתו של אלוהים ובמה שעל האדם לדעת דברים משניים, זה עיסוק יתר בזוטות תוך התעלמות מהדברים החשובים, הלא כן? עליכם לדעת את הדברים שעליכם לדעת ועליכם להנהיג את הדברים שעליכם להנהיג. רק כך תהיו בני אדם שיודעים כיצד לעסוק בחיפוש האמת. כשיבוא היום ותפיצו את הבשורה, אם תוכלו לומר רק שאלוהים הוא אל גדול וצודק, שהוא האל העליון, אל שאף אדם דגול לא משתווה אליו ואל שאין נשגב ממנו... אם תוכלו לומר רק את הדברים השוליים והשטחיים האלה ולא תהיו מסוגלים כלל להגיד דברים בעלי חשיבות חיונית ובעלי מהות, אם לא יהיה לכם דבר לומר על הכרת האל או על עבודת האל, ויתרה מזאת, אם לא תוכלו להסביר את האמת או לספק את מה שהאדם לא ניחן בו, הרי שבני אדם כמוכם לא מסוגלים למלא היטב את חובתם. נשיאת עדות על אלוהים והפצת הבשורה על המלכות אינן עניין פשוט. ראשית עליכם להיות מצוידים באמת ובחזיונות שיש להבין. כשהחזיונות האלה והאמת על ההיבטים השונים של עבודת האל ברורים לכם, כשאתם מתחילים להכיר בלבכם את עבודת האל, ויהיו אשר יהיו מעשיו של אלוהים – בין שהוא מזכך את האדם ובין שהוא שופט אותו משפט צדק – יש לכם תשתית של החיזיון האדיר ביותר ויש לכם האמת הנכונה להנהגה, ואז תהיו מסוגלים ללכת בעקבות האל עד הסוף. עליכם לדעת שתהיה אשר תהיה עבודתו של אלוהים, מטרתה לא משתנה, לב לבה של עבודתו של אלוהים לא משתנה, ורצונו עבור האדם לא משתנה. גם אם דבריו יהיו חמורים וגם אם הסביבה תהיה מסוכנת, עקרונות עבודתו לא ישתנו וכוונתו בהושעת האדם לא תשתנה. למעט ההתגלות בסופו של האדם או ייעודו של האדם, ולמעט העבודה בשלב הסופי או העבודה של השלמת כלל תוכנית הניהול של אלוהים, ובמשך הזמן שבו אלוהים מכין את האדם, עבודתו של אלוהים לא תשתנה: היא תמיד תהיה הושעת האנושות. זה צריך להיות יסוד אמונתכם באלוהים. מטרתם של שלושת שלבי העבודה היא הושעת האנושות כולה – כלומר הושעה מלאה של האדם מתחומו של השטן. אף שלכל אחד משלושת שלבי העבודה יש תכלית שונה וחשיבות שונה, כל אחד מהם הוא חלק מעבודת הושעת האנושות, וכל אחד מהם הוא עבודת ישועה שונה המתבצעת על פי צורכי האנושות. מרגע שתהיו מודעים למטרתם של שלושת השלבים האלה של העבודה, תהיו מודעים לאופן שיש להעריך בו את חשיבותו של כל שלב בעבודה ותכירו באופן שבו יש לפעול כדי לספק את רצונו של אלוהים. אם תוכלו להגיע לנקודה הזו, החיזיון הזה, הגדול מכל, יהפוך ליסוד אמונתכם באלוהים. אל תחפשו רק דרכי נוהג קלות או אמיתות עמוקות, אלא שלבו חזיונות ונוהג כדי שגם יהיו אמיתות שניתן להנהיג וגם ידע המבוסס על חזיונות. רק כך תהיו בני אדם שעוסקים בחיפוש האמת באופן מקיף.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 6

שלושת שלבי העבודה הם בלב ניהולו המלא של אלוהים והם מבטאים את טבעו של אלוהים ואת מה שאלוהים הינו. מי שלא מכיר את שלושת שלבי עבודתו של אלוהים לא מסוגל להבין איך אלוהים מבטא את טבעו, הוא לא מכיר את חוכמת עבודתו של אלוהים והוא גם לא מודע לדרכים הרבות שבהן אלוהים מושיע את האנושות ואת רצונו של אלוהים עבור האנושות כולה. שלושת שלבי העבודה הם הביטוי המלא של עבודת הושעת האנושות. מי שלא מכיר את שלושת שלבי העבודה לא יגלה את מבחר השיטות והעקרונות של עבודת רוח הקודש. מי שרק יכול לדבוק בדוקטרינה שנותרה משלב מסוים בעבודה ללא כל גמישות הוא אדם שמצמצם את אלוהים לדוקטרינה ושאמונתו באלוהים מעורפלת ולא בטוחה. בני אדם כאלה לעולם לא יזכו בישועת האל. רק שלושת שלבי עבודתו של אלוהים יכולים לבטא באופן מלא את כלל טבעו של אלוהים ולבטא לגמרי את כוונתו של אלוהים להושיע את האנושות כולה ואת כלל התהליך של הושעת האנושות. זוהי הוכחה שאלוהים הביס את השטן וזכה באנושות, זוהי הוכחה של ניצחונו של אלוהים וזהו ביטוי של כלל טבעו של אלוהים. מי שמבין רק שלב אחד מתוך שלושת שלבי עבודתו של אלוהים מכיר רק חלק מטבעו של אלוהים. בתפיסתו של האדם, קל לשלב אחד בעבודה להפוך לדוקטרינה – כך סביר שהאדם יקבע כללים לגבי אלוהים, וישתמש בחלק היחיד הזה מטבעו של אלוהים כייצוג לכלל טבעו של אלוהים. יתרה מזאת, הדבר משלב מרכיבים רבים מדמיונו של האדם וכך חוסר הגמישות מכניס את טבעו, הווייתו וחוכמתו של אלוהים וכן את עקרונות עבודתו של אלוהים לסד של מגבלות. האדם מאמין שאם אלוהים היה כך וכך בעבר, הוא יישאר ללא שינוי לנצח נצחים ולעולם לא ישתנה. רק מי שמכיר ומבין את שלושת שלבי העבודה יכול להכיר את אלוהים באופן מלא ומדויק. לכל הפחות, הוא לא יתחם את אלוהים כאלוהיהם של בני ישראל או של העם היהודי והוא לא יראה בו אל שיהיה לנצח על הצלב למען האדם. אם אתם מכירים את אלוהים רק משלב אחד בעבודתו, הכרתכם מרוחקת ואינה יותר מאשר טיפה בים. אם לא כך הדבר, איך ייתכן שרבים מהממסד הדתי מסמרו את אלוהים לצלב בעודו בחיים? הסיבה לכך היא שהאדם מכניס את אלוהים לסד של מגבלות מסוימות, הלא כן? בני אדם רבים מתנגדים לאלוהים ומפריעים לעבודתה של רוח הקודש מפני שהם לא מכירים את עבודתו העשירה ומגוונת של אלוהים, ויתרה מכך, הם עושים זאת מפני שיש להם רק קמצוץ של ידע ודוקטרינה המאפשרים להעריך את עבודתה של רוח הקודש. האין זה כך? על אף שחוויותיהם של בני אדם כאלה הן שטחיות, הם יהירים ומפונקים באופיים והם בזים לעבודתה של רוח הקודש, מתעלמים מהדיסציפלינות של רוח הקודש ויתרה מזאת, הם משתמשים בטיעונים הישנים והשוליים שלהם כדי "לאמת" את עבודתה של רוח הקודש. הם גם מעמידים פנים ומאמינים לגמרי בהשכלתם ולמדנותם ומשוכנעים שהם מסוגלים לנסוע ברחבי העולם. בני אדם כאלה הם אלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה, הלא כן? הם יסולקו לפני העידן החדש, הלא כן? בני האדם המתייצבים בפני אלוהים ומתנגדים לו בגלוי הם נבלים בורים ובעלי ידע לקוי, אשר בסך הכול מנסים להוכיח עד כמה הם מבריקים, הלא כן? הם מנסים לעורר מהומה ב"אקדמיה" העולמית כשבידם רק ידע זעום על כתבי הקודש; הם מנסים להפוך את כיוון עבודתה של רוח הקודש ומשתדלים לגרום לה לסוב סביב הלך המחשבה שלהם עצמם, בזמן שהם יכולים ללמד בני אדם רק דוקטרינה שטחית. הם קצרי ראייה ובכל זאת מנסים לראות במבט חטוף אחד 6,000 שנים של עבודת האל. לבני האדם האלה אין שום היגיון שראוי לדבר עליו! למעשה, ככל שבן אדם מכיר את אלוהים יותר טוב, כך הוא פחות ממהר למתוח ביקורת על עבודתו. יתר על כן, בן אדם כזה ממעט לדבר על הכרתו את עבודת האל כיום, אך הוא הביקורת שלו לא נחפזת. ככל שבני אדם מכירים פחות את אלוהים, כך הם יותר יהירים ובעלי ביטחון עצמי מופרז יותר וכך הם מצהירים יותר הצהרות מיותרות על הווייתו של אלוהים. עם זאת, הם מדברים רק על תיאוריה ולא מציעים ראיות ממשיות. בני אדם כאלה הם חסרי כל ערך. בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת! בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהמזג הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן? יתרה מזאת, האין הם אנשים יהירים, גאוותנים מאוד מטבעם ובלתי ניתנים לשליטה? אפילו אם יום יבוא ובני האדם האלה יקבלו את עבודתה החדשה של רוח הקודש, אלוהים עדיין לא יסבול אותם. לא רק שהם מזלזלים במי שעובד עבור אלוהים, אלא שהם גם מנאצים את אלוהים עצמו. בני אדם נואשים כאלה לא יזכו למחילה, לא בעידן הזה ולא בעידן הבא, והם ירקבו בגיהינום לנצח נצחים! בני אדם גסי רוח ומפונקים כאלה מעמידים פנים שהם מאמינים באלוהים וככל שהם כאלה, כך סביר יותר שהם פוגעים בצווים המנהליים של אלוהים. כל בני האדם היהירים האלה שהם חסרי מעצורים מיסודם ומעולם לא נשמעו לאיש צועדים בנתיב הזה, הלא כן? הם מתנגדים לאלוהים כל יום ביומו, מתנגדים לאלוהים, לאלוהים שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן, הלא כן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 7

שלושת שלבי העבודה הם תיעוד של כלל עבודתו של אלוהים, הם תיעוד של האופן שבו אלוהים מושיע את האנושות והם לא פרי דמיון. אם אתם באמת רוצים לחפש הכרה של כלל טבעו של אלוהים, עליכם להכיר את שלושת שלבי העבודה שאלוהים מבצע, ויתר על כן, אסור לכם להחסיר אף שלב. זה המעט שמי שמחפש להכיר את אלוהים נדרש להשיג. האדם עצמו לא יכול להמציא הכרה אמיתית של אלוהים. זה לא דבר שהאדם יכול לדמיין בעצמו וזו לא התוצאה של משוא פנים מיוחד מצד רוח הקודש כלפי בן אדם מסוים. במקום זאת, זוהי הכרה שמופיעה לאחר שהאדם חווה את עבודתו של אלוהים וזוהי הכרה של אלוהים שמופיעה רק לאחר חוויית העובדות של עבודתו של אלוהים. לא ניתן להגיע להכרה כזו בקלות והיא לא דבר שניתן ללמד. היא קשורה הדוקות לחוויה אישית. האופן שבו אלוהים מושיע את האנושות נמצא בלב לבם של שלושת שלבי העבודה, אך עבודת הישועה כוללת מספר אמצעים ושיטות עבודה שבאמצעותם מתבטא טבעו של אלוהים. זה הדבר שהכי קשה לאדם לזהות וזה הדבר שקשה לאדם להבין. הפרדת העידנים, שינויים בעבודתו של אלוהים, שינויים במיקום העבודה, שינויים בנמען העבודה וכן הלאה – כל אלה כלולים בשלושת שלבי העבודה. בפרט, ההבדלים בשיטת העבודה של רוח הקודש, השינויים בטבעו, צלמו, שמו וזהותו של אלוהים, וכן שינויים נוספים הם כולם חלק משלושת שלבי העבודה. שלב אחד בעבודה יכול לייצג רק חלק אחד, והוא מוגבל לטווח מסוים. הוא לא קשור להפרדת העידנים או לשינויים בעבודתו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהוא לא קשור להיבטים אחרים. זוהי בבירור עובדה מובנת מאליה. שלושת שלבי העבודה הם כלל עבודת הושעת האנושות בידי אלוהים. על האדם להכיר את עבודתו של אלוהים ואת טבעו של אלוהים בעבודת הישועה. ללא העובדה הזו, הכרתכם את אלוהים תהיה ריקה מכל תוכן פרט למילים חלולות, היא תהיה הרהורי סרק ותו לא. הכרה כזו לא יכולה לשכנע את האדם או לכבוש אותו; היא לא עולה בקנה אחד עם המציאות והיא לא האמת. היא יכולה להיות שופעת מאוד ונעימה לאוזן, אך אם היא לא תואמת את טבעו הפנימי של אלוהים, אלוהים לא יחוס עליכם. לא רק שהוא לא ישבח את הכרתכם, אלא שהוא יעניש אתכם על היותכם חוטאים שחיללו את קדושתו. דברי הכרת האל לא נאמרים בקלות ראש. גם אם אתם ערמומיים וקלי לשון, וגם אם דבריכם חכמים כל כך שביכולתכם להפוך לשחור ללבן ולבן לשחור, אתם לא תדעו בין ימינכם ושמאלכם בכל הנוגע לדיבור על הכרת האל. אלוהים הוא לא מישהו שניתן למתוח עליו ביקורת בחופזה, להלל אותו כבדרך אגב, או להשמיץ אותו בשוויון נפש. אתם מהללים כל אחד, אך אתם מתקשים למצוא את המילים המתאימות לתיאור החסד העליון של אלוהים וזה מה שכל מפסידן מבין בסופו של דבר. אפילו שיש מומחים רבים לשפות המסוגלים לתאר את אלוהים, הדיוק שבו הם מתארים אותו הוא רק מאית מהאמת שמבטאים בני אדם השייכים לאלוהים שניחנים באוצר מילים מוגבל אך בניסיון עשיר. לפיכך, אפשר לומר שהכרת האל טמונה בדיוק ובמציאות ולא בשימוש מחוכם במילים או באוצר מילים עשיר, ושהידע של האדם והכרת האל אינם קשורים זה לזה כלל. הלקח של הכרת האל נעלה יותר מכל תחומי המדע של האנושות. זה לקח שרק מעטים מאוד מבני האדם שמחפשים להכיר את אלוהים יכולים ללמוד, ולא כל אדם מוכשר יכול ללמוד אותו. על כן, אסור לכם לראות בהכרת האל ובעיסוק בחיפוש האמת דברים שאפילו ילד יכול להשיג. אולי חיי המשפחה שלכם מוצלחים מאוד, ואולי הקריירה שלכם או הנישואים שלכם מוצלחים, אך בכל הנוגע לאמת והלקח של הכרת האל, אין לכם דבר ולא השגתם דבר. אפשר לומר שהנהגת האמת היא דבר שקשה לכם מאוד לעשות ושהכרת האל היא בעיה אפילו חמורה יותר. זה הקושי שלכם, וזה גם הקושי האנושות כולה ניצבת בפניו. בין בני האדם שהגיעו להישגים מסוימים בדרך להכרת האל, כמעט אין כאלה שהגיעו ליעד. האדם לא יודע מה פירוש הדבר להכיר את אלוהים, והוא לא יודע מדוע הכרחי להכיר את אלוהים או איזו מידה של הכרה נחשבת להכרה של אלוהים. זה מה שכל כך מבלבל את האנושות וזו למעשה החידה הגדולה ביותר שהאנושות ניצבת בפניה. איש לא מסוגל להשיב על השאלה הזו ואיש לא מוכן להשיב על השאלה הזו, מפני שעד כה, אף בן אנוש לא הצליח כלל בלמידה על העבודה הזו. אולי כשחידת שלושת שלבי העבודה תתגלה לאנושות, יופיעו בזה אחר זה בני אדם מוכשרים המכירים את אלוהים. כמובן, אני מקווה שכך יהיה ומעבר לכך, אני בעיצומה של העבודה הזו ואני מקווה לראות את הופעתם של עוד בני אדם מוכשרים כאלה בעתיד הקרוב. הם יהפכו לאלה שנושאים עדות על קיומם של שלושת שלבי העבודה האלה, וכמובן, הם גם יהיו הראשונים שיישאו עדות על שלושת שלבי העבודה האלה. אם לא יהיו בני אדם מוכשרים כאלה ביום שבו עבודתו של אלוהים תגיע לקצה, או שיהיו רק אחד או שניים כאלה שיהיו מוכנים באופן אישי שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יהפוך אותם למושלמים, הרי שאין דבר יותר מטריד ומצער מזה. אך זהו רק התרחיש של המצב הגרוע ביותר. כך או כך, אני בכל זאת מקווה שבני האדם שבאמת עוסקים בחיפושים יוכלו לזכות בברכה הזו. מאז ראשית הזמן, מעולם לא הייתה עבודה כזו – יוזמה כזו מעולם לא התרחשה לאורך היסטוריית ההתפתחות האנושית. אם אתם באמת תוכלו להימנות על הראשונים שיכירו את אלוהים, הרי שזה יהיה הכבוד הרם ביותר בקרב כל הברואים, הלא כן? האם יהיה ברוא בקרב האנושות שאלוהים ישבח יותר? לא קל לבצע עבודה כזו, אך בסופו של דבר היא בכל זאת תזכה לגמול. בלי קשר למגדר או הלאום שלהם, כל בני האדם המסוגלים להכיר את אלוהים יקבלו מאלוהים בסופו של דבר את הכבוד הרם ביותר, והם יהיו היחידים שסמכות האל תהיה בידיהם. זו העבודה של ימינו וזו גם העבודה של העתיד, זו העבודה האחרונה והרמה ביותר מתוך כל 6,000 שנות העבודה וזו דרך העבודה החושפת כל קטגוריה של האדם. באמצעות העבודה של גרימה לאדם להכיר את אלוהים, נחשפות הדרגות השונות של האדם: מי שמכיר את אלוהים כשיר לזכות בברכותיו של אלוהים ולקבל את הבטחותיו, ואילו מי שלא מכיר את אלוהים לא כשיר לזכות בברכותיו של אלוהים ולקבל את הבטחותיו. מי שמכיר את אלוהים נמנה על מקורביו של אלוהים ומי שלא מכיר את אלוהים לא יכול להיקרא מקורב של אלוהים. מקורביו של אלוהים יכולים לקבל כל אחת מברכותיו של אלוהים, אך מי שלא נמנה על מקורביו לא ראוי לאף חלק מעבודתו. גם מצוקות, גם זיכוך וגם שיפוט מתבצעים כולם כדי לאפשר לאדם להכיר את אלוהים בסופו של דבר וכדי שהאדם יישמע לאלוהים. זו ההשפעה היחידה שתושג בסופו של דבר. אף חלק משלושת שלבי העבודה אינו נסתר, ועובדה זו מועילה לאופן שבו האדם מכיר את אלוהים ועוזרת לאדם להכיר את אלוהים באופן מלא ומעמיק יותר. כל העבודה הזו מועילה לאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 8

עבודתו של אלוהים עצמו היא החיזיון שהאדם חייב להכיר, משום שהאדם לא יכול לבצע את עבודת האל והאדם לא מחזיק בה. שלושת שלבי העבודה מרכיבים את כלל ניהולו של אלוהים, וזה החיזיון הגדול ביותר שהאדם צריך להכיר. אם האדם לא מכיר את החיזיון האדיר הזה, קשה לו להכיר את אלוהים וקשה לו להבין את רצונו של אלוהים, ויתרה מכך, הנתיב שבו האדם צועד הופך ליותר ויותר מפרך. ללא חזיונות, האדם לא היה מצליח להגיע עד הלום. החזיונות הם אלה שהגנו על האדם עד היום והם אלה ששמרו על האדם יותר מכל. בעתיד, הכרתכם חייבת להעמיק, ואתם חייבים להכיר את כלל רצונו של אלוהים ואת מהות עבודתו הנבונה בשלושת שלבי העבודה. רק זה הוא שיעור קומתכם האמיתי. שלב העבודה האחרון אינו נפרד משאר העבודה, אלא שהוא חלק מהעבודה השלמה שהוא מרכיב ביחד עם שני השלבים הקודמים. כלומר, אי-אפשר להשלים את כלל עבודת הישועה על ידי ביצוע רק אחד משלושת שלבי העבודה. אפילו ששלב העבודה האחרון יכול להושיע את האדם לגמרי, אין פירוש הדבר שיש הכרח לבצע רק את השלב היחיד הזה לבדו וששני שלבי העבודה הקדומים לא נחוצים כדי להושיע את האדם מהשפעתו של השטן. אף שלב משלושת השלבים לא יכול להיתפס כחזיון היחיד שכל האנושות צריכה להכיר, מפני שכלל עבודת הישועה היא שלושת שלבי העבודה ולא שלב יחיד מתוכם. כל עוד עבודת הישועה לא הושלמה, ניהולו של אלוהים לא יוכל להגיע לסיומו המלא. הווייתו, טבעו וחוכמתו של אלוהים באים לידי ביטוי בכלל עבודת הישועה – הם לא נחשפו בפני האדם בראשית, אלא באו לידי ביטוי בהדרגה בעבודת הישועה. כל שלב בעבודת הישועה מבטא חלק מטבעו של אלוהים וחלק מהווייתו. אין שלב יחיד בעבודה שיכול לבטא באופן ישיר ומלא את כלל הווייתו של אלוהים. על כן, עבודת הישועה יכולה להיחתם לגמרי רק לאחר ששלושת שלבי העבודה הושלמו, ולכן האופן שבו האדם מכיר את אלוהים בכללותו קשור הדוקות לשלושת שלבי עבודתו של אלוהים. מה שהאדם מרוויח משלב אחד בעבודה הוא בסך הכל טבעו של אלוהים המתבטא בחלק אחד של עבודתו. הוא לא יכול לייצג את הטבע וההוויה הבאים לידי ביטוי בשלבים הקודמים או בשלבים הבאים. זאת משום שעבודת הושעת האנושות לא יכולה להסתיים בבת אחת בתקופה אחת או במיקום אחד, אלא היא הולכת ומעמיקה על פי רמת התפתחותו של האדם בזמנים שונים ובמקומות שונים. זו עבודה המתבצעת בשלבים ולא מושלמת בשלב אחד. על כן, כלל חוכמתו של אלוהים מתממשת בשלושת השלבים ולא בשלב אחד ויחיד. כלל הווייתו וכלל חוכמתו באים לידי ביטוי בשלושת השלבים האלה, וכל שלב מכיל את הווייתו ומהווה תיעוד של חוכמת עבודתו. האדם צריך להכיר את כלל טבעו של אלוהים כפי שהוא מתבטא בשלושת השלבים האלה. כל חלק מהווייתו של אלוהים הוא בעל חשיבות עליונה לאנושות כולה, ואם בני האדם לא מכירים בכך כשהם עובדים את אלוהים, הם בדיוק כמו בני האדם העובדים את בודהה. עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם לא נסתרת מהאדם וכל מי שעובד את אלוהים צריך להכיר אותה. מכיוון שאלוהים ביצע את שלושת שלבי עבודת הישועה בקרב בני האדם, האדם צריך להכיר את הביטוי של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו במהלך שלושת שלבי העבודה האלה. זה מה שהאדם צריך לעשות. הדברים שאלוהים מסתיר מהאדם הם הדברים שהאדם לא מסוגל להגיע אליהם והדברים שהאדם לא צריך להכיר, ואילו הדברים שאלוהים מגלה לאדם הם הדברים שהאדם צריך להכיר והדברים שצריכים להיות לאדם. כל אחד משלושת שלבי העבודה מתבצע על יסוד השלב הקודם – הוא לא מתבצע באופן עצמאי ובנפרד מעבודת הישועה. על אף שיש הבדלים ניכרים בעידנים ובעבודה המתבצעת, עיקרה הוא עדיין הושעת האנושות, וכל שלב בעבודת הישועה עמוק יותר מקודמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 9

עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם לא נסתרת מהאדם וכל מי שעובד את אלוהים צריך להכיר אותה. מכיוון שאלוהים ביצע את שלושת שלבי עבודת הישועה בקרב בני האדם, האדם צריך להכיר את הביטוי של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו במהלך שלושת שלבי העבודה האלה. זה מה שהאדם צריך לעשות. הדברים שאלוהים מסתיר מהאדם הם הדברים שהאדם לא מסוגל להגיע אליהם והדברים שהאדם לא צריך להכיר, ואילו הדברים שאלוהים מגלה לאדם הם הדברים שהאדם צריך להכיר והדברים שצריכים להיות לאדם. כל אחד משלושת שלבי העבודה מתבצע על יסוד השלב הקודם – הוא לא מתבצע באופן עצמאי ובנפרד מעבודת הישועה. על אף שיש הבדלים ניכרים בעידנים ובעבודה המתבצעת, עיקרה הוא עדיין הושעת האנושות, וכל שלב בעבודת הישועה עמוק יותר מקודמו. כל שלב בעבודה ממשיך על יסוד קודמו, שלא מתבטל. כך, בעבודתו שהיא תמיד חדשה ואף-פעם לא ישנה, אלוהים מבטא ללא-הרף היבטים של טבעו שהוא מעולם לא ביטא לאדם קודם לכן, והוא תמיד מגלה לאדם את עבודתו החדשה ואת הווייתו החדשה, ואפילו שהממסד הדתי המסורתי עושה ככל יכולתו להתנגד לכך ומתנגד לכך בגלוי, אלוהים תמיד עושה את העבודה החדשה שהוא מתכוון לעשות. עבודתו תמיד משתנה ומשום כך, היא תמיד נתקלת בהתנגדות מצד האדם. גם טבעו משתנה תמיד, וכך גם משתנים העידנים והנמענים של עבודתו. יתר על כן, הוא תמיד עושה עבודה שלא נעשתה בעבר ואפילו מבצע עבודה שנדמה לאדם שהיא סותרת את העבודה שבוצעה בעבר ומתנגדת לה. האדם מסוגל לקבל רק עבודה מסוג אחד או רק נוהג מסוג אחד. קשה לאדם לקבל עבודה או דרכי נוהג שסותרים את תפיסותיו או נעלים ממנו, אך רוח הקודש תמיד עושה עבודה חדשה ולכן מופיעות קבוצה אחר קבוצה של מומחי דת המתנגדים לעבודה החדשה של אלוהים. בני האדם האלה הפכו למומחים בדיוק משום שהאדם לא יודע כלל שאלוהים תמיד חדש ואף-פעם לא ישן ולא מכיר את עקרונות עבודתו של אלוהים. מעבר לכך, הוא לא מכיר את הדרכים הרבות שבהן אלוהים מושיע את האדם. על כן, האדם לגמרי לא מסוגל לדעת אם העבודה מגיעה מרוח הקודש ואם היא עבודתו של אלוהים עצמו. בני אדם רבים נאחזים בגישה שאם העבודה תואמת את הדברים שנאמרו בעבר, הם מקבלים אותה, ואם היא נבדלת מהעבודה בעבר, הם מתנגדים לה ודוחים אותה. כיום, כולכם מצייתים לעקרונות כאלה, נכון? שלושת השלבים של עבודת הישועה לא השפיעו עליכם במיוחד, ויש כאלה שמאמינים ששני שלבי העבודה הקודמים הם עול שפשוט לא צריך להכיר. הם חושבים שלא צריך להכריז על השלבים האלה לציבור הרחב ושיש להעלים אותם במהירות האפשרית כדי ששני שלבי העבודה הקודמים מתוך שלושת שלבי העבודה לא יגרמו לבני האדם תחושה של עומס יתר. רוב בני האדם מאמינים שהכרת שני שלבי העבודה הקודמים היא מרחיקת לכת מדי ושהיא לא עוזרת להכיר את אלוהים – זה מה שאתם חושבים. כיום, כולכם מאמינים שזו הדרך הנכונה לנהוג בה, אך יבוא יום שבו תבינו את חשיבותה של עבודתי: אתם תדעו שאני לא עושה אף עבודה שאין לה חשיבות. מכיוון שאני מצהיר בפניכם על שלושת שלבי העבודה, הרי שהם יועילו לכם. מכיוון ששלושת שלבי העבודה האלה הם לב לבו של הניהול הכולל של אלוהים, הם חייבים להפוך למוקד מחשבתו של כל בן אדם ברחבי התבל. יום אחד כולכם תבינו את חשיבותה של העבודה הזו. דעו לכם שאתם מתנגדים לעבודתו של אלוהים או משתמשים בתפיסות שלכם עצמכם כדי למדוד את העבודה של ימינו משום שאתם לא מכירים את עקרונות עבודתו של אלוהים ומשום שאתם לא מתייחסים במספיק רצינות לעבודתה של רוח הקודש. התנגדותכם לאלוהים והפרעתכם לעבודתה של רוח הקודש נובעות מתפיסותיכם ומהיהירות הטבעית שלכם. הן לא נגרמות מכך שעבודתו של אלוהים מוטעית אלא משום שאתם יותר מדי מרדנים מטבעכם. לאחר שבני אדם מסוימים מוצאים את אמונתם באלוהים, הם אפילו לא יכולים לומר בוודאות מהיכן הגיע האדם, אך הם מעזים לשאת בפומבי נאומים שבהם הם אומדים את הדברים הטובים והרעים בעבודתה של רוח הקודש. והם אפילו מתחצפים, מעבירים ביקורת ומטיפים לשליחים שמחזיקים בעבודתה החדשה של רוח הקודש. אנושיותם נחותה מדי ואין להם אפילו טיפה אחת של היגיון. יבוא יום שבו עבודתה של רוח הקודש תדחה בני אדם כאלה והם יישרפו באש הגיהינום, הלא כן? הם לא מכירים את עבודת האל, אך במקום זאת הם מבקרים את עבודתו וגם מנסים להורות לאלוהים איך לעבוד. איך ייתכן שבני אדם חסרי היגיון כאלה יכירו את אלוהים? האדם מתחיל להכיר את אלוהים במהלך התהליך שבו הוא מחפש אותו וחווה אותו. הוא לא מתחיל להכיר את אלוהים באמצעות הנאורות של רוח הקודש בכך שהוא מבקר את אלוהים מתוך גחמה. ככל שבני אדם מכירים את אלוהים באופן יותר מדויק, כך הם פחות מתנגדים אליו. בניגוד לכך, ככל שבני אדם פחות מכירים את אלוהים, כך סביר יותר שהם יתנגדו אליו. תפיסותיכם, טבעכם הישן והאנושיות, האופי וההשקפה המוסרית שלכם הם ה"הון" שבאמצעותו אתם מתנגדים לאלוהים, וככל שהמוסר שלכם מושחת יותר, תכונותיכם דוחות ואנושיותכם שפלה, כך אתם יותר אויבים של אלוהים. מי שמחזיק בתפיסות חזקות וניחן בטבע יהיר עוין את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אפילו יותר, ובני אדם כאלה הם צוררי המשיח. אם תפיסותיכם לא יתוקנו, הן תמיד יהיו נגד אלוהים, לעולם לא תוכלו להיות תואמים לאלוהים ותמיד תהיו נפרדים ממנו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 10

אל אחד עשה את שלושת שלבי העבודה – זה החיזיון הגדול ביותר וזהו הנתיב היחיד להכרת האל. רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את שלושת שלבי העבודה, ואף אדם לא יכול היה לעשות את העבודה הזו בשמו – כלומר, רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את עבודתו שלו מהראשית ועד היום. על אף ששלושת שלבי העבודה של אלוהים התבצעו בעידנים שונים ובמיקומים שונים, ועל אף שהעבודה שונה בכל שלב, אל אחד עשה את כל העבודה. מכל החזיונות, זה החיזיון הגדול ביותר שהאדם צריך להכיר, ואם האדם יבין אותו לגמרי, הוא יוכל לעמוד איתן. כיום, הבעיה הגדולה שניצבת בפני הדתות והזרמים השונים היא שהן לא מכירות את עבודתה של רוח הקודש והן לא מסוגלות להבדיל בין עבודתה של רוח הקודש לעבודה שאינה של רוח הקודש. משום כך הם לא יכולים לדעת אם יהוה אלוהים ביצע את שלב העבודה הזה כפי שהוא ביצע את שני שלבי העבודה הקודמים. על אף שבני אדם הם חסידים של אלוהים, רובם בכל זאת לא מסוגלים לזהות אם זו הדרך הנכונה. האדם תמה אם אלוהים עצמו הוא זה שמוביל את הדרך הזו, ואם התגלמותו של אלוהים כבשר ודם אכן התרחשה, ולרוב בני האדם עדיין אין מושג איך לברר את האמת בדברים כאלה. חסידי האל לא מסוגלים לזהות את הדרך, ולכן המסרים הנאמרים משפיעים על בני האדם האלה רק במידה חלקית, והם לא יכולים להשפיע השפעה מלאה, ולכן הדבר משפיע על ההיווכחות בחיים של בני האדם האלה. אם האדם יוכל לראות שאלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת השלבים בזמנים שונים, במקומות שונים ובבני אדם שונים, אם האדם יוכל לראות שעל אף שהעבודה שונה, אל אחד ביצע את כולה ושמכיוון שזו עבודה שביצע אלוהים אחד, היא ודאי נכונה וללא שגיאות, ושעל אף שהיא נוגדת את תפיסות האדם, אין ספק שזו העבודה של אל אחד – אם האדם יוכל לומר בבטחה שזו עבודה של אל אחד, כל תפיסות האדם יתגמדו לכדי זוטות בלבד שאפילו לא ראויות לציון. משום שחזיונותיו של האדם לא ברורים ומשום שהאדם מכיר רק את יהוה כאלוהים ואת ישוע כאדון, ומשום שדעתו חצויה באשר לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם כיום, רוב בני האדם ממשיכים להיות מסורים לעבודתם של יהוה וישוע, לוקים בתפיסות באשר לעבודה של היום, מפקפקים בכל דבר ולא מתייחסים ברצינות לעבודה של היום. אין לאדם תפיסות בנוגע לשני השלבים האחרונים בעבודה שהיו בלתי נראים. זאת משום שהאדם לא מבין את המציאות של שני השלבים האחרונים בעבודה ומשום שהוא לא ראה אותם בעצמו. משום שהאדם לא יכול לראות את שלבי העבודה האלה, הוא מדמיין אותם כאוות נפשו. יהיו הרעיונות שהוא מגבש אשר יהיו, אין עובדות שיכולות להוכיח דמיונות כאלה ואיש לא יכול לתקן אותם. האדם משלח כל רסן מהמזג שלו, מתעלם מהסיכונים ונותן לדמיונו להתפרע. משום שאין עובדות שיכולות לאמת את הדמיונות שלו, פרי דמיונו של האדם הופך "לעובדה," גם אם אין לו כל הוכחה. לפיכך, האדם מאמין באל הדמיוני שלו בדעתו ולא מחפש את האל האמיתי. אם יש לבן אדם אחד אמונה מסוג אחד, בקרב מאות בני אדם יש מאות סוגי אמונות. האדם מחזיק באמונות כאלה מפני שהוא לא ראה את המציאות של עבודת האל, משום שהוא רק שמע עליה באוזניו ולא חזה בה בעיניו. האדם שמע אגדות וסיפורים, אך רק לעתים נדירות הוא שמע ידע על העובדות של עבודת האל. לפיכך, בני אדם שמאמינים באלוהים רק מזה שנה מאמינים באלוהים דרך תפיסותיהם. הדבר נכון גם לגבי בני אדם שהאמינו באלוהים כל חייהם. מי שלא יכול לראות את העובדות לעולם לא יוכל להיחלץ מאמונה שבה יש לו תפיסות על אלוהים. האדם מאמין שהוא שיחרר את עצמו משלשלאות התפיסות הישנות שלו ושהוא נכנס לשטח חדש. האם האדם לא יודע שהידע של מי שלא יכול לראות את פניו האמיתיים של אלוהים אינו אלא תפיסות ושמועות? האדם חושב שהתפיסות שלו נכונות ושאין בהן דופי, והוא חושב שהתפיסות האלה באות מאלוהים. כיום, כשהאדם רואה את עבודתו של אלוהים, הוא משחרר תפיסות שהצטברו במשך שנים רבות. הדמיונות והרעיונות של העבר הפכו למשוכה לעבודתו של השלב הזה, ולאדם נהיה קשה להרפות מהתפיסות האלה או להפריך את הרעיונות האלה. התפיסות לגבי העבודה המדורגת הזו שרבים מחסידי האל שוגים בהן הפכו למצערות עוד יותר, ובני האדם האלה פיתחו בהדרגה עוינות עיקשת לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. מקורה של השנאה הזו טמון בתפיסותיו ודמיונותיו של האדם. תפיסותיו ודמיונותיו של האדם הפכו לאויבות העבודה כיום, עבודה שסותרת את התפיסות של האדם. זה קרה בדיוק משום שעובדות לא מאפשרות לאדם לשלח כל רסן מעל דמיונו, ומעבר לכך, משום שהאדם לא יכול להפריך עובדות בקלות, ותפיסותיו ודמיונותיו של האדם לא סובלים את קיומן של עובדות. יתרה מכך, משום שהאדם לא מקדיש מחשבה לנכונות ואמיתות העובדות, אלא רק משלח כל רסן מתפיסותיו בנחישות ומשתמש בדמיון שלו. ניתן להאשים בכך אך ורק את תפיסותיו של האדם, ולא ניתן להאשים בכך את עבודתו של אלוהים. מותר לאדם לדמיין דברים כאוות נפשו, אך אסור לו לערער על אף שלב בעבודתו של אלוהים או על אף חלק של שלב כזה – האדם לא רשאי לחלל את עובדת עבודתו של אלוהים. מותר לכם לשלח כל רסן מדמיונכם, ומותר לכם אפילו לאסוף סיפורים מובחרים על עבודתם של יהוה וישוע, אך אסור לכם לערער על עובדת כל שלב בעבודתם של יהוה וישוע. זהו עיקרון וזהו גם צו מנהלי, ועליכם להבין את חשיבותם של הנושאים האלה. האדם מאמין שהשלב הזה בעבודה לא תואם את תפיסותיו של האדם, בניגוד לשני השלבים הקודמים בעבודה. בדמיונו, האדם מאמין שהעבודה בשני השלבים הקודמים ודאי שונה מהעבודה של היום – אך האם חשבתם על כך שעקרונות עבודתו של אלוהים זהים, שעבודתו תמיד מעשית ושבלי קשר לעידן, תמיד יהיה מבול של בני אדם שלא מקבלים את עובדת עבודתו של אלוהים ומתנגדים אליה? אין ספק שכל מי שלא מקבל את השלב הזה בעבודה ומתנגד לו כיום היה גם מתנגד לאלוהים בימים עברו, מפני שבני האדם האלה תמיד יהיו אויביו של אלוהים. בני האדם שיודעים את עובדת עבודתו של אלוהים יראו את שלושת שלבי העבודה של אל אחד וירפו מתפיסותיהם. אלה בני אדם שמכירים את אלוהים ובני אדם כאלה הם חסידים אמיתיים של אלוהים. לקראת סופו של כלל ניהולו של אלוהים, אלוהים ימיין את הכול לפי סוג. הבורא ברא את האדם, ובסוף, על הבורא להשיב את האדם לגמרי לריבונותו – זהו הסיום של שלושת שלבי העבודה. שלב העבודה של אחרית הימים ושני השלבים הקודמים בישראל וביהודה הם תוכנית הניהול של אלוהים לתבל כולה. איש לא יכול להכחיש זאת, וזו עובדת עבודתו של אלוהים. על אף שבני האדם לא חוו ולא ראו חלק ניכר מהעבודה הזו, העובדות הן בכל זאת העובדות, ואיש לא יכול להכחיש זאת. בני אדם שמאמינים באלוהים בכל ארץ בתבל יקבלו את שלושת שלבי העבודה. אם אתם מכירים רק שלב אחד מסוים בעבודה ואתם לא מבינים את שני השלבים האחרים בעבודה ולא מבינים את עבודתו של אלוהים בימים עברו, הרי שאתם לא יכולים לבטא את מלוא האמת של כלל תוכנית הניהול של אלוהים, והכרתכם את אלוהים היא חד-צדדית, מפני שאתם לא מכירים ולא מבינים את אלוהים באמונתכם בו, ולכן אתם לא כשירים לשאת עדות על אלוהים. גם אם אתם מכירים את הדברים האלה רק באופן שטחי מאוד, בסופו של דבר, עליכם להכיר אותם ועליכם להיות משוכנעים לגמרי, וכל בני האדם יראו את כלל עבודתו של אלוהים ויישמעו לריבונותו של אלוהים. בסוף העבודה הזו, כל הדתות יהפכו לדת אחת, כל הברואים ישובו לריבונותו של הבורא, כל הברואים יעבדו את האל האמיתי היחיד וכל הדתות המרושעות יתפוררו ולא יופיעו שוב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 11

מדוע אני מתייחס שוב ושוב לשלושת שלבי העבודה? חלוף העידנים, ההתפתחות החברתית ופניו המשתנים של הטבע כולם עוברים שינויים בשלושת שלבי העבודה. האנושות משתנה בקצב עבודתו של אלוהים והיא לא מתפתחת לבדה. שלושת שלבי העבודה של אלוהים זוכים לאזכור על מנת להכניס את כל הברואים ואת כל בני האדם מכל הדתות תחת ריבונותו של אל אחד. תהיה דתכם אשר תהיה, בסופו של דבר כולכם תישמעו לריבונותו של אלוהים. רק אלוהים עצמו יכול לבצע את העבודה הזו – אף מנהיג דת לא יכול לעשות אותה. ישנן מספר דתות בולטות בעולם, ולכל אחת מהן יש מנהיג או ראש, וחסידיה מתפרסים על פני מדינות שונות ואזורים שונים ברחבי העולם. כמעט בכל מדינה, גדולה כקטנה, יש דתות שונות. יחד עם זאת, בלי קשר למספר הדתות הקיימות ברחבי העולם, כל בני האדם בתבל יתקיימו בסופו של דבר תחת הכוונתו של אל אחד, ואף מנהיג דת לא יכוון את קיומם. כלומר, אף מנהיג דת לא מכוון את האנושות – במקום זאת, הבורא, שברא את השמיים והארץ וכל צבאם, ואשר ברא גם את האנושות, הוא שמכוון את האנושות – זו עובדה. על אף שיש בעולם מספר דתות בולטות, גם אם הן גדולות מאוד, הן כולן קיימות תחת ריבונותו של הבורא, ואף אחת מהן לא יכולה לחרוג מגבול ריבונותו. התפתחותה של האנושות, התקדמות החברה, התפתחותו של המדע – כל אחד מאלה קשור הדוקות להסדריו של הבורא, והעבודה הזו היא דבר שאף מנהיג דת לא יכול לעשות. מנהיג דת הוא בסך הכל מנהיג של דת מסוימת והוא לא יכול לייצג את אלוהים או את מי שברא את השמיים והארץ וכל צבאם. מנהיג דת יכול להוביל את כל בני האדם השייכים לדת המסוימת שלו, אך הוא לא יכול לפקוד על כל הברואים על פני האדמה – זו עובדה שכולם מכירים בה. מנהיג דת הוא בסך הכל מנהיג, והוא לא יכול להשתוות לאלוהים (הבורא). הכול בידי הבורא, ובסופו של דבר, הכל יחזור לידי הבורא. אלוהים הוא זה שברא את האנושות, וכל אדם, תהיה דתו אשר תהיה, יחזור לריבונותו של אלוהים – זה בלתי נמנע. רק אלוהים הוא הישות הרמה ביותר, וגם המנהיג הרם ביותר בקרב הברואים חייב לחזור לריבונותו של אלוהים. יהיה מעמדו של האדם רם ככל שיהיה, האדם הזה לא יכול להוביל את האנושות ליעד ראוי, ואיש לא מסוגל למיין את כל הדברים לפי סוג. יהוה עצמו ברא את האנושות ומיין את כל הדברים לפי סוג, וכשיבוא הקץ, הוא עדיין יעשה את עבודתו בעצמו וימיין את כל הדברים לפי סוג – זו עבודה שרק אלוהים יכול לעשות. אלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת שלבי העבודה שבוצעו מהראשית ועד היום, והאל האחד הוא זה שביצע אותם. עובדת שלושת שלבי העבודה היא עובדת מנהיגותו של אלוהים על האנושות כולה, עובדה שאיש לא יכול להכחיש. בסופם של שלושת שלבי העבודה, כל הדברים ימוינו לפי סוג ויחזרו לריבונותו של אלוהים, מכיוון שבתבל כולה ישנו רק האל האחד הזה, ואין אף דת אחרת. מי שלא מסוגל לברוא את העולם לא יהיה מסוגל להביא אותו לקצו, ואילו מי שברא את העולם יהיה מסוגל להביא אותו לקצו ללא ספק. לכן, אם מישהו לא מסוגל להביא את העידן לקצו ובסך הכל עוזר לאדם לטפח את דעתו, הוא לבטח לא אלוהים, והוא ודאי לא אדון האנושות. הוא לא יהיה מסוגל לעשות עבודה אדירה כזו. יש רק אחד שיכול לבצע עבודה כזו, וכל מי שלא מסוגל לעשות את העבודה הזו הוא לבטח אויב ולא אלוהים. כל הדתות הרעות אינן תואמות לאלוהים, וכיוון שהן לא תואמות לאלוהים, הן אויבות של אלוהים. האל האחד הזה הוא זה שעושה את כל העבודה, והאל האחד הזה הוא זה שמושל בתבל כולה. בין שהעבודה מתבצעת בעם ישראל או בסין, בין שהוא מבצע את עבודתו כרוח האל או כבשר ודם, אלוהים עצמו הוא שעושה את הכל, ואף אחד אחר לא יכול לעשות זאת. בדיוק משום שהוא אלוהי האנושות כולה הוא עובד בחופשיות, ללא הגבלה של אף תנאי – זה החיזיון הגדול ביותר. כברואי האל, אם ברצונכם למלא את חובתם של ברואי האל ולהבין את רצונו של אלוהים, עליכם להבין את עבודתו של אלוהים, עליכם להבין את רצונו של אלוהים עבור ברואיו, עליכם להבין את תוכנית הניהול שלו ועליכם להבין את חשיבות העבודה שהוא עושה. מי שלא מבין זאת לא כשיר להיות ברוא אל! כברואי האל, אם אתם לא מבינים מה מוצאכם, אם אתם לא מבינים את ההיסטוריה של האנושות ואת כל העבודה שאלוהים עשה, ויתרה מכך, אם אתם לא מבינים איך האנושות התפתחה עד היום ולא מבינים מי מושל באנושות כולה, הרי שאתם לא מסוגלים למלא את חובתכם. אלוהים הוביל את האנושות עד היום, ומאז שהוא ברא את האדם על פני האדמה הוא מעולם לא עזב אותו. רוח הקודש לעולם לא מפסיקה לעבוד, היא מעולם לא הפסיקה להוביל את האנושות ומעולם לא עזבה את האנושות. אולם האנושות לא מבינה שיש אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהיא לא מכירה את אלוהים. אין דבר משפיל מזה עבור כל ברואיו של אלוהים, הלא כן? אלוהים מוביל את האדם באופן אישי, אך האדם לא מבין את עבודתו של אלוהים. אתם ברואים של אלוהים אך אתם לא מבינים את ההיסטוריה שלכם עצמכם, אתם לא יודעים מי הוביל אתכם במסע שלכם ואתם עיוורים לעבודה שאלוהים עושה – לכן אתם לא יכולים להכיר את אלוהים. אם אתם עדיין לא מכירים אותו כעת, לעולם לא תהיו כשירים לשאת עדות על אלוהים. כיום, הבורא שוב מוביל את כל בני האדם באופן אישי וגורם לכל בני האדם לראות את חוכמתו, כל-יכולתו, ישועתו ונפלאותו. אולם אתם עדיין לא תופסים או מבינים זאת – לכן אתם אלה שלא יזכו בישועה, הלא כן? בני האדם השייכים לשטן לא מבינים את דברי האל, בעוד שבני האדם ששייכים לאלוהים יכולים לשמוע את קולו של אלוהים. כל מי שתופס ומבין את המילים שאני אומר נמנה על בני האדם שאני אושיע ונמנה על בני האדם הנושאים עדות על אלוהים. כל מי שלא מבין את המילים שאני אומר לא יכול לשאת עדות על אלוהים והוא נמנה על בני האדם שיסולקו. מי שלא מבין את רצונו של אלוהים ולא תופס את עבודתו של אלוהים לא מסוגל להכיר את אלוהים, ובני אדם כאלה לא מסוגלים לשאת עדות על אלוהים. אם אתם רוצים לשאת עדות על אלוהים, עליכם להכיר את אלוהים – הכרת אלוהים מושגת באמצעות עבודתו של אלוהים. בכל אופן, אם אתם רוצים להכיר את אלוהים, עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים: הכרת עבודתו של אלוהים היא בעלת חשיבות עליונה. כששלושת שלבי העבודה יסתיימו, תיווצר קבוצת בני אדם שתישא עדות על אלוהים, קבוצת בני אדם המכירים את אלוהים. בני האדם האלה יכירו כולם את אלוהים ויהיו מסוגלים להנהיג את האמת. יהיו להם אנושיות והיגיון והם כולם יכירו את שלושת שלבי עבודת הישועה של אלוהים. זו העבודה שתושלם בסוף, ובני האדם האלה הם התממשות 6,000 שנות עבודת הניהול והם העדות העוצמתית ביותר לתבוסתו הסופית של השטן. מי שיוכל לשאת עדות על אלוהים יהיה מסוגל לזכות בהבטחתו וברכתו של אלוהים וימנה על הקבוצה שתישאר עד הסוף, הקבוצה אשר ניחנת בסמכותו של אלוהים ונושאת עדות על אלוהים. יכול להיות שכולכם יכולים להימנות על הקבוצה הזו ואולי רק חצי מכם, או רק מעטים מכם – הכל תלוי ברצונכם ובעיסוקכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 12

תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחלקת לשלושה שלבי עבודה. אף שלב לבדו אינו יכול לייצג את העבודה של שלושת העידנים, אלא רק חלק אחד מהשלם. השם יהוה אינו יכול לייצג את כל טבעו של אלוהים. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק אינה מוכיחה שאלוהים יכול להיות אלוהים רק בתקופת החוק. יהוה קבע לאדם חוקים ומסר לו דברות, וביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ואת המזבחות. העבודה שהוא עשה מייצגת רק את עידן החוק. העבודה שהוא עשה אינה מוכיחה שאלוהים הוא רק האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, שהוא האל אשר בבית המקדש או האל שנמצא בפני המזבח. אמירה כזאת תהיה שגויה. העבודה שנעשתה בתקופת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד. לפיכך, אילו אלוהים עשה את העבודה רק בעידן החוק, אזי האדם היה תוחם את אלוהים בהגדרה הבאה ואומר, "אלוהים הוא האל שבבית המקדש, ועל מנת לשרת את אלוהים, עלינו ללבוש בגדי כוהנים ולהיכנס לבית המקדש." אילו העבודה בעידן החסד לא הייתה מתבצעת מעולם ועידן החוק היה נמשך עד עצם היום הזה, האדם לא היה יודע שאלוהים הוא גם רחום ואוהב. לולא נעשתה העבודה בעידן החוק ורק העבודה בעידן החסד הייתה נעשית, האדם היה יודע רק שאלוהים יכול לגאול את האדם ולמחול לו על חטאיו. האדם היה יודע רק שאלוהים קדוש ותמים ושהוא יכול להקריב את עצמו ולהיצלב למען האדם. האדם היה יודע רק זאת ולא הייתה לו הבנה על דבר מלבדם. על כן, כל עידן מייצג חלק אחד מטבעו של אלוהים. באשר לשאלה אילו היבטים מטבעו של האל מייצג עידן החוק, אילו מייצג עידן החסד ואילו העידן הנוכחי – טבעו של אלוהים יכול להתגלות במלואו רק כאשר שלושת השלבים ישתלבו למכלול אחד. רק כשהאדם יכיר את כל שלושת השלבים, הוא יוכל להבין זאת באופן מלא. לא ניתן להשמיט אף אחד משלושת השלבים. אתה תראה את טבעו של אלוהים בשלמותו רק לאחר שתכיר את שלושת שלבי העבודה האלה. העובדה שאלוהים השלים את עבודתו בעידן החוק אינה מוכיחה שהוא רק האל בתקופת החוק, והעובדה שהוא השלים את עבודת הגאולה שלו אין פירושה שאלוהים יגאל את האנושות לעד. כל אלה מסקנות שהאדם מסיק. משהסתיים עידן החסד, אינך יכול לומר שאלוהים שייך רק לצלב ושרק הצלב מייצג את הישועה של אלוהים. אמירה כזאת מהווה הגדרה של אלוהים. בשלב הנוכחי, אלוהים עושה בעיקר את העבודה של דברי האל, אך לא ניתן לומר שאלוהים מעולם לא היה רחום כלפי האדם ושהוא הביא לו רק ייסורים ושיפוט. העבודה באחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע ואת כל התעלומות שהאדם לא הבין, כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות וכדי לסיים את כל עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב העבודה הזה באחרית הימים מביא את הכול לידי סיום. יש לחשוף את כל התעלומות שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרדת לעומקן ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי סוגם. רק לאחר שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תושלם, האדם יבין את טבעו של אלוהים בשלמותו, מפני שאז ניהולו של אלוהים יגיע אל סופו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 13

כל העבודה שנעשתה לכל אורך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים באה על סופה רק כעת. רק לאחר שכל העבודה הזו תיחשף לעיני האדם ותתבצע בקרב האנושות, האנושות תכיר את טבעו המלא של אלוהים, את הדברים ששייכים לו ואת הווייתו. כשהעבודה של השלב הזה תושלם במלואה, כל התעלומות שהאדם אינו מבין ייחשפו, כל האמיתות שלא הובנו קודם לכן יתבררו, ויסופר לאנושות על דרכה ויעדה העתידיים. זו העבודה בכללותה שצריכה להיעשות בשלב הנוכחי. על אף שהנתיב שהאדם צועד בו כיום הוא גם הנתיב של הצלב ונתיב הסבל, הדברים שהאדם מנהיג, אוכל, שותה ונהנה מהם כיום שונים מאוד מהדברים שהאדם עשה בתקופת החוק ובעידן החסד. מה שנדרש מהאדם כיום אינו דומה למה שנדרש בעבר ועוד פחות מכך למה שנדרש ממנו בעידן החוק. ובכן, מה נדרש מהאדם בתקופת החוק, כשאלוהים עשה את עבודתו בישראל? בני האדם נדרשו רק לשמור את השבת ואת החוקים של יהוה. אסור היה לאיש לעבוד בשבת או להפר את החוקים של יהוה. אך אין זה כך כעת. בני האדם עובדים בשבת, נאספים ומתפללים כרגיל, ולא מוטלות עליהם מגבלות כלשהן. בני האדם בעידן החסד היו צריכים להיטבל, והם גם התבקשו לצום, לסעוד יחדיו, לשתות יין, לכסות את ראשיהם ולרחוץ את רגליהם של אחרים. כעת הכללים האלו מבוטלים ונדרשות מהאדם דרישות חשובות יותר, מפני שעבודתו של אלוהים מעמיקה ללא הרף והיווכחותו של האדם מגיעה לגבהים חדשים ללא הרף. בעבר, ישוע הניח את ידיו על האדם והתפלל, אך כעת, לאחר שהכול נאמר, מה התועלת בהנחת ידיים? מילים לבדן יכולות להשיג תוצאות. כשישוע הניח את ידיו על האדם בעבר, הוא עשה זאת כדי לברך את האדם ולרפא אותו מתחלואיו. כך רוח הקודש עבדה באותה עת, אך לא כך הדבר כעת. כעת, רוח הקודש משתמשת במילים כדי לעבוד ולהשיג תוצאות. דבריה הובהרו לכם, ועליכם להנהיג אותם בדיוק כמו שנאמר לכם. דבריה הם רצונה. הם העבודה שברצונה לעשות. באמצעות דבריה, תבינו את רצונה ואת מה שהיא מבקשת מכם להשיג, ותוכלו רק להנהיג את דבריה ישירות, ללא צורך בהנחת ידיים. יש כאלה שיאמרו, "הנח עליי את ידיך! הנח עליי את ידיך כדי שאוכל לקבל את ברכתך ולקחת חלק ממך." כל אלה הם נהגים ישנים מהעבר שתוקפם פג משום שהעידן התחלף. רוח הקודש עובדת בהתאם לעידן, לא באופן אקראי ולא בהתאם לכללים קבועים. העידן התחלף, והעידן חדש מביא עמו בהכרח עבודה חדשה. הדבר נכון לכל שלב עבודה, ולכן עבודתו של אלוהים מעולם לא חזרה על עצמה. בעידן החסד, ישוע עשה עבודה רבה מהסוג הזה, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו והענקת ברכות לאדם. אולם עשיית הדברים האלה שוב בימינו תהיה חסרת משמעות. רוח הקודש עבדה כך באותה עת, מפני שהיה זה עידן החסד והייתה מידה מספקת של חסד שהאדם יכול היה ליהנות ממנו. האדם לא נתבקש לשלם מחיר כלשהו, והוא יכול היה לזכות בחסד כל עוד הייתה לו אמונה. כולם זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. באמצעות הייסורים והשיפוט יטוהרו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוכו. מכיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על אלוהים לעבוד באופן זה ולהעניק לאדם חסד במידה שהוא יכול היה ליהנות ממנה, כדי שהאדם יוכל להיגאל מחטא, וכדי שחטאיו יימחלו באמצעות החסד. השלב הנוכחי הזה נעשה כדי לחשוף את האי-צדק באדם באמצעות ייסורים, שיפוט, הכאה במילים, כמו גם באמצעות הטלת המשמעת וחשיפת המילים, כדי שניתן יהיה להושיע את האנושות לאחר מכן. זו עבודה מעמיקה יותר מאשר גאולה. בעידן החסד, החסד הספיק לשם הנאת האדם. כעת, משהאדם כבר חווה את החסד הזה, הוא לא ייהנה ממנו עוד. זמנה של עבודה זו תם כעת והיא לא תיעשה עוד. כעת האדם ייוושע באמצעות השיפוט של המילים. לאחר שהאדם יישפט, ייוסר ויזוכך, טבעו ישתנה כתוצאה מכך. האין כל זה בזכות הדברים שאמרתי? כל שלב בעבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכל עבודה יש חשיבות משלה, והיא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 14

כל שלב בעבודתה של רוח הקודש דורש גם כן עדות מצד האדם. כל שלב בעבודה הוא קרב בין אלוהים לשטן ומושא הקרב הוא השטן, ואילו זה שיהפוך למושלם באמצעות העבודה הזאת הוא האדם. השאלה אם עמלו של אלוהים יישא פרי תלויה באופן עדותו של האדם על אלוהים. העדות הזו היא מה שאלוהים דורש מחסידיו. זו העדות שתימסר בפני השטן וזו גם הוכחה להשפעותיה של עבודת האל. כלל ניהולו של אלוהים מחולק לשלושה שלבים ובכל שלב מוצבות לאדם דרישות הולמות. יתר על כן, עם חלוף העידנים והתקדמותם, דרישותיו של אלוהים מהאנושות כולה גדלות יותר ויותר. כך עבודת הניהול של אלוהים מגיעה לשיאה בהדרגה, עד שהאדם חוזה בעובדת "הופעת הדבר בבשר" וכך גדלות אף יותר הדרישות מהאדם, כמו גם הדרישות מהאדם לשאת עדות. ככל שהאדם מסוגל יותר לשתף פעולה עם אלוהים באמת ובתמים, כך אלוהים זוכה יותר בכבוד. שיתוף הפעולה מצד האדם הוא העדות שעליו לשאת והעדות שהוא נושא היא נוהגו של האדם. לכן, השאלות אם עבודת האל יכולה להשפיע באופן הרצוי ואם תיתכן עדות אמיתית קשורות הדוקות לשיתוף הפעולה ולעדות של האדם. כשתושלם העבודה, כלומר כשכלל ניהולו של אלוהים יגיע לסופו, האדם יידרש לשאת עדות נעלה יותר, וכשעבודתו של אלוהים תגיע לסופה, נוהגו של האדם והיווכחותו יגיעו לשיאן. בעבר, האדם נדרש לפעול על פי החוק והדברות ונדרש ממנו להיות סבלן וצנוע. כיום, האדם נדרש לציית לכל הסדרי האל ולאהוב את אלוהים אהבה אדירה ובסופו של דבר, האדם נדרש להמשיך לאהוב את אלוהים גם לנוכח תלאות. שלושת השלבים האלה הם דרישות שאלוהים מציב לאדם, בהדרגה, במהלך הניהול הכולל שלו. כל שלב בעבודתו של אלוהים מעמיק יותר מקודמו ובכל שלב הדרישות מן האדם מעמיקות יותר מאשר בקודמו וכך הניהול הכולל של אלוהים מתעצב בהדרגה. דווקא משום שהדרישות מהאדם גדולות מתמיד, טבעו של האדם מתקרב יותר ויותר לרף של דרישות האל, ורק אז תתרחק האנושות כולה בהדרגה מהשפעת השטן, עד שכאשר תגיע עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, האנושות כולה תינצל מהשפעת השטן. בבוא היום הזה, עבודתו של אלוהים תגיע לסופה ולא יתקיים עוד שיתוף פעולה בין האדם לאלוהים לשם השגת שינויים בטבעו. האנושות כולה תחיה לאורו של אלוהים ומאותו רגע ואילך, לא יהיו עוד מרדנות כלפי אלוהים או התנגדות לו. בנוסף, אלוהים לא יבוא עוד בדרישות לאדם ויתקיים שיתוף פעולה הרמוני יותר בין האדם ואלוהים – שיתוף פעולה שיהיה חייהם של אלוהים והאדם יחדיו, חיים שיבואו לאחר שניהולו של האל יסתיים באופן מלא ולאחר שאלוהים יציל האדם באופן מלא מלפיתת השטן. מי שאינו יכול לצעוד במדויק בעקבות אלוהים אינו מסוגל להשיג חיים כאלה. בני אדם כאלה יורידו עצמם אל החשיכה, שם הם יבכו ויחרקו שיניים. אלה אנשים שמאמינים באלוהים אך אינם הולכים בעקבותיו, שמאמינים באלוהים אך אינם נשמעים לכל עבודתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 15

במהלך כל עבודת הניהול, העבודה החשובה ביותר היא ישועתו של האדם מהשפעת השטן. העבודה העיקרית היא הכיבוש המלא של האדם המושחת. בכך תושב יראת האל המקורית ללבו של האדם שנכבש והאדם יוכל לזכות בחיים רגילים, כלומר בחיים רגילים של ברוא אל. העבודה הזו קריטית והיא מהווה את עיקר עבודת הניהול. בשלושת שלביה של עבודת הישועה, השלב הראשון של עבודת עידן החוק היה מרוחק מעיקר עבודת הניהול. היא נראתה רק במידה מועטה כעבודת ישועה ולא היוותה את תחילת עבודתו של אלוהים בהושעת האדם מתחומו של השטן. רוח האל עשתה את השלב הראשון בעבודה ישירות משום שעל פי חוק, האדם ידע רק לציית לחוק ולא הייתה לו אמת מעבר לכך ומשום שהעבודה בעידן החוק בקושי נגעה לשינויים בטבעו של האדם, קל וחומר שהעבודה לא נגעה לעבודת הושעת האדם מתחומו של השטן. באופן זה השלימה רוח האל את השלב הפשוט ביותר הזה של העבודה שלא נגע כלל לטבעו המושחת של האדם. השלב הזה בעבודה היה קשור רק במקצת לעיקר הניהול ולא היה לו קשר רב לעבודה הרשמית של ישועת האדם ולכן הוא לא חייב את אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו באופן אישי. העבודה שמבצעת רוח האל היא מרומזת ובלתי נתפסת, היא מטילה על האדם מורא גדול והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל אינה מתאימה לבצע ישירות את עבודת הגאולה ואינה מתאימה להעניק לאדם חיים באופן ישיר. עבור האדם, הדבר המתאים ביותר עבור האדם הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר הדבר הראוי ביותר עבור האדם הוא שאלוהים יהפוך לאדם שגרתי ורגיל כדי לעשות את עבודתו. לשם כך אלוהים צריך להתגלם כבשר ודם כדי לתפוס את מקומה של רוח האל בעבודתה, ועבור האדם אין דרך הולמת יותר שבה אלוהים יכול לעבוד. מבין שלושת שלבי העבודה האלה, הבשר והדם מבצעים שני שלבים ושני השלבים האלה הם מהלכי המפתח של עבודת הניהול. שתי ההתגלמויות משלימות זו את זו באופן מושלם. השלב הראשון בהתגלמותו של אלוהים הניח את היסודות לשלב השני ואפשר לומר ששתי התגלמויותיו של אלוהים יוצרות שלמות אחת ואינן סותרות זו את זו. אלוהים בזהותו כבשר ודם מבצע את שני השלבים הללו בעבודתו, היות שהם כה חשובים לעבודת הניהול בכללותה. אפשר כמעט לומר שללא עבודתן של שתי התגלמויות האל, הייתה לכל עבודת הניהול סיבה להיעצר ועבודת הושעתה של האנושות הייתה רק מילים נבובות. חשיבותה של עבודה זו מבוססת על צרכיה של האנושות, על המציאות של שחיתותה של האנושות, על חומרת מרדנותו של השטן ועל המידה שבה היא מפריעה לעבודה. העובד הנכון לביצוע העבודה נקבע לפי אופייה של העבודה שהעובד מבצע וחשיבותה. כאשר מדובר בחשיבותה של עבודה זאת ובשאלה באיזו שיטת עבודה יש לנקוט – עבודה שתבצע רוח האל ישירות, עבודה שיבצע האל בהתגלמותו או עבודה שתתבצע דרך האדם – ראשית יש לפסול את העבודה דרך האדם ובהתבסס על אופייה של העבודה ועל אופייה של עבודת רוח האל לעומת העבודה של הבשר והדם, ההכרעה הסופית היא שהעבודה הנעשית כבשר ודם מיטיבה יותר עם האדם בהשוואה לעבודה שרוח האל מבצעת ישירות וכי הראשונה מציעה יתרונות רבים יותר. זו הייתה מחשבתו של אלוהים כאשר החליט אם יש לעשות את העבודה כרוח או כבשר ודם. לכל שלב בעבודה יש חשיבות ובסיס. אלה אינם דמיונות בעלמא והם אינם מתבצעים באופן שרירותי – יש בהם חוכמה מסוימת. כזו היא האמת מאחורי כל עבודת האל. בייחוד בעבודה כה אדירה, כמו עבודתו של האל בהתגלמותו באופן אישי כבשר ודם בקרב בני האדם, יש חלק גדול אף יותר מתוכניתו של אלוהים. לכן חוכמתו של אלוהים ומלוא הווייתו משתקפים בכל פעולה, מחשבה ורעיון בעבודתו. זוהי הווייתו הקונקרטית והשיטתית יותר של אלוהים. לאדם קשה להעלות על דעתו מחשבות ורעיונות כה מעודנים וקשה לו להאמין בהם. יתרה מזאת, קשה לאדם להכיר אותם. האדם עושה עבודה על פי עקרון כללי שמשביע את רצונו ביותר. עם זאת, בהשוואה לעבודתו של אלוהים, השוני פשוט גדול מדי. אף שמעשיו של אלוהים אדירים ושעבודתו היא בקנה מידה עצום, מאחוריהם עומדים תוכניות והסדרים דקדקניים ומדויקים ביותר שהאדם אינו יכול להעלותם על הדעת. כל שלב בעבודת האל לא רק מתבצע על פי עיקרון אלא גם כולל דברים רבים שלא ניתן לבטאם בשפת אנוש ואלו הדברים הנסתרים מעינו של האדם. בין אם מדובר בעבודתה של רוח האל או בעבודתו של האל בהתגלמותו, כל אחת מהן כוללת את תוכניות העבודה של אלוהים. אלוהים אינו עובד ללא יסוד ואינו עושה עבודה לא חשובה. כשרוח האל עובדת ישירות, היא עושה זאת על פי מטרותיו וכשאלוהים הופך לאדם (כלומר, כשהוא משנה את קליפתו החיצונית) כדי לעבוד, הדבר נעשה אף יותר לשם תכליתו. לשם מה עוד הוא ישנה מרצונו את זהותו? לשם מה עוד הוא יהפוך מרצונו לאדם שנחשב שפל כל כך ולאדם שנרדף?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 16

העבודה כיום קידמה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה במסגרת תוכנית הניהול הכוללת בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של אלוהים. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על היסוד של עידן החסד ועידן החוק? משום שהעבודה של היום הזה היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק, כאשר כל שלב בשרשרת קשור קשר הדוק לזה שאחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? נניח שהשלב הזה לא היה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, אזי היה צורך בצליבה נוספת בשלב הזה, ועבודת הגאולה מהשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא העידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. עבודת האל נבנית שלב-אחר-שלב והשלב הזה איננו התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה של השלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. לו שני שלבי העבודה האלה לא היו קשורים זה לזה, אזי מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אינני נושא את חטאי האדם ובמקום זאת אני בא כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים באופן ישיר. לולא עשיתי את עבודת המשפט והייסורים על האדם אחרי הצליבה, כאשר בואי עכשיו אינו באמצעות התעברות מרוח הקודש, אזי לא הייתי מוסמך לשפוט ולייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע חד הם, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם, צעד-אחר-צעד. ישוע ואני נובעים מרוח האל האחת. על אף שאין קשר בין בשרנו, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו נוטלים על עצמנו לא זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות של עבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו עושים והטבע שאנו חושפים בפני האדם שונים גם כן. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים מאלו שבעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שהם שונים במגדר שלהם ובצורה של בשרם ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרם, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם בשתי תקופות שונות. זו אמת שלא ניתן לערער עליה שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם, אולם, הן אינן נצר לאותה שושלת ואינן דוברות שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהן חיות במדינות שונות ועושות את העבודה שעל כל אחד מהן לעשות, וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהן אותה רוח ושמהותן זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרן ודמן. הדבר היחיד שהן חולקות הוא אותה אנושיות, אך בכל הנוגע למראה החיצוני של בשרן ודמן ולנסיבות לידתן, הו אינן דומות. לדברים אלה אין כל השפעה על העבודה של כל אחת מהן או על הידע של האדם אודותן. כי, בסופו של דבר, הן אותה רוח אל ואיש אינו יכול להפריד ביניהן. על אף שאין ביניהן קשר דם, רוחן מכוונת את כל הווייתן ומקצה להן עבודה שונה בתקופות שונות, ובשרן ודמן אינם נצר לאותה שושלת. רוח יהוה אינה הורתו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה פרי בטנה של רוח יהוה – הן אותה רוח. באופן דומה, אין קשר דם בין אלוהים בהתגלמותו כיום לבין ישוע, אבל חד הם, מפני שרוחם אחת. אלוהים יכול לעשות את עבודת רוחב הלב והחמלה וכן את עבודת המשפט והייסורים הצודקים על האדם ואת הטלת הקללות על האדם, ובסופו של דבר, הוא יכול לעשות את העבודה של השמדת העולם והענשת הרשעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים? הוא יכול היה הן להכריז על חוקים לאדם ולקבוע לו דברות והן לכוון את בני ישראל הקדומים לחיות את חייהם על פני האדמה, לכוון אותם לבנות את בית המקדש והמזבחות ולהחזיק את כל בני ישראל תחת ריבונותו. בזכות סמכותו, הוא חי עם בני ישראל על פני האדמה במשך אלפיים שנה. בני ישראל לא העזו להתמרד נגדו. כולם יראו את אלוהים וצייתו לדברותיו. כזו הייתה העבודה שנעשתה כולה בזכות סמכותו וכול יכולתו. לאחר מכן, בעידן החסד, ישוע בא לגאול את כל האנושות שחטאה (לא רק את בני ישראל). הוא גילה חמלה ורוחב לב כלפי האדם. ישוע שהאדם ראה בעידן החסד היה רחב לב ותמיד רחש אהבה לאדם, מפני שהוא בא לגאול את האנושות מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו גאלה באופן מלא את האנושות מחטא. בעת ההיא, אלוהים הופיע בפני האדם עם חמלה ורוחב לב, כלומר הוא הפך לקורבן חטאת למען האדם ונצלב בעבור חטאי האדם, כדי שאלה יימחלו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכל דבר ועניין. הם סבלו לאורך זמן ומעולם לא השיבו מלחמה, גם כאשר היכו אותם, קיללו אותם או סקלו אותם באבנים. אולם הדבר לא יכול להיות כך בשלב האחרון. עבודתם של ישוע ויהוה לא הייתה אחת, אף שרוחם הייתה אחת. יהוה לא חתם את העידן אלא הנחה את העידן והשיק את חיי האנושות על פני האדמה. והעבודה של ימינו היא לכבוש את בני אדם בקרב אומות הגויים שהושחתו עמוקות ולהוביל לא רק את אנשיו הנבחרים של אלוהים בסין, אלא את התבל כולה ואת האנושות כולה. אולי נדמה לך שהעבודה הזו נעשית כעת רק בסין, אך למעשה היא כבר החלה להתפשט אל מעבר לגבולותיה. מדוע בני אדם מחוץ לסין מחפשים את הדרך הנכונה פעם אחר פעם? הסיבה לכך היא שרוח האל כבר החלה בעבודתה ושהדברים שנאמרים כיום מכוונים לבני אדם בכל רחבי תבל. בכך, מחצית העבודה כבר מתבצעת. רוח האל מקדמת את העבודה האדירה הזו מבריאת העולם ועד ימינו, ויתרה מזאת, היא עושה עבודה שונה בעידנים השונים ובקרב אומות שונות. בני האדם בכל עידן רואים טבע שונה של אלוהים, שמתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים המלא רוחב לב וחמלה. הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם. אולם, הוא גם המשפט, הייסורים והקללה של האדם. הוא יכול היה להוביל את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול מהחטא את האנושות המושחתת. כיום, הוא יכול גם לכבוש את האנושות שאינה מכירה אותו ולהכפיף אותה לריבונותו, כדי שכולם יישמעו לו לחלוטין. בסופו של דבר, הוא ישרוף את כל הטומאה והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא לא רק אל של חמלה, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל ששופט את האדם. עבור בני האדם הרשעים הוא שריפה, שיפוט וענישה. עבור מי שעתיד להפוך למושלם, הוא סבל, זיכוך וניסיונות, כמו גם נחמה, קיום, אספקה של מילים, טיפול וגיזום. ועבור מי שיסולק, הוא ענישה ותגמול.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

דבר אלוהים היומי  מובאה 17

אחרי שאלוהים הוציא לפועל את ששת אלפי שנות עבודתו עד ימינו, הוא כבר חשף רבים ממעשיו, שהמטרה העיקרית שלהם היא להביס את השטן ולהביא ישועה לאנושות כולה. הוא מנצל את ההזדמנות הזו כדי לאפשר לכל דבר בשמיים, לכל דבר על פני האדמה, לכל דבר בימים ולכל מה שאלוהים ברא עלי אדמות לחזות בכול-יכולתו ולהיות עד לכל מעשיו. הוא מנצל את ההזדמנות שיוצרת התבוסה שהנחיל לשטן כדי לחשוף את כל מעשיו לבני האנוש ולאפשר להם להלל אותו ולשבח את חוכמתו בהבסת השטן. כל דבר על פני האדמה, בשמיים ובימים מהלל את אלוהים, משבח את כול-יכולתו, משבח את כל אחד ואחד ממעשיו וזועק את שמו הקדוש. זו הוכחה לתבוסה שהנחיל לשטן. זו הוכחה לכך שהכריע את השטן. חשוב מכך, זו הוכחה לכך שהושיע את האנושות. כל הבריאה של אלוהים מביאה לו תהילה, משבחת אותו על שהביס את אויבו ושב מנצח, ומהללת אותו כמלך המנצח הגדול. מטרתו אינה רק להביס את השטן, ולכן עבודתו נמשכת ששת אלפים שנה. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי להושיע את האנושות. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי לחשוף את כל מעשיו ואת מלוא כבודו. הוא ישיג תהילה וכל המוני המלאכים יחזו במלוא כבודו. השליחים בשמיים, בני האנוש על פני האדמה וכל מושאי הבריאה על פני האדמה יחזו בכבודו של הבורא. זו העבודה שהוא עושה. הבריאה שלו בשמים ובארץ תהיה כולה עדה לכבודו והוא ישוב מנצח לאחר שהביס את השטן לחלוטין, יאפשר לאנושות להלל אותו, ובכך ישיג ניצחון כפול בעבודתו. בסופו של דבר הוא יכבוש את האנושות כולה ויחסל את כל מי שיתנגד או יתמרד. במילים אחרות, הוא יחסל את כל אלה ששייכים לשטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

דבר אלוהים היומי  מובאה 18

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, וזה גם היה המקום הקדוש שבו הוא היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לעם ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר בני אדם מתאימים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל היא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה יהוה ברא את האדם; המקום הזה הפך לבסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד האנושי לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

בזמנו, החשיבות, התכלית והשלבים של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, שהתפשטה באופן הדרגתי לאומות הגויים ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. בני האדם האלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והם הבינו מספיק כדי לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחש כבוד לאדון כל הבריאה. באשר לשאלה אם היו כללים וחוקים שיש לשמוע להם או אם הייתה חובה שיצירים נבראים צריכים למלא למען הבורא: צאצאיו של אדם לא ידעו אף אחד מהדברים האלה. כל מה שהם ידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו ושעל האישה להישמע לבעלה ולשמר את האנושות שברא יהוה. במילים אחרות, לבני האדם האלה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הם לא ידעו כלל כיצד להישמע לחוקי האל או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. בני העם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו. האבות האלה של האדם ידעו רק לאכול את הדברים של יהוה וליהנות מהדברים של יהוה, אך הם לא ידעו לירוא את יהוה; הם לא ידעו שיהוה הוא האחד שהם צריכים לעבוד בכריעת ברך. אם כן, איך ייתכן שהם היו נקראים ברואי אל? אם כך היה, מה באשר לדברים "יהוה הוא אדון כל הבריאה", ו"הוא ברא את האדם כדי שהאדם יגלם אותו, יהלל אותו וייצג אותו" – הם נאמרו לשווא, הלא כן? איך ייתכן שבני אדם שלא יראים את יהוה יהפכו לעדות על כבודו? איך ייתכן שהם יהפכו לביטויים של כבודו? דברי יהוה, "בראתי את האדם בצלמי", יהפכו בכך לכלי נשק בידיו של השטן, המשחית, הלא כן? הדברים האלה יהפכו לאות קין על בריאת האדם בידי יהוה, הלא כן? על מנת להשלים את השלב הזה של עבודתו, לאחר שיהוה ברא את האנושות, הוא לא הנחה את בני האדם ולא כיוון אותם מהתקופה של אדם ועד לתקופתו של נוח. רק אחרי המבול, יהוה החל להנחות באופן רשמי את בני ישראל, שהיו צאצאיהם של נוח וכן של אדם. עבודתו ואמירותיו בישראל הנחו את חייהם של כל בני האדם ברחבי ארץ ישראל והראו לאנושות שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שהאדם יקבל חיים מאלוהים, יעלה מהעפר ויהפוך לבן אנוש נברא, אלא גם לשרוף את האנושות, לקלל את האנושות ולהשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך בני האדם ראו שיהוה יכול לכוון את חיי האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרב האנושות בהתאם לשעות היום והלילה. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, ויתרה מזאת, שהוא ברא את האדם. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה), יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל יוכלו לירוא את יהוה ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו. אילו יהוה לא התחיל את עבודתו בישראל, ובמקום זאת, לאחר שהוא ברא את האנושות, הוא היה נותן לה לחיות ללא דאגות על פני האדמה, הרי שבמקרה הזה האדם מעולם לא היה יודע שיהוה ברא את האנושות ושהוא אדון הבריאה. זאת בשל אופיו המוחשי של האדם (אופי פירושו שהאדם לעולם לא יכול לדעת דברים שהוא לא יכול לראות, כלומר שהוא לא יודע שיהוה ברא את האנושות, ועל אחת כמה וכמה לא יודע מדוע הוא עשה זאת). אילו היה יהוה בורא את האדם ומציב אותו על פני האדמה למושא להנאתו שלו, ואז פשוט מוחה את ידיו מהאדמה ועוזב במקום להישאר בקרב האנושות כדי לכוון אותה למשך זמן מסוים, הרי שכל האנושות כולה הייתה חוזרת לאין; אפילו השמים והארץ וכל צבאם, לרבות האנושות כולה, היו חוזרים לאין ונרמסים תחת רגלי השטן. כך, רצונו של יהוה ש"על פני האדמה, כלומר בקרב בריאתו, יהיה לו מקום לעמוד בו, מקום קדוש" היה מתנפץ לרסיסים. לכן במקום זאת, לאחר שאלוהים ברא את האנושות, הוא יכול היה להישאר בקרבה, לכוון את בני האדם בחייהם ולדבר איתם על מנת להגשים את חפץ לבו ולממש את תוכניתו. מטרת עבודתו של אלוהים בישראל הייתה רק להוציא לפועל את התוכנית שהוא בנה לפני שהוא ברא את כל הדברים. לפיכך, לא הייתה סתירה בין עבודתו תחילה בקרב בני ישראל ובריאתו את כל הדברים, אלא ששני ההיבטים האלה נעשו לשם ניהולו, עבודתו וכבודו, וכן על מנת להעמיק את משמעות בריאתו את האנושות. הוא הנחה את חיי האנושות על פני האדמה במשך אלפיים שנה לאחר נוח, שבמהלכן הוא לימד את בני האנוש להבין כיצד לירוא את יהוה, אדון הבריאה כולה, כיצד לנהל את חייהם וכיצד להמשיך בחייהם, ומעל הכל, כיצד לפעול כעדים על יהוה, לשמוע לו ולירו אותו, ואפילו להלל אותו במוזיקה כמו שעשו דוד וכוהניו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, העבודה בעידן החוק

דבר אלוהים היומי  מובאה 19

לפני אלפיים השנים שבמהלכן עשה יהוה את עבודתו, האדם לא ידע דבר, וכמעט כל בני האנוש הידרדרו לשחיתות, עד שהם הגיעו לשפל של הפקרות ושחיתות, לפני השמדת העולם במבול. בשלב הזה, יהוה לא היה בלבם, ועל אחת כמה וכמה לא הייתה דרכו בלבם. הם מעולם לא הבינו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות. היה חסר להם היגיון, ויותר מכך היה חסר להם ידע, וכמו מכונות בשר-ודם, הם היו בורים בכל הנוגע לאדם, לאלוהים, לעולם ולחיים גם יחד. על פני האדמה הם התעסקו בפיתויים רבים, כמו הנחש, ואמרו דברים רבים שהיו פוגעניים כלפי יהוה. אולם משום שהם היו בורים, יהוה לא ייסר אותם ולא הטיל עליהם משמעת. רק אחרי המבול, כשנוח היה בן 601 שנים, יהוה הופיע באופן רשמי בפני נוח והדריך אותו ואת משפחתו. הוא הוביל אותו, את העופות והבהמות ששרדו את המבול, ואת צאצאיו עד סוף עידן החוק, בסך הכל במשך 2,500 שנים. הוא עבד באופן רשמי בישראל במשך 2,000 שנים, והוא גם עבד הן בישראל והן מחוץ לישראל במקביל במשך 500 שנים, כך שבסך הכל מדובר במשך זמן של 2,500 שנים. במשך התקופה הזו, הוא הנחה את בני ישראל שכדי לעבוד את יהוה, עליהם לבנות בית מקדש וללבוש בגדי כוהנים, וללכת יחפים אל תוך בית המקדש עם הנץ החמה, פן נעליהם יטמאו את בית המקדש והאש תישלח מראש בית המקדש ותשרוף אותם למוות. הם מילאו את חובותיהם ונשמעו לתוכניותיו של יהוה. הם התפללו ליהוה בבית המקדש, ולאחר שהם קיבלו את התגלותו של יהוה, כלומר לאחר שיהוה נשא את דבריו, הם הנהיגו את ההמון ולימדו את בני האדם שעליהם לירוא את יהוה אלוהיהם. בנוסף, יהוה אמר להם שעליהם לבנות את בית המקדש ואת המזבח, ובזמן שיהוה קבע, כלומר בחג הפסח, עליהם להכין עגלים וטלאים בני יומם ולשים אותם על המזבח כקורבן עולה ליהוה, כדי לרסן אותם ולעורר בלבם יראה ליהוה. ציותם לחוק הזה הפכה למדד לנאמנותם ליהוה. יהוה גם קבע להם את יום השבת, היום השביעי לבריאתו. את היום שלאחר יום השבת הוא קבע להם כיום הראשון, יום שבו הם יהללו את יהוה, יגישו לו קורבנות ויחברו מוזיקה לכבודו. ביום הזה, יהוה קיבץ את כל הכוהנים כדי לחלק את הקורבנות על המזבח למאכל בני האדם כדי שהם יוכלו ליהנות מהקורבנות על המזבח של יהוה. בנוסף, יהוה אמר שהם בורכו ושיש בהם חלק ממנו, ושהם עמו הנבחר (זו הייתה בריתו של יהוה עם בני ישראל). זו הסיבה לכך שעד היום, עם ישראל עדיין אומר שיהוה הוא אלוהיהם בלבד, ושהוא לא האל של עמים אחרים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, העבודה בעידן החוק

דבר אלוהים היומי  מובאה 20

במהלך עידן החוק, יהוה קבע דברות רבים כדי שמשה ימסור אותם לבני ישראל שהלכו בעקבותיו מארץ מצרים. יהוה נתן את הדברות האלה לבני ישראל, שלא היו קשורים לַמִּצְרִים, ומטרתם הייתה לרסן את בני ישראל. אלוהים השתמש בדברות כדי להציב להם דרישות. השאלות אם בן האדם שמר את יום השבת לקודשו, אם הוא כיבד את אביו ואת אמו, אם הוא עבד לפסל או תמונה, וכן הלאה – אלה היו העקרונות לפיהם נקבע אם בן האדם חוטא או צדיק. היו ביניהם כאלה שהוכו באש יהוה, כאלה שנסקלו למוות וכאלה שקיבלו את ברכתו של יהוה, וזה נקבע לפי מידת הציות לדברות האלה. אלה שלא שמרו את יום השבת לקודשו היו נסקלים באבנים למוות. הכוהנים שלא שמרו את יום השבת לקודשו היו מוכים באש יהוה. אלה שלא כיבדו את אביהם ואת אמם גם הם היו נסקלים באבנים למוות. כל זאת היה באישור יהוה. יהוה קבע את דברותיו ואת חוקיו כדי שבעודו מושל בחיי בני האדם, הם יקשיבו ויעשו את דברו ולא יתמרדו נגדו. הוא השתמש בחוקים האלה כדי לשלוט באנושות בת יומה, וכדי להשתית את יסודות עבודתו העתידית. כך, על סמך העבודה שיהוה עשה, העידן הראשון נקרא עידן החוק. על אף שיהוה ביטא אמירות רבות ועשה עבודה רבה, הוא הנחה את בני האדם רק על דרך החיוב ולימד את בני האדם הבורים האלה כיצד להיות בני אדם, כיצד לחיות וכיצד להבין את דרכו של יהוה. על פי רוב, העבודה שהוא עשה נועדה לאפשר לבני האדם לקיים את דרכו ולהישמע לחוקיו. העבודה נעשתה על בני אדם שהיו מושחתים רק על פני השטח. עניינה של העבודה לא היה לשנות את טבע האדם או לאפשר צמיחה בחיים. עניינה היה רק שימוש בחוקים כדי להגביל את בני האדם ולשלוט בבהם. עבור בני ישראל באותה תקופה, יהוה היה לא יותר מאל בבית המקדש ואל בשמיים. הוא היה עמוד ענן ועמוד אש. כל מה שיהוה דרש מהם היה להישמע למה שכיום ידוע בתור חוקיו ודברותיו – אפשר אפילו לומר שאלה הם הכללים שלו – משום שמעשיו של יהוה לא נועדו לשנות אותם, אלא להקנות להם דברים נוספים שצריכים להיות לאדם, ולהנחות אותם במו פיו של אלוהים. זאת משום שלאחר שהאדם נברא, הוא לא ידע דבר על הדברים שצריכים להיות בידיו. על כן, יהוה העניק לבני האדם את הדברים שהם היו זקוקים להם לשם חייהם על פני האדמה. כך הוא גרם לבני האדם שהוא הוביל להתעלות על אביהם אדם ואמם חווה, משום שהדברים שיהוה נתן להם התעלו על הדברים שהוא נתן לאדם ולחווה בראשית. על כל פנים, העבודה שיהוה עשה בישראל הייתה רק להנחות את האנושות ולגרום לאנושות להכיר בבורא שלה. הוא לא כבש את בני האדם ולא שינה אותם, אלא רק הנחה אותם. זה סיכום עבודתו של יהוה בעידן החוק. זהו הרקע, הסיפור האמיתי, המהות של עבודתו בכל ארץ ישראל, וראשיתן של ששת אלפי שנות עבודתו – לשלוט באנושות בידו של יהוה. מתוך כך נבעה עבודה נוספת בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, העבודה בעידן החוק

דבר אלוהים היומי  מובאה 21

בראשית, הכוונת האדם במהלך עידן החוק של התנ"ך הייתה כמו הכוונת חייו של ילד. האנושות הקדומה הייתה התולדה הטרייה של יהוה – אלה היו בני ישראל. הם לא הבינו כלל כיצד יש לירוא את אלוהים או כיצד יש לחיות על פני האדמה. במילים אחרות, יהוה ברא את האנושות, כלומר הוא ברא את אדם ואת חוה, אך הוא לא העניק להם את יכולות המחשבה כדי להבין כיצד לירוא את יהוה או כיצד לציית לחוקי יהוה על פני האדמה. ללא ההכוונה הישירה של יהוה, איש לא היה מסוגל לדעת זאת באופן ישיר, מכיוון שבראשית, לא היו לאדם יכולות מחשבה כאלה. האדם ידע רק שיהוה הוא אלוהים, אך לא היה לאדם שום מושג כיצד עליו לירוא אותו, איזו התנהגות יכולה להיחשב ליראת אל, באיזו תודעה עליו לירוא אותו, או מה עליו להעלות כקורבן מנחה כאדם ירא אל. האדם ידע רק כיצד ליהנות ממה שניתן ליהנות ממנו מבין כל הדברים שיהוה ברא, אך לא היה לו שמץ של מושג מהם החיים הראויים לברוא אל. ללא הוראות מאף אחד וללא הכוונה אישית של אף אחד, בני האדם האלה לעולם לא היו מקיימים חיים ההולמים באמת אנושות, אלא היו רק נלכדים בערמומיות בידי השטן. יהוה ברא את בני האדם, כלומר הוא ברא את אבותיהם הקדמונים של בני האדם, אדם וחוה, אך הוא לא העניק להם שום תבונה או חוכמה מעבר לכך. על אף שהם כבר חיו על פני האדמה, הם לא הבינו כמעט שום דבר. על כן, עבודתו של יהוה לברוא אנושות הושלמה רק במחציתה, והיא הייתה רחוקה משלמות. הוא רק בנה דגם של אדם מחומר והפיח בו רוח חיים אלוהית, אך בלי להעניק לאדם נכונות מספקת לירוא את אלוהים. בראשית, האדם לא רצה לירוא את אלוהים או לפחד ממנו. האדם ידע רק כיצד להאזין לדבריו של אלוהים, אך לא היה לו הידע הבסיסי לחיים על פני האדמה ולכללים הראויים לחיי אנוש. על כן, אף על פי שיהוה ברא את האיש והאישה והשלים את מיזם שבעת הימים, הוא בשום אופן לא השלים את בריאת האדם, משום שהאדם היה רק קליפה ריקה ולא הייתה בו המציאות של ההוויה האנושית. האדם רק ידע שיהוה ברא את האנושות, אך לא היה לו מושג כיצד לציית לדבריו או לחוקיו של יהוה. על כן, לאחר שנוצרה האנושות, עבודתו של יהוה הייתה רחוקה מסיום. עדיין היה עליו לכוון את בני האדם באופן מוחלט כדי שיתייצבו בפניו, על מנת שיהיו מסוגלים לחיות יחדיו על פני האדמה ולירוא אותו, ועל מנת שיהיו מסוגלים, בהכוונתו, לעלות על דרך הישר של חיים אנושיים רגילים על פני האדמה. רק כך הייתה העבודה שנעשתה בעיקרה תחת שמו של יהוה מושלמת לגמרי. כלומר רק כך הייתה העבודה של בריאת העולם בידי יהוה מסתיימת לגמרי. על כן, לאחר שיהוה ברא את האנושות, היה עליו לכוון את חיי האנושות על פני האדמה במשך כמה אלפי שנים, כדי שהאנושות תהיה מסוגלת לציית לצווים והחוקים שלו ולקחת חלק בכל הפעילויות של חיים אנושיים רגילים על פני האדמה. רק אז הייתה עבודתו של יהוה מושלמת לחלוטין.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 22

עבודתו של ישוע הושלמה בהתאם לצורכי האדם באותו עידן. משימתו הייתה לגאול את האנושות, לסלוח לה על חטאיה, ולכן טבעו היה כל כולו ענווה, סבלנות, אהבה, אדיקות, צניעות, רחמים ורוחב לב. הוא בירך את האנושות ברוחב לב והעניק לה חסד בשפע, והוא העניק לבני האדם את כל הדברים שהם יכולים ליהנות מהם להנאתם: שלווה ואושר, סבלנותו של ישוע ואהבתו, רחמיו ורוחב לבו. באותם ימים, כל מה שידע האדם היה שפע של דברים מהנים: לבו היה שלו ובטוח, רוחו זכתה לעידוד ונחמה, והוא שאב את כוחותיו מישוע המושיע. עצם היכולת להשיג את הדברים האלה הייתה תוצאה של העידן שבו הוא חי. בעידן החסד, האדם כבר הושחת ביד השטן, ולכן, כדי להשיג את התוצאה הרצויה, עבודת הגאולה של כלל האנושות הצריכה מידה רבה של חסד, סבלנות ואיפוק אינסופיים, ואף יותר מכך, קורבן שיכול היה לכפר על חטאי האנושות, על מנת להשיג את השפעתו. בעידן החסד האנושות רק נחשפה לקורבן שלי לכפרה על חטאי האנושות – ישוע. כל מה שבני האדם ידעו היה שאלוהים יודע להיות רחום וחנון, וכל מה שהם ראו היו רחמיו של ישוע ורוחב לבו. הסיבה היחידה לכך הייתה שהם נולדו בעידן החסד. לכן, בטרם הם יכלו להיגאל, היה עליהם ליהנות מסוגי החסד הרבים שהעניק להם ישוע – זה היה הדבר היחיד שהיטיב עמם. כך, דרך התענגותם על החסד, הם יכלו לקבל מחילה על חטאיהם ויכלו גם להיגאל דרך איפוקו ורחמיו של ישוע. רק הודות לאיפוקו ולסבלנותו של ישוע, הם זכו בזכות לקבל מחילה וליהנות משפע החסד שישוע העניק להם – ממש כפי שאמר ישוע, "לא באתי לגאול את הצדיקים, כי אם את החוטאים, מה שיאפשר לחוטאים לקבל מחילה על חטאיהם". אילו היה ישוע מתגלם כבשר ודם וטבעו היה משפט, קללה וחוסר סובלנות לחטאי האדם, הרי שלאדם לא הייתה ניתנת אפשרות להיגאל והיה נגזר עליו להישאר חוטא לנצח. אם כך היה, תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים לא הייתה מצליחה להתקדם מעבר לעידן החוק, ועידן החוק היה מתארך לששת אלפי שנים. חטאי האדם היו רק מתרבים והופכים לחמורים יותר, ובריאת האדם הייתה כל כולה לחינם. בני האדם היו יכולים לשרת את יהוה על פי החוק, אולם חטאיהם היו חמורים יותר מחטאי בני האנוש הראשונים. ככל שהרבה ישוע לאהוב את האנושות, למחול לבני האנוש על חטאיהם ולהעניק להם שפע רחמים ורוחב לב, כך גדלה יכולתו של האדם להיגאל ולהיקרא "הטלאים האובדים" שהחזיר ישוע במחיר כבד. השטן לא יכול היה להפריע לעבודה זו כיוון שישוע נהג במאמיניו כפי שאם אוהבת נוהגת בפעוט שבחיקה. הוא לא כעס עליהם או תיעב אותם, אלא היה מלא ברחמים. הוא מעולם לא נהג בהם בזעם אלא בסבלנות והעלים עין מטיפשותם ומבורותם, ומחל להם לא "עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע." כך לבו חולל שינוי בלבם של אחרים ובני האדם זכו למחילה על חטאיהם דרך איפוקו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

דבר אלוהים היומי  מובאה 23

אף על פי שישוע בהתגלמותו היה חסר רגשות, הוא ניחם תמיד את תלמידיו, דאג להם, סייע להם ותמך בהם. חרף העבודה שביצע והסבל שבו עמד, הוא מעולם לא הפנה אל בני האדם דרישות מוגזמות ותמיד נהג בסבלנות ואיפוק כלפי חטאיהם, עד כדי כך שבעידן החסד נקרא בחיבה "המושיע האהוב ישוע." עבור בני האדם של אותו עידן – עבור כל בני האדם – ישוע היה סמל של רחמים ואהבה. הוא מעולם לא זכר את עבירותיהם של בני האדם ולא הניח לעבירות האלה להשפיע על יחסו אליהם. כיוון שזה היה עידן שונה, הוא העניק לבני האדם לעתים קרובות מזון ומשקה בשפע, כדי שיאכלו לשובע. הוא התייחס אל כל חסידיו בחסד, ריפא את החולים, גירש שדים, החיה את המתים. כדי שבני האדם יאמינו בו ויראו שכל מעשיו נעשו מתוך רצינות וכנות, הוא אף החיה גווייה מרקיבה והוכיח שבידיו גם המתים יכולים לחזור לחיים. כך הוא סבל בשקט וביצע את עבודתו הגואלת בקרבם. גם לפני שהוא נצלב, ישוע כבר קיבל על עצמו את חטאי האנושות והפך לקורבן החטאת של בני האדם. עוד טרם צליבתו, הוא פתח את הדרך שהובילה אל הצלב כדי לגאול את בני האדם. בסופו של דבר הוא נצלב, הקריב את עצמו למען הצלב והרעיף את רחמיו, רוחב לבו וקדושתו על האנושות. עבור האנושות, הוא תמיד היה סובלני ומעולם לא חיפש נקמה, אלא מחל לבני האדם על כל חטאיהם, עודד אותם להכות על חטא, לימד אותם מה הם סבלנות, איפוק ואהבה, עודד אותם ללכת בעקבותיו ולהקריב עצמם למען הצלב. אהבתו לאחים ולאחיות עלתה על אהבתו למרים. העיקרון שבבסיס עבודתו היה ריפוי בני האדם וגירוש שדים – והכל מכוח גאולתו. בכל מקום שאליו פנה הוא נהג בכל חסידיו בחסד. הוא הפך את העניים לעשירים, גרם לפסחים ללכת, לעיוורים לראות ולחירשים לשמוע. הוא אף הזמין את השפלים ביותר והמופקרים מכל, את החוטאים, לסעוד עמו, ולא דחה אותם אלא נהג תמיד בסבלנות, ואף אמר, "אם יש לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם, האם לא יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את האובד? אמן אני אומר לכם, כאשר ימצא אותו, הוא ישמח עליו יותר מאשר על התשעים ותשעה שלא אבדו." הוא אהב את מאמיניו כפי שכבשה אוהבת את טלאיה. אף על פי שהיו טיפשים ובורים, והיו חוטאים בעיניו, וכן בני האדם הצנועים ביותר בחברה, הוא התייחס לחוטאים האלה – שעוררו בוז בקרב אחרים – כאל בבת עינו. כיוון שכך, הוא מסר את חייו למענם, כטלה המועלה לקורבן על המזבח. הוא הילך ביניהם כמשרתם, הניח להם להשתמש בו ולטבוח אותו, ומסר עצמו לידיהם ללא תנאי. בעיני חסידיו הוא היה ישוע המושיע האהוב, אולם כלפי הפרושים שהטיפו לעם מעמדת התנשאות, הוא לא הפגין רחמים ולא אהבה, אלא תיעוב וטינה. הוא לא הרבה לעבוד בקרב הפרושים ורק מעת לעת הטיף להם ונזף בהם. הוא לא פעל בקרבם כדי לגאול אותם ולא עשה אותות ומופתים ביניהם. הוא העניק את כל רחמיו ורוחב לבו לחסידיו וסבל למען החוטאים עד הסוף, כשמסמרו אותו לצלב, וספג כל השפלה אפשרית עד לגאולה מלאה של בני האדם. זה היה סך כל עבודתו.

ללא הגאולה של ישוע, בני האדם היו ממשיכים לחיות לעד בחטא והיו הופכים לילדי החטא ולצאצאיהם של שדים. אם כך היה, השטן היה מגיע לשכון על פני האדמה, ופני האדמה כולם היו הופכים למשכנו. אולם העבודה הגואלת הצריכה הפגנת רחמים ואהבה כלפי בני האדם – רק דרכה היו בני האדם זוכים במחילה והיו מקבלים את הזכות להיעשות שלמים וליפול בנחלתו של אלוהים. ללא שלב העבודה הזה, תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים לא הייתה יכולה להתקדם. אלמלא נצלב ישוע – אילו רק ריפא את בני האדם וגירש את השדים שאחזו בהם – הרי שבני האדם לא היו זוכים למחילה שלמה בגין חטאיהם. בשלוש השנים וחצי של עבודתו של ישוע על פני האדמה, הוא השלים רק מחצית מעבודת הגאולה. אז, כשמוסמר אל הצלב והפך דמות של בשר ודם השרוי בחטא על ידי כך שנמסר לידי השטן, עלה בידו להשלים את עבודת הצליבה ולשלוט בגורלם של בני האדם. רק לאחר שהוא נמסר לידיו של השטן, הוא גאל את האנושות. במשך שלושים ושלוש שנים וחצי הוא סבל בעולם, היה מושא ללעג ולקלס, הוכפש, ננטש ואף נותר ללא מקום שבו הוא יכול היה להניח את ראשו ולנוח. לאחר מכן, הוא נצלב, וכל הווייתו – גוף קדוש ותמים – מוסמרה אל הצלב. הוא סבל כאבים שונים ומשונים. אלה שהיו בעמדת כוח לעגו לו והלקו אותו, והחיילים אף ירקו בפניו. ובכל זאת הוא נותר דומם וסבל עד הסוף. הוא קיבל על עצמו בכניעה את רגע המוות, שבו הוא גאל את האנושות כולה. רק אז הותר לו לנוח. עבודתו של ישוע מייצגת אך ורק את עידן החסד. היא לא מייצגת את עידן החוק ולא מהווה תחליף לעבודה המתבצעת באחרית הימים. זו מהות עבודתו של ישוע בעידן החסד, העידן השני שהאנושות עברה – עידן הגאולה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

דבר אלוהים היומי  מובאה 24

אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שאלוהים חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, אלוהים עדיין המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של אלוהים תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של אלוהים. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של אלוהים, לאחר שעבודתו של ישוע הושלמה. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד, אלא היא השלב השלישי של העבודה לאחר עידן החוק ועידן החסד. בכל פעם שאלוהים מתחיל שלב חדש של עבודתו, חייבת תמיד להיות התחלה חדשה ועליה תמיד לבשר על עידן חדש. כך גם עם השינויים המקבילים בטבעו של אלוהים, באופן עבודתו, במיקום עבודתו ובשמו. לכן אין זה פלא שקשה לאדם לקבל את עבודתו של אלוהים בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד אליו מאוד, אלוהים תמיד עושה את עבודתו ותמיד מוביל את כל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 25

אם בני האדם יישארו בעידן החסד הם לעולם לא ייפטרו מטבעם המושחת, ועל אחת כמה וכמה לא יכירו את טבעו הפנימי של אלוהים. אם בני האדם תמיד יזכו בחסד בשפע אך בלי אורח חיים המאפשר להם להכיר את אלוהים ולְרַצות את אלוהים, הם לעולם לא יזכו בו באמת אפילו שהם מאמינים בו. איזו צורת אמונה מעוררת רחמים! לאחר שתסיימו לקרוא את הספר הזה, לאחר שתחוו כל שלב בעבודה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בעידן המלכות, אתם תרגישו שסוף-סוף התגשם הדבר שקיוויתם לו במשך שנים רבות. אתם תרגישו שראיתם את אלוהים פנים אל פנים בפעם הראשונה, שהתבוננתם בפניו של אלוהים בפעם הראשונה, ששמעתם את אמירתו האישית של אלוהים, שהבנתם את החוכמה בעבודתו של אלוהים, ושהרגשתם בפעם הראשונה כמה אלוהים אמיתי וכול-יכול. אתם תחושו שזכיתם בדברים רבים שבני האדם מימים עברו לא ראו או זכו בהם. באותו רגע, תדעו בבירור מה פירוש הדבר להאמין באלוהים ומה פירוש הדבר להיות כלבבו של אלוהים. מובן שאם תיצמדו להשקפות העבר ותדחו או תכחישו את ההתגלמות השנייה של אלוהים, תישארו בידיים ריקות ולא תשיגו דבר, ובסופו של דבר תוכרזו כאשמים בהתנגדות לאלוהים. מי שנשמע לאמת ושומע לעבודתו של אלוהים יהיה תחת חסותה של התגלמותו השנייה של אלוהים, האל הכול יכול. בני האדם האלה יהיו מסוגלים לקבל את ההכוונה האישית של אלוהים והם יזכו באמת רבה יותר ונעלה יותר ויקבלו חיים אנושיים אמיתיים. הם יחזו בחזון שבני האדם מהעבר לא ראו מעולם: "פָּנִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל הַמְדַבֵּר אֵלַי, וּכְשֶׁפָּנִיתִי רָאִיתִי שֶׁבַע מְנוֹרוֹת זָהָב, וּבֵין שֶׁבַע הַמְּנוֹרוֹת כְּמַרְאֵה בֶּן־אָדָם עוֹטֶה מְעִיל עַד מַרְגְּלוֹתָיו וְחָגוּר חֲגוֹרַת זָהָב עַל חֲזֵהוּ. רֺאשׁוֹ וּשְׂעָרוֹ לְבָנִים כְּצֶמֶר לָבָן כַּשֶּׁלֶג, וְעֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ; רַגְלָיו כְּמוֹ נְחֺשֶׁת נוֹצֶצֶת שֶׁנִּצְרְפָה בַּכּוּר, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים. בְּיַד יְמִינוֹ שִׁבְעָה כּוֹכָבִים; מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת חַדָּה, וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה בִּגְבוּרָתָהּ" (ההתגלות א' 12-16). החזון הזה הוא ביטוי לכלל טבעו של אלוהים, וביטוי כזה של כלל טבעו הוא גם ביטוי של עבודתו של אלוהים כשהוא הופך לבשר ודם הפעם. במבול הייסורים והמשפטים, בר האנוש מבטא את טבעו הפנימי באמצעות הבעת דברים. כך מתאפשר למי המקבל את הייסורים שהוא מטיל ואת משפטו לראות את פניו האמיתיים של בר האנוש, פנים שהם ייצוג נאמן של פניו של בר האנוש שראה יוחנן. (מובן שכל זה יהיה בלתי-נראה למי שלא מקבל את עבודתו של אלוהים בעידן המלכות.) אי אפשר להביע לגמרי במילים אנושיות את פניו האמיתיים של אלוהים, ולכן האל משתמש בביטויים של טבעו הפנימי כדי להראות לאדם את פניו האמיתיים. כלומר, כל מי שחווה את טבעו הפנימי של בר האנוש ראה את פניו האמיתיים של בר האנוש, מכיוון שאלוהים אדיר מדי ואי-אפשר לבטא אותו באופן מלא באמצעות מילים אנושיות. לאחר שהאדם יחווה כל שלב בעבודתו של אלוהים בעידן המלכות, הוא ידע את הפירוש האמיתי של דברי יוחנן כשהוא דיבר על בר האנוש בין המנורות: "רֺאשׁוֹ וּשְׂעָרוֹ לְבָנִים כְּצֶמֶר לָבָן כַּשֶּׁלֶג, וְעֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ; רַגְלָיו כְּמוֹ נְחֺשֶׁת נוֹצֶצֶת שֶׁנִּצְרְפָה בַּכּוּר, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים. בְּיַד יְמִינוֹ שִׁבְעָה כּוֹכָבִים; מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת חַדָּה, וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה בִּגְבוּרָתָהּ". בשלב הזה, תדעו מעל לכל ספק שהבשר ודם הרגיל הזה שאמר דברים כה רבים הוא באמת התגלמותו השנייה של אלוהים. אתם תחושו באמת עד כמה אתם ברוכים, ותרגישו בני המזל הרב ביותר. האם לא תהיו מוכנים לקבל את הברכה הזו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 26

העבודה באחרית הימים היא אמירת דברים. ניתן להשיג שינויים גדולים באדם באמצעות מילים. השינויים שנגרמו כעת בבני האדם האלו עם קבלת הדברים הללו גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו בבני האדם כאשר קיבלו את האותות והמופתים בעידן החסד. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים גורשו מהאדם באמצעות הנחת הידיים והתפילה, אך הטבע המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך באשר לטיהור האדם מהטבע השטני המושחת שבו – נותר עדיין לעשות עבודה זו. האדם רק זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו בזכות אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נעקר מן השורש ועדיין נותר בו. חטאי האדם נמחלו באמצעות אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אך אין פירוש הדבר שהאדם היה כבר נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לעקור מן השורש את אופיו החוטא ולשנות אותו. חטאי האדם נמחלו בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הקודם והמושחת שלו. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת שלו, כדי שאופיו החוטא של האדם ייעקר מן השורש ולא יתפתח שוב לעולם, ובכך יאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר ידרוש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי טבעו. יתר על כן, הדבר ידרוש מהאדם לפעול בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שטבעו יוכל להשתנות בהדרגה וכדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, על מנת שכל מעשיו יהיו בהתאם לרצונו של אלוהים, על מנת שהוא ישליך מעליו את טבעו השטני המושחת ועל מנת שישתחרר מהשפעתו האפלה של השטן, ובכך יחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה. כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שישוע הוא בנו של דוִד והכריז עליו כנביא גדול וכאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו בזכות אמונתם כאשר רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו את המתים ניתן היה להשיב לחיים. אולם האדם לא היה מסוגל לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע איך לסלקו מעליו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכדומה. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אדם שהיה יכול לחיות על סמך זאת, נחשב אז למאמין מתקבל על הדעת. רק מאמינים כאלה יכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם של אנשים אלה, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי, ללא שום נתיב לשינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב ההוא הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות מילים ובכך מעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך לעסוק בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה נעקר מן השורש, והאדם היה מגיע למבוי סתום לאחר שחטאיו נמחלו. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, האדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים ואלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש במילים כדי לחשוף את טבעו המושחת של האדם וגורם לאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מהשלב הקודם ואף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב יסודי הרבה יותר של העבודה. לפיכך, ההתגלמות כבשר ודם באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 27

בעבודה של אחרית הימים, דבר האל עוצמתי יותר מהצגתם של אותות ומופתים, וסמכותו של דבר האל עולה על זו של האותות והמופתים. דבר האל חושף את כל הטבע המושחת הטמון עמוק בלב האדם. אינך מסוגל לזהות אותו בכוחות עצמך. כשהוא ייחשף בפניך באמצעות דבר האל, תגלה זאת באופן טבעי. לא תוכל להתכחש לכך ותשתכנע לחלוטין. האין זו הסמכות של דבר האל? זו התוצאה שהעבודה של דבר האל משיגה כיום. לפיכך, לא ניתן להושיע את האדם לגמרי מחטאיו על ידי ריפוי חולים וגירוש שדים, ולא ניתן להשלים אותו באופן מלא על ידי הצגת אותות ומופתים. הסמכות לרפא חולי ולגרש שדים רק מעניקה לאדם חסד, אך בשרו של האדם עדיין שייך לשטן, והטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. במילים אחרות, מה שלא טוהר שייך עדיין לחטא ולזוהמה. רק לאחר שהאדם יטוהר באמצעות דבר האל, הוא יוכל ליפול בנחלתו של אלוהים ולהתקדש. כשהשדים גורשו מהאדם והוא נגאל, פירוש הדבר היה רק שהוא חולץ מידי השטן והושב לאלוהים. עם זאת, מאחר שאלוהים לא טיהר את האדם ולא שינה אותו, הוא נותר מושחת. בתוך האדם ישנן עדיין זוהמה, התנגדות ומרדנות. האדם שב לאלוהים רק באמצעות גאולה, אך אין לו ידע קל שבקלים אודות אלוהים והוא עדיין מסוגל להתנגד לאלוהים ולבגוד בו. לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, כבר התקבע באדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, זהו שלב של כיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים בזכות המשפט והייסורים של דבר האל, ובאמצעות השימוש בדבר האל כדי לזכך, לשפוט ולחשוף – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. על אף שייתכן שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שאלוהים אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שטבעו של האדם עדיין מושחת. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם השמיעו דברי תלונה, חדלו לחפש חיים ונעשו שליליים לחלוטין. האין זה מראה שהאנושות עדיין אינה מסוגלת להישמע לריבונותו של אלוהים? האין זה בדיוק הטבע השטני המושחת שלה? כשלא יוסרת, הרמת את ידיך גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידיו של ישוע, וקראת בקול רם: "להיות בן אהוב של אלוהים! להיות מקורב של אלוהים! אנחנו מעדיפים למות ולא להשתחוות לשטן! מרדו בשטן הזקן! מרדו בתנין הגדול האדום כאש! מי ייתן והתנין הגדול האדום כאש יאבד את שלטונו בחרפה! מי ייתן ואלוהים ישלים אותנו!" הקריאות שלכם היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעה עת הייסורים ושוב התגלה הטבע המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם והיא עמוק יותר מחטא. השטן שתל אותו באדם והוא מושרש עמוק בתוכו. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו. האדם צעק כך בעבר משום שהוא לא הבין כלל את הטבע המושחת הטבוע בו. כזה הוא הסיאוב שבתוך האדם. לאורך פרק זמן כה ממושך של משפט וייסורים, האדם חי באווירה של מתח. כל זה הושג באמצעות דבר האל, הלא כן? האם לא קראת בקול רם מאוד עוד לפני הניסיון של נותני השירות? "היכנסו למלכות! כל מי שמקבל את השם הזה ייכנס למלכות! כולם ייקחו חלק באלוהים!" כשהגיע הניסיון של נותני השירות, כבר לא קראת בקול. בהתחלה, כולם זעקו, "הו אלוהים! יהיה אשר יהיה המקום שבו תשים אותי, אני אשמע להכוונה שלך." לאחר קריאת דברי האל, "מי יהיה פאולוס שלי?", אנשים אמרו, "אני מוכן!" ואז הם ראו את דברי האל, "ומה באשר לאמונתו של איוב?" ואמרו, "אני מוכן לאמץ את אמונתו של איוב. אלוהים, אנא העמד אותי במבחן!" כשהגיע הניסיון של נותני השירות, הם התמוטטו בן-רגע וכמעט לא יכלו לעמוד שוב על רגליהם. אחרי זה, הסיאוב בלבם פחת בהדרגה. האם זה לא הושג בזכות דבר האל? על כן, הדברים שחוויתם כיום הם תוצאות שהושגו באמצעות דבר האל, שהן אפילו אדירות יותר מהתוצאות שהשיגו האותות והמופתים בעבודתו של ישוע. תהילת האל וסמכות האל עצמו, שאותם אתה רואה, אינם נגלים רק באמצעות הצליבה, ריפוי החולים וגירוש השדים, אלא אף יותר מכך באמצעות השיפוט של דבר האל. זה מראה לך שהסמכות והעוצמה של אלוהים אינן כוללות רק עשיית אותות, ריפוי חולים וגירוש שדים, אלא שהשיפוט של דבר האל מייצג טוב יותר את סמכות האל ומגלה טוב יותר את כול יכולתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 28

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן החדש, כדי לשנות את האמצעים איתם הוא מבצע את עבודתו, וכדי לבצע את עבודת העידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן דבר האל. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, כדי שהאדם יראה באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ויוכל לחזות בחוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם, וזוהי המשמעות האמיתית של השימוש במילים בעידן דבר האל. באמצעות דברי האל הללו, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות המילים, אלוהים משיג את כל העבודה שברצונו לעשות בעידן דבר האל. באמצעות דבריו, האנשים נחשפים, מסולקים ומועמדים בניסיונות. הם ראו את דברי האל, שמעו את דברי האל והכירו בקיומם של דברי האל. כתוצאה מכך, הם החלו להאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכל יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. "מילים" נשמע אולי פשוט ושגרתי, אבל המילים היוצאות מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעידות את היקום. דברי האל משנים מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עבד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. מרגע זה והלאה, דברי האל מכוונים את האדם בחייו, רועים את האדם ומעניקים לו אספקה. האדם חי בעולם של דברי האל, בתוך הקללות והברכות של דברי האל, ויותר ויותר אנשים מגיעים לחיות תחת המשפט והייסורים של דברי האל. דברי האל והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורי של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות דברו, והוא מוביל את בני האדם ברחבי תבל באמצעות דברו, וכובש ומושיע אותם באמצעות דברו. בסוף, הוא ישתמש בדברו כדי לשים קץ לכל העולם הישן, ובכך תושלם לחלוטין תוכנית הניהול שלו. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות דברו. דברי האל מזינים את האדם ומעניקים לו אספקה, ידע וניסיון אמיתיים. האדם בעידן דבר האל בורך בצורה יוצאת דופן. האדם לא סובל כלל את מכאובי הבשר ופשוט נהנה מהשפע שמספקים דברי האל. הוא לא צריך לגשש בעיוורון או להתקדם הלאה בעיוורון, והוא זוכה לחזות בהופעתו של אלוהים, לשמוע את אלוהים באופן אישי, לקבל ממנו את שהוא מספק ולחזות בו מבצע את עבודתו באופן אישי. האדם בעידני העבר לא היה מסוגל ליהנות מדברים כאלה, ואלו ברכות שהוא מעולם לא יכול היה לקבל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עידן המלכות הוא עידן הדבר

דבר אלוהים היומי  מובאה 29

האנושות, שהשטן השחית אותה כה עמוקות, איננה יודעת שיש אלוהים, והיא חדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשאדם וחווה נבראו, תהילתו ועדותו של יהוה היו נוכחים תמיד. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא איבד את התהילה והעדות, מפני שהכול התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והתהילה ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זו העבודה שיש לעשותה בשלב הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? בעזרת שימוש בעבודת המילים של שלב זה כדי לשכנע את האדם לחלוטין, על ידי שימוש בגילוי, במשפט, בייסורים ובקללה ללא רחמים כדי לשכנע אותו לחלוטין, ועל ידי חשיפת מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, וכך, להשתמש בדברים אלה כניגוד לטבעו הצודק של אלוהים. האדם ייכבש וישתכנע לחלוטין בעיקר באמצעות המילים האלה. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל את הכיבוש בידי אלוהים חייב לקבל את המכות ואת השיפוט של מילותיו. תהליך הדיבור כיום הוא בדיוק תהליך הכיבוש. וכיצד בדיוק צריכים בני האדם לשתף פעולה? על ידי שיידעו כיצד עליהם לאכול ולשתות את המילים האלה ועל ידי שירכשו הבנה שלהן. באשר לאופן שבו בני האדם נכבשים – זה אינו דבר שהם יכולים לעשות בעצמם. באמצעות האכילה והשתייה של מילים אלו, תוכל להתוודע לשחיתות ולזוהמה שלך, למרדנות שלך ולרשעותך, וליפול אפיים ארצה בפני אלוהים. אם אחרי שתבינו את רצונו של אלוהים תוכלו להנהיג זאת, ואם יהיה לכם חזון ותוכלו להישמע לחלוטין למילים אלו ולא לבצע בחירות כלשהן באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם – וזו תהיה התוצאה של מילים אלו. מדוע איבדה האנושות את העדות? מפני שאיש אינו מאמין באלוהים, מפני שאין בלבות בני האדם מקום לאלוהים. כיבוש האנושות הוא שיקום האמונה של בני האדם. בני האדם רוצים תמיד לרוץ בפזיזות אל העולם היום-יומי. הם מטפחים תקוות רבות מדי, רוצים דברים רבים מדי לעתידם ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על הבשר, מתכננים עבור הבשר ואינם מעוניינים כלל לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן חטף את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקובעים על השטן. אולם האדם נוצר בידי אלוהים. כך, האדם איבד את העדות, כלומר איבד את התהילה של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא להחזיר את התהילה, הטמונה ביראתו של האדם את אלוהים. ניתן לנסח זאת כך: בני אדם רבים אינם עוסקים בחיפוש חיים. אפילו אם אחדים מחפשים חיים, הם מתי מעט. בני האדם מוטרדים בנוגע לעתידם ואינם מקדישים כל מחשבה לחיים. אחדים מתמרדים נגד אלוהים, מתנגדים לאלוהים, מותחים עליו ביקורת מאחורי גבו וגם אינם מנהיגים את האמת. אני מתעלם מבני האדם האלה בינתיים, וכרגע לא נעשה דבר למורדים אלה. אולם בעתיד, אתה תחייה בחשיכה, בבכי ובחריקת שיניים. אינך חש את ערכו היקר של האור כאשר אתה חי בו, אך תהיה מודע לערכו הרב ברגע שתחיה בחשכת הליל, ואז תצטער. אתה מרגיש טוב כעת, אך יבוא יום ותצטער. בבוא היום הזה, כשהחשיכה תרד והאור יעלם לעולם, יהיה מאוחר מדי להתחרט. מאחר שעדיין אינך מבין את העבודה הנוכחית, אינך מוקיר את הזמן שלך כעת. ברגע שהעבודה של כלל התבל תתחיל, כלומר כאשר כל מה שאני אומר היום יתגשם, בני אדם רבים יחזיקו את ראשיהם בידיהם ויבכו בכי מר. ובעשותם כן, האם לא תהיה זו ירידה אל החשיכה בבכי ובחריקת שיניים? כל בני האדם שבאמת יעסקו בחיפוש חיים ואשר אלוהים ישלים אותם יהיו ראויים לשימוש, ואילו כל המורדים שאינם כשירים לשימוש ייפלו אל החשיכה. עבודתה של רוח הקודש תישלל מהם והם לא יהיו מסוגלים להבין דבר. לפיכך, הם יתייסרו בבכי, לאחר שייפלו אל עונשם. אם הנך מצויד היטב בשלב העבודה הזה ואם התבגרת, אזי הנך כשיר לשימוש. אם אינך מצויד כראוי, אזי אפילו אם תזומן לשלב העבודה הבא, לא תהיה כשיר לשימוש. בשלב הזה, לא תזכה בהזדמנות נוספת אפילו אם תרצה להצטייד. אלוהים כבר יעזוב – לאן תפנה כדי לזכות בהזדמנות כמו זו הנוכחית? לאן תפנה כדי לקבל תרגול שאלוהים מספק באופן אישי? אז, אלוהים כבר לא ידבר או ישמיע את קולו באופן אישי. תוכל רק לקרוא את הדברים הנאמרים כיום. כיצד תהיה מסוגל להבין זאת בקלות אז? כיצד יוכלו החיים בעתיד להיות טובים יותר מהחיים כיום? בשלב ההוא, האם לא תסבול ממוות בעודך בחיים, כשאתה ממרר בבכי וחורק את שיניך? אתה זוכה בברכות כעת, אך אינך יודע ליהנות מהן. אתה חי במצב מבורך, אך אינך מבין זאת. הדבר מוכיח שנגזר עליך לסבול! כיום, יש כאלה שמתנגדים, יש שמתמרדים, יש כאלה שעושים דברים כאלה ואחרים ואני פשוט מתעלם מכך, אך אל תחשבו שאינני מודע לתוכניותיכם. האם אינני מבין את מהותכם? מדוע אתם ממשיכים להתעמת איתי? אתה מאמין באלוהים כדי לעסוק בחיפוש אחר חיים וברכות למען עצמך, הלא כן? אתה מאמין למען עצמך, הלא כן? כרגע, אני מבצע את עבודת הכיבוש רק באמצעות דיבור, וברגע שעבודת הכיבוש הזו תסתיים, סופך יהיה ברור. האם עליי לומר לך זאת מפורשות?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 30

עבודת הכיבוש הנוכחית נועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע נאמר שהייסורים והמשפט הנוכחיים הם משפט בפני כס המלכות הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אינך מבין זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? האין זאת בדיוק כדי לחשוף את סופם של בני האדם מהמעמדות השונים? האין זאת כדי לאפשר לכל אדם להראות את אופיו האמיתי ואז לעבור מיון לפי סוגו, במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והמשפט? במקום לומר שזהו כיבוש האנושות, אולי מוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופם של כל המעמדות השונים של בני האדם. מדובר בשיפוט חטאיהם של בני האדם, ואחר כך בחשיפת הסוגים השונים של בני האדם, ובכך להחליט האם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש, באה העבודה של פיצוי הטוב והענשת הרע. בני אדם שנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו עד היסוד, יועברו לשלב הבא של הפצת עבודת האל לתבל כולה. אלה שלא נכבשו יושמו בחשכה ויפקוד אותם אסון. כך ימוינו בני האדם על פי סוגם. הרשעים יקובצו עם הרוע ולעולם לא יראו עוד אור יום, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור. קצם של הדברים כולם קרב. סופו של האדם הוצג בבירור לנגד עיניו, וכל הדברים ימוינו על פי סוגם. כיצד, אם כן, יכולים בני האדם להימלט מהסבל של המיון לסוגיהם? סופו השונה של כל סוג של בני אדם מתגלה, כאשר קרב קצם של הדברים כולם, והדבר נעשה במהלך עבודת הכיבוש של התבל כולה (כולל כל עבודת הכיבוש, החל בעבודה הנוכחית). חשיפת קצה של האנושות כולה נעשה בפני כס המשפט, במהלך הייסורים ובמהלך עבודת הכיבוש של אחרית הימים. מיון בני האדם על פי סוגם אין פירושו השבת בני האדם למעמד המקורי שלהם, משום שכאשר האדם נברא בעת בריאת העולם, היה רק סוג אחד של בן אנוש, והחלוקה היחידה הייתה בין זכר ונקבה. לא היו בני אדם מסוגים רבים ושונים. רק אחרי כמה אלפי שנות השחתה, צצו מעמדות שונים של בני אנוש – חלקם הופיעו בתחומם של שדים מטונפים, חלקם בתחומם של שדים מרושעים, וחלקם, אלה שעוסקים בדרך החיים, תחת ריבונותו של האל הכול יכול. רק כך, מתהווים מעמדות באופן הדרגתי בקרב בני האדם, ורק כך בני האדם נפרדים למעמדות שונים בתוך משפחת בני האדם הרחבה. כל בני האדם מתפתחים ומקבלים "אבות" שונים. לא כל בני האדם נמצאים לחלוטין תחת ריבונותו של האל הכול יכול, מפני שהאדם מרדני מדי. משפט הצדק חושף את הזהות האמיתית של בני האדם מכל סוג וסוג, וכך לא נותר שום דבר נסתר. כל אחד מגלה את פרצופו האמיתי באור. בשלב הזה, האדם כבר איננו כפי שהיה במקור, ודמותם המקורית של אבותיו כבר נמוגה זה מכבר, מפני שהשטן לכד כבר לפני זמן רב צאצאים אין-ספור של אדם וחווה, שמאז לא ראו עוד את השמש שבשמיים, ומפני שבני האדם נמלאו ברעלים שונים של השטן. לפיכך, יש לבני האדם יעדים המתאימים להם. יתרה מזאת, הם ממוינים לסוגיהם על סמך הרעלים השונים שלהם, כלומר הם ממוינים לפי מידת כיבושם כיום. סופו של האדם איננו דבר שנקבע מראש מאז בריאת העולם. זאת משום שבראשית היה מעמד אחד בלבד, שנקרא באופן קולקטיבי "האנושות", ובתחילה, השטן טרם השחית את האדם, וכל בני האדם חיו באורו של אלוהים והחשכה לא פקדה אותם. אולם לאחר שהשטן השחית את האדם, כל הסוגים והמינים של בני האדם נפוצו על פני האדמה כולה – כל הסוגים והמינים של בני האדם שבאו מהמשפחה ששמה הקולקטיבי הוא "אנושות", אשר הורכבה מזכרים ונקבות. אבותיהם של כל אלה הנחו אותם לסטות מדרכם של אבותיהם הראשונים – מהאנושות שהורכבה מזכר ונקבה (כלומר אדם וחווה מבראשית, אבותיהם הראשונים). בימים ההם, בני האדם היחידים שיהוה הנחה אותם לחיות על פני האדמה היו בני ישראל. הסוגים השונים של בני האדם שיצאו מתוך כלל ישראל (כלומר מהשבט המשפחתי המקורי), איבדו לאחר מכן את הנהגתו של יהוה. לאחר מכן, העמים הקדומים האלה, שהיו בורים לחלוטין בענייני העולם האנושי, הלכו יחד עם אבותיהם לחיות בשטחים שתבעו לעצמם, והדבר נמשך עד עצם היום הזה. לפיכך, הם עדיין אינם יודעים שהם סטו מדרכו של יהוה, וכיצד כל מיני שדים מטונפים ורוחות רעות משחיתים אותם עד עצם היום הזה. לאלה שהושחתו והורעלו לחלוטין עד כה – אלה שלא ניתן יהיה להצילם בסופו של דבר – לא תהיה ברירה אלא ללכת עם אבותיהם, השדים המטונפים שהשחיתו אותם. אלה שניתן יהיה להצילם בסופו של דבר ילכו אל היעד הראוי לאנושות, כלומר אל הסוף ששמור לבני האדם שזכו בישועה ושנכבשו. הכול ייעשה על מנת להושיע את כל מי שניתן להושיעו – אך הברירה היחידה עבור בני אדם חסרי רגישות וחשוכי מרפא תהיה ללכת בעקבות אבותיהם אל הבור ללא התחתית של הייסורים. אל תחשוב שסופך נקבע מראש, מבראשית, ונחשף רק כעת. אם אתה חושב כך, האם שכחת שבמהלך בריאתה הראשונית של האנושות, לא נברא מעמד שטני נפרד? האם שכחת שנבראה רק אנושות אחת, המורכבת מאדם וחווה (כלומר, נבראו רק זכר ונקבה)? אילו הייתם צאצאים של השטן מבראשית, פירוש הדבר היה שכאשר יהוה ברא את האדם הוא כלל בתוכו קבוצה שטנית, הלא כן? האם ייתכן שאלוהים עשה דבר כזה? אלוהים ברא את האדם למען עדותו. הוא ברא את האדם למען תהילתו. מדוע לו לברוא במתכוון סוג של צאצאי שטן שיתנגדו לו בכוונה תחילה? איך ייתכן שיהוה עשה דבר כזה? לו עשה זאת, מי היה אומר שהוא אל צודק? כשאני אומר כעת שמקצתכם תלכו עם השטן בהגיע הקץ, אין פירוש הדבר שהייתם עם השטן מבראשית, אלא ששקעתם לשפל כה עמוק עד שגם אם אלוהים ניסה להושיע אתכם, עדיין לא הצלחתם לזכות בישועה זו. אין ברירה אלא לסווג אותך עם השטן. הסיבה היחידה לכך היא שלא ניתן להציל אותך, ולא משום שאלוהים נוהג בך ברשעות ושהוא קבע בכוונה תחילה את גורלך כהתגלמות השטן, ואחר כך סיווג אותך עם השטן, ורצה במתכוון שתסבול. זו איננה האמת הפנימית של עבודת הכיבוש. אם זה מה שאתה חושב, הבנתך חד-צדדית מאוד! השלב האחרון של הכיבוש נועד להושיע את בני האדם, וכן לגלות את סופם. הוא נועד לחשוף את הניוון של בני האדם באמצעות משפט, וכך לגרום להם להכות על חטא, לקום על רגליהם ולעסוק בחיפוש החיים והנתיב הנכון לחיי אדם. הוא נועד לעורר את לבם של קהי-החושים והאטומים, ולהראות את מרדנותם הפנימית באמצעות משפט. אולם אם בני האדם עדיין אינם מסוגלים להכות על חטא, עדיין אינם מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר הנתיב הנכון לחיי אדם, ואינם מסוגלים להשליך מעליהם את השחיתויות האלה, אזי לא ניתן להושיעם, והשטן יבלע אותם. זו החשיבות של הכיבוש בידי אלוהים: להושיע את בני האדם ולהראות את סופם. סוף טוב, סוף רע – כולם מתגלים באמצעות עבודת הכיבוש. במהלך עבודת הכיבוש יתגלה האם בני האדם יזכו בישועה או יקוללו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 31

אחרית הימים היא המועד שבו כל הדברים ימוינו על פי סוגם, באמצעות כיבוש. הכיבוש הוא העבודה של אחרית הימים. במילים אחרות, המשפט של כל אדם בגין חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. אחרת, איך ניתן למיין את בני האדם? עבודת המיון שנעשית בקרבכם היא תחילתה של עבודה כזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הארצות ומכל הלאומים יעברו גם הם את עבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה ימוין על פי סוגו ויישמע ויישפט בפני כס המשפט. אין אדם או דבר שיוכל לחמוק מהסבל של הייסורים והמשפט האלה, ואין אדם או דבר שלא ימוין על פי הסוג שלו. כולם ימוינו לסוגים, כי קצם של כל הדברים קרב, וכל השמיים והארץ באו אל סופם. איך ייתכן שבני האדם יחמקו מהימים האחרונים של הקיום האנושי? לפיכך, כמה זמן מעשיכם המרדניים יוכלו להימשך עוד? האם אינכם רואים שאחרית ימיכם ממשמשת ובאה? איך ייתכן שאלה שיראים את אלוהים וכמהים אליו אינם רואים את יום הופעת הצדק האלוהי? איך ייתכן שהם לא יקבלו את הגמול הסופי על הטוב? האם אתה אדם שעושה טוב או אדם שעושה רע? האם אתה אדם שמקבל משפט צדק ומציית, או האם אתה אדם שמקבל משפט צדק ומקולל? האם אתה חי באור בפני כס המשפט, או בחשכת השאול? האין אתה עצמך יודע באופן הברור ביותר אם סופך יהיה גמול או עונש? האין אתה יודע באופן הברור ביותר ומבין באופן העמוק ביותר שאלוהים צודק? על כן, מהי בדיוק התנהלותך ומהו בדיוק לבך? בעודי כובש אותך כיום, האם באמת עליי להסביר לך מפורשות האם התנהגותך רעה או טובה? על כמה ויתרת למעני? כמה עמוקה עבודתך אותי? האין אתה עצמך יודע באופן הברור ביותר מהי התנהגותך כלפיי? עליך לדעת טוב יותר מכל אדם אחר מה יהיה סופך! אני אומר לך בכנות: אני רק בראתי את האנושות ובראתי אותך, אך לא מסרתי אתכם לידי השטן. אני גם לא גרמתי לכם בכוונה תחילה להתמרד נגדי או להתנגד לי, ולהיענש על ידיי כתוצאה מכך. האם כל האסונות והמכות הללו לא התרחשו משום שלבכם קשה והתנהגותכם בזויה? אם כן, האין זה נכון שאתם עצמכם קובעים מה יהיה סופכם? האין זה נכון שאתם יודעים בלבכם, טוב יותר מכל אדם אחר, מה יהיה סופכם? הסיבה לכך שאני כובש את בני האדם היא כדי לחשוף אותם, וכדי להיטיב להביא לך ישועה. זה לא נעשה כדי שתעשה מעשים רעים ולא כדי לגרום לך בכוונה תחילה לצעוד לתוך גיהינום ההשמדה. בבוא העת, כל הסבל האדיר שלך, הבכי וחריקת השיניים שלך – כל אלה יתרחשו בשל חטאיך, הלא כן? לפיכך, היותך טוב או רע הוא השיפוט הטוב ביותר שלך, הלא כן? האין זו ההוכחה הטובה ביותר מה יהיה סופך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 32

באחרית הימים, אלוהים הגיע בעיקר כדי לומר את דבריו. הוא מדבר מנקודת המבט של רוח האל, מנקודת המבט של בני האדם ומנקודת המבט של גוף שלישי. הוא מדבר בדרכים שונות, משתמש בדרך אחת לפרק זמן מסוים ומשתמש בשיטת דיבור כדי לשנות את תפיסותיהם של בני האדם ולסלק את צלם האל המעורפל מלבם. זו העבודה העיקרית שאלוהים עושה. משום שבני האדם מאמינים שאלוהים הגיע כדי לרפא חולים, לגרש שדים, לעשות נסים ולהעניק לבני האדם ברכות חומריות, אלוהים מוציא לפועל את שלב העבודה הזה – עבודת משפט וייסורים – כדי לסלק דברים כאלה מתפיסותיהם של בני האדם על מנת שיכירו את המציאותיות והרגילות של אלוהים. כך יוכל צלמו של ישוע להימחות מלבם ולהתחלף בצלם חדש של אלוהים. ברגע שצלם האל בלבם של בני האדם מתיישן, הוא נהפך לאליל. כשישוע הגיע וביצע את השלב הזה בעבודה, הוא לא ייצג את אלוהים בשלמותו. הוא חולל כמה אותות ומופתים, אמר כמה דברים ובסופו של דבר נצלב. הוא ייצג חלק אחד של אלוהים. הוא לא היה יכול לייצג את אלוהים בשלמותו, אלא ייצג את אלוהים על ידי ביצוע שלב אחד בעבודתו של אלוהים. זאת משום שאלוהים כה אדיר, מופלא ובלתי ניתן לתפיסה ומשום שאלוהים מבצע רק שלב אחד בעבודתו בכל עידן. העבודה שאלוהים עושה בעידן הזה היא בעיקר אספקת הדברים הדרושים לחיי בני האדם, חשיפת המהות של אופיו של האדם וטבעו המושחת וחיסול התפיסות הדתיות, החשיבה הפיאודלית והחשיבה המיושנת וכן חיסול הידע והתרבות של האדם. כל הדברים הללו חייבים להיטהר באמצעות חשיפתם בדברי אלוהים. באחרית הימים, אלוהים משתמש במילים ולא באותות ומופתים כדי להפוך את בני האדם למושלמים. הוא משתמש בדבריו כדי לחשוף את בני האדם, לשפוט אותם, לייסר אותם ולהפוך אותם למושלמים, כדי שבאמצעות דברי האל, בני האדם יראו את חוכמתו וחביבותו של אלוהים ויבינו את טבעו של האל וכדי שיחזו במעשיו של אלוהים. במהלך עידן החוק, יהוה הוציא את משה ממצרים באמצעות דבריו ודיבר דברים אחדים אל בני ישראל. בזמן ההוא, חלק ממעשיו של אלוהים התבהרו, אך משום שאיכותם של בני האדם הייתה מוגבלת ודבר לא היה יכול להביאם לידי הבנה מלאה, אלוהים המשיך לדבר ולעבוד. בעידן החסד בני האדם חזו שוב במעשיו של אלוהים. ישוע היה מסוגל לחולל אותות ומופתים, לרפא חולים, לגרש שדים ולהיצלב ושלושה ימים לאחר צליבתו הוא קם לתחייה והופיע בפני בני האדם כבשר ודם. זה כל מה שידעו בני האדם על אלוהים. בני האדם יודעים רק את מה שאלוהים מראה להם ואם אלוהים לא היה מראה לבני האדם דבר נוסף, הרי שהם היו תוחמים כך את אלוהים. לכן אלוהים ממשיך בעבודתו כדי להעמיק הכרת האדם אותו וכדי שבני האדם ילמדו בהדרגה להכיר את מהות האל. באחרית הימים, אלוהים משתמש בדבריו כדי להפוך את בני האדם למושלמים. דברי האל חושפים את טבעך המושחת ומציאותיות האל מחליפה את תפיסותיך הדתיות. האל של אחרית הימים בהתגלמותו כבשר ודם הגיע בעיקר כדי להגשים את הדברים הבאים: "הדבר נהיה לבשר, הדבר חודר לבשר הדבר מופיע בבשר" ואם אינכם מבינים זאת היטב, לא תוכלו לעמוד איתנים. באחרית הימים, אלוהים בעיקר מתכוון להשלים שלב בעבודתו שבו הדבר מופיע בבשר וזה חלק אחד מתוכנית הניהול של אלוהים. לכן הידע שלכם חייב להיות ברור. ללא קשר לאופן עבודתו של אלוהים, הוא לא מרשה לבני האדם לתחום אותו. אילו אלוהים לא עשה את העבודה הזאת באחרית הימים, היכרותו של האדם את אלוהים לא הייתה יכולה להעמיק. כל שהיית יודע היה שאלוהים יכול להיצלב ולהחריב את סדום ושישוע יכול לקום לתחייה ולהופיע בפני פטרוס... אולם לעולם לא היית אומר שדברי האל יכולים לעשות כל דבר ויכולים לכבוש את בני האדם. רק באמצעות התנסות בדברי האל תוכל לדבר על ידע כזה וככל שתחווה יותר מעבודת האל, כך תעמיק היכרותך אותו. רק אז תפסיק לתחום את אלוהים בתפיסותיך האישיות. בני האדם מכירים את אלוהים על ידי התנסות בעבודת האל. אין שום דרך נכונה אחרת להכיר את אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת עבודתו של אלוהים כיום

דבר אלוהים היומי  מובאה 33

בשלב אחרון זה של העבודה, תוצאות מתקבלות באמצעות דבר האל. באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות רבות ואת עבודתו של אלוהים לאורך הדורות הקודמים. באמצעות דבר האל, רוח הקודש הופכת את האדם לנאור. באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות שמעולם לא נחשפו בעבר על ידי הדורות הקודמים, וכן את עבודתם של נביאים ושליחים מימים עברו, כמו גם את העקרונות שעל פיהם הם עבדו. באמצעות דבר האל, האדם מכיר גם את טבעו של אלוהים עצמו, וכן את מרדנותו והתנגדותו של האדם, והוא מכיר את מהותו שלו. באמצעות שלבי העבודה האלה וכל הדברים שנאמרים, האדם מכיר את עבודתה של רוח האל, את עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ויתרה מכך, את כל טבעו של אלוהים. גם הידע שלך אודות עבודת הניהול של אלוהים במהלך ששת אלפים שנים נרכש באמצעות דבר האל. הידע אודות תפיסותיך הקודמות והצלחתך לוותר עליהן הושגו גם הם באמצעות דבר האל, הלא כן? בשלב הקודם, ישוע עשה אותות ומופתים, אך בשלב הזה אין אותות ומופתים. הבנתך באשר לסיבה לכך שאלוהים אינו עושה אותות ומופתים כיום הושגה אף היא בזכות דבר האל, הלא כן? לפיכך, הדברים שנאמרים בשלב הזה עולים על העבודה שעשו השליחים והנביאים בדורות הקודמים. אפילו נבואותיהם של הנביאים לא היו יכולות להשיג תוצאות כאלה. הנביאים דיברו נבואות בלבד, הם דיברו על מה שיקרה בעתיד, אך לא על העבודה שאלוהים מעוניין לעשות באותה עת. הם לא דיברו כדי להנחות את האדם בחייו, להעניק לו אמיתות או לחשוף בפניו תעלומות, לא כל שכן כדי להעניק חיים. יש נבואה ואמת בדברים שנאמרים בשלב הזה, אך הם משמשים בעיקר כדי להעניק לאדם חיים. הדברים הנאמרים בהווה אינם דומים לנבואות של הנביאים. זה שלב של עבודה שנועד לחיי האדם, לשינוי טבע חייו של האדם, ולא על מנת לבשר נבואות. השלב הראשון היה עבודתו של יהוה: עבודתו הייתה לסלול דרך שבה יוכל האדם לעבוד את אלוהים על פני האדמה. זו הייתה עבודה ראשונית שנועדה למצוא את המקור עבור העבודה על פני האדמה. באותה עת, יהוה לימד את בני ישראל לשמור את השבת, לכבד את הוריהם ולחיות בשלום איש עם רעהו. זאת משום שבני האדם באותה תקופה לא הבינו מה מהווה אדם, וגם לא הבינו כיצד יש לחיות על פני האדמה. בשלב העבודה הראשון, אלוהים היה צריך להנחות את האנושות כיצד לחיות את חייה. כל הדברים שיהוה אמר להם לא היו ידועים לאנושות קודם לכן ולא היו ברשותה. באותה עת, אלוהים הקים נביאים רבים כדי לבשר נבואות, וכולם עשו זאת בהנהגתו של יהוה. זה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים. בשלב הראשון, אלוהים לא התגלם כבשר ודם, ולכן הוא הנחה את כל השבטים והאומות באמצעות הנביאים. כשישוע עבד בזמנו, הוא לא דיבר הרבה כמו בימים אלה. שלב זה בעבודה של דבר האל באחרית הימים לא נעשה מעולם בעידנים ובדורות הקודמים. על אף שישעיהו, דניאל ויוחנן ניבאו נבואות רבות, הנבואות שלהם היו שונות לחלוטין מהדברים שנאמרים כעת. הם בישרו נבואות בלבד, אך הדברים שנאמרים כעת אינם כאלה. אילו הפכתי לנבואות את כל הדברים שאני מדבר עליהם כעת, האם הייתם מצליחים להבינם? נניח שהייתי מדבר על דברים שיתקיימו לאחר לכתי, כיצד היית יכול אז לרכוש הבנה? העבודה של דבר האל מעולם לא נעשתה בתקופתו של ישוע או בעידן החוק. אולי יהיו כאלה שיאמרו, "גם יהוה אמר דברים בתקופת עבודתו, הלא כן? בנוסף לריפוי מחלות, גירוש שדים ועשיית אותות ומופתים, גם ישוע אמר דברים בזמנו, הלא כן?" יש הבדל בין הדברים שנאמרים. מה הייתה מהות הדברים שביטא יהוה? הוא רק הנחה את האנושות בחייה על פני האדמה, ללא נגיעה בעניינים רוחניים בחיים. מדוע נאמר שכאשר יהוה דיבר הוא עשה זאת כדי להנחות את בני האדם בכל מקום? המילה "להנחות" פירושה לומר מפורשות ולתת הוראות ישירות. הוא לא העניק לאדם חיים, אלא רק נטל את ידו של האדם ולימד אותו לירוא אותו, בלי לעסוק במְשָׁלִים. העבודה שיהוה עשה בישראל לא נועדה כדי לטפל באדם, להטיל עליו משמעת או לשפוט אותו ולהמיט עליו ייסורים, אלא כדי להנחות אותו. יהוה ציווה על משה לומר לעמו לאסוף מן במדבר. מדי בוקר לפני הזריחה, היה עליהם לאסוף מן בכמות מספקת רק למאכל באותו יום. לא ניתן היה לשמור את המן ליום המחרת, מכיוון שאז הוא היה נעשה מעופש. הוא לא הטיף לאדם ולא חשף את אופיו, והוא גם לא חשף את הדעות והמחשבות של האדם. הוא לא שינה את האדם, אלא הנחה אותו כיצד לחיות את חייו. באותה עת, בני האדם דמו לילדים. הם לא הבינו דבר ויכלו רק לבצע אי-אלו תנועות מכניות בסיסיות. לפיכך, יהוה רק חוקק חוקים כדי להנחות את ההמון.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 34

אלוהים אומר את דבריו ועושה את עבודתו בהתאם לעידנים השונים, ובעידנים שונים, הוא אומר דברים שונים. אלוהים לא מציית לכללים או חוזר על אותה עבודה, והוא לא חש נוסטלגיה לדברים שהיו בעבר. הוא אל שתמיד חדש ולעולם לא ישן, ובכל יום הוא אומר דברים חדשים. עליכם לציית למה שיש לציית לו היום – זוהי אחריותו וחובתו של האדם. יש חשיבות מכרעת לכך שהנוהג יתרכז סביב אורו ודבריו של אלוהים בהווה. אלוהים לא מציית לכללים, והוא יכול לדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי להביע את חוכמתו וכול יכולתו. אין זה משנה אם הוא מדבר מנקודת המבט של הרוח, או של האדם, או בגוף שלישי – אלוהים הוא תמיד אלוהים, ואסור לכם לומר שהוא לא אלוהים משום נקודת המבט האנושית שממנה הוא מדבר. בקרב בני אדם מסוימים הופיעו תפיסות כתוצאה מנקודות המבט השונות שמהן אלוהים מדבר. בני אדם כאלה לא מכירים את אלוהים ולא מכירים את עבודתו. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת מבט אחת, האדם היה קובע כללים לגבי אלוהים, הלא כן? האם ייתכן שאלוהים היה מתיר לאדם לפעול כך? תהיה אשר תהיה נקודת המבט שממנה אלוהים מדבר, יש לו סיבות לכך. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת המבט של הרוח, האם הייתם יכולים לבוא איתו במגע? לפיכך, הוא מדבר לעתים בגוף שלישי כדי להעניק לכם את דבריו ולהוביל אתכם אל תוך המציאות. כל דבר שאלוהים עושה הוא הולם. בקצרה, הכול נעשה בידי אלוהים, ואסור לכם להטיל בכך ספק. הוא אלוהים, ותהיה אשר תהיה נקודת מבט שממנה הוא ידבר, הוא תמיד יהיה אלוהים. זוהי אמת שלא משתנה. תהיה אשר תהיה הדרך שבה הוא יעבוד, הוא עדיין אלוהים, ומהותו לא תשתנה! פטרוס אהב את אלוהים כל כך והיה אדם כלבבו של אלוהים, אך אלוהים לא היה לו עד כאדוננו או המשיח, מפני שמהותו של ברוא היא כפי שהיא, והיא לעולם לא יכולה להשתנות. בעבודתו, אלוהים לא מציית לכללים, אלא משתמש בשיטות שונות כדי שעבודתו תהיה יעילה, וכדי לאפשר לאדם להכיר אותו באופן עמוק יותר. כל שיטת עבודה שלו עוזרת לאדם להכיר אותו, ומטרתה להפוך את האדם למושלם. יהיו אשר יהיו שיטות העבודה שבהן הוא משתמש, מטרתה של כל אחת מהן היא לבנות את האדם ולהפוך אותו למושלם. אף על פי שאחת משיטותיו נמשכה זמן רב מאוד, מטרתה הייתה לחשל את אמונתו של האדם באלוהים. לפיכך, אסור שיהיה בליבכם ספק. כל אלה שלבים בעבודתו של אלוהים, ועליכם להישמע להם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דבר האל משיג הכל

דבר אלוהים היומי  מובאה 35

אלוהים ירד אל פני האדמה בעיקר כדי לומר את דבריו. הדבר שעמו אתם באים במגע הוא דבר האל, הדבר שאתם רואים הוא דבר האל, הדבר שאתם שומעים הוא דבר האל, הדבר שאתם מצייתים לו הוא דבר האל, הדבר שאתם חווים הוא דבר האל, וההתגלמות הזו של אלוהים משתמשת בעיקר בדבר האל כדי להפוך את האדם למושלם. אלוהים בהתגלמותו לא עושה אותות ומופתים, ובייחוד, הוא לא עושה את העבודה שעשה ישוע בעבר. על אף ששניהם אלוהים וששניהם בשר ודם, כהונתם לא זהה. בבואו של ישוע, גם הוא עשה חלק מעבודתו של אלוהים ואמר כמה דברים – אך מה הייתה העבודה העיקרית שהוא הגשים? הדבר העיקרי שהוא הגשים היה עבודת הצליבה. הוא התגלם בדמות בשר ודם חוטאים כדי להשלים את עבודת הצליבה ולגאול את האנושות כולה, ולמען חטאיה של האנושות כולה הוא שימש כקורבן חטאת. זוהי העבודה העיקרית שהוא הגשים. בסופו של דבר, הוא העניק לבאים אחריו את נתיב הצלב כדי שהוא ינחה אותם. מטרת בואו של ישוע הייתה בעיקר להשלים את עבודת הגאולה. הוא גאל את האנושות כולה והביא לאדם את בשורת מלכות השמיים, ויתרה מכך, הוא הביא את הנתיב למלכות השמיים. כתוצאה מכך, כל הבאים אחריו אמרו, "עלינו לצעוד בנתיב הצלב ולהקריב את עצמנו למען הצלב." כמובן, בראשית ישוע עשה גם עבודה אחרת ואמר דברים כדי לגרום לאדם להכות על חטא ולהתוודות על חטאיו. עם זאת, כהונתו הייתה עדיין הצליבה, ושלוש השנים וחצי שבהן הוא הטיף על הדרך היו הכנה לצליבה שבאה לאחר מכן. הפעמים שבהן ישוע התפלל היו אף הן למען הצליבה. חיי האדם הרגיל שהוא ניהל ושלושים ושלוש השנים וחצי שבהן הוא חי על פני האדמה, נועדו בעיקר להשלמת עבודת הצליבה, הן נועדו להעניק לו כוח כדי שיוכל לבצע עבודה זו, וכתוצאה מכך, אלוהים הפקיד בידיו את עבודת הצליבה. איזו עבודה יגשים אלוהים בהתגלמותו כיום? כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם בעיקר כדי להשלים את עבודת "הדבר מופיע בבשר" ולהשתמש בדברו כדי להפוך את האדם למושלם ולגרום לו לקבל את הטיפול והזיכוך של דבר האל. בדבריו, הוא גורם לכם לזכות באספקה ובחיים. בדבריו אתם רואים את עבודתו ואת מעשיו. אלוהים משתמש בדברו כדי להמיט עליכם ייסורים ולזכך אתכם, ולפיכך, אם אתם סובלים קשיים, גם זה נובע מדבר האל. כיום, אלוהים עובד לא באמצעות עובדות אלא באמצעות מילים. רק לאחר שדברו מגיע אליכם, רוח הקודש יכולה לעבוד בתוככם ולגרום לכם לסבול כאב או להרגיש מתיקות. רק דבר האל יכול להביא אתכם אל תוך המציאות, ורק דבר האל מסוגל להפוך אתכם למושלמים. על כן, לכל הפחות עליכם להבין זאת: העבודה שאלוהים עושה באחרית הימים היא בעיקר השימוש בדברו כדי להפוך כל אדם למושלם וכדי להנחות את האדם. כל העבודה שהוא עושה היא באמצעות הדבר. הוא לא נעזר בעובדות כדי לייסר אתכם. יש מקרים שבהם בני אדם מסוימים מתנגדים לאלוהים. אלוהים לא גורם לכם לאי-נוחות רבה, בשרכם לא חווה ייסורים ולא סובל קשיים – אך מיד כשדבר האל מגיע אליכם ומזכך אתכם, אתם לא יכולים לשאת זאת. האין זה כך? בזמנם של עושי השירות, אלוהים אמר להשליך את האדם לבור התהום. האם האדם אכן הגיע אל בור התהום? רק באמצעות השימוש במילים לזיכוך האדם, האדם נכנס לבור התהום. על כן, באחרית הימים, כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא נעזר בעיקר בדברו כדי להגשים את הכול ולהבהיר את הכול. רק מדבריו אפשר להבין מה הוא; רק מדבריו אפשר להבין שהוא אלוהים עצמו. כשאלוהים בהתגלמותו יורד אל פני האדמה, הוא לא עושה שום עבודה מלבד אמירת דברים – לכן, אין צורך בעובדות; די במילים. זאת משום שהוא בא בעיקר כדי לעשות את עבודתו, לאפשר לאדם לחזות בעוצמתו ובעליונותו בדבריו, לאפשר לאדם להבין מדבריו שהוא מסתתר בענווה ולאפשר לאדם להכיר את כל כולו מדבריו. כל מה ששייך לאלוהים וכל מה שאלוהים הינו מצוי בדבריו; חוכמתו ונפלאותו מצויות בדבריו. כך מתגלות לכם השיטות הרבות שבהן אלוהים אומר את דבריו. רוב עבודתו של אלוהים במשך כל הזמן הזה היה אספקה, גילוי וטיפול למען האדם. הוא לא מקלל אדם כלאחר יד, ואפילו כשהוא כן מקלל אותו, הוא עושה זאת באמצעות דברו. על כן, בעידן הזה שבו אלוהים מתגלם כבשר ודם, אל תנסו לראות שוב את אלוהים כשהוא מרפא חולים ומגרש שדים, ואל תחפשו תמיד אותות – אין טעם! האותות האלה לא יכולים להפוך את האדם למושלם! במילים פשוטות: כיום, האל הממשי עצמו שמתגלם כבשר ודם לא פועל. הוא מדבר. זו האמת! הוא משתמש בדבריו כדי להפוך אתכם למושלמים וכדי להאכיל ולהשקות אתכם. הוא משתמש בדבריו גם כדי לעבוד, והוא משתמש בהם במקום עובדות כדי לגרום לכם להכיר את ממשיותו. אם אתם מסוגלים לתפוס את הסגנון הזה של עבודתו של אלוהים, קשה לכם להיות שליליים. במקום להתמקד בדברים שליליים, עליכם להתמקד רק בדברים החיוביים – כלומר בין שדברי האל מתגשמים ובין שלא, ובין שמופיעות עובדות ובין שלא, אלוהים גורם לאדם לזכות בחיים מתוך דבריו, וזה האות המשמעותי ביותר, ועוד יותר מכך, זוהי עובדה שאין עליה עוררין. זו העדות הטובה ביותר שאפשר להכיר באמצעותה את אלוהים, וזה אות משמעותי עוד יותר מהאותות. רק הדברים האלה יכולים להפוך את האדם למושלם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דבר האל משיג הכל

דבר אלוהים היומי  מובאה 36

מיד כשנפתח עידן המלכות, אלוהים החל לבטא את דבריו. בעתיד, הדברים האלה יתגשמו בהדרגה, ובעת הזו, האדם יגדל אל תוך החיים. שימושו של אלוהים בדבריו לגילוי טבעו המושחת של האדם הוא אמיתי יותר והכרחי יותר. אלוהים משתמש אך ורק בדברו כדי לעשות את עבודתו, במטרה להפוך את אמונתו של האדם למושלמת. זאת מפני שהיום הוא עידן הדבר, והוא מצריך אמונה, נחישות ושיתוף פעולה מצד האדם. עבודתו של אלוהים בהתגלמותו באחרית הימים היא להשתמש בדברו למטרות של שירות ותמיכה באדם. רק לאחר שאלוהים בהתגלמותו יסיים לומר את דבריו, הם יתחילו להתגשם. במהלך הדיבור, דבריו לא מתגשמים, מפני שכאשר הוא בשלב הבשר ודם, דבריו לא יכולים להתגשם. זאת על מנת שהאדם יוכל לראות שאלוהים הוא בשר ודם ולא רוח, כדי שהאדם יוכל לחזות בממשותו של אלוהים במו עיניו. ביום שבו עבודתו תושלם – כשכל הדברים שעליו לומר על פני האדמה כבר ייאמרו – דבריו יתחילו להתגשם. עידן הגשמת דברי האל אינו כעת, מפני שאלוהים לא סיים לומר את דבריו. לפיכך, כשתראו שאלוהים עדיין אומר את דבריו על פני האדמה, אל תמתינו להגשמת דבריו. כשאלוהים יחדל לומר את דבריו, וכשעבודתו על פני האדמה תושלם, אז דבריו יתחילו להתגשם. מבחינה אחת, יש אספקת חיים בדברים שהוא אומר על פני האדמה. מבחינה אחרת, יש נבואה – נבואה על העתיד לבוא, על דברים שייעשו ועל דברים שטרם הושגו. גם בדבריו של ישוע הייתה נבואה. מבחינה אחת הוא סיפק חיים, ומבחינה אחרת הוא אמר דברי נבואה. כיום לא מדובר באמירת דברים וקביעת עובדות בעת ובעונה אחת, מפני שיש פער גדול מדי בין מה שהאדם יכול לראות במו עיניו לבין מה שאלוהים עושה. ניתן רק לומר שלאחר שעבודתו של אלוהים תושלם, דבריו יתגשמו, והעובדות יבואו לאחר דברי האל. באחרית הימים, אלוהים בהתגלמותו מבצע את כהונת הדבר על פני האדמה, ובביצוע כהונת הדבר, הוא רק אומר דברים ולא מתעניין בעניינים אחרים. לאחר שעבודתו של אלוהים תשתנה, דבריו יתחילו להתגשם. כיום, דבריו משמשים תחילה כדי להפוך אתכם למושלמים. כשהוא יזכה בכבוד בתבל כולה, תושלם עבודתו. כל הדברים שהיו צריכים להיאמר ייאמרו, כל הדברים יהפכו לעובדות. אלוהים ירד אל פני האדמה באחרית הימים כדי לבצע את כהונת הדבר, על מנת שבני אדם רבים יוכלו להכיר אותו ועל מנת שהאדם יוכל לראות מה הוא, לראות את חוכמתו ואת כל מעשיו הנפלאים מתוך דברו. במהלך עידן המלכות, אלוהים משתמש בעיקר בדברו כדי לכבוש את כל בני האדם. בעתיד, דברו יגיע גם לכל דת, מגזר, אומה וזרם. אלוהים משתמש בדברו כדי לכבוש, לגרום לכל בני האדם להבין שדברו נושא עמו סמכות ועוצמה – על כן, כיום אתם ניצבים רק בפני דבר האל.

הדברים שאלוהים אומר בעידן הזה שונים מאלה שנאמרו במהלך עידן החוק, וכן מהדברים שנאמרו במהלך עידן החסד. בעידן החסד, אלוהים לא עשה את העבודה של דבר האל, אלא רק תיאר את הצליבה כדי לגאול את האנושות כולה. בכתבי הקודש מתוארים רק הסיבה לכך שהיה על ישוע להיצלב, הייסורים שהוא סבל על הצלב והאופן שבו על האדם להיצלב למען אלוהים. במהלך העידן ההוא, כל העבודה שאלוהים עשה התרכזה בצליבה. במהלך עידן המלכות, אלוהים בהתגלמותו אומר דברים כדי לכבוש את כל מאמיניו. זהו "הדבר מופיע בבשר" – אלוהים בא באחרית הימים כדי לעשות את עבודתו, כלומר הוא בא להגשים את החשיבות האמיתית של הדבר המופיע בבשר. הוא רק אומר דברים, ולעתים רחוקות יש הופעה של עובדות. זוהי עצם המהות של הדבר המופיע בבשר, וכשאלוהים בהתגלמותו אומר את דבריו, זוהי הופעתו של הדבר בבשר וזה הדבר המתגלם בבשר. "בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר". הדבר הזה (עבודת הופעתו של הדבר בבשר) הוא העבודה שאלוהים יגשים באחרית הימים, וזהו הפרק האחרון בכל תוכנית הניהול שלו. לכן אלוהים צריך לרדת אל פני האדמה ולבטא את דבריו בבשר. מה שנעשה היום, מה שייעשה בעתיד, מה שאלוהים יגשים, יעדו הסופי של האדם, בני האדם שיזכו בישועה, בני האדם שיושמדו, וכן הלאה – כל העבודה הזו שיש להשיג בסוף תוארה כולה בבירור, וכולה נועדה להגשים את החשיבות האמיתית של הדבר המופיע בבשר. הצווים המנהליים והחוקה שנקבעו בעבר, בני האדם שיושמדו, בני האדם שיבואו למנוחה – על כל הדברים הללו להתגשם. זוהי העבודה העיקרית שמגשים אלוהים בהתגלמותו באחרית הימים. הוא גורם לבני אדם להבין לאן שייכים בני האדם שאלוהים הועיד מראש ולאן שייכים אלה שאלוהים לא הועיד מראש, כיצד יסווגו עמו ובניו, מה יקרה לישראל, מה יקרה למצרים – בעתיד, כל אחד מהדברים האלו יוגשם. קצב עבודתו של אלוהים מואץ. אלוהים משתמש בדברו כאמצעי לגלות לאדם מה ייעשה בכל עידן, מה יעשה אלוהים בהתגלמותו באחרית הימים ומה הכהונה שעליו לבצע. כל הדברים האלה נועדו להגשים את משמעותו האמיתית של הדבר המופיע בבשר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דבר האל משיג הכל

דבר אלוהים היומי  מובאה 37

אלוהים עושה את עבודתו בתבל כולה. כל מאמיניו חייבים לקבל את דברו, ולאכול ולשתות את דברו. איש לא יכול להפוך לנחלתו של אלוהים על ידי ראיית האותות והמופתים שאלוהים עושה. לאורך העידנים, אלוהים תמיד השתמש בדברו כדי להפוך את האדם למושלם, ולכן אסור לכם להקדיש את כל תשומת לבכם לאותות ומופתים, אלא לשאוף לכך שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים. בעידן החוק של התנ"ך, אלוהים אמר כמה דברים, ובעידן החסד, גם ישוע אמר דברים רבים. לאחר שישוע אמר דברים רבים, השליחים והתלמידים שבאו מאוחר יותר גרמו לבני אדם לנהוג על פי הדברות שישוע קבע וחוו חוויות על פי המילים והעקרונות שישוע דיבר עליהם. באחרית הימים, אלוהים משתמש בעיקר בדברו כדי להפוך את האדם למושלם. הוא לא משתמש באותות ובמופתים כדי לדכא את האדם או כדי לשכנע אותו. זה לא יכול להבהיר את עוצמתו של אלוהים. אילו אלוהים היה רק עושה אותות ומופתים, לא היה ניתן להבהיר את ממשיותו של אלוהים, ולכן לא היה ניתן להפוך את האדם למושלם. אלוהים לא הופך את האדם למושלם באמצעות אותות ומופתים, אלא נעזר בדברו כדי להשקות את האדם ולרעות אותו. לאחר מכן, האדם הופך לצייתן לגמרי ומכיר את אלוהים. זו המטרה של העבודה שהוא עושה והדברים שהוא אומר. אלוהים לא משתמש בשיטה של עשיית אותות ומופתים כדי להפוך את האדם למושלם – הוא משתמש בדברים ובשיטות עבודה רבות ושונות כדי להפוך את האדם למושלם. בין שאלוהים מבצע זיכוך, טיפול, גיזום או אספקת דברים, הוא עושה זאת על ידי דיבור מנקודות מבט רבות ושונות, כדי להפוך את האדם למושלם ולאפשר לו להכיר טוב יותר את העבודה, החוכמה והנפלאות של אלוהים. כשהאדם יושלם כאשר אלוהים יחתום את העידן באחרית הימים, הוא יהיה ראוי לחזות באותות ומופתים. כשתכירו את אלוהים ותהיו מסוגלים להישמע לאלוהים בלי קשר למעשיו, לא יהיו לכם עוד תפיסות אודותיו כאשר תראו אותות ומופתים. לעת עתה, אתם מושחתים ואתם לא מסוגלים להישמע לאלוהים לגמרי – האם לדעתכם אתם ראויים לראות במצב זה אותות ומופתים? המועד שבו אלוהים יעשה אותות ומופתים הוא המועד שבו הוא יעניש את האדם ושבו יתחלף העידן. יתרה מכך, זה יקרה כשייחתם העידן. כשעבודתו של אלוהים מתבצעת כרגיל, הוא לא עושה אותות ומופתים. קל לו עד מאוד לעשות אותות ומופתים, אך זה לא עיקרון עבודתו של אלוהים, וזו לא המטרה שלשמה אלוהים מנהל את האדם. אילו האדם היה רואה אותות ומופתים וגופו הרוחני של אלוהים היה מופיע בפני האדם, כל בני האדם היו מאמינים באלוהים, הלא כן? אמרתי בעבר שאלוהים זוכה בקבוצה של מתגברים מהמזרח – מתגברים שיוצאים מהצרה הגדולה. מה פירושם של הדברים האלה? פירושם הוא שבני האדם האלה שהפכו לנחלתו של אלוהים נעשו צייתנים באמת רק לאחר שהם עברו משפט וייסורים, טיפול, גיזום וזיכוכים מסוגים שונים. אמונתם של בני האדם האלה לא מעורפלת ומופשטת, אלא אמיתית. הם לא ראו אותות ומופתים או ניסים כלשהם. הם לא מדברים על אותיות ודוקטרינות סתומים או על תובנות עמוקות. במקום זאת, יש בידיהם מציאות, ודברי האל וידע אמיתי על ממשיותו של אלוהים. קבוצה כזו מסוגלת יותר להבהיר את עוצמתו של אלוהים, הלא כן? עבודתו של אלוהים באחרית הימים היא עבודה אמיתית. בעידן של ישוע, הוא לא בא כדי להפוך את האדם למושלם, אלא כדי לגאול את האדם, ולכן הוא עשה כמה ניסים כדי לגרום לבני אדם להיות חסידיו. זאת מכיוון שהוא בא בעיקר כדי להשלים את עבודת הצליבה, ועשיית אותות לא הייתה חלק מן העבודה של כהונתו. האותות והמופתים האלה היו עבודה שנעשתה כדי להפוך את עבודתו ליעילה. הם היו עבודה נוספת, והם לא ייצגו את עבודת העידן כולו. גם במהלך עידן החוק של התנ"ך, אלוהים עשה אותות ומופתים. עם זאת, העבודה שאלוהים עושה היום היא עבודה ממשית, והוא בהחלט לא יעשה אותות ומופתים כעת. אם הוא היה עושה אותות ומופתים, עבודתו הממשית הייתה משתבשת, והוא לא היה מצליח לעשות עוד עבודה. אילו אלוהים היה אומר להשתמש בדברו כדי להפוך את האדם למושלם, אך גם היה עושה אותות ומופתים, האם אפשר היה להבהיר אם אדם מאמין בו באמת או לא? לפיכך, אלוהים לא עושה דברים כאלה. יש באדם יותר מדי מן הדת. אלוהים בא באחרית הימים כדי לסלק את כל התפיסות הדתיות ואת הדברים העל-טבעיים שבאדם ולגרום לו להכיר את ממשיותו של אלוהים. אלוהים בא כדי להסיר צלם מופשט ודמיוני של אל – צלם של אל שבמילים אחרות לא קיים כלל. על כן, כעת הדבר היחיד שיש לו ערך רב הוא שתכירו את המציאות! האמת גוברת על הכל. כמה אמת יש ברשותכם כיום? האם כל מה שעושה אותות ומופתים הוא אלוהים? גם רוחות רעות יכולות לעשות אותות ומופתים – האם כולן אלוהים? הדבר שהאדם מחפש באמונתו באלוהים הוא האמת, והדבר שהוא עוסק בחיפוש אחריו הוא החיים, ולא אותות ומופתים. זו צריכה להיות מטרתו של כל מי שמאמין באלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דבר האל משיג הכל

דבר אלוהים היומי  מובאה 38

עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם בקרב המאמינים נותר חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, ושעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: אם הם האמינו, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהייתה בלתי נתפסת עבור תלמידיו, ואמר דברים רבים שבני האדם לא הבינו. זאת משום שבזמנו, הוא לא סיפק כל הסבר. לפיכך, כמה שנים לאחר שהוא עזב, מתי יצר את שושלת היוחסין שלו, ואחרים גם עשו עבודה רבה שהייתה רצון האדם. ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שנצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר ולעשות עבודה רבה יותר, ותהליכים רבים צריכים להתקיים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ולהבין אפילו את אמונתכם העיוורת בספרי הקודש והערצתכם אותם. השלב הזה יאפשר לכם לתפוס את כל זה באופן יסודי. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי לעשות את עבודת הסיום? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם דבריו נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה אמר ומה לא אמר, מכיוון ששליחותו לא הייתה שליחות של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה ההוא נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב הנוכחי. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. השלב האחרון יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וסטיותיו ושגיאותיו האחרות יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשכך יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה. עבודתו של יהוה הייתה בריאת העולם, זו הייתה הראשית. שלב העבודה הנוכחי הוא סופה של העבודה והסיכום. בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, ואילו השלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הטמא והחשוך מכל הזה ייכבשו והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים ושהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יקרה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, עבודת הכיבוש בסין לכשעצמה נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר ודם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם אב-הטיפוס של האנושות המושחתת כולה. אין פירוש הדבר שלמדינות אחרות אין בעיות כלל. התפיסות של האדם כולן זהות, ועל אף שייתכן שיש לבני האדם במדינות האלה איכות טובה, אם הם לא מכירים את אלוהים, פירוש הדבר הוא שהם מתנגדים לו. מדוע גם היהודים התנגדו לאלוהים והמרו את פיו? מדוע גם הפרושים התנגדו לו? מדוע יהודה איש קריות בגד בישוע? בזמנו, רבים מהתלמידים לא הכירו את ישוע. אחרי שישוע נצלב וקם לתחייה, מדוע בני האדם עדיין לא האמינו בו? כל מרדנותו של האדם זהה, הלא כן? העניין הוא רק שהסינים משמשים כדוגמה, וכשהם ייכבשו, הם יהפכו לאות ולמופת וישרתו כנקודת התייחסות לאחרים. מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה נולדו – כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תהיה הרבה יותר קלה. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 39

עידן החסד החל עם שמו של ישוע. כשישוע החל לבצע את כהונתו, רוח הקודש החלה להעיד על שמו של ישוע, ושמו של יהוה כבר לא הוזכר. במקום זאת, רוח הקודש לקחה על עצמה את העבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. עדותם של אלה שהאמינו בו נישאה למען ישוע המשיח, והעבודה שהם עשו נועדה גם היא למען ישוע המשיח. הפירוש של סיומו של עידן החוק של תקופת התנ"ך היה שתמה העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של יהוה. מאותו רגע ואילך, שמו של אלוהים כבר לא היה יהוה, אלא במקום זאת הוא נקרא ישוע, ומאותו רגע ואילך, רוח הקודש החלה את עבודתה בעיקר תחת שמו של ישוע. על כן, בני האדם שעדיין אוכלים ושותים כיום את דברי יהוה ואשר עדיין עושים הכול בהתאם לעבודה של עידן החוק – האם אינכם דבקים בכללים בעיוורון? האין אתם מקובעים בעבר? אתם יודעים כעת שאחרית הימים הגיעה. האם ייתכן שכאשר ישוע יבוא, הוא עדיין ייקרא ישוע? יהוה אמר לעם ישראל שהמשיח יבוא, אך כשהוא הגיע, הוא לא נקרא משיח אלא ישוע. ישוע אמר שהוא ישוב, ושהוא יגיע כשם שהוא עזב. אלה היו דבריו של ישוע, אך האם ראית את האופן שבו ישוע עזב? ישוע עזב רכוב על גבי ענן לבן, אך האם ייתכן שהוא יחזור באופן אישי בין בני האדם על גבי ענן לבן? לו כך היה, הוא עדיין היה נקרא ישוע, הלא כן? כשישוע ישוב, העידן כבר התחלף, ולכן איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? האם ייתכן שאלוהים יכול להיקרא רק בשמו של ישוע? האם הוא אינו רשאי להיקרא בשם חדש בעידן חדש? האם צלמו של אדם אחד מסוים ושמו של אדם אחד מסוים יכולים לייצג את אלוהים בכללותו? בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ונקרא בשם חדש. איך ייתכן שהוא יעשה אותה עבודה בעידנים שונים? איך ייתכן שהוא ידבק בישן? השם ישוע נלקח למען עבודת הגאולה, ולכן האם אלוהים עדיין ייקרא באותו שם כשהוא ישוב באחרית הימים? האם הוא עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך קרויים בשמות שונים בעידנים שונים? האין זה משום שהעידנים של עבודתם שונים? האם שם אחד יכול לייצג את אלוהים בכללותו? מכיוון שכך, אלוהים חייב להיקרא בשם שונה בעידן שונה, ועליו להשתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן ולייצג את העידן. מכיוון שאף שם אחד לא יכול לייצג במלואו את אלוהים עצמו וכל שם מסוגל רק לייצג את ההיבט הזמני של טבעו של אלוהים בעידן מסוים, כל מה שהשם צריך לעשות הוא לייצג את עבודתו של אלוהים. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם שמתאים לטבעו על מנת לייצג את העידן כולו. בין שמדובר בעידן של יהוה או בעידן של ישוע, כל עידן מיוצג על ידי שם. בסופו של עידן החסד, הגיע העידן האחרון, וישוע כבר הגיע. איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? איך ייתכן שהוא עדיין ילבש את דמותו של ישוע בקרב בני האדם? האם שכחת שישוע היה רק צלמו של אדם מנצרת? האם שכחת שישוע היה רק גואל האנושות? איך ייתכן שהוא ייקח על עצמו את עבודת הכיבוש ואת העבודה של הפיכת האדם למושלם באחרית הימים? ישוע עזב כשהוא רכוב על גבי ענן לבן – זו עובדה – אך איך ייתכן שהוא ישוב על ענן לבן בקרב בני האדם ועדיין ייקרא ישוע? אם הוא באמת היה בא על גבי ענן לבן, איך ייתכן שהאדם לא היה מזהה אותו? בני האדם בכל רחבי העולם היו מזהים אותו, הלא כן? במקרה הזה, רק ישוע יהיה אלוהים, הלא כן? במקרה הזה, צלמו של אלוהים יראה כמו יהודי, וגם יהיה זהה לנצח נצחים. ישוע אמר שהוא יגיע כשם שהוא עזב, אך האם אתה יודע את הפירוש האמיתי של דבריו? האם ייתכן שהוא אמר זאת לקבוצה זו שלכם? כל מה שאתה יודע הוא שהוא יגיע כשם שהוא עזב, על גבי ענן, אך האם אתה יודע בדיוק כיצד אלוהים עצמו עושה את עבודתו? לו באמת היית מסוגל להבין זאת, אזי כיצד יש להסביר את הדברים שישוע אמר? הוא אמר, "כשבר האנוש יבוא באחרית הימים, הוא עצמו לא יידע זאת, המלאכים לא יידעו, השליחים בשמיים לא יידעו, והאנושות כולה לא תדע. רק האב יידע, כלומר רק רוח הקודש תדע." אפילו בר האנוש עצמו אינו יודע, אבל אתה מסוגל להבין ולדעת זאת? לו היית מסוגל לדעת זאת ולראות זאת במו עיניך, הדברים האלה היו נאמרים לחינם, הלא כן? ומה ישוע אמר בזמנו? "אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב לְבַדּוֹ. כִּימֵי נֺנֹחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. ...לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם". כשיבוא היום, בר האנוש עצמו לא יידע זאת. הביטוי "בר האנוש" מתייחס להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם, בן אנוש רגיל מן השורה. אפילו בר האנוש עצמו אינו יודע, אז איך ייתכן שאתה תדע זאת? ישוע אמר שהוא יגיע כשם שהוא עזב. כשהוא מגיע, אפילו הוא עצמו אינו יודע זאת, אז איך ייתכן שהוא יודיע לך על כך מראש? האם אתה מסוגל לראות את בואו? האין זו בדיחה?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 40

בכל פעם שאלוהים בא אל פני האדמה, הוא משנה את שמו, את מינו, את צלמו ואת עבודתו. הוא אינו חוזר על עבודתו. הוא אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישַן. כשהוא בא בעבר, הוא נקרא ישוע. האם ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע הפעם, כשהוא יבוא שנית? כשהוא בא בעבר, הוא היה זכר, האם ייתכן שהוא יהיה שוב זכר הפעם? כשהוא בא במהלך עידן החסד, עבודתו הייתה להיצלב. כשהוא יבוא שוב, האם ייתכן שהוא עדיין יגאל את האנושות מחטא? האם ייתכן שהוא ייצלב שוב? זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם לא ידעת שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן? יש כאלה שאומרים שאלוהים אינו ניתן לשינוי. זה נכון, אך הדבר מתייחס לטבע ולמהות של אלוהים שאינם ניתנים לשינוי. שינויים בשמו ובעבודתו אינם מוכיחים שמהותו השתנתה. במילים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, וזה לעולם לא ישתנה. אם אתה אומר שעבודתו של אלוהים אינה משתנה, האם הוא יהיה מסוגל להשלים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים? אתה יודע רק שאלוהים לעולם אינו משתנה, אך האם אתה יודע שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן? אם עבודתו של אלוהים אינה משתנה, איך ייתכן שהוא הוביל את האנושות לכל אורך הדרך עד היום הזה? אם אלוהים אינו ניתן לשינוי, מדוע הוא כבר עשה את העבודה של שני עידנים? עבודתו לעולם אינה מפסיקה להתקדם, כלומר טבעו מתגלה לאדם בהדרגה, ומה שמתגלה הוא טבעו הפנימי. בראשית, טבעו של אלוהים היה נסתר מהאדם, הוא אף פעם לא גילה את טבעו לאדם, והאדם פשוט לא הכיר אותו כלל. משום כך, אלוהים משתמש בעבודתו כדי לגלות את טבעו בהדרגה לאדם. אך עבודה כזו אין פירושה שטבעו של אלוהים משתנה בכל עידן. אין זה המצב שטבעו של אלוהים משתנה ללא-הרף משום שרצונו תמיד משתנה. במקום זאת, העניין הוא שמפני שעידני עבודתו שונים, אלוהים לוקח את טבעו הפנימי במלואו ומגלה אותו לאדם, שלב אחר שלב, כדי שהאדם יוכל להכיר את אלוהים. אולם איך בכך בשום אופן הוכחה לכך שבמקור, לא היה לאלוהים שום טבע מסוים, או שטבעו השתנה בהדרגה בחלוף העידנים – הבנה כזו תהיה שגויה. אלוהים מגלה לאדם את טבעו הפנימי והמסוים – את מה שהוא – בהתאם להתחלפות העידנים. העבודה של עידן אחד אינה יכולה לבטא את כלל טבעו של אלוהים. על כן, המילים "אלוהים תמיד חדש והוא לעולם אינו ישַן" מתייחסות לעבודתו, והמילים "אלוהים אינו ניתן לשינוי" מתייחסות למה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים באופן פנימי. כך או כך, אסור לכם לתלות את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, ואסור לכם לתחום אותה במילים מתות. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים אינו פשטני כל כך כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו אינה יכולה להשתהות באף עידן בודד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יכול להיות שמו של אלוהים, ואלוהים יכול גם לעשות את עבודתו תחת השם ישוע. זה סימן לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת הלאה.

אלוהים הוא תמיד אלוהים, והוא לעולם לא יהפוך לשטן. השטן הוא תמיד השטן, והוא לעולם לא יהפוך לאלוהים. חוכמתו של אלוהים, מופלאותו של אלוהים, צדקתו של אלוהים ומלכותיותו של אלוהים לעולם לא ישתנו. מהותו ומה שהוא לעולם לא ישתנו. עם זאת, באשר לעבודתו, היא תמיד מתקדמת הלאה ותמיד מעמיקה, מכיוון שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישַן. בכל עידן אלוהים מאמץ שם חדש, בכל עידן הוא עושה עבודה חדשה, ובכל עידן הוא מתיר לברואי האל לראות את רצונו החדש ואת טבעו החדש. אם בני האדם בעידן חדש לא יצליחו לראות את הבעת טבעו החדש של אלוהים, הם יצלבו אותו לעד, הלא כן? ובעשותם כן, הם יגדירו את אלוהים, הלא כן? אילו אלוהים התגלם כבשר ודם רק כזכר, בני האדם היו מגדירים אותו כזכר, כאלוהי הגברים, ולא היו מאמינים לעולם שהוא אלוהי הנשים. הגברים היו סוברים אז שאלוהים הוא בן מינם של הגברים, שאלוהים הוא ראש הגברים – אך מה לגבי הנשים? אין זה הוגן. האין זה יחס מועדף? אילו כך היה, אלוהים היה מושיע רק גברים כמוהו, ואף אישה לא הייתה זוכה בישועה. כשאלוהים ברא את האנושות, הוא ברא את אדם וברא את חוה. הוא לא ברא רק את אדם, אלא ברא הן את הזכר והן את הנקבה בצלמו. אלוהים הוא לא רק אלוהי הגברים – הוא גם אלוהי הנשים. אלוהים נכנס לעידן חדש של עבודה באחרית הימים. הוא יגלה אפילו יותר מטבעו, ולא יהיו אלה החמלה והאהבה מתקופתו של ישוע. מכיוון שיש לאלוהים עבודה חדשה על הפרק, העבודה הזו תלווה בטבע חדש. על כן, אילו רוח האל הייתה עושה את העבודה הזו – אילו אלוהים לא היה מתגלם כבשר ודם, ובמקום זאת רוח האל הייתה מדברת ישירות באמצעות רעמים, כך שלא הייתה לאדם כל דרך לבוא איתה במגע – האם האדם היה מסוגל להכיר את טבעו של אלוהים? אילו רק רוח האל הייתה עושה את העבודה, הרי שלא הייתה לאדם כל דרך להכיר את טבעו של אלוהים. בני האדם יכולים לחזות בטבעו של אלוהים במו עיניהם רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, כשהדבר מופיע בבשר וכשהוא מבטא את כלל טבעו באמצעות הבשר והדם. אלוהים באמת ובתמים חי בקרב בני האדם. הוא מוחשי. האדם ממש יכול לבוא במגע עם טבעו, לבוא במגע עם מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. רק כך האדם יכול להכיר את אלוהים באמת. בו בזמן, אלוהים גם השלים את העבודה שבה "אלוהים הוא אלוהי הגברים ואלוהי הנשים", והשלים את כלל עבודתו כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 41

עבודתו של אלוהים לאורך כל הניהול שלו ברורה לחלוטין: עידן החסד הוא עידן החסד, ואחרית הימים היא אחרית הימים. יש הבדלים ברורים בין העידנים השונים, מכיוון שבכל עידן אלוהים עושה עבודה שמייצגת את העידן הזה. כדי שהעבודה של אחרית הימים תיעשה, חייבים להתקיים שריפה, משפט, ייסורים, חרון אף והשמדה, כדי לסיים את העידן. השם 'אחרית הימים' מתייחס לעידן האחרון. במהלך העידן האחרון, האם אלוהים לא יסיים את העידן? על מנת לסיים את העידן, אלוהים חייב להביא איתו ייסורים ומשפט. רק כך הוא יכול לסיים את העידן. התכלית של ישוע הייתה שהאדם יוכל להמשיך לשרוד ולהמשיך בחייו, ושהוא יוכל להתקיים טוב יותר. הוא הושיע את האדם מחטא כדי שהאדם יוכל לחדול לשקוע בשחיתות ולהפסיק לחיות בשאול ובגיהינום, ובכך שהוא הושיע את האדם מהשאול ומהגיהינום, הוא אפשר לו להמשיך לחיות. כעת הגיעה אחרית הימים. אלוהים ישמיד את האדם ויחסל לחלוטין את האנושות, כלומר הוא יחולל שינוי במרד של האנושות. משום כך, אלוהים לא יוכל לסיים את העידן או להגשים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים באמצעות הטבע הרחום והאוהב מהעבר. כל עידן כולל ייצוג מיוחד של טבעו של אלוהים וכל עידן מכיל עבודה שאלוהים צריך לעשות. על כן, העבודה שאלוהים עצמו עושה בכל עידן מכילה את הביטוי של טבעו האמיתי, והן שמו והן העבודה שהוא עושה מתחלפים עם העידנים – הם חדשים לגמרי. במהלך עידן החוק, העבודה של הכוונת האנושות נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון החל על פני האדמה. בשלב הזה, העבודה הייתה בניית בית המקדש והמזבח, ושימוש בחוק כדי לכוון את עם ישראל ולעבוד בקרבו. על ידי הכוונת עם ישראל, יהוה כונן בסיס לעבודתו על פני האדמה. מהבסיס הזה, הוא הרחיב את העבודה מעבר לישראל, כלומר, הוא החל מישראל והפיץ את עבודתו החוצה, כך שהדורות המאוחרים יותר התוודעו בהדרגה לכך שיהוה הוא אלוהים, שיהוה הוא זה שברא את השמיים והארץ וכל צבאם ושיהוה הוא זה שברא את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו באמצעות עם ישראל, החוצה מעבר לכך. ארץ ישראל הייתה המקום הקדוש הראשון שבו יהוה עבד על פני האדמה, וארץ ישראל הייתה המקום הראשון שבו אלוהים בא לעבוד על פני האדמה. זו הייתה העבודה של עידן החוק. במהלך עידן החסד, ישוע היה האל שהושיע את האדם. מה שהוא היה ומה שהיה שייך לו היו חסד, אהבה, חמלה, איפוק, סבלנות, צניעות, אכפתיות וסובלנות, וחלק ניכר מהעבודה שהוא עשה היה למען גאולת האדם. טבעו היה טבע של חמלה ואהבה, ומשום שהיה רחום ואוהב, היה עליו להיצלב למען האדם, על מנת להוכיח שאלוהים אוהב לאדם כמוהו, עד כדי כך שהוא העלה את כל כולו כקורבן מנחה. במהלך עידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, כלומר אלוהים היה אל שהושיע את האדם, והוא היה אל רחום ואוהב. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, החמלה שלו והישועה שלו ליוו כל אדם ואדם. רק על ידי קבלת שמו של ישוע ונוכחותו, האדם היה מסוגל לזכות בשלווה ואושר, לקבל את ברכתו, את חסדיו העצומים והרבים ואת הישועה שלו. באמצעות הצליבה של ישוע, כל חסידיו קיבלו ישועה וחטאיהם נמחלו להם. במהלך עידן החסד, ישוע היה שמו של אלוהים. במילים אחרות, העבודה של עידן החסד נעשתה בעיקרה תחת השם ישוע. במהלך עידן החסד, אלוהים נקרא ישוע. הוא ביצע שלב של עבודה חדשה מעבר לזו של התנ"ך, ועבודתו הסתיימה בצליבה. זו הייתה כל עבודתו. לפיכך, במהלך עידן החוק, שמו של אלוהים היה יהוה, ובעידן החסד, שמו של ישוע ייצג את אלוהים. באחרית הימים, שמו של אלוהים הוא האל הכול יכול – האל הכול יכול שמשתמש בעוצמתו לכוון את האדם, לכבוש את האדם, לזכות באדם, ובסופו של דבר, לסיים את העידן. טבעו של אלוהים ניכר בכל עידן ובכל שלב בעבודתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 42

האם ייתכן שהשם ישוע – "עמנואל" – יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו? האם הוא יכול לבטא את אלוהים במלואו? אם האדם אומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע ושלא יכול להיות לו שום שם אחר, מפני שאלוהים אינו יכול לשנות את טבעו, הדברים האלה הם בהחלט חילול קודש! האם אתה מאמין שהשמות ישוע או עמנואל יכולים לייצג לבדם את אלוהים בכללותו? אלוהים יכול להיקרא בשמות רבים, אך מבין השמות הרבים הללו, אין אף שם אחד שמסוגל לתמצת את אלוהים כולו, ואין אף שם אחד שמסוגל לייצג את אלוהים לגמרי. על כן, יש לאלוהים שמות רבים, אך השמות הרבים האלה אינם יכולים לבטא לגמרי את טבעו של אלוהים, מכיוון שטבעו של אלוהים כה עשיר עד שהוא עולה על יכולתו של האדם להכיר אותו. אין שום דרך שבה האדם יכול לתמצת את אלוהים לגמרי בעזרת השפה האנושית. יש לאנושות אוצר מילים מוגבל בלבד לתמצת את כל מה שבני האדם יודעים על טבעו של אלוהים: גדול, מכובד, מופלא, בלתי נתפס, עליון, צודק, חכם וכן הלאה. מילים רבות כל כך! אוצר המילים המוגבל הזה לא מסוגל לתאר את המעט שהאדם היה עד לו מתוך טבעו של אלוהים. עם הזמן, רבים אחרים הוסיפו מילים שהם חשבו שמסוגלות לתאר טוב יותר את הלהט שבלבם: אלוהים דגול כל כך! אלוהים קדוש כל כך! אלוהים חביב כל כך! כיום, אמירות אנושיות כאלה הגיעו לשיאן, אך האדם עדיין אינו מסוגל לבטא את עצמו בבירור. על כן, עבור האדם, יש לאלוהים שמות רבים, אך אין לו שם אחד, זאת משום שהווייתו של אלוהים שופעת מדי ושפת האדם דלה מדי. מילה מסוימת אחת או שם מסוים אחד אינם מסוגלים לייצג את אלוהים במלואו. אם כן, האם אתה חושב ששמו יכול להיות קבוע? אלוהים כה גדול וכה קדוש, אך אתה מסרב להתיר לו לשנות את שמו בכל עידן חדש? לפיכך, בכל עידן שבו אלוהים עושה את העבודה שלו באופן אישי, הוא משתמש בשם שמתאים לעידן, כדי לתמצת את העבודה שהוא מתכוון לעשות. הוא משתמש בשם המסוים הזה, שם בעל משמעות בהתאם לתקופה, כדי לייצג את טבעו באותו עידן. כך אלוהים משתמש בשפה האנושית כדי לייצג את טבעו שלו. אף על פי כן, בני אדם רבים שעברו חוויות רוחניות ואשר ראו את אלוהים באופן אישי מרגישים שהשם האחד הזה אינו יכול לייצג את אלוהים בכללותו – למרבה הצער, אי-אפשר למנוע זאת – לכן, האדם אינו פונה יותר לאלוהים בשם כלשהו, אלא פשוט קורא לו "אלוהים". נדמה שלבו של האדם מלא באהבה, אך שהוא גם מלא סתירות, מכיוון שהאדם אינו יודע להסביר את אלוהים. מה שאלוהים הינו שופע כל כך, עד שפשוט אין שום דרך לתאר זאת. אין שם בודד שיכול לסכם את טבעו של אלוהים, ואין שם יחיד שיכול לתאר את כל מה ששייך לאלוהים ואת כל מה שאלוהים הינו. אם מישהו ישאל אותי, "באיזה שם בדיוק אתה משתמש?" אענה לו, "אלוהים הוא אלוהים!" האין זה השם הטוב ביותר לאלוהים? האין זה התמצות הטוב ביותר של טבעו של אלוהים? מכיוון שכך, מדוע אתם משקיעים מאמץ רב כל כך בחיפוש אחר שמו של אלוהים? למה לכם לייגע את מוחכם ולהתקיים ללא מזון ושינה, והכול למען שם? יום יבוא שבו אלוהים לא ייקרא יהוה, ישוע או המשיח – הוא פשוט יהיה הבורא. באותה עת, כל השמות שהוא אימץ על פני האדמה יסתיימו, מכיוון שעבודתו על פני האדמה תסתיים, ואחרי כן שמותיו לא יתקיימו עוד. כשכל הדברים יהיו תחת ריבונותו של הבורא, איזה צורך יהיה לו בשם הולם ביותר אך בלתי שלם? האם אתה עדיין מחפש אחר שמו של אלוהים כעת? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים נקרא רק יהוה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע? האם אתה מסוגל לשאת את חטא חילול הקודש נגד אלוהים? עליך לדעת שבמקור לא היה לאלוהים שם. הוא רק אימץ שם אחד, או שניים או שמות רבים מפני שהייתה לו עבודה לעשות והיה עליו לנהל את האנושות. יהיה אשר יהיה השם שהוא נקרא בו, הוא בחר בו בעצמו באופן חופשי, הלא כן? האם הוא יזדקק לך – אחד מברואיו – כדי לבחור אותו? השם שבו אלוהים נקרא הוא שם שתואם את יכולתו של האדם לתפוס בשפה האנושית, אך השם הזה אינו דבר שהאדם יכול להכיל. אתה יכול רק לומר שיש אל בשמיים, שהוא נקרא אלוהים, שהוא אלוהים עצמו, בעל עוצמה אדירה, שהוא חכם כל כך, נשגב כל כך, מופלא כל כך, מסתורי כל כך וכול יכול כל כך, ואז אינך יכול להוסיף עוד. המעט הזה הוא כל מה שאתה יכול לדעת. מכיוון שכך, האם שמו של ישוע לבדו יכול לייצג את אלוהים עצמו? כשאחרית הימים תגיע, אפילו שאלוהים הוא עדיין זה שיעשה את עבודתו, שמו חייב להשתנות, מכיוון שזה עידן שונה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 43

כשישוע בא לעשות את עבודתו, הוא עשה זאת תחת הכוונתה של רוח הקודש. הוא עשה את מה שרוח הקודש רצתה, והוא לא פעל לפי עידן החוק של התנ"ך או לפי עבודתו של יהוה. על אף שהעבודה שישוע בא לעשות לא הייתה לציית לחוקי יהוה או לדברות של יהוה, המקור של כולם היה זהה. העבודה שישוע עשה ייצגה את שמו של ישוע, והיא ייצגה את עידן החסד. באשר לעבודה שעשה יהוה, היא ייצגה את יהוה, והיא ייצגה את עידן החוק. העבודה שלהם הייתה עבודתה של רוח אחת בשני עידנים שונים. העבודה שישוע עשה יכלה לייצג רק את עידן החסד, והעבודה שיהוה עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יהוה רק כיוון את עם ישראל ואת העם המצרי, ואת כל האומות מעבר לישראל. עבודתו של ישוע בעידן החסד של הברית החדשה הייתה עבודתו של אלוהים תחת השם ישוע, כשהוא כיוון את העידן. אם אתה אומר שעבודתו של ישוע הייתה מבוססת על זו של יהוה, שהוא לא החל שום עבודה חדשה, ושכל מה שהוא עשה היה בהתאם לדברי יהוה, בהתאם לעבודתו של יהוה ולנבואות של ישעיהו, אזי ישוע לא היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אילו הוא ביצע את עבודתו כך, הוא היה שליח או עובד בעידן החוק. אילו הדבר היה כפי שאתה אומר, אזי ישוע לא יכול היה לפתוח עידן ולא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת. באותו אופן, רוח הקודש חייבת באופן עקרוני לעשות את עבודתה דרך יהוה, ורוח הקודש לא הייתה יכולה לעשות שום עבודה חדשה שלא דרך יהוה. האדם עושה טעות כשהוא מבין כך את עבודתו של ישוע. אם האדם מאמין שהעבודה שעשה ישוע הייתה בהתאם לדברי יהוה ולנבואות של ישעיהו, אזי האם ישוע היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, או שמא הוא היה אחד הנביאים? לפי ההשקפה הזו, לא היה יכול להיות עידן חסד וישוע לא יכול היה להיות התגלמותו של אלוהים, מכיוון שהעבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה לייצג את עידן החסד והייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, להשיק עידן חדש, לפרוץ את מסגרת את העבודה שנעשתה בעבר בישראל ולבצע את עבודתו שלא בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא לפי הכללים הישנים של יהוה, ולא בכפוף לשום תקנה, אלא דווקא לעשות את העבודה החדשה שהיה עליו לעשות. אלוהים עצמו בא לפתוח עידן ואלוהים עצמו בא לסיים עידן. האדם אינו מסוגל לעשות את העבודה של פתיחת עידן וסיום עידן. אילו ישוע לא שם קץ לעבודתו של יהוה לאחר בואו, זו הייתה יכולה להיות הוכחה לכך שהוא רק אדם ושהוא אינו מסוגל לייצג את אלוהים. בדיוק משום שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך את עבודתו של יהוה ויתר על כן, ביצע את עבודתו שלו, עבודה חדשה – זו הוכחה לכך שהיה זה עידן חדש ושישוע היה אלוהים עצמו. הם ביצעו שני שלבי עבודה שונים לחלוטין. שלב אחד בוצע בבית המקדש והשלב השני בוצע מחוץ לבית המקדש. שלב אחד היה הנחיית חייו של האדם לפי החוק, והשלב השני היה העלאת קורבן חטאת. שני שלבי העבודה האלה היו שונים באופן מובהק. דבר זה מפריד בין העידן החדש לבין העידן הישן, ונכון לגמרי לומר שאלו שני עידנים שונים. מיקום עבודתם היה שונה, תוכן עבודתם היה שונה ומטרת עבודתם הייתה שונה. משום כך, אפשר לחלק אותם לשני עידנים: התנ"ך והברית החדשה, כלומר העידן הישן והעידן החדש. כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש, דבר שמוכיח שהעידן של יהוה הסתיים. הוא לא נכנס לבית המקדש משום שעבודתו של יהוה בבית המקדש הסתיימה ולא היה צורך לחזור עליה – הפירוש של חזרה עליה היה לעשות אותה שוב. רק על ידי כך שישוע עזב את בית המקדש, התחיל עבודה חדשה ופתח נתיב חדש מחוץ לבית המקדש, הוא היה מסוגל להביא את עבודתו של אלוהים לשיאה. אילולא הוא יצא מבית המקדש כדי לעשות את עבודתו, עבודתו של אלוהים הייתה קופאת על שמריה על יסודותיו של בית המקדש, ולעולם לא היה כל שינוי חדש. על כן, כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש והוא גם לא עשה את עבודתו בבית המקדש. הוא עשה את עבודתו מחוץ לבית המקדש, הוביל את תלמידיו ועשה את עבודתו באופן חופשי. עזיבתו של אלוהים את בית המקדש כדי לעשות את עבודתו פירושה שהייתה לאלוהים תוכנית חדשה. עבודתו הייתה עתידה להתבצע מחוץ לבית המקדש והיא הייתה עתידה להיות עבודה חדשה שהיישום שלה איננו מוגבל. ברגע שישוע הגיע, הוא שם קץ לעבודתו של יהוה במהלך עידן התנ"ך. על אף שהם נקראו בשני שמות שונים, אותה רוח ביצעה את שני שלבי העבודה, והעבודה שנעשתה הייתה רציפה. מכיוון שהשם היה שונה ותוכן העבודה היה שונה, העידן היה שונה. כשיהוה הגיע, זה היה העידן של יהוה, וכשישוע הגיע, זה היה העידן של ישוע. על כן, בכל פעם שאלוהים מגיע, הוא נקרא בשם אחד, הוא מייצג עידן אחד, והוא פותח נתיב חדש. ובכל נתיב חדש, הוא מאמץ שם חדש, מה שמוכיח שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן, ושעבודתו לעולם אינה מפסיקה להתקדם. ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך להתקדם. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה, בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 44

"יהוה" הוא השם שהיה לי בזמן עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. "ישוע" הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. כלומר רק יהוה הוא אלוהיו של עם ישראל הנבחר, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהי משה ואלוהי עם ישראל כולו. לכן בעידן הנוכחי, כל בני ישראל, למעט העם היהודי, עובדים את יהוה. הם מעלים לו קורבנות על המזבח ומשרתים אותו, כשהם לבושים בגלימות כהונה במקדש. מה שהם מייחלים אליו הוא שיהוה ישוב ויופיע. רק ישוע הוא גואל האנושות. הוא קורבן החטאת שגאל את האנושות מחטא. כלומר שמו של ישוע בא מעידן החסד, והתקיים משום עבודת הגאולה בעידן החסד. שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא יש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד שעם ישראל העניק לאל שאותו עבד. "ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד. אם האדם עדיין נכסף לבואו של ישוע המשיח במהלך אחרית הימים, ועדיין מצפה שהוא יבוא באותו צלם שהוא לבש בארץ יהודה, הרי שכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תיעצר בעידן הגאולה ולא תוכל להתקדם הלאה. יתר על כן, אחרית הימים לעולם לא תגיע, והעידן לעולם לא יגיע לקצו. זאת משום שישוע המושיע נועד רק לגאולתה וישועתה של האנושות. אימצתי את השם ישוע למען כל החוטאים בעידן החסד, וזה לא יהיה שמי כשאביא את כל האנושות לקצה. על אף שהשמות יהוה, ישוע והמשיח מייצגים כולם את רוחי, הם מסמלים את העידנים השונים בתוכנית הניהול שלי, והם לא מייצגים את כל כולי. השמות שבהם בני האדם על פני האדמה קוראים לי לא יכולים לבטא את כל טבעי ואת כל מהותי. הם רק שמות שונים שבהם אני נקרא במהלך עידנים שונים. על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע באחרית הימים אך נסתר בין בני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם, אמיתי וממשי, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, כל האומות יבורכו בזכות דבריי, וגם ינופצו לרסיסים בזכות דבריי. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

דבר אלוהים היומי  מובאה 45

כשהמושיע יבוא במהלך אחרית הימים, אילו הוא עדיין ייקרא ישוע, ואילו הוא היה נולד שוב ביהודה, ועושה את עבודתו ביהודה, זו תהיה הוכחה לכך שבראתי רק את עם ישראל, ושגאלתי רק את עם ישראל, ושאין לי כל עניין עם הגויים. האם לא תהיה בכך סתירה של דבריי ש"אני אלוהים, שברא את השמיים והארץ וכל צבאם"? עזבתי את יהודה ועשיתי את עבודתי בקרב הגויים, משום שאני לא רק אלוהיו של עם ישראל, אלא גם אלוהיהם של כל הברואים. אני מופיע בקרב הגויים במהלך אחרית הימים, משום שאני לא רק יהוה, אלוהיו של עם ישראל, אלא משום שמעבר לכך, אני הבורא של כל נבחריי מקרב הגויים. לא בראתי רק את ארץ ישראל, את מצרים ואת לבנון, אלא בראתי גם את כל אומות הגויים מעבר לארץ ישראל. משום כך, אני אדון כל הברואים. השתמשתי בעם ישראל רק כנקודת פתיחה לעבודתי, השתמשתי ביהודה ובגליל כמעוזים לעבודת הגאולה שלי, והשתמשתי באומות הגויים כתשתית שממנה אביא את כל העידן לקצו. עשיתי שני שלבים של העבודה בארץ ישראל (שני שלבי העבודה של עידן החוק ועידן החסד), וביצעתי עוד שני שלבים של העבודה (עידן החסד ועידן המלכות) ברחבי הארצות מחוץ לארץ ישראל. בקרב אומות הגויים, אעשה את עבודת הכיבוש, ובכך אחתום את העידן. אם האדם תמיד יקרא לי ישוע המשיח, מבלי לדעת שפתחתי עידן חדש במהלך אחרית הימים ושהתחלתי עבודה חדשה, ואם האדם תמיד ימתין באובססיביות לבואו של ישוע המושיע, אקרא לבני אדם כאלה בני אדם שלא מאמינים בי. אלה הם בני אדם שלא מכירים אותי, ושאמונתם בי היא רמאות. האם בני אדם כאלה יכולים לחזות בבואו של ישוע המושיע מהשמיים? הם לא ממתינים לבואי אלא לבואו של מלך היהודים. הם לא כמהים לרגע שבו אשמיד את העולם הישן והטמא הזה, אלא נכספים לשובו של ישוע, שמסמן את גאולתם. הם מצפים לכך שישוע שוב יגאל את כל האנושות מהארץ המזוהמת והמרושעת הזו. איך ייתכן שבני אדם כאלה יהפכו לאלה שישלימו את עבודתי באחרית הימים? שאיפות האדם לא מסוגלות למלא את רצונותיי או לבצע את עבודתי, משום שהאדם רק מעריץ או מוקיר את העבודה שעשיתי בעבר, ולא יודע כלל שאני אלוהים עצמו, שתמיד חדש ולעולם לא ישן. האדם יודע רק שאני יהוה וישוע, ואין לו שמץ של מושג שאני זה של אחרית הימים, זה שיביא את האנושות לקצה. כל מה שהאדם נכסף אליו וכל מה שהאדם יודע נובע מהתפיסות שלו, וזה רק מה שהוא יכול לראות במו עיניו. הדברים האלה לא מתיישבים עם העבודה שאני עושה, אלא סותרים אותה. אם עבודתי הייתה מתנהלת לפי דעותיו של האדם, מתי היא הייתה נגמרת? מתי האנושות תיכנס אל המנוחה? וכיצד אוכל להיכנס ליום השביעי, יום השבת? אני עובד על פי תוכניתי ועל פי מטרתי, ולא על פי כוונותיו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המושיע כבר חזר על "ענן לבן"