דבר אלוהים היומי  מובאה 580

לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בצורתו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, האדם השיב לעצמו את הקדושה שהייתה לו בעבר. הו, העולם המושחת של העבר! סוף-סוף הוא קרס אל המים המזוהמים, שקע בהם והתמוסס בבוץ! הו, כל האנושות שבראתי! סוף-סוף היא שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר אינה דוממת ושקטה כמוות, והשמיים כבר אינם שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם לא ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי מתפשטים ברחבי היקום, וכל האנושות מהללת אותם ללא הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו של האדם והודות להתחדשותו, השמיים כבר אינם נסתרים מהארץ והארץ כבר אינה דוממת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביום שלי? כל בני האנוש מפנים אליי את מבטם המעריץ, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שממרים את פי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 18

דבר אלוהים היומי  מובאה 581

המלכות מתפשטת בקרב בני האדם, היא מתגבשת בקרב בני האדם, היא קמה בקרב בני האדם – אין אף כוח בעולם שיכול להשמיד את מלכותי. מתוך בני עמי המצויים במלכות כיום, מי מכם אינו בן אנוש בין בני אנוש? מי מכם מצוי מחוץ למצב האנושי? כשנקודת ההתחלה החדשה שלי תוכרז בפני ההמון, איך האנושות תגיב לכך? ראיתם במו עיניכם את מצבה של האנושות. אתם כבר לא מטפחים תקוות לשרוד בעולם הזה לעולמים, נכון? אני מהלך כעת בקרב בני עמי וחי בקרבם. כיום, בני האדם שאוהבים אותי באמת ובתמים הם ברוכים. בני האדם שנשמעים לי הם ברוכים, והם לבטח ישהו במלכותי. בני האדם שמכירים אותי הם ברוכים, והם לבטח יזכו לכוח במלכותי. בני האדם שמחפשים אותי הם ברוכים, והם לבטח יחלצו מכבלי השטן וייהנו מברכותיי. בני האדם שמסוגלים לזנוח את עצמם הם ברוכים, והם לבטח יצטרפו לנכסיי וינחלו את השפע שבמלכותי. אני אזכור את בני האדם שמתרוצצים למעני, אאמץ ללבי בשמחה את בני האדם שעושים מעל ומעבר למעני, ואעניק הנאה לבני האדם המעלים לי קורבן מנחה. אני אברך את בני האדם שנהנים מדבריי – הם יהיו לבטח עמודי התווך התומכים את קורות מלכותי, הם יזכו לבטח בשפע מאין כמוהו בביתי, ואיש לא יוכל להשתוות אליהם. האם אי-פעם קיבלתם את הברכות שהוענקו לכם? האם אי-פעם דרשתם את הדברים שהובטחו לכם? תחת ההכוונה של אורי, תיחלצו לבטח מאחיזת החנק של כוחות החושך. לבטח לא תאבדו את האור המכוון אתכם בחשכה. לבטח תהיו אדוני הבריאה כולה. לבטח תתגברו על השטן. עם תבוסתה של מלכות התנין הגדול האדום, לבטח תהיו בקרב ההמונים שיישאו עדות על הניצחון שלי. לבטח תהיו נחושים ואיתנים בארץ סינים. באמצעות הייסורים שתסבלו, אתם תנחלו את ברכתי, ולבטח תאירו את כל קצווי התבל בתהילתי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 19

דבר אלוהים היומי  מובאה 582

עם התגשמות דבריי, המלכות מיוסדת בהדרגה על פני האדמה והאדם חוזר לעצמו בהדרגה, וכך מיוסדת על פני האדמה המלכות שבלבי. במלכות, כל אנשי האל זוכים מחדש בחיים של אדם רגיל. החורף הקפוא חולף ומוחלף בעולם של ערי אביב, שבהן האביב נמשך כל השנה. בני האדם כבר לא ניצבים בפני העולם הקודר והאומלל של האדם, והם כבר לא צריכים לסבול את הקור של עולמו של האדם. בני האדם לא רבים זה עם זה, מדינות לא יוצאות למלחמה זו בזו, ואין עוד קטל ואין עוד שפיכת דמים כתוצאה מקטל; כל הארצות מלאות באושר, וכל מקום שופע בחמימות בין בני אדם. אני נע ברחבי העולם, אני נהנה על כס מלכותי ואני שוכן בין הכוכבים. המלאכים מגישים לי כמנחה שירים וריקודים חדשים. שבריריותם כבר לא גורמת להם להזיל דמעות. אני כבר לא שומע את המלאכים בוכים בפניי, ואיש כבר לא מתלונן בפניי על מצוקה. כיום, כולכם חיים בפניי, ומחר כולכם תתקיימו במלכותי. האין זו הברכה הגדולה ביותר שהענקתי לאדם? משום המחיר שאתם משלמים בהווה, אתם תנחלו את ברכות העתיד ותחיו תחת כבודי. האם אתם עדיין לא רוצים לבוא במגע עם מהותה של רוחי? האם אתם עדיין רוצים להרוס את עצמכם? בני האדם מוכנים לעסוק בהבטחות שהם יכולים לראות, אפילו שהן בנות חלוף, אך איש לא מוכן לקבל את ההבטחות של מחר, אפילו שהן נצחיות. הדברים שהאדם יכול לראות הם דברים שאני אשמיד, והדברים שהאדם לא יכול לתפוס הם הדברים שאני אבצע. זהו ההבדל בין אלוהים והאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 20

דבר אלוהים היומי  מובאה 583

באורי, בני האדם רואים שוב את האור. בדבריי, בני האדם מוצאים את תענוגם. אני מגיע מהמזרח, אני יורד מהמזרח. כאשר זוהר תהילתי זורח, כל העמים מתמלאים באור, הכול מוצף באור, ודבר לא נותר בחשכה. במלכות, החיים שאנשיו של האל חיים עם אלוהים מאושרים עד אין קץ. מקווי המים מרקדים בשמחה לנוכח חייהם המבורכים של בני האדם, ההרים מתענגים עם בני האדם על שפע האל. כל בני האדם עמלים, עובדים קשה, מפגינים את נאמנותם במלכותי. במלכותי, אין עוד מרדנות, אין עוד התנגדות. השמיים והארץ סומכים זה על זה, האדם ואני מתקרבים זה לזה ברגש עמוק, דרך שמחות החיים המתוקות, נשענים זה על זה... בעת הזו, אני מתחיל רשמית את חיי בשמיים. הפרעת השטן נעלמת, ובני האדם נוכחים בשלווה. בכל מרחבי היקום, אנשיי הנבחרים חיים בתפארתי, מבורכים עד אין קץ, לא כבני אדם החיים בקרב בני אדם אלא כבני אדם החיים עם אלוהים. כל האנושות עברה את השחתת השטן, ושתתה עד כלות את מרורי החיים ואת מתיקותם. כעת, כשהאדם חי באורי, איך יוכל שלא לשמוח? איך יוכל אדם לוותר בקלות ראש על הרגע הקסום הזה ולאפשר לו לחמוק ולחלוף? בני אדם! שירו את השיר בלבבכם וריקדו בשמחה למעני! רוממו את לבבותיכם הנאמנים והציעו לי אותם! הכו בתופיכם ונגנו בעליזות למעני! אני מקרין את אושרי ברחבי היקום כולו! אני מגלה את פניי מלאי הפאר לבני האדם! אקרא בקול גדול! ארומם את היקום! אני כבר שולט בקרב בני האדם! בני האדם משבחים אותי! אני משוטט בשמיים הכחולים מעל ובני האדם מהלכים עימי. אני מהלך בקרב בני האדם ואנשיי מקיפים אותי! לבות בני האדם מלאים שמחה, שיריהם מרעידים את היקום, סודקים את הרקיע! לא עוד עטוף היקום בערפל. אין עוד בוץ, אין עוד מקווי שופכין. בני האדם הקדושים של היקום! תחת עיניי הבוחנות, אתם מראים את פניכם האמיתיים. אינכם אנשים מכוסים בטינופת אלא קדושים טהורים כאבן ירקן. כולכם אהוביי, כולכם משוש לבי! כל הדברים חוזרים לחיים! כל הקדושים חזרו לשרתני בשמיים, נכנסו לחיבוק החם שלי, לא עוד מתייפחים, לא עוד חרדים, מתמסרים לי, שבים לביתי, ובמולדתם, הם יאהבוני עד אין קץ! ללא שינוי לעולם ועד! איפה הצער! איפה הדמעות! איפה הבשר! האדמה חולפת אך השמיים קיימים לעד. אני מופיע בפני כל העמים, וכל העמים מהללים אותי. החיים האלו, היופי הזה, מאז ומקדם ועד קץ הזמן, לא ישתנו. אלו הם חיי המלכות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, שימחו, בני האדם!

דבר אלוהים היומי  מובאה 584

עשיתי עבודה רבה בקרבכם וכמובן גם נשאתי דברים. אולם אני חש שדבריי ועבודתי לא מילאו לגמרי את מטרת עבודתי באחרית הימים. זאת מכיוון שבאחרית הימים, עבודתי לא נעשית למען בן אדם מסוים או עם מסוים – היא נעשית כדי להמחיש את טבעי הפנימי. אולם ממגוון של סיבות – אולי מקוצר הזמן או מלוח הזמנים הקדחתני של עבודתי – טבעי לא אפשר לאדם להכיר אותי כלל ועיקר. לפיכך, אני צועד לעבר תוכניתי החדשה, עבודתי האחרונה, כדי לפתוח דף חדש כך שכל מי שיראה אותי יכה על חטא ויתייפח ללא הפסק משום קיומי. זאת מכיוון שאני מביא לעולם את סופה של האנושות, ומהשלב הזה ואילך, אני חושף את טבעי כולו בפני האנושות, כך שכל מי שמכיר אותי וכל מי שלא מכיר אותי יזכו במראה מלבב ויראו שאכן באתי אל העולם האנושי, אל פני האדמה, שעליה הדברים פורים ורבים. זו התוכנית שלי, וזה ה"ווידוי" היחיד שלי מאז שבראתי את האנושות. הייתי רוצה שתוכלו להסב את מלוא תשומת לבכם לכל מהלך שלי, משום שהמטה שלי קרב שוב אל האנושות, ואל כל מי שמתנגד אליי.

יחד עם השמיים, אני מתחיל בעבודה שאני חייב לעשות. לכן אני נוסע בין זרמי בני האדם ונע בין שמיים וארץ, מבלי שאף אחד חש בתנועותיי או מבחין בדבריי. לפיכך, התוכנית שלי עדיין מתקדמת כמתוכנן. העניין הוא שכל חושיכם קהו כל כך עד כדי כך שאתם לא יודעים את שלבי עבודתי כהוא זה. אולם ודאי יום יבוא ותבינו את כוונתי. כיום אני חיי בקרבכם וסובל את סבלכם. אני מבין מזה זמן רב את הגישה של האנושות כלפיי. אני לא רוצה להכריז עוד, וקל וחומר שאני לא רוצה לתת עוד דוגמאות לנושא כאוב כדי לבייש אתכם. רצוני היחיד הוא שתנצרו בלבכם את כל מה שעשיתם, כדי שנוכל לערוך את חשבונותינו ביום שבו ניפגש שוב. אני לא רוצה להאשים לשווא אף אחד מכם, מפני שתמיד נהגתי בצדק, בהגינות ובכבוד. כמובן, אני גם מקווה שתוכלו להיות פתוחים ורחבי לב, ושלא תעשו שום דבר היוצא נגד השמיים והארץ ונגד מצפונכם. זה הדבר היחיד שאני מבקש מכם. רבים חסרי מנוחה ונפשם לא שקטה משום שהם עשו עוולות זוועתיות, ורבים מתביישים בכך שמעולם לא עשו אפילו מעשה אחד טוב. אולם יש גם רבים שלא חשים בושה בחטאיהם, אלא הופכים ליותר ויותר גרועים וקורעים מעליהם לגמרי את המסכה שמסתירה את פרצופם המכוער – פרצוף שטרם נחשף לחלוטין – כדי לבחון את הטבע שלי. לא אכפת לי מפעולותיו של אף בן אדם מסוים ואני לא מייחס להן חשיבות. במקום זאת, אני עושה את העבודה שעליי לעשות, בין שמדובר באיסוף מידע, בשיטוט ברחבי הארץ או בעשיית דברים שמעניינים אותי. ברגעי מפתח, אחזור לעבודתי בקרב בני האדם כמתוכנן מלכתחילה, לא שנייה אחת מאוחר מדי או מוקדם מדי, בקלות וביעילות. יחד עם זאת, יש בני אדם שמושלכים הצדה בכל שלב בעבודתי, משום שאני בז לחנופתם ולכניעה המזויפת שלהם. אפקיר לבטח את בני האדם המאוסים עליי, בין שבמכוון ובין שלא. בקצרה, אני רוצה שכל בני האדם שאני בז להם יהיו רחוקים ממני. מיותר לציין שלא אחסוך שבטי מהרשעים שנותרו בביתי. מכיוון שיום עונשו של האדם קרוב, אני לא ממהר לדחות מעליי את כל הנפשות המתועבות, משום שיש לי תוכנית משלי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם

דבר אלוהים היומי  מובאה 585

עכשיו הוא הזמן שבו אני קובע את סופו של כל אדם, וזה לא השלב שבו אני מתחיל את עבודתי על האדם. אני כותב בספר התיעוד שלי בזה אחר זה את דבריו ומעשיו של כל אדם, את הנתיב שבו הוא צועד כחסיד שלי, את תכונות האופי הטבועות בו ואת עמידתו הסופית בדרישות. כך לא יהיה אף אדם שיוכל להימלט מידי, יהיה טיבו אשר יהיה, וכולם יהיו בקרב בני סוגם להגדרתי. אני קובע את ייעודו של כל אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים יבואו על עונשם. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. לפיכך, כל אלה שבאים על עונשם נענשים משום צדקתו של אלוהים וכגמול על המעשים הרעים הרבים שהם עשו. לא שיניתי את תוכניתי כהוא זה מאז הגייתה. העניין הוא רק שלאדם נדמה שמספרם של אלה שאני מפנה אליהם את דבריי קטן והולך, וכך קטן גם מספרם של אלה שאני מאשר באמת ובתמים. עם זאת, אני עומד על כך שתוכניתי מעולם לא השתנתה. אמונתו ואהבתו של האדם הן אלה שמשתנות ודועכות חדשות לבקרים, עד כדי כך שכל אדם יכול לעבור מכרכור סביבי להתנהגות אדישה כלפיי או אף לשילוחי אחר כבוד. הגישה שלי אליכם לא תהיה חמה או קרה עד שאחוש בסלידה ואז לבסוף אמיט עליכם עונש. עם זאת, ביום הדין, עדיין אראה איתכם, אבל אתם כבר לא תהיו מסוגלים לראות אותי. אני כבר מרגיש שהחיים בקרביכם מעיקים ומשעממים, ולכן מיותר לציין שבחרתי סביבה שונה לחיות בה כדי שאוכל להימנע מדבריכם הזדוניים והמכאיבים ולהתרחק מהתנהגותכם השפלה, כדי שלא תוכלו עוד לשטות בי או להתנהג אליי באדישות. לפני שאני עוזב אתכם, עליי להפציר בכם להמשיך להימנע מעשיית הדברים שלא תואמים את האמת. במקום זאת, עליכם לעשות את הדברים שמיטיבים עם כולם, ואשר מועילים לכל בני האדם ומועילים ליעדכם. אחרת, אתם תהיו אלה שינחלו אסון.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם

דבר אלוהים היומי  מובאה 586

רחמיי יוצאים אל אלה שאוהבים אותי ומתכחשים לעצמם. בנוסף, העונש המומט על הרשעים הוא הוכחה לטבעי הצודק והרבה מעבר לכך, הוא גם עדות לחרון אפי. בבוא האסון, רעב ומגיפה יכו בכל אלה שמתנגדים לי, והם יבכו. אלה שעשו מעשים מרושעים שונים לא יחמקו מתשלום המחיר על חטאיהם, אפילו אם הם חסידי אל מזה שנים רבות. גם אותם יפקוד אסון, שבקושי נראה כמוהו אי-פעם לאורך מיליוני שנים, והם יחיו בפחד וחרדה תמידיים. בנוסף, כל חסידיי שהיו נאמנים לי בלבד ישמחו ויריעו לכוחי. הם יחוו סיפוק בל יתואר ויחיו חיי רון שמעולם לא הענקתי לאנושות קודם לכן. זאת מכיוון שאני נוצר בלבי את המעשים הטובים של בני האדם ומתעב את מעשיהם הרעים. מאז שהתחלתי למשול באנושות, ייחלתי בקוצר רוח לקבוצה של בני אדם שיהיו איתי בדעה אחת. מעולם לא שכחתי את אלה שדעתם שונה משלי. אני מתעב אותם בלבי ותמיד חיכיתי להזדמנות להטיל את עונשי על חוטאים אלה ולהתענג על כך. כעת, סוף-סוף הגיע היום שלי, ואני לא צריך לחכות עוד!

עבודתי האחרונה לא נועדה רק למען הענשת האדם אלא גם למען הסדרת ייעודו של האדם. מעבר לכך, מהות עבודתי היא גם לזכות בהכרת תודה מכל בני האדם על כל מה שעשיתי. אני רוצה שכל אדם ואדם יראה שכל מה שעשיתי היה הדבר הנכון לעשות והבעה של הטבע שלי. מעשי האדם הם לא מה שהביא את האנושות הלום, ועל אחת כמה וכמה שטבעו הוא לא זה עשה זאת. נהפוך הוא, אני הוא זה שמזין כל יצור חי בבריאה. ללא הקיום שלי, האנושות תוכל רק לרדת לטמיון ולסבול מאסונות. אף בן אנוש לא יראה עוד את השמש והירח היפהפיים או את העולם הירוק – האנושות תפגוש רק בלילה הצונן ובגיא צלמוות חסר הרחמים. אני ישועתה היחידה של האנושות. אני תקוותה היחידה של האנושות, ויתר על כן, עליי שעון עצם קיומה של האנושות. בלעדיי, האנושות תקפא מיד על מקומה. בלעדיי, האנושות תוכה באסון ותירמס תחת רגליהן של רוחות רפאים שונות, אפילו שאיש לא שומע לי. עשיתי עבודה שאף אחד אחר לא יכול לעשות רק מתוך תקווה שהאדם ישיב לי כגמולי במעשים טובים. על אף שמעטים הם אלה שיכולים להשיב לי כגמולי, אני בכל זאת משלים את מסעי בעולם האנושי ומתחיל את השלב הבא בעבודה המתפתחת שלי, מכיוון שהתרוצצותי בקרב בני האדם לאורך השנים הרבות נשאה פירות, ואני מרוצה מאוד. לא אכפת לי ממספר בני האדם אלא ממעשיהם הטובים. כך או כך, כולי תקווה שתכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם שלכם – אז אתרצה. אחרת, אף אחד מכם לא יימלט מהאסון. אני הוא זה שימיט עליכם את האסון, ומובן שאני הוא זה שיתזמר אותו. אם לא תוכלו להיראות טובים בעיניי, הרי שאין לכם מנוס, והאסון יפקוד אתכם. בעתות צרה, פעולותיכם ומעשיכם לא נחשבו ראויים לגמרי, משום שאמונתכם ואהבתכם היו ריקות מתוכן, ורק הפגנתם ביישנות או קשיחות. בנוגע לכך, אשפוט רק לטוב או לרע. הדבר שמעסיק אותי הוא עדיין האופן שבו כל אחד מכם פועל ומתבטא. זה הדבר שעליו מבוססת הכרעתי באשר לסופכם. עם זאת, חשוב לי להבהיר שלא ארחם עוד על אלה שהיו לגמרי לא נאמנים לי בעתות מצוקה, משום שיש גבול לרחמיי. מעבר לכך, אין בי כל חיבה לאף בן אדם שבגד בי בעבר, ויותר מכך, אין לי כל עניין להתקשר עם אלה שבגדו בעניינם של חבריהם. זה הטבע שלי, יהיה האדם אשר יהיה. אני חייב לומר לכם: כל מי ששובר את לבי לא יזכה שוב לחנינה, וכל מי שהיה נאמן יישאר לנצח בלבי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם

דבר אלוהים היומי  מובאה 587

במרחביו העצומים של העולם, אוקיינוסים התייבשו לשדות, שדות הוצפו והיו לאוקיינוסים, וחוזר חלילה. איש אינו מסוגל להוביל ולכוון את האנושות מלבד אלוהים המושל בכל הדברים בקרב כל הדברים. לאף אחד אין די כוח לעמול למען האנושות הזו או לעשות את ההכנות בעבורה, ועל אחת כמה וכמה אין אף אחד שמסוגל להוביל את האנושות הזו אל יעד האור ולשחרר אותה מהעוולות הארציות. אלוהים מקונן על עתיד האנושות ומתאבל על נפילת האנושות, והוא כואב את הצעדה המתמשכת של האנושות לעבר דעיכה ואל נתיב האין-חזור. איש לא הקדיש מחשבה לכיוון שאליו צועדת אנושות זו ששברה את לבו של אלוהים והתנערה ממנו, ובמקום זאת חיפשה את השטן. בדיוק מסיבה זו אף אחד אינו חש בחרון אפו של אלוהים, ואף אחד אינו מחפש דרך לספק את אלוהים או מנסה להתקרב אליו. יתר על כן, איש אינו מנסה להבין את צערו וכאבו של אלוהים. אפילו לאחר ששמע את קולו של אלוהים, האדם ממשיך בנתיב שלו, מתמיד להתרחק מאלוהים, מתחמק מחסדו ודאגתו של אלוהים ולדחות את האמת של אלוהים. הוא מעדיף למכור את עצמו לשטן, אויבו של אלוהים. ומי בכלל מקדיש מחשבה כלשהי – כל עוד נמשכת עקשותו של האדם – לאופן שבו אלוהים יתנהג כלפי האנושות שנטשה אותו מבלי להביט לאחור? איש אינו יודע שהסיבה לתזכורות ולתוכחות החוזרות ונשנות של אלוהים היא שהוא כבר הכין אסון חסר תקדים, שבשרו ונשמתו של האדם לא יוכלו לשאת. האסון הזה הוא לא רק עונש לבשר, אלא גם לנשמה. עליך לדעת זאת: כשתוכנית האל נכשלת, וכשכל תזכורותיו ותוכחותיו אינן נענות, כיצד יביע את זעמו? יהיה זה משהו שאף ברייה לא חוותה או שמעה אי פעם. על כן אני אומר שהאסון הזה הוא חסר תקדים ולעולם לא יחזור שנית. הסיבה לכך היא שתוכניתו של אלוהים היא לברוא את האנושות רק פעם אחת ולהושיע את האנושות רק פעם אחת. זו הפעם הראשונה וגם האחרונה. לפיכך, איש אינו יכול להבין את הכוונות הקפדניות ואת הציפייה הלהוטה שבה אלוהים מושיע את האנושות הפעם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 588

האדם מבין מעט את העבודה הנוכחית ואת העבודה העתידית, אך הוא לא מבין את היעד שהאנושות תיווכח בו. כברוא, על האדם למלא את חובתו של ברוא: על האדם להיות חסיד אל בכל אשר אלוהים עושה, ועליכם לפעול בכל דרך שאצווה עליכם. אינן לכם שום דרך לנהל דברים בעצמכם, ואין לכם שום שליטה על עצמכם – הכול צריך להיות נתון לרחמיו של אלוהים והכול נמצא בידיו. אילו עבודתו של אלוהים הייתה מספקת לאדם מראש מטרה, יעד נפלא, ואילו אלוהים היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו להיות חסיד שלו – אם אלוהים היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא עבודה על חיי האדם. אילו אלוהים היה משתמש במטרה של האדם כדי לשלוט בו ולזכות בלבו, הרי שאלוהים לא היה הופך את האדם למושלם ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר יעדו הסופי ומאשר השאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם שאליו ישאף, לפני עבודת הכיבוש, אזי לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משנה את ההשפעה של עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על טבעו המרדני והמטת ייסורים על טבעו המרדני של האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת "חירותו" וחיסול סיכוייו העתידיים. זוהי מהותה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה ועבודת הייסורים והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, אזי האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, לא הייתה מושגת צייתנות של הברואים לבורא ללא תנאי, והלא היו עובדים אותו ללא תנאי. היה מתקיים רק ציות עיוור, ציות מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאלוהים דרישות מתוך עיוורון, ולא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, לעבודת כיבוש כזו אין יכולת לזכות באדם ויותר מכך, לשאת עדות על אלוהים. ברואים כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק יתמקחו עם אלוהים – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכות. הבעיה הגדולה ביותר בקשר לאדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד להם. האדם עוסק בחיפוש אחר אלוהים לשם גורלו וסיכוייו העתידיים. הוא אינו עובד את אלוהים בשל אהבתו לאלוהים. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לטפל באנוכיותו של האדם, בחמדנותו ובמכשולים הגדולים ביותר בפני עבודתו את אלוהים ולחסלם. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות הרצויות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בשלבים הראשונים בכיבושו של האדם, יש לטהרו משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו הקטלניות ביותר, ובכך לחשוף את אהבתו של האדם לאלוהים ולשנות את הידע שלו אודות החיים האנושיים, את השקפתו על אלוהים ואת משמעות קיומו. כך תטוהר אהבתו של האדם כלפי אלוהים וכך ייכבש לבו. אולם גישתו של אלוהים כלפי כל ברואיו איננה לכבוש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, אלוהים כובש כדי לזכות באדם, למען תהילתו של אלוהים, וכדי להשיב לאדם את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית. אילו אלוהים היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם אלוהים היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שכבש אותו ומתעלם מחייו וממותו של האדם, אזי לא היה זה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שצריכות להיות לכל הברואים הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה וייווכח בשלווה ובמנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו, היא הייתה מוגבלת מדי: היא הייתה מקדמת את האדם במידת מה, אך לא היה בכוחה להביא אותו אל יעדו הנצחי. האדם אינו מסוגל לקבוע את גורל האדם, ואף יותר מכך, הוא אינו מסוגל להבטיח את סיכוייו ויעדו העתידיים של האדם. לעומת זאת, העבודה שאלוהים עושה שונה. היות שאלוהים ברא את האדם, הוא מנהיג אותו. היות שאלוהים מושיע את האדם, הוא יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שאלוהים מנהיג את האדם, הוא יביא אותו אל היעד הראוי לו. והיות שאלוהים ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, עליו לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שהבורא עושה. על אף שעבודת הכיבוש מוגשמת על-ידי טיהור האדם מסיכוייו העתידיים, בסופו של דבר יש להביא את האדם אל היעד הראוי שאלוהים הכין עבורו. הסיבה לכך שיש לאדם יעד ושגורלו מובטח היא בדיוק משום שאלוהים עובד עליו. היעד הראוי שבו מדובר כאן אינו תקוותיו וסיכוייו העתידיים של האדם, שמהם הוא טוהר בימים עברו – יש הבדל בין השניים. הדברים שהאדם מקווה להם ועוסק בהם הם הכמיהות העולות מעיסוקו בתאוות הראוותניות של הבשר, ולא היעד שהאדם ראוי לו. לעומת זאת, הדברים שאלוהים הכין עבור האדם הם הברכות וההבטחות המגיעות לאדם לאחר שטוהר, שאותן הכין אלוהים לאדם לאחר בריאת העולם ואשר אינן נגועות בבחירותיו, השקפותיו, דמיונו או בשרו ודמו של האדם. היעד הזה לא הוכן עבור אדם מסוים אלא זהו מקום המנוחה של כלל האנושות. לפיכך, זהו היעד הראוי ביותר עבור האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 589

הבורא מתכוון לתזמר את כל הברואים. אל לכם להשליך הצדה דבר כלשהו שאלוהים עושה או לא להישמע לו, ואל לכם להתמרד נגד אלוהים. כאשר עבודתו של אלוהים תשיג בסופו של דבר את מטרותיו, הוא יזכה בתהילה באופן זה. מדוע לא נאמר כיום שאתם צאצאי מואב או יוצאי חלציו של התנין הגדול האדום כאש? מדוע אין מדברים עוד על העם הנבחר אלא רק על ברואים? הברוא – זה היה הכינוי המקורי של האדם, וזו זהותו המולדת. השמות משתנים רק משום שהעידנים והתקופות של העבודה שונים. למעשה, האדם הוא ברוא רגיל. כל הברואים, המושחתים ביותר או הקדושים ביותר, חייבים למלא את חובתו של ברוא. כשאלוהים מבצע את עבודת הכיבוש, הוא אינו שולט בכם באמצעות הסיכויים העתידיים שלכם, גורלכם או יעדכם. למעשה, אין צורך לעבוד באופן כזה. מטרתה של עבודת הכיבוש היא לגרום לאדם למלא את חובתו של ברוא, לגרום לו לעבוד את הבורא. רק לאחר מכן, הוא יכול להיווכח ביעד הנפלא. גורלו של אדם נשלט על ידי אלוהים. אינכם מסוגלים לשלוט בעצמכם: על אף שהאדם תמיד מתרוצץ ומתעסק בדברים למען עצמו, הוא עדיין אינו מסוגל לשלוט בעצמו. אילו ידעתם מהם סיכוייכם העתידיים ואילו הייתם מסוגלים לשלוט בגורלכם, האם עדיין הייתם ברואים? לסיכומו של עניין, ללא קשר לאופן עבודתו של אלוהים, כל עבודתו נעשית למען האדם. כך למשל השמיים והארץ וכל צבאם, שאלוהים ברא כדי לשרת את האדם: הירח, השמש והכוכבים שהוא יצר למען האדם, בעלי החיים והצמחים, האביב, הקיץ, הסתיו והחורף, וכן הלאה – כל אלה נוצרו למען קיומו של האדם. על כן, גם אם אלוהים מייסר את האדם ושופט אותו, הכול נועד לישועת האדם. אפילו שהוא עוקר מהאדם את תקוותיו הגשמיות, הדבר נועד לטהר אותו, וטיהור האדם נעשה למען הישרדותו. יעדו של האדם נתון בידי הבורא, ולכן כיצד יכול האדם לשלוט בעצמו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 590

ברגע שתושלם עבודת הכיבוש, האדם יובא אל עולם מלא יופי. החיים האלה עדיין יהיו, כמובן, על פני האדמה, אך הם יהיו שונים לחלוטין מחיי האדם כיום. אלה יהיו חיי האנושות לאחר שאלוהים יכבוש את האנושות כולה. זו תהיה התחלה חדשה לאדם על פני האדמה, והעובדה שיהיו לאנושות חיים כאלה תהיה ההוכחה לכך שהאדם בא אל מישור חדש ויפהפה. זו תהיה ההתחלה של חיי האדם ואלוהים על פני האדמה. הנחת היסוד לחיים יפהפיים כאלה חייבת להיות שלאחר שאלוהים טיהר את האדם וכבש אותו, האדם נשמע לבורא. על כן, עבודת הכיבוש היא השלב האחרון בעבודתו של אלוהים לפני שהאדם בא אל היעד הנפלא. חיים כאלה הם החיים העתידיים של האדם על פני האדמה, החיים היפהפיים ביותר על פני האדמה, החיים שהאדם עורג אליהם והחיים שהאדם לא זכה בהם מעולם בתולדות העולם. חיים אלה הם התוצאה הסופית של עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים, הדבר שהאנושות נכספת אליו יותר מכול וכן הבטחתו של אלוהים לאדם. אך הבטחה זו אינה יכולה להתגשם מיד: האדם ייווכח ביעדו העתידי רק לאחר שתושלם עבודת אחרית הימים ולאחר שאלוהים יכבוש אותו לגמרי, כלומר לאחר שהשטן יובס לחלוטין. אופיו של האדם כבר לא יהיה אופיו של חוטא לאחר שאלוהים יזכך אותו, משום שאלוהים כבר הביס את השטן, ולכן לא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים ולא יהיו עוד כוחות עוינים שיוכלו לתקוף את בשרו של האדם. על כן, האדם יהיה חופשי וקדוש – הוא ייווכח בנצח. רק אם כוחות החושך העוינים ישועבדו, האדם יהיה חופשי בכל אשר יפנה, כך שיהיה חף ממרדנות או מהתנגדות. כדי שמצבו של האדם יהיה תקין, יש רק לשעבד את השטן. הסיבה למצב הנוכחי היא שהשטן עדיין עושה שמות בכל מקום על פני האדמה, ומשום שעבודת הניהול של אלוהים טרם באה אל סופה. לאחר שהשטן יובס, האדם ייצא לחופשי לגמרי. כשהאדם יזכה באלוהים וייחלץ מתחומו של השטן, הוא יחזה בשמש הצדק. הוא יזכה שוב בחיים הראויים לאדם רגיל ובכל מה שמגיע לאדם רגיל, כגון היכולת להבחין בין טוב לרע, ההבנה איך לאכול ולהתלבש והיכולת לחיות חיים רגילים – הוא יזכה מחדש בכל זה. אלמלא הנחש פיתה את חוה, חייו של האדם היו רגילים לאחר שנברא בראשית. הוא היה אמור לאכול, להתלבש ולנהל חיים של אדם רגיל על פני האדמה. אולם לאחר שהאדם הפך למסואב, החיים האלה הפכו לחלום בלתי מושג, ואפילו כיום האדם אינו מעז להעלות בדמיונו דברים כאלה. למעשה, החיים היפהפיים האלה שהאדם עורג אליהם הם הכרח. אילולא היה לאדם יעד כזה, חייו המסואבים על פני האדמה לא היו נפסקים לעולם, ואילולא היו חיים יפהפיים כאלה, גורלו של השטן והעידן שבו יש לשטן עוצמה בעולם לא היו באים אל סופם. האדם חייב להגיע למישור שמחוץ להישג ידם של כוחות החושך. כשזה יקרה, הדבר יוכיח שהשטן הובס. כך, כאשר השטן לא יפריע עוד, אלוהים עצמו ישלוט באנושות והוא יפקד על חיי האדם במלואם וישלוט בהם. רק אז השטן יובס באמת. חיי האדם כיום הם בעיקר חיי זוהמה, והם עדיין חיי סבל וצרות. מצב זה אינו יכול להיקרא תבוסה של השטן. האדם עדיין לא נמלט מים הצרות, ועדיין לא נמלט ממצוקת חייו של האדם או מהשפעת השטן, והידע שלו על אלוהים עדיין מזערי. השטן יצר את כל מצוקותיו של האדם. השטן הוא זה שהביא את הסבל אל חיי האדם, ורק לאחר שהשטן ישועבד, האדם יהיה מסוגל להימלט לחלוטין מים הצרות. עם זאת, הדרך לשעבד את השטן היא באמצעות כיבוש לבו של האדם וזכייה בו, והפיכת האדם לשלל הקרב מול השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 591

העיסוק הנוכחי של האדם בהפיכתו למתגבר ולמושלם קודם ליכולתו לנהל חיי אנוש רגילים על פני האדמה. אלו המטרות שהאדם מנסה להשיג לפני שהשטן ישועבד. במהותו של דבר, עיסוקו של האדם בהפיכתו למתגבר ולמושלם או ביכולתו להביא תועלת אדירה הוא למעשה הימלטות מהשפעתו של השטן: האדם עוסק בהפיכה למתגבר, אך התוצאה הסופית תהיה הימלטותו מהשפעתו של השטן. רק כשהאדם יימלט מהשפעתו של השטן, הוא יוכל לחיות חיי אנוש רגילים על פני האדמה, חיים של עבודת האל. כיום, האדם עוסק בהפיכה למתגבר ולמושלם לפני שיש לו חיי אנוש רגילים על פני האדמה. הוא עוסק בכך בעיקר כדי להיטהר ולהנהיג את האמת וכדי להיות מסוגל לעבוד את הבורא. אם יהיו לאדם חיי אנוש רגילים על פני האדמה, חיים ללא מצוקות או צרות, הרי שהאדם לא יעסוק בהפיכה למתגבר. "ההפיכה למתגבר" ו"ההפיכה למושלם" הן המטרות שאלוהים מציב בפני האדם, ובאמצעות העיסוק בהשגת המטרות האלה, אלוהים גורם לאדם להנהיג את האמת ולהביא לידי ביטוי חיים בעלי חשיבות. המטרה היא להשלים את האדם ולזכות בו, והעיסוק בהפיכה למתגבר ולמושלם הוא רק אמצעי. אם האדם ייווכח ביעד הנפלא הזה בעתיד, לא תהיה עוד התייחסות להפיכה למתגבר ולמושלם. כל ברוא ימלא אז את חובתו ותו לא. כיום, אלוהים גורם לאדם לעסוק בדברים האלה פשוט כדי להגדיר לאדם טווח פעולה, כדי שעיסוקו של האדם יהיה ממוקד ומעשי יותר. אלמלא כן, האדם היה חי בתוך מופשטות מעורפלת ועוסק בהיווכחות בחיי נצח, ולו היה זה המצב, האדם היה אומלל עוד יותר, הלא כן? האם עיסוק כזה, ללא יעדים או עקרונות, איננו הונאה עצמית? בסופו של דבר, מטבע הדברים, העיסוק הזה לא היה נושא פרי. בסופו של יום, האדם היה עדיין חי בתחומו של השטן ולא היה מסוגל להיחלץ ממנו. לשם מה לו לכרוך עצמו בעיסוק כה חסר מטרה? כשהאדם ייווכח ביעד הנצחי, הוא יעבוד את הבורא, ומשום שהאדם זכה בישועה ונוכח בנצח, הוא לא יעסוק במטרות כלשהן, ויתרה מזאת, הוא לא יצטרך לדאוג עוד שהשטן יצוּר עליו. זה יהיה הרגע שבו האדם יידע את מקומו וימלא את חובתו, ואפילו אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, כל אחד מהם ימלא את חובתו. בעת הזו, האדם יהיה ברוא, הן בזהותו והן במעמדו. לא תתקיים עוד הבחנה בין בכירים וזוטרים. כל אדם פשוט ימלא תפקיד שונה. עם זאת, האדם עדיין יחיה ביעד מסודר והולם עבור האנושות. האדם ימלא את חובתו על מנת לעבוד את הבורא, ואנושות כזו תהיה האנושות של הנצח. באותה עת, האדם יזכה בחיים שמוארים באורו של אלוהים, חיים תחת השגחתו והגנתו של אלוהים, חיים יחד עם אלוהים. האנושות תקיים חיים רגילים על פני האדמה וכל בני האדם ייווכחו בדרך הישר. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תביס את השטן לחלוטין, ופירושו שאלוהים ישיב את צלמו המקורי של האדם לאחר בריאתו, ובכך אלוהים יגשים את כוונתו המקורית. בראשית, לפני שהשטן השחית את האנושות, האנושות חיה חיים רגילים על פני האדמה. לאחר מכן, כאשר השטן השחית את האדם, האדם איבד את החיים הרגילים האלה, וכך החלה עבודת הניהול של אלוהים והקרב נגד השטן להשבת חייו הרגילים של האדם. רק עם תום עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, יתחילו באופן רשמי חיי האנושות כולה על פני האדמה. רק אז יהיו לאדם חיים נפלאים, ואלוהים ישיב את התכלית המקורית של בריאת האדם מבראשית, וכן את צלמו המקורי של האדם. לכן, לאחר שיהיו לאדם חיי אנוש רגילים על פני האדמה, הוא יפסיק לעסוק בהפיכה למתגבר ולמושלם, משום שהאדם יהיה קדוש. "המתגברים" ו"המושלמים" שאנשים מדברים עליהם הם המטרות שאלוהים העניק לאדם במהלך הקרב בין אלוהים לשטן, והמטרות האלה קיימות רק מפני שהאדם הושחת. הדרך להביס את השטן היא לתת לכם מטרה ולגרום לכם לעסוק בהגשמתה. כשאלוהים דורש מכם להיות מתגברים, להפוך למושלמים או לשמש אותו, אתם נדרשים לשאת עדות כדי לבייש את השטן. בסופו של דבר, האדם יחיה חיי אנוש רגילים על פני האדמה ויהיה קדוש. כשזה יקרה, האם בני האדם עדיין ישאפו להפוך למתגברים? הם כולם ברואים, הלא כן? באשר להפיכה למתגברים ולמושלמים, מילים אלו מכוונות כלפי השטן וכלפי הזוהמה של האדם. האין המילה "מתגבר" מתייחסת לניצחון על השטן ועל הכוחות העוינים? כשאתם אומרים שהפכתם למושלמים, מה בכם הפך למושלם? התנערתם מהטבע השטני המושחת שלכם, כדי שתוכלו לרחוש אהבה עילאית כלפי אלוהים, הלא כן? הדברים האלה נאמרים ביחס לדברים המזוהמים שבאדם, וביחס לשטן. הם אינם נאמרים ביחס לאלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 592

כשהאדם ישיג חיי אנוש אמיתיים על פני האדמה, וכל כוחות השטן ישועבדו, האדם יחיה בקלות על פני האדמה. הדברים לא יהיו מורכבים כמו שהם כיום: יחסי אנוש, קשרים חברתיים, קשרי משפחה מורכבים... הם מטרידים כל כך ומכאיבים כל כך! חייו של האדם כאן אומללים כל כך! לאחר שהאדם ייכבש, לבו ודעתו ישתנו: יהיה לו לב שירא את אלוהים ואוהב אותו. לאחר שאלוהים יכבוש את כל בני האדם בתבל שרוצים לאהוב אותו, כלומר לאחר שהשטן יובס, ולאחר שהשטן וכל כוחות החושך ישועבדו, חייו של האדם על פני האדמה יהיו חסרי דאגות והוא יהיה מסוגל לחיות בחופשיות על פני האדמה. לו חיי האדם היו ללא קשרי בשר וללא המורכבויות של הבשר, הם היו קלים בהרבה. קשרי הבשר של האדם מורכבים מדי, ועובדה זו מוכיחה שהוא עדיין לא השתחרר מהשפעתו של השטן. אילו היו לכם קשרים כאלה עם כל אחד מאחיכם ואחיותיכם, אם היו לכם קשרים כאלה עם כל בן משפחה שלכם, לא היו לכם דאגות ולא הייתם צריכים לדאוג בשל איש. לא היה יכול להיותן מצב טוב מכך, וכך, האדם היה משתחרר ממחצית מסבלו. כשהאדם יחיה חיי אנוש רגילים על פני האדמה, הוא ידמה למלאך. על אף שהוא עדיין יהיה בשר ודם, הוא ידמה מאוד למלאך. זו ההבטחה הסופית, זו ההבטחה האחרונה שהאדם מקבל. כיום, האדם עובר ייסורים ומשפט. האם אתם חושבים שאין משמעות לעובדה שהאדם חווה דברים כאלה? הייתכן שעבודת הייסורים והמשפט מתבצעת ללא סיבה? בעבר, נאמר שהשתת ייסורים ומשפט על האדם כמוהם כהשלכתו לבור ללא תחתית, כלומר שלילת גורלו וסיכוייו העתידיים. כל זה נועד למטרה אחת: טיהור האדם. האדם אינו מושלך לבור ללא תחתית בכוונה תחילה, ואז אלוהים מנער חוצנו ממנו. למעשה, הדבר נועד לטפל במרדנות שבאדם כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה לטהר את כל הדברים שבאדם, על מנת שהוא יוכל להכיר את אלוהים באמת ולהידמות לאדם קדוש. אם זה ייעשה, הכול יוגשם. למעשה, לאחר הטיפול בדברים שבאדם שיש לטפל בהם ולאחר שהאדם יישא עדות מהדהדת, השטן יובס גם כן, וגם אם חלק מהדברים האלה שהיו באדם מלכתחילה לא יטוהרו לגמרי, ברגע שהשטן יובס, הם כבר לא יגרמו לבעיות, ובשלב הזה, האדם יטוהר לחלוטין. האדם מעולם לא חווה חיים כאלה, אך לאחר שהשטן יובס, הכול יבוא על מקומו בשלום, והדברים הפעוטים האלה באדם ייפתרו כולם. כל שאר הבעיות יסתיימו ברגע שהבעיה המרכזית הזו תיפתר. במהלך התגלמותו של אלוהים כבשר ודם על פני האדמה, כשהוא עושה את עבודתו באופן אישי בקרב בני האדם, כל העבודה שהוא עושה נועדה להביס את השטן, והוא יביס את השטן על-ידי כיבוש האדם והפיכתכם לשלמים. כשתישאו עדות מהדהדת, גם זה יהיה אות לתבוסתו של השטן. ראשית האדם נכבש, ובסופו של דבר הוא הופך למושלם לחלוטין, כדי להביס את השטן. עם זאת, במהותו של דבר, תבוסתו של השטן מלווה גם בישועת האנושות כולה מים הצרות הריקני הזה. בין אם העבודה הזו מתבצעת בתבל כולה או רק בסין, היא נועדה כולה להבסת השטן ולהושעת האנושות כולה, כדי שהאדם ייווכח ברגיעה. אלוהים בהתגלמותו, הבשר ודם הרגילים האלה, נועדו בדיוק להבסת השטן. עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נועדה להביא ישועה לכל אדם תחת השמיים אשר אוהב את אלוהים, היא נועדה לכבוש את האנושות כולה, ויתרה מזאת, היא נועדה להביס את השטן. לא ניתן להפריד את הליבה של עבודת הניהול של אלוהים מהבסת השטן, זאת כדי להביא ישועה לאנושות כולה. מדוע נאמר תמיד בחלקים כה רבים מהעבודה הזו שעליכם לשאת עדות? וכלפי מי מופנית העדות הזו? האין היא מופנית כלפי השטן? העדות הזו היא על אלוהים והיא נועדה להעיד שעבודתו של אלוהים השיגה את ההשפעה הרצויה. נשיאת העדות מתקשרת לעבודה של הבסת השטן. אלמלא היה קרב כנגד השטן, האדם לא היה נדרש לשאת עדות. מאחר שאלוהים חייב להביס את השטן, במקביל להושעת האדם, אלוהים דורש שהאדם יישא עליו עדות בפני השטן, ואלוהים משתמש בעדות זו להושיע את האדם ולהילחם בשטן. כתוצאה מכך, האדם הוא הן מושא הישועה והן כלי-שרת להבסת השטן, ולכן, האדם נמצא בליבה של עבודת הניהול השלמה של אלוהים, ואילו השטן הוא רק מושא ההשמדה והאויב. ייתכן שאתם מרגישים שלא עשיתם דבר, אך משום השינויים בטבעכם, נישאה עדות, ועדות זו מופנית כלפי השטן ולא כלפי האדם. האדם אינו כשיר ליהנות מעדות כזו. כיצד הוא יכול להבין את העבודה שאלוהים עושה? מושא מאבקו של אלוהים הוא השטן. לעומת זאת, האדם הוא רק מושא הישועה. לאדם יש טבע שטני מושחת והוא אינו מסוגל להבין את העבודה הזו. זאת משום ההשחתה של השטן. אין זה טבעו של האדם מבראשית, אלא השטן גרם לו. כיום, עבודתו העיקרית של אלוהים היא להביס את השטן, כלומר לכבוש את האדם לחלוטין, כדי שהאדם יוכל לשאת עדות סופית על אלוהים בפני השטן. כך יוגשמו כל הדברים. במקרים רבים, בעיניכם הבלתי מזוינת נדמה שדבר לא קרה, אך למעשה העבודה כבר הושלמה. האדם דורש שכל עבודת ההשלמה תהיה גלויה, אולם אני השלמתי את עבודתי מבלי שהפכתי אותה לגלויה לעיניכם. זאת משום שהשטן נשמע לי כעת, ופירושו שהוא נחל תבוסה גמורה ושכל חוכמתו, עוצמתו וסמכותו של אלוהים הביסו את השטן. זו בדיוק העדות שיש לשאת, ועל אף שהדבר לא מתבטא באדם בבירור, על אף שהדבר לא נראה בעין בלתי מזוינת, השטן כבר הובס. העבודה הזו מכוונת כולה כלפי השטן והיא מתבצעת משום הקרב בשטן. לכן, יש דברים רבים שהצליחו והאדם אינו רואה זאת, אך בעיני אלוהים הם הצליחו זה מכבר. זו אחת האמיתות הפנימיות של מכלול עבודתו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 593

לכל מי שמוכן להפוך למושלם יש סיכוי להפוך למושלם, ולכן כולם צריכים להירגע: בעתיד, כולכם תיווכחו ביעד. אולם אם אינכם מוכנים להפוך למושלמים ואינכם מוכנים להיווכח במישור הנפלא, זו הבעיה שלכם. כל מי שמוכן להפוך למושלם ולהיות נאמן לאלוהים, כל מי שנשמע לאלוהים וכל מי שממלא את תפקידו נאמנה – כל בני האדם האלה יכולים להפוך למושלמים. כיום, כל מי שלא ממלא את תפקידו נאמנה, כל מי שלא נאמן לאלוהים, כל מי שלא נשמע לאלוהים, ובפרט מי שקיבל את הנאורות וההארה של רוח הקודש אך אינו מנהיג אותן – כל בני האדם האלה אינם מסוגלים להפוך למושלמים. כל מי שמוכן להיות נאמן ולהישמע לאלוהים יכול להפוך למושלם, אפילו אם הוא קצת בור. כל מי שמוכן לעסוק באמונה יכול להפוך למושלם. אין צורך לדאוג בשל כך. כל עוד אתם מוכנים לעסוק בכיוון הזה, תוכלו להפוך למושלמים. אינני מוכן לנטוש או לסלק אף אחד מכם, אך אם בני האדם אינם שואפים להצליח, הם פשוט הורסים את עצמם. לא אני מסלק אתכם, אלא אתם עצמכם. אם אתם עצמכם אינכם שואפים להצליח – אם אתם עצלים, אינכם ממלאים את חובתכם, אינכם נאמנים, אינכם עוסקים באמת ותמיד עושים כאוות נפשכם, אם אתם מתנהגים בהפקרות, נאבקים למען תהילה ועושר ופועלים באופן חסר מצפון כלפי בני המין השני, אזי אתם תישאו את עול חטאיכם ואינכם ראויים לרחמיו של איש. כוונתי היא שכולכם תהפכו למושלמים ולכל הפחות תיכבשו, כדי שניתן יהיה להשלים בהצלחה את שלב העבודה הזה. אלוהים רוצה שכל בני האדם יהפכו למושלמים, שהם ייפלו בנחלתו, שהוא יטהר את כולם, ושהם יהפכו לאהוביו. אין זה משנה אם אני אומר שאתם נחשלים או שאיכותכם ירודה – אלה הן עובדות. העובדה שאני אומר זאת אינה מוכיחה שאני מתכוון לנטוש אתכם או שאיבדתי כל תקווה לגביכם, קל וחומר שהיא לא מוכיחה שאינני מוכן להושיע אתכם. היום באתי כדי לעשות את העבודה של ישועתכם, כלומר העבודה שאני עושה היא המשך של עבודת הישועה. לכל אדם יש סיכוי להפוך למושלם: אם אתם מוכנים לכך ואם אתם עוסקים בכך, בסופו של דבר תהיו מסוגלים להשיג את התוצאה הזאת ולא אטוש אף אחד מכם. אם איכותכם ירודה, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לאיכות הירודה שלכם. אם איכותכם גבוהה, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לאיכות הגבוהה שלכם. אם אתם בורים ואינכם יודעים קרוא וכתוב, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לאי ידיעת קרוא וכתוב שלכם. אם אתם יודעים קרוא וכתוב, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לרמת יכולתכם לקרוא ולכתוב. אם אתם זקנים, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לגילכם. אם אתם מסוגלים לארח אחרים, דרישותיי מכם יהיו בהתאם לכך. אם אינכם מסוגלים לארח אחרים ואתם יכולים למלא רק תפקיד מסוים, בין שמדובר בהפצת הבשורה, באחזקת הכנסייה, או בביצוע פעילויות כלליות אחרות, אהפוך אתכם למושלמים בהתאם לתפקיד שתמלאו. נאמנות, ציות עד הסוף ועיסוק בחיפוש אחר אהבה עילאית כלפי אלוהים – אלה הדברים שעליכם להשיג, ואין נוהג שמתעלה על שלושת הדברים האלה. בסופו של דבר, נדרש מהאדם להשיג את שלושת הדברים האלה, ואם הוא יכול להשיג אותם, אזי הוא יהפוך למושלם. אולם מעל הכול, עליכם לעסוק בכך באמת ובתמים, עליכם להתקדם ולהשתפר ולא להיות פסיביים בהקשר זה. אמרתי שלכל אדם יש סיכוי להפוך למושלם ושכל אדם יכול להפוך למושלם, וזה עדיין נכון, אך אם אינכם שואפים להשתפר בעיסוקכם, אם לא תשיגו את שלושת הקריטריונים האלה, אזי בסופו של דבר אהיה חייב לסלק אתכם. אני רוצה שכולם ידביקו את הפערים, שכולם יקבלו את עבודתה ואת נאורותה של רוח הקודש ושכולם יהיו מסוגלים להישמע עד הסוף, משום שזו החובה שכל אחד מכם צריך למלא. לאחר שכולכם תמלאו את חובתכם, כולכם תהפכו למושלמים וכולכם תישאו עדות מהדהדת. כל מי שנושא עדות הוא אדם שניצח את השטן וזכה בהבטחתו של אלוהים. בני האדם האלה יישארו לחיות ביעד הנפלא.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 594

בראשית, אלוהים היה במנוחה. לא היו בני אנוש או כל דבר אחר על פני האדמה באותה עת, ואלוהים לא עשה עדיין שום עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהיא הושחתה. מנקודה זו והלאה, אלוהים לא נח עוד, אלא החל לעמול בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים אבדה משום השחתתה של האנושות וכן משום המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ולא יושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד לבוא למנוחה. כשאין לאדם מנוחה, אין מנוחה גם לאלוהים. כשאלוהים יבוא למנוחה פעם נוספת, גם האדם יבוא למנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, וללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה בידי השטן או פלישה של כל כוח שמתנגד לאלוהים. כל הדברים פועלים לפי מינם ועובדים את אדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים יבוא למנוחה, לא תישאר עוד רשעות על פני האדמה, ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. בנוסף, האנושות תבוא למישור חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהשטן השחית, אלא אנושות שזכתה בישועה לאחר שהשטן השחית אותה. יום המנוחה של האנושות יהיה גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו משום אי-יכולתה של האנושות לבוא למנוחה, לא משום שהוא לא יכול היה לנוח במקור. ביאה למנוחה אין פירושה שהכול מפסיק לנוע או להתפתח ואין פירושה שאלוהים מפסיק לעבוד או שבני האדם מפסיקים לחיות. הסימן לביאה למנוחה יהיה כאשר השטן הושמד והרשעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו וכאשר כל הכוחות העוינים לאלוהים מפסיקים להתקיים. בואו של אלוהים למנוחה פירושו שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. בואה של האנושות למנוחה פירושה שכל האנושות תחיה לאורו של אלוהים ובברכותיו, ללא השחתה מצד השטן וללא התרחשות של דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה תחת השגחתו של אלוהים. כשאלוהים והאנושות יבואו יחד למנוחה, פירוש הדבר יהיה שהאנושות זכתה לישועה שהשטן הושמד, ושעבודתו של אלוהים בבני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בבני האדם והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך, אלוהים לא יהיה עוד עסוק ובני האדם יחדלו להיות בתנועה מתמדת. אלוהים והאנושות יבואו למנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב למקומו המקורי וכל אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים ובני האדם ישכנו בהם ברגע שכל ניהולו של אלוהים יסתיים. לאלוהים יש היעד שלו ולאנושות יש היעד שלה. בעת המנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את כל בני האדם בחייהם על פני האדמה וכשבני האדם יחיו לאורו של אלוהים, הם יעבדו את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות וגם בני האדם לא יוכלו לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם לא יכולים לחיות באותו מישור – לכל אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא זה שמנחה את האנושות כולה ואילו האנושות כולה היא התגשמותה של עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא זו שמובלת. במהותה, האנושות לא דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומך המקורי. לפיכך, כשאלוהים בא למנוחה, פירושו שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה או יהיה בקרב האנושות כדי לחלוק את השמחה והסבל שלה. כשבני האדם יבואו למנוחה, פירוש הדבר הוא שהם הפכו למושאי בריאה אמיתיים. הם יעבדו את אלוהים מפני האדמה ויחיו חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו והם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים ובני האדם בהתאמה לאחר שהם יבואו למנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בינו לבין אלוהים. באופן זה, בואו של אלוהים למנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתה המוחלטת של האנושות ובואה למנוחה הופכות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתה של האנושות הוא על פני האדמה ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשבני האדם יעבדו את אלוהים במנוחה, הם יחיו על פני האדמה וכשאלוהים יוביל את שאר האנושות במנוחה, הוא יוביל אותם מהשמיים, לא מהארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח ואילו בני האדם יהיו עדיין בשר ודם. אלוהים ובני האדם נחים בדרכים שונות. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשבני האדם ינוחו, אלוהים יוביל אותם לבקר בשמיים ואף ליהנות מהחיים שם. לאחר שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמוהו גם הרשעים יחדלו להתקיים. לפני שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, אותם רשעים שרדפו את אלוהים בעבר על פני האדמה, כמו גם האויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו באסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שאנשים רשעים אלה יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. רק אז האנושות תזכה בישועה מלאה ועבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות לבואם של אלוהים והאנושות למנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 595

התקרבות סופם של כל הדברים מצביעה על השלמת עבודתו של אלוהים וגם על סוף התפתחותה של האנושות. פירוש הדבר הוא שהאנושות שהשטן השחית תגיע לשלב הסופי של התפתחותה ושהצאצאים של אדם וחווה ישלימו את ההתרבות שלהם. בנוסף, פירוש הדבר הוא שיהיה זה בלתי אפשרי שאנושות כזו תמשיך להתפתח לאחר שהשטן השחית אותה. אדם וחווה שהיו בראשית לא הושחתו, אך השטן השחית את אדם וחווה שגורשו מגן עדן. כשאלוהים ובני האדם יבואו יחד למנוחה, יבוא סופם של אדם וחווה – שגורשו מגן עדן – וצאצאיהם יגיעו אל סופם. האנושות של העתיד תכלול עדיין את צאצאיהם של אדם וחווה, אך הם לא יהיו בני אדם שחיים בתחומו של השטן, אלא בני אדם שזכו בישועה וטוהרו. זו תהיה אנושות שנשפטה והוכתה בייסורים, אנושות קדושה. בני האדם האלה לא יהיו דומים לגזע האנושי כפי שהיה במקורו. ניתן כמעט לומר שהם יהיו אנושות מסוג שונה לגמרי מאדם וחווה של בראשית. בני האדם האלה ייבחרו מקרב כל בני האדם שהשטן השחית, והם יהיו בני האדם שעמדו איתן בסופו של דבר במהלך השיפוט והייסורים מצד אלוהים. הם יהיו קבוצת בני האדם האחרונה שתישאר מקרב האנושות המושחתת. רק בני אדם האלה יוכלו לבוא למנוחה האחרונה יחד עם אלוהים. אלה שמסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים – כלומר במהלך עבודת הטיהור האחרונה – יהיו אלה שיבואו למנוחה האחרונה לצד אלוהים. לפיכך, כל אלה שבאו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של אלוהים לאחר שיעברו את עבודת הטיהור האחרונה שלו. בני האדם האלה שנפלו בסופו של דבר בנחלתו של אלוהים יבואו למנוחה האחרונה. מטרתה של עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא, באופן מהותי, לטהר את האנושות למען המנוחה האחרונה. אחרת, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כל אחד לפי סוגו או לבוא למנוחה. העבודה הזו היא הנתיב היחיד של האנושות לבוא למנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את בני האדם מרשעותם ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תשפוך אור על רכיבי המרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיע אותו ממי שלא ניתן להושיע אותו, ואת מי שיישאר ממי שלא יישאר. כשעבודה זו תסתיים, בני האדם שיותר להם להישאר יטוהרו וייכנסו למצב נעלה יותר של אנושיות שבו הם ייהנו מחיי אנוש נפלאים יותר על פני האדמה בפעם השנייה. במילים אחרות, הם יתחילו את יום המנוחה האנושי שלהם ויתקיימו לצד אלוהים. לאחר שמי שלא יורשו להישאר יקבלו ייסורים ושיפוט, מהותם האמיתית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל אלה יושמדו ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד טיפוסי אנשים כאלה. בני אדם כאלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יחלקו מפני שהם מושאים לענישה ומפני שהם זדוניים ומרושעים. הם נגאלו פעם אחת וכן נשפטו ויוסרו. הם גם שירתו את אלוהים בעבר. אך בבוא היום האחרון, הם בכל זאת יושמדו משום רשעותם, מרדנותם והיותם בלתי ניתנים לגאולה. הם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד ובקרב האנושות בעתיד. כל הרשעים וכל אלה שלא זכו בישועה יושמדו כשהקדושים שבקרב האנושות יבואו למנוחה, בין אם הם יהיו רוחות המתים או בני אדם שעדיין חיים כבשר ודם. בלי קשר לשאלה לאיזו תקופה שייכים הרוחות והרשעים האלה ולאיזו תקופה שייכות רוחות הצדיקים ורוחות בני אדם שעושים מעשי צדק, כל הרשעים יושמדו וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה לא מוכרעת כולה על סמך עבודת אחרית הימים, אלא על סמך השאלה אם הם התנגדו לאלוהים או מרדו בו. אם בני אדם בתקופה הקודמת עשו רע, ולא ניתן היה להושיע אותם, אין ספק שהם יהיו מושא לענישה. אם בני אדם בתקופה הנוכחית עושים רע ולא ניתן להושיע אותם, גם הם בוודאות מושא לענישה. בני האדם מופרדים על פי טוב ורע ולא על פי התקופה. לאחר שבני האדם מופרדים על פי טוב ורע, בני האדם לא נענשים או מתוגמלים מיד. במקום זאת, אלוהים יבצע את העבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה הוא הפריד את האנושות על פי טוב ורע מאז שהוא החל לבצע את עבודתו לישועת האנושות. הוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק עם השלמת עבודתו, במקום להפריד בין הרשעים והצדיקים עם השלמת עבודתו, ומיד להתחיל בעבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב. לכן משימה זו תבוצע רק כאשר עבודתו תסתיים לגמרי. העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להישאר, האנושות כולה עדיין לא תוכל לבוא למנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה למישור טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק כך אלוהים יכול לחיות בשלווה ובמנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 596

בני האדם כיום עדיין אינם מסוגלים להיפרד מהדברים של הבשר. הם אינם יכולים לוותר על הנאות הבשר, על העולם, על כסף או על טבעם המושחת. רוב בני האדם מתייחסים לעיסוקיהם כלאחר יד. למעשה, לבני האדם האלה אין אלוהים בלבם כלל. גרוע מכך, הם לא יראים את אלוהים. אלוהים אינו מצוי בלבם ולכן הם לא יכולים לתפוס את כל מעשיו אלוהים, ועל אחת כמה וכמה הם אינם מסוגלים להאמין לדברים שאלוהים אומר. בני האדם האלה הם יותר מדי של הבשר והדם, הם מושחתים מדי ואין להם אמת כלל. יתרה מזאת, הם לא מאמינים שאלוהים יכול להתגלם כבשר ודם. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו – כלומר כל מי שלא מאמין באל הנראה לעין או בעבודתו ובדבריו אלא עובד במקום זאת את האל הבלתי נראה שבשמיים – הוא אדם שאלוהים אינו שוכן בלבו. אלה בני אדם שמורדים באלוהים ומתנגדים לו. חסרים להם אנושיות והיגיון, שלא לדבר על האמת. יתר על כן, בעיני בני האדם האלה, לא ניתן להאמין באל המוחשי והנראה לעין, אך הם מתייחסים לאל הבלתי נראה והמופשט כמהימן ביותר וכמשמח ביותר. הם לא מחפשים את האמת המעשית או את מהות החיים האמיתית, וקל וחומר לא את רצונו של אלוהים. במקום זאת, הם עוסקים בחיפוש אחר התרגשות. הדברים שמסוגלים יותר מכול לאפשר להם להשיג את תשוקותיהם הם ללא ספק האמונות והעיסוקים שלהם. הם מאמינים באלוהים רק כדי להשביע את תשוקותיהם ולא כדי לחפש את האמת. בני האדם האלה הם רשעים, הלא כן? הם בטוחים מאוד בעצמם ואינם מאמינים כלל שאלוהים שבשמיים ישמיד "בני אדם טובים" כמותם. תחת זאת, הם מאמינים שאלוהים יניח להם להישאר, ויתרה מזאת, יתגמל אותם בעין יפה, מכיוון שהם עשו דברים רבים למען אלוהים והפגינו "נאמנות" רבה כלפיו. אילו הם היו עוסקים גם באל הנראה לעין, ברגע שתשוקותיהם לא היו נענות, הם היו משיבים מיד מכה לאלוהים או נתקפים חמת זעם. הם מוכיחים שהם כלבלבים נתעבים שתמיד רק שואפים להשביע את תשוקותיהם. הם אינם בני אדם הגונים שעוסקים בחיפוש אחר האמת. בני אדם כאלה הם אלה שמכונים הרשעים, חסידי המשיח. בני האדם האלה שאינם מחפשים את האמת אינם מסוגלים להאמין באמת ועוד פחות מכך מסוגלים לתפוס את סופה של האנושות בעתיד, מפני שהם אינם מאמינים בעבודה או בדברים כלשהם של האל הנראה לעין, ובכלל זה אינם מסוגלים להאמין ביעד העתידי של האנושות. לפיכך, גם אם הם חסידיו של האל הנראה לעין, הם בכל זאת עושים מעשים רעים ואינם מחפשים כלל את האמת ואינם מנהיגים את האמת כפי שאני דורש. אותם בני אדם שאינם מאמינים שהם יושמדו הם, במהופך, בדיוק אלה שיושמדו. הם כולם מאמינים שהם כה נבונים ושהם עצמם הם אלה שמנהיגים את האמת. הם רואים בהתנהגותם הרעה אמת ולכן הם מטפחים אותה. הרשעים האלה בטוחים מאוד בעצמם. הם רואים באמת דוקטרינה ובמעשיהם הרעים אמת, אבל, בסופו של דבר, הם יוכלו רק לקצור את מה שהם זרעו. ככל שבני האדם בטוחים יותר בעצמם וככל שהם יהירים יותר, כך הם מסוגלים פחות להשיג את האמת. ככל שבני אדם מאמינים יותר באל שבשמיים, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים. אלה בני האדם שייענשו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 597

לפני שהאנושות תבוא למנוחה, תוכרע השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל בהתאם לקביעה אם הם חיפשו את האמת, אם הם מכירים את אלוהים ואם הם יכולים להישמע לאל הנראה לעין. מי שעשה שירות לאל הנראה לעין אך אינו מכיר אותו ואינו נשמע לו, אינו מצויד באמת. בני האדם כאלה הם רשעים ורשעים יהיו ללא ספק מושא לענישה. יתרה מכך, הם ייענשו בהתאם להתנהגותם המרושעת. אלוהים קיים כדי שבני האנוש יאמינו בו והוא ראוי גם לציות שלהם. אלה שיש להם אמונה רק באל המעורפל והבלתי נראה הם בני אדם שאינם מאמינים באלוהים ואינם מסוגלים להישמע לאלוהים. אם בני האדם האלה עדיין לא יהיו מסוגלים להאמין באל הנראה לעין כשעבודת הכיבוש שלו תסתיים ואף ימשיכו למרוד באל הנראה לעין אשר מתגלם כבשר ודם ולהתנגד לו, אזי אין ספק ש"מאמינים במעורפל" אלה יהיו מושא להשמדה. כך הדבר גם ביחס לאחדים מבינכם: כל מי שמכיר באלוהים בהתגלמותו מן השפה ולחוץ, אך אינו יכול להנהיג את אמת הציות לאלוהים בהתגלמותו, יהיה בסופו של דבר מושא להשמדה ולחורבן. על אחת כמה וכמה, כל מי שמכיר באל הנראה לעין מן השפה ולחוץ ואוכל ושותה מהאמת שהוא מבטא בעודו מחפש את האל המעורפל והבלתי נראה לבטח יהיה מושא להשמדה. אף אחד מבני האדם האלה לא יוכל להישאר עד לעת המנוחה שתגיע לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים ושום אדם דומה להם לא יישאר בעת המנוחה. בני האדם שטניים הם אלה שאינם מנהיגים את האמת. מהותם היא של התנגדות לאלוהים ומרדנות בו ואין להם כל כוונה להישמע לאלוהים. בני אדם כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש לך אמת ואם אתה מתנגד לאלוהים תלויה במהות שלך ולא במראה שלך או בדיבור שלך ובהתנהגות שלך מפעם לפעם. מהותו של כל אדם מכריעה בשאלה אם הוא יושמד או לא. הדבר נקבע על פי המהות שחושפים התנהגותו ועיסוקו בחיפוש האמת. בקרב בני אדם דומים שעושים עבודה ואף עושים מידה דומה של עבודה, מי שמהותו האנושית טובה ושיש לו אמת יורשה להישאר, ואילו מי שמהותו האנושית רעה ומי שמורד באל הנראה לעין, הוא זה שיהיה מושא לחורבן. כל עבודתו או דבריו של אלוהים המכוון ליעדה של האנושות יטפלו בבני אדם באופן הולם בהתאם למהותו של כל אדם. לא תחול שום טעות ולא יהיה שום משגה. רק כשאדם מבצע עבודה מעורבים בה רגש אנושי או משמעות. העבודה שאלוהים עושה היא המתאימה ביותר. אלוהים בשום אופן לא יטען טענות שווא נגד ברוא כלשהו. יש כיום רבים שאינם מסוגלים לתפוס את היעד העתידי של האנושות ואשר אינם מאמינים בדברים שאני אומר. כל מי שאינו מאמין וכן מי שאינו מנהיג את האמת הם שדים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 598

מי שמחפש ומי שלא מחפש הם כיום שני סוגים שונים לחלוטין של בני אדם שגם היעדים שלהם שונים מאוד. מי שעוסק בחיפוש אחר הכרת האמת ומנהיג את האמת נמנה על בני האדם שאלוהים יביא להם ישועה. מי שלא מכיר את דרך האמת הוא אויב ושד. הוא צאצא של הארכי-מלאך ויהיה מושא להשמדה. אפילו מאמיניו האדוקים של אל מעורפל – האין גם הם שדים? בני אדם שיש להם מצפון טוב אך לא מקבלים את דרך האמת הם שדים. מהותם היא מהות של התנגדות לאלוהים. מי שלא מקבל את דרך האמת מתנגד לאלוהים, ואפילו אם בני אדם כאלה יסבלו קשיים רבים, הם בכל זאת יושמדו. כל מי שלא מוכן לזנוח את העולם, שלא יכול לשאת את הפרידה מהוריו ושלא יכול לשאת את הוויתור על הנאות הבשר – כל בני האדם האלה מורדים באלוהים וכולם יהיו מושא להשמדה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא שד, ויתרה מזאת, הוא יושמד. מי שבעל אמונה אך לא מנהיג את האמת, מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו ומי שלא מאמין בקיומו של אלוהים כלל יהיו גם כן מושא להשמדה. כל אלה שיורשו להישאר יהיו אנשים שחוו את הסבל של הזיכוך ועמדו איתנים. אלה אנשים שבאמת עמדו בניסיונות. כל מי שאינו מכיר באלוהים הוא אויב. כלומר, כל מי שאינו מכיר באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם – בין, אם הוא בתוך זרם זה או מחוצה לו, הוא צורר המשיח! מיהו השטן, מיהם השדים ומיהם אויבי האל אם לא המתנגדים אשר אינם מאמינים באלוהים? האין הם אותם אנשים שאינם נשמעים לאלוהים? האין הם אלה שטוענים שיש להם אמונה, בשעה שאין להם אמת? האין הם אלה שרק מבקשים לקבל ברכות בזמן שאינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים? אתם עדיין מתרועעים עם השדים האלה כיום, וחשים נקיפות מצפון ורגשות אהבה כלפיהם. אם כן, האם אינכם מפנים כוונות טובות כלפי השטן? האם אינכם עושים יד אחת עם שדים? אם בימים אלה בני האדם עדיין לא מסוגלים להבחין בין טוב לרע וממשיכים להיות אוהבים ורחמנים ללא כל כוונה לשאוף לרצונו של אלוהים או להיות מסוגלים לקבל את כוונותיו של אלוהים כשלהם, אזי סופם יהיה אומלל פי כמה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של אלוהים. אם אתם יכולים לחוש נקיפות מצפון ורגשות אהבה כלפי אויב, חסר לכם חוש צדק, הלא כן? אם אתם תואמים את מי שאני מתעב ואת מי שאני חולק עליו, ובכל זאת חשים רגשות אהבה או רגשות אישיים כלפיו, אם כך, אתם מרדנים, הלא כן? אתם מתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה, הלא כן? האם אדם כזה מחזיק באמת? אם בני האדם חשים נקיפות מצפון כלפי אויבים ורגשות אהבה כלפי שדים ורחמים כלפי השטן, אזי הם מפריעים בכוונה תחילה לעבודתו של אלוהים, הלא כן? בני האדם שמאמינים רק בישוע ולא מאמינים באלוהים בהתגלמותו באחרית הימים, כמו גם בני האדם שטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים באלוהים בהתגלמותו אך עושים רע, הם צוררי המשיח, ועל אחת כמה וכמה שהדבר נכון לגבי בני האדם שלא מאמינים כלל באלוהים. כל בני האדם האלה כולם יהיו מושא להשמדה. אמת המידה שעל פיה בני אנוש שופטים זה את זה מבוססת על התנהגותם. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק ואילו מי שהתנהגותו מתועבת הוא רשע. אמת המידה שעל פיה אלוהים שופט את בן האנוש מבוססת על השאלה האם מהותו נשמעת לאלוהים או לא. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שלא נשמע לאלוהים הוא אויב ורשע, בין אם התנהגותו של האדם הזה טובה או רעה, ובין אם דבריו של האדם הזה נכונים או לא נכונים. יש בני אדם שרוצים להשתמש במילים יפות כדי להשיג לעצמם יעד טוב. כולם מאמינים בטעות שאלוהים קובע את גורלם של בני האדם לאחר שצפה בהתנהגותם או לאחר שהקשיב לדבריהם. לכן רבים מבקשים לנצל זאת כדי לרמות את אלוהים כך שיעניק להם חסד רגעי. בעתיד, האנשים שיישרדו במצב של מנוחה יהיו כל אלה שסבלו ביום התוכחה וגם נשאו עדות על אלוהים. הם יהיו כל אותם אנשים שמילאו את חובתם ונשמעו לאלוהים בכוונה תחילה. מי שרק רוצה לנצל את ההזדמנות לשרת מתוך כוונה להימנע מיישום בפועל של האמת לא יורשה להישאר. לאלוהים יש סטנדרטים מתאימים להסדרת הגורל של כל אדם. הוא איננו מקבל את ההחלטות האלו סתם כך על סמך דבריו והתנהלותו של האדם ואינו מקבל אותן על סמך התנהגותו של האדם בפרק זמן אחד. הוא בהחלט לא יקל ראש בהתנהגות מרושעת של האדם בשל שירות שעשה בעבר למען אלוהים והוא לא יחוס עליו ויימנע מלהמית אותו בזכות מאמץ חד-פעמי כלשהו שהוא עשה למען אלוהים. איש לא יכול לחמוק מענישה על רשעותו, ואיש לא יכול להסוות את התנהגותו המרושעת ולחמוק בכך מייסורי ההשמדה. אם אדם מסוגל באמת למלא את חובתו, פירוש הדבר הוא שהוא נאמן לנצח לאלוהים ולא מבקש גמול, בין אם הוא מקבל ברכות או סובל פורענות. אם בני האדם נאמנים לאלוהים כשהם רואים ברכות אך מפסיקים להיות נאמנים כאשר הם אינם יכולים לראות ברכות כלשהן ואם בסופו של דבר הם עדיין אינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים או למלא את החובות שהוטלו עליהם, אזי הם עדיין יהיו מושא להשמדה למרות שבעבר ביצעו שירות נאמן לאלוהים. בקצרה, רשעים לא יכולים לשרוד לנצח, והם לא יכולים לבוא למנוחה. רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. ברגע שהאנושות תעלה על דרך הישר, בני האדם יחיו חיים אנושיים רגילים. כל אחד מהם ימלא את חובתו שלו ויהיה נאמן לחלוטין לאלוהים. הם ישילו מעליהם לגמרי את מרדנותם ואת טבעם המושחת ויחיו למען אלוהים ובזכות אלוהים. הם יהיו חסרי מרדנות והתנגדות. כולם יהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לחלוטין. אלה הם חייהם של אלוהים והאנושות, אלה הם חיי המלכות, ואלה יהיו חיים של מנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 599

מי שגורר לכנסייה את ילדיו וקרובי משפחתו שאין בהם שום אמונה הוא אנוכי ביותר והוא רק מציג לראווה את טוב לבו. בני האדם האלה מתמקדים רק באהבה, ללא התייחסות לשאלות אם הם מאמינים או לא, או אם זה רצונו של אלוהים. יש כאלה שמביאים את נשותיהם או גוררים את הוריהם בפני אלוהים, בין אם רוח הקודש מסכימה לכך ועובדת בהם ובין אם לא, הם ממשיכים בעיוורון "לאמץ בני אדם מוכשרים" למען אלוהים. איזו תועלת יכולה לצמוח מגילוי טוב לב כלפי חסרי אמונה? גם אם אלה שרוח הקודש לא שוכנת בהם נאבקים להיות חסידיו של אלוהים, בכל זאת לא ניתן להושיע אותם כפי שהאדם עשוי להאמין. למעשה, לא כל כך קל כל כך להשיג את מי שזוכה לישועה. אנשים שלא חוו את העבודה והניסיונות של רוח הקודש, ולא הובאו לידי שלמות על ידי אלוהים בהתגלמותו אינם מסוגלים כלל להפוך למושלמים. לכן, מרגע שהם מתחילים להיות חסידי אל מן השפה ולחוץ, אין לאותם אנשים את הנוכחות של רוח הקודש. לאור התנאים שלהם ומצבם בפועל, פשוט לא ניתן להשלים אותם. לכן, רוח הקודש מחליטה לא להשקיע בהם מרץ רב, והיא לא מעניקה להם שום נאורות או מנחה אותם בדרך כלשהי. היא רק מאפשרת להם ללכת בעקבותיה ובסופו של דבר תחשוף את סופם – די בכך. התלהבותה וכוונותיה של האנושות נובעים מהשטן ודברים אלה בשום אופן לא יכולים להשלים את עבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לשאלה באיזה אנשים מדובר, עבודתה של רוח הקודש חייבת להיות ברשותם – האם בני אנוש יכולים להפוך בני אנוש למושלמים? מדוע בעל אוהב את אשתו? מדוע אישה אוהבת את בעלה? מדוע ילדים מצייתים להוריהם? מדוע הורים מסורים לילדיהם? אילו מיני כוונות בני אדם מטפחים בלבם בפועל? האם כוונתם איננה לממש את התוכניות והרצונות האנוכיים שלהם? האם הם באמת מתכוונים לפעול למען תוכנית הניהול של אלוהים? האם הם באמת פועלים למען עבודתו של אלוהים? האם בכוונתם למלא את חובותיו של יציר נברא? מי שמאז שהחלו להאמין באלוהים לא הצליחו להשיג את נוכחותה של רוח הקודש, לעולם לא יוכלו לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אנשים אלה הם בלי ספק מושא להשמדה. בלי קשר לשאלה כמה הם נאהבים, הדבר לא יכול להחליף את עבודתה של רוח הקודש. התלהבותם ואהבתם של בני האדם מייצגות כוונות אנושיות, אך הן לא יכולות לייצג את כוונותיו של אלוהים ואינן יכולות לשמש תחליף לעבודתו של אלוהים. אפילו אם האדם יפנה את המידה הרבה ביותר של אהבה או רחמים לבני האדם האלה שכביכול מאמינים באלוהים ומעמידים פנים שהם חסידיו בלי שהנם יודעים מה פירוש הדבר בפועל להאמין באלוהים, הם בכל זאת לא יזכו באהדתו של אלוהים ולא יזכו בעבודתה של רוח הקודש. אפילו אם איכותם של חסידי אל אמיתיים היא ירודה והם אינם מסוגלים להבין אמיתות רבות, הם עדיין יכולים לזכות מדי פעם בעבודתה של רוח הקודש. עם זאת, אלה ששיעור קומתם טוב באופן ניכר אך אינם מאמינים בכנות, פשוט אינם יכולים לזכות בנוכחותה של רוח הקודש. אין שום אפשרות לישועה בקרב אנשים כאלה. גם אם הם יקראו את דברי האל או יקשיבו מדי פעם לדרשות או אפילו ישירו שירי הלל לאלוהים, הם בסופו של דבר לא יוכלו לשרוד עד לעת המנוחה. השאלה אם אדם עוסק בחיפוש ברצינות לא נקבעת על פי שיפוטם של אחרים לגביו או על פי דעתם של הסובבים אותו, אלא על פי השאלות אם רוח הקודש עובדת בו ואם הגיע לכך שרוח הקודש שוכנת בו. עוד יותר מכך, הדבר נקבע על פי השאלות אם טבעו משתנה ואם הוא זכה בידע כלשהו על אלוהים לאחר שרוח הקודש עבדה בו במשך זמן מה. אם רוח הקודש עובדת באדם מסוים, טבעו של האדם הזה ישתנה בהדרגה ונקודת המבט שלו על אמונה באלוהים תיעשה בהדרגה טהורה יותר. אין זה משנה כמה זמן אנשים היו חסידי אל, כל עוד הם משתנים ניתן להבין שרוח הקודש עובדת בהם. אם הם לא משתנים, פירוש הדבר שרוח הקודש אינה עובדת בהם. אפילו אם אנשים אלה יבצעו שירות כלשהו, מה שמניע אותם לעשות כן הוא רצון לקבל ברכות. מתן שירות מדי פעם אינו יכול להוות תחליף לחוויה של שינוי בטבע האדם. בסופו של דבר, הם יושמדו מאחר שבמלכות לא יהיה צורך בנותני שירות וגם לא בכך שמי שטבעו לא השתנה ישרת את בני האדם שהפכו למושלמים ואשר נאמנים לאלוהים. הדברים האלה שנאמרו בעבר, "כשאדם מאמין באל, המזל מאיר פנים לכל משפחתו", מתאימים לעידן החסד, אך הם לא קשורים ליעדה של האנושות. הם התאימו רק לשלב מסוים במהלך עידן החסד. המשמעות הנלווית לדברים האלה כוונה לשלווה ולברכות החומריות שבני אדם נהנו מהן. פירושם לא היה שכל משפחתו של מי שמאמין באלוהים תזכה בישועה וגם לא היה שכאשר אדם מסוים מקבל ברכות, כל משפחתו תוכל אף היא לבוא למנוחה. השאלה אם אדם מסוים יזכה בברכות או יסבול פורענות נקבעת על פי מהותו ולא על פי מהות משותפת כלשהי שאפשר לחלוק אותה עם אחרים. לסוג זה של אמרה או שלטון פשוט אין מקום במלכות. אם האדם מסוגל בסופו של דבר לשרוד, הרי זה משום שעמד בדרישות האל, ואם בסופו של דבר הוא אינו מסוגל להישאר עד עת המנוחה, הרי זה משום שהמרה את פי אלוהים ולא ריצה את דרישות האל. לכל אחד יש יעד מתאים. יעדים אלה נקבעים על פי מהותו של כל אדם ואין להם קשר כלשהו לאנשים אחרים. לא ניתן להשליך התנהגות מרושעת של הילד על הוריו וגם לא ניתן לחלוק את צדקתו של הילד עם הוריו. לא ניתן להשליך התנהגות מרושעת של הורה על ילדיו וגם לא ניתן לחלוק את צדקת ההורים עם ילדיהם. כל איש נושא את חטאו הייחודי וכל אחד מקבל את ברכותיו הייחודיות. אף אדם אינו יכול להיות תחליף לאחר. זה צדק. מנקודת מבטו של האדם, אם ההורים מקבלים ברכות, אזי זה מגיע גם לילדיהם, ואם ילדים חוטאים, אזי הוריהם חייבים לכפר על החטאים ההם. זוהי נקודת מבט אנושית ודרך אנושית לעשות דברים. אין זו נקודת המבט של אלוהים. סופו של כל אדם נקבע בהתאם למהות שנובעת מהתנהגותו, והיא נקבעת תמיד באופן הולם. איש לא יכול לשאת את חטאיו של אדם אחר. יתרה מכך, איש לא יכול לקבל עונש במקום אדם אחר. זה כלל מוחלט. דאגתו המסורה של הורה לילדיו אינה מעידה על כך שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום ילדיו, וחיבתו המכבדת של ילד כלפי הוריו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום הוריו. זו הכוונה האמיתית באמירה, "אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב". אנשים אינם יכולים להביא את ילדיו הרשעים למנוחה על סמך אהבתם העמוקה לילדיהם ואיש לא יכול להביא את אשתו (או אישה את בעלה) למנוחה על סמך התנהגותו הצודקת שלו עצמו. זה כלל מנהלי, ואיש לא יוחרג ממנו. בסופו של דבר, צדיקים הם צדיקים ורשעים הם רשעים. בסופו של דבר, הצדיקים יורשו לשרוד ואילו הרשעים יושמדו. הקדושים קדושים, הם לא מזוהמים. המזוהמים מזוהמים ודבר בהם אינו קדוש. האנשים שייהרסו הנם כל הרשעים ואלה שיישרדו הם כל הצדיקים – גם אם ילדי הרשעים יעשו מעשי צדיקות וגם אם הורי הצדיקים יחטאו. אין קשר בין בעל מאמין לאישה חסרת אמונה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים חסרי אמונה. אלה הם שני טיפוסי אנשים שאינם יכולים להתקיים בכפיפה אחת. לפני שכל אדם בא למנוחה, יש לו קרובי משפחה גשמיים, אך לאחר שהוא בא למנוחה, לא יהיו לו עוד קרובי משפחה גשמיים כלל. מי שממלא את חובתו ומי שלא ממלא את חובתו הם אויבים; מי שאוהב את אלוהים ומי ששונא את אלוהים מנוגדים זה לזה. מי שייווכח במנוחה ומי שיושמד הם שני סוגי ברואים שלא יכולים להתקיים בכפיפה אחת. ברואים שממלאים את חובותיהם יוכלו לשרוד ואילו אלה שלא ממלאים את חובותיהם יהיו מושא להשמדה. יתרה מזאת, הדבר יימשך לנצח. האם את אוהבת את בעלך כדי למלא את חובתך כיציר נברא? האם אתה אוהב את אשתך כדי למלא את חובתך כיציר נברא? האם אתם ממלאים את חובתכם כלפי הוריכם חסרי האמונה כדי למלא את חובתכם כיצירים נבראים? האם ההשקפה האנושית אודות אמונה באלוהים נכונה או לא נכונה? מדוע אתה מאמין באלוהים? במה רצונך לזכות? כיצד אתה אוהב את אלוהים? אלה שאינם מסוגלים למלא את חובותיהם כיצירים נבראים ושאינם מסוגלים לעשות מאמץ כולל יהיו מושא להשמדה. קיימים קשרים פיזיים בין בני האדם כיום, כמו גם קשרי דם, אך בעתיד כל אלה יתנפצו. מאמינים וכופרים אינם תואמים אלו לאלו. אלא הם מנוגדים זה לזה. מי שיימצא במנוחה יאמין שיש אלוהים ויישמע לאלוהים בשעה שאלו שממרים את פי אלוהים יושמדו כולם. לא יהיו עוד משפחות על פני האדמה. איך ייתכן שיהיו הורים או ילדים או יחסים בין בני זוג? עצם אי-ההתאמה בין אמונה וחוסר אמונה תנתק לחלוטין קשרים גשמיים שכאלה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 600

במקור לא היו משפחות באנושות, רק איש ואישה, שני מיני בני אדם. לא היו מדינות, וודאי שלא משפחות, אך משום השחתת האדם, בני אדם מכל הסוגים התארגנו לשבטים שונים שהתפתחו מאוחר יותר למדינות ועמים. המדינות והעמים האלה הורכבו מבתי אב קטנים, וכך נחלקו סוגים שונים של בני אדם בין הגזעים השונים, בהתאם להבדלים בשפה ולגבולות מפרידים. למעשה, בלי קשר לשאלה כמה גזעים יש בעולם, יש לאנושות אב קדמון אחד בלבד. בראשית היו רק שני סוגים של בני אדם, ושני הסוגים האלה היו איש ואישה. אולם בזכות התקדמות עבודתו של אלוהים, מהלך ההיסטוריה ושינויים גיאוגרפיים, התפתחו שני הסוגים האלה של בני אדם בדרגות שונות לסוגים רבים אף יותר של בני אדם. בסופו של דבר, בלי קשר לשאלה מכמה גזעים מורכבת האנושות, האנושות כולה היא עדיין בריאה של אלוהים. בלי קשר לשאלה לאיזה גזע שייכים בני האדם, כולם ברואיו של אלוהים. כולם צאצאיהם של אדם וחווה. על אף שאלוהים לא ברא אותם, הם צאצאיהם של אדם וחווה, שאותם אלוהים ברא באופן אישי. בלי קשר לשאלה לאיזה סוג שייכים בני האדם, כולם ברואיו. מכיוון שהם שייכים לאנושות שאלוהים ברא, יעדם הוא היעד שצריך להיות לאנושות, והם נחלקים לפי הכללים שמארגנים את האנושות. כלומר רשעים וצדיקים הם ברואים, אחרי הכל. ברואים שעושים מעשים רעים יושמדו בסופו של דבר, וברואים שעושים מעשי צדק ישרדו. זה ההסדר המתאים ביותר לשני הסוגים האלה של ברואים. הרשעים לא יכולים להכחיש שהם ברואי האל משום מרדנותם, אך לטעון שהשטן בזז אותם ושמשום כך, הם לא יכולים לזכות בישועה. ברואים שהתנהגותם צודקת לא יכולים להישען על העובדה שהם ישרדו כדי להכחיש שאלוהים ברא אותם אך שהם זכו לישועה לאחר שהשטן השחית אותם. רשעים הם ברואים שממרים את פיו של אלוהים. הם ברואים שלא יכולים לזכות בישועה ושהשטן כבר בזז אותם לגמרי. בני אדם שעושים מעשים רעים הם בכל זאת בני אדם – בני אדם שהושחתו באופן קיצוני ושלא ניתן להושיע. מכיוון שגם הם ברואים, בני אדם שהתנהגותם צודקת גם הם הושחתו, אך הם כאלה שמוכנים להשתחרר מטבעם המושחת ומסוגלים להישמע לאלוהים. בני אדם שהתנהגות צודקת לא עולים על גדותיהם מרוב צדיקות, אלא הם זכו לישועה והשתחררו מטבעם המושחת כדי להישמע לאלוהים. הם יעמדו איתן בסוף, אך אין פירוש הדבר שהשטן לא השחית אותם. לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים, בקרב כל הברואים, יהיו כאלה שיושמדו וכאלה שישרדו. זוהי מגמה בלתי נמנעת בעבודת הניהול שלו. איש לא יכול להכחיש זאת. רשעים לא יכולים לשרוד. מי שנשמע לאלוהים ומי שנמנה על חסידיו עד הסוף ישרוד בוודאות. מכיוון שהעבודה הזו היא עבודת הניהול את האנושות, יהיו כאלה שיישארו ויהיו כאלה שיושמדו. אלה הם סופים שונים לסוגים שונים של בני אדם, ואלה הם ההסדרים המתאימים ביותר לברואים. הסדרו הסופי של אלוהים לאנושות הוא חלוקה על ידי ריסוק משפחות, ריסוק עמים וריסוק גבולות לאומיים. זה הסדר ללא משפחות וללא גבולות לאומיים, מכיוון שאחרי הכל, האדם הוא ברוא אל וצאצא של אב קדמון משותף. בקצרה, ברואים רשעים יושמדו, וברואים שנשמעים לאלוהים ישרדו. כך, בהמשך העתיד לא יהיו משפחות ומדינות, ובייחוד לא יהיו עמים. אנושות כזו היא סוג האנושות הקדוש ביותר. אדם וחווה נבראו במקור כדי שהאדם יוכל להשגיח על כל הדברים שעל פני האדמה. האדם היה במקור אדונם של כל הדברים. כוונתו של יהוה בבריאת האדם הייתה לאפשר לאדם להתקיים על פני האדמה, וכן להשגיח על כל הדברים שעליה, מפני שהאדם לא הושחת במקור וגם לא היה מסוגל לעשות מעשים רעים. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא כבר לא היה האחראי על כל הדברים. מטרת הישועה בידי אלוהים היא לשקם את התפקיד הזה של האדם ולשקם את ההיגיון המקורי של האדם ואת ציותו המקורי. האנושות שבמנוחה תהיה בבואתה של התוצאה שעבודת הישועה נועדה להשיג. על אף שאלה כבר לא יהיו חיים הדומים לחיים בגן עדן, מהותם תהיה זהה. העניין הוא רק שהאנושות לא תהיה עוד כפי שהיא הייתה בעבר, לפני שהיא הושחתה, אלא שהיא תהיה אנושות שהושחתה ואחר כך זכתה לישועה. בני האדם שזכו לישועה בסופו של דבר (כלומר לאחר שעבודתו תסתיים) יבואו למנוחה. בדומה לכך, סופם של הנענשים ייחשף לבסוף גם הוא לחלוטין, והם יושמדו רק לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים. כלומר לאחר שעבודתו תסתיים, הרשעים ובני האדם שזכו בישועה יתגלו כולם, מפני שעבודת חשיפתם של כל סוגי בני האדם (בין שהם רשעים או בני אדם שזכו בישועה) תתבצע על כל בני האדם בעת ובעונה אחת. הרשעים יושמדו, ובמקביל לכך, ייחשף מי יוכל להישאר. לפיכך, סופם של כל סוגי בני האדם ייחשף בעת ובעונה אחת. אלוהים לא יאפשר לקבוצת בני האדם שזכו בישועה לבוא למנוחה תחילה, לפני שהוא יפריד מהם את הרשעים וישפוט או יעניש אותם קצת-קצת. זו לא האמת למעשה. כשהרשעים יושמדו ומי שיוכל לשרוד יבוא למנוחה, תסתיים כל עבודתו של אלוהים בתבל. לא יהיה סדר עדיפויות בין מי שיקבל ברכות ומי שיסבול מפורענות. מי שיקבל ברכות יחיה לנצח, ומי שיסבול מפורענות יגווע לנצח. שני שלבי העבודה האלה יושלמו בעת ובעונה אחת. בדיוק מפני שיש בני אדם מרדנים, תתגלה צדיקותם של בני האדם הצייתנים. בדיוק מפני שיש כאלה שקיבלו ברכות, תתגלה הפורענות שסבלו הרשעים האלה על התנהגותם המרושעת. אילולא אלוהים חשף את הרשעים, בני האדם שנשמעים לאלוהים בכנות לא היו רואים לעולם את אור השמש. אילולא אלוהים לקח ליעד מתאים את מי שנשמע לו, בני האדם שממרים את פיו של אלוהים לא היו יכולים לקבל את העונש המגיע להם. זה תהליך עבודתו של אלוהים. לולא הוא ביצע את העבודה הזו של הענשת הרשעים ותגמול הצדיקים, ברואיו לעולם לא היו יכולים לבוא כל אחד ליעד המתאים לו. לאחר שהאנושות תבוא למנוחה, הרשעים יושמדו, האנושות כולה תעלה על דרך הישר, ובני האדם מכל סוג יהיו עם בני מינם בהתאם לתפקידים שעליהם לבצע. רק זה יהיה יום המנוחה של האנושות ורק זו תהיה המגמה הבלתי נמנעת להתפתחותה של האנושות, ורק כשהאנושות תבוא למנוחה יושלם ההישג האדיר והסופי של אלוהים. זה יהיה החלק המסכם של עבודתו. העבודה הזו תסיים את כל חייה הגשמיים המנוונים של האנושות ואת חייה של האנושות המושחתת. מכאן והלאה האנושות תבוא למישור חדש. על אף שהאדם מתקיים קיום גשמי, יש הבדלים משמעותיים בין מהות החיים שלו למהות חייה של האנושות המושחתת. משמעות קיומו של האדם ומשמעות קיומה של האנושות המושחתת שונות גם הן. על אף שאלה לא חיים של אדם מסוג חדש, ניתן לומר שאלה הם חיים של אנושות שזכתה לישועה ושהשיבה לעצמה את האנושיות וההיגיון. בעבר, בני אדם האלה המרו את פיו של אלוהים, ואלוהים כבש אותם ואחר כך הושיע אותם. בני האדם האלה השפילו את אלוהים, ומאוחר יותר נשאו עליו עדות. קיומם לאחר שהם עברו ושרדו את מבחניו הוא הקיום בעל המשמעות הרבה ביותר. בני אדם האלה נשאו עדות על אלוהים בפני השטן, והם הראויים לחיות. בני האדם שיושמדו הם בני אדם שלא יכולים לשאת עדות על אלוהים ולא ראויים לחיות. השמדתם תהיה משום התנהגותם המרושעת, והשמדה היא היעד הטוב ביותר עבורם. כשהאדם יבוא מאוחר יותר למישור הטוב, לא יהיו שום קשרים בין בעל ואשתו, בין אב ובתו או בין אם ובנה כפי שהאדם מדמיין שהוא ימצא אותם. בשלב הזה, האדם יפעל לפי מעשיהם של בני סוגו, והמשפחה תהיה כבר מרוסקת. לאחר שהשטן כבר ייכשל לחלוטין, הוא לא יפריע לאנושות עוד לעולם, ולאדם לא יהיה עוד טבע שטני מושחת. המרדנים כבר יושמדו ורק הצייתנים ישרדו. על כן, משפחות מעטות מאוד ישרדו בשלמותן. כיצד יוכלו להתקיים עדיין יחסים גשמיים? חייו הגשמיים של האדם בעבר ייאסרו לחלוטין. כיצד יוכלו יחסים גשמיים להתקיים בין בני האדם? ללא טבע שטני מושחת, חייהם של בני האדם לא יהיו עוד החיים הישנים מהעבר, אלא חיים חדשים. הורים יאבדו את ילדיהם וילדים יאבדו את הוריהם, בעלים יאבדו את נשותיהם ונשים יאבדו את בעליהן. לבני האדם יש כיום קשרים גשמיים בין איש לרעהו. כשכולם יבואו למנוחה, לא יהיו עוד קשרים גשמיים. לאנושות כזו יהיו רק צדיקות וקדושה, ואנושות כזו תהיה רק אנושות שעובדת את אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 601

אלוהים ברא את האנושות, הציב אותה על פני האדמה והוביל אותה עד היום. אחר כך, הוא הושיע את האנושות ושימש כקורבן חטאת למען האנושות. לבסוף, הוא עדיין חייב לכבוש את האנושות, להושיע אותה לחלוטין ולשקם את דמותה המקורית. זו העבודה שבה הוא עסק מההתחלה עד הסוף – שיקום צלמו המקורי ודמותו המקורית של האדם. אלוהים יקים את מלכותו וישקם את דמותו המקורית של האדם, כלומר ישקם את סמכותו על פני האדמה ובקרב הבריאה כולה. האדם איבד את לבו ירא האל לאחר שהשטן השחית אותו, הוא איבד את התפקיד שצריך להיות לברוא אל, והוא נעשה לאויב שממרה את פיו של אלוהים. האדם חי בתחומו של השטן וציית לפקודותיו של השטן. לפיכך, לא הייתה לאלוהים דרך לעבוד בקרב ברואיו, ועוד יותר מכך לא הייתה לו אפשרות לזכות ביראה מצד ברואיו. אלוהים ברא את האדם, והאדם צריך לעבוד את אלוהים, אך למעשה האדם הפנה את גבו לאלוהים ועבד את השטן. השטן הפך לאליל שבלב האדם. כך אלוהים איבד את מעמדו בלב האדם, כלומר הוא איבד את המשמעות של העובדה שהוא ברא את האדם. לכן, כדי לשקם את משמעות העובדה שהוא ברא את האדם, עליו לשקם את דמותו המקורית של האדם ולסלק את טבעו המושחת של האדם. כדי להשיב את האדם מידי השטן, אלוהים חייב להושיע את האדם מחטא. רק כך אלוהים יוכל לשקם בהדרגה את דמותו המקורית ואת תפקידו המקורי של האדם, ורק כך הוא יוכל לשקם לבסוף את מלכותו. השמדתם הסופית של בני המרדות האלה תתבצע אף היא כדי לאפשר לאדם לעבוד את אלוהים טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שאלוהים ברא את האדם, הוא יגרום לאדם לעבוד אותו. מכיוון שאלוהים רוצה לשקם את תפקידו המקורי של האדם, הוא ישקם אותו לחלוטין וללא שום פשרה. שיקום סמכותו של אלוהים פירושו לגרום לאדם לעבוד אותו ולהישמע לו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לאדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו לגווע בזכות סמכותו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לכל חלק של אלוהים להישאר על כנו בקרב האנושות ללא שום התנגדות מצד האדם. המלכות שאלוהים רוצה להקים היא מלכותו. האנושות שהוא רוצה היא אנושות שעובדת אותו, שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו. אם הוא לא יושיע את האנושות המושחתת, משמעות העובדה שהוא ברא אתת האדם תסתכם בלא כלום. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם הוא לא ישמיד את האויבים שממרים את פיו, הוא לא יוכל לזכות בכבודו המלא ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה הם הסמלים של השלמת עבודתו ושל הישגו האדיר: השמדה מוחלטת של בני האדם שממרים את פיו והבאה למנוחה של מי שהפך למושלם. לאחר שדמותה המקורית של האנושות תשוקם, וכשבני האדם יוכלו למלא כל אחד את חובתו, לשמור כל אחד על מקומו ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים, אלוהים יזכה בקבוצה של בני אדם על פני האדמה שתעבוד אותו, והוא אף יקים על פני האדמה מלכות שתעבוד אותו. יהיה לו ניצחון נצחי על פני האדמה, ומתנגדיו יגוועו לעולמי עד. כך תשתקם כוונתו המקורית בבריאת האדם. כך תשתקם כוונתו בבריאת כל הדברים וכך תשתקם סמכותו על פני האדמה, בקרב כל הדברים ובקרב אויביו. אלה הם סמלי ניצחונו המוחלט. מכאן והלאה, האנושות תבוא למנוחה ולחיים המתנהלים כראוי. בנוסף, אלוהים יבוא למנוחת נצח עם האדם ולחיי נצח שיהיו משותפים לאלוהים ולאדם. הזוהמה והמרדנות שעל פני האדמה ייעלמו, וכך גם יללות הקינה על פני האדמה. כל מי שמתנגד לאלוהים על פני האדמה, לא יתקיים. רק אלוהים ובני האדם שהוא הושיע יישארו. רק בריאתו תישאר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 602

האדם יובא לשלמות מלאה בעידן המלכות. לאחר עבודת הכיבוש, האדם יזוכך ויעבור תלאות. מי שיוכל להתגבר ולשאת עדות במהלך התלאות האלה יובא לשלמות בסופו של דבר והוא זה שמתגבר. במהלך התלאות האלה, האדם נדרש לקבל את הזיכוך הזה וזיכוך זה הוא הצעד האחרון בעבודתו של אלוהים. זו הפעם האחרונה שבה האדם יזוכך לפני שתושלם כל עבודת הניהול של אלוהים וכל חסידיו של אלוהים חייבים לקבל את המבחן האחרון הזה ואת הזיכוך האחרון הזה. מי שכורע תחת עומס התלאות נעדר את עבודתה של רוח הקודש ואת הכוונתו של אלוהים, אך מי שייכבש באמת ויחפש את אלוהים באמת יעמוד איתן בסופו של דבר. אלה הם בני האדם שניחנים באנושיות, שאוהבים את אלוהים באמת ובתמים. בלי קשר למעשיו של אלוהים, מהמנצחים האלה לא יישללו החזיונות והם עדיין ינהיגו את האמת ובעדותם לא ייפול רבב. אלה בני האדם שבסופו של דבר יצלחו את התלאות הרבות. אף על פי שכיום, מי שדג במים עכורים יכול עדיין לנהוג כטפיל, איש לא יחמוק מהתלאות הסופיות ואיש לא יחמוק מהמבחן הסופי. עבור מי שמתגבר, התלאות האלה הן הזיכוך האדיר, אך עבור מי שדג במים עכורים, זו תהיה עבודת הסילוק המוחלט. אין זה משנה כמה אלוהים ינסה את מי שנאמנותו של אלוהים בלבו, נאמנותו לא תשתנה. אולם עבור מי שאלוהים לא בלבו, ברגע שעבודת האל לא מביאה תועלת לבשרו ולדמו, הוא משנה את גישתו כלפי אלוהים ואפילו נפרד ממנו. אלה בני האדם שלא יעמדו איתן בסוף, שרק רוצים את ברכותיו של אלוהים אך אינם מעוניינים כלל להשקיע את חייהם עבור אלוהים ולהקדיש את עצמם לו. בני אדם שפלים כאלה יגורשו לכשתושלם עבודתו של אלוהים והם אינם ראויים כלל לאהדה. אלה שאין להם אנושיות אינם מסוגלים לאהוב את אלוהים באמת ובתמים. כשהסביבה בטוחה ושמורה, או כשיש רווחים שניתן להשיג, הם נשמעים לאלוהים לחלוטין, אך ברגע שרצונם נתקל בקושי או בסופו של דבר נדחה, הם פותחים מיד במרד. אפילו בתוך לילה אחד בלבד הם יכולים להפוך מחייכנים ו"טובי לב" לרוצחים מכוערים ופראיים שמתייחסים למי שאתמול היטיב איתם כאל אויבם המושבע, ללא סיבה נראית לעין. אם לא יגורשו השדים האלה שמוכנים לרצוח ללא היסוס, האם הם לא יהפכו לסכנה סמויה? עבודת הישועה של האדם לא תושג עם תום עבודת הכיבוש. אף שעבודת הכיבוש הושלמה, עבודת טיהור האדם לא תמה. העבודה הזו תסתיים רק כשהאדם יטוהר לגמרי, כשאלוהים יהפוך למושלם את מי שמתמסר לו לגמרי וכשיימחו המתחזים שאלוהים לא שוכן בלבם. מי שלא מְרַצה את אלוהים בשלב האחרון של עבודתו יסולק לגמרי ומי שיסולק שייך לשטן. היות שבני האדם האלה לא מסוגלים לְרַצות את האל, הם מורדים באלוהים ואפילו שהם חסידי האל כיום, הדבר לא מוכיח שכך הם יישארו בסופו של דבר. במשפט "חסידי האל עד הסוף ייוושעו," פירוש המילה "חסידים" הוא עמידה איתנה במהלך התלאות. כיום, רבים מאמינים שקל להיות חסידי האל, אך לקראת סיום עבודת האל, אתה תדע את הפירוש האמיתי של "חסידי האל". יכולתך להמשיך להיות חסיד אל כיום לאחר שנכבשת אינה הוכחה לכך שאתה נמנה על אלה שאלוהים יהפוך למושלמים. מי שלא יוכל לעמוד בניסיונות ולא יצלח את התלאות, בסופו של דבר לא יהיה מסוגל לעמוד איתן ולכן לא יוכל להיות חסיד אל עד הסוף. מי שבאמת חסיד אל יכול לעמוד במבחן עבודתו ואילו מי שלא באמת חסיד אל אינו מסוגל לעמוד באף אחד מניסיונות האל. במוקדם או במאוחר בני האדם האלה יגורשו ואילו המתגברים יישארו במלכות. השאלה אם האדם באמת מחפש את אלוהים מוכרעת על פי מבחן עבודתו, כלומר באמצעות ניסיונות האל, ואין לה כל קשר להחלטתו של האדם עצמו. אלוהים אינו דוחה איש מתוך גחמה. כל מעשיו יכולים לשכנע את האדם לחלוטין. הוא אינו עושה דבר שנעלם מעיני האדם ואינו עושה שום עבודה שאינה יכולה לשכנע את האדם. העובדות מוכיחות אם אמונתו של האדם נכונה או לא והאדם אינו יכול להחליט בנושא. אין ספק ש"לא ניתן להפוך חיטים לעשבים רעים, ולא ניתן להפוך עשבים רעים לחיטים." כל מי שאוהב את אלוהים באמת ובתמים בסופו של דבר יישאר במלכות ואלוהים לא יתנכל לאף אדם שאוהב אותו באמת. על פי עדויותיהם ותפקידיהם השונים של המתגברים שבמלכות, הם ישמשו ככמרים או כחסידים וכל מי שיצלח את התלאות יצטרף לעדת הכמרים במלכות. עדת הכמרים תגובש לכשתושלם עבודת הבשורה ביקום כולו. באותה שעה, האדם יצטרך למלא את חובתו בתחומי מלכות האל ולחיות יחד עם אלוהים במלכות. עדת הכמרים תכלול כוהנים גדולים וכמרים ושאר בני האדם יהיו בני האל ואנשיו. כל זה ייקבע על פי עדויות בני האדם על אלוהים במהלך התלאות. אלה לא יהיו תארים שיחולקו מתוך גחמה. מרגע שייקבע מעמדו של אדם, תסתיים עבודתו של אלוהים, היות שכל אחד יסווג על פי סוגו ויושב למקומו המקורי. זהו חותם הגשמתה של עבודת האל, זוהי התוצאה הסופית של עבודת האל ושל נוהגו של האדם והמימוש של החזיונות של עבודת האל ושל שיתוף הפעולה מצד האדם. בסופו של דבר, האדם ימצא מנוח במלכות האל וגם אלוהים ישוב למקום מושבו כדי לנוח. זו תהיה התוצאה הסופית של ששת אלפי שנות שיתוף הפעולה בין אלוהים והאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 603

אלה מבין האחים והאחיות שתמיד מביעים את השליליות שלהם הם משרתי השטן ומפריעים לכנסייה. יום יבוא ובני האדם האלה יסולקו ויגורשו. אם בני אדם שאין באמונתם באלוהים לב ירא-אל הפועם בקרבם, ושאין להם לב שנשמע לאלוהים, לא זו בלבד שלא יהיו מסוגלים לעשות שום עבודה למען אלוהים אלא נהפוך הוא – הם יהפכו לבני אדם שמפריעים לעבודתו של אלוהים ומתריסים נגדו. אמונה באלוהים ללא ציות או יראה, ובמקום זאת, התרסה נגדו, זו החרפה הגדולה ביותר למאמין. אם דיבורו והתנהלותו של מאמין תמיד מרושלים ובלתי מאופקים כמו אלה של הלא-מאמינים, הרי שמאמין כזה אפילו מרושע יותר מלא-מאמין – הוא שד טיפוסי. צריך היה לסלק מהכנסייה את אלה שמבטאים דברי ארס וזדון, מפיצים שמועות, מחרחרים מדון ויוצרים מחנות בין האחים והאחיות. אולם משום שעבודתו של אלוהים נמצאת בתקופה שונה, בני האדם האלה מוגבלים, מכיוון שנגזר עליהם להיות מסולקים. כל מי שהשטן השחית אותו ניחן בטבע מושחת. שאחדים פשוט ניחנים בטבע מושחת, ואחרים אינם כאלה: לא זו בלבד שיש להם טבע שטני מושחת, אלא גם אופיים זדוני באופן קיצוני. לא רק שמעשיהם ודבריהם חושפים את טבעם המושחת והשטני, אלא שהם עצמם הם התגלמות השטן. התנהגותם מפריעה לעבודתו של אלוהים ופוגעת בה, מעכבת את ההיווכחות של האחים והאחיות בחיים ופוגמת בחיים הרגילים של הכנסייה. במוקדם או במאוחר יש לסלק את בני האדם האלה, שהם זאבים בעור של כבש, ויש לאמץ גישה חסרת רחמים, גישה של דחייה, כלפי משרתים אלה של השטן. רק כך ניתן לעמוד לצדו של אלוהים, ומי שלא יכול לעשות זאת מתפלש ברפש עם השטן. אלוהים תמיד שוכן בלבם של אלה שמאמינים בו באמת ואשר לבם תמיד ירא-אל ואוהב-אל. על המאמינים באלוהים לפעול בזהירות ובתבונה, וכל מעשיהם צריכים לעמוד בדרישותיו של אלוהים ולְרַצות את לבו. אל להם להיות עקשנים ולעשות ככל העולה על רוחם – התנהגות כזו אינה תכונה קדושה. אנשים אינם יכולים להתרוצץ כאחוזי טירוף כאשר הם מנופפים בדגלו של אלוהים, בעודם מתרברבים ומרמים בכל מקום – זו התנהלות מרדנית ביותר. למשפחות יש כללים ולאומות יש חוקים – קל וחומר כך הדבר בבית האל, הלא כן? האם אין הסטנדרטים בו נוקשים אף יותר? האם אין בו אפילו יותר צווים מנהלתיים? בני האדם חופשיים לעשות כרצונם, אך לא ניתן לשנות את הצווים המנהלתיים של אלוהים. אלוהים הוא אל שאינו סובל פגיעה מצד בני האדם, הוא אל שממית בני אדם – הייתכן שבני האדם עדיין לא יודעים זאת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אזהרה למי שלא מנהיג את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 604

בכל כנסייה יש בני אדם שגורמים בעיות לכנסייה או מפריעים לעבודתו של אלוהים. כל בני האדם האלה הם שטנים שחדרו במסווה לבית האל. בני אדם כאלה יודעים לשחק היטב: הם באים לפניי ביראה גדולה, בהנהון ובהשתחוויות, כמו כלבים מוכי שחין. הם מקדישים את "כל כולם" להשגת היעדים שלהם עצמם, אך מגלים את ארשת פניהם המכוערת בפני האחים והאחיות. כשהם רואים מישהו שמנהיג את האמת, הם משתלחים בו ודוחפים אותו הצידה, וכשהם רואים מישהו עוצמתי יותר מהם, הם מתחנפים ומתרפסים בפניו. הם גידולי פרא בכנסייה. אפשר לומר שברוב הכנסיות יש "נחשים מקומיים" ו"כלבי שעשועים" כאלה. הם מתנהגים יחד כשדים, קורצים ומאותתים זה לזה בסתר, ואף אחד מהם לא מנהיג את האמת. הארסי שבהם הוא "השד הראשי", ובעל היוקרה הרבה ביותר ביניהם מוביל אותם ונושא את דגלם גבוה. אנשים אלה משתוללים בכנסייה, מפיצים את השליליות שלהם, יורקים מוות, עושים ככל העולה על רוחם, אומרים ככל העולה על רוחם, ואיש אינו מעז לעצור אותם. טבעם השטני עולה על גדותיו. ברגע שהם מתחילים לגרום להפרעות, אווירת מוות משתררת בכנסייה. בני האדם שמנהיגים את האמת בכנסייה נזנחים, אינם מסוגלים לתת את כל-כולם, ואילו בני האדם שמפריעים להתנהלות בכנסייה ומפיצים מוות פורקים כל עול בתוכה. יתרה מזאת, רוב בני האדם נוהים אחריהם. כנסייה כזו פשוט נמצאת תחת שליטתו של השטן, והשטן מולך בה. אם אנשי הכנסייה לא יתקוממו ויגרשו את השדים הראשיים האלה, גם הם יושמדו במוקדם או במאוחר. מעתה ואילך, יש לנקוט באמצעים נגד כנסיות כאלה. אם אלה שמסוגלים להנהיג מעט אמת לא מבקשים לעשות זאת, הכנסייה הזו תוחרם. אם אף אחד בכנסייה לא מוכן להנהיג את האמת, ואם אף אחד בה לא יכול לשאת עדות על אלוהים, הרי שצריך לבודד את הכנסייה הזו לגמרי ולגדוע את קשריה עם כנסיות אחרות. מעשה כזה נקרא "לקבור את המוות"; כך מגרשים את השטן. אם יש מספר נחשים מקומיים בכנסייה, וכן כמה "זבובים קטנים" שנוהים אחריהם ושאין להם כל יכולת הבחנה, ואם אנשי הכנסייה עדיין לא יכולים להתנער מהכבלים ומהמניפולציות של הנחשים האלה אחרי שראו את האמת, הרי שהשוטים האלה יסולקו בסופו של דבר. ייתכן שהזבובים הקטנים האלה לא עשו שום מעשה איום, אבל הם אפילו יותר ערמומיים, חלקלקים וחמקנים, וכל זבוב כזה יסולק. לא יישאר אף אחד! בני אדם ששייכים לשטן יחזרו לשטן, ואילו בני אדם ששייכים לאלוהים ייצאו ללא ספק לחפש אחר האמת. הדבר נקבע לפי האופי שלהם. הניחו לכל חסידי השטן לגווע! אין רחמים לבני אדם כאלה. ואלה שיוצאים לחפש אחר האמת יזכו באספקה ויוכלו להתענג על דבר האל כאוות נפשם. אלוהים צודק – הוא אינו מפלה איש לטובה. אם אתם שדים, אינכם מסוגלים להנהיג את האמת; ואם אתם בני אדם שמחפשים אחר האמת, לבטח לא תפלו בשבי השטן. בכך אין שום ספק.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אזהרה למי שלא מנהיג את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 605

בני האדם שלא שואפים להתקדם תמיד מייחלים שאחרים יהיו שליליים ועצלים כמותם. בני האדם שלא מנהיגים את האמת מקנאים באלה שמנהיגים את האמת, ותמיד מנסים להוליך שולל את אלה שמבולבלים ונעדרים יכולת הבחנה. הדברים שבני האדם האלה מביעים יכולים לגרום לכם להתנוון, להידרדר, להגיע למצבים לא הולמים ולהתמלא בחושך. הם גורמים לכם להתרחק מאלוהים, להוקיר את הבשר והדם ולהיכנע לתשוקות. בני האדם שלא אוהבים את האמת ואשר תמיד מתנהלים עם אלוהים בחוסר אכפתיות נעדרים הכרה עצמית, וטבעם מפתה בני אדם לחטוא ולהתריס נגד אלוהים. הם לא מנהיגים את האמת וגם לא מאפשרים לאחרים להנהיג אותה. הם מוקירים את החטא ולא מתעבים כלל את עצמם. הם לא מכירים את עצמם, הם מונעים מאחרים להכיר את עצמם, והם מונעים מאחרים לכמוה לאמת. בני האדם שאותם הם מוליכים שולל צוללים אל תוך החשיכה ולא יכולים לראות את האור. הם לא מכירים את עצמם, לא מבינים בבירור את האמת ומתרחקים יותר ויותר מאלוהים. הם לא מנהיגים את האמת, מונעים מאחרים להנהיג את האמת ומביאים את האווילים האלה להתייצב בפניהם. במקום לומר שהם מאמינים באלוהים, עדיף לומר שהם מאמינים באבותיהם הקדמונים, או שהם מאמינים באלילים שבלבם. עדיף שבני האדם האלה, שאומרים שהם חסידי האל, יפקחו את עיניהם ויביטו היטב כדי לראות במי הם מאמינים בדיוק: האם אתם באמת מאמינים באלוהים, או שמא זהו השטן? אם אתם יודעים שאמונתכם אינה באלוהים אלא באלילים שלכם עצמכם, מוטב שלא תטענו שאתם מאמינים. אם באמת אינכם יודעים במי אתם מאמינים, מוטב שלא תטענו שאתם מאמינים. אמירה כזו היא חילול קודש! אף אחד לא מכריח אתכם להאמין באלוהים. אל תאמרו שאתם מאמינים בי, שמעתי מספיק מילים כאלה לפני זמן רב ואני לא רוצה לשמוע אותן שוב, מפני שהדבר שאתם מאמינים בו הוא האלילים שבלבכם והנחשים המקומיים שבקרבכם. בני האדם שתמיד נדים בראשיהם באי שביעות רצון כשהם שומעים את האמת ומחייכים מאוזן לאוזן בכל פעם שהם שומעים דיבורים על מוות, הם צאצאיו של השטן וכולם יסולקו. יש בכנסייה בני אדם רבים ללא כל יכולת הבחנה, וכאשר מתרחשת הונאה, הם מתייצבים באופן בלתי צפוי לצדו של השטן. הם אפילו נעלבים כאשר קוראים להם משרתי השטן. יהיו שיאמרו שאין להם כל יכולת הבחנה, אך הם תמיד עומדים בצד המנוגד לאמת. אף פעם אינם עומדים בצד של האמת ברגע הקריטי, ולעולם אינם קמים לסנגר על האמת. האם באמת אין להם יכולת הבחנה? מדוע הם עומדים לצדו של השטן באופן בלתי צפוי? מדוע לעולם אינם אומרים אף מילה הוגנת או סבירה למען האמת? האם המצב הזה באמת נובע מבלבול רגעי שלהם? ככל שיש לאדם פחות יכולת הבחנה, כך הוא פחות מסוגל לעמוד בצד של האמת. מה זה מוכיח? האין זה מוכיח שבני האדם חסרי יכולת ההבחנה אוהבים רוע? האין זה מוכיח שהם צאצאים נאמנים של השטן? מדוע הם תמיד מסוגלים לעמוד לצדו של השטן ולדבר בשפתו? כל מילה וכל מעשה שלהם, ואף הבעות פניהם, מוכיחים היטב שהם לא אוהבים את האמת בשום אופן, אלא שהם בני אדם שמתעבים את האמת. העובדה שהם יכולים לעמוד לצדו של השטן מעידה על כך שהשטן באמת אוהב את השדים העלובים האלה, שנלחמים למען השטן כל חייהם. האין העובדות האלה ברורות לגמרי? אם אתם באמת אוהבים את האמת, מדוע אינכם מסוגלים להעריך כלל את בני האדם שמנהיגים את האמת, ומדוע אתם נוהים אחרי אלה שלא מנהיגים את האמת ברגע שהם מעיפים בכם מבט? איזו מין בעיה היא זו? לא אכפת לי אם יש לכם יכולת הבחנה או לא, לא אכפת לי כמה יקר המחיר ששילמתם, לא אכפת לי כמה אדירים כוחותיכם, ולא אכפת לי אם אתם נחשים מקומיים או המנהיגים נושאי הדגל. אם כוחותיכם אדירים, הסיבה היחידה לכך היא שאתם נעזרים בעוז ידו של השטן. אם יוקרתכם רבה, הסיבה היחידה לכך היא שיש סביבכם יותר מדי בני אדם שלא מנהיגים את האמת. אם לא סולקתם, הסיבה לכך היא שכעת לא הזמן לעבודת הגירוש, אלא הזמן לעבודת הסילוק. אין בהילות לגרש אתכם כעת. אני רק מחכה לבוא היום אחרי שתסולקו, ובו אעניש אתכם. כל מי שלא מנהיג את האמת יסולק!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אזהרה למי שלא מנהיג את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 606

בני האדם שמאמינים באלוהים באמת ובתמים הם אלה שמוכנים להנהיג את דבר האל ולהנהיג את האמת. בני האדם שיכולים באמת ובתמים לשאת עדות איתנה על אלוהים הם גם אלה שמוכנים להנהיג את דברו והם אלה שיכולים להתייצב לצד האמת באמת ובתמים. בני האדם שפונים לתכסיסים ולחוסר צדק הם כולם בני אדם שאין להם אמת והם כולם ממיטים חרפה על אלוהים. אלו שגורמים למריבות בכנסייה הם משרתיו של השטן, הם התגלמותו של השטן. בני אדם כאלה זדוניים עד מאוד. בני האדם חסרי יכולת ההבחנה אשר לא מסוגלים להתייצב לצד האמת, רוחשים כולם כוונות רעות ומכתימים את האמת. יתרה מכך, הם נציגים טיפוסיים של השטן. הם כבר לא יכולים לזכות בגאולה ולמותר לציין שהם כולם יסולקו. בני האדם שלא מנהיגים את האמת לא ראויים להישאר במשפחתו של אלוהים והדבר נכון גם לגבי אלה שהורסים את הכנסייה בכוונה תחילה. אך כעת לא הזמן לעשות עבודת גירוש. אנשים כאלה פשוט ייחשפו ויסולקו בבוא הקץ. אין להשקיע עוד עבודה חסרת תועלת בבני האדם האלה. מי ששייך לשטן אינו מסוגל להתייצב לצד האמת, ואילו מי שמחפש אחר האמת יכול לעשות זאת. מי שלא מנהיג את האמת לא ראוי לשמוע את דרך האמת ולא ראוי לשאת עדות על האמת. האמת פשוט לא נועדה לאוזניהם. היא נועדה לאלו שמנהיגים אותה. לפני שיתגלה סופו של כל אדם, אלוהים יזנח את בני האדם שמפריעים לכנסייה וקוטעים את עבודת האל והם יטופלו מאוחר יותר. ברגע שהעבודה תסתיים, בני האדם האלו ייחשפו בזה אחר זה ואז יסולקו. בינתיים, בזמן אספקת האמת, לא תהיה התייחסות אליהם. כשהאמת כולה תתגלה לאנושות, צריך יהיה לסלק את בני האדם האלה. זו תהיה העת שבה כל בני האדם ימוינו על פי סוגם. התחבולות העלובות של בני האדם חסרי יכולת ההבחנה תגרום לכך שבני אדם רעים ישמידו אותם ויורידו אותם מדרך הישר, בלי אפשרות לשוב אליה. זה הטיפול הראוי להם מכיוון שהם לא אוהבים את האמת, מפני שאינם מסוגלים להתייצב לצד האמת, מפני שהם נוהים אחרי בני אדם רעים וניצבים לצד בני אדם רעים ומפני שהם מתריסים נגד אלוהים ועושים יד אחת עם בני אדם רעים. הם יודעים היטב שבני האדם הרעים האלה קורנים רוע, אך הם מקשים את לבם ומפנים את גבם לאמת כדי לנהות אחריהם. כל בני האדם האלה שאינם מנהיגים את האמת אלא עושים מעשים הרסניים ונוראים הם למעשה עושי רשע, הלא כן? על אף שיש ביניהם כאלה שמתנשאים כמלכים ואחרים שמשתרכים אחריהם, אופי ההתרסה שלהם נגד אלוהים זהה לחלוטין, הלא כן? איזה תירוץ יכול להיות להם לכך שאלוהים לא מושיע אותם? איזה תירוץ יכול להיות להם לכך שאלוהים אינו צודק? האין הרוע שלהם עצמם שמשמיד אותם? האין המרדנות שלהם עצמם גוררת אותם מטה אל הגיהינום? בני האדם שמנהיגים את האמת יזכו בישועה ויהפכו למושלמים באמצעות האמת בסופו של דבר. בני האדם שלא מנהיגים את האמת ימיטו על עצמם את השמדתם באמצעות האמת בסופו של דבר. זה הסוף שממתין למי שמנהיג את האמת ולמי שלא מנהיג אותה. אני מייעץ לכל מי שלא מתכנן להנהיג את האמת לעזוב את הכנסייה בהקדם האפשרי כדי להימנע מעשיית חטאים נוספים. בבוא העת, יהיה מאוחר מדי להתחרט. בייחוד חייבים לעזוב עוד מוקדם יותר כל בני האדם שיוצרים מחנות ויוצרים פילוג וכן כל הבריונים המקומיים בכנסייה. בני אדם כאלה שניחנים באופי של זאבים מרושעים אינם מסוגלים להשתנות. מוטב שיעזבו את הכנסייה בהקדם האפשרי ולא ישובו לעולם להפריע לחיים הרגילים של האחים והאחיות וכך יוכלו להימנע מעונשו של אלוהים. כדאי שאלה מכם שנהו אחריהם ינצלו את ההזדמנות הזו כדי להתבונן בעצמם ולחשוב על כך. האם תנהו אחרי הרשעים ותצאו מהכנסייה או שתישארו ותהיו לחסידים צייתנים? עליכם לשקול את העניין בקפידה. אני נותן לכם עוד הזדמנות אחת לבחור ואני ממתין לתשובתכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אזהרה למי שלא מנהיג את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 607

כמאמינים באלוהים, עליכם להיות נאמנים לו בלבד מכל בחינה ולתאום את רצונו מכל בחינה. עם זאת, על אף שכולם מבינים את הדוקטרינה הזו, לא ניתן לראות באדם את האמיתות הבסיסיות והברורות ביותר הללו מבחינת האדם, בגלל מספר הבעיות שלו, כגון בורות, הבל ושחיתות. לפיכך, לפני שיקבע סופכם, עליי לומר לכם קודם כמה דברים, שהם בעלי חשיבות עליונה עבורכם. לפני שאמשיך, עליכם ראשית להבין זאת: הדברים שאני אומר הם אמיתות שמכוונות אל כל האנושות, ולא רק אל אדם מסוים או סוג מסוים של בני אדם. לפיכך, עליכם להתמקד בקבלת דבריי מנקודת המבט של האמת, וכן לשמור על גישה של תשומת לב מלאה וכנות. אל תתעלמו מאף מילה או אמת אחת שאני אומר, ואל תתייחסו לכל דבריי בבוז. בחייכם, אני רואה שרבים ממעשיכם לא רלוונטיים לאמת, ולכן אני מבקש מכם בפרט להפוך למשרתי האמת ולא להיות עבדים לרשעות וכיעור. אל תרמסו את האמת ואל תחללו אף פינה בבית האל. זוהי תוכחתי לכם. כעת אתחיל לדבר על הנושא הנידון:

ראשית, למען גורלכם, עליכם לשאוף לאישורו של אלוהים. כלומר מאחר שאתם מכירים בכך שאתם נמנים על בית האל, עליכם להביא שלוות לאלוהים ולְרַצות אותו מכל בחינה. במילים אחרות, עליכם להיות עקרוניים במעשיכם ולהיות תואמים לאמת בהם. אם הדבר יהיה נשגב מיכולותיכם, אלוהים יתעב וידחה אתכם, וכל בני האדם יבוזו לכם. וכשאתם במצב ביש כזה, אתם לא יכולים להימנות על בית האל. זו המשמעות של היעדר אישור מצד אלוהים.

שנית, עליכם לדעת שאלוהים אוהב בני אדם ישרים. לאלוהים ישנה מהות של נאמנות, כך שתמיד ניתן לסמוך על דברו. יתר על כן, פעולותיו הן ללא רבב וללא עוררין. זו הסיבה לכך שאלוהים אוהב את אלה שנוהגים בו בכנות מוחלטת. כנות משמעותה שאתם נותנים את לבכם לאלוהים, שאתם לעולם לא נוהגים בו בחוסר יושר, שאתם פתוחים בפניו בכל, ושאתם לעולם לא מסתירים ממנו את העובדות, לעולם לא נוהגים באופן שמוליך שולל את אלה שבמרומים ומשלה את אלה שעל פני האדמה, ושאתם לעולם לא נוקטים פעולות שנועדו אך ורק לשאת חן בעיני אלוהים. בקצרה, כנות היא הימנעות מטומאה בפעולותיכם ובדבריכם ומהונאה את אלוהים ואת האדם. דבריי פשוטים מאוד אך מייגעים כפליים עבורכם. רבים יעדיפו דין גיהינום על פני התנהגות ודיבור כנים. אין זה פלא שיש לי יחס אחר כלפי שקרנים. כמובן, אני מבין את הקושי האדיר שלכם להיות כנים. כולכם מתוחכמים ומיומנים מאוד במדידת הזולת באמצעות הסרגל הקטנוני שלכם, מה שהופך את העבודה שלי לפשוטה הרבה יותר. מכיוון שכל אחד מכם חובק סודות בחיקו, ובכן, אני אשלח אתכם בזה אחר זה לתוך אסון, לעבור "טבילת אש", כדי שמאותו רגע והלאה תהיו מחויבים לחלוטין לאמונה בדבריי. לבסוף, אחלץ מפיכם את המילים "אלוהים הוא אל נאמן", אז תביעו רגש עז ותקוננו על ש"עָקֹב הַלֵּב". מה יהיה הלך רוחכם בשלב הזה? אני סבור שלא תיסחפו כל כך בחשיבותכם העצמית כמו עכשיו. עוד פחות מכך תהיו "עמוקים מכדי להיות מובנים" כמו עכשיו. יש כאלה שנוהגים בהגינות ובמיוחד "בנימוס" בפני אלוהים, אך הופכים למתריסים ומשולחי רסן בפני רוח הקודש. האם תמנו אדם שכזה על שורות הישרים? אם אתם צבועים ומיומנים בהתערות בחברה, אני אומר שאתם בהחלט מקלים ראש באלוהים. אם דבריכם מלאים בתירוצים והצדקות חסרות ערך, אז אני אומר שאתם ממאנים להנהיג את האמת. אם יש לכם סודות שאתם לא ששים לשתף ואם אתם לא מוכנים לחשוף את סודותיכם – כלומר את הקשיים שלכם – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אני אומר שאתם לא תקבלו את הישועה בקלות, ושאתם לא תגיחו בקלות מהחושך. אם ביקוש דרך האמת מוצא חן בעיניכם, הרי שאתם תמיד חיים באור. אם אתם שמחים להיות עושי שירות בבית האל, העובדים בשקדנות, במצפוניות ובאלמוניות, ותמיד נותנים ולעולם לא לוקחים, אני אומר שאתם קדושים נאמנים, שאתם לא מבקשים תמורה ושאתם פשוט ישרים. אם אתם מוכנים להיות כנים, אם אתם מוכנים לתת את כל כולכם, אם אתם מסוגלים להקריב את חייכם למען אלוהים ולשאת עדות, אם אתם ישרים עד כדי כך שאתם יודעים רק לְרַצות את אלוהים, ואם אתם לא חושבים על עצמכם או לוקחים דברים לעצמכם, אני אומר שבני אדם כמוכם הם אלה שהאור מטפח, והם אלה שיחיו לנצח במלכות. אתם אמורים לדעת אם יש בכם אמונה אמיתית ונאמנות אמיתית, אם בעברכם סבלתם למען אלוהים, ואם אתם נשמעים לאלוהים לגמרי. אם אתם חסרים את הדברים הללו, אז נותרו בתוככם מרדנות, הונאה, חמדנות ותלונות. מכיוון שלבכם בשום אופן לא ישר, מעולם לא קיבלתם הכרה חיובית מאלוהים ומעולם לא חייתם באור. גורלו של כל אחד תלוי בהיותו בעל לב נועז וישר ונשמה טהורה. אם אתם שקרנים במיוחד, עם לב מלא זדון ונשמה טמאה, הרי שתגיעו בסופו של דבר למקום שבו האדם נענש, בהתאם לתיעוד גורלכם. אם אתם טוענים ליושר רב, אך אתם לעולם לא מצליחים לפעול בהתאם לאמת, ולא דוברים אף מילה של אמת, האם אתם עדיין מחכים מאלוהים לגמול לכם? האם אתם עדיין מקווים שאלוהים יתייחס אליכם כאל בבת עינו? האין חשיבה כזו מגוחכת? אתם מוליכים את אלוהים שולל מכל בחינה. אם כן, איך ייתכן ש בית האל יכיל בני אדם כמותכם, שידיהם טמאות?

הדבר השלישי שאני רוצה לספר לכם הוא זה: במהלך חיי אמונתו באלוהים, כל אדם התנגד לאלוהים והוליך אותו שולל ברגעים מסוימים. ישנם מעשים מוטעים שלא צריך לרשום כעבירות, אך יש כאלה שאין עליהם מחילה. זאת מפני שרבים הם המעשים שמפרים צווים מנהליים, וזו עבירה נגד טבעו של אלוהים. רבים החוששים לגורלם שלהם עשויים לשאול מהם המעשים האלה. עליכם לדעת שאתם גאוותנים ויהירים מאופייכם, ושאתם לא מוכנים להודות בעובדות. לפיכך, אספר לכם אט-אט לאחר שתהרהרו בעצמכם. אני דוחק בכם להבין טוב יותר את תוכנם של הצווים המנהליים ולהתאמץ להכיר את טבעו של אלוהים. אחרת, תתקשו לשמור על שתיקה ולהימנע מדיבור מתפאר, ובלא יודעין, תפגעו בטבעו של אלוהים, תצללו אל תוך החושך ותאבדו את הנוכחות של רוח הקודש והאור. זאת מכיוון שאתם חסרי עקרונות בפועלכם. אם אתם תעשו או תאמרו דברים שאסור לכם לומר או לעשות, אז תזכו לתגמול הולם. עליכם לדעת שעל אף שאתם חסרי עקרונות בדיבורכם ובפועלכם, אלוהים עקרוני מאוד בשניהם. הסיבה לכך שאתם זוכים לתגמול היא שפגעתם באלוהים, ולא באדם כלשהו. אם, אתם מבצעים עבירות רבות נגד טבעו של אלוהים בחייכם, אתם ודאי ילדי הגיהינום. בעיני האדם, ייתכן שייראה כאילו ביצעתם רק מעשים מעטים שלא תואמים את האמת ותו לא. עם זאת, האם אתם מודעים לכך שבעיני אלוהים, כבר לא נותרו עבורכם עוד קורבנות חטאת? זאת משום שהפרתם את הצווים המנהליים של אלוהים יותר מפעם אחת, ואתם לא מראים כל סימן לחרטה. לפיכך, אין לכם ברירה אלא ליפול אל הגיהינום, שם אלוהים מעניש את האדם. במהלך הזמן שבו הם נמנו על חסידי אלוהים, מספר מצומצם של בני אדם ביצעו מעשים המפרים את העקרונות, אך לאחר שהם עברו טיפול והדרכה, הם גילו בהדרגה את השחיתות שלהם עצמם, ואז הם עלו על דרך הישר של המציאות, והם ממשיכים לצעוד בה ביציבות כיום. בני אדם כאלה הם אלה שיישארו בסוף. הישרים הם אלה שאני מחפש. אם אתם ישרים ופועלים עקרונית, תוכלו להיות אנשי סודו של אלוהים. אם מעשיכם לא פוגעים בטבעו של אלוהים, ואם אתם שואפים לרצון האל ולבכם ירא את אלוהים, הרי שאמונתכם עומדת בדרישות. כל מי שלא ירא את אלוהים וכל מי שלבו לא רועד מרוב פחד, עלול בקלות להפר את הצווים המנהליים של אלוהים. רבים משרתים את אלוהים על סמך תשוקה ולא מבינים את הצווים המנהליים של אלוהים, ויתרה מזאת, אין להם שמץ של מושג לגבי השלכות דבריו. כך, חרף כוונותיהם הטובות, הם לרוב עושים בסופו של דבר דברים המפריעים את הניהול של אלוהים. במקרים חמורים, הם מסולקים ומאבדים את ההזדמנות להיות חסידי אל, ובסופו של דבר, הם מושלכים אל הגיהינום ללא כל קשר עם בית האל. בני האדם האלה עובדים בבית האל עם כוונות טובות אך בבורות, ולבסוף מעוררים את חמתו של טבעו של אלוהים. בני האדם מביאים לבית האל את דרכיהם לשרת בעלי סמכות ואצילים ומנסים להביא אותן לידי ביטוי, וביהירותם הם חושבים שדרכים כאלה יכולות לשמש כאן בקלות. מעולם לא עלה בדעתם שלאלוהים יש טבע של אריה ולא של טלה. לפיכך, מי שבא במגע עם אלוהים בפעם הראשונה לא מסוגל לתקשר עמו, משום שלבו של אלוהים הוא לא כְּלִבו של האדם. רק לאחר שתבינו אמיתות רבות, תוכלו להכיר את אלוהים ברציפות. ההיכרות הזו לא מורכבת מכתבים ודוקטרינות, אלא שהיא יכולה לשמש כאוצר שבאמצעותו תוכלו לזכות באמונו המלא של אלוהים, וכהוכחה לכך שאתם מסבים לו עונג. אם חסרה לכם המציאות של ההיכרות הזו, ואם אתם לא מצוידים באמת, שירותכם הנלהב יביא עליכם רק תיעוב ודחייה מאלוהים. עכשיו עליכם כבר להבין שאמונה באלוהים לא דומה כהוא זה ללימוד תיאולוגיה!

על אף שהתוכחה שלי קצרה, כל מה שתיארתי הם הדברים שחסרים בכם יותר מכל. עליכם לדעת שהדברים שעליהם אני מדבר כעת נועדו לשם עבודתי הסופית בקרב בני האדם, כדי לקבוע את סופו של האדם. אני לא רוצה לעבוד עוד הרבה עבודה חסרת טעם, וגם אין ברצוני להמשיך להוביל את בני האדם שאין להם סיכוי, כמו עץ רקוב. על אחת כמה וכמה, אני לא רוצה להוביל את בני האדם שמטפחים בסתר לבם כוונות מרושעות. אולי יום אחד תבינו את הכוונות הכנות שעומדות מאחורי דבריי, ואת התרומות שתרמתי לאנושות. אולי יום אחד תתפסו את העיקרון שמאפשר לכם לקבוע את סופכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שלוש תוכחות

דבר אלוהים היומי  מובאה 608

הזהרתי אתכם פעמים רבות והענקתי לכם אמיתות רבות כדי לכבוש אתכם. כעת, אתם מרגישים מועשרים הרבה יותר מכפי שהרגשתם בעבר, מבינים עקרונות רבים בנוגע להתנהלות הראויה לאדם ומתאפיינים בכל כך הרבה היגיון בריא שנדרש מבני אדם מאמינים. כל זה היבול שקצרתם לאורך השנים הרבות. אינני מתכחש להישגים שלכם, אך עליי גם לומר בכנות שאני גם לא מתכחש למעשי המרי וההתקוממות הרבים שלכם נגדי לאורך השנים הרבות האלה, מפני שאין ביניכם אפילו קדוש אחד. כולכם, ללא יוצא מן הכלל, בני אדם שהשטן השחית אותם ואתם אויביו של המשיח. עד כה, הפשעים ומעשי המרי שלכם רבים מספור, ולכן אין זה מוזר כלל שאני תמיד מציק לכם. אינני רוצה לחיות כך אתכם, אך למען עתידכם ויעדיכם, אחזור שוב על מה שכבר אמרתי בעבר. אני מקווה שתיענו לרצוני, ויותר מכך, אני מקווה שתהיו מסוגלים להאמין לכל מילה שאומר ולהבין את ההשלכות העמוקות של דבריי. אל תטילו ספק בדבריי, ועל אחת כמה וכמה, אל תתייחסו אל דבריי כרצונכם ותתעלמו מהם כרצונכם. זה בלתי נסבל בעיניי. אל תשפטו את דבריי, ויתרה מזאת, אל תקלו בהם ראש או תאמרו שאני תמיד מפתה אתכם, או גרוע מכך, שדבריי אליכם אינם מדויקים. גם דברים אלה בלתי נסבלים בעיניי. כיוון שאתם מתייחסים אליי ולדבריי בחשדנות כה רבה, לעולם אינכם שוקלים את דבריי ואתם מתעלמים ממני, אני אומר לכל אחד מכם בשיא הרצינות: אל תקשרו את דבריי לפילוסופיה, אל תשלבו אותם עם שקריהם של שרלטנים, ועל אחת כמה וכמה, אל תגיבו לדבריי בבוז. ייתכן שבעתיד איש לא יהיה מסוגל להגיד לכם את מה שאני אומר לכם, או לדבר אליכם ברוחב לב כזה, ועל אחת כמה וכמה, איש לא יוכל להסביר לכם את הטענות האלה בסבלנות. בעתיד תעבירו את ימיכם במחשבות על הימים הטובים או בבכי רם וביללות כאב, או שתחיו בלילות חשוכים בלי שמץ מהאמת או החיים שאני מספק, או שרק תחכו בייאוש, או שתחושו חרטה מרה עד שתצאו מדעתכם... למעשה, איש מכם אינו יכול להתחמק מהאפשרויות האלה, מכיוון שאיש מכם לא נמצא במקום שבו הוא עובד את האל באמת, אלא אתם שקועים בעולם של פריצות ורוע, מערבבים באמונותיכם, ברוחכם, בנשמתכם ובגופכם דברים כה רבים שאינם קשורים כלל לחיים ולאמת, ולמעשה סותרים אותם. לכן, אני מקווה למענכם שתוכלו לעלות על דרך האור. תקוותי היחידה היא שתהיו מסוגלים לדאוג לעצמכם ולטפל בעצמכם, ושלא תשימו דגש כה רב על היעד שלכם, בעודכם מתייחסים באדישות להתנהגותכם ולפשעיכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פשעים יובילו את האדם לגיהינום

דבר אלוהים היומי  מובאה 609

זה זמן רב, אנשים שמאמינים באלוהים משתוקקים ליעד יפהפה, וכל המאמינים באלוהים מקווים שיתמזל מזלם. כולם מקווים שבתוך זמן קצר ימצאו עצמם יושבים בשלווה במקום כזה או אחר בגן עדן. אולם אני אומר שאנשים אלה, על מחשבותיהם החביבות, לא ידעו מעולם אם יזכו שיפול עליהם משמיים מזל טוב שכזה, או אפילו אם יזכו לשבת שם. אתם מכירים את עצמכם היטב כעת, אך עדיין מקווים שתוכלו להימלט מהאסונות של אחרית הימים ומידו של האל הכול יכול, כאשר הוא יעניש את הרשעים. נראה שחלומות מתוקים ורצון שהדברים יהיו לרוחם הם מאפיין שכיח של כל בני האדם שהשטן השחית, ולא רק הברקה של אדם אחד. אף על פי כן, אני עדיין רוצה לשים קץ לרצונות הראוותניים הללו שלכם וללהיטות שלכם לזכות בחסדים. בהתחשב בכך שפשעיכם רבים ומרדנותכם גדלה והולכת, כיצד זה מתיישב עם תוכניותיכם החביבות לעתיד? אם ברצונך להמשיך לעשות טעויות כאוות נפשך בלי שדבר יעצור בעדך, אך בכל זאת תרצה שחלומותיך יתגשמו, אזי אני מפציר בך להישאר בערפול החושים שלך ולא להתעורר לעולם, מפני שחלומך ריק מתוכן ובנוכחות אלוהי הצדק, הוא לא יחרוג ממנהגו למענך. אם אתה פשוט רוצה שחלומותיך יתגשמו, אל תחלום אף פעם, אלא תמיד התמודד עם האמת ועם העובדות. זו הדרך היחידה לישועתך. מהם השלבים המעשיים בשיטה זו?

ראשית, התבונן בכל פשעיך ובחן כל התנהגות או מחשבה שלך שאינן עולות בקנה אחד עם האמת.

זו משימה שתוכל לעשותה בקלות, ואני סבור שכל בני האדם הנבונים מסוגלים לעשות אותה. עם זאת, אנשים שאף פעם אינם יודעים מה משמעות המילים פשע ואמת, הם יוצאי דופן, משום שאינם אנשים נבונים ביסודם. אני מדבר אל אנשים שזכו באישורו של אלוהים, אנשים כנים שלא הפרו באופן חמור צווים מנהליים כלשהם ומסוגלים להבחין בקלות בפשעיהם. על אף שדבר אחד זה שאני דורש מכם, ניתן לבצעו בנקל, אין זה הדבר היחידי שאני דורש מכם. יהיה אשר יהיה, אני מקווה שלא תצחקו בחדרי חדרים על הדרישה הזו, ובייחוד, שלא תזלזלו בה או תקלו בה ראש. עליכם להתייחס אליה ברצינות ולא לדחות אותה על הסף.

שנית, חפש את האמת המתאימה לכל אחד ממעשי הפשע והמרי שלך, ואחר כך, השתמש באמיתות אלה כדי ליישב סוגיות אלו. לאחר מכן, החלף את מעשי הפשע ואת המחשבות והמעשים המרדניים שלך בהנהגת האמת.

שלישית, היה כן, לא אדם שתמיד מתחכם ומוליך שולל. (כאן אני דורש מכם שוב להיות כנים.)

אם תוכל לבצע את שלושת הדברים האלה, אזי תימנה על בני המזל שחלומותיהם מתגשמים ושיזכו במזל טוב. ייתכן שתתייחסו לדרישות הבלתי מושכות האלה ברצינות, וייתכן שתתייחסו אליהן בחוסר אחריות. כך או כך, כוונתי היא להגשים את חלומותיכם ולממש את האידאלים שלכם, ולא ללעוג לכם או לשטות בכם.

דרישותיי אומנם פשוטות, אך דבריי אליכם אינם פשוטים, כמו אחת ועוד אחת שווה שתיים. אם כל מה שתעשו יהיה לדבר על כך בצורה אקראית או ללהג הצהרות נבובות ונפוחות, אזי התוכניות והרצונות שלכם יהיו תמיד לא יותר מאשר דף חלק. לא אחוש רחמים על אלה מכם שסובלים במשך שנים רבות ועובדים קשה כל כך ללא כל תוצאה. נהפוך הוא, אלה שאינם עומדים בדרישותיי ייענשו, ולא יזכו בגמול, ובוודאי שלא באהדה. אולי אתם חושבים שאם הלכתם בדרכי האל במשך שנים רבות כל כך, ממילא השקעתם עבודה רבה, ולכן תזכו בקערת אורז בבית האל רק מפני שהייתם נותני שירות. אני סבור שמרביתכם חושבים כך מפני שעד כה תמיד דבקתם בעיקרון של "נצל פן תנוצל". לכן אני אומר לכם בשיא הרצינות: לא אכפת לי עד כמה ראויה לשבח עבודתכם הקשה, עד כמה מרשימים כישוריכם, עד כמה אתם דבקים בי, עד כמה אתם ידועים או עד כמה השתפרה הגישה שלכם. כל עוד אינכם עומדים בדרישותיי, לעולם לא תוכלו לזכות בשבחיי. ותרו בהקדם האפשרי על כל הרעיונות והחישובים שלכם והתחילו להתייחס לדרישותיי ברצינות. אחרת, אהפוך את כל האנשים לאפר על מנת לשים קץ לעבודתי, ובמקרה הגרוע, אהפוך את שנות עבודתי וסבלי ללא כלום, מפני שאינני יכול להכניס למלכותי ואל העידן הבא את אויביי ואת האנשים בדמות השטן שמצחינים מרוע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פשעים יובילו את האדם לגיהינום

דבר אלוהים היומי  מובאה 610

יש לי תקוות רבות. אני מקווה שתוכלו להתנהג באופן ראוי ומכובד, שתמלאו את חובתכם בנאמנות, שתהיו ניחנים באמת ובאנושיות, שתהיו אנשים שיכולים לוותר על הכול ואפילו על חייהם למען אלוהים, וכן הלאה. כל התקוות האלה נובעות מחסרונותיכם ומהשחיתות והמרדנות שלכם. אם אף אחת מהשיחות שניהלתי אתכם לא הצליחה לעורר את תשומת לבכם, כנראה שלא נותר לי אלא להחריש עכשיו. אולם אתם מבינים מה תהיה התוצאה. איני נח לעיתים קרובות, לכן אם לא אדבר, אעשה משהו אחר שבני האדם יוכלו לראותו. אוכל לגרום ללשונו של מישהו להרקיב, לבתר מישהו למוות או לגרום למישהו בעיה עצבית שתשווה לו מראה נוראי. אוכל גם לגרום לאנשים לסבול ייסורים שארקח במיוחד עבורם. כך אחוש שמחה, אושר וסיפוק רב. תמיד נאמר ש"על טוב גומלים בטוב, ועל רע ברע", אז מדוע לא עכשיו? אם אתה רוצה להתנגד לי ולמתוח עליי ביקורת, אגרום לפה שלך להירקב וזה יענג אותי עד בלי די. מפני שבסופו של דבר, מה שעשית איננו האמת, קל וחומר איננו קשור כלל לחיים. לעומת זאת, כל מעשיי הם אמת וכל פעולותיי קשורות לעקרונות עבודתי ולצווים המנהליים שאני פוסק. לפיכך, אני מפציר בכל אחד מכם לאמץ קצת מידה טובה, להפסיק לעשות מעשים כה מרושעים ולשים לב לדרישותיי בזמנכם הפנוי. אז אהיה מאושר. אם תתרמו (או תתנו) לאמת אפילו אלפית מהמאמץ שאתם משקיעים בבשרכם, אזי אומר שלא תבצעו פשעים כה תכופים ופיכם לא ירקיב. האין זה מובן מאליו?

ככל שתרבה לבצע פשעים, כך יפחתו סיכוייך להשיג יעד טוב. מצד שני, ככל שיפחתו פשעיך, כך ירבו הסיכויים שלך לזכות בשבחי האל. אם תרבה בפשעים עד כדי כך שלא אוכל לסלוח לך, הרי שכילית את הסיכויים שלך לזכות במחילה. במקרה כזה, היעד שלך לא יהיה למעלה אלא למטה. אם אינך מאמין לי, היה נועז ועשה עוול, ותראה לאן זה יוביל אותך. אם אתה אדם שמנהיג את האמת בצורה ישרה, אין ספק שתהיה לך הזדמנות לזכות במחילה על פשעיך, ומעשי המרי שלך יהיו פחות תכופים. אם אתה אדם שאינו מוכן להנהיג את האמת, אין ספק שפשעיך נגד אלוהים יתרבו ומעשי המרי שלך יהיו תכופים יותר ויותר, עד שתעבור את הגבול, ואז תושמד כליל. אז יוכחד חלומך הנעים לזכות בחסד. אל תחשוב שפשעיך הם לא יותר מטעויות של אדם ילדותי או טיפש. אל תתרץ את אי-הנהגתך את האמת בשיעור קומתך הדל, ומעבר לכך, אל תתייחס לפשעים שביצעת כאל מעשים של אדם שאינו מבין מה הוא עושה. אם אתה מיטיב לסלוח לעצמך ומתייחס לעצמך בנדיבות, אזי אני אומר שאתה מוג לב שלעולם לא יזכה באמת, ופשעיך לעולם לא יחדלו לרדוף אותך. הם תמיד ימנעו ממך לעמוד בדרישות של האמת ויהפכו אותך לשותף נאמן של השטן לעולמי עד. עצתי לך היא עדיין זו: אל תתייחס רק ליעדך, בשעה שאינך מבחין בפשעים הנסתרים שלך. התייחס אל פשעיך ברצינות, ואל תתעלם מאף אחד מהם מתוך דאגה ליעדך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פשעים יובילו את האדם לגיהינום

דבר אלוהים היומי  מובאה 611

אני מוכיח אתכם כך כיום למען הישרדותכם, כדי שעבודתי תתקדם ללא קושי, וכדי שעבודת החניכה שלי בתבל כולה תתבצע באופן הולם ומושלם יותר ותחשוף את דבריי, סמכותי, מלכותיותי ושיפוטי לאנשי כל הארצות והאומות. עבודתי בקרבכם היא ראשית עבודתי בתבל כולה. על אף שכעת כבר המועד של אחרית הימים, דעו כי "אחרית הימים" אינו אלא שם של עידן, בדיוק כמו עידן החוק ועידן החסד, הוא מתייחס לעידן, ומציין על עידן שלם, ולא על השנים או החודשים האחרונים. עם זאת, אחרית הימים לא מאוד דומה לעידן החסד ועידן החוק. עבודת אחרית הימים לא נעשית בעם ישראל, אלא בקרב הגויים – זהו כיבוש כל עמים מכל האומות והשבטים שמחוץ לעם ישראל בפני כס המלכות שלי, כדי שכבודי בכל רחבי התבל יוכל למלא את היקום ואת השחקים. כך אוכל לזכות לכבוד רב יותר, כדי שכל הבריות על פני האדמה יוכלו להעביר את כבודי לכל אומה, לנצח, לאורך הדורות, וכל הבריות בשמיים ובארץ יוכלו לראות את הכבוד שרכשתי על פני האדמה. העבודה המתבצעת באחרית הימים היא עבודת הכיבוש. היא אינה הכוונת חייהם של כל בני האדם שעל פני האדמה, אלא סיכום חיי הייסורים הבלתי נגמרים של האנושות לאורך אלפי שנים על פני האדמה. כתוצאה מכך, עבודת אחרית הימים לא יכולה להיות דומה לאלפי שנות העבודה בעם ישראל, והיא לא יכולה להיות דומה לשנים הבודדות של הפעולה ביהודה שנמשכה לאחר מכן אלפיים שנים עד להתגלמותו השנייה של אלוהים. בני האדם של אחרית הימים נתקלים רק בהופעתו מחדש של הגואל כבשר ודם, והם מקבלים את עבודתו האישית ואת דבריו של אלוהים. אחרית הימים לא תימשך אלפיים שנה – היא קצרה, כמו פרק הזמן שבו ביצע ישוע את עבודת עידן החסד ביהודה. זאת משום שאחרית הימים היא סיכומו של התקופה כולה. היא ההשלמה והסיום של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, והיא מסכמת את מסע חיי הייסורים של האנושות. היא לא מביאה את האנושות כולה לעידן חדש והיא לא מאפשרת לחיי האנושות להימשך. לא תהיה לכך חשיבות לתוכנית הניהול שלי או לקיומו של האדם. אילו האנושות המשיכה כך, במוקדם או במאוחר השטן היה בולע את כולה, והנשמות השייכות לי היו נהרסות על ידו בסופו של דבר. עבודתי נמשכת רק ששת אלפים שנה, והבטחתי כי גם שליטתו של המזיק על האנושות כולה לא תימשך יותר מששת אלפים שנה. ובכן כעת תם הזמן. לא אמשיך ולא אדחה עוד: באחרית הימים, אביס את השטן, אשיב לעצמי את כל כבודי ואת כל הנשמות השייכות לי על פני האדמה, כדי שנשמות אומללות אלו יוכלו להימלט מים הייסורים, וכך תושלם כל עבודתי על פני האדמה. מכאן ואילך, לעולם לא אשוב להיות בשר ודם על פני האדמה, ולעולם לא תעבוד שוב רוחי השולטת בכל על פני האדמה. אעשה רק דבר אחד על פני האדמה: אברא מחדש את האנושות, אנושות שתהיה קדושה ושתהיה העיר הנאמנה לי על פני האדמה. אך דעו לכם שלא אשמיד את העולם כולו, ולא אשמיד את האנושות כולה. אשאיר את אותו השליש הנותר – השליש שאוהב אותי ושאותו כבשתי לחלוטין, ואגרום לשליש הזה לפרות ולרבות על פני האדמה, בדומה לבני ישראל בעידן החוק, אזין אותם בשפע של צאן ובקר ובכל אוצרות הארץ. האנושות הזו תישאר עמי לנצח, אולם לא תהיה זו האנושות של היום, המזוהמת באופן מצער, אלא אנושות שהיא אוסף של כל מי שנפל בנחלתי. השטן לא יזיק, לא יפריע ולא יארוב לאנושות כזו, והיא תהיה האנושות היחידה שתתקיים על פני האדמה לאחר נצחוני על השטן. זו האנושות שכבר כבשתי עד כה ושזכתה בהבטחתי. לפיכך, האנושות שנכבשה באחרית הימים היא גם האנושות שתינצל ושתקבל את ברכותיי הנצחיות. זו תהיה העדות היחידה לניצחוני על השטן והשלל היחיד מהקרב שלי נגד השטן. הצלתי את שלל המלחמה הזה מתחומו של השטן, ושלל זה הוא ההתממשות היחידה והפרי היחיד של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפי השנים. הם באים מכל אומה ועדה, ומכל מקום ומדינה בתבל כולה. הם בני גזעים שונים, הם דוברים שפות שונות, הם בעלי מנהגים שונים וצבע עור שונה והם פזורים ברחבי כל ומה ועדה על פני כדור הארץ, ואף בכל פינה בעולם. בסופו של דבר, הם יתאחדו לאנושות שלמה, אוסף של בני אדם שכוחות השטן לא יכולים להגיע אליהם. בני האנוש שאותם לא הושעתי וכבשתי ישקעו בשתיקה למעמקי הים ויישרפו בלהבותיי המכלות לנצח נצחים. אשמיד את האנושות הישנה הזו, המזוהמת עד מאוד, כפי שהשמדתי את בכורי הבנים והבקר במצרים, והותרתי רק את בני ישראל, שאכלו בשר שה, שתו דם שה, וסימנו את משקופי בתיהם בדם שה. האם בני האדם שכבשתי ושהם בני משפחתי אינם גם בני האדם שאוכלים את בשר השה שהוא אני, ושותים את דם השה שהוא אני, שאותם גאלתי ואשר עובדים אותי? האם כבודי לא ליווה את בני האדם האלה מאז ומעולם? האם מי שחסרים את בשר השה שהוא אני אינם שוקעים כבר בדממה למעמקי הים? כיום אתם מתנגדים לי, וכיום דבריי הם כדברי יהוה לבני ישראל ולבני בניו. אולם הקושי שבמעמקי לבכם גורם לחרון אפי להצטבר, מביא עוד ייסורים על בשרכם, שיפוט נוסף על חטאיכם וחרון אף נוסף על רשעותכם. מי יוכל להינצל ביום חרון אפי, כשאתם מתייחסים אליי כך כיום? מי יכול להסתיר מפניי את רשעותו שלו ולחמוק מייסורים? חטאיו של מי יכולים לחמוק מידיי, ידי הכל-יכול? התרסתו של מי יכולה להימלט משיפוטי, שיפוטו של הכל-יכול? אנוכי, יהוה, מדבר כך אליכם, צאצאי משפחת הגויים, ודבריי אליכם גוברים על כל אמירות עידן החוק ועידן החסד, אבל אתם מקשים את לבכם יותר מכל אנשי מצרים. האם אתם לא צוברים את חרון אפי כשאני מבצע את עבודתי ברוגע? כיצד תוכלו לחמוק ללא פגע מפני יומי, יומו של הכל-יכול?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אף אדם העשוי בשר ודם אינו יכול להימלט מיום חרון אפי

דבר אלוהים היומי  מובאה 612

האם אתם מבינים כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתם מבינים כעת, אני מפציר בכם להתמסר למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לכם הזדמנות לזכות לשבחיו של אלוהים או להילקח על ידי אלוהים אל מלכותו. אלוהים יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיו רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהוא בגד באלוהים ומפני שהוא מורד באלוהים. בני אדם כאלה, שאינם ראויים אף לעשות שירות, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. אלוהים לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באלוהים. בני אדם כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את טבעו הצודק של אלוהים, הלא כן? האין זו בדיוק המטרה של משפטו של אלוהים וחשיפת האדם? במהלך המשפט, אלוהים שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, כדי שגוף הבשר והדם של כל אדם כזה יושמד כאוות נפשן של הרוחות. גופו מצחין כגווייה וזה הגמול הראוי לו. אלוהים כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה. לאחר מכן, בזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות כדי שהרוחות יחללו כרצונן את כל גופם. כתוצאה מכך, הם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. את בני האדם הצבועים האלה שעשו שירות בעבר אך לא היו מסוגלים להישאר נאמנים עד הסוף, אלוהים מונה בין הרשעים, כך שהם יעשו יד אחת עם הרשעים ויהיו לחלק מן ההמון השרוי באי-סדר. בסופו של דבר, אלוהים ישמיד אותם. אלוהים משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא הקדיש כל מאמץ, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של אלוהים. מי שמעולם לא היה נאמן לאלוהים, אך נאלץ להתמודד עם אלוהים, יימנה עם אלה שמשרתים את עמו של אלוהים. רק מעטים מבני האדם האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יגוועו לצד בני האדם שנותנים שירות שאינו עומד בסטנדרטים. בסופו של דבר, אלוהים יביא למלכותו את כל מי שבעצה אחת עם אלוהים, את עמו של אלוהים ואת בניו וכן את מי שאלוהים הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. זה הפרי שהניב אלוהים בעבודתו. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע אלוהים – בני אדם כאלה יימנו על חסרי האמונה. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזו דרך תבחרו היא בידכם. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של אלוהים לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של אלוהים, וטבעו הצודק של אלוהים לא חס על איש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת