דבר אלוהים היומי  מובאה 166

האם אתם מבינים את הנקודה המרכזית בנוגע להכרת טבעו הצודק של אלוהים? ניתן אולי לומר דברים רבים מתוך החוויות שלכם בנושא זה, אך תחילה ישנן כמה נקודות מרכזיות שאני חייב לומר לכם. כדי להבין את טבעו הצודק של אלוהים, יש להבין קודם את רגשותיו של אלוהים: מה הוא שונא, מה הוא מתעב, מה הוא אוהב, כלפי מי הוא סובלני ורחמן ואיזה סוג של בן אדם מקבל את הרחמים האלה. זו נקודה שחשוב לדעת. יתרה מזאת, יש להבין שבלי קשר לשאלות כמה אלוהים אוהב וכמה רחמים ואהבה יש לו כלפי בני אדם, אלוהים לא סובל שאיש פוגע במעמדו ובעמדתו ולא סובל שאיש פוגע בכבודו. על אף שאלוהים אוהב בני אדם, הוא לא מפנק אותם. הוא נותן לבני אדם את אהבתו, את רחמיו, את סובלנותו, אך הוא מעולם לא התחנף אליהם – יש לו עקרונות ויש לו גבולות. בלי קשר לשאלות כמה הרגשתם את אהבת האל בקרבכם וכמה עמוקה האהבה הזו, לעולם אל לכם להתייחס לאלוהים כמו שתתייחסו לאדם אחר. אמנם נכון שאלוהים מתייחס אל בני אדם כמקורבים אליו, אך אם בן אדם רואה באלוהים בן אדם אחר כאילו היה רק עוד יציר נברא, כגון חבר או מושא להערצה, אלוהים יסתיר ממנו את פניו ויזנח אותו. זה טבעו ואל לבני האדם להתייחס לנושא זה בחוסר מחשבה. לכן לרוב נאמר שטבעו של אלוהים הוא דברו: לא משנה בכמה דרכים צעדתם, כמה עבודה עשיתם או כמה סבלתם – ברגע שאתם פוגעים בטבעו של אלוהים, הוא יגמול לכל אחד מכם בהתאם למעשיכם. פירוש הדבר הוא שאלוהים רואה בני אדם כמקורבים אליו, אך לבני האדם אסור להתייחס אל אלוהים כחבר או קרוב משפחה. אל תתייחסו אל אלוהים כאל ידידכם. גם אם קיבלתם ממנו אהבה רבה וגם אם הוא היה איתכם סובלני מאוד, אף פעם אסור לכם להתייחס אל אלוהים כאל סתם חבר. זהו טבעו הצודק של אלוהים. אתם מבינים, נכון? האם אני צריך להוסיף בנושא? האם יש לכם הבנה קודמת בנושא? באופן כללי, זו הטעות שהכי קל לבני אדם לעשות, בין שהם מבינים את הדוקטרינות ובין שהם מעולם לא חשבו על כך קודם. כשבני אדם פוגעים באלוהים, הדבר לא תמיד נובע ממקרה אחד או מדבר אחד שהם אומרים, אלא נובע מגישה שיש להם ומצב שהם מצויים בו. זה דבר מפחיד ביותר. יש בני אדם שמאמינים שהם מבינים את אלוהים, שהם מכירים אותו; אולי הם אפילו עושים דברים שמרצים את אלוהים. הם מתחילים להרגיש שווים לאלוהים ושהם הצליחו בחוכמתם להפוך לחברים של אלוהים. תחושות כאלה הן שגויות ביותר. אם אתם לא מבינים זאת עמוקות, אם אתם לא מבינים זאת בבירור, קל מאוד לפגוע באלוהים ולפגוע בטבעו הצודק. אתם מבינים זאת עכשיו, נכון? נכון שטבעו הצודק של אלוהים הוא ייחודי? האם ייתכן שהוא יהיה אי פעם שווה ערך לדמותו או למעמדו המוסרי של בן אדם? זה לעולם לא ייתכן. לכן אסור לכם לשכוח שבלי קשר לאופן שבו אלוהים מתייחס לבני האדם ובלי קשר לאופן שבו הוא חושב על בני האדם, עמדתו, סמכותו ומעמדו של אלוהים לא משתנים לעולם. עבור האנושות, אלוהים הוא תמיד אדון הכל והבורא!

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ז'

דבר אלוהים היומי  מובאה 167

סיפור 1: זרע, האדמה, עץ, אור השמש, ציפורי השיר והאדם

זרע קטן נפל אל האדמה. לאחר שחלף גשם כבד, הזרע הצמיח נבט רך ושורשיו התחפרו אט-אט באדמה שמתחת. הנבט צמח וגבה עם הזמן, כשהוא גובר על רוחות אכזריות וגשם עז ורואה את חלוף העונות כשהירח מתמלא ונחסר. בקיץ, האדמה הביאה מתנות של מים, כך שהנבט יכול היה לעמוד בחום הקופח. ובגלל האדמה, הנבט לא הרגיש בחום וכך הוא שרד את החום של הקיץ. עם בוא החורף, האדמה עטפה את הנבט בחיבוקה החמים והם נאחזו זה בזה בחוזקה. ובזכות חמימות האדמה, הנבט שרד את הקור הקשה ועבר ללא פגע את סופות החורף ואת השלג של העונות. האדמה הגנה על הנבט והוא נעשה אמיץ והיה מאושר. הוא גבה ונעשה גאה מהטיפוח חסר האנוכיות שהעניקה לו האדמה. הנבט גדל בשמחה. הוא שר כשהגשם התיז ורקד והתנדנד כשהרוח נשבה. וכך הנבט והאדמה תלויים זה בזה...

שנים חלפו והנבט נהיה לעץ מיתמר. הוא הצמיח ענפים עבותים עמוסים באינספור עלים ועמד איתן על האדמה. שורשי העץ התחפרו באדמה כמו בעבר, אך כעת הם צללו אל מעמקי העפר שמתחת. מה שהגן על הנבט בעבר הפך כעת לתשתית של העץ האימתני.

קרן אור האירה על העץ וגזעו רעד. העץ הושיט את ענפיו הרחבים וגמע עמוקות מהאור. האדמה מתחת נשמה עם העץ בקצב אחיד והאדמה הרגישה מחודשת. בדיוק אז, משב רוח רענן עבר בין הענפים והעץ רטט מעונג, שופע מרץ. וכך העץ ואור השמש תלויים זה בזה...

בני אדם ישבו בצלו הקריר של העץ והתענגו באוויר הרענן והריחני. האוויר ניקה את לבם ואת ריאותיהם וניקה את הדם שבתוכם. בני האדם כבר לא הרגישו בעייפות או בעול יומם. וכך בני האדם והעץ תלויים זה בזה...

להקת ציפורי שיר צייצה ונחתה על ענפי העץ. אולי הן חמקו מאיזה אויב, או שהן התרבו וגידלו את צאצאיהן, או אולי רק רצו לנוח לרגע. וכך הציפורים והעץ תלויים זה בזה...

שורשי העץ המתפתלים והסבוכים התחפרו עמוק באדמה. גזעו הגן על האדמה מהרוח והגשם והוא פרש את ענפיו האדירים והגן על האדמה שמתחתיו. העץ עשה זאת משום שהאדמה היא אמו. הם מחזקים זה את זה ומסתמכים זה על זה, והם לעולם לא יחיו בנפרד...

(...)

כל הדברים שדיברתי עליהם זה עתה הם דברים שראיתם בעבר, כמו זרעים. אתם יודעים על כך, נכון? זרע שצומח לעץ הוא אולי לא תהליך שאתם רואים בפירוט, אבל אתם יודעים שזו עובדה, נכון? אתם יודעים על האדמה ועל אור השמש. דמותן של ציפורי שיר העומדות על עץ היא דבר שכולם ראו, נכון? (כן.) ובני אדם הנרגעים בצלו של עץ – כולכם ראיתם זאת, נכון? (ראינו זאת.) אם כן, איזו תחושה אתם מרגישים כשאתם רואים את כל הדוגמאות האלה בתמונה אחת? (הרמוניה.) האם כל הדוגמאות שקיימות בתמונה הזו מגיעות מאלוהים? (כן.) מכיוון שהן מגיעות מאלוהים, אלוהים יודע את הערך והחשיבות של קיומן המשותף של מספר הדוגמאות האלה על פני האדמה. כשאלוהים ברא את הכול, כאשר אלוהים תכנן כל דבר, הוא עשה כן מתוך כוונה, וכאשר הוא ברא את הדברים הללו, הוא נפח חיים בכל אחד מהם. הסביבה שאלוהים ברא לקיומה של האנושות, בדיוק כמתואר בסיפורנו, היא סביבה שבה זרעים ואדמה תלויים זה בזה, סביבה שבה האדמה מזינה את הזרעים והזרעים קשורים לאדמה. אלוהים קבע את היחסים ביניהם מראש מבראשית. העץ, אור השמש, ציפורי השיר והאדם בתמונה הזו הם דוגמאות של סביבת החיים שאלוהים ברא עבור האנושות. ראשית, העץ לא יכול לעזוב את האדמה, והוא גם לא יכול להתקיים ללא אור שמש. אם כן, מה הייתה מטרתו של אלוהים כשהוא ברא את העץ, האם אפשר לומר שהוא עשה זאת רק למען האדמה? האם אפשר לומר שהוא עשה זאת רק למען ציפורי השיר? האם אפשר לומר שהוא עשה את רק למען בני האדם? (לא.) מה היחסים ביניהם? היחסים ביניהם הם יחסים של חיזוק הדדי, של תלות הדדית ושל חוסר יכולת להפריד ביניהם. כלומר האדמה, העץ, אור השמש, ציפורי השיר ובני האדם תלויים אלה באלה לקיומם והם מזינים אלה את אלה. העץ מגן על האדמה, ואילו האדמה מזינה את העץ; אור השמש מקיים את העץ, ואילו העץ מקבל אוויר רענן מאור השמש ועוזר להקל על האדמה את חום השמש. למי הדבר מועיל, בסופו של דבר? הדבר מועיל לאנושות, נכון? וזה אחד העקרונות שבגללם אלוהים ברא את סביבת החיים של האנושות וזו ואחת המטרות העיקריות של סביבת החיים הזו. על אף שזו תמונה פשוטה, אנחנו יכולים לראות את חוכמתו וכוונותיו של אלוהים. האנושות לא יכולה לחיות בלי האדמה, או בלי עצים, או בלי ציפורי שיר ואור שמש, נכון? על אף שזה היה סיפור, הוא מתאר עולם בזעיר אנפין של בריאת השמיים והארץ וכל צבאם ושל הסביבה בידי אלוהים, אשר העניק אותם כתשורה לאנושות לחיות בה.

אלוהים ברא את השמיים והארץ וכל צבאם למען האנושות והוא ברא גם את סביבת החיים. ראשית, הנקודה העיקרית שבה עסק סיפורנו היא החיזוק ההדדי, התלות ההדדית והדו-קיום של הכול. על פי העיקרון הזה, סביבת החיים של האנושות היא מוגנת, שורדת ומתמשכת. משום שסביבת החיים הזו קיימת, האנושות יכולה לשגשג ולהתרבות. ראינו בתמונה את העץ, את האדמה, את אור השמש, את ציפורי השיר ואת בני האדם. האם אלוהים היה בדמות זו? לא ראו אותו שם, נכון? אבל ראו את הכלל של החיזוק ההדדי ושל התלות ההדדית בין הדברים שבתמונה. באמצעות הכללים הללו, בני אדם יכולים לראות שאלוהים קיים ושהוא השולט. אלוהים משתמש בעקרונות האלה ובכללים האלה כדי לשמר את חייהם וקיומם של כל הדברים. כך הוא מקיים את הכול ומקיים את האנושות. האם יש לסיפור הזה קשר כלשהו לנושא הכללי שדנו בו זה עתה? למראית עין, נדמה שאין קשר, אך למעשה, הכללים שאלוהים קבע בתור הבורא וריבונותו על הכל קשורים בחוזקה לעובדה שהוא מקור החיים של הכל. הם קשורים הדוקות. למדתם דבר מה, נכון?

אלוהים פוקד על הכללים השולטים בתפעול של כל הדברים. הוא פוקד על הכללים השולטים בהישרדות של כל הדברים. הוא שולט בכל הדברים ומסדיר אותם כך שיחזקו זה את זה אך גם יהיו תלויים זה בזה, כדי שלא יגוועו או ייעלמו. רק כך האנושות יכולה להמשיך לחיות. רק כך היא יכולה לחיות תחת השגחתו של אלוהים בסביבה כזאת. הכללים האלה המושלים בכול מצויים תחת ריבונותו של אלוהים, והאנושות לא יכולה להתערב בהם או לשנות אותם. רק אלוהים עצמו יודע את הכללים האלה ורק הוא עצמו מנהל אותם. מתי ינבטו העצים, מתי ירד הגשם, כמה מים וכמה תזונה תיתן האדמה לצמחים, באיזו עונה ינשרו העלים, באיזו עונה יישאו העצים פרי, כמה חומרי מזון ייתן אור השמש לעצים, מה יפלטו העצים לאחר שהוזנו מאור השמש – כל הדברים האלה הוסדרו מראש על ידי אלוהים כאשר ברא את כל הדברים, כחוקים שאיש אינו יכול להפר. הדברים שאלוהים ברא – בין אם הם חיים, ובין אם לא נראים חיים לבני אדם – כולם בידי אלוהים ותחת ריבונותו. איש לא יכול לשנות או להפר את הכלל הזה. כלומר, כשאלוהים ברא את הכל, הוא הגה את טיב קיומם. העץ לא יכול להכות שורש, לנבוט ולגדול ללא האדמה. אם לא היו עצים על פני האדמה, הם היו מתייבשת. בנוסף לכך, העץ הוא ביתן של ציפורי השיר – הוא המקום שבו הן תופסות מחסה מפני הרוח. האם עץ יכול לחיות בלי האדמה? בשום פנים ואופן לא. האם הוא יכול לחיות בלי השמש או הגשם? גם כן לא. כל זה הוא למען האנושות ולמען הישרדותה של האנושות. האדם מקבל אוויר צח מהעץ וחי על פני האדמה שהעץ מגן עליה. האדם לא יכול לחיות בלי אור השמש, האדם לא יכול לחיות בלי כל שפע היצורים החיים. על אף שהיחסים בין כל הדברים האלה מורכבים, עליך לזכור שאלוהים ברא את הכללים שמושלים בכל הדברים, כדי שהם יוכלו לחזק זה את זה, להסתמך זה על זה ולהתקיים יחדיו. במילים אחרות, כל דבר שאלוהים ברא הוא בעל ערך וחשיבות. אם אלוהים היה בורא דבר חסר חשיבות, אלוהים היה מניח לו להיעלם. זו אחת השיטות שאלוהים השתמש בהן כדי לקיים את הכל. למה מתייחסת המילה "לקיים" בסיפור הזה? האם אלוהים יוצא ומשקה את העצים בכל יום? האם העץ זקוק לעזרתו של אלוהים כדי לנשום? (לא.) במקרה הזה, המילה "לקיים" מתייחסת לאופן שבו אלוהים מנהל את הכל לאחר הבריאה. הוא רק הזדקק לכללים כדי לדאוג שהדברים ימשיכו לתפקד כראוי. העץ צמח בעצמו לאחר שניטע באדמה. אלוהים יצר את כל התנאים לצמיחתו. הוא ברא את אור השמש, את המים, את העפר, את האוויר ואת הסביבה, את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם ואת ארבע עונות השנה. אלה התנאים שהעץ זקוק להם כדי לצמוח ואלה הדברים שאלוהים הכין. אם כן, האם אלוהים הוא המקור של סביבת החיים הזו? (כן.) האם על אלוהים לצאת מדי יום ולספור את כל העלים על העצים? אין צורך, נכון? אלוהים גם לא צריך לעזור לעץ לנשום. אלוהים גם לא צריך להעיר את אור השמש בכל יום ולומר, "הגיע הזמן לזרוח על העצים." הוא לא צריך לעשות זאת. אור השמש זורח מעצמו, בזמן שבו עליו לזרוח, בהתאם לכללים. הוא מופיע וזורח על העץ והעץ סופג את אור השמש כשהוא זקוק לו, וכשאור השמש לא נחוץ לו, העץ עדיין חי במסגרת הכללים. ייתכן שאתם לא מסוגלים להסביר את התופעה הזו בבירור, אך זו עובדה שכולם יכולים לראות ולהכיר בה. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להכיר בכך שהכללים לקיומם של כל הדברים באים מאלוהים ולדעת שאלוהים הוא הריבון על צמיחתם והישרדותם של כל הדברים.

האם יש שימוש במטאפורות בסיפור הזה, כפי שבני אדם מכנים זאת? האם יש פה האנשה? (לא.) מה שדיברתי עליו הוא אמת. כל דבר חי, כל דבר שיש לו חיים נמצא תחת ריבונותו של אלוהים. הוא קיבל חיים לאחר שאלוהים ברא אותו. אלה הם חיים שאלוהים נתן והם מצייתים לחוקים ולדרך שהוא יצר עבור כל דבר. אין צורך שהאדם ישנה זאת ואין צורך שהאדם יסייע לכך. זה האופן שבו אלוהים מקיים את הכל. אתם מבינים, נכון? האם יש הכרח לדעתכם שבני האדם יכירו בכך? (כן.) אם כן, האם יש לסיפור הזה קשר כלשהו לביולוגיה? האם יש לו קשר כלשהו לתחום של ידע או לענף לימודי? אנחנו לא דנים כאן בביולוגיה ובהחלט לא עוסקים כאן במחקר ביולוגי. מהי הנקודה המרכזית שאנחנו מדברים עליה כאן? (שאלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים.) מה אתם רואים בכל הברואים? האם ראיתם עצים? האם ראיתם את האדמה? (כן.) ראיתם את אור השמש, נכון? האם ראיתם ציפורים יושבות על העצים? (כן.) האם האנושות שמחה לחיות בסביבה כזו? (היא שמחה.) כלומר אלוהים משתמש בכל – בדברים שהוא ברא כדי לשמר את ביתה של האנושות להישרדות וכדי להגן על ביתה של האנושות. זה האופן שבו הוא מקיים את הכל.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ז'

דבר אלוהים היומי  מובאה 168

סיפור 2: הר גדול, נחל קטן, רוח עזה וגל עצום

היה נחל קטנטן שהתפתל הלוך ושוב ולבסוף הגיע למרגלות הר גדול. ההר חסם את דרכו של הנחל הקטנטן, ולכן הנחל ביקש מההר בקולו הקטן והחלוש, "אנא תן לי לעבור. אתה עומד בדרכי וחוסם את התקדמותי." אז שאל ההר, "לאן אתה מתקדם?" והנחל הקטן ענה לו, "אני מחפש את ביתי." ההר אמר, "בסדר, אתה מוזמן לזרום מעליי!" אך מכיוון שהנחל הקטנטן היה צעיר מדי וחלש מדי, לא הייתה לו היכולת לזרום על פני הר כה גדול. לכן לא הייתה לו ברירה אלא להמשיך לזרום למרגלות ההר...

רוח עזה נשבה ונשאה חול ושפוכת למקום שבו ההר עמד. הרוח שאגה על ההר, "תן לי לעבור!" ההר שאל, "לאן את מתקדמת?" הרוח שאגה בחזרה, "אני רוצה לעבור לצד השני של ההר." ההר אמר, "בסדר, אם את יכולה לפרוץ דרך המרכז שלי, את יכולה לעבור!" הרוח העזה שאגה אנה ואנה, אך גם במלוא עוצמתה, היא לא הייתה יכולה לפרוץ דרך מרכז ההר. הרוח התעייפה ועצרה לנוח. לכן בצד הזה של ההר, נשבה רק רוח חלושה לפרקים, מה ששימח את בני האדם שם. זו הייתה הברכה שההר העניק לבני האדם...

בחוף הים, קצף הגלים הכה בעדינות על פני השונית. לפתע, גל עצום עלה ושאג אל ההר. "זוז!" צעק הגל העצום. ההר שאל, "לאן אתה מתקדם?" הגל העצום לא עצר והמשיך לגאות קדימה כשהוא ענה, "אני מרחיב את השטח שלי ואני רוצה למתוח קצת את זרועותיי." ההר אמר, "בסדר, אם אתה יכול לעבור מעל הפסגה שלי, אתן לך לעבור." הגל העצום נע מעט לאחור ואז גאה שוב לעבר ההר. אך חרף כל ניסיונותיו, הוא לא יכול היה לעבור מעל להר. לא הייתה לו ברירה אלא לסגת אט-אט למקומו...

במשך מאות שנים, הנחל הקטנטן טפטף בעדינות מסביב למרגלות ההר. בכך שזרם בנתיב שיצר ההר, הנחל הקטנטן הגיע בחזרה אל ביתו – הוא התחבר לנהר וזרם אל הים. תחת השגחת ההר, הנחל הקטנטן מעולם לא איבד את דרכו. הנחל וההר חיזקו זה את זה והיו תלויים זה בזה. הם חיזקו זה את זה, ניטרלו זה את זה והתקיימו יחדיו.

במשך מאות שנים, הרוח העזה לא שינתה את הרגלה לשאוג על ההר. הרוח העזה השיבה מערבולות חול אדירות כשהיא "ביקרה" את ההר, בדיוק כפי שעשתה בעבר. היא איימה על ההר, אך מעולם לא פרצה דרך מרכז ההר. הרוח וההר חיזקו זה את זה והיו תלויים זה בזה. הם חיזקו זה את זה, ניטרלו זה את זה והתקיימו יחדיו.

במשך מאות שנים, גם הגל העצום לא נח והוא מעולם לא הפסיק להתרחב. הוא היה שואג וגואה שוב ושוב לעבר ההר, אך ההר מעולם לא זז אפילו סנטימטר. ההר השגיח על הים וכך היצורים שבים התרבו ושגשגו. הגל וההר חיזקו זה את זה והיו תלויים זה בזה. הם חיזקו זה את זה, ניטרלו זה את זה והתקיימו יחדיו.

זה סוף הסיפור הזה. ראשית, מה אתם יכולים לומר לי על הסיפור הזה? מה היה התוכן המרכזי? קודם כל היה הר, נחל קטנטן, רוח עזה וגל עצום. מה קרה בחלק הראשון עם הנחל הקטנטן וההר הגדול? למה שנדבר על ההר הגדול והנחל הקטן? (מפני שההר הגן על הנחל, הנחל מעולם לא איבד את דרכו. הם הסתמכו זה על זה.) האם לדעתכם ההר הגן על הנחל הקטנטן, או הפריע לו בדרכו? (הגן עליו.) האם יכול להיות שהוא הפריע לו בדרכו? ההר והנחל הקטנטן היו ביחד – ההר הגן על הנחל וגם היה מכשול בדרכו. ההר הגן על הנחל כדי שהוא יוכל לזרום אל הנהר, אך הוא גם מנע ממנו לזרום לכל עבר ולגרום להצפות ואסונות לבני אדם. האם זו הנקודה המרכזית של הסיפור? הגנת ההר על הנחל ותפקידו כמחסום המגן על בתי בני האדם. אם כך, הנחל הקטנטן מתחבר לנהר למרגלות ההר ואז זורם אל הים. האין זה הכרח עבור הנחל הקטנטן? כשהנחל זרם אל הנהר ואז אל הים, על מה הוא הסתמך? האם הוא לא הסתמך על ההר? הוא הסתמך על ההר שיגן עליו והסתמך על ההר שישמש לו מחסום. האין זו הנקודה המרכזית? האם אתם מבינים את חשיבות ההרים למים במקרה הזה? האם יש לאלוהים תכלית בבריאת הרים גדולים כקטנים? (כן.) זה חלק קטן מהסיפור, ורק מנחל קטנטן והר גדול, אנחנו מסוגלים לראות את הערך והחשיבות של שני הדברים האלה בכך שאלוהים ברא אותם. אנחנו יכולים גם לראות את חוכמתו ואת תכליתו באופן שבו הוא מושל בשני הדברים האלה. הלא כן?

במה עוסק החלק השני של הסיפור? (ברוח עזה והר גדול.) האם הרוח היא דבר טוב? (כן.) לא בהכרח, מפני שלפעמים, אם הרוח חזקה מדי, היא יכולה להיות הרסנית. איך הייתם מרגישים אם הייתם צריכים להישאר בחוץ ברוח העזה. תלוי מהי עוצמתה, נכון? לו הרוח הייתה בדרגה שלוש או ארבע, היא הייתה נסבלת – לכל היותר בן אדם היה עשוי להתקשות לפקוח את עיניו. אך האם אתם הייתם מסוגלים להתמודד בכך אם הרוח הייתה נושבת חזק מספיק כדי להפוך לטורנדו? לא הייתם מסוגלים לעמוד בכך. לכן לא נכון לומר שהרוח היא תמיד דבר טוב, או שהיא תמיד דבר רע, משום שהדבר תלוי בעוצמת הרוח. אם כן, במה מועיל כאן ההר? האין הוא משמש מעין מסנן לרוח? ההר לוקח את הרוח ומקטין אותה למה? (למשב רוח קליל.) רוב בני האדם יכולים לגעת בה ולהרגיש אותה בסביבה שבה הם חיים – האם הם הרגישו רוח עזה או משב רוח קל? (משב רוח קל.) האין זו אחת התכליות לכך שאלוהים ברא הרים? האין זו כוונתו? איזו חוויה תהיה לבני האדם החיים בסביבה בה הרוח העזה מעיפה חלקיקי חול ללא כל מחסום או מסנן? הייתכן שארץ שנשלטת על ידי חול ואבנים תהיה בלתי ניתנת לאכלוס? אבנים עלולות לפגוע בבני אדם והחול עלול לעוור אותם. הרוח עלולה להפיל אנשים עומדים או לשאת אותם באוויר. בתים ייהרסו ויתרחשו כל מיני אסונות. האם יש ערך לרוח העזה? כשאמרתי שהיא רעה, ייתכן שבני האדם יחשבו בעקבות כך שאין לה ערך, אך האם זה נכון? האם אין ערך להפיכתה למשב רוח קל? למה זקוקים בני האדם יותר מכל כשהאוויר לח וחנוק? הם זקוקים למשב רוח קליל שינשוב עליהם ברוך, כדי לרענן ולנקות את ראשם, לחדד את חשיבתם, לתקן ולשפר את מצב רוחם ולשפר את הלך חשיבתם. לדוגמה, כולכם ישובים בחדר עם בני אדם רבים והאוויר חנוק, ומה אתם צריכים יותר מכל? (משב רוח קל.) במקומות שבהם האוויר עכור ומלא לכלוך, הדבר יכול להאט את חשיבתנו, להפחית את זרימת הדם ולטשטש את דעתנו. עם זאת, האוויר יתרענן אם תהיה לו הזדמנות לנוע ולהתמחזר, ובני אדם ירגישו הרבה יותר טוב. על אף שהנחל הקטן והרוח העזה היו יכולים להפוך לאסון, כל עוד ההר ניצב במקומו, הוא יהפוך אותם לדברים שבעצם מועילים לבני אדם, הלא כן?

במה עוסק החלק השלישי של הסיפור? (בהר הגדול והגל העצום.) ההר הגדול והגל העצום. הנוף כאן הוא של הר ליד הים ואנחנו יכולים לראות את ההר, את קצף הגלים וגם גל עצום. מהו ההר ביחס לגל במקרה הזה? (מגן ומחיצה.) הוא גם מגן וגם מחיצה. מטרת הגנתו היא למנוע מהחלק הזה של הים להיעלם, כדי שהיצורים החיים בו יוכלו להתרבות ולשגשג. כמחיצה, ההר מונע ממי הים – ממקווה המים הזה – לעלות על גדותיו ולגרום אסון שיפגע בבתי בני האדם ויהרוס אותם. אם כן, אנחנו יכולים לומר שההר הוא גם מחיצה וגם מגן.

דבר זה מראה את החשיבות של הקשר ההדדי בין ההר העצום והנחל הקטן, בין ההר העצום והרוח העזה ובין ההר העצום והגל הענקי. זו החשיבות של החיזוק שלהם ושל העובדה שהם מנטרלים זה את זה, ושל הקיום המשותף שלהם. קיומם של הדברים האלה שאלוהים ברא נשלט על ידי כלל וחוק. ובכן, אילו מעשים של אלוהים ראיתם בסיפור הזה? האם אלוהים ברא את התבל ואז התעלם ממה שקרה לאחר מכן? האם הוא נתן להם כללים ועיצב את הדרכים שבהן הם יתפקדו ואז התעלם מהם לאחר מכן? האם זה מה שקרה? (לא.) אם כן, מה קורה כאן? אלוהים עדיין שולט במים, ברוח ובגלים. הוא לא מאפשר להם להתפרע ולא מאפשר להם לגרום נזק לבתיהם של בני האדם או להרוס את מקום מגוריהם. בשל כך, בני האדם יכולים להמשיך לחיות ולהתרבות ולשגשג על פני האדמה. פירוש הדבר הוא שאלוהים כבר תכנן מראש את כללי הקיום כשהוא ברא את התבל. כשאלוהים ברא את הדברים האלה, הוא הבטיח שהם יועילו לאנושות והוא גם שלט בהם כדי שהם לא יהוו מטרד או יגרמו לאסון לאנושות. אם אלוהים לא היה מנהל אותם, האם המים לא היו זורמים לכל מקום? האם הרוח לא הייתה נושבת לכל עבר? האם הם מצייתים לכללים? אלמלא אלוהים ניהל אותם, שום כלל לא היה שולט בהם, והרוח הייתה מייללת והמים היו גואים וזורמים לכל מקום. אם הגל העצום היה גבוה מההר, האם האזור הזה של הים עדיין היה יכול להתקיים? הים לא יכול היה להתקיים. אם ההר לא היה גבוה כמו הגל, האזור הזה של הים לא היה קיים וההר היה מאבד את ערכו ואת חשיבותו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ז'

דבר אלוהים היומי  מובאה 169

אלוהים ברא את התבל והוא אדונה – הוא מנהל את הכול והוא מעניק אספקה לכולה, והוא רואה ובוחן כל מילה ופעולה בכל הדברים ובכל הקיים. כך אלוהים גם רואה ובוחן כל פינה של חיי האדם. אם כן, אלוהים מכיר באופן אינטימי כל פרט ופרט בכל דבר שמתקיים בתוך הבריאה שלו, החל מכל תפקוד, אופי וחוקי ההישרדות של כל דבר ודבר, וכלה במשמעות של חייו ובערך של קיומו – כל זה ידוע לאלוהים באופן מוחלט. אלוהים ברא את התבל – האם אתם חושבים שהוא צריך לערוך מחקר על הכללים האלה המושלים בתבל? האם אלוהים צריך ללמוד מקריאה על ידע אנושי או על מדע כדי לערוך מחקר ולהבין זאת? (לא.) האם יש מישהו בקרב האנושות שיש לו השכלה ובקיאות להבין את כל הדברים כמו שאלוהים מבין? אין אדם כזה. נכון? האם יש אסטרונומים או ביולוגים שמבינים באמת את הכללים שלפיהם כל היצורים חיים וגדלים? האם הם יכולים להבין באמת את הערך שבקיום של כל דבר? (לא.) זה משום שאלוהים ברא את הכל, וגם אם האנושות תעמיק מאוד בלמידת הידע הזה, וגם אם היא תנסה ללמוד אותו במשך זמן רב, היא לעולם לא תוכל להעלות על דעתה את המסתורין והתכלית של העובדה שאלוהים ברא את הכל, הלא כן? לאחר שדנו בדברים הללו עד כה, האם אתם מרגישים שאתם מבינים באופן חלקי את המשמעות האמיתית של הביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של הכל"? (כן.) ידעתי שכשאדון בנושא הזה, בני אדם רבים יחשבו מיד על "אלוהים הוא האמת, ואלוהים משתמש בדברו לקיים אותנו" אבל שהם יחשבו על כך רק ברמה הזו. ידעתי שאפילו יהיו כאלה שיחשבו ש"העובדה שאלוהים מקיים את החיים האנושיים בכך שהוא מספק מזון ומשקה מדי יום ואת כל הצרכים היומיומיים לא נחשבת לקיום האדם." יש בני אדם שחושבים כך, הלא כן? האין כוונתו של אלוהים ברורה מאוד באופן שבו ברא את הכל כדי שהאנושות תוכל להתקיים ולחיות חיים רגילים? אלוהים מתחזק את הסביבה שבה חיים בני האדם ומספק את כל הדברים שהאנושות צריכה. יתר על כן, הוא מנהל את הכל ומחזיק בריבונות על הכל. כל זה מאפשר לאנושות לחיות, לשגשג ולהתרבות באופן רגיל. זה האופן שבו אלוהים מקיים את הכל ואת האנושות. בני אדם צריכים להכיר בדברים האלה ולהבין אותם, הלא כן? אולי יש כאלה שיאמרו, "הנושא הזה מרוחק מדי מהכרתנו את אלוהים האמיתי עצמו, ואנחנו לא רוצים לדעת זאת מפני שלא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי אלוהים." האם זה נכון? (לא.) מה לא נכון פה? האם אתם יכולים להבין את אלוהים באופן מלא אם אתם יודעים רק את הדברים שאלוהים אמר? אם תקבלו רק את עבודתו ואת משפטו ואת ייסורו, האם תבינו את אלוהים באופן מלא? אם תכירו רק חלק קטן מטבעו של אלוהים, חלק קטן מסמכותו של אלוהים, זה יספיק כדי להשיג הבנה של אלוהים, נכון? (לא.) מעשי האל מתחילים בבריאתו את התבל והם ממשיכים היום, כשמעשיו ניכרים לעין בכל עת ובכל רגע. אם בני אדם מאמינים שאלוהים קיים רק מפני שהוא בחר בכמה בני אדם לעשות עליהם את עבודתו ולהושיע, ואם הם מאמינים שדברים אחרים לא נוגעים לאלוהים, לסמכותו, למעמדו ולמעשיו, האם אפשר לומר שהם מכירים את אלוהים באמת? בני אדם שמכירים כך את אלוהים "בכאילו", על סמך מבט חד-צדדי שמעשי האל מוגבלים רק לקבוצה של בני אדם. האם זו הכרה אמיתית של אלוהים? האין בני אדם המכירים את אלוהים כך מתכחשים לכך שהוא ברא את הכל ולריבונותו על הכל? יש בני אדם שלא רוצים להתייחס לכך, והם אולי חושבים לעצמם: "אני לא רואה את ריבונות האל על הכל – זה דבר שיותר מדי מרוחק ממני ואני לא רוצה להבין אותו. אלוהים עושה כאוות נפשו וזה לא קשור אליי בשום אופן. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא לקבל את מנהיגותו של אלוהים ואת דברו ואלוהים יהפוך אותי למושלם ויושיע אותי. שום דבר אחר אינו חשוב לי. יהיו אשר יהיו הכללים שאלוהים קבע כשהוא ברא את הכל ויהיו אשר יהיו מעשיו לקיום הכל ולקיום האנושות, זה לא קשור אליי בשום אופן." איזה מין דיבור זה? האין הוא מהווה מרידה? האם למישהו מכם יש "ידע" כזה? אני יודע שרוב-רובכם חושבים כך, אפילו אם לא תגידו זאת. אדם כזה, המשחק לפי הכללים, אולי ישתמש בעמדתו הרוחנית "בכאילו" באופן שבו הוא רואה את הכל. הוא רוצה להגביל את אלוהים לספרי הקודש, להגביל את אלוהים לדברים שהוא אמר ולהגביל את אלוהים רק לפשט של המילה הכתובה. הוא לא רוצה לדעת עוד על אלוהים והוא לא רוצה שאלוהים יקדיש עוד תשומת לב לעשיית דברים אחרים. צורת החשיבה הזו היא ילדותית ומאוד דתית. האם בני אדם שזו השקפתם יכולים להכיר את אלוהים? הם יתקשו להכיר את אלוהים. היום סיפרתי שני סיפורים שכל אחד מהם עוסק בהיבט שונה. לאחר שבאתם איתם במגע זה עתה, יכול להיות שאתם חושבים שהם עמוקים או אפילו מעט מופשטים וקשים להבנה ולתפיסה. אולי תתקשו לקשר בינם לבין מעשיו של אלוהים ואלוהים עצמו. עם זאת, כל אדם וכל מי ששואף להכיר את אלוהים צריכים להכיר בבהירות ובדיוק את כל מעשיו של אלוהים את כל מה שהוא עשה בקרב כל הדברים ובקרב כל האנושות. ההכרה הזו תאמת עבורכם את דבר קיומו האמיתי של אלוהים ותקנה לכם אמונה בכך. היא גם תאפשר לכם להכיר באופן מדויק את חוכמתו של אלוהים, את עוצמתו ואת האופן שבו הוא מקיים את הכל. היא תאפשר לכם לתפוס בבירור את קיומו האמיתי של אלוהים ולראות שהוא לא בדיה ולא מיתוס. כך אתם יכולים להבין שהוא לא מעורפל, ולא רק תיאוריה ושאלוהים הוא בהחלט לא סתם מזון רוחני, אלא שהוא קיים באמת. יתר על כן, הוא מאפשר לבני האדם לדעת שאלוהים תמיד קיים את כל הבריאה ואת האנושות. הוא עושה זאת בדרך שלו עצמו ועל פי הקצב שלו עצמו. אם כן, אפשר לומר שמשום שאלוהים ברא את הכל ונתן כללים לכל דבר, כל אחד מהם מבצע לפקודתו את מה שמוטל עליו, ממלא את חובותיו ומשחק את התפקיד שהוא קיבל. כל דבר ממלא את תפקידו למען האנושות, והם עושים זאת במרחב, בסביבה שבה בני אדם חיים. אלמלא אלוהים עשה את הדברים כך ואלמלא סביבת האנושות לא הייתה כפי שהיא, האופן שבו בני האדם מאמינים באלוהים והולכים בעקבותיו לא היה מתאפשר כלל. הכל היה דיבורי סרק, הלא כן?

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ז'

דבר אלוהים היומי  מובאה 170

סביבת המחיה הבסיסית שאלוהים בורא למען האנושות (קטעים נבחרים)

דנו בנושאים ותכנים רבים הקשורים לביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של הכל", אך האם אתם יודעים בתוך לבכם, אילו דברים מעניק אלוהים לאנושות, פרט לכך שהוא מספק לכם את דבריו ומבצע עליכם את עבודת הייסור והשיפוט שלו? יש שעשויים לומר, "אלוהים מעניק לי חסד וברכות. הוא מטיל עליי משמעת ונחמה ומעניק לי דאגה והגנה בכל דרך אפשרית". אחרים יאמרו, "אלוהים מעניק לי מזון ושתייה, יום יום", ואילו אחרים יאמרו אפילו, "אלוהים מעניק לי הכול". ביחס לדברים האלה, שעמם יכולים בני אדם לבוא במגע בחיי היום יום שלהם, ייתכן שלכולכם יש תשובות הקשורות לחוויית חייכם הגשמית. אלוהים מעניק דברים רבים לכול אדם ואדם, אך הדברים שבהם אנו דנים כאן אינם מוגבלים רק לתחום צורכי היום יום של בני האדם, אלא הם נועדו להרחיב את שדה הראייה של כל בני האדם ולאפשר לכם לראות דברים מנקודת מבט ברמת המאקרו. מכיוון שאלוהים הוא מקור החיים של הכל, כיצד הוא שומר על חייהם של כול הדברים? כדי שכול הדברים יוכלו להמשיך להתקיים, מה מביא אלוהים לכול הדברים כדי לשמור על קיומם ולשמור על חוקי קיומם? זהו עיקר הדיון שלנו היום. ...אני מקווה שתוכלו לקשר את הנושא ואת הדברים שעליהם אני עומד לדבר למעשי אלוהים, ולא לקשר אותם לידע כלשהו או לקשור אותם לתרבות אנושית כלשהי או למחקר. אני מדבר רק על אלוהים ואלוהים עצמו. זוהי הצעתי לכם. אתם מבינים, נכון?

אלוהים העניק לאנושות דברים רבים. אתחיל בכך שאדבר על הדברים שבני אדם יכולים לראות, כלומר, הדברים שהם יכולים להרגיש. אלה הם דברים שבני אדם יכולים להבין בתוך תוכם ולקבלם. הבה נתחיל אם כן בעולם החומרי ונדון במה שאלוהים סיפק לאנושות.

א. אוויר

דבר ראשון, אלוהים ברא את האוויר כדי שהאדם יוכל לנשום. האוויר הוא חומר שעמו בני אדם באים במגע יום-יומי והוא דבר שבני האדם מסתמכים עליו בכל רגע, אפילו בשנתם. האוויר שאלוהים ברא חשוב לאין שיעור לאנושות: זהו המרכיב הבסיסי בכול נשימה שלהם ושל החיים עצמם. חומר זה, שניתן לחוש בו אך לא ניתן לראותו, היה מתנתו הראשונה של אלוהים לכול הדברים. לאחר שברא את האוויר, האם אלוהים פשוט "סגר את הבסטה"? לאחר שיצר את האוויר, האם אלוהים התחשב בדחיסות האוויר? האם אלוהים התחשב בתכולת האוויר? על מה אלוהים חשב כשהוא ברא את האוויר? מדוע אלוהים ברא את האוויר ומאילו סיבות? בני אדם זקוקים לאוויר, ועליהם לנשום. קודם כול, על דחיסות האוויר להתאים לריאות האנושיות. האם מישהו יודע מהי דחיסות האוויר? אין זה דבר שעל בני האדם לדעת. אין צורך לדעת זאת. איננו זקוקים למספר המדויק בכול הקשור לדחיסות האוויר. די בכך שיהיה לנו רעיון כללי. אלוהים ברא את האוויר בדחיסות שתתאים יותר מכול לריאותיהם של בני האדם, לנשימה. כלומר, בני אדם מרגישים בנוח ושאיפתו אינה מזיקה לגוף. זהו הרעיון שמאחורי דחיסות האוויר. עתה נדון בתכולת האוויר. ראשית, תכולת האוויר אינה רעילה לבני אדם, ולפיכך היא לא מזיקה לריאות ולגוף. היה על אלוהים לתת את דעתו לכול זה. היה עליו לתת את דעתו לכך שהאוויר שבני האדם נושמים ייכנס וייצא בצורה חלקה, ושלאחר שנשאף, תכולת האוויר וכמותו יהיו כאלה שיאפשרו לדם ולאוויר הנושא חומרי פסולת, שבריאות ובגוף, לעבור תהליכי מטבוליזם תקינים, וכן שהאוויר לא יכיל רכיבים רעילים כלשהם. ביחס לשני התקנים האלה, אין ברצוני להלעיט אתכם בידע, אלא ליידע אתכם שלאלוהים היה תהליך מחשבתי מסויים כשהוא ברא כול דבר ודבר – את הטוב ביותר. בנוסף, באשר לכמות האבק שבאוויר, כמות האבק, החול והאדמה שעל הארץ, וכן האבק שיורד מן השמיים, לאלוהים הייתה תוכנית גם לדברים האלה – דרך לפנות אותם או לגרום להם להתפרק. בשעה שיש כמות מסוימת של אבק, אלוהים גרם לכך שהאבק לא יזיק לגוף ולנשימתו של האדם, ושחלקיקי האבק יהיו בגודל שלא יגרום נזק לגוף. האם בריאת האוויר על ידי אלוהים לא הייתה מסתורית? האם היא הייתה פשוטה כמו נשיפת אוויר מפיו? (לא.) גם בבריאת הדברים הפשוטים ביותר ניכרים המסתורין של אלוהים, דעותיו, מחשבותיו וחוכמתו. האם אלוהים מציאותי? (כן.) כלומר, גם כשברא דבר-מה פשוט, אלוהים חשב על האנושות. קודם כל, האוויר שבני האדם נושמים נקי, תכולתו מתאימה לנשימה אנושית, אינה רעילה ואינה גורמת נזק לבני אדם, והדחיסות מכויילת לנשימה אנושית. האוויר הזה שבני אדם שואפים ונושפים חיוני לגופם, בשרם. כך יכולים בני האדם לנשום בחופשיות, ללא מגבלה וללא דאגה. הם יכולים לנשום כרגיל. האוויר הוא הדבר שאלוהים ברא בהתחלה ואשר הכרחי לנשימה האנושית.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 171

סביבת המחיה הבסיסית שאלוהים בורא למען האנושות (קטעים נבחרים)

ב. טמפרטורה

הדבר השני הוא טמפרטורה. הכול יודעים מהי טמפרטורה. טמפרטורה היא דבר שסביבה המתאימה להישרדות אנושית צריכה להיות מצויידת בו. אם הטמפרטורה גבוהה מדי, למשל, אם הטמפרטורה גבוהה מ-40 מעלות צלסיוס, האין זה יהיה מעייף עבור בני האדם? האם הדבר לא יהיה מתיש עבורם לחיות? ומה אם הטמפרטורה נמוכה מדי, ומגיעה למינוס 40 מעלות צלסיוס? בני אדם לא יוכלו לשאת גם את זה. לפיכך, אלוהים למעשה הקפיד מאוד לקבוע את טווח הטמפרטורות הזה. טווח הטמפרטורות שגוף האדם יכול להסתגל אליו הוא, ביסודו של דבר, מינוס 30 מעלות צלסיוס עד 40 מעלות צלסיוס. זהו טווח הטמפרטורות הבסיסי מצפון לדרום. באיזורים קרים, הטמפרטורות יכולים כנראה לרדת לסביבות מינוס 50-60 מעלות צלסיוס. איזור כזה אינו מקום שבו אלוהים מרשה לאדם לחיות. מדוע יש איזורים כה קרים? בתשובה טמונות חוכמתו וכוונותיו של אלוהים. הוא אינו מרשה לכם להתקרב למקומות האלה. אלוהים מגן על מקומות חמים וקרים מדי, כלומר, הוא אינו מוכן לאפשר לאדם לחיות בהם. הם לא נועדו לאנושות. מדוע הוא מאפשר למקומות כאלה להתקיים על פני האדמה? אם אלוהים אינו מרשה לאדם לחיות או להתקיים שם, מדוע הוא ברא אותם? בכך טמונה חוכמתו של אלוהים. כלומר, הטמפרטורה הבסיסית של הסביבה המתאימה להישרדות האנושית הותאמה אף היא במידה סבירה על ידי אלוהים. גם כאן יש חוק. אלוהים ברא דברים מסוימים כדי לסייע בשמירה על טמפרטורה כזו, כדי לבקר את הטמפרטורה הזו. אילו דברים משמשים לשמירה על הטמפרטורה הזו? בראש ובראשונה, השמש יכולה לספק לבני האדם חום, אך האם בני האדם יוכלו לשאת אותו אם הוא יהיה חם מדי? האם יש מישהו שמעז להתקרב לשמש? האם יש כלי כלשהו על פני האדמה שיכול להתקרב לשמש? (לא.) מדוע לא? היא חמה מדי. הוא יותך כשיתקרב לשמש. לפיכך, אלוהים אף הציב את השמש במרחק ספציפי מהאנושות; הוא ערך עבודה מסוימת. לאלוהים יש תקן למרחק הזה. בנוסף, לכדור הארץ יש קוטב דרומי וקוטב צפוני. הכול שם קרחונים. האם האנושות יכולה לחיות על קרחונים? האם זה מקום מתאים לחיים אנושיים? לא, ולכן אנשים לא ילכו לשם. מכיוון שאנשים לא ילכו לקוטב הדרומי ולקוטב הצפוני, הקרחונים יישמרו ויוכלו למלא את תפקידם, שהוא לבקר את הטמפרטורה. מבינים? אם הקוטב הדרומי והקוטב הצפוני לא היו קיימים, והשמש תמיד הייתה זורחת על כדור הארץ, כל בני האדם על פני האדמה היו מתים מהחום. האם אלוהים משתמש רק בשני הדברים האלה כדי לבקר את הטמפרטורה המתאימה להישרדות אנושית? לא, יש גם כול מיני יצורים חיים, כגון עשב בשדות, סוגי העצים השונים וכל מיני צמחים ביערות אשר קולטים את חום השמש, ובעשותם כן, מנטרלים את אנרגיית החום של השמש באופן שמווסת את הטמפרטורה של הסביבה שבה האנושות חיה. יש גם מקורות מים, כגון נהרות ואגמים. שטח הפנים של הנהרות והאגמים אינו דבר שמישהו יכול להחליט עליו. אף איש אינו יכול לשלוט בכמות המים שיש על כדור הארץ, במקום שבו זורמים המים, בכיוון שאליו הם זורמים, בנפח המים או במהירות הזרימה. רק אלוהים יודע. מקורות מים שונים אלה, כולל מי תהום והנהרות והאגמים שמעל פני האדמה אותם יכולים לראות בני אדם, אף הם יכולים לווסת את הטמפרטורה שבני האדם חיים בה. מעל הכול, יש כל מיני תצורות גיאוגרפיות, כגון הרים, מישורים, קניונים וביצות. תצורות גיאוגרפיות אלה, פני השטח והגדלים שלהם – כולם משחקים תפקיד חשוב בוויסות הטמפרטורה. לדוגמה, אם להר הזה יש היקף של 100 קילומטרים, ל-100 הקילומטרים האלה תהיה השפעה בטווח של 100 קילומטרים. באשר למספר רכסי ההרים והקניונים האלה שברא אלוהים על פני האדמה, הרי שזה דבר שעליו אלוהים חשב עד הסוף. במילים אחרות, מאחורי קיומו של כול דבר ודבר שנברא על ידי אלוהים, יש סיפור, והוא כולל גם את חוכמתו ותוכניותיו של אלוהים. ניקח לדוגמה את היערות והצמחים למיניהם – שטח הפנים וגודל המרחב שבו הם מתקיימים וגדלים הם מעבר לשליטתו של אדם כלשהו, ואין לשום אדם יכולת לומר את המילה האחרונה בנוגע לדברים האלה. גם דברים כמו כמות המים שהם קולטים וכמות אנרגיית החום שהם קולטים מן השמש, אינם ניתנים לשליטה בידי שום אדם. כול אלה הם דברים שנמצאים במסגרת מה שתכנן אלוהים כאשר הוא ברא את כול הדברים.

רק תודות לתכנונו הקפדני של אלוהים, שיקולו והסדריו מכול הבחינות, יכול האדם לחיות בסביבה עם טמפרטורה כה מתאימה. לפיכך, כול דבר ודבר שהאדם רואה בעיניו, כגון השמש, הקוטב הדרומי והצפוני שעליהם בני אדם שומעים לעתים קרובות, היצורים החיים השונים שעל פני האדמה, מתחת לפני האדמה ובתוך המים, שטחי הפנים של היערות ושל סוגים אחרים של צמחייה, מקורות מים, מקווי מים שונים, הכמות של מי הים והמים המתוקים, ובנוסף סביבות גיאוגרפיות שונות – אלוהים נעזר בדברים האלה כדי לשמור על טמפרטורה רגילה להישרדות האדם. זהו דבר מוחלט. רק מפני שלאלוהים יש שיקולים כאלה, האדם יכול לחיות בסביבה עם טמפרטורות כה מתאימות. היא אינה יכולה להיות קרה או חמה מדי: מקומות חמים מדי, שבהם הטמפרטורות עולות על הטווח שגוף האדם יכול להסתגל אליו, בהחלט לא הוכנו למענכם על ידי אלוהים. מקומות קרים מדי, שבהם הטמפרטורות נמוכות מדי, מקומות שיקפיאו את בני האדם המגיעים אליהם בתוך דקות ספורות עד כדי כך שהם לא יוכול לדבר, מוחם יקפא, הם לא יוכלו לחשוב ובמהרה ייחנקו – מקומות כאלה אף הם לא הוכנו למען האנושות על ידי אלוהים. יהיה אשר יהיה סוג המחקר שבני אדם מעוניינים לערוך או אם ברצונם לחדש או לפרוץ את המגבלות האלה – יהיו אשר יהיו הדברים שבני אדם חושבים עליהם, הם לעולם לא יוכלו לחרוג מגבולות התנאים שגוף האדם יכול להסתגל אליהם. הם לעולם לא יוכלו להיפטר מן המגבלות האלה שאלוהים ברא לאדם. זאת משום שאלוהים ברא את בני האדם, ואלוהים יודע טוב יותר מכל לאילו טמפרטורות יכול גוף האדם להסתגל. אבל בני האדם עצמם לא יודעים זאת. מדוע אני אומר שבני האדם אינם יודעים? אילו דברים מטופשים עשו בני האדם? האם לא היו די הרבה אנשים שתמיד רצו לקרוא תיגר על הקוטב הצפוני והדרומי? הם רוצים תמיד להגיע לשם כדי לכבוש את הארץ כדי שיוכלו להכות שורש שם. זה יהיה מעשה מגוחך. אפילו אם חקרת את הקטבים לעומק, אז מה? אפילו אם תוכל להסתגל לטמפרטורות ולחיות שם, האם זה יועיל לאנושות באופן כלשהו אם "תשפר" את סביבת החיים הנוכחית בקוטב הדרומי ובקוטב הצפוני? יש לאנושות סביבה שבה היא יכולה לשרוד, אולם בני האדם אינם קופאים על שמריהם ונשארים מרוצים, אלא הם מתעקשים לצאת למקומות שבהם הם אינם יכולים לשרוד. מדוע? בני האדם משועממים מן החיים בטמפרטורה המתאימה הזו. הם נהנו מברכות רבות מדי. פרט לכך, האנושות הרסה, פחות או יותר, את סביבת המחיה הרגילה הזו, ולפיכך מדוע שבני אדם לא יגיעו לקוטב הדרומי ולקוטב הצפוני כדי לגרום לעוד נזק או לחתור ל"מטרה" כלשהי, כך שיוכלו להיות מעין "חלוצים". האין זה מטופש? כלומר, תחת מנהיגותו של השטן, אביהם הקדמון, ממשיכה האנושות הזו לעשות דברים מגוחכים, בזה אחר זה, כשהיא הורסת בפזיזות ובחוסר אחריות את הבית היפהפה שברא אלוהים למען האנושות. זהו מעשה השטן. זאת ועוד, כשהם רואים כי הישרדותה של האנושות על פני האדמה נמצאת בסכנה מסוימת, בני אדם לא מעטים שואפים למצוא דרכים לשהות על הירח, לחפש דרך מוצא בכך שיבדקו אם הם יכולים לחיות שם. בסופו של דבר, חסר על הירח חמצן. האם בני אדם יכולים לשרוד ללא חמצן? מכיוון שעל הירח אין חמצן, אין זה מקום שהאדם יכול לשהות בו, ובכול זאת האדם אינו חדל לשאוף להגיע לשם. מהו הדבר הזה? זהו הרס עצמי, נכון? זהו מקום ללא אוויר שהטמפרטורה בו אינה מתאימה להישרדות אנושית, ולפיכך אלוהים לא הכין אותו לאדם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 172

סביבת המחיה הבסיסית שאלוהים בורא למען האנושות (קטעים נבחרים)

ג. קול

מהו הדבר השלישי? זהו הקול. זהו גם דבר שסביבת מחיה רגילה לבני אדם מוכרחה להיות מצויידת בו. זהו גם דבר שבו טיפל אלוהים כאשר הוא ברא את כל הדברים. זהו דבר חשוב מאוד לאלוהים וכן להישרדות כולם. לולא טיפל אלוהים היטב בזה, היה זה מכשול עצום להישרדותה של האנושות. כלומר, זה היה משפיע משמעותית על גופו וחייו של האדם עד כדי כך שהאדם לא היה יכול לשרוד בסביבה כזו. ניתן אף לומר שכול היצורים החיים אינם יכולים לשרוד בסביבה כזו. מהו אם כן הדבר הזה? זהו קול. אלוהים ברא הכול, וכל הדברים חיים בידיו של אלוהים. בעיני אלוהים, כול הדברים מתנועעים וחיים. במילים אחרות, לקיומו של כל דבר שברא אלוהים יש ערך ומשמעות. כלומר, מאחורי קיומו של כול אחד מהם יש צורך. לכל אחד מהדברים יש חיים בעיני האל; מכיוון שכולם חיים, הם מפיקים צלילים. לדוגמה, כדור הארץ מסתובב ללא הרף, השמש מסתובבת ללא הרף, וגם הירח מסתובב ללא הרף. צלילים נוצרים ללא הרף בהתרבותם, בהתפתחותם ובתנועתם של כל הדברים. הדברים על פני האדמה אף הם מתרבים, מתפתחים ומתנועעים ללא הרף. לדוגמה, בסיסי ההרים נעים וזזים ממקום למקום, וכך גם כול היצורים החיים במעמקי הים מתנועעים ושוחים. משמע שבעיני אלוהים, יצורים חיים אלה, ובעצם כול הדברים, נמצאים בתנועה מתמדת באופן רגיל וסדיר. אם כן, מה מביאות עמן התרבותם, התפתחויותיהם ותנועותיהם החשאיות של הדברים האלה? צלילים רבי עוצמה. מלבד כדור הארץ, כוכבי הלכת מכול הסוגים נמצאים גם בתנועה מתמדת, והיצורים החיים והאורגניזמים על כוכבי הלכת האלה אף הם מתרבים, מתפתחים ומתנועעים ללא הרף. כלומר, כול הדברים, שיש להם חיים ושאין להם חיים, נעים בהתמדה קדימה בעיני אלוהים, והם מפיקים צלילים בו-בזמן. אלוהים טיפל גם בצלילים האלה. עליכם לדעת את הסיבה שבעטיה טיפל אלוהים בדברים האלה, נכון? כשאתם מתקרבים למטוס, מה יגרום לכם הצליל הרועם של המטוס? האוזניים שלכם תהפוכנה לחירשות עם חלוף הזמן. האם ליבכם יוכל לעמוד בכך? אנשים מסוימים בעלי לב חלש לא יוכלו לעמוד בכך. כמובן, גם אנשים בעלי לב חזק לא יוכלו לעמוד בכך, אם הדבר יימשך זמן רב מדי. כלומר, השפעת הקול על גוף האדם, בין שזה על האוזניים ובין שעל הלב, משמעותית ביותר לכול אדם ואדם, וצלילים רמים מדי יגרמו נזק לבני אדם. לפיכך, כאשר אלוהים ברא את כול הדברים ולאחר שהם החלו לתפקד באופן רגיל, אלוהים גם העניק לצלילים האלה – צלילי כול הדברים הנעים – טיפול הולם. גם זה אחד מהשיקולים ההכרחיים שהיו לאלוהים כשהוא ברא את הסביבה למען האנושות.

דבר ראשון, גובה האטמוספרה מעל פני האדמה ישפיע על צלילים. כמו כן, גודל החללים שבקרקע יפעל אף הוא על הקול וישפיע עליהם. בנוסף לכך, יש זרימה משותפת של סביבות גיאוגרפיות שונות, שאף היא תשפיע על הקול. כלומר, בעזרת שיטות מסוימות אלוהים נפטר מצלילים מסוימים כדי שבני אדם יוכלו לשרוד בסביבה שאוזניהם ולבם יכולים לשאת. לולא כן, צלילים היו מהווים מכשול עצום להישרדות האנושות; הם היו גורמים צרות גדולות לחייהם. זו תהיה בעיה גדולה מבחינתם. כלומר, אלוהים נהג בקפדנות רבה כשברא את האדמה, האטמוספרה והסוגים השונים של הסביבות הגיאוגרפיות. חוכמתו של אלוהים טמונה בכול הדברים האלה. הבנת הדברים האלה על ידי האנושות אינה חייבת להיות מפורטת מדי. כול שעל בני האדם לדעת הוא שפעולתו של אלוהים טמונה בכך. כעת, אימרו לי, האם העבודה הזו שאלוהים עשה הייתה הכרחית? כלומר, ביצוע פעולה מדויקת מאוד על הקול, במטרה לשמור על סביבת החיים של האנושות ועל חייהם הרגילים של בני האדם הייתה הכרחית? (כן.) בהנחה שעבודה זו הייתה הכרחית, האם ניתן לומר, מנקודת מבט זו, שאלוהים נעזר בשיטה זו כדי לספק את צורכיהם של כול הדברים? אלוהים סיפק לאנושות וברא סביבה כה שקטה כדי שהגוף האנושי יוכל לחיות בצורה רגילה מאוד בסביבה כזו ללא הפרעות, וכדי שהאנושות תוכל להתקיים ולחיות באופן רגיל. האין זו אחת הדרכים שבהן אלוהים מספק את צורכי האנושות? האם הדבר הזה שאלוהים עשה היה חשוב מאוד? (כן.) הוא היה הכרחי מאוד. כיצד אם כן אתם מעריכים זאת? על אף שאינכם מסוגלים להרגיש שזה היה מעשה אלוהים, ועל אף שאינכם יודעים כיצד אלוהים עשה זאת בזמנו, האם אתם יכולים בכול זאת להרגיש את ההכרח בשלו אלוהים עשה את הדבר הזה? האם אתם יכולים להרגיש את חוכמתו של אלוהים או את הדאגה והמחשבה שהשקיע בכך? (כן.) עצם היכולת להרגיש זאת היא בסדר. היא מספיקה. יש דברים רבים שאלוהים עשה בין כול הדברים, שבני אדם אינם יכולים להרגיש. המטרה בכך שאני מציין זאת כאן, היא רק למסור לכם מידע מסוים על מעשי אלוהים כדי שתוכלו להכיר את אלוהים. רמזים אלה יכולים לגרום לכם להכיר ולהבין טוב יותר את מעשי אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 173

סביבת המחיה הבסיסית שאלוהים בורא למען האנושות (קטעים נבחרים)

ד. אור

הדבר הרביעי קשור לעיניהם של בני האדם – זהו האור. הוא חשוב מאוד. כשאתם רואים אור בהיר, ובהירותו של האור הזה מגיעה למידה מסוימת, עיניכם מסתנוורות. אחרי הכול, עיניהם של בני האדם הן עיני בשר ודם. הן אינן יכולות לשאת מטרדים. האם מישהו מעז להביט ישירות לתוך השמש? היו אנשים שניסו זאת ואם הם חובשים משקפי שמש, זה עובד טוב – אולם זה דורש שימוש בכלים. ללא כלים, עיניו הבלתי-מזוינות של האדם אינן מסוגלות להביט ישירות אל תוך השמש. אולם, אלוהים ברא את השמש כדי להביא אור לאנושות, וגם אור זה הוא משהו שאלוהים דאג לו. אלוהים לא הסתפק בבריאת השמש, הניח אותה במקום כלשהו ואז התעלם ממנה. לא כך אלוהים עושה דברים. הוא זהיר מאוד במעשיו וחושב על הדברים לפני ולפנים. אלוהים נתן לבני האדם עיניים כדי שיוכלו לראות, אך אלוהים גם קבע את טווח הבהירות שבו הם יכולים לראות. אם לא יהיה די אור, זה לא יעבוד. אם יהיה חשוך כל כך, עד שבני האדם לא יוכלו לראות את כף ידם מול פניהם, עיניהם יאבדו את תפקודן ולא תהיה בהן תועלת. מקום עם אור בהיר מדי יהיה בלתי נסבל לעיניים אנושיות והם לא יוכלו לראות דבר. אם כך, בסביבה שבה חיה האנושות, נתן לה אלוהים את כמות האור המתאימה לעיניים אנושיות. האור הזה לא יפגע בעיניהם של בני האדם ולא יגרום להן נזק. יתרה מזאת, הוא לא יגרום לעיניהם של בני האדם לאבד את תפקודן. זו הסיבה לכך שאלוהים הוסיף עננים סביב השמש וכדור הארץ, ודחיסות האוויר אף היא מסוגלת לסנן באופן רגיל את האור שיכול לפגוע בעיניהם או בעורם של בני האדם. הדברים האלה מתואמים. בנוסף לכך, צבעו של כדור הארץ שנברא על ידי אלוהים אף מחזיר את אור השמש ואת יתר סוגי האור, ונפטר מאותו חלק בבהירות האור שגורם אי-נוחות לעיניים אנושיות. כך, בני האדם אינם מוכרחים להרכיב תמיד משקפי שמש כהים מאוד כדי שיוכלו להתהלך בחוץ ולחיות את חייהם. בנסיבות רגילות, עיניים אנושיות יכולות לראות דברים בטווח ראייתם, והאור אינו מפריע להם. כלומר, האור הזה אינו יכול להיות חד או עמום מדי. אם יהיה עמום מדי, עיניהם של בני האדם יינזקו והם לא יוכלו להשתמש בהן במשך זמן רב בטרם יחדלו לתפקד. אם יהיה בהיר מדי, עיניהם של בני האדם לא יוכלו לשאת זאת. האור הזה שיש לבני האדם חייב להתאים לראייה של עיניים אנושיות, ואלוהים צמצם את הנזק שנגרם לעיניים אנושיות על ידי אור באמצעות שיטות שונות. בין שהאור מביא תועלת ובין חסרונות לעיניים אנושיות, די בו כדי לאפשר לעיניהם של בני האדם להמשיך לתפקד עד סוף חייהם. האם אלוהים לא חשב על כך עד תום וביסודיות רבה? אך כאשר השטן עושה דברים, הוא לעולם אינו שוקל אף אחד מן הדברים האלה. האור בהיר מדי או עמום מדי – כך השטן עושה דברים.

אלוהים עשה את הדברים האלה לכול ההיבטים בגוף האדם – ראייה, שמיעה, טעם, נשימה, רגשות... כדי להביא למקסימום את יכולת ההסתגלות של האנושות לשם הישרדותה, כדי שתוכל לחיות כרגיל ולהמשיך לעשות זאת. כלומר, סביבת מחיה קיימת כזו שנבראה על ידי אלוהים, היא סביבת המחיה המתאימה והמועילה ביותר להישרדותה של האנושות. יש שעשויים לחשוב כי אין זה הרבה וכי הכול רגיל מאוד. צלילים, אור ואוויר הם דברים שבני אדם חשים כי נולדו עמם, דברים שהם יכולים ליהנות מהם מרגע לידתם. אך מה שאלוהים עשה מאחורי הנאתם מן הדברים האלה, הוא דבר שעליהם לדעת ולהבין. אין זה משנה אם אתם חשים שיש צורך כלשהו להבין או לדעת את הדברים האלה, בקצרה, כשאלוהים ברא את הדברים האלה, הוא השקיע מחשבה, הייתה לו תוכנית, היו לו רעיונות מסויימים. הוא לא סתם הכניס את האנושות לסביבת מחיה כזו כלאחר יד או ללא שיקול כלשהו. אתם עשויים לחשוב שדיברתי בהפרזה על כל אחד מהדברים הקטנים הללו, אך לדעתי, כול דבר שאלוהים סיפק לאנושות הכרחי להישרדותה של האנושות. פעולתו של אלוהים טבועה בכך.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 174

סביבת המחיה הבסיסית שאלוהים בורא למען האנושות (קטעים נבחרים)

ה. זרימת אוויר

מהו הדבר החמישי? הדבר הזה קשור במידה רבה לחייו היומיומיים של כל אדם, ויחסים אלה הם הדוקים. זהו דבר שגוף האדם אינו יכול לחיות בלעדיו בעולם חומרי זה. הדבר הזה הוא זרימת אוויר. "זרימת אוויר" הוא ביטוי שכול בני האדם בוודאי מבינים. אם כן, מהי זרימת אוויר? ניתן לומר שזרימה של אוויר נקראת "זרימת אוויר". זרימת אוויר היא רוח שעין אנושית אינה יכולה לראות. זוהי גם הדרך שבה גזים נעים. אך מהי זרימת האוויר שעליה אנו בעיקר מדברים כאן? תבינו מייד כשאומר זאת. כדור הארץ נושא עליו את ההרים, את הימים ואת כול הדברים בעודו מסתובב, וכשהוא מסתובב, יש מהירות. גם אם אינכם חשים בסיבוב כלשהו, הסיבוב הזה אכן קיים. מה מביא עמו הסיבוב הזה? האם יש רוח באוזניכם כשאתם רצים? אם רוח יכולה להיווצר כשאתם רצים, כיצד לא תהיה אנרגיית רוח כשכדור הארץ מסתובב? כשכדור הארץ מסתובב, כול הדברים נעים. הם נעים ומסתובבים במהירות מסוימת, בשעה שכול הדברים על פני האדמה אף הם מתרבים ומתפתחים ללא הרף. לפיכך, תנועה במהירות מסוימת תביא עמה באופן טבעי זרימת אוויר. זוהי מהותה של זרימת האוויר. האם זרימת אוויר זו תשפיע על גוף האדם במידה מסוימת? אתם מבינים, טייפונים רגילים אינם כה חזקים, אך כשהם פוגעים, בני אדם אינם יכולים לעמוד במקומם ומתקשים ללכת ברוח. קשה אפילו לעשות צעד. היא כה חזקה, עד שישנם אנשים נלחצים כנגד משהו תחת הרוח ולא מסוגלים לזוז. זוהי אחת הדרכים שבה זרימת אוויר יכולה להשפיע על האנושות. אילו כדור הארץ כולו היה מלא מישורים, היה זה קשה מאוד לגוף האדם לשאת את זרימת האוויר הנוצרת מסיבוב כדור הארץ ומתנועת כל הדברים במהירות מסוימת. אם כך היה, זרימת האוויר הזו הייתה רק גורמת נזק והרס לאנושות. איש לא יכול היה לשרוד בסביבה כזו. זו הסיבה לכך שאלוהים נעזר בסביבות גיאוגרפיות שונות כדי לפתור את זרימות האוויר האלה – בסביבות שונות, זרימות האוויר נחלשות, משנות כיוון, משנות מהירות ומשנות את עוצמתן. זו הסיבה לכך שבני אדם יכולים לראות סביבות גיאוגרפיות שונות, כגון הרים, רכסי הרים, מישורים, גבעות, בקעות, עמקים, רמות ונהרות. אלוהים משתמש בסביבות גיאוגרפיות שונות אלה כדי לשנות את המהירות, הכיוון והעוצמה של זרימת האוויר, תוך שהוא נעזר בשיטה שמצמצמת או מתמרנת את הללו למהירות רוח, כיוון רוח ועוצמת רוח מתאימים, כך שלבני האדם תהיה סביבת מחיה רגילה. האם הכרחי לעשות כך? (כן.) לבני אדם נדמה שקשה לעשות דבר כזה, אך לאלוהים הדבר קל מפני שהוא צופה בכול הדברים. בריאת סביבה עם זרימת אוויר המתאימה לאנושות היא דבר פשוט וקל מדי עבורו. לפיכך, בסביבה כזו שנבראה על ידי אלוהים, הרי שכול אחד ואחד מכול הדברים הוא הכרחי. בקיומם של כול הדברים יש ערך וצורך. אולם, השטן והאנושות המושחתת לא מבינים פילוסופיה כזו. הם ממשיכים להרוס ולפתח, כשהם חולמים לשווא להפוך הרים למישור, למלא קניונים ולבנות גורדי שחקים על קרקע מישורית כדי ליצור ג'ונגלים של בטון. תקוותו של אלוהים היא שהאנושות תוכל לחיות באושר, לצמוח באושר ולהעביר כול יום באושר בסביבה המתאימה ביותר שהוא הכין לה. לכן אלוהים מעולם לא נהג ברשלנות בכול הקשור לטיפול בסביבת המחיה של האנושות. החל בטמפרטורה ועד לאוויר, החל בקול ועד לאור, אלוהים ערך תוכניות והסדרים מורכבים כדי שסביבת המחיה של בני האדם וגופם לא יהיו נתונים להפרעה כלשהי מצד תנאי הטבע, אלא שהאנושות תוכל לחיות ולהתרבות באופן רגיל ולחיות בקיום משותף הרמוני ורגיל עם כול הדברים. את כול הדברים האלה אלוהים מספק לכול הדברים ולאנושות.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 175

האם אתם חשים כעת את ההבדל הגדול ביותר שבין אלוהים והאנושות? מיהו בדיוק אדון כול הדברים? האם זהו האדם? (לא.) אם כן, מהו ההבדל בין האופן שבו אלוהים ובני האדם מטפלים בכול הדברים? (אלוהים שולט על כול הדברים ומסדיר אותם, ואילו האדם נהנה מכול זה.) האם אתם מסכימים עם הדברים האלה? (כן.) ההבדל הגדול ביותר בין אלוהים לאנושות הוא שאלוהים שולט בכול הדברים ומספק אותם. אלוהים הוא מקור הכול, והאנושות נהנית מכול הדברים בעוד שאלוהים מספק אותם. כלומר, האדם נהנה מכול הדברים כשהוא מקבל את החיים שאלוהים מעניק לכול הדברים. האדם נהנה מתוצאות בריאתם של כול הדברים על ידי אלוהים, ואילו אלוהים הוא האדון. אם כך, מנקודת מבטם של כול הדברים, מהו ההבדל בין אלוהים לאנושות? אלוהים יכול לראות בבירור את דפוסי הצמיחה של כול הדברים, והוא שולט ומושל בדפוסי צמיחתם של כול הדברים. כלומר, כול הדברים הם בעיני אלוהים ובתחום הפיקוח שלו. האם האנושות יכולה לראות את כול הדברים? הדברים שבני האדם רואים מוגבלים – אלו הם רק הדברים שהם רואים מול עיניהם. אם תטפסו על ההר הזה, מה שתראו יהיה ההר הזה. לא תוכלו לראות מה יש מעברו השני של ההר. אם תלכו לחוף, תוכלו לראות את העבר הזה של האוקיינוס, אך לא תדעו כיצד נראה עברו האחר. אם תגיעו ליער הזה, תוכלו לראות את הצמחים שמול עיניכם וסביבכם, אך לא תוכלו לראות את שנמצא הלאה מכם. בני אדם אינם יכולים לראות מקומות גבוהים, רחוקים ועמוקים יותר. כל מה שהם יכולים לראות הוא את הדברים שנמצאים מול עיניהם ובשדה הראייה שלהם. גם אם בני האדם מכירים את דפוס ארבע עונות השנה ואת דפוסי הצמיחה של כול הדברים, הם אינם מסוגלים לנהל את כול הדברים ולא לשלוט בהם. מצד שני, האופן שבו אלוהים רואה את כול הדברים דומה לאופן שבו היה אלוהים רואה מכונה שהוא בנה באופן אישי. הוא היה מכיר היטב כול רכיב. מהם עקרונות הדברים, מהם דפוסיהם ומהי מטרתם – אלוהים יודע את כול הדברים האלה בפשטות ובבירור. לכן אלוהים הוא אלוהים, והאדם הוא האדם! גם אם האדם ימשיך לחקור את המדע ואת חוקי כול הדברים, יהיה זה רק בטווח מוגבל, ואילו אלוהים שולט בכל. בעיני האדם, זהו טווח אינסופי. אם האדם חוקר דבר קטן מאוד שאלוהים ברא, הוא יכול להקדיש את כול חייו למחקר על כך, מבלי להשיג תוצאות אמיתיות כלשהן. זו הסיבה לכך שאם תיעזרו בידע ובמה שלמדתם כדי לחקור את אלוהים, לעולם לא תצליחו להכיר או להבין את אלוהים. אך אם תיעזרו בדרך חיפוש האמת ובחיפוש אחר אלוהים, ותתבוננו באלוהים מנקודת המבט של הניסיון להכירו, אז ביום מן הימים תודו בכך שמעשיו וחוכמתו של אלוהים הם בכול מקום, וכן תדעו בדיוק מדוע אלוהים נקרא אדון כול הדברים ומקור החיים של כול הדברים. ככול שתצברו יותר מן הידע הזה, כך תבינו טוב יותר מדוע אלוהים נקרא אדון כול הדברים. כול הדברים וכול דבר, ואתם ביניהם, מקבלים ללא הרף זרימה יציבה של תמיכה מאלוהים. כמו כן תוכלו לחוש בבירור כי בעולם הזה, ובקרב האנושות הזו, אין ישות מלבד אלוהים עם עוצמה ומהות כאלה שמאפשרות לשלוט בקיומם של כול הדברים, לנהל אותו ולשמור עליו. כשתשיגו הבנה כזו, תודו באמת שאלוהים הוא אלוהיכם. כשתגיעו לשלב זה, באמת תקבלו את אלוהים ותאפשרו לו להיות אלוהיכם ואדונכם. כשתהיה לכם הבנה כזו וחייכם יגיעו לשלב כזה, אלוהים לא יבחן אתכם ולא ישפוט אתכם עוד, אף לא ידרוש מכם דרישות כלשהן, מפני שתבינו את אלוהים, תכירו את לבו, ותקבלו באמת את אלוהים בלבכם. זוהי סיבה חשובה להעברת הנושאים האלה על ריבונותו של אלוהים ועל ניהול כול הדברים על ידו. הדבר נעשה כדי לתת לבני אדם עוד ידע והבנה – לא רק כדי לגרום לכם להודות, אלא כדי להעניק לכם ידע והבנה מעשיים רבים יותר על מעשי אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 176

המזון והשתייה היום-יומיים שאלוהים מכין לאנושות (קטעים נבחרים)

דגנים, פירות וירקות, וכול סוגי האגוזים, כולם מזונות צמחוניים. על אף שהם מזונות צמחוניים, יש בהם די חומרים מזינים כדי לספק את צרכיו של גוף האדם. אולם, אלוהים לא אמר: "די לתת את אלה לאנושות. האנושות יכולה פשוט לאכול את הדברים האלה". אלוהים לא עצר בזאת, אלא הכין דברים שטעמם ערב עוד יותר לחיכם של בני האדם. מהם הדברים האלה? אלה הם סוגי הבשר והדגים השונים שרובכם יכולים לראות ולאכול. ישנם סוגים כה רבים של בשר ודגים שאלוהים הכין עבור האדם. כל הדגים חיים במים. מרקם בשרם שונה מזה של הבשר הגדל על היבשה, והם יכולים לספק חומרים מזינים שונים לאנושות. תכונותיהם של הדגים יכולות גם לווסת את הקור והחום בגוף האדם, ולכן הם מועילים מאוד לאנושות. אך אסור להפריז במה שערב לחך. זוהי עדיין אותה אמירה: אלוהים מעניק לאנושות את הכמות הנכונה בזמן הנכון, כדי שבני האדם יוכלו ליהנות מן הדברים האלה באופן רגיל והולם, בהתאם לעונה ולמועד. מה כוללים העופות? תרנגולות, שלווים, יונים וכו'. רבים אף אוכלים ברווזים ואווזים. על אף שאלוהים הכין סוגי בשר אלה, היו לו דרישות מסוימות מעמו הנבחר, והוא הציב הגבלות ספציפיות על התזונה שלהם בעידן החוק. כעת, התחום הזה מבוסס על טעם אישי והבנה אישית. סוגי הבשר השונים האלה מספקים לגוף האדם חומרים מזינים שונים, שיכולים לחדש את מלאי החלבון והברזל, להעשיר את הדם, לחזק את השרירים והעצמות, ולספק אנרגיה רבה יותר. אין זה משנה באילו שיטות בני האדם משתמשים כדי לבשלם ולאכלם, בקצרה, הדברים האלה יכולים מצד אחד לעזור לבני האדם לשפר טעמים ותיאבון, ומצד שני, להשביע את קיבתם. הדבר החשוב ביותר הוא שהם יכולים לספק לגוף האדם את צרכיו התזונתיים היומיים. אלה הם השיקולים שהיו לאלוהים כשהוא הכין מזון לאנושות. יש מזונות צמחוניים וכן בשרים – האין זו תזונה עשירה ושופעת? אך על בני האדם להבין, מה היו כוונותיו המקוריות של אלוהים כשהוא ברא את כול המזונות לאנושות. האם כוונתו הייתה להניח לאנושות ליהנות הנאה יתרה מהמזונות האלה? מה קורה כאשר האדם נלכד בניסיונו לספק את התשוקות החומריות הללו? האין הוא אוכל יתר על המידה? האין האכילה המופרזת מזיקה לגוף האדם בדרכים רבות? (כן.) זו הסיבה שבשלה אלוהים מקציב את הכמות הנכונה בזמן הנכון ומאפשר לבני האדם ליהנות ממזונות שונים בהתאם לתקופות ולעונות שונות. לדוגמה, לאחר שעברו קיץ חם מאוד, בני אדם צוברים בגופם לא מעט חום, וכן יובש הגורמים למחלות ולחות בגופם. כשמגיע הסתיו, סוגי פירות רבים מבשילים, וכשבני האדם אוכלים פרי, הלחות שלו נעלמת. באותה עת, הבקר והצאן גדלו והתחזקו, כך שעל בני האדם לאכול בשר כדי להזין את עצמם. לאחר שאכלו סוגים שונים של בשר, יהיו לגופם של בני האדם אנרגיה וחום שיעזרו להם לעמוד בקור של החורף, וכתוצאה מכך הם יוכלו לעבור את החורף בשלום. מתי להכין אילו דברים למען האנושות, ומתי להניח לאילו דברים לצמוח, לשאת פרי ולהבשיל – כל זה נשלט ומתומרן בידי האל באופן מדוד מאוד. אלא שהאנושות אינה מבינה את רצון אלוהים. זהו הנושא העוסק בשאלה "כיצד הכין אלוהים את המזון הנחוץ לחיי היום-יום של האדם". מלבד כול סוגי המזונות, אלוהים מספק לאנושות גם מקורות מים. בני האדם מוכרחים לשתות מים לאחר האכילה. האם אכילת פירות בלבד מספיקה? בני האדם לא יוכלו לשאת אכילת פירות בלבד, ומלבד זאת, בעונות מסוימות אין פירות. כיצד אם כן ניתן לפתור את בעיית המים של האנושות? על ידי כך שאלוהים הכין מקורות מים רבים מעל ומתחת לפני הקרקע, לרבות אגמים, נהרות ומעיינות. ממקורות המים האלה ניתן לשתות במצבים שבהם אין זיהום כלשהו, עיבוד אנושי או נזק. משמע, ביחס למקורות המזון לחיי גופם הפיסי של בני האדם, אלוהים ערך הכנות מדויקות ומתאימות מאוד כדי שחייהם של בני האדם יהיו מלאי עושר ושפע וכדי שלא יחסר להם דבר. זהו דבר שבני האדם יכולים להרגיש ולראות.

בנוסף לכך, בין כול הדברים, אלוהים ברא צמחים, בעלי חיים ועשבים שונים שנועדו באופן ספציפי לרפא פציעות או לטפל במחלות בגוף האדם. לדוגמה, מה תעשו אם תיכוו בטעות מאש או ממים רותחים? האם אתם יכולים לשטוף את הכוויה במים? האם אתם יכולים למצוא חתיכת בד ולחבוש את הכוויה? בצורה זו הכוויה עלולה להתמלא מוגלה או להזדהם. למשל, אם אתם סובלים מחום גבוה, התקררתם, נפצעתם מעבודה פיסית, קיבלתם קלקול קיבה לאחר שאכלתם את הדבר הלא נכון או פיתחתם מחלות מסוימות בגלל הרגלי חיים או בעיות רגשיות, כגון מחלות כלי דם, בעיות נפשיות או מחלות של האיברים הפנימיים – יש צמחים שמתאימים לריפוי כול הבעיות האלה. יש צמחים המשפרים את זרימת הדם והפעילות, משככים כאבים, עוצרים דימום, מאלחשים, עוזרים לבני אדם לשקם את העור הרגיל, לבטל עצירת דם בגוף ולנקות רעלים מן הגוף. בקצרה, ניתן להשתמש בכולם בחיי היום-יום. הם שימושיים לבני אדם ואלוהים הכין אותם לגוף האדם למקרה הצורך. את חלקם אלוהים אפשר לאדם לגלות באקראי, ואילו אחרים התגלו על ידי אנשים שאלוהים בחר בהם לשם כך או כתוצאה מתופעות מיוחדות שאלוהים תזמר. בעקבות תגליותיהם, האנושות העבירה אותם מדור לדור, וכך רבים ידעו אודותיהם. באופן זה, יש ערך ומשמעות לבריאת הצמחים האלה על ידי אלוהים. בקצרה, הדברים האלה כולם מאלוהים והוכנו ונשתלו כשהוא ברא סביבת מחיה לאנושות. כול הדברים האלה נחוצים מאוד. האם שיקולי האל היו טובים יותר בהשוואה לשיקולי האנושות? כשאתם רואים את כול אשר עשה אלוהים, האם אתם יכולים להרגיש את צדו המעשי של אלוהים? אלוהים עבד בחשאי. כשהאדם טרם בא אל העולם הזה, בטרם בא במגע עם האנושות הזו, אלוהים כבר ברא את כול זה. כול אשר עשה היה למען האנושות, למען הישרדותה, ולמען שיקול קיומו של האדם, כדי שהאנושות תוכל לחיות באושר בעולם החומרי העשיר והשופע הזה שאלוהים הכין למענה, מבלי שיהיה עליה לדאוג למזון או לבגדים, ומבלי שיחסר לה דבר. האנושות ממשיכה להתרבות ולשרוד בסביבה כזו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 177

בהתחלה דיברנו על סביבת המחיה של האנושות ועל הדברים שאלוהים עשה, הכין וטיפל בהם למען הסביבה הזו, וכן על הקשר שבין כול הדברים שאלוהים הכין לאנושות ועל האופן שבו אלוהים טיפל בקשרים אלה כדי למנוע מכול הדברים לגרום נזק לאנושות. אלוהים אף יישב בין ההשפעות השליליות על סביבת האנושות, שנגרמות כתוצאה מהיסודות השונים של כל הדברים. כך הוא אפשר לכל הדברים להביא למקסימום את תפקודיהם, העניק לאנושות סביבה מיטיבה ויסודות מועילים, מה שאפשר לאנושות להסתגל לסביבה זו ולהמשיך באופן רגיל את מעגל הרבייה והחיים. אחר כך דיברנו על המזון שגוף האדם זקוק לו – המזון והשתייה היום-יומיים. גם זה תנאי הכרחי להישרדותה של האנושות. כלומר, גוף האדם אינו יכול לחיות מנשימה בלבד, מאור השמש או הרוח בלבד, או עם טמפרטורות מתאימות בלבד. עליו גם למלא את קיבתו. הדברים האלה שממלאים את הקיבה הוכנו גם הם במלואם על ידי אלוהים למען האנושות – זהו מקור מזונה של האנושות. לאחר שראיתם את התוצרת העשירה והשופעת הזו – מקורות המזון והשתייה של האנושות – האם ניתן לומר שאלוהים הוא המקור לסיפוק צורכיהם של האנושות ושל כול הדברים? (כן.) אילו אלוהים, כאשר ברא את כול הדברים, היה בורא רק עצים ועשב או רק יצורים חיים שונים, ואם היצורים החיים והצמחים היו כולם למאכל הבקר והצאן, או לזברות, צבאים ובעלי חיים ממינים שונים אחרים, לדוגמה, אריות אוכלים דברים כגון זברות וצבאים, טיגריסים אוכלים דברים כגון כבשים וחזירים, אך לא היה ולו דבר אחד המתאים למאכל בני האדם? האם הדבר היה מצליח? לא. האנושות לא הייתה יכולה להמשיך לשרוד. מה היה קורה אילו בני אדם אכלו רק עלים מהעצים? האם זה היה מצליח? אם כך, האם בני האדם יכולים לאכול את העשב שהוכן למען הצאן? ייתכן שיהיה בסדר אם הם יטעמו רק מעט, אך אם ימשיכו לאכול זאת לאורך זמן, קיבתם לא הייתה יכולה לעמוד בכך. ישנם דברים שבעלי חיים יכולים לאכול, אך אם בני אדם יאכלו אותם, הם יורעלו. יש דברים רעילים שבעלי חיים יכולים לאכול מבלי שישפיעו עליהם, אך בני אדם אינם יכולים לעשות זאת. במילים אחרות, אלוהים ברא את בני האדם, ולכן אלוהים יודע טוב יותר מכול את העקרונות והמבנה של גוף האדם ולמה בני האדם זקוקים. הרכבו ותוכנו של גוף האדם והדברים שהוא זקוק להם ברורים לגמרי לאלוהים, וכן האופן שבו איבריו הפנימיים מתפקדים, סופגים, מסלקים ומעבדים. לבני האדם הדבר אינו ברור, והם לעתים אוכלים ולוקחים תוספים באופן עיוור. הם לוקחים תוספים רבים מדי ובסופו של דבר גורמים להפרת האיזון. אם תיהנו מהדברים שאלוהים הכין להם ותאכלו אותם, הכול יהיה כשורה בכם. גם אם לעתים יש לכם מצב רוח רע ויש לכם עצירת דם, אין זה משנה. עליכם רק לאכול צמח מסוג מסוים ועצירת הדם תסתדר. אלוהים הכין את כול הדברים האלה. אם כן, בעיניו של אלוהים, האנושות נעלה בהרבה על כול יצור חי אחר. אלוהים ברא סביבות מחיה לכול סוגי הצמחים וברא מזון וסביבות מחיה לכול סוגי בעלי החיים, אך רק דרישותיהם של בני האדם מסביבת המחיה שלהם הן המחמירות ביותר והסבילות פחות מכול להזנחה. שאם לא כן, האנושות לא הייתה יכולה להמשיך להתפתח ולהתרבות ולחיות באופן רגיל. אלוהים יודע זאת בלבו טוב יותר מכל. כשאלוהים עשה את הדבר הזה, הוא ייחס לכך חשיבות רבה יותר מאשר לכול דבר אחר. ייתכן שאינכם יכולים להרגיש את חשיבותו של דבר חסר משמעות כלשהו שאתם רואים ונהנים ממנו או של דבר-מה שאתם מרגישים שנולדתם עמו ושאתם יכולים ליהנות ממנו, אך אלוהים כבר הכין אותו למענכם בחשאי, או לפני זמן רב, בעזרת חוכמתו. אלוהים ביטל ופתר במידה הרבה ביותר את כול הגורמים השליליים שאינם מיטיבים עם האנושות ושיכולים לפגוע בגוף האדם. מה הדבר מבהיר? האם הוא מבהיר את עמדתו של אלוהים כלפי האנושות, כשהוא ברא אותה בפעם הזו? מה הייתה העמדה הזו? עמדתו של אלוהים הייתה קפדנית ורצינית, והוא לא סבל התערבות של גורמים או תנאים כלשהם, ואף לא של כוחות אויב כלשהם פרט לאלוהים. מתוך כך ניתן לראות את עמדתו של אלוהים כאשר הוא ברא את האנושות ואת ניהולו של האנושות בפעם הזו. מהי עמדתו של אלוהים? דרך סביבת המחיה וההישרדות שממנה נהנים בני האדם, וכן מן המזון והשתייה היום-יומיים שלהם, ניתן לראות את עמדתו של אלוהים באחריותו כלפי האנושות – אחריות שהפגין מאז שברא את האנושות – וכן את נחישותו של אלוהים להושיע את האנושות הפעם. האם אנו יכולים לראות את אמיתותו של אלוהים באמצעות הדברים האלה? האם אנו יכולים לראות את נפלאותו של אלוהים? האם אנו יכולים לראות את טבעו הבל-ישוער של אלוהים? האם אנו יכולים לראות את כול יכולתו של אלוהים? אלוהים פשוט נעזר בדרכיו הכול יכולות והחכמות כדי לספק את צרכיה של האנושות כולה, וכן את צורכיהם של כול הדברים. אם כבר חזרנו לנושא זה, היכולים אתם לומר עתה, לאחר שאמרתי דברים כה רבים, שאלוהים הוא מקור החיים של הכל? (כן.) בוודאות. האם יש לכן ספקות? די בעובדה שאלוהים מספק את צורכי כול הדברים כדי להראות שאלוהים הוא מקור החיים של הכל, מפני שהוא מקור התמיכה שאפשרה לכול הדברים להתקיים, לחיות, להתרבות ולהמשיך בכך, ואין מקור אחר מלבד אלוהים עצמו. אלוהים מספק את צורכיהם של כל הדברים ואת כל צרכיה של האנושות, בין שזו סביבת החיים הבסיסית ביותר של האדם, הדברים שבני האדם זקוקים להם יום-יום, ובין שזוהי אספקת האמת לרוחם של בני האדם. מכל נקודות המבט, כשמדובר בזהותו של אלוהים ומעמדו ביחס לאנושות יש לכך חשיבות אדירה בעבור האנושות. רק אלוהים עצמו הוא מקור החיים של כול הדברים. משמעות הדבר היא שאלוהים הוא השליט, האדון והמפרנס של העולם הזה, העולם הזה שבני האדם יכולים להרגיש ולראות בעיניהם. האם אין זו זהותו של אלוהים בעיני האנושות? זוהי האמת לאמיתה. אם כך, כשאתם רואים ציפורים עפות בשמיים, עליכם לדעת שאלוהים ברא דברים שיכולים לעוף. אך יש יצורים חיים השוחים במים, וגם הם שורדים בדרכים שונות. העצים והצמחים שחיים בקרקע נובטים באביב ונושאים פרי, ובסתיו הם, משירים את עליהם, כך שעד החורף כול העלים נושרים והם עוברים את החורף. זוהי דרך הישרדותם. אלוהים ברא את כול הדברים, שכול אחד מהם חי בצורות ובדרכים שונות ונעזר בשיטות שונות כדי להפגין את כוחו וצורת חייו. תהיה השיטה אשר תהיה, הכול תחת שלטונו של אלוהים. מהי מטרת שלטונו של אלוהים על כול צורות החיים השונות והיצורים החיים? האם הוא למען הישרדותה של האנושות? הוא שולט בכול חוקי החיים למען הישרדותה של האנושות. הדבר מראה בדיוק עד כמה חשובה הישרדותה של האנושות לאלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 178

אלוהים אינו רק אלוהי עמו הנבחר. אתם חסידיו של אלוהים כעת, והוא אלוהיכם, אך האם אלוהים הוא גם אלוהיהם של מי שאינם חסידיו? האם אלוהים הוא אלוהיהם של כול בני האדם שאינם חסידיו? האם אלוהים הוא אלוהי כול הדברים? (כן.) אם כן, האם אלוהים עושה את עבודתו ומבצע את פעולותיו רק על חסידיו? (לא.) מהו היקף עבודתו ומעשיו? ברמה הנמוכה ביותר, היקף עבודתו ומעשיו כולל את האנושות כולה ואת כל הברואים. ברמה הגבוהה ביותר, הוא כולל את היקום כולו שבני האדם אינם יכולים לראותו. אם כן, ניתן לומר שאלוהים עושה את עבודתו ומבצע את פעולותיו בקרב האנושות כולה. די בכך כדי לגרום לבני אדם לדעת הכול על אלוהים עצמו. אם ברצונכם להכיר את אלוהים וללמוד באמת להכירו ולהבינו, אל תהיו מוגבלים רק לשלושת שלבי עבודתו של אלוהים, ואל תהיו מוגבלים רק לסיפורים על העבודה שאלוהים ביצע בעבר. אם תנסו להכירו בדרך זו, תגבילו את אלוהים לתחום מסוים. אתם רואים באלוהים דבר קטן מאוד. איזו השפעה תהיה לכך על בני האדם? לעולם לא תוכלו להכיר את נפלאותו ועליונותו של אלוהים, ולעולם לא תוכלו להכיר את עוצמתו של אלוהים, וכן את יכולתו האינסופית והיקף סמכותו. הבנה כזו תשפיע על יכולתכם לקבל את האמת הגורסת שאלוהים הוא הריבון של כול הדברים, וגם על הידע שלכם אודות זהותו ומעמדו האמיתיים של אלוהים. במילים אחרות, אם הבנתכם על אודות אלוהים מוגבלת בהיקפה, הדברים שאתם יכולים לקבל גם הם מוגבלים. לכן עליכם להרחיב את היקף הבנתכם ואת האופקים שלכם. בין שמדובר בהיקף עבודתו של אלוהים, ניהולו של אלוהים ושלטונו של אלוהים ובין שבהיקפם של כל הדברים שאלוהים שולט בהם ומנהל אותם, עליכם להכיר את הכול ולהכיר את פעולותיו של אלוהים בכך. באמצעות דרך הבנה כזו, אתם תרגישו באופן לא מודע שאלוהים שולט בכול הדברים, מנהל אותם ומספק את צורכיהם. יחד עם זאת, גם תרגישו באמת שאתם חלק מכול הדברים ושותפים לכול הדברים. כפי שאלוהים מספק את צורכיהם של כול הדברים, גם אתם תקבלו את שלטונו ותמיכתו של אלוהים. זוהי עובדה שאיש אינו יכול להכחיש. כול הדברים כפופים לחוקים משל עצמם, והם תחת שלטונו של אלוהים, ולכול הדברים יש כללי הישרדות משלהם, שגם הם תחת שלטונו של אלוהים, ואילו גורלם של בני האדם והדברים שעליהם לעשות, אף הם קשורים בקשר הדוק לשלטונו של אלוהים ולתמיכתו. לכן תחת ריבונותו ושלטונו של אלוהים, האנושות וכול הדברים קשורים זה בזה, תלויים זה בזה ושזורים זה בזה. זוהי המטרה וזהו הערך של בריאת כול הדברים על ידי אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'

דבר אלוהים היומי  מובאה 179

מאז שברא אלוהים את כל הדברים על סמך החוקים שקבע, הם פועלים וממשיכים להתפתח באופן סדיר. תחת מבטו, תחת שלטונו, כל הדברים התפתחו באופן סדיר לצד הישרדותם של בני האדם. אין ולו דבר אחד שמסוגל לשנות את החוקים האלה, ואין ולו דבר אחד שיכול להשמידם. בזכות שלטונו של אלוהים יכולות כל הישויות להתרבות, ובזכות שלטונו וניהולו יכולות כל הישויות לשרוד. כלומר, תחת שלטונו של אלוהים, כל הישויות נוצרות, משגשגות, נעלמות ומתגלגלות מחדש באופן מסודר. כשמגיע האביב, גשם דקיק מלחלח את האדמה ומביא עמו את תחושת האביב. הקרקע מתחילה להפשיר ועשב מפלס את דרכו לפני הקרקע ומתחיל לנבוט, בעוד שהעצים נעשים בהדרגה ירוקים. כל היצורים החיים האלה מביאים לאדמה חיוניות רעננה. זהו המראה של כל הישויות אשר באות לעולם ומשגשגות. כל מיני בעלי חיים יוצאים אף הם ממחילותיהם כדי לחוש את חמימות האביב ולהתחיל שנה חדשה. כל הישויות מתחממות בחום הקיץ ונהנות מן החמימות שמביאה עמה העונה. הן גדלות במהירות; עצים, עשב וכל מיני צמחים צומחים במהירות רבה מאוד, ואחר כך פורחים ונושאים פרי. כל הישויות עסוקות מאוד במהלך הקיץ, לרבות בני האדם. בסתיו, הגשמים מביאים עמם את קרירות הסתיו, וכל סוגי היצורים החיים מתחילים לחוש את בואה של עונת האסיף. כל הישויות נושאות פרי, ובני האדם מתחילים לאסוף את מיני הפירות האלה כמזון להכנה לחורף. בחורף, כל הישויות מתחילות בהדרגה לנוח בקור, להשתתק, וגם בני האדם לוקחים הפסקה במהלך העונה הזו. מעברים אלה מאביב, לקיץ, לאביב ולסתיו – כל השינויים האלה מתרחשים על פי החוקים שקבע אלוהים. הוא מנהיג את כל הדברים ואת האנושות בעזרת החוקים האלה, והוא קבע לאנושות אורח חיים עשיר וססגוני, כשהכין סביבת הישרדות שיש בה טמפרטורות שונות ועונות שונות. בסביבות הישרדות מסודרות אלה, בני אדם יכולים אף הם לשרוד ולהתרבות באופן מסודר. בני אדם אינם יכולים לשנות את החוקים האלה ואין ולו אדם או ישות אחת, שיכולים להפר אותם. למרות שחלו אין ספור שינויים – ימים הפכו לשדות ושדות הפכו לימים – החוקים האלה ממשיכים להתקיים, והם מתקיימים מפני שאלוהים קיים. הדבר הוא בזכות שלטונו וניהולו של אלוהים. בסביבה מסודרת ורחבה מעין זו, חייהם של בני האדם מתקדמים במסגרת החוקים והכללים האלה. החוקים האלה טיפחו דור אחר דור של בני אדם, ודור אחר דור של בני אדם שרד במסגרת החוקים האלה. בני האדם נהנו מסביבת ההישרדות המסודרת הזו, כמו גם מכל הדברים הרבים שאלוהים ברא במשך דורות על גבי דורות. אף שבני האדם חשים כי חוקים מסוג זה הם מולדים, אף שהם מתייחסים אליהם בביטול מוחלט, ואף שהם אינם יכולים להרגיש שאלוהים מתזמר את החוקים האלה, שאלוהים שולט על החוקים האלה, יהיה אשר יהיה, אלוהים תמיד עוסק בעבודה זו, שאינה משתנה. מטרתו בעבודה הזו, שאינה משתנה, היא למען הישרדותה של האנושות, וכדי שבני האדם יוכלו להמשיך הלאה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 180

אלוהים קובע גבולות לכל הדברים כדי לטפח את האנושות כולה (קטעים נבחרים)

היום, אדבר על השאלה, כיצד סוגי החוק הללו שנתן אלוהים לכל הדברים מזינים את האנושות כולה. מהו אם כן הנושא הזה? הוא עוסק בדרך שבה חוקים מסוג זה, שאלוהים נתן לכל הישויות, מטפחים את האדם. זהו נושא עצום ממדים, ולכן אנו יכולים לחלקו לכמה חלקים ולדון בכל פעם באחד מהם כדי שיהיו מוגדרים לכם בבירור. כך יהיה לכם קל יותר לתפוש את הנושא ותוכלו להבינו בהדרגה.

החלק הראשון: אלוהים מציב גבולות עבור כל תחום

דבר ראשון, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא קבע גבולות להרים, למישורים, למדבריות, לגבעות, לנהרות ולאגמים. על פני האדמה יש הרים, מישורים, מדבריות, גבעות, וכן מקווי מים שונים? האין הם פני שטח שונים? אלוהים קבע גבולות בין כל פני שטח שונים. כשאנו מדברים על קביעת גבולות, המשמעות היא שלהרים יש קווי מתאר משלהם, למישורים יש קווי מתאר משלהם, למדבריות יש תחום מסוים ולגבעות יש שטח קבוע. יש גם מספר קבוע של מקווי מים, כגון נהרות ואגמים. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא חילק הכול בבירור רב. אלוהים כבר קבע, באורך של כמה קילומטרים יהיה הרדיוס של הר, ומה יהיה היקפו. הוא אף קבע, באורך של כמה קילומטרים יהיה הרדיוס של מישור, ומה יהיה היקפו. כשהוא ברא את כל הדברים, הוא אף קבע את היקפו של המדבר וכן את היקף הגבעות ומידותיהן, ובמה הן גובלות – הוא קבע גם את כל אלה. הוא קבע את היקפם של נהרות ואגמים כאשר הוא ברא אותם – לכולם יש גבולות. אם כן, מהי המשמעות כשאנו אומרים "גבולות"? זה עתה דיברנו על האופן שבו אלוהים שולט על כל הדברים באמצעות קביעת חוקים לכל הדברים. כלומר, היקפם וגבולותיהם של ההרים לא יתרחבו ולא יצטמצמו בשל סיבוב כדור הארץ או חלוף הזמן. זהו דבר קבוע: "הקבוע" הזה הוא חוק של אלוהים. באשר לשטחי המישורים, היקפם, הדברים שהם גובלים בהם, הדברים האלה נקבעו על ידי אלוהים. יש להם גבול, ובליטה לא תופיע סתם באופן אקראי באמצע מישור. המישור לא יהיה לפתע להר – הדבר לא יתרחש. החוקים והגבולות שזה עתה דיברנו עליהם מתייחסים לכך. באשר למדבר, לא נציין כאן את תפקידיהם של המדבר או של שטחים ואזורים גיאוגרפיים אחרים כלשהם, אלא רק את גבולותיהם. תחת שלטונו של אלוהים, גם היקפו של המדבר לא יתרחב. הסיבה לכך היא שאלוהים נתן לו חוק משלו, את היקפו. מהו גודל שטחו ומה תפקידו, במה הוא גובל והיכן הוא ממוקם – הדברים האלה כבר נקבעו על ידי אלוהים. הוא לא יחרוג מהיקפו, לא ישנה את מיקומו, ולא ירחיב סתם ובאופן אקראי את שטחו. על אף שזרמי המים, כגון נהרות ואגמים, כולם מסודרים ורציפים, הם מעולם לא חרגו מהיקפם או מגבולותיהם. כולם זורמים בכיוון אחד באופן מסודר, זורמים בכיוון שבו עליהם לזרום. מכאן שעל פי חוקי שלטונו של אלוהים, שום נהר או אגם לא יתייבש באופן אקראי, ולא ישנה באופן אקראי את כיוונו או את כמות הזרימה שבו בשל סיבוב כדור הארץ או חלוף הזמן. כל הדברים האלה הם בהישג ידו של אלוהים. כלומר, לכל הדברים שאלוהים ברא בקרב האנושות, יש מקום, שטח והיקף משלהם. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הדברים, גבולותיהם נקבעו ולא ניתן לשנותם, לחדשם או להחליפם באופן אקראי. למה מתייחס הביטוי "באופן אקראי"? פירושו הוא שהן לא יזוזו, יתרחבו או ישנו את צורתן המקורית באופן שרירותי בשל מזג האוויר, הטמפרטורה או מהירות סיבוב כדור הארץ. לדוגמה, להר יש גובה מסוים, לבסיסו יש שטח מסוים, יש לו רום מסוים, ויש עליו כמות מסוימת של צמחייה. כל הדברים האלה תוכננו וחושבו על ידי אלוהים, והם לא ישתנו באופן אקראי. באשר למישורים, רוב בני האדם מתגוררים במישורים, ושום שינויים באקלים לא ישפיעו על שטחיהם או על ערך קיומם. אפילו הדברים הכלולים בסביבות גיאוגרפיות ושטחים שונים אלה, שנבראו על ידי אלוהים, לא ישתנו באופן אקראי. לדוגמה, מרכיבי המדבר, מרבצי המינרלים שיש מתחת לפני הקרקע, כמות החול וצבע החול ועוביו – הדברים האלה לא ישתנו באופן אקראי. מדוע הם לא ישתנו באופן אקראי? בזכות שלטונו וניהולו של אלוהים. בתוך כל הסביבות הגיאוגרפיות והשטחים השונים האלה, שנבראו על ידי אלוהים, הוא מנהל הכול בדרך מתוכננת ומסודרת. לכן, כל הסביבות הגיאוגרפיות האלה עדיין קיימות מזה אלפי שנים, עשרות אלפי שנים, לאחר שנבראו על ידי אלוהים. כל אחת מהן עדיין ממלאת את תפקידה. על אף שבתקופות מסוימות הרי געש מתפרצים, בתקופות מסוימות מתרחשות רעידות אדמה, ויש תזוזות גדולות של הקרקע, אלוהים בהחלט לא יאפשר לשטח מסוג כלשהו לאבד את תפקידו המקורי. רק בזכות ניהול זה של אלוהים, שליטתו בחוקים אלה ואחיזתו בהם, כל הדברים האלה – שמהם האנושות נהנית ושאותם היא רואה – יכולים לשרוד על פני האדמה בצורה מסודרת. אם כן, מדוע מנהל אלוהים בצורה זו את כל השטחים השונים האלה שמתקיימים על פני האדמה? המטרה היא לספק סביבה יציבה ליצורים החיים אשר שורדים בסביבות גיאוגרפיות שונות, כך שיוכלו להמשיך לחיות ולהתרבות בסביבה יציבה זו. כל הדברים האלה – הניידים ושאינם ניידים, אלה שנושמים דרך נחיריים ואלה שאינם – מרכיבים סביבה ייחודית להישרדותה של האנושות. רק סביבה מסוג זה יכולה לטפח דור אחר דור של בני אדם, ורק סביבה מסוג זה יכולה לאפשר לבני האדם להמשיך לשרוד בשלום דור אחר דור.

הנושא שעליו דיברתי כרגע נרחב למדי, אז ודאי נדמה לכם שהוא מרוחק למדי מחייכם, אך אתם יכולים להבין זאת, הלא כן? משמע, חוקיו של אלוהים בריבונותו על כל הדברים חשובים מאוד – חשובים מאוד! מהו התנאי המוקדם לכל הישויות הצומחות במסגרת החוקים האלה? זה בזכות שלטונו של אלוהים. בזכות שלטונו, כל הדברים מבצעים את תפקידיהם במסגרת שלטונו. לדוגמה, ההרים מזינים את היערות, היערות בתורם מזינים את העופות ובעלי החיים השונים שחיים בהם, ומגינים עליהם. המישורים הם במה שהוכנה למען בני האדם כדי שישתלו בה יבולים, וכן לעופות ולחיות שונים. הם מאפשרים לרוב האנושות לחיות על אדמה מישורית ומספקים נוחות לחייהם של בני אדם. והמישורים כוללים גם ערבות – משטחים עצומים של ערבות. הערבות הן הצמחייה של העולם. הן מגינות על הקרקע ומזינות את הבקר, הצאן והסוסים שחיים בערבות. גם המדבר מבצע תפקיד משלו. אין זה מקום מחייה עבור בני אדם, תפקידו הוא לגרום לסוגי אקלים לחים להיות יבשים יותר. זרמי הנהרות והאגמים נוחים למי השתייה של בני האדם. בכל מקום שבו הם זורמים, יהיו לבני האדם מים לשתייה, והצורך של כל הדברים במים יסופק בצורה נוחה. אלה הם הגבולות שקבע אלוהים לפני השטח השונים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 181

אלוהים קובע גבולות לכל הדברים כדי לטפח את האנושות כולה (קטעים נבחרים)

החלק השני: אלוהים מציב גבולות עבור כל צורת חיים

בזכות הגבולות האלה שקבע אלוהים, שטחים שונים יצרו סביבות הישרדות שונות, וסביבות הישרדות אלה היו נוחות לסוגים שונים של עופות וחיות, וכן יצרו מרחב להישרדות. מתוך כך התפתחו הגבולות לסביבות ההישרדות של היצורים החיים השונים. זו בדיוק הנקודה השנייה שעליה נדבר. תחילה, היכן חיים העופות, בעלי החיים והחרקים? האם הם חיים ביערות ובחורשות? אלו הם בתי הגידול שלהם. אם כן, מלבד קביעת הגבולות לסביבות הגיאוגרפיות השונות, אלוהים קבע גבולות גם לעופות ולבעלי החיים השונים, לדגים, לחרקים ולכל הצמחים. הוא אף קבע חוקים. בזכות ההבדלים בין הסביבות הגיאוגרפיות השונות ובזכות קיומן של סביבות גיאוגרפיות שונות, לסוגים שונים של עופות וחיות, דגים, חרקים וצמחים, יש סביבות הישרדות שונות. העופות, החיות והחרקים חיים בין הצמחים השונים, הדגים חיים במים והצמחים גדלים באדמה. האדמה כוללת אזורים שונים, כגון הרים, מישורים וגבעות. ברגע שלעופות ולחיות יש בתי גידול קבועים משלהם והם אינם משוטטים בכל מקום. בתי הגידול שלהם הם היערות וההרים. אם באחד הימים בתי הגידול שלהם יהרסו, הסדר הזה יהפוך לתוהו ובוהו. מיד לאחר שהסדר הזה הופך לתוהו ובוהו, מהן ההשלכות? מיהם הראשונים שנפגעים? אלה הם בני האדם! האם ראיתם תופעות משונות כלשהן במסגרת החוקים והגבולות האלה שאלוהים קבע? לדוגמה, פילים צועדים במדבר. האם ראיתם זאת? אילו כך היה, זו הייתה תופעה מוזרה מאוד. משום שפילים חיים ביער, וזוהי סביבת ההישרדות שאלוהים הכין עבורם. יש להם סביבת הישרדות משלהם ובית קבוע, מדוע אם כן שיתרוצצו במרחב? האם מישהו ראה אריות או טיגריסים מתהלכים לחוף האוקיינוס? לא, לא ראיתם. ביתם של האריות והטיגריסים הוא היער וההרים. האם מישהו ראה את הלווייתנים או הכרישים מן האוקיינוס שוחים במדבר? לא, לא ראיתם. ביתם של לווייתנים וכרישים הוא באוקיינוס. בסביבת החיים של בני האדם, האם יש בני אדם שחיים לצד דובים חומים? האם יש בני אדם המוקפים תמיד בטווסים ועופות אחרים, בתוך בתיהם ומחוץ לבתיהם? האם מישהו ראה עיטים או אווזי בר משחקים עם קופים? (לא.) אם כך היה, כל התופעות האלה היו משונות מאוד. זוהי הסיבה לכך שאני מדבר על הדברים האלה שנתפשים בעיניכם כתופעות משונות. הסיבה היא כדי שתבינו שכל הדברים שאלוהים ברא – בין אם הם מקובעים למקום אחד או שהם יכולים לנשום דרך נחיריים – לכולם יש חוקים להישרדותם. זמן רב בטרם ברא אלוהים את היצורים החיים האלה, הוא ברא להם את בתי הגידול שלהם, את סביבות ההישרדות שלהם. ליצורים החיים האלה יש סביבות הישרדות קבועות משלהם, מזון משלהם, בתי גידול קבועים משלהם, מקומות משלהם המתאימים להישרדותם, מקומות עם טמפרטורות המתאימות להישרדותם. בצורה זו הם לא ישוטטו לכל עבר ולא יערערו את הישרדותה של האנושות או ישפיעו על חייהם של בני האדם. כך מנהל אלוהים את כל הדברים ומספק לאנושות את סביבת ההישרדות הטובה ביותר. לכל אחד מן היצורים החיים מבין כל הדברים יש מזון משלו שמקיים את חייו בתוך סביבת ההישרדות שלו. המזון הזה הוא שמקבע אותם בתוך סביבת ההישרדות שבה נולדו. בסביבה מסוג זה, הם עדיין שורדים, מתרבים וממשיכים הלאה בהתאם לחוקים שקבע להם אלוהים. בזכות החוקים הללו, בזכות הגזרה הקדומה של אלוהים, כל הדברים חיים בהרמוניה עם האנושות, והאנושות מתקיימת תוך תלות הדדית עם כל הדברים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 182

אלוהים קובע גבולות לכל הדברים כדי לטפח את האנושות כולה (קטעים נבחרים)

החלק השלישי: אלוהים מקיים את הסביבה והאקולוגיה על מנת להזין את האנושות

אלוהים ברא את כל הדברים, קבע להם גבולות וטיפח בקרבם את כל מיני היצורים החיים. במקביל, הוא אף הכין שיטות הישרדות שונות לבני האדם, ומכאן ניתן לראות שלבני אדם אין דרך הישרדות אחת בלבד. כמו כן, אין להם סוג אחד בלבד של סביבת הישרדות. דיברנו קודם לכן על כך שאלוהים ברא סוגים שונים של מקורות מזון ומים לבני האדם, דבר בעל חשיבות מכרעת ביחס לאפשרות הימשכותם של חיי האנושות כבשר ודם. אולם, בקרב האנושות הזו, לא כל בני האדם מתקיימים על דגנים. לבני אדם יש שיטות הישרדות שונות בשל הבדלים בסביבות גיאוגרפיות ובפני השטח. את כל שיטות ההישרדות האלה הכין אלוהים. לכן לא כל בני האדם עוסקים בעיקר בחקלאות. כלומר, לא כל בני האדם מקבלים את מזונם מגידול יבולים. זהו הדבר השלישי שעליו נדבר: גבולות פותחו מתוך אורחות חייהם השונים של בני האדם. אם כן, אילו סוגים נוספים של אורחות חיים יש לבני אדם? מבחינת מקורות מזון שונים, איזה סוגים אחרים של בני אדם ישנם? ישנם כמה סוגים עיקריים:

הראשון הוא אורח חייו של הצייד. כולם יודעים מה זה. מה אוכלים בני אדם החיים מציד? (בשר ציד.) הם אוכלים את עופות וחיות היער. "בשר ציד" הוא ביטוי מודרני. ציידים אינם חושבים עליו כעל בשר מיוחד, אלא כעל מזונם הרגיל והיום-יומי. לדוגמה, הם יתפסו אייל. כשהם תופסים אייל, הדבר דומה בדיוק לחקלאי המוציא יבול מן האדמה. חקלאי מוציא יבולים מן האדמה, וכשהוא רואה את יבולו הוא שמח ומרגיש רגוע. המשפחה לא תרעב כשיש לה יבול לאכול. לבו רגוע והוא חש סיפוק. וגם צייד חש רוגע וסיפוק, כשהוא מביט במה שלכד, מפני שהוא אינו מוכרח לדאוג עוד בקשר למזון. יש משהו לאכול בארוחה הבאה, אין צורך לרעוב. זהו אדם אשר צד למחייתו. רוב אלה שמתקיימים מצייד, חיים ביערות שבהרים. הם אינם מעבדים את האדמה. לא קל למצוא שם קרקע הניתנת לעיבוד, ולכן הם שורדים מיצורים חיים שונים, סוגים שונים של טרף. זהו סוג אורח החיים הראשון, השונה מזה של בני אדם רגילים.

הסוג השני הוא אורח חייו של הרועה. האם מי שרועה לפרנסתו מעבד את האדמה? (לא.) מה הוא עושה אם כן? איך הם חיים? (לרוב, הם רועים בקר וצאן למחייתם, ובחורף הם שוחטים ואוכלים את המקנה שלהם. מזונם העיקרי מורכב מבשר בקר וכבש והם שותים בעיקר תה בחלב. אף שהרועים עסוקים בכל ארבע העונות, הם אוכלים היטב. יש להם שפע של חלב, מוצרי חלב ובשר.) רועי הבקר למחייתם אוכלים בעיקר בשר בקר וכבש, שותים חלב כבשים וחלב בקר, ורוכבים על פרים סוסים בשדה כדי לרעות את הצאן שלהם, כשהרוח בשיערם והשמש על פניהם. אין להם לחצים כפי שיש בחיים המודרניים. במשך כל היום, הם רואים רק את מרחבי השמיים הכחולים ומישורי העשב. רוב בני האדם המטפלים בעדרים למחייתם, חיים בערבות ויכולים להמשיך באורח חייהם כנוודים דור אחר דור. אף שהחיים בערבות הם חיי בדידות במידה מסוימת, אלה הם גם חיים מאושרים מאוד. אין זה אורח חיים רע!

הסוג השלישי הוא אורח חייו של הדייג. יש מעט בני אדם החיים על חוף האוקיינוס או על איים קטנים. הם מוקפים מים, כשפניהם אל האוקיינוס. אנשים מסוג זה דגים למחייתם. מהו מקור המזון עבור אלה שדגים למחייתם? מקורות המזון שלהם כוללים את כל סוגי הדגים, פירות הים ותוצרי ים אחרים. אנשים שדגים למחייתם אינם מעבדים את האדמה אלא יוצאים לדוג מדי יום. מזונם העיקרי מורכב מסוגים שונים של דגים ותוצרי ים. מדי פעם הם מחליפים אותם באורז, קמח ומוצרים בסיסיים של יום יום. זהו אורח חיים שונה של בני אדם החיים לצד המים. מי שחי לצד המים, נשען על המים לשם מזונו, והמים הם מקור פרנסתו. זהו מקור פרנסתו וכן מקור מזונו.

פרט למי שמעבד את האדמה למחייתו, יש בעיקר את שלושת אורחות החיים שהוזכרו לעיל. פרט למי שמתקיים מרעייה, דיג וציד, רוב בני האדם מעבדים את האדמה למחייתם. ולמה זקוקים בני אדם המעבדים את האדמה למחייתם? הם זקוקים לקרקע. הם נשענים על גידול יבולים במשך דורות. בין אם הם שותלים ירקות, פירות או דגנים, הם מקבלים את מזונם ואת צורכיהם היום-יומיים מן האדמה.

מהם התנאים הבסיסיים המצויים בבסיסם של סגנונות החיים השונים האלה של בני האדם? יש צורך מובהק לשמר ברמה בסיסית את הסביבות שבהן הם יכולים לשרוד, הלא כן? כלומר, אם אלה שמתקיימים מציד יאבדו את החורש בהרים או את הציפורים והחיות, אזי מקור מחייתם ייעלם. הכיוון שאליו המוצא וסוג האנשים האלה צריכים לפנות יתערער, והם אף עלולים להיעלם. ועל מה יסתמכו אלה הרועים לפרנסתם? הדבר שבו הם תלויים באמת אינו המקנה שלהם, אלא הסביבה שבה המקנה שלהם שורד – הערבות. לולא היו ערבות, היכן הם היו רועים את עדריהם? מה היו אוכלים הבקר והצאן? ללא מקנה לא הייתה לעמים הנוודים פרנסה. לא הייתה להם פרנסה. ללא מקור מחיה, לאן היה הולך עם כזה? המשך ההישרדות היה נעשה קשה מאוד, לא היה להם עתיד. ללא מקורות מים, נהרות ואגמים היו מתייבשים. האם כל הדגים הזקוקים למים כדי לחיות היו עדיין קיימים? הדגים האלה לא היו קיימים. האם אותם בני אדם הנשענים על המים והדגים למחייתם היו ממשיכים לשרוד? לולא היה להם מזון, לולא היה להם מקור פרנסה, העמים האלה לא היו יכולים להמשיך לשרוד. כלומר, אם כשהייתה מתעוררת בעיה בפרנסתם או בהישרדותם, הגזעים האלה היו נכחדים. הם היו יכולים להיעלם, להימחק מעל פני האדמה. ואילו אלה המעבדים את האדמה למחייתם היו מאבדים את הקרקע שלהם. אם הם לא היו יכולים לשתול דברים ולקבל את מזונם מצמחים שונים, מה הייתה התוצאה? ללא מזון, האם בני אדם לא היו גוועים ברעב? אילו בני אדם גוועו ברעב, האם סוג זה של בני אדם לא היה נכחד? זוהי אם כן מטרתו של אלוהים בשמירה על סביבות שונות. לאלוהים יש מטרה אחת בלבד בשמירה על סביבות ומערכות אקולוגיות שונות, בשמירה על היצורים החיים השונים בתוך כל סביבה, והיא לטפח את כל סוגי בני האדם, לטפח בני אדם החיים בסביבות גיאוגרפיות שונות.

אילו כל הדברים של הבריאה היו מאבדים את חוקיהם, הם היו חדלים להתקיים. אילו אבדו החוקים של כל הדברים, אזי היצורים החיים בין כל הדברים לא היו יכולים להמשיך הלאה. גם בני האדם היו מאבדים את סביבות ההישרדות שלהם, שבהן הם תלויים להישרדותם. אילו בני האדם היו מאבדים את כל אלה, הם לא היו יכולים להמשיך לחיות ולהתרבות מדור לדור. הסיבה לכך שיצורי האנוש שרדו עד היום היא כי אלוהים סיפק להם את כל הדברים של הבריאה שיזינו אותם, שיזינו את האנושות בדרכים שונות. רק מפני שאלוהים מזין את האנושות בדרכים שונות, היא שרדה עד כה, עד עצם היום הזה. עם סוג זה של סביבת הישרדות קבועה, מיטיבה ומסודרת, כל סוגי בני האדם על פני האדמה, כל סוגי הגזעים, יכולים לשרוד בתוך התחומים שהוכתבו להם. איש אינו יכול לחרוג מן התחומים או הגבולות האלה, מפני שאלוהים הוא שקבע אותם. מדוע שאלוהים יקבע אותם כך? הדבר חשוב מאוד לאנושות כולה – חשוב מאוד!

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 183

אלוהים קובע גבולות לכל הדברים כדי לטפח את האנושות כולה (קטעים נבחרים)

החלק הרביעי: אלוהים מותח גבולות בין גזעים שונים

דבר רביעי, אלוהים קבע גבולות בין גזעים שונים. על פני האדמה יש אנשים לבנים, אנשים שחורים, אנשים חומים ואנשים צהובים. אלה הם סוגים שונים של בני אדם. אלוהים אף קבע את התחום לחייהם של סוגים שונים אלה של בני אדם, ומבלי שיהיו מודעים לכך, בני אדם חיים בסביבה המתאימה להישרדותם תחת ניהולו של אלוהים. איש אינו יכול לחרוג מכך. לדוגמה, הגזע הלבן – כלומר, אנשים לבנים – באילו אזורים הם חיים לרוב? הם חיים לרוב בארצות אירופה ואמריקה. אנשים שחורים חיים בעיקר באפריקה. אנשים חומים חיים בעיקר באזורים בדרום-מזרח אסיה ובדרום אסיה, כמו תאילנד, הודו, מיאנמר, וייטנאם ולאוס. אנשים צהובים חיים בעיקר באסיה, כלומר, בסין, יפן, דרום קוריאה ומדינות דומות אחרות. אלוהים פיזר כראוי את כל סוגי הגזעים השונים האלה, כדי שהגזעים השונים האלה יופצו בין חלקים שונים של העולם. בחלקים שונים אלה של העולם, אלוהים הכין זה מכבר סביבת הישרדות המתאימה לכל אחד מגזעי בני אדם. בתוך סוגי סביבות ההישרדות האלה, אלוהים הכין להם את צבע הקרקע והרכבה. במילים אחרות, המרכיבים בגופם של אנשים לבנים אינם זהים לאלה של אנשים שחורים, והם אף שונים מן המרכיבים בגופם של בני אדם מגזעים אחרים. כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא כבר הכין סביבת הישרדות כזו לכל גזע. מטרתו בכך הייתה, שכאשר סוג זה של בני אדם יתחיל להתרבות, כשמספרם יתחיל לגדול, הם יוכלו להיות מקובעים בתחום זה. בטרם ברא אלוהים את בני האדם, הוא כבר חשב על כל הדברים האלה – הוא ייתן את אירופה ואמריקה לאנשים הלבנים כדי לאפשר להם להתפתח ולשרוד. לכן, כאשר אלוהים ברא את הארץ, כבר הייתה לו תוכנית, הייתה לו כוונה ומטרה בכל הקשור למה שהכניס לחלקת אדמה זו, ולמה שיטופח על חלקת אדמה זו. לדוגמה, אלוהים קבע לפני זמן רב את ההרים, את מספר המישורים, את מספר מקורות המים, את סוגי העופות והחיות, את הדגים ואת הצמחים שיהיו על האדמה הזו. כאשר הכין סביבת הישרדות לסוג מסוים של בני אדם, לגזע מסוים, אלוהים שקל היבטים רבים של הסוגיות: את הסביבה הגיאוגרפית, את הרכב הקרקע, את סוגי העופות והחיות, את גודלם של סוגי הדגים השונים, את המרכיבים שבדגים, את תכונות המים השונות, וכן את כל סוגי הצמחים השונים... אלוהים הכין את כל הדברים האלה לפני זמן רב. סביבה מסוג זה היא סביבת הישרדות שאלוהים ברא והכין לאנשים לבנים והיא שייכת להם באופן טבעי. האם ראיתם שכאשר אלוהים ברא את כל הדברים, הוא השקיע בכך מחשבה רבה ופעל על פי תוכנית? (כן, שיקוליו של אלוהים ביחס לסוגי בני האדם השונים היו מלאי מחשבה. הוא קבע את סוגי העופות, החיות והדגים, את מספר ההרים ומספר המישורים שיהיו בכל סביבות ההישרדות של סוגי בני האדם השונים. את כל הדברים האלה הוא שקל במחשבה רבה ובדיוק רב.) לדוגמה, איזה מזון אוכלים אנשים לבנים בעיקר? המזונות שאנשים לבנים אוכלים שונים מאוד מן המזונות שאוכלים אסיאתים. המזונות העיקריים שאנשים לבנים אוכלים הם בעיקר בשר, ביצים, חלב ועוף. דגנים כגון חיטה ואורז הם בדרך כלל מזונות שאינם עיקריים, אלא מונחים בצלחת כתוספת. גם כשהם אוכלים סלט ירקות, הם מכניסים לתוכו מעט בשר או עוף צלוי. גם אם הם אוכלים מזונות המבוססים על חיטה, הם מוסיפים להם גבינה, ביצים או בשר. כלומר, מזונותיהם העיקריים אינם עשויים בעיקר ממזונות המבוססים על חיטה או אורז. הם אוכלים די הרבה בשר וגבינה. הם לעתים קרובות שותים מי קרח מפני שהם אוכלים מזונות עתירי קלוריות. מכאן שאנשים לבנים הם חסונים מאוד. אלה הם מקורות חייהם, סביבת המחיה שהכין להם אלוהים, שמאפשרים להם לקיים אורח חיים מעין זה. אורח החיים הזה שונה מאורחות חייהם של בני אדם מגזעים אחרים. אין באורח החיים הזה נכון או לא נכון – הוא מולד, נקבע מראש על ידי אלוהים, ונובע כתוצאה משלטונו והסדריו של אלוהים. לבני גזע זה יש אורח חיים מסוים ומקורות פרנסה מסוימים, הנובעים כתוצאה מגזעם, וכן מסביבת ההישרדות שאלוהים הכין להם. ניתן לומר שסביבת ההישרדות שאלוהים הכין לאנשים הלבנים והמזון היום-יומי שהם מקבלים מן הסביבה הזו, הם עשירים ושופעים.

אלוהים אף הכין את הסביבות הנחוצות להישרדותם של גזעים אחרים. יש גם אנשים שחורים – היכן ממוקמים האנשים השחורים? הם ממוקמים בעיקר במרכז אפריקה ובחלקה הדרומי. מה הכין להם אלוהים למחייה בסביבה הזו? יערות גשם טרופיים, כל מיני עופות וחיות, מדבריות וכל מיני צמחים הבאים יחד עמם. יש להם מקורות מים, פרנסה ומזון. אלוהים לא הפלה אותם. אין זה משנה מה הם עשו אי-פעם, הישרדותם מעולם לא הייתה בעיה. גם הם יושבים במיקום מסוים ובאזור מסוים באחד מחלקי העולם.

כעת, הבה נדבר מעט על אנשים צהובים. אנשים צהובים ממוקמים בעיקר במזרח. מהם ההבדלים בין הסביבות והמיקומים הגיאוגרפיים של המזרח והמערב? במזרח, מרבית הקרקע פורייה ועשירה בחומרים ומרבצי מינרלים. כלומר, כל סוגי המשאבים שמעל ומתחת לקרקע מצויים בשפע. וגם לקבוצה זו של בני אדם, לגזע זה, אלוהים הכין את הקרקע והאקלים המתאימים, וכן את הסביבות הגיאוגרפיות השונות המתאימות להם. על אף שיש הבדלים גדולים בין סביבה גיאוגרפית זו לבין הסביבה במערב, מזונם, פרנסתם ומקורות הישרדותם ההכרחיים של בני האדם הוכנו על ידי אלוהים. זוהי פשוט סביבת חיים שונה מזו שיש לאנשים הלבנים במערב. אך מהו הדבר האחד שעליי לספר לכם? מספרם של בני גזע המזרח גבוה יחסית, ולפיכך הוסיף אלוהים גורמים רבים בחלקת אדמה זו, השונים מן המערב. בחלק זה של העולם, הוא הוסיף נופים רבים ושונים וכל מיני חומרים המצויים בשפע. משאבי הטבע שם מצויים בשפע רב, וגם פני השטח מגוונים ומתאימים לטיפוח מספרם הרב של בני גזע המזרח. דבר-מה השונה מן המערב הוא, שבמזרח – מן הדרום עד לצפון, מן המזרח עד למערב – האקלים טוב יותר מאשר במערב. ארבע העונות מוגדרות בבירור, הטמפרטורות נוחות, משאבי הטבע מצויים בשפע, והנוף הטבעי וסוגי פני השטח טובים הרבה יותר מאשר במערב. מדוע אלוהים עשה זאת? אלוהים ברא איזון רציונלי מאוד בין האנשים הלבנים לאנשים הצהובים. מה משמעות הדבר? משמעותו שכל היבט במזונם, בדברים שבהם הם משתמשים – האנשים הלבנים יכולים ליהנות מהם יותר משיוכלו אנשים צהובים. אולם אלוהים אינו מפלה שום גזע. אלוהים נתן לאנשים הצהובים סביבת הישרדות יפה וטובה יותר. זהו האיזון.

אלוהים קבע מראש אילו סוגים של בני אדם יחיו באיזה חלק של העולם. האם בני האדם יכולים לצאת מגבולות אלו? (לא, הם אינם יכולים.) זהו דבר מופלא! גם אם יש מלחמות או הסגות גבול במהלך תקופות שונות או בזמנים מסוימים, המלחמות והסגות הגבול האלה בהחלט אינן יכולות להרוס את סביבות ההישרדות שאלוהים הועיד מראש לכל גזע. כלומר, אלוהים קיבע בני אדם מסוג מסוים בחלק מסוים של העולם, והם אינם יכולים לצאת מן התחום הזה. גם אם יש לבני אדם שאיפה מסוג כלשהו לשנות או להרחיב את שטחם, ללא רשות מאלוהים, יהיה להם קשה מאוד להשיג זאת. יהיה להם קשה מאוד להצליח. לדוגמה, האנשים הלבנים רצו להרחיב את שטחם והתיישבו בארצות אחרות. הגרמנים פלשו לכמה ארצות, אנגליה כבשה את הודו. מה הייתה התוצאה? בסופו של דבר, הם נכשלו. מה אנו מבינים מן הכישלון הזה? שאין רשות להרוס את מה שאלוהים קבע מראש. לכן, אין זה משנה עד כמה גדולה התנופה שראיתם בהתרחבותה של בריטניה, בסופו של דבר, היא עדיין נאלצה לסגת ולנטוש את הארץ ששייכת להודו. תושבי הארץ הזו הם עדיין הודים, ולא אנגלים. הסיבה לכך היא שזהו דבר שאלוהים אינו מאפשר. היו חוקרי היסטוריה או פוליטיקה שהעלו על כך השערות. הם נתנו סיבות לכך שאנגליה נכשלה, ואמרו שייתכן שהסיבה היא כי לא ניתן לכבוש עם מסוים, או שייתכן שיש לכך סיבה אנושית אחרת כלשהי... אלה אינן סיבות אמיתיות. הסיבה האמיתית היא בזכות אלוהים – הוא אינו מאפשר זאת. אלוהים קבע שעם מסוים יחיה בארץ מסוימת ויישב אותו שם, ואם אלוהים אינו מאפשר לו לעבור משם, הוא לעולם לא יוכל לעבור. אם אלוהים מגדיר תחום לעם הזה, הוא יחיה בתחום הזה. האנושות אינה יכולה להשתחרר או לפרוץ מתוך התחומים האלה. זהו עניין ודאי. אין זה משנה עד כמה גדולים כוחותיהם של מסיגי הגבול או עד כמה חלשים אלה שגבולם מוסג, הצלחתם בסופו של דבר תלויה באלוהים. הוא כבר קבע זאת מראש ואיש אינו יכול לשנות זאת.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 184

אלוהים שולט על הכול ומעניק לכול, הוא האל של הדברים כולם (קטעים נבחרים)

מנקודת המבט של החוקים שקבע אלוהים לצמיחתם של כל הדברים, האין האנושות כולה, יהיה אשר יהיה סוג בני האדם, חיה במסגרת הדברים שאלוהים מספק – האין כולם חיים במסגרת טיפוחו? אילו החוקים האלה הושמדו או אילו אלוהים לא היה קובע חוקים מעין אלה לאנושות, מה היה עתידה? לאחר שהיו מאבדים את סביבות ההישרדות הבסיסיות שלהם, האם היה לבני האדם מקור כלשהו של מזון? ייתכן שמקורות המזון היו נעשים בעיה. אילו בני האדם איבדו את מקורות המזון שלהם, כלומר, אם לא היו יכולים להשיג דבר למאכל, כמה ימים הם היו מחזיקים מעמד? ייתכן שהם לא היו יכולים להחזיק מעמד ולו למשך חודש אחד, והישרדותם של בני האדם הייתה נעשית בעיה. לפיכך, כל דבר ודבר שאלוהים עושה למען הישרדותם של בני האדם, למען המשך קיומם, התקיימותם והתרבותם הוא חשוב מאוד. כל דבר ודבר שאלוהים עושה בקרב כל הדברים, קשור בקשר הדוק להישרדותם של בני האדם ובלתי נפרד ממנה. אילו הישרדותם של בני האדם הייתה נעשית בעיה, האם ניהולו של אלוהים יכול היה להימשך? האם ניהולו של אלוהים היה עדיין קיים? ניהולו של אלוהים מתקיים יחד עם הישרדותה של האנושות כולה שאותה הוא מטפח, כך שאין זה משנה מה מכין אלוהים לכל הדברים ומה הוא עושה למען בני האדם, שכן הדבר הכרחי עבורו, ויש לו חשיבות מכרעת להישרדותה של האנושות. אילו הייתה חריגה מן החוקים האלה שאלוהים קבע לכל הדברים, אילו חוקים אלה הופרו או שובשו, כל הדברים לא יכולים היו להתקיים עוד, סביבת ההישרדות של בני האדם לא הייתה מוסיפה להתקיים, ואף לא אמצעי המחייה היום-יומיים שלהם, ואף לא הם עצמם. מסיבה זו, ניהול ישועתה של האנושות על ידי אלוהים לא היה מתקיים עוד אף הוא.

כל דבר שדנו בו, כל דבר ודבר, כל פריט, קשור בקשר הדוק להישרדותו של כל אדם ואדם. תוכלו לומר, "הדברים שעליהם אתה מדבר גדולים מדי, איננו יכולים לראותם", ואולי יהיו מי שיאמרו "לדברים שאתה מדבר עליהם אין שום קשר אלי". אולם אל תשכחו שאתם חיים רק כחלק מכל הדברים. אתם שותפים לכל הדברים במסגרת שלטונו של אלוהים. לא ניתן להפריד את כל הדברים משלטונו של אלוהים, ואין ולו אדם אחד שיכול להפריד את עצמו משלטונו של אלוהים. משמעות אובדן שלטונו ואובדן הדברים שהוא מספק, תהיה שחייהם של בני האדם, חייהם כבשר ודם, ייעלמו. זוהי החשיבות בכך שאלוהים קבע סביבות הישרדות לאנושות. יהיו אשר יהיו הגזע שלכם או חלקת האדמה שעליה אתם חיים, בין אם זה במזרח או במערב – אינכם יכולים להפריד את עצמכם מסביבת ההישרדות שאלוהים קבע לאנושות, ואינכם יכולים להפריד את עצמכם מן הדברים שמספקת סביבת ההישרדות שהוא קבע לבני האדם. יהיו אשר יהיו פרנסתכם, הדברים שעליהם אתם נשענים למחייתכם, והדברים שעליהם אתם נשענים כדי לקיים את חייכם כבשר ודם, אינכם יכולים להפריד את עצמכם משלטונו וניהולו של אלוהים. יש האומרים: "איני חקלאי, איני שותל גידולים למחייתי. איני נשען על השמיים כדי לקבל את מזוני, ולכן איני שורד בסביבת ההישרדות שאלוהים קבע. סביבה מסוג זה לא נתנה לי דבר". האם זה נכון? אתה אומר שאינך שותל גידולים למחייתך, אך האם אינך אוכל דגנים? האם אינך אוכל בשר וביצים? האם אינך אוכל ביצים? האם אינך אוכל ירקות ופירות? כל דבר שאתה אוכל, כל הדברים האלה שאתה זקוק להם, אינם נפרדים מסביבת ההישרדות שאלוהים קבע לאנושות. והמקור של כל הדברים הדרושים לאנושות אינו ניתן להפרדה מכל הדברים שברא אלוהים, מסביבות ההישרדות האלה. המים שאתם שותים, הבגדים שאתם לובשים וכל הדברים שבהם אתם משתמשים – מה מכל אלה אינו מתקבל מבין כל הדברים? יש האומרים: "יש פריטים מסוימים שאינם מתקבלים מכל הדברים. אתה מבין, פלסטיק אינו מתקבל מכל הדברים. זהו דבר כימי, מעשה ידי אדם". האם זה נכון? פלסטיק הוא מעשה ידי אדם, זהו דבר כימי, אך מאין באים המרכיבים המקוריים של הפלסטיק? המרכיבים המקוריים התקבלו מחומרים שאלוהים ברא. הדברים שמהם אתם נהנים, שאותם אתם רואים, כל דבר ודבר שבו אתם משתמשים, כולם התקבלו מכל הדברים שנבראו על ידי אלוהים. כלומר, יהיה אשר יהיה הגזע, תהיה אשר תהיה הפרנסה או סוג סביבת ההישרדות שבה חיים בני האדם, הם אינם יכולים להפריד את עצמם מן הדברים שאלוהים מספק.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 185

אלוהים שולט על הכול ומעניק לכול, הוא האל של הדברים כולם (קטעים נבחרים)

מידת ההבנה שיש בלבם של בני האדם אודות אלוהים, היא שקובעת איזו עמדה הוא תופס בלבם. כמות הידע שיש בלבם של בני האדם אודות אלוהים, היא שקובעת כמה רם אלוהים בלבם. אם האל שאתם מכירים נבוב ומעורפל, האל שבו אתם מאמינים אף הוא נבוב ומעורפל. האל שאתם מכירים מוגבל לתחום של חייכם האישיים ואין לו כל קשר לאל האמיתי עצמו. לכן הכרת מעשיו המעשיים של אלוהים, הכרת ממשותו של אלוהים ויכולתו האינסופית, הכרת זהותו האמיתית של אלוהים עצמו, הידיעה אודות מה שיש לו ומה שהוא, הידיעה אודות הדבר אותו הוא מדגים בקרב כל הדברים – כל אלה חשובים מאוד לכל אדם ואדם המחפש להכיר את האל. דברים אלה הם בעלי השפעה ישירה על השאלה אם אנשים יכולים להיווכח בממשות האמת. אם אתם מגבילים את הבנת האל למילים בלבד, אם אתם מגבילים אותה לחוויותיכם הקטנות בלבד, לחסד האל שאתם מונים או לעדויות הקטנות שאתם נושאים לאל, אזי אני אומר שהאל שבו אתם מאמינים בהחלט אינו האל האמיתי עצמו, ואף ניתן לומר שהאל שבו אתם מאמינים הוא אל מדומיין שאינו האל האמיתי. הסיבה לכך היא שהאל האמיתי הוא האל האחד ששולט בכול, שמתהלך בקרב כל הדברים, שמנהל הכול. הוא האל האחד שאוחז בידיו את גורל האנושות כולה – האל האחד שאוחז בידיו את גורל הכול. עבודתו ומעשיו של האל שעליו אני מדבר, אינם מוגבלים רק לחלק קטן מבני האדם. כלומר, הם אינם מוגבלים רק לבני האדם שהם חסידיו בעת הנוכחית. מעשיו מודגמים בקרב כל הדברים, בהישרדותם של כל הדברים, ובחוקי ההשתנות של כל הדברים. אם אינכם רואים או אינכם מזהים מעשים כלשהם של אלוהים בקרב כל הדברים, אינכם יכולים לשאת עדות לשום מעשה ממעשיו. אם אינכם יכולים לשאת עדות לאלוהים, אם אתם ממשיכים לדבר על האל-כביכול, האל הקטן שאתם מכירים, אותו האל המוגבל לרעיונות שלכם ולמוחכם הצר, אם אתם ממשיכים לדבר על אל מעין זה, אזי אלוהים לעולם לא ישבח את אמונתכם. כאשר תישאו עדות לאלוהים, אם תסתמכו בעדותכם רק על האופן שבו אתם נהנים מחסדו של אלוהים, מקבלים את המשמעת והתוכחה של אלוהים, ונהנים מברכותיו, הדבר בהחלט אינו מספק, ורחוק מלהשביע את רצונו. אם ברצונכם לשאת עדות לאלוהים בדרך המתאימה לרצונו, לשאת עדות לאל האמיתי עצמו, עליכם להבין מתוך מעשיו של אלוהים מה יש לו ומה הוא. עליכם להבין את סמכותו של אלוהים מתוך שליטתו בכול, ולהיווכח באמת לפיה הוא מספק את צורכי האנושות כולה. אם תכירו רק בכך שהמזון והשתייה היום-יומיים שלכם וכן הצרכים הבסיסיים שלכם בחיים מגיעים מאלוהים, אך לא תבינו את האמת שאלוהים מספק לאנושות כולה באמצעות כל הדברים, שהוא מוביל את האנושות כולה באמצעות שלטונו בכל הדברים, אזי לעולם לא תוכלו לשאת עדות לאלוהים. מהי מטרתי באמירת כל הדברים האלה? המטרה היא שלא תקלו ראש בכך, שלא תאמינו שהנושאים האלה שעליהם דיברתי אינם רלוונטיים להיווכחותכם האישית בחיים, ושלא תתייחסו לנושאים האלה רק כאל סוג של ידע או דוקטרינה. אם תקשיבו לדברים אלה מתוך גישה כזו, לא תזכו ולו בדבר. אתם תאבדו את ההזדמנות הנהדרת הזו להכיר את אלוהים.

מהי מטרתי בכך שאני מדבר על כל הדברים האלה? מטרתי היא שבני אדם יכירו את אלוהים, שיבינו את פעולותיו המעשיות של אלוהים. לאחר שאתם מבינים את אלוהים ומכירים את פעולותיו, רק אז יש לכם הזדמנות או אפשרות להכירו. אם, לדוגמה, ברצונכם להבין אדם, כיצד תעשו זאת? האם על ידי התבוננות בהופעתו החיצונית? האם על ידי התבוננות בבגדים שהוא לובש, בצורת הלבוש שלו? האם על ידי התבוננות בצורת הליכתו? האם על ידי התבוננות בהיקף הידע שלו? (לא.) כיצד אם כן אתם מבינים אדם? אתם שופטים על פי דיבורו והתנהגותו, על פי מחשבותיו, על פי הדברים שהוא מביע והדברים שהוא מגלה. כך אתם מכירים אדם, כך אתם מבינים אדם. בדומה לכך, אם ברצונכם להכיר את אלוהים, אם ברצונכם להבין את צדו המעשי, את צדו האמיתי, עליכם להכיר אותו על פי מעשיו ועל פי כל דבר מעשי שהוא עושה. זוהי הדרך הטובה ביותר, והדרך היחידה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 186

אלוהים מאזן את הקשרים בין כל הדברים כדי לספק לאנושות סביבת הישרדות יציבה (קטע נבחר)

כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא נעזר בכל מיני שיטות ודרכים כדי לאזן ביניהם, לאזן את תנאי המחיה של ההרים והאגמים, של הצמחים ושל כל מיני בעלי החיים, העופות והחרקים – מטרתו הייתה לאפשר לכל סוגי היצורים החיים לחיות ולהתרבות במסגרת החוקים שהוא קבע. אין דבר כלשהו של הבריאה שיכול לחרוג מן החוקים האלה, ולא ניתן להפר את החוקים האלה. רק בתוך סביבה בסיסית מסוג זה יכולים בני האדם לשרוד ולהתרבות בביטחון, מדור לדור. אם יצור חי כלשהו יחרוג מהכמות או מהתחום שקבע אלוהים, או אם הוא יחרוג מקצב ההתרבות, התכיפות או המספר שהוכתבו על ידי אלוהים, סביבת ההישרדות של האנושות תסבול מדרגות שונות של הרס. ויחד עם זאת, הישרדותה של האנושות תהיה מאוימת. אם מספרם של יצורים חיים מסוג מסוים יהיה גדול מדי, הם יגזלו מבני האדם את מזונם, ישמידו את מקורות המים של בני האדם, ויהרסו את מולדתם. בצורה זו, התרבותם או מצב הישרדותם של בני האדם יושפעו מיד. לדוגמה, המים חשובים מאוד לכל הדברים. אם יהיו יותר מדי עכברים, נמלים, ארבה וצפרדעים או כל סוג אחר של בעלי חיים, הם ישתו יותר מים. כאשר כמות המים שהם ישתו תגדל, מי השתייה ומקורות המים של בני האדם, בהיקף קבוע של מקורות מים ואזורים ימיים, יפחתו, והם יחוו מחסור במים. אם מי השתייה של בני האדם יושמדו, יזוהמו או ייעלמו מפני שמספרם של כל מיני בעלי חיים גדל, בסביבת הישרדות קשה מעין זו, הישרדותה של האנושות תהיה תחת איום חמור. אם יהיו רק סוג אחד או כמה סוגים של יצורים חיים שיחרגו ממספרם ההולם, אזי האוויר, הטמפרטורה, הלחות, ואף הרכב האוויר במרחב ההישרדות של האנושות, יורעלו ויושמדו בדרגות שונות. הישרדותם וגורלם של בני האדם בנסיבות אלה יהיו נתונים גם כן לאיומים מצד גורמים אקולוגיים אלה. לפיכך, אם איזונים אלה יאבדו, האוויר שבני האדם נושמים ייהרס, המים שהם שותים יזוהמו והטמפרטורות הדרושות להם ישתנו אף הן ויושפעו בדרגות משתנות. אם הדבר יתרחש, סביבות ההישרדות השייכות באופן טבעי לאנושות יהיו נתונות להשפעות ולאתגרים עצומים. בתסריט זה שבו סביבות ההישרדות הבסיסיות של בני האדם הושמדו, מה יהיו גורלה של האנושות והאפשרויות שיעמדו בפניה? זו בעיה חמורה מאוד! מכיוון שאלוהים יודע מהי הסיבה לקיומו של כל אחד מהדברים של הבריאה עבור האנושות, מהו תפקידו של כל דבר מכל סוג שהוא ברא, מהי ההשפעה שיש לכל דבר על האנושות ובאיזו מידה הדבר מביא תועלת לאנושות – מכיוון שבלבו של אלוהים יש תוכנית לכל הדברים האלה והוא מנהל כל היבט והיבט בכל הדברים שברא, ולכן כל דבר ודבר שהוא עושה חשוב ונחוץ מאוד. לפיכך, מעתה והלאה, כל אימת שתראו תופעה אקולוגית כלשהי בקרב הדברים שהאל ברא או חוקים טבעיים כלשהם בפעולה בקרב הדברים שהאל ברא, לא תטילו עוד ספק בצורך שבכל דבר ודבר שנברא על ידי אלוהים. אתם לא תשתמשו עוד במילים נבערות כדי לשפוט באופן שרירותי את הסדריו של אלוהים לכל הדברים ואת הדרכים השונות שבהן הוא מספק את צורכי האנושות. כמו כן, לא תגיעו למסקנות שרירותיות על חוקיו של אלוהים עבור כל הדברים שברא.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

דבר אלוהים היומי  מובאה 187

כיצד אלוהים שולט בעולם הרוחני ומנהל אותו

אם בני אדם אינם מבינים דברים מסוימים או תופעות מסוימות בעולם החומרי, הם יכולים לחפש את המידע הרלוונטי או להיעזר בערוצים שונים כדי לברר את מקורותיהם ואת הסיפור שמאחוריהם. אך כשמדובר בעולם האחר שעליו אנו מדברים היום – העולם הרוחני אשר קיים מחוץ לעולם החומרי – לבני אדם אין כל אמצעים או ערוצים שמהם יוכלו ללמוד הכול בנושא. מדוע אני אומר זאת? מפני שבעולמה של האנושות, כל דבר השייך לעולם החומרי הוא בלתי נפרד מקיומו הגשמי של האדם, ומכיוון שבני האדם חשים שכל דבר בעולם החומרי הוא בלתי נפרד מחייהם הגשמיים, רוב בני האדם מודעים רק לדברים החומריים שמול עיניהם, לדברים הנראים לעיניהם, או רואים רק אותם. אך כשמדובר בעולם הרוחני – כלומר, כל דבר השייך לעולם אחר זה – הוגן לומר שרוב בני האדם אינם מאמינים. הסיבה לכך היא שבני האדם אינם יכולים לראות אותו ושהם מאמינים שאין צורך להבינו או לדעת עליו דבר, מה גם שהעולם הרוחני הזה הוא עולם שונה לחלוטין מן העולם החומרי ומנקודת מבטו של אלוהים, הוא פתוח – למרות שעבור בני האדם הוא סודי וסגור – לפיכך, בני האדם מתקשים מאוד למצוא נתיב להבין את ההיבטים השונים של עולם זה. ההיבטים השונים שעליהם אדבר, נוגעים רק לניהולו ולריבונותו של אלוהים. איני חושף מסתורין כלשהו, אף לא מגלה לכם את הסודות שברצונכם לגלות, מפני שהדבר נוגע לריבונותו של אלוהים, לניהולו של אלוהים ולתמיכתו של אלוהים, ולפיכך אדבר רק על החלק שאתם צריכים לדעת.

קודם כול, אשאל אתכם שאלה: מהו לדעתכם העולם הרוחני? במובן הרחב, זהו עולם שמחוץ לעולם החומרי, עולם בלתי נראה ובלתי מוחשי לבני אדם. אך איזה מין עולם על העולם הרוחני להיות, כפי שהוא מצטייר בדמיונכם? אולי כתוצאה מכך שאינכם יכולים לראותו, אינכם מסוגלים לדמיין אותו. אך כשאתם שומעים אגדות עליו, אתם בכל זאת חושבים, אינכם יכולים לעצור בעצמכם. ומודע אני אומר זאת? יש דבר שקורה לאנשים רבים בצעירותם: כשמישהו מספר להם סיפור מפחיד – על רוחות רפאים, נשמות – הם נבהלים עד מוות. ומדוע הם נבהלים? מפני שהם מדמיינים את הדברים האלה. על אף שהם אינם יכולים לראותם, הם חשים שהם נמצאים בחדרם, במקום נסתר כלשהו או במקום חשוך כלשהו, והם פוחדים כל כך עד שהם אינם מעיזים לישון. בייחוד בלילה, הם אינם מעיזים לשהות לבדם בחדר או בחצר. זהו העולם הרוחני שבדמיונכם, וזהו עולם שבני אדם חושבים שהוא מפחיד. למעשה, לכולם יש דמיון וכל אדם יכול להרגיש דבר-מה.

נתחיל בעולם הרוחני. מהו העולם הרוחני? אתן לכם הסבר קצר ופשוט. העולם הרוחני הוא מקום חשוב, השונה מן העולם החומרי. ומדוע אני אומר שהוא חשוב? אנחנו נדבר על כך בפירוט. קיומו של העולם הרוחני קשור בקשר שלא ניתן להתירו לעולמה החומרי של האנושות. הוא ממלא תפקיד חשוב במעגל החיים והמוות של בני האדם בריבונותו של אלוהים על כל הדברים. זהו תפקידו, וזוהי אחת הסיבות לכך שקיומו חשוב. מפני שזהו מקום שחמשת החושים אינם יכולים להבחין בו, איש אינו יכול לשפוט במדויק אם הוא קיים או לא. ההתרחשויות בעולם הרוחני קשורות בקשר הדוק לקיומה של האנושות, וכתוצאה מכך, סדר חייה של האנושות אף הוא מושפע במידה עצומה מן העולם הרוחני. האם הדבר קשור לריבונותו של אלוהים? אכן. כשאני אומר זאת, אתם מבינים מדוע אני דן בנושא הזה: מפני שהוא נוגע לריבונותו של אלוהים ולניהולו. בעולם כזה – שאינו נראה לעיניהם של בני האדם – כל צו ופקודה שמיימיים וכן המערכת הניהולית שלו, נעלים הרבה יותר מן החוקים והמערכות של מדינה כלשהי בעולם החומרי, ואין ישות החיה בעולם הזה שתעז להפר אותם או לנכס אותם לעצמה. האם הדבר קשור לריבונותו ולניהולו של אלוהים? בעולם הזה, יש צווים מנהליים ברורים, פקודות שמיימיות ברורות וחוקים ברורים. ברמות שונות ובאזורים שונים, פקידים ממלאים בקפידה את חובתם ומצייתים לכללים ותקנות, משום שהם יודעים מהן ההשלכות של הפרת צו שמיימי, הם מודעים בבירור לאופן שבו אלוהים מעניש על הרע וגומל על הטוב, ולאופן שבו הוא מנהל את כל הדברים, שבו הוא שולט בכל הדברים. יתרה מזאת, הם מבינים בבירור כיצד אלוהים מוציא לפועל את הצווים והחוקים השמיימיים שלו. האם הללו שונים מן העולם החומרי שבו שוכנת האנושות? הם שונים במידה עצומה. זהו עולם השונה לחלוטין מן העולם החומרי. מכיוון שיש צווים וחוקים שמיימיים, הדבר נוגע לריבונותו ולניהולו של אלוהים, כמו כן, לטבעו של אלוהים, למה שיש לו ומה שהינו. לאחר ששמעתם זאת, האם אינכם חשים שהכרחי ביותר שאדבר על נושא זה? האם אינכם מבקשים ללמוד את הסודות שבו? (כן, אנו רוצים.) כזה הוא מושג העולם הרוחני. על אף שהוא מתקיים לצד העולם החומרי, וכפוף יחד עמו לניהולו ולריבונותו של אלוהים, ניהולו של עולם זה על ידי אלוהים וריבונותו עליו, מחמירים הרבה יותר בהשוואה לעולם החומרי.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 188

בקרב האנושות, אני מסווג את כל בני האדם לשלושה סוגים. הסוג הראשון הוא הכופרים, חסרי האמונה הדתית. הם נקראים כופרים. רובם המכריע של הכופרים מאמין רק בכסף, הם עוסקים רק באינטרסים האישיים שלהם, הם חומרניים ומאמינים רק בעולם החומרי, לא במעגל החיים והמוות ולא באמירות כלשהן על אלים ורוחות. אני מסווג אותם ככופרים, והם הסוג הראשון. הסוג השני הוא המאמינים השונים, שאינם כופרים. בקרב האנושות, אני מחלק את המאמינים האלה לכמה סוגים עיקריים: הסוג הראשון הם היהודים, הסוג השני הם הקתולים, הסוג השלישי הם המשיחיים, הסוג הרביעי הם המוסלמים והסוג החמישי הם הבודהיסטים – יש חמישה סוגים. אלה הם סוגי המאמינים השונים. הסוג השלישי הוא האנשים שמאמינים באלוהים, והוא מתייחס אליכם. מאמינים אלה הם חסידיו של אלוהים היום. אנשים אלה נחלקים לשני סוגים: נבחרי אלוהים ועושי שירות. הסוגים העיקריים האלה הובחנו בבירור זה מזה. כעת, אם כן, אתם יכולים להבחין בבירור במחשבותיכם בין הסוגים והדרגות של בני האדם, הלא כן? הסוג הראשון הוא הכופרים – כבר ציינתי מי הם הכופרים. האם אלה שמאמינים באיש הזקן שבשמיים נחשבים כמאמינים? כופרים רבים מאמינים רק באיש הזקן שבשמיים. הם מאמינים שהרוח, הגשם והרעם נשלטים כולם על ידי האיש הזקן הזה שבשמיים, שעליו הם מסתמכים לשם שתילת גידולים וקציר – אך כשמוזכרת האמונה באלוהים הם ממאנים להאמין בו. האם ניתן לכנות זאת אמונה? בני אדם כאלה נכללים בין הכופרים. אתם מבינים זאת, נכון? אל תבלבלו בין הקטגוריות הללו. הסוג השני הוא אנשי האמונה. הסוג השלישי הוא חסידי האל היום. ומדוע חילקתי את בני האדם לסוגים אלה? (מפני לסוגים שונים של בני אדם יש סוף שונה וייעוד שונה.) זהו היבט אחד. מפני שכאשר גזעים וסוגים שונים אלה של בני אדם ישובו לעולם הרוחני, כל אחד מהם ילך למקום אחר, הם יהיו כפופים לחוקים שונים של מעגל החיים והמוות, וזוהי הסיבה לכך שסיווגתי את בני האדם לסוגים עיקריים אלה.

מעגל החיים והמוות של הכופרים (קטעים נבחרים)

הבה נתחיל ממעגל החיים והמוות של הכופרים. לאחר שאדם מת, פקיד לוקח אותו מן העולם החומרי. ומה ממנו נלקח? לא גופו, אלא נשמתו. כשנשמתו נלקחת, הוא מגיע למקום שהוא סוכנות של העולם הרוחני, המקבלת במיוחד נשמות של בני אדם שמתו זה עתה. (הערה: המקום הראשון שאליו מגיעה הנשמה לאחר שמישהו מת, מוזר לנשמה.) כשהוא נלקח למקום הזה, פקיד מבצע את הבדיקות הראשונות, מוודא את שמו, כתובתו, גילו והניסיון שלו. כל דבר שעשה בעודו חי מתועד בספר ונכונותו מאומתת. לאחר שהכול נבדק, התנהגותו ומעשיו של האדם לכל אורך חייו משמשים כדי לקבוע אם הוא ייענש או ימשיך להתגלגל כאדם, וזהו השלב הראשון. האם השלב הראשון הזה מפחיד? הוא אינו מפחיד מדי, מפני שהדבר היחיד שקרה הוא שהאדם הגיע למקום חשוך ולא מוכר.

בשלב השני, אם האדם הזה עשה דברים רעים רבים לאורך חייו, אם הוא ביצע מעשים מרושעים רבים, הוא יילקח למקום של ענישה כדי להיענש. זה יהיה המקום המיוחד להענשת בני אדם. פרטי העונש שלו תלויים בחטאים שחטא ובמספר המעשים הרעים שעשה לפני מותו – וזהו המצב הראשון שמתרחש בשלב השני. בגלל הדברים הרעים שעשו והמעשים הרעים שביצעו לפני מותם, כשהם מתגלגלים מחדש בעקבות ענישתם – כשהם נולדים פעם נוספת בעולם החומרי – יש אנשים שיוסיפו להיות אנושיים, ויש שיהיו לבעלי חיים. כלומר, לאחר שאדם שב לעולם הרוחני, הוא נענש בגלל המעשים הרעים שעשה. יתרה מזאת, בגלל המעשים המרושעים שעשה, בגלגולו הבא הוא ככל הנראה לא יהיה אדם, אלא בעל חיים. מגוון בעלי החיים שהוא עשוי להיות כולל פרות, סוסים, חזירים וכלבים. יש שעשויים להיות ציפור בשמיים, ברווז או אווז... לאחר שהתגלגלו לבעלי חיים, כשהם מתים הם שבים לעולם הרוחני, וכקודם, על סמך התנהגותם לפני מותם, העולם הרוחני יחליט אם יתגלגלו לבני אדם או לא. רוב בני האדם עושים מעשים רעים רבים מדי, חטאיהם חמורים מדי, לכן כשהם מתגלגלים מחדש, הם הופכים לבעלי חיים, שבע עד שתים עשרה פעמים. שבע עד שתים עשרה פעמים – האם זה מפחיד? (זה מפחיד.) מה מפחיד בעיניכם? אדם שנעשה לבעל חיים, זהו דבר מפחיד. ומהו הדבר הכואב ביותר לאדם, בכך שהוא הופך לבעל חיים? העובדה שאין לו שפה, שיש לו מחשבות פשוטות בלבד, שהוא מסוגל לעשות רק את הדברים שבעלי חיים עושים ולאכול את הדברים שבעלי חיים אוכלים, שיש לו דרך חשיבה ושפת גוף פשוטות כמו של בעל חיים, שהוא אינו מסוגל ללכת זקוף, אינו מסוגל לתקשר עם בני אדם, ושאף אחת מן ההתנהגויות והפעילויות של בני האדם אינה קשורה לבעלי החיים. כלומר, בקרב כל הדברים, להיות בעל חיים פירושו שאתם הנחותים שבכל היצורים החיים, והדבר כואב הרבה יותר מאשר להיות בן אדם. זהו היבט אחד של העונש מן העולם הרוחני למי שעשה מעשים רעים רבים וחטא חטאים גדולים. כשמדובר בחומרת העונש, הדבר מוכרע על ידי סוג בעל החיים שהאדם מתגלגל בו. לדוגמה, האם טוב יותר להיות חזיר מאשר כלב? האם לחזיר יש חיים טובים או רעים יותר מכלב? רעים יותר, נכון? אם בני אדם הופכים לפרה או לסוס, האם חייהם יהיו טובים או רעים יותר מחזיר? (טובים יותר.) האם יהיה נוח יותר למישהו אם יהיה לחתול? הוא יהיה לחיה בכל זאת, ויהיה לו קל הרבה יותר להיהפך לחתול מאשר לפרה או לסוס, משום שחתולים רשאים להתבטל בשינה רוב הזמן. מייגע יותר להיות פרה או סוס, לכן אם בני אדם מתגלגלים לפרה או לסוס, עליהם לעבוד קשה – ונדמה שזהו עונש קשה. להיות כלב זה קצת יותר טוב מאשר להיות פרה או סוס, מפני שלכלב יש קשר קרוב יותר עם אדונו. לאחר שכלבים אחדים שימשו כחיית שעשועים שנים אחדות, הם מסוגלים להבין חלק גדול ממה שאדונם אומר. לעיתים, כלב יכול להסתגל למצב רוחו ולדרישותיו של אדונו, והאדון מתייחס לכלב טוב יותר, והכלב אוכל ושותה טוב יותר, וכשכואב לו מטפלים בו יותר – אם כן, האם הכלב אינו נהנה מחיים מאושרים? לפיכך, טוב יותר להיות כלב מאשר פרה או סוס. בצורה זו, חומרת עונשו של אדם קובעת כמה פעמים הוא יתגלגל לבעל חיים, ולאיזה מין בעל חיים.

מכיוון שחטאו חטאים כה רבים בחייהם, יש בני אדם שייענשו בכך שיתגלגלו לבעלי חיים שבע עד שתים עשרה פעמים. לאחר שנענשו די פעמים, כשהם שבים לעולם הרוחני, הם נלקחים למקום אחר. הנשמות השונות שבמקום הזה כבר נענשו, והן מן הסוג המתכונן להתגלגל לאדם. המקום הזה מסווג כל נשמה על פי סוג המשפחה שבה תיוולד, סוג התפקיד שתמלא לאחר שתתגלגל וכן הלאה. לדוגמה, יש בני אדם שיהיו לזמרים כשיבואו לעולם, ולפיכך הם ממוקמים בין הזמרים, יש שיהיו לאנשי עסקים כשיבואו לעולם, ולפיכך הם ממוקמים בין אנשי העסקים, ואם מישהו עתיד להיות לחוקר מדעי כשיהיה לאדם, הוא ממוקם בין החוקרים המדעיים. לאחר שסווגו, כל אחד מהם נשלח על פי זמן ותאריך שונים שנקבעו, כפי שאנשים שולחים כיום דואר אלקטרוני. בכך יושלם מעגל אחד של חיים ומוות. מן היום שבו מגיע האדם לעולם הרוחני ועד לתום עונשו, או עד שהוא התגלגל לבעל חיים פעמים רבות, ואחר כך הוא מתכונן להתגלגל לאדם, זהו תהליך שלם.

אך האם מי שענישתו הסתיימה ולא מתגלגל עוד לבעל חיים, יישלח במהירות לעולם החומרי כדי להיות לאדם? ואם לא, כמה זמן יחלוף בטרם יוכל לבוא בקרב בני האדם? מהי התדירות שבה דבר זה יכול לקרות? יש לכך מגבלות של זמן. כל דבר המתרחש בעולם הרוחני כפוף למגבלות ולכללים מתאימים של זמן – ואם אסביר אותם בעזרת מספרים, תבינו. למי שמתגלגל מחדש תוך פרק זמן קצר, לידתו מחדש כאדם תהיה מוכנה כשהוא ימות. פרק הזמן הקצר ביותר הוא שלושה ימים. יש בני אדם שאצלם זה שלושה חודשים, יש שאצלם זה שלוש שנים, יש שאצלם זה שלושים שנה, יש שאצלם זה שלוש מאות שנה, וכו'. אם כן, מה ניתן לומר על כללים אלה של זמן, ומהם פרטיהם? הם מבוססים על מה שהעולם החומרי, עולמו של האדם, צריך מאותה נשמה ועל התפקיד שנשמה זו נועדה למלא בעולם הזה. כשבני אדם מתגלגלים לאנשים רגילים, רובם מתגלגלים מהר מאוד, מפני שבעולמו של האדם יש צורך דחוף בבני אדם רגילים כאלה, ולכן כעבור שלושה ימים הם נשלחים פעם נוספת למשפחה שונה לחלוטין מזו שבה היו לפני מותם. אך יש מי שממלא תפקיד מיוחד בעולם הזה. "מיוחד" פירושו שאין דרישה גדולה לאנשים אלה בעולמו של האדם – לא רבים נחוצים כדי למלא תפקיד כזה, כך שעשויות לחלוף שלוש מאות שנה, כלומר, הנשמה הזו תגיע רק פעם בשלוש מאות שנה או פעם בשלושת אלפים שנה. ומדוע זה כך? מפני שבמשך שלוש מאות שנה או שלושת אלפים שנה, תפקיד כזה אינו נדרש בעולמו של האדם, ולכן הם מוחזקים במקום כלשהו בעולם הרוחני. ניקח לדוגמה את קונפוציוס. הייתה לו השפעה עמוקה על התרבות הסינית המסורתית. להגעתו הייתה השפעה עמוקה על התרבות, הידע, המסורת והחשיבה של בני האדם באותה תקופה. אך אדם כזה אינו נחוץ בכל תקופה, ולכן היה עליו להישאר בעולם הרוחני ולהמתין שם במשך שלוש מאות או שלושת אלפים שנה, בטרם התגלגל מחדש. מכיוון שעולמו של האדם לא נזקק למישהו כמותו, היה עליו לחכות ללא מעש. מכיוון שהיו תפקידים מעטים מאוד כאלה, היו לו דברים מעטים לעשות, ולכן היה צורך להחזיקו במקום כלשהו בעולם הרוחני במשך מרבית הזמן, בבטלה, ולשלחו כשעולמו של האדם נזקק לו. כאלה הם כללי הזמן של העולם הרוחני ביחס לתדירות שבה רוב בני האדם מתגלגלים מחדש. בין אם הם אנשים רגילים או מיוחדים, לעולם הרוחני יש כללים מתאימים ונהלים נכונים לעיבוד גלגוליהם של בני האדם, וכללים ונהלים אלה נשלחים מאלוהים, ושום פקיד או ישות בעולם הרוחני אינם מחליטים עליהם ואינם שולטים בהם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 189

מעגל החיים והמוות של הכופרים (קטעים נבחרים)

הגלגול מחדש של כל נשמה – תפקידה בחיים האלה – המשפחה שבה היא נולדת, וצורת חייה, קשורים בקשר הדוק לחייה הקודמים. לעולמו של האדם באים כל מיני אנשים, והתפקידים שהם ממלאים שונים זה מזה, וכך גם המשימות שהם מבצעים. ואילו משימות הן אלה? יש שבאים כדי לשלם חוב: אם הם היו חייבים כסף רב מדי לאחרים בחייהם הקודמים, הם באים לשלם חוב בחיים האלה. במקביל, יש שבאים לגבות חוב: בחייהם הקודמים, נגזלו מהם דברים רבים מדי וכסף רב מדי במעשי הונאה, ולכן לאחר שהם מגיעים לעולם הרוחני, העולם הרוחני נותן להם צדק ומאפשר להם לגבות את חובם בחיים האלה. יש שבאים לשלם חוב של תודה: בחייהם הקודמים – בטרם מתו – מישהו היה טוב אליהם, ובחיים האלה ניתנה להם הזדמנות פז להתגלגל מחדש כך שייוולדו מחדש כדי לשלם את חוב התודה הזה. באופן דומה, אחרים נולדו מחדש בחיים האלה כדי לתבוע חיים. ואת חייו של מי הם תובעים? של האדם שהרג אותם בחייהם הקודמים. לסיכום, לחייו של כל אדם בהווה יש קשר חזק לחייו הקודמים, הם קשורים באופן שאינו ניתן להפרדה. כלומר, חייו של כל אדם בהווה מושפעים במידה עצומה מחייו הקודמים. לדוגמה, לפני מותו, רימה ג'אנג את לי וגזל ממנו סכום כסף גדול. אם כן, האם ג'אנג חייב חוב ללי? מאחר שכך הוא הדבר, האם זה טבעי שלי יגבה את החוב שלו מג'אנג? מכאן שלאחר מותם, יש חוב שיש להסדיר ביניהם. כשהם מתגלגלים מחדש וג'אנג נעשה לאדם, כיצד גובה ממנו לי את חובו? אחת השיטות היא שלי יגבה את חובו על ידי כך שייוולד מחדש כבנו של ג'אנג. ג'אנג מרוויח כסף רב, ולי מבזבז אותו. אין זה משנה כמה כסף ירוויח ג'אנג, בנו לי מבזבז אותו. אין זה משנה כמה מרוויח ג'אנג, לעולם לא די בכך, ומסיבה כלשהי, בסופו של דבר, הבן מבזבז את כספו של אביו בדרכים ובאמצעים שונים. ג'אנג תמה: "מדוע בני תמיד ביש מזל? מדוע בניהם של אנשים אחרים טובים כל כך? מדוע אין לבני שאיפות, מדוע הוא כה חסר תועלת ואינו מסוגל להרוויח כסף, מדוע עליי לתמוך בו תמיד? מכיוון שעליי לתמוך בו, אעשה זאת, אך מדוע, יהיה אשר יהיה סכום הכסף שאתן לו, הוא תמיד זקוק לעוד? מדוע הוא אינו יכול לעבוד ולהתפרנס ביושר, אלא מתבטל, זולל, סובא, הולך לזונות ומהמר? מה מתרחש, לכל הרוחות?" לאחר מכן ג'אנג חושב זמן-מה: "הייתכן שהיה לי חוב אליו בחיים הקודמים. אם כך, אשלם אותו! הדבר לא יסתיים עד שאשלם את החוב במלואו!" ייתכן שיבוא יום ולי אכן יקבל את חובו בחזרה, וכשהוא יהיה בן ארבעים או חמישים, יבוא יום שבו הוא יתעשת לפתע: "לא עשיתי ולו דבר טוב אחד במחצית הראשונה של חיי! בזבזתי את כל הכסף שאבי הרוויח – עליי להיות אדם טוב! אחשל את עצמי: אהיה אדם ישר, שחי כראוי, ולעולם לא אגרום עוד צער לאבי!" מדוע הוא חושב כך? מדוע הוא משתנה לפתע לטובה? האם יש לכך סיבה? מהי הסיבה? משום שהוא גבה את חובו; ג'אנג שילם את חובו. יש בכך סיבה ותוצאה. הסיפור החל לפני זמן רב מאוד, בטרם שניהם נולדו, וסיפור זה מחייהם הקודמים הובא לחייהם הנוכחיים, ואיש מהם אינו יכול להאשים את רעהו. אין זה משנה מה לימד ג'אנג את בנו, בנו מעולם לא הקשיב, ומעולם לא עבד לפרנסתו ביושר – אך ביום שבו שולם החוב, לא היה עוד צורך ללמד אותו, הוא הבין באופן טבעי. זוהי דוגמה פשוטה. האם ישנן דוגמאות אחרות רבות? (כן.) ומה הסיפור הזה אומר לבני האדם? (שעליהם להיות טובים ולא רעים.) שעליהם לסור מרע, ושיהיה תגמול על מעשיהם הרעים! רוב הכופרים מבצעים מעשים רעים רבים, והם מקבלים תגמול על מעשיהם הרעים, נכון? אך האם התגמול הזה שרירותי? לכל דבר שניתן עליו תגמול, יש רקע וסיבה. האם אתה חושב שדבר לא יקרה לך לאחר שרימית מישהו וגזלת ממנו כסף? האם אתה חושב, שלאחר שגזלת ממנו כסף במרמה, לא יהיו השלכות הנוגעות לך לאחר שלקחת את כספו? הדבר יהיה בלתי אפשרי ותהיינה השלכות! אין זה משנה מי האדם ואם הוא מאמין שיש אלוהים או לא, על כל אחד לקחת אחריות על התנהגותו ולשאת בהשלכות של מעשיו. בהסתמך על דוגמה פשוטה זו – ג'אנג נענש ולי קיבל את כספו בחזרה – האין הדבר הוגן? כשבני אדם עושים דברים כאלה, יש תוצאה כזו. היא בלתי נפרדת מניהול העולם הרוחני. על אף שהם כופרים, קיומם של אלה שאינם מאמינים באלוהים כפוף לפקודות ולצווים שמיימיים שמהם איש אינו יכול לחמוק; איש אינו יכול להימנע מהמציאות הזו.

מי שאין לו אמונה, לעתים קרובות מאמין שכל דבר שניתן לראותו קיים, ואילו כל דבר שלא ניתן לראותו או שרחוק מאוד מבני האדם, אינו קיים. הוא מעדיף להאמין שאין "מעגל חיים ומוות" ושאין "עונש", ולכן הוא חוטא ומבצע מעשים רעים ללא נקיפות מצפון – ולאחר מכן נענש או מתגלגל לבעל חיים. רוב בני האדם השונים מקרב הכופרים נלכדים במעגל אכזרי זה. זאת מפני שהם אינם יודעים שהעולם הרוחני מקפיד בניהול כל היצורים החיים. בין אם אתה מאמין או לא, העובדה הזו קיימת, שכן אין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן התחום הנצפה על ידי אלוהים, ואין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן הכללים והמגבלות של הצווים השמיימיים של אלוהים ומפקודותיו. לכן, הדוגמה הפשוטה הזו מראה לכולם שבין אם אתה מאמין באלוהים ובין אם לא, אין זה מקובל לחטוא ולבצע מעשים רעים, ויש לכך השלכות. כאשר מישהו שגזל במרמה את כספו של אדם אחר נענש, העונש הזה הוגן. התנהגות שכיחה כזו נענשת על ידי העולם הרוחני, על ידי הפקודות והצווים השמיימיים של אלוהים, וכך גם התנהגות פושעת חמורה והתנהגות מרושעת – אונס וביזה, הונאה ומרמה, שוד וגניבה, רצח והצתה וכו' – כפופה במידה רבה עוד יותר למערך של עונשים בחומרה משתנה. ומה כוללים עונשים אלה שחומרתם משתנה? חלקם מסתמכים על זמן כדי לקבוע את רמת החומרה, חלקם עושים זאת בעזרת מתודולוגיות שונות, ואחרים עושים זאת באמצעות המקום שאליו בני אדם מגיעים כשהם מתגלגלים מחדש. לדוגמה, יש אנשים המנבלים את פיהם. למה מתייחס הביטוי "לנבל את הפה"? משמעותו היא לקלל אחרים לעתים קרובות ולהשתמש בשפה זדונית, שפה המקללת בני אדם. על מה מרמזת שפה זדונית? היא מרמזת על כך שלמישהו יש לב גס ונתעב. שפה זדונית המקללת בני אדם לעתים קרובות יוצאת מפיהם של אנשים כאלה, ושפה זדונית כזו מלווה בהשלכות חמורות. לאחר שאנשים אלה מתים ומקבלים את העונש ההולם, הם עלולים להיוולד מחדש כאילמים. יש אנשים מחושבים מאוד כשהם בחיים, הם מנצלים אחרים תכופות, מזימותיהם הקטנות לרוב מתוכננות היטב, והם עושים דברים רבים הפוגעים בזולת. כשהם נולדים מחדש, הם יכולים להיוולד כטיפשים או כבעלי מוגבלות שכלית. יש אנשים המציצים לעתים קרובות ומפרים את פרטיותם של אחרים. עיניהם רואות דברים רבים שהם לא צריכים היו להיות שותפים להם, והם יודעים דברים רבים שלא היו צריכים לדעת, ולכן כשהם נולדים מחדש, הם עלולים להיות עיוורים. יש אנשים אשר זריזים מאוד בחייהם, הם מתקוטטים לעתים קרובות ועושים מעשים רבים שהם רעים, ולכן כשהם נולדים מחדש הם עלולים להיות נכים, צולעים, גידמים, או לחלופין, הם עלולים להיות גיבנים, לסבול מפיתול צוואר, ללכת עם צליעה או שאחת מרגליהם עלולה להיות קצרה מן האחרת וכו'. בצורה זו, מוטלים עליהם עונשים שונים על סמך רמת הרוע שביצעו במהלך חייהם. ומה אתם אומרים, מדוע יש אנשים פוזלים? האם יש אנשים רבים כאלה? כיום יש רבים מהם. יש אנשים שהם פוזלים מפני שבחייהם הקודמים הם עשו שימוש רב מדי בעיניהם, עשו דברים רעים רבים מדי, ולכן הם נולדים לחיים האלה עם עיניים פוזלות, ובמקרים חמורים הם אף עיוורים. זהו תגמול! יש המסתדרים היטב עם אחרים לפני מותם, הם עושים דברים טובים רבים למען יקיריהם, חבריהם, עמיתיהם או בני האדם הקשורים אליהם. הם נותנים צדקה ומטפלים באחרים או מסייעים להם כספית. אחרים חושבים עליהם טובות, וכשבני אדם כאלה שבים אל העולם הרוחני, הם אינם נענשים. אם כופר אינו נענש בשום צורה, משמעות הדבר היא שהוא היה אדם טוב מאוד. במקום להאמין בקיומו של אלוהים, הם מאמינים רק באיש הזקן שבשמיים. הם מאמינים רק שיש מעליהם רוח הצופה בכל מעשיהם – זוהי כל אמונתם. והתוצאה היא שהם מתנהגים הרבה יותר טוב. אנשים אלה הם טובי לב ונדיבים, וכשהם שבים בסופו של דבר אל העולם הרוחני, העולם הרוחני מתייחס אליהם יפה מאוד, והם יתגלגלו מחדש במהרה. כשהם ייוולדו מחדש, לאיזו מין משפחה הם יגיעו? על אף המשפחה לא תהיה עשירה, הם יהיו שלווים, תהיה הרמוניה בין בני המשפחה, הם יעבירו יחד ימים שלווים ומאושרים, כולם יהיו שמחים, ויהיו להם חיים טובים. כשאותו אדם יגיע לבגרות, תהיה לו משפחה מורחבת גדולה, ילדיו יהיו מוכשרים וייהנו מהצלחה, ומשפחתו ייהנו ממזל טוב – ותוצאה כזו קשורה במידה עצומה לחייו הקודמים של אותו אדם. כלומר, המקום שאליו אדם הולך לאחר מותו והמקום שאליו הוא מגיע לאחר שהוא מתגלגל מחדש, בין אם הוא גבר או אישה, משימתו בחיים, הדברים שיעבור בחייו, המכשולים שבהם ייתקל, הברכות שמהן ייהנה, האנשים שיפגוש, הדברים שיקרו להם – איש אינו יכול לנבא זאת, להימנע מכך או להסתתר מפני זה. כלומר, לאחר שנקבע מה יקרה בחייך, אין זה משנה באיזו דרך תנסה להימנע מכך, באילו אמצעים תנסה להימנע מכך, לא יהיה באפשרותך להפר את מהלך החיים שנקבע לך על ידי אלוהים בעולם הרוחני. משום שכאשר אתה מתגלגל מחדש, גורל חייך כבר נקבע, ובין אם הוא טוב או רע, על כולנו להתמודד עמו ולהמשיך ללכת קדימה. זוהי סוגיה שאיש החי בעולם הזה אינו יכול להימנע ממנה, ואין סוגיה ממשית יותר ממנה. טוב, הבנתם זאת, כן?

לאחר שהבנתם זאת, האם אתם מבינים שאלוהים מקיים בדיקות וניהול מדויקים וקפדניים מאוד למעגל החיים והמוות של הכופרים? דבר ראשון, אלוהים קבע צווים שמיימיים, פקודות ומערכות שונים בתחום הרוחני, ולאחר ההכרזה על צווים שמיימיים, פקודות ומערכות אלה, הם מתבצעים בקפידה, כפי שנקבע על ידי אלוהים, על ידי ישויות בתפקידים רשמיים שונים בעולם הרוחני, ואיש אינו מעז להפר אותם. לכן, במעגל החיים והמוות של האנושות בעולמו של האדם, בין אם מישהו מתגלגל לבעל חיים או לאדם, חלים עליו חוקים. מכיוון שחוקים אלה מגיעים מאלוהים, איש אינו מעז להפר אותם, ואיש אינו מסוגל להפר אותם. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, ומפני שיש חוקים כאלה, העולם החומרי שבני האדם רואים, סדיר ומסודר. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, האנושות מסוגלת להתקיים בשלום לצד העולם האחר, הבלתי נראה לחלוטין לאנושות, ולחיות עמו בהרמוניה – וכל הדברים האלה אינם ניתנים להפרדה מריבונותו של אלוהים. לאחר שחייו הגשמיים של אדם מגיעים לקצם, לנשמה יש עדיין חיים, אזי מה היה קורה לולא ניהולו של אלוהים? הנשמה הייתה משוטטת בכל מקום, פולשת לכל מקום, ואף הייתה פוגעת ביצורים החיים שבעולם של האנושות. פגיעה כזו לא הייתה רק כלפי האנושות, אלא גם כלפי צמחים ובעלי חיים – אך הראשונים שהיו נפגעים היו בני האדם. אילו הדבר התרחש – אילו נשמה כזו הייתה ללא ניהול, ואכן פגעה באנשים, ואכן עשתה מעשים מרושעים – היה גם הייתה זוכה לטיפול הולם בעולם הרוחני: אילו המצב היה חמור, הנשמה הייתה חדלה במהרה להתקיים, היא הייתה מושמדת. אם הדבר היה אפשרי, היא הייתה ממוקמת במקום כלשהו ואחר כך מתגלגלת מחדש. כלומר, ניהול הנשמות השונות על ידי העולם הרוחני הוא מסודר, ומתבצע בהתאם לצעדים וכללים. רק בזכות הניהול הזה העולם החומרי של האדם לא הידרדר לתוהו ובוהו, רק בזכותו יש לאנושות בעולם החומרי מנטליות רגילה, רציונליות רגילה וחיים גשמיים מסודרים. רק לאחר שיש לאנושות חיים רגילים כאלה, יכולים אלה החיים כבשר ודם להמשיך לשגשג ולהתרבות לאורך הדורות.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 190

מעגל החיים והמוות של הכופרים (קטעים נבחרים)

כשמדובר בכופרים, האם העיקרון שמאחורי מעשיו של אלוהים הוא גמול לטובים והענשת הרעים? האם יש יוצאי דופן? (לא.) האם אתם מבינים שיש עיקרון במעשיו של אלוהים? הכופרים אינם מאמינים למעשה באלוהים, הם אינם מצייתים לתזמוריו של אלוהים ואינם מודעים לריבונותו, לא כל שכן מכירים באלוהים. מה שחמור יותר, הם מחללים את שמו של אלוהים, מקללים אותו, ועוינים כלפי אלה המאמינים בו. אף שלאנשים אלה יש עמדה כזו כלפי אלוהים, ניהולם על ידי אלוהים בכל זאת אינו סוטה מעקרונותיו. הוא מנהל אותם באופן מסודר בהתאם לעקרונותיו וטבעו. כיצד מתייחס אלוהים לעוינות שלהם? כאל בורות! ולכן הוא גרם לאנשים אלה – לרוב הכופרים – להתגלגל פעם אחת לבעל חיים. אם כך, מהם הכופרים בעיני אלוהים? הם חיות משק. אלוהים מנהל את חיות המשק, ומנהל את האנושות, ויש לו עקרונות זהים לאדם מסוג זה. אפילו בניהולם של בני אדם אלה על ידי אלוהים עדיין ניתן לראות את טבעו של אלוהים, כמו גם את החוקים שמאחורי ריבונותו על כל הדברים. אם כך, האם אתם רואים את ריבונותו של אלוהים בעקרונות שעל פיהם הוא מנהל את הכופרים שזה עתה דיברתי עליהם? האם אתם רואים את טבעו הצודק של אלוהים? (כן.) כלומר, אין זה משנה באילו מכל הדברים הוא מטפל, אלוהים פועל על פי עקרונותיו וטבעו. זוהי מהותו של אלוהים. הוא לא היה מפר באקראי את הפקודות או הצווים השמיימיים שקבע, מפני שהוא רואה באדם מסוג זה חיית משק. אלוהים פועל בהתאם לעקרונות ללא כל בלבול, ולו הקל שבקלים, מעשיו אינם מושפעים כלל משום גורם, ואין זה משנה מה הוא עושה, הכול בהתאם לעקרונותיו. זאת משום העובדה שלאלוהים יש את המהות של אלוהים עצמו – היבט במהותו שאין לשום ישות שנבראה. אלוהים מצפוני ואחראי בטיפולו בכל חפץ, אדם ויצור חי בין כל הדברים שברא, וכן בגישתו כלפיהם, בניהולם על ידו ובשליטתו בהם, והוא מעולם לא התרשל בכך. אל הטובים הוא מלא חסד וטוב לב, על הרשעים הוא מטיל עונשים ללא רחם, ולמען היצורים החיים השונים הוא עורך הסדרים מתאימים במועדים הנכונים ובאופן סדיר בהתאם לדרישות השונות של עולם האנושות בזמנים שונים, כך שיצורים חיים שונים אלה יתגלגלו מחדש בהתאם לתפקידים שהם ממלאים באופן מסודר, וינועו בין העולם החומרי לעולם הרוחני באופן מסודר.

מותו של יצור חי – סיומם של חיים גשמיים – מרמז על כך שהיצור החי עבר מן העולם החומרי לעולם הרוחני, ואילו לידתם של חיים גשמיים חדשים מרמזת על כך שיצור חי בא מן העולם הרוחני לעולם החומרי והחל לקבל על עצמו את תפקידו, למלא את תפקידו. בין אם זוהי עזיבתו או הגעתו של יצור חי, שתיהן בלתי נפרדות מעבודתו של העולם הרוחני. כשמישהו בא אל העולם החומרי, אלוהים כבר ערך הסדרים והגדרות מתאימים בעולם החומרי ביחס למשפחה שאליה יגיע, לתקופה שאליה יגיע, לשעה שבה יגיע, ולתפקיד שימלא. וכך כל חייו של אותו אדם – הדברים שהוא עושה והנתיבים שבהם הוא הולך – מתקדמים על פי הסדרי העולם הרוחני ללא כל פגם. בינתיים, המועד שבו חיים גשמיים מסתיימים, והאופן והמקום שבהם הם מסתיימים, ברורים ומובחנים לעולם הרוחני. אלוהים שולט בעולם החומרי ובעולם הרוחני, והוא לא יעכב את מעגל החיים והמוות הרגיל של נשמה כלשהי, ולא יוכל לטעות בהסדרי מעגל החיים והמוות של נשמה כלשהי. כל אחד מהפקידים בעלי התפקידים הרשמיים בעולם הרוחני מבצע את מטלותיו, ועושה את הדברים שעליו לעשות בהתאם להוראות ולכללים של אלוהים. וכך, בעולמה של האנושות, כל תופעה חומרית שהאדם רואה הינה מסודרת ונטולת תוהו ובוהו. כל זאת בזכות שליטתו המסודרת של אלוהים בכל הדברים, וכן מפני שסמכותו של אלוהים שולטת בכול, וכל הדברים שבהם הוא שולט כוללים את העולם החומרי שבו חי האדם, ויתרה מכך, את העולם הרוחני הבלתי נראה שמאחורי האנושות. לכן, אם האנושות חפצה בחיים טובים ומבקשת לחיות בסביבה נחמדה, בעוד שכל העולם החומרי הנראה לעין עומד לרשותה, עליה לקבל גם את העולם הרוחני שאותו איש אינו יכול לראות, ששולט בכל יצור חי למען האנושות, ושהינו מסודר.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 191

מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים

זה עתה דנו במעגל החיים והמוות של הקטגוריה הראשונה, הכופרים. כעת, הבה נדון במעגל החיים והמוות של הקטגוריה השנייה, המאמינים השונים. "מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים" גם הוא נושא חשוב מאוד, וכדאי שתהיה לכם הבנה מסוימת שלו. קודם כול, הבה נדבר במה מאמינים "המאמינים" השונים: אמונותיהם הן יהדות, משיחיות, נצרות קתולית, איסלאם ובודהיזם – חמש הדתות הגדולות. בנוסף לכופרים, האנשים שמאמינים בחמש הדתות האלה מהווים חלק גדול מאוכלוסיית העולם. מבין חמש הדתות האלה, האנשים שעשו קריירה מאמונתם הם מעטים, אך לדתות אלה יש מאמינים רבים. המאמינים שלהן מגיעים למקום אחר כשהם מתים. "אחר" יחסית למי? יחסית לכופרים, חסרי האמונה, שזה עתה דיברנו עליהם. לאחר מותם, מאמיני חמש הדתות האלה מגיעים למקום אחר, מקום שונה מזה שאליו מגיעים הכופרים. אך זהו אותו תהליך. העולם הרוחני ישפוט גם אותם על סמך כל הדברים שעשו לפני מותם, ובעקבות כך הם יעברו תהליך בהתאם. אך מדוע בני אדם אלה ממוקמים במקום אחר כדי לעבור תהליך? יש לכך סיבה חשובה. ומה סיבה זו? אספר לכם בעזרת דוגמה. אך לפני שאעשה זאת, אתם בטח חושבים לעצמכם: "זה בטח משום שיש להם מעט אמונה באלוהים! הם לא מאמינים באמונה שלמה." זוהי לא הסיבה לכך. ישנה סיבה חשובה מאוד לכך שהם נשלחו למקום אחר.

ניקח לדוגמה את הבודהיזם: הרשו לי לחלוק עמכם עובדה. בודהיסט הוא, בראש ובראשונה, אדם שהמיר את דתו לבודהיזם, והוא אדם היודע מהי אמונתו. כאשר בודהיסט מגלח את שיערו ונעשה לנזיר, משמעות הדבר היא שהוא נפרד מן העולם החילוני והותיר הרחק מאחוריו את שאון עולמו של האדם. מדי יום הוא מדקלם את הסוטרות ומזמר את שמותיו של בודהה, אוכל מזון צמחוני בלבד. הוא חי חיי פרישות ומעביר את ימיו בלוויית אורה הקר והחלש של מנורת החמאה. כך הם מעבירים את כל חייהם. כשחייהם הגשמיים מסתיימים, הם מסכמים את חייהם, אך בלבם הם אינם יודעים לאן יגיעו לאחר מותם, במי יפגשו ומה יהיה סופם – הדברים האלה אינם ברורים להם בלבם. הם לא עשו דבר, אלא רק העבירו את חייהם באופן עיוור כשאמונה מלווה אותם, ולאחר מכן הם עוזבים את העולם בליווי משאלות ואידיאלים עיוורים. כזה הוא סוף חייהם הגשמיים כשהם עוזבים את עולם החיים, ולאחר מכן, הם שבים למקומם המקורי בעולם הרוחני. השאלה, אם האדם יתגלגל מחדש כדי לשוב לחיות על פני האדמה ולהמשיך בטיפוחו העצמי, תלויה בהתנהגותו ובטיפוחו העצמי לפני מותו. אם האדם לא עשה דבר שלא כשורה במהלך חייו, הוא יתגלגל מחדש במהירות ויישלח בחזרה אל פני האדמה, שם הוא יהיה שוב לנזיר. בהתאם לנוהל של הפעם הראשונה, גופו הגשמי מטפח את עצמו, ולאחר מכן הוא מת ושב אל העולם הרוחני, שם הוא נבדק. לאחר מכן – אם אין בעיות – הוא יכול לשוב פעם נוספת לעולמו של האדם, והוא יכול להמיר פעם נוספת את דתו לבודהיזם ולהמשיך בטיפוחו העצמי. לאחר שהתגלגל שלוש עד שבע פעמים, הוא ישוב פעם נוספת אל העולם הרוחני, למקום שאליו הוא מגיע בכל פעם שבה חייו הגשמיים מסתיימים. אם כישוריו השונים והתנהגותו בעולם האנושי מתאימים לצווים השמיימיים של העולם הרוחני, מנקודה זו והלאה הוא יישאר שם – הוא לא יתגלגל עוד לאדם, ולא יהיה כל סיכון לכך שייענש על מעשים רעים שעשה על פני האדמה. הוא לא יחווה עוד לעולם את התהליך הזה. במקום זאת, בהתאם לנסיבותיו, הוא יקבל תפקיד בעולם הרוחני. זהו הדבר שהבודהיסטים מתייחסים אליו כאל "השגת בודהיות". "השגת בודהיות" בבודהיזם פירושהו הגשמה כפקיד בעולם הרוחני, שלאחריו אין עוד גלגול או הימצאות בסיכון לקבל עונש. יתרה מזאת, פירושו לא לסבול עוד את ייסורי הקיום האנושי לאחר הגלגול מחדש. אם כך, האם יש עוד סיכוי כלשהו שהוא יתגלגל לבעל חיים? (לא.) משמעות הדבר היא שהוא יישאר בעולם הרוחני כדי לקבל שם תפקיד ולא יתגלגל עוד. זוהי דוגמה אחת להשגת בודהיות בבודהיזם. באשר למי שאינו מגשים זאת, בשובו לעולם הרוחני, הוא נבחן ומאומת על ידי הפקיד הרלוונטי, אשר מגלה כי בזמן שזה היה חי, הוא לא הנהיג טיפוח עצמי בחריצות או לא דקלם את הסוטרות וזימר את שמותיו של בודהה באופן מצפוני, כפי שמכתיב הבודהיזם, אלא במקום זאת, שהוא ביצע מעשים רעים רבים ועשה דברים מרושעים רבים. בעולם הרוחני נערך אז שיפוט על מעשיו הרעים, ובעקבות זאת הוא לבטח נענש. אין בכך יוצאים מן הכלל. אם כך, מתי אדם כזה יגיע להגשמה? בחיים שבהם לא יעשה רע – כאשר ניתן יהיה לראות, לאחר שישוב לעולם הרוחני, שהוא לא עשה דבר שאינו כשורה לפני מותו. הוא ימשיך בגלגולים, הוא ימשיך לדקלם את הסוטרות ולזמר את שמותיו של בודהה, ויעביר את ימיו לאורה הקר והחלש של מנורת החמאה, הוא לא יהרוג שום יצור חי, לא יאכל בשר, לא ייקח חלק בעולמו של האדם, יותיר את צרותיו הרחק מאחור, ולא יהיו לו מחלוקות עם אחרים. בתהליך זה, הוא אינו עושה רע, ובעקבות זאת הוא שב לעולם הרוחני, ולאחר שכל מעשיו והתנהגותו נבחנו, הוא נשלח פעם נוספת לעולמו של האדם, במעגל הנמשך שלוש עד שבע פעמים. אם אין שיבושים תוך כדי כך, השגת הבודהיות על ידיו לא תושפע ולא תעוכב. זהו מאפיין של מעגל החיים והמוות של כל המאמינים: הם יכולים "להשיג הגשמה" ולקבל תפקיד בעולם הרוחני. זהו הדבר המבדיל אותם מן הכופרים. ראשית כל, כשהם חיים על פני האדמה, מהי התנהגותם של אלו שיכולים לקבל תפקיד בעולם הרוחני? אסור לו לעשות מעשה רע כלשהו: אסור לו לרצוח, להצית, לאנוס או לבזוז. אם הוא יבצע זיוף, מרמה, גניבה או שוד, הוא לא יוכל להשיג הגשמה. כלומר, אם יהיה לו קשר או שיוך כלשהו למעשה רע, הוא לא יוכל לחמוק מן העונש של העולם הרוחני. העולם הרוחני עורך הסדרים מתאימים לבודהיסטים שמשיגים בודהיות: ייתכן שהם ימונו לנהל את אלה שנדמה כי הם מאמינים בבודהיזם ובאיש הזקן שבשמיים. לבודהיסטים תינתן סמכות שיפוט, הם רק ינהלו את הכופרים או שיהיו פקידים זוטרים מאוד. מינויים אלה הם בהתאם לטבען של נשמות אלה. זוהי דוגמה לבודהיזם.

מבין חמש הדתות שעליהן דיברנו, המשיחיות מיוחדת במידה מסוימת. ומה מיוחד במשיחיות? אלה הם אנשים המאמינים באל האמיתי. כיצד יכולים המאמינים באל האמיתי להופיע ברשימה זו? מכיוון שהמשיחיות היא סוג של אמונה, היא ללא ספק רק קשורה לאמונה – היא מעין טקס, מעין דת, ודבר-מה נפרד מאמונתם של חסידיו האמיתיים של אלוהים. הסיבה לכך שמיקמתי אותה ברשימה בין חמש הדתות הגדולות, היא כי המשיחיות הורדה לרמה הזהה לזו של היהדות, הבודהיזם והאיסלאם. רוב המשיחיים אינם מאמינים שיש אלוהים או שהוא שולט בכל הדברים, ופחות מכך הם מאמינים בקיומו. במקום זאת, הם רק עושים שימוש בכתבי הקודש כדי לדבר על תיאולוגיה, ובעזרת התיאולוגיה הם מלמדים בני אדם להיות טובי לב, להתמודד עם סבל ולעשות מעשים טובים. זהו סוג הדת שהיא המשיחיות: היא מתרכזת בתיאוריות תיאולוגיות בלבד, אין לה כל קשר לעבודת ניהול וישועת האדם על ידי אלוהים – זוהי דתם של חסידי האל שאלוהים אינו מכיר בה. אך לאלוהים יש עיקרון גם בגישתו כלפיהם. הוא אינו מטפל בהם ומתמודד עמם כלאחר יד או על פי רצונו כפי שהוא מטפל בכופרים. גישתו כלפיהם זהה לגישתו כלפי הבודהיסטים: אם בחייו יש למשיחי משמעת עצמית, ואם הוא מסוגל לציית בקפידה לעשרת הדיברות, ודרישותיו מהתנהגותו האישית מצייתות לחוקים ולדיברות – ואם הוא יכול לעשות זאת במשך כל חייו – יהיה גם עליו להעביר משך זמן זהה במעגלי החיים והמוות בטרם יוכל להשיג באמת את ההילקחות, כפי שמכנים אותה. לאחר שהשיג את ההילקחות, הוא נותר בעולם הרוחני, שם הוא מקבל תפקיד ונעשה לאחד מפקידיו. בדומה לכך, אם הוא מבצע מעשים רעים על פני האדמה, אם הוא חוטא חטאים רבים מדי, בלתי נמנע שהוא ייענש ושתוטל עליו משמעת בדרגות חומרה שונות. בבודהיזם, השגת הגשמה פירושה מעבר ל"ארץ הטהורה של העונג המוחלט", אך כיצד מכנים זאת במשיחיות? הדבר מכונה "כניסה לגן עדן" ו"הילקחות". מי שבאמת נלקח עובר גם הוא את מעגל החיים והמוות שלוש עד שבע פעמים, ולאחר מכן כשהוא מת, הוא מגיע לעולם הרוחני כאילו נרדם. אם הוא עומד בדרישות, הוא יכול להישאר שם ולקבל תפקיד, ובשונה מבני האדם שעל פני האדמה, הוא לא יתגלגל מחדש בדרך פשוטה או על פי המקובל.

בקרב הדתות האלה, הסוף, שעליו הן מדברות עליו ושאליו הן שואפות, זהה להשגת ההגשמה בבודהיזם – אלא שהוא מושג באמצעים שונים. כולם מאותו סוג. לחלק מאמיני הדתות האלה המסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות בהתנהגותם, נותן אלוהים יעד מתאים, מקום מתאים להגיע אליו, ומטפל בהם בהתאם. כל הדברים האלה הגיוניים, אך הם אינם כפי שבני אדם מדמיינים, כן? כעת, לאחר ששמעתם על מה שקורה לבני אדם במשיחיות, מה אתם מרגישים? האם אתם חשים צער עליהם? האם אתם מזדהים אתם? (מעט.) אין שום דבר שניתן לעשות – הם יכולים להאשים רק את עצמם. מדוע אני אומר זאת? עבודתו של אלוהים אמיתית, אלוהים חי וממשי, ועבודתו מכוונת לכל האנושות ולכל אדם ואדם – מדוע אם כן הם אינם מקבלים זאת? מדוע הם מתנגדים לאלוהים ורודפים אותו כאחוזי טירוף? הם אפילו ברי מזל שיש להם סוף כזה, אזי מדוע אתם חשים צער עליהם? העובדה שהם מקבלים יחס כזה מעידה על סובלנות רבה. על סמך המידה שבה הם מתנגדים לאלוהים, יש להשמידם – אך אלוהים אינו עושה זאת, אלא רק מטפל במשיחיות כפי שהוא מטפל בדת רגילה. האם יש אם כן צורך לפרט על הדתות האחרות? האתוס של כל הדתות האלה הוא שבני אדם יהיו טובי לב ולא יעשו מעשים רעים, שיסבלו קשיים רבים יותר, שיסורו מרע, שיעשו מעשים טובים, שלא יקללו אחרים, שלא ימהרו להעביר ביקורת על אחרים, שיתרחקו מוויכוחים ושיהיו אנשים טובים – רוב התורות הדתיות הן כאלה. לכן אם אנשי האמונה האלה – אנשי הדתות והכתות השונות האלה – מסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, הם לא יטעו טעויות גדולות ולא יחטאו חטאים גדולים במהלך הזמן שבו הם על פני האדמה, ולאחר שיתגלגלו שלוש עד שבע פעמים, ברוב המקרים האנשים האלה, האנשים שמסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, יישארו כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני. והאם יש אנשים רבים כאלה? (לא, אין רבים כאלה.) על מה מבוססת תשובתכם? לא קל לעשות מעשים טובים או לציית לכללים וחוקים דתיים. הבודהיזם אינו מאפשר לבני אדם לאכול בשר – האם היית יכול לעשות זאת? אילו היה עליך ללבוש גלימות אפורות ולדקלם סוטרות ולזמר את שמותיו של בודהה במקדש בודהיסטי במשך כל היום, האם היית יכול לעשות זאת? הדבר לא היה קל. למשיחיות יש עשרת הדיברות, החוקים והמצוות – האם קל לציית להם? לא! ניקח לדוגמה את האיסור לקלל אחרים: בני אדם אינם מסוגלים לציית לכלל הזה. אינם יכולים לעצור בעד עצמם, הם מקללים – ולאחר שקיללו הם אינם יכולים לחזור בהם, אם כך, מה הם עושים? בלילה הם מתוודים על חטאיהם! לעתים, לאחר שהם מקללים אחרים, יש עדיין שנאה בלבם, והם אף מרחיקים לכת עד כדי כך שהם מתכננים מתי יפגעו בהם. לסיכום, למי שחי בתוך הדוֹגמה המתה הזו, לא קל שלא לחטוא או לעשות מעשים רעים. לכן בכל דת, רק קומץ אנשים מסוגלים להגיע להגשמה בפועל. אתה חושב שמכיוון שאנשים כה רבים מאמינים בדתות האלה, רבים יוכלו להישאר כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני! אך אין רבים שזוכים בכך, רק מעטים מסוגלים להשיג זאת. באופן כללי, זה הכול לגבי מעגל החיים והמוות של המאמינים. הדבר שמבדיל אותם הוא שהם יכולים להשיג הגשמה, וזה ההבדל בינם לבין הכופרים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 192

מעגל החיים והמוות של חסידי אלוהים (קטעים נבחרים)

כעת, הבה נדבר על מעגל החיים והמוות של חסידי אלוהים. הדבר נוגע לכם, לכן שימו לב. קודם כול, חישבו על הקטגוריות שניתן לחלק את חסידי האל (עמו הנבחר של אלוהים ועושי-השירות.) יש שתי קטגוריות: נבחריו של אלוהים ועושי השירות. תחילה, נדבר על נבחריו של אלוהים שיש אך מעטים מהם. למה מתייחס הביטוי "נבחריו של אלוהים"? לאחר שאלוהים ברא את כל הדברים והייתה אנושות, אלוהים בחר קבוצה של אנשים שיהיו חסידיו שפשוט נקראים "נבחריו של אלוהים". לבחירתו של אלוהים באנשים אלה יש היקף וחשיבות מיוחדים. ההיקף הוא מיוחד בכך שהוא הוגבל לקומץ נבחרים שחייבים לבוא כאשר אלוהים מבצע עבודה חשובה. ומהי חשיבותם? מאחר שהם היו קבוצה שנבחרה על ידי אלוהים, חשיבותם רבה. כלומר, אלוהים מבקש להשלים אנשים אלה ולעשותם מושלמים, ולאחר שעבודת הניהול שלו תסתיים, אנשים אלה ייפלו בנחלתו. האם החשיבות הזו אינה נהדרת? לכן נבחרים אלה חשובים מאוד בעיני אלוהים, משום שהם אלה שאלוהים מתכוון שייפלו בנחלתו. בנוגע לעושי השירות – ובכן, הבה נסטה מן הגזירה הקדומה של אלוהים, ונדבר תחילה על מקורותיהם. משמעותו המילולית של הביטוי "עושה שירות" היא מי שמשרת. המשרתים הם בני חלוף – הם אינם עושים זאת בטווח הארוך או לנצח, אלא מועסקים או מגויסים באופן זמני. רובם נבחרים מקרב הכופרים. המועד שבו הם באים לעולם הוא המועד שבו נגזר עליהם לקבל את תפקיד עושי השירות בעבודתו של אלוהים. ייתכן שבחייהם הקודמים הם היו בעלי חיים, אך ייתכן גם שהיו כופרים. אלה הם מקורותיהם של עושי השירות.

הבה נשוב לנבחריו של אלוהים. כשהם מתים, נבחריו של אלוהים מגיעים למקום שונה לחלוטין מן הכופרים והמאמינים השונים. זהו מקום שבו הם מלווים על ידי מלאכים ושליחיו של אלוהים, ומקום שאלוהים מנהל אותו באופן אישי. על אף שבמקום הזה נבחריו של אלוהים אינם יכולים לראות את אלוהים במו עיניהם, זהו מקום שאינו דומה לשום מקום אחר בעולם הרוחני – זהו מקום שאליו מגיעים בני אדם אלה לאחר מותם. כשהם מתים, גם הם כפופים לחקירה מחמירה מצד שליחיו של אלוהים. ומה נחקר? שליחיו של אלוהים חוקרים את הנתיבים שבהם בחרו אנשים אלה לאורך חייהם באמונתם באלוהים, בין אם בחייהם הם התנגדו אי-פעם לאלוהים או קיללו אותו, ובין אם הם חטאו חטאים חמורים או ביצעו מעשים רעים חמורים. חקירה זו מכריעה בשאלה, אם האדם יעזוב או יישאר. למה מתייחסת המילה "לעזוב"? ולמה מתייחסת המילה "להישאר"? המילה "לעזוב" מתייחסת לשאלה, אם על סמך התנהגותו יישאר האדם בין שורות נבחריו של אלוהים. המילה "להישאר" מתייחסת לכך שהוא יוכל להישאר בין האנשים שאלוהים ישלים אותם באחרית הימים. לאלוהים יש הסדרים מיוחדים עבור מי שנשאר. במהלך כל תקופה של עבודתו, אלוהים ישלח אנשים כאלה כדי שיפעלו כשליחים או כדי שיבצעו את עבודת החייאת הכנסיות או הטיפול בהן. אך האנשים אשר מסוגלים לעבודה כזו אינם מתגלגלים לעתים קרובות כמו הכופרים שנולדים מחדש פעם אחר פעם, אלא הם שבים אל פני האדמה בהתאם לצרכיה ולשלביה של עבודת האל, ואינם מתגלגלים לעתים קרובות. אם כך, האם יש כללים כלשהם באשר למועד שבו הם יתגלגלו מחדש? האם הם באים פעם בכל כמה שנים? האם הם באים בתדירות כזו? לא. הדבר מבוסס על עבודתו של אלוהים, על שלבי עבודתו ועל צרכיו, ואין לכך כללים. הכלל היחיד הוא שכאשר אלוהים מבצע את השלב הסופי של עבודתו באחרית הימים, נבחרים אלה יבואו כולם. כשכולם יבואו, תהיה זו הפעם האחרונה שבה יתגלגלו. ומדוע? הדבר מבוסס על התוצאה שיש להשיג בשלב האחרון של עבודת האל – שכן במהלך שלב אחרון זה של עבודה, אלוהים יעשה את הנבחרים האלה למושלמים לגמרי. מה פירוש הדבר? אם במהלך שלב סופי זה, אנשים אלה יושלמו וייעשו מושלמים, הם לא יתגלגלו כקודם. התהליך שבו הם נעשים לבני אדם יגיע לסופו המוחלט, וכך גם תהליך הגלגול. הדבר קשור למי שיישאר. אם כך, לאן הולך מי שאינו יכול להישאר? למי שאינו יכול להישאר, יש מקום מתאים ללכת אליו. דבר ראשון כתוצאה ממעשיו הרעים, הטעויות שעשה והחטאים שחטא, גם הוא נענש. לאחר שנענש, אלוהים יסדיר שהוא יהיה בין הכופרים או בין המאמינים השונים, בהתאם לנסיבות. כלומר, יש שתי נסיבות אפשריות עבורו: האחת היא, לאחר שנענש, לחיות אולי בקרב מאמיניה של דת מסוימת כשהוא נולד מחדש, והשנייה היא להיות לכופר. אם הוא נעשה לכופר, הוא מאבד כל הזדמנות, ואם הוא נעשה למאמין – אם הוא נעשה למשיחי, לדוגמה – עדיין יש לו סיכוי לשוב אל בין שורות נבחריו של אלוהים. יש לכך קשרים מסובכים מאוד. בקצרה, אם אחד מנבחריו של אלוהים עושה דבר-מה הפוגע באלוהים, הוא ייענש בדיוק כמו כל אדם אחר. ניקח לדוגמה את פאולוס, שעליו דיברנו קודם לכן. פאולוס הוא דוגמה למי שנענש. האם אתם מקבלים מושג על הדברים שעליהם אני מדבר? האם היקף נבחריו של אלוהים קבוע? (הוא קבוע ברובו.) רובו קבוע, אך חלק קטן ממנו אינו קבוע. מדוע? כאן, התייחסתי לסיבה הברורה ביותר: ביצוע מעשים רעים. כשהם מבצעים מעשים רעים, אלוהים אינו רוצה בהם, וכשאלוהים אינו רוצה בהם, הוא משליך אותם אל בין הגזעים וסוגי בני האדם השונים, דבר שמותיר אותם ללא תקווה ומקשה עליהם לשוב. כל הדברים האלה קשורים למעגל החיים והמוות של נבחריו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 193

מעגל החיים והמוות של חסידי אלוהים (קטעים נבחרים)

כעת, למעגל החיים והמוות של עושי השירות. דיברנו כרגע על מקורותיהם של עושי-השירות, כלומר שהם התגלגלו מכופרים ומבעלי חיים בחייהם הקודמים. עם הגעתו של שלב העבודה האחרון, אלוהים בחר מבין הכופרים קבוצה של אנשים כאלה, וזוהי קבוצה מיוחדת. מטרתו של אלוהים בבחירתם של אנשים כאלה היא שישרתו את עבודתו. "שירות" אינה מילה הנשמעת אלגנטית במיוחד, והיא אינה דבר שמישהו נוטה אליו, אך עלינו לבדוק למי היא מכוונת. לקיומם של עושי השירות של אלוהים יש חשיבות מיוחדת. שום אדם אחר אינו יכול למלא את תפקידם, שכן הם נבחרו על ידי אלוהים. ומהו תפקידם של עושי שירות אלה? לשרת את נבחריו של אלוהים. תפקידם הוא בעיקר לשרת את עבודתו של אלוהים, לשתף פעולה עם עבודתו של אלוהים ולשתף פעולה עם השלמת נבחריו של אלוהים על ידו. בין אם הם עמלים, מבצעים עבודה כלשהי או לוקחים על עצמם מטלות מסוימות, מהי דרישתו של אלוהים מאנשים אלה? האם הוא תובעני מאוד בדרישותיו מהם? (לא, אלוהים מבקש מהם להיות נאמנים.) על עושי שירות גם להיות נאמנים. יהיו מקורותיך אשר יהיו או תהיה אשר תהיה הסיבה לכך שאלוהים בחר בך, עליך להיות נאמן לאלוהים, למה שאלוהים ממנה אותך לעשות, וכן לעבודה שאתה אחראי לה ולחובה שאתה ממלא. אם עושי השירות מסוגלים להיות נאמנים ולהשביע את רצונו של אלוהים, מה יהיה אם כן סופם? הם יוכלו להישאר. האם זו ברכה להיות עושה שירות שנשאר? מה פירוש הדבר "להישאר"? מה פירושה של הברכה הזו? לפי מעמדם נדמה שהם אינם דומים לנבחריו של אלוהים, נדמה שהם שונים מהם. אולם למעשה, האם הדברים שמהם הם נהנים בחיים האלה אינם זהים לדברים שמהם נהנים נבחריו של אלוהים? בחיים האלה, לכל הפחות, הם זהים. אינכם מכחישים זאת, כן? אמירותיו של אלוהים, חסדו של אלוהים, תמיכתו של אלוהים, ברכותיו של אלוהים – מי אינו נהנה מן הדברים האלה? הכול נהנים מן השפע הזה. זהותו של עושה שירות היא עושה שירות, אך בעיני אלוהים, הוא אחד מקרב כל הדברים שהוא ברא – אלא שפשוט תפקידו הוא עושה שירות. אם כך, כאחד מברואיו של אלוהים, האם יש הבדל בין עושה שירות לבין נבחריו של אלוהים? למעשה, אין הבדל. להלכה, יש הבדל, במהות, יש הבדל, במונחי התפקיד שהם ממלאים, יש הבדל, אך אלוהים אינו מפלה את האנשים האלה. מדוע אם כן אנשים אלה מוגדרים כעושי שירות? עליכם להבין זאת. עושי השירות באים מקרב הכופרים. הזכרתם של הכופרים אומרת לנו כי עברם רע הוא: כולם אתיאיסטים, בעברם הם היו אתיאיסטים, הם לא האמינו באלוהים, והם היו עוינים כלפי אלוהים, האמת ודברים חיוביים. הם לא האמינו באלוהים ולא האמינו שיש אלוהים, אם כך, האם הם מסוגלים להבין את דבריו של אלוהים? הוגן לומר כי במידה רבה הם אינם מסוגלים. כפי שבעלי חיים אינם מסוגלים להבין את דברי האדם, כך עושי השירות אינם מבינים מה אומר אלוהים, מה הוא דורש, מדוע הוא דורש זאת – הם לא מבינים, הדברים האלה אינם מובנים להם, הם נותרים לא נאורים. ומסיבה זו, אין לבני אדם אלה החיים שעליהם דיברנו. ללא חיים, האם בני אדם יכולים להבין את האמת? האם הם מצוידים באמת? האם הם מצוידים בניסיון וידע של דברי אלוהים? (לא.) כאלה הם מקורותיהם של עושי השירות. אך מכיוון שאלוהים הופך אנשים אלה לעושי שירות, בכל זאת יש אמות מידה לדרישותיו מהם. הוא אינו מזלזל בהם ואינו מתייחס אליהם כלאחר יד. אף שהם אינם מבינים את דבריו, ושהם חסרי חיים, אלוהים בכל זאת טוב אליהם, ובכל זאת יש אמות מידה לדרישותיו מהם. זה עתה דיברתם על אמות המידה האלה: להיות נאמן לאלוהים ולעשות כדבריו. בשירותך, עליך לשרת במקום שבו יש צורך, ועליך לשרת עד הסוף. אם תוכל להיות עושה שירות נאמן, אם תהיה מסוגל לשרת עד הסוף ותהיה מסוגל להשלים בצורה מושלמת את המשימה שהופקדה בידיך על ידי אלוהים, אתה תחיה חיים של ערך, ולכן תוכל להישאר. אם תשקיע מעט יותר מאמץ, אם תשתדל יותר, אם תהיה מסוגל להכפיל את מאמציך להכיר את אלוהים, אם תוכל לדבר מעט על הכרת אלוהים, אם תוכל לשאת עדות לאלוהים, ויתרה מזאת, אם תוכל להבין דבר-מה מרצונו של אלוהים, אם תוכל לשתף פעולה בעבודתו של אלוהים ולהיות מודע במידה מסוימת לרצונו של אלוהים, אזי יחול שינוי בגורלך, עושה השירות. ומה יהיה שינוי זה בגורל? לא תוכל עוד רק להישאר. על סמך התנהגותך, שאיפותיך ועיסוקך האישי, אלוהים יעשה אותך לאחד הנבחרים. זה יהיה השינוי בגורלך. מהו הדבר הטוב ביותר בכך לעושי השירות? זוהי העובדה שהם יכולים להיות לאחד הנבחרים של אלוהים. אם הם נעשים לאחד הנבחרים של אלוהים, המשמעות היא שהם אינם מתגלגלים עוד לבעלי חיים כמו כופרים. האם זהו דבר טוב? זהו דבר טוב, ואלה הן בשורות טובות. כלומר, ניתן לעצב עושי שירות. כשאלוהים מועיד אדם לשרת, אין זאת אומרת שהאדם יעשה זאת לנצח, הדבר אינו בהכרח כך. על סמך התנהגותו האישית, אלוהים יטפל בו באופן שונה, וישיב לו באופן שונה.

אך יש עושי שירות שאינם מסוגלים לשרת עד הסוף. במהלך שירותם, יש שמוותרים במחצית הדרך ונוטשים את אלוהים, יש שעושים מעשים רעים רבים, יש אפילו שגורמים עוול עצום ונזק עצום לעבודתו של אלוהים, ויש אפילו עושי שירות המקללים את אלוהים וכו' – ומהי משמעותן של השלכות חסרות תקנה אלה? משמעותו של כל מעשה רע שכזה תהיה סיום השירות. מכיוון שהתנהגותך במהלך שירותך הייתה עלובה מדי, מכיוון שחרגת מסמכותך, כשאלוהים יראה שהשירות שלך אינו עומד בדרישות, הוא ישלול ממך את זכאותך לשרת, הוא לא יאפשר לך לשרת, הוא ירחיק אותך מלפני עיניו ומבית האלוהים. האם אין זה כי אינך רוצה לשרת? האם אינך מבקש תמיד לעשות רע? האם אינך תמיד בלתי נאמן? ובכן, יש לכך פתרון קל: זכאותך לשרת תישלל ממך. בעיני אלוהים, משמעות שלילת זכאותו של עושה שירות לשרת, היא כי הוכרז סופו של עושה שירות זה, והוא לא יהיה זכאי עוד לשרת את אלוהים. לאלוהים אין עוד צורך בשירות שלו, ואין זה משנה אילו דברים נחמדים יאמר, הדברים האלה יהיו לשווא. כשהמצב מגיע לנקודה זו, הוא נעשה חסר תקנה. לעושי שירות כאלה לא תהיה דרך חזרה. וכיצד מטפל אלוהים בעושי שירות כאלה? האם הוא רק מונע בעדם לשרת? לא. האם הוא רק מונע בעדם להישאר? או שמא הוא מניח אותם בצד, וממתין לכך שיתחרטו? הוא אינו עושה זאת. למען האמת, אלוהים אינו אוהב כל כך את עושי השירות. אם לאדם יש גישה מעין זו בשירות האל, אלוהים ישלול ממנו את זכאותו לשרת כתוצאה מגישה זו, וישליך אותו פעם נוספת אל בין הכופרים. ומהו גורלו של עושה שירות שהושלך אל בין הכופרים? הוא זהה לגורלם של הכופרים: להתגלגל לבעל חיים ולקבל את עונשם של הכופרים בעולם הרוחני. ואלוהים לא יתעניין באופן אישי בעונשו, משום שהוא כבר אינו רלוונטי לעבודתו של אלוהים. אין זה רק סוף חיי האמונה שלו באלוהים, אלא גם סוף גורלו, ההכרזה על גורלו. לכן אם עושי שירות משרתים בצורה עלובה, יהיה עליהם לשאת בהשלכות בעצמם. אם עושה שירות אינו מסוגל לשרת עד הסוף או אם זכאותו לשרת נשללת ממנו במחצית הדרך, הוא יושלך אל בין הכופרים – ואם הוא יושלך אל בין הכופרים, הוא יקבל יחס זהה לזה שמקבלות חיות משק, יחס זהה לזה שמקבלים בני אדם ללא תבונה או רציונליות. כשאני מנסח זאת כך, אתם מבינים, כן?

כזה הוא טיפולו של אלוהים במעגל החיים והמוות של נבחריו ושל עושי השירות. איך אתם מרגישים לאחר ששמעתם זאת? האם דיברתי אי-פעם על הנושא שדיברתי עליו זה עתה, על נבחריו של אלוהים ועושי השירות? למעשה, דיברתי, אך אינכם זוכרים. אלוהים צודק כלפי נבחריו ועושי השירות. הוא צודק בכל המובנים, נכון? האם מישהו ימצא בזה טעות? האם יש אנשים האומרים: "מדוע אלוהים כה סובלני כלפי הנבחרים? ומדוע הוא מבליג רק מעט כלפי עושי השירות?" האם מישהו רוצה להגן על עושי השירות? "האם אלוהים יכול לתת לעושי השירות עוד זמן, ולהבליג ולהיות סובלני יותר כלפיהם?" האם הדברים האלה נכונים? (לא, הם אינם נכונים.) ומדוע הם אינם נכונים? (מפני שלמעשה נעשה עמנו חסד רק בכך שנעשינו לעושי שירות.) למעשה, נעשה עם עושי השירות חסד רק בכך שהתאפשר להם לשרת! ללא המונח "עושי שירות", וללא עבודתם של עושי השירות, היכן היו עושי שירות אלה? בין הכופרים, כשהם חיים ומתים עם חיות המשק. מאילו חסדים נפלאים הם נהנים כיום, לאחר שהתאפשר להם לבוא בפני אלוהים, ולבוא אל בית האלוהים! זהו חסד אדיר! לולא נתן לך אלוהים את ההזדמנות לשרת, מעולם לא הייתה לך הזדמנות לבוא בפני אלוהים. לכל הפחות, גם אם אתה בודהיסט והשגת הגשמה, אתה לכל היותר שליח בעולם הרוחני. אתה לעולם לא תפגוש באלוהים, לא תשמע את קולו, לא תשמע את דבריו ולא תרגיש את אהבתו ואת ברכותיו אליך, ואין שום אפשרות שתעמוד מולו פנים אל פנים. הדבר היחיד העומד בפני הבודהיסטים הן מטלות פשוטות. אין שום אפשרות שיכירו את אלוהים, והם רק מצייתים ונשמעים, בעוד שעושי השירות מקבלים הרבה כל כך במהלך שלב זה של עבודה! בראש ובראשונה, הם יכולים לעמוד פנים אל פנים מול אלוהים, לשמוע את קולו, לשמוע את דבריו ולחוות את החסדים והברכות שהוא נותן לבני האדם. יתרה מזאת, הם יכולים ליהנות מן הדברים והאמת שאלוהים מעניק. הם אכן מקבלים כל כך הרבה! אז אם כעושה שירות, אינך יכול אפילו לעשות את המאמץ הראוי, האם אלוהים יחזיק בך בכל זאת? הוא לא יחזיק בך. הוא אינו מבקש ממך הרבה, אך אינך עושה כראוי דבר ממה שהוא מבקש, לא הקפדת על חובותיך – ולפיכך, ללא ספק, אלוהים אינו יכול להחזיק בך. כזה הוא טבעו הצודק של אלוהים. אלוהים אינו מפנק אותך, אך הוא גם אינו מפלה אותך. כאלה הם העקרונות שעל פיהם פועל אלוהים. אלוהים נוהג כך כלפי כל בני האדם והברואים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 194

מעגל החיים והמוות של חסידי אלוהים (קטע נבחר)

אם הישויות השונות שבו עושות דבר-מה שלא כשורה, אם הן אינן עושות את עבודתן כראוי, לאלוהים יש גם פקודות וצווים שמיימיים המיועדים לטפל בהן – זהו דבר מוחלט. לכן, במהלך עבודת הניהול בת כמה אלפי השנים של אלוהים, פקידים שנהגו לא כשורה הושמדו, וחלקם עדיין כלואים ונענשים גם היום. זהו הדבר שעל כל ישות בעולם הרוחני להתמודד עמו. אם הן עושות דבר-מה שאינו כשורה או מעשה רע, הן נענשות – וזוהי גישה זהה לגישתו של אלוהים לנבחריו ולעושי השירות. וכך, בין אם זה בעולם הרוחני או בעולם החומרי, העקרונות שעל פיהם אלוהים פועל אינם משתנים. בין אם אתה יכול לראות את מעשיו של אלוהים ובין אם לא, עקרונותיהם אינם משתנים. לכל אורך הדרך היו לאלוהים עקרונות זהים בגישתו לכל הדברים ובטיפולו בכל הדברים. זהו דבר שאינו ניתן לשינוי. אלוהים יהיה טוב לב כלפי אלה מבין הכופרים שחיים באופן הולם יחסית, וישמור הזדמנויות לבני כל אחת מהדתות אשר מתנהגים כשורה ואינם עושים רע, כדי לאפשר להם למלא את תפקידם בכל הדברים המנוהלים על ידי אלוהים, ולעשות את שעליהם לעשות. באופן דומה, בין חסידיו של אלוהים, נבחריו, אלוהים אינו מפלה נגד שום אדם על פי עקרונותיו אלה. הוא טוב לב כלפי כל מי שמסוגל להיות חסידו הכן, ואוהב את כל חסידיו הכנים. אלא שהדברים שהוא מעניק לסוגים אלה של בני אדם – הכופרים, המאמינים השונים ונבחריו של אלוהים – הינם שונים. ניקח לדוגמה את הכופרים: אף שהם אינם מאמינים באלוהים, ואלוהים רואה בהם חיות משק, בקרב כל הדברים יש לכל אחד מהם מזון למאכל, מקום משלו ומעגל רגיל של חיים ומוות. עושי הרע נענשים, ועושי הטוב מבורכים ומקבלים את טוב לבו של אלוהים. האין כך הוא הדבר? באשר למאמינים, אם הם מסוגלים לציית בקפידה למצוות הדת, לידה מחדש אחר לידה מחדש, לאחר כל הלידות מחדש האלה, אלוהים יכריז להם בסופו של דבר את הכרזתו. באופן דומה, באשר לכם היום, בין אם אתם בין נבחריו של אלוהים ובין אם אתם עושי שירות, אלוהים יביא גם אתכם למצב זהה ויקבע את סופכם בהתאם לתקנות ולצווים המנהליים שקבע. האם בין סוגים אלה של בני אדם – הסוגים השונים של המאמינים המשתייכים לדתות שונות – האם אלוהים נתן להם מרחב מחיה? היכן היהדות? האם אלוהים התערב באמונתם של היהודים? כלל לא, נכון? ומה באשר למשיחיות? הוא לא התערב גם כן. הוא מאפשר להם לציית לנהלים שלהם ואינו מדבר איתם או עושה אותם לנאורים, ויתרה מזאת, הוא אינו מגלה להם דבר: "אם אתה חושב שהדבר נכון, האמן בדרך הזו" הקתולים מאמינים במריה, וכי הבשורה הועברה לישוע דרך מריה. כזו היא צורת אמונתם. והאם אלוהים תיקן אי-פעם את אמונתם? אלוהים נותן להם חופש פעולה ומרחב מסוים לחיות בו, ואינו מקדיש להם תשומת לב. והאם הוא נוהג כך גם כלפי המוסלמים והבודהיסטים? הוא קבע גם להם גבולות והוא מאפשר להם לחיות בתוך מרחב המחיה שלהם מבלי להתערב באמונתו של כל אחד מהם. הכול מסודר היטב. ומה אתם רואים בכל זה? שאלוהים הוא בעל סמכות, אך הוא אינו מנצל את סמכותו לרעה. אלוהים מסדר את כל הדברים בסדר מושלם, והוא שיטתי, ובכך טמונות חוכמתו ויכולתו האינסופית.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 195

זהותו ומעמדו של אלוהים עצמו

אלוהים הוא השולט בכל הדברים והמנהל את כל הדברים. הוא ברא את כל שיש, הוא מנהל את כל שיש, והוא אף שולט בכל שיש ותומך בכל שיש. זהו מעמדו של אלוהים, זוהי זהותו של אלוהים. עבור כל הדברים וכל שיש, זהותו האמיתית של אלוהים היא זהות הבורא ושליטם של כל הדברים. כזו היא הזהות שיש לאלוהים, והוא ייחודי בקרב כל הדברים. אף אחד מברואיו של אלוהים – בין אם הם מקרב האנושות או בעולם הרוחני – אינו יכול להתחזות לאלוהים בזהותו ובמעמדו או להחליפו בעזרת אמצעים או תירוצים כלשהם, שכן יש רק אחד בקרב כל הדברים שיש לו זהות, עוצמה וסמכות כאלה, וכן היכולת לשלוט בכל הדברים: האל הייחודי שלנו עצמו. הוא חי ונע בקרב כל הדברים. הוא יכול לעלות למקום הגבוה ביותר, מעל לכל הדברים. הוא יכול להצטנע ולהיות לאדם, להיות אחד מאלה העשויים בשר ודם, לעמוד פנים אל פנים מול בני אדם ולהיות שותפם לטוב ולרע. יחד עם זאת, הוא מצווה על כל שיש, ומחליט על גורלו של כל שיש, ובאיזה כיוון ינוע. יתרה מכך, הוא מנחה את גורל האנושות כולה ואת הכיוון של האנושות כולה. על כל היצורים החיים לסגוד ולציית לאל שכזה ולהכירו. לכן, יהיו אשר יהיו הקבוצה והסוג בקרב האנושות שאליהם אתה שייך, להאמין באלוהים, להיות חסיד של אלוהים, לירוא את אלוהים, לקבל את שלטונו של אלוהים ולקבל את הסדריו של אלוהים לגורלך, היא הברירה היחידה, והברירה ההכרחית, לכל אדם, לכל יצור חי. בייחודיותו של אלוהים, בני אדם רואים כי סמכותו, טבעו הצודק, מהותו והאמצעים שבהם הוא מספק את צורכיהם של כל הדברים, כולם ייחודיים. ייחודיותו קובעת את זהותו האמיתית של אלוהים עצמו ואת מעמדו. לפיכך, בקרב כל הברואים, אם יצור חי כלשהו בעולם הרוחני או מקרב האנושות היה מבקש לעמוד במקומו של אלוהים, הדבר היה בלתי אפשרי, כמו גם הניסיון להתחזות לאלוהים. זוהי עובדה. מהן דרישותיו מהאנושות של בורא ושליט שכזה, בעל הזהות, העוצמה והמעמד של אלוהים עצמו? על הדבר להיות ברור לכולם, ועליהם לזכור אותו – הוא חשוב מאוד הן לאלוהים והן לאדם!

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 196

עמדותיה השונות של האנושות כלפי אלוהים

האופן שבו מתנהגים בני אדם כלפי אלוהים קובע את גורלם וכיצד ינהג ויטפל בהם אלוהים. בשלב זה, אתן כמה דוגמאות לאופן שבו מתנהגים בני אדם כלפי אלוהים. הבה נשמע דבר-מה על השאלה, האם הדרכים והעמדות שבהן בני האדם מתנהגים כלפי אלוהים נכונות או לא. הבה ניתן את דעתנו להתנהגותם של שבעת סוגי בני האדם הבאים:

א) יש סוג אחד של בני אדם שעמדתו כלפי אלוהים מגוחכת במיוחד. אנשים אלה חושבים שאלוהים הוא כמו בודהיסטווה או כמו ישות קדושה מן החוכמה האנושית, והוא זקוק לכך שבני אדם ישתחוו שלוש פעמים כשהם נפגשים וידליקו קטורת לאחר שאכלו. לכן, לעתים קרובות יש להם דחף כזה כאשר הם מודים לאלוהים בלבם על חסדו, ומכירים תודה לאלוהים. הם מאוד רוצים שהאל שבו הם מאמינים היום יוכל, כמו הישות הקדושה שאליה הם כמהים בלבם, לקבל את ההתנהגות כלפיו, שבה הם משתחווים שלוש פעמים כשהם נפגשים ומדליקים קטורת לאחר שאכלו.

ב) יש בני אדם שרואים באלוהים בודהה חי המסוגל להרחיק את כל היצורים החיים מסבל ולהושיעם. הם רואים באלוהים בודהה חי המסוגל להרחיקם מים הייסורים. אמונתם של אנשים אלה באלוהים היא הסגידה לאלוהים כבודהה. על אף שהם אינם מדליקים קטורות, מתרפסים או נותנים מנחות, האל שבלבם הוא רק בודהה, והוא מבקש רק שיהיו טובי לב ונדיבים, שלא יהרגו כל יצור חי, לא יקללו אחרים, יחיו חיים שנראים ישרים ולא יעשו שום דבר רע – רק את הדברים האלה. זהו האל שבלבם.

ג) יש בני אדם שסוגדים לאלוהים כאדם דגול או מפורסם. לדוגמה, כל דרך שבה האדם הדגול הזה אוהב לדבר, כל נימת דיבור שבה הוא מדבר, כל המילים ואוצר המילים שבהם הוא משתמש, טון הדיבור שלו, מחוות הידיים שלו, דעותיו ופעולותיו, הופעתו – הם מחקים את כל אלה, ואלה הם דברים שעליהם לגרום להם באופן מלא במהלך אמונתם באלוהים.

ד) יש בני אדם שרואים באלוהים מלך. הם מרגישים שהוא מעל לכל דבר אחר, ואיש אינו מעז לפגוע בו – ואם מישהו יעשה זאת, הוא ייענש. הם סוגדים למלך מפני שלמלכים יש מקום מסוים בלבם. מחשבותיהם, התנהגותם, סמכותם וטבעם של המלכים – אפילו תחומי העניין שלהם וחייהם האישיים – כולם נעשים דבר-מה שעל האנשים האלה להבין, נעשים סוגיות ועניינים המעסיקים אותם, ולכן הם סוגדים לאלוהים כאל מלך. צורה כזו של אמונה היא מגוחכת.

ה) יש בני אדם שיש להם אמונה מסוימת בקיומו של אלוהים, אמונה עמוקה ובלתי מעורערת. מכיוון שהידע שלהם על אלוהים כה שטחי ואין להם ניסיון רב עם דברי אלוהים, הם סוגדים לו כאל אליל. האליל הזה הוא האל שבלבם, הוא דבר-מה שעליהם לפחד ממנו ולהשתחוות לו, ושעליהם להיות חסידיו ולחקותו. הם רואים באלוהים אליל שעליהם להיות חסידיו במשך כל חייהם. הם מחקים את נימת דיבורו של אלוהים, ומחקים כלפי חוץ את האנשים שמוצאים חן בעיני אלוהים. לעתים קרובות הם עושים דברים הנראים נאיביים, טהורים וכנים, ואף הולכים בעקבות האליל הזה כמו שותף או בן לוויה שממנו הם לעולם אינם יכולים להיפרד. כזו היא צורת אמונתם.

ו) יש בני אדם שעל אף שקראו רבים מדברי אלוהים ושמעו הטפות רבות, חשים בלבם כי העיקרון היחיד להתנהגותם כלפי אלוהים הוא שעליהם להיות תמיד כנועים וחנפנים או להלל את אלוהים ולשבחו בדרך שאינה מציאותית. הם מאמינים שאלוהים הוא אל הדורש מהם להתנהג בדרך זו, ומאמינים שאם לא יעשו כן, הם עלולים לעורר את כעסו בכל עת או לחטוא נגדו, ושכתוצאה מחטאיהם, אלוהים יעניש אותם. כזה הוא האל שבלבם.

ז) ואחרונים הם רוב בני האדם שמוצאים באלוהים תמיכה רוחנית. מכיוון שהם חיים בעולם הזה, אין להם שלווה ולא אושר, והם אינם מוצאים נחמה בשום מקום. לאחר שהם מוצאים את אלוהים, לאחר שראו ושמעו את דבריו, הם שמחים וצוהלים בחשאי בלבם. זאת משום שהם מאמינים שמצאו סוף סוף מקום שיביא להם אושר, שמצאו לבסוף אל שייתן להם תמיכה רוחנית. לאחר שקיבלו את אלוהים והפכו לחסידיו, הם נעשים מאושרים, חייהם מלאי סיפוק, הם אינם דומים עוד לכופרים שמעבירים את חייהם כמו מתוך שינה כבעלי חיים, והם חשים שיש דבר-מה לצפות לקראתו בחיים. לכן הם חושבים שהאל הזה יכול למלא את צורכיהם הרוחניים ולהביא להם אושר רב הן במחשבותיהם והן ברוחם. מבלי להבין זאת, הם מאבדים את היכולת לעזוב את האל הזה שנותן להם תמיכה רוחנית, שמביא אושר לרוחם ולכל משפחתם. הם מאמינים כי האמונה באלוהים אינה צריכה אלא להעניק להם תמיכה רוחנית.

האם העמדות הנ"ל של בני אדם מסוגים שונים אלה כלפי אלוהים קיימות בקרבכם? (כן.) אם באמונתו באלוהים, לבו של מישהו כולל אחת מן העמדות האלה, האם הוא באמת מסוגל לבוא בפני אלוהים? אם יש בלבו של מישהו אחת מן העמדות האלה, האם הוא מאמין באלוהים? האם הוא מאמין באל הייחודי עצמו? (לא.) מכיוון שאינך מאמין באל הייחודי עצמו, במי אתה מאמין? אם אינך מאמין באל הייחודי עצמו, ייתכן שאתה מאמין באליל או באדם דגול או בבודיהסטווה, ייתכן שבלבך אתה סוגד לבודהה. יתרה מזאת, ייתכן שאתה מאמין באדם רגיל. לסיכום, בשל אמונותיהם ועמדותיהם השונות של בני אדם כלפי אלוהים, בני אדם ממקמים בלבם את האל שבמחשבתם, הם כופים את דמיונם על אלוהים, הם ממקמים את עמדותיהם ודמיונותיהם אודות אלוהים לצד האל הייחודי עצמו, ואחר כך מעלים אותם לדרגה שאותה יש לקדש. מהי משמעות הדבר שבני אדם מחזיקים בעמדות כה בלתי הולמות כלפי אלוהים? משמעות הדבר היא שהם דחו את האל הייחודי עצמו ושהם סוגדים לאל שקרי. משמעות הדבר היא שבעודם מאמינים באלוהים, הם אף דוחים את אלוהים, מתנגדים לו, ומכחישים את קיומו של האל האמיתי. אם בני אדם ימשיכו להיאחז בצורות כאלה של אמונה, מה תהיה ההשלכה לגביהם? האם הם יכולים להתקרב יותר ויותר למילוי דרישותיו של אלוהים עם צורות אמונה שכאלה? (לא, הן לא.) להיפך, בגלל תפישותיהם ודמיונותיהם, אנשים יתרחקו יותר ויותר מדרכו של אלוהים, שכן הכיוון שהם מחפשים מנוגד לכיוון שאלוהים דורש מהם. האם שמעתם אי-פעם על הסיפור "לנסוע דרומה על ידי נהיגת הכרכרה צפונה"? בהחלט ייתכן שזהו מקרה שבו נוסעים דרומה על ידי נהיגת הכרכרה צפונה. אם בני אדם מאמינים באלוהים בדרך כה מגוחכת, אז ככל שישתדלו יותר, כך הם יתרחקו יותר מאלוהים. ולכן אני מוכיח אתכם על זאת: לפני שתצאו לדרך, עליכם לבדוק תחילה אם אתם הולכים בכיוון הנכון. הֱיוּ מכוונים במאמציכם והקפידו לשאול את עצמכם, "האם האל שאני מאמין בו הוא השליט של כל הדברים? האם האל הזה שאני מאמין בו הוא רק מישהו שנותן לי תמיכה רוחנית? האם הוא האליל שלי? מה מבקש ממני האל הזה שאני מאמין בו? האם אלוהים רואה בעין יפה כל דבר שאני עושה? האם כל דבר שאני עושה ועוסק בו הוא למען הכרת האל? האם הדברים האלה מתאימים לדרישותיו של אלוהים ממני? האם אלוהים מכיר בנתיב שבו אני הולך ומאשר אותו? האם אלוהים שבע רצון מאמונתי"? עליך לשאול את עצמך שאלות אלה לעתים קרובות ופעמים חוזרות ונשנות. אם ברצונכם לעסוק בהכרת האל, מוכרחים להיות לכם תודעה ברורה ויעדים ברורים, בטרם תוכלו להשביע את רצונו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'

דבר אלוהים היומי  מובאה 197

העמדה שאלוהים דורש כי תהיה לאנושות כלפיו

למעשה, אלוהים אינו תובעני מאוד כלפי האנושות – או לפחות, הוא אינו תובעני כפי שבני אדם מדמיינים. אם אלוהים לא היה אומר את דבריו או מבטא את טבעו או עושה את מעשיו, היה לכם קשה מאוד להכיר את האל, שכן בני האדם היו נדרשים להסיק את כוונותיו ורצונו של אלוהים, וזה דבר שקשה להם מאוד לעשות. אך בשלב האחרון בעבודתו, אלוהים אמר דברים רבים, עשה עבודה רבה ודרש דרישות רבות מן האדם. בדבריו ובעבודתו הרבה הוא הודיע לבני האדם על הדברים שמוצאים חן בעיניו, הדברים שהוא מתעב ועל סוג בני האדם שעליהם להיות. לאחר שהבינו את הדברים האלה, צריכה להיות בלבם של בני האדם הגדרה מדויקת לדרישותיו של אלוהים, שכן הם לא מאמינים באלוהים באופן מעורפל ומופשט, הם אינם מאמינים עוד באל המעורפל ואינם חסידיו של אלוהים מתוך ערפול ומופשטות, ומתוך חוסר משמעות. במקום זאת, בני האדם מסוגלים לשמוע את אמירותיו של אלוהים, הם מסוגלים להבין את אמות המידה של דרישותיו ולהשיגן, מה גם שאלוהים מספר לבני האדם בעזרת שפתה של האנושות את כל שעליהם לדעת ולהבין. כיום, אם בני אדם אינם יודעים מהו אלוהים ומהם דרישותיו מהם, אם הם אינם יודעים מדוע יש להאמין, ואף אינם יודעים כיצד יש להאמין בו או להתייחס אליו, אזי יש בכך בעיה. ...דרישותיו הנכונות של אלוהים מן האנושות ומחסידיו הן כדלהלן. אלוהים דורש מחסידיו חמישה דברים: אמונת אמת, תמיכה נאמנה, משמעת מוחלטת, ידע אמיתי ויראה כנה.

בחמשת הדברים האלה, אלוהים דורש שבני האדם לא יפקפקו בו עוד ולא יהיו חסידיו בעזרת דמיונם או השקפות מעורפלות ומופשטות. אסור להם להיות חסידיו של אלוהים עם דמיונות או תפישות כלשהם. אלוהים דורש שכל אחד מחסידיו יהיה חסיד נאמן, ושלא יהיה חסיד שלא בלב שלם או באופן לא מחייב. כשאלוהים דורש ממך דרישות כלשהן או בוחן אותך, שופט אותך, מטפל בך, גוזם אותך, מטיל עליך משמעת ומכה בך, עליך להישמע לו באופן מוחלט. אסור לך לשאול מהן הגורמים או להתנות תנאים, כל שכן לדבר על הסיבות. על המשמעת שלך להיות מוחלטת. הכרת האל היא התחום שבו בני האדם חסרים יותר מכול. הם לעתים קרובות כופים על אלוהים אימרות, אמירות ודברים שאינם קשורים אליו, מתוך אמונה שדברים אלה הם ההגדרה המדויקת ביותר להכרת האל. הם אינם יודעים שלאימרות אלה שנובעות מדמיונם של בני אדם, מן ההיגיון שלהם ומן התבונה שלהם, אין כל קשר למהותו של אלוהים. לפיכך, ברצוני לומר לכם שבידיעתם של בני האדם שהאל חפץ בה, אלוהים אינו רק מבקש ממך להכיר באלוהים ובדבריו, אלא שהידע שלך על אלוהים יהיה נכון. גם אם תוכל לומר רק משפט אחד או שאתה מודע רק למעט, על המודעות המעטה הזו להיות נכונה ואמיתית, ותואמת את מהותו של האל עצמו, שכן אלוהים מתעב שבחים כלפיו מצד בני אדם שאינם מציאותיים ושלא נשקלו היטב. יתרה מזאת, הוא שונא כאשר בני אדם מתייחסים אליו כאל אוויר. הוא שונא שכאשר במהלך דיון בנושאים הקשורים לאלוהים, אנשים מדברים בקלות דעת, משוחחים כרצונם וללא היסוס, ומדברים בכל דרך שהם רואים לנכון. יתרה מזאת, הוא שונא את מי שמאמין כי הוא מכיר את אלוהים, שמתרברב בהכרת אלוהים, ושדן בנושאים הקשורים לאלוהים ללא ריסון וללא איפוק. האחרונה מחמשת הדרישות הייתה יראה כנה. זוהי דרישתו העליונה של אלוהים מכל חסידיו. כשיש למישהו ידע נכון ואמיתי על אלוהים, הוא באמת מסוגל לירוא את אלוהים ולסור מרע. יראה זו נובעת ממעמקי לבו ומתוך רצון, ולא מפני שאלוהים דחק בו. אלוהים אינו מבקש שתיתן לו במתנה עמדה או התנהגות נחמדה כלפי חוץ, אלא הוא מבקש שתירא אותו ותפחד מפניו ממעמקי לבך. יראה זו מושגת כתוצאה משינויים בטבע חייך, מפני שיש לך ידע על אלוהים, מפני שיש לך הבנה על מעשיו של אלוהים, בזכות הבנתך את מהותו של אלוהים, ומפני שהכרת בעובדה שאתה אחד מברואיו של אלוהים. לפיכך, מטרתי בשימוש במילה "כנה" כדי להגדיר יראה, היא שבני האדם יבינו כי על יראתם של בני האדם את אלוהים לבוא מעומק לבם.

תנו כעת את דעתכם לחמש הדרישות האלה: האם יש ביניכם מי שמסוגל להשיג את השלוש הראשונות? כוונתי היא לאמונת אמת, תמיכה נאמנה ומשמעת מוחלטת. האם יש ביניכם מי שמסוגל לדברים האלה? אני יודע שאילו אמרתי את כל החמש, אין ספק שלא היה ביניכם ולו אחד שמסוגל – אך הפחתתי את מספרן לשלוש. חישבו אם השגתם אותן או לא. האם "אמונת אמת" קלה להשגה? (לא.) היא אינה קלה להשגה, משום שבני אדם לעתים קרובות מפקפקים באלוהים. ומה לגבי "תמיכה נאמנה"? למה מתייחסת המילה "נאמנה"? (שעליך להיות חסיד בלב שלם, ולא בשום צורה אחרת.) להיות חסיד בלב שלם, ולא בשום צורה אחרת. פגעתם בול במטרה! אם כך, האם אתם מסוגלים למלא את הדרישה הזו? עליכם להשתדל יותר, נכון? לעת עתה, טרם מילאתם את הדרישה הזו! מה באשר ל"משמעת מוחלטת" – האם השגתם זאת? (לא.) לא השגתם גם זאת. לעתים תכופות אתם חסרי משמעת ומרדנים, לעתים קרובות אינכם מקשיבים או אינכם רוצים להישמע או אינכם רוצים לשמוע. אלה הן שלוש הדרישות הבסיסיות ביותר שבני אדם משיגים בעקבות היווכחותם בחיים, והן טרם הושגו בכם. לפיכך, האם ברגע זה יש לכם פוטנציאל גדול? האם היום, לאחר ששמעתם אותי אומר את הדברים האלה, אתם חשים חרדה? (כן.) ראוי שתרגישו חרדה. אל תחושו חרדה – אני מרגיש חרדה במקומכם! לא אדון בשתי הדרישות האחרות. אין ספק שאיש אינו מסוגל להשיגן. אתם חרדים. אם כך, האם קבעתם את יעדיכם? לאילו יעדים ובאיזה כיוון עליכם לחתור ולהקדיש את מאמציכם? האם יש לכם יעד? אדבר במילים פשוטות: כאשר תשיגו את חמש הדרישות האלה, תשביעו את רצונו של אלוהים. כל אחת מהן היא מדד, מדד להיווכחותם של בני אדם בחיים לאחר שהגיעו לבגרות, והיעד הסופי של כך. גם אם בחרתי רק אחת מן הדרישות האלה כדי לדבר עליה בפירוט ולדרוש אותה מכם, לא היה קל להשיגה. עליך לשאת מידה מסוימת של קושי ולהשקיע מידה מסוימת של מאמצים. ואיזו מין מנטליות צריכה להיות לכם? עליה להיות זהה לזו של חולה סרטן המחכה לעלות על שולחן הניתוחים. ומדוע אני אומר זאת? בהנחה שברצונך להאמין באלוהים, לזכות באלוהים ולזכות בשביעות רצונו, אם לא תישא במידה מסוימת של כאב או תשקיע מידה מסוימת של מאמצים, לא תוכל להשיג את הדברים האלה. שמעת הטפות רבות, אך העובדה ששמעת אותן, אין פירושה שההטפות האלה שלך. עליך לספוג אותן ולהפוך אותן לדבר-מה השייך לך, עליך להטמיע אותן בחייך ולהביא אותן לקיומך, ובכך לאפשר לדברים ולהטפות האלה להנחות את דרך חייך ולהביא לחייך משמעות וערך קיומיים – ואז יהיה ערך לכך ששמעת את הדברים האלה. אם הדברים שאני אומר אינם גורמים לשינוי כלשהו לטובה בחייכם או אינם מעניקים ערך כלשהו לקיומכם, אין טעם בכך שתקשיבו להם. אתם מבינים זאת, כן? לאחר שהבנתם זאת, מה שנותר תלוי בכם. עליכם לגשת לעבודה! עליכם להיות רציניים בכל הדברים! אל תהיו מבולבלים – הזמן טס! רובכם כבר מאמינים באלוהים מזה למעלה מעשר שנים. היזכרו בעשר השנים האלה: בכמה דברים זכיתם? וכמה עשורים נותרו לכם בחיים האלה? אין זמן רב. שכח מהשאלה אם עבודתו של אלוהים מצפה לך, אם אלוהים הותיר לך סיכוי, אם הוא עושה את אותה העבודה בשנית; אל תדבר כך. האם אתה יכול להפוך את מהלך עשר השנים האחרונות בחייך? עם כל יום שחולף ועם כל צעד שלך הימים שנותרו לך פוחתים ביום. הזמן אינו מחכה לאיש! תוכל להרוויח מן האמונה באלוהים רק אם תתייחס אליה כאל הדבר הגדול ביותר בחייך, דבר החשוב יותר ממזון, בגדים או כל דבר אחר! אם אתה מאמין רק כשיש לך זמן ואינך מסוגל להקדיש לאמונתך את כל תשומת לבך, אם אתה תמיד שקוע בבלבול – לא תזכה בדבר.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי י'