דבר אלוהים היומי  מובאה 120

הבנת סמכותו של אלוהים מנקודות מבט המאקרו והמיקרו

סמכותו של אלוהים ייחודית. היא הביטוי האופייני והמהות המיוחדת של זהותו של אלוהים עצמו, כאלו שאין לשום יציר, שנברא או שלא נברא. רק לבורא יש סמכות מעין זו. כלומר רק הבורא – אלוהים הייחודי – בא לידי ביטוי בדרך זו ורק לו יש המהות הזו. מדוע, אם כן, עלינו לדבר על סמכותו של אלוהים? במה שונה סמכותו של אלוהים עצמו מ"סמכות" כפי שהאדם חושב עליה? מה מיוחד בה? מדוע חשוב במיוחד לדבר עליה כאן? על כל אחד מכם לשקול את הנושא הזה בקפידה. בעיני רוב בני האדם, "סמכותו של אלוהים" היא רעיון מעורפל, כזה שדורש מאמץ רב על מנת להבינו וכל דיון בו צפוי להיות מופשט. לפיכך, יהיה באופן בלתי נמנע פער בין הידע על סמכותו של אלוהים שהאדם מסוגל להכיל לבין מהות סמכותו של אלוהים. כדי לגשר על הפער הזה, על כולם להכיר בהדרגה את סמכותו של אלוהים דרך בני האדם, האירועים, הדברים או התופעות השונות שבהישג ידם של בני האדם ושהם מסוגלים להבינם בחיים האמיתיים שלהם. על אף שנדמה שאולי לא ניתן להבין עד תום את הביטוי "סמכותו של אלוהים", סמכותו של אלוהים אינה מופשטת כלל. אלוהים נוכח עם האדם בכל רגע בחיי האדם, מוביל אותו בכל יום. כך שכל אדם יראה ויחווה בהכרח בחיים האמיתיים את ההיבט המוחשי ביותר של סמכותו של אלוהים. היבט מוחשי זה הוא הוכחה מספקת לכך שסמכותו של אלוהים אכן קיימת, והיא מאפשרת לאדם להכיר בעובדה שאלוהים הוא בעל סמכות כזו, ולהבין זאת באופן מלא.

אלוהים ברא הכול, ולאחר שברא זאת, יש לו ריבונות על כול הדברים. בנוסף לכך שיש לו ריבונות על כול הדברים, יש לו שליטה בכול הדברים. מה משמעות הדבר, הרעיון ש"לאלוהים יש שליטה בכול דבר"? כיצד ניתן להסבירו? כיצד הוא מיושם על החיים האמיתיים? כיצד תוכלו להגיע להכרת סמכותו של אלוהים על ידי הבנת העובדה ש"לאלוהים יש שליטה בכול דבר"? מעצם הביטוי "לאלוהים יש שליטה בכול דבר" עלינו להבין כי מה שאלוהים שולט בו אינו חלק מכוכבי הלכת, חלק מן הבריאה, לא כול שכן חלק מן האנושות, אלא הכול: מן העצום עד למיקרוסקופי, מן הנראה לעין עד לבלתי נראה, מן הכוכבים שביקום עד ליצורים החיים שעל פני האדמה, וכן המיקרואורגניזמים שלא ניתן לראות בעין בלתי מזויינת או הישויות הקיימות בצורות אחרות. זוהי ההגדרה המדויקת של "הכול" שאלוהים "שולט בו" והטווח שבו מפעיל אלוהים את סמכותו, היקף ריבונותו ושלטונו.

בטרם נוצרה האנושות, היקום – כול כוכבי הלכת, כול הכוכבים שבשמיים – כבר התקיימו. ברמת המאקרו, גופים שמימיים אלה סבבו במסלולם באופן סדיר, תחת שליטתו של אלוהים, במשך הקיום כולו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שבהן התקיים הדבר. השאלות, איזה כוכב לכת מגיע לאן ומתי בדיוק; איזה כוכב לכת מבצע איזו משימה, ומתי; איזה כוכב לכת סובב באיזה מסלול, ומתי הוא נעלם או מוחלף – כול הדברים האלה נמשכים ללא כול טעות, ולו הקלה שבקלות. מיקומיהם של כוכבי הלכת והמרחקים ביניהם מצייתים כולם לדפוסים מחמירים, שאת כולם ניתן לתאר בעזרת נתונים מדוייקים. את המסלולים שבהם הם נעים, המהירות והדפוסים של מסלוליהם ההיקפיים, הזמנים שבהם הם נמצאים במיקומים שונים, ניתן לכמת במדוייק ולתאר בעזרת חוקים מיוחדים. במשך עידנים, צייתו כוכבי הלכת לחוקים האלה ומעולם לא סטו מהם ולו במעט. אין כוח שיכול לשנות או להפר את מסלוליהם או את הדפוסים שלהם הם מצייתים. כיוון שהחוקים המיוחדים השולטים בתנועתם והנתונים המדוייקים המתארים אותם נקבעו מראש על ידי סמכותו של אלוהים, הם מצייתים לחוקים האלה בעצמם, תחת ריבונותו ושליטתו של הבורא. ברמת המאקרו, לא קשה לאדם לגלות דפוסים, נתונים וכן כמה תופעות וחוקים משונים ולא מוסברים. אף שהאנושות אינה מודה כי אלוהים קיים, אינה מקבלת את העובדה שהבורא יצר כול דבר ושיש לו ריבונות על כול דבר, ויתרה מזאת, אינה מכירה בקיומה של סמכות הבורא, המדענים, האסטרונומים והפיסיקאים האנושיים מגלים יותר ויותר, שקיומם של כול הדברים ביקום והעקרונות והדפוסים אשר מכתיבים את תנועותיהם, כולם נשלטים על ידי אנרגיה אפלה עצומה ובלתי נראית. עובדה זו מאלצת את האדם להתמודד עם העובדה שיש כוח עליון בקרב דפוסים אלה של תנועה, אשר מתזמר הכל, ולהודות בכך. עוצמתו יוצאת דופן, ועל אף שאיש אינו יכול לראות את פניו האמיתיות, הוא שולט בכול דבר בכול רגע. אין אדם או כוח שיכולים לחרוג מריבונותו. כשהוא עומד מול עובדה זו, מוכרח האדם להכיר בכך שהחוקים השולטים בקיומם של כול הדברים אינם ניתנים לשליטה על ידי בני אדם, ואיש אינו יכול לשנותם. ויחד עם זאת, מוכרח האדם להודות כי בני האדם אינם יכולים להבין את החוקים האלה במלואם והם אינם מתרחשים באופן טבעי, אלא מוכתבים על ידי אדון ושליט. כול אלה הם ביטויים לסמכותו של אלוהים, שהאנושות יכולה לתפוש ברמת המאקרו.

ברמת המיקרו, כל ההרים, הנהרות, האגמים, הימים והיבשות שהאדם עשוי לראות על פני האדמה, כל עונות השנה שהוא חווה, כל הדברים השוכנים על פני האדמה, ובהם צמחים, בעלי חיים, מיקרואורגניזמים ובני אדם, כפופים לריבונותו ולשליטתו של אלוהים. תחת ריבונותו ושליטתו של אלוהים, כל הדברים נוצרים או נעלמים בהתאם למחשבותיו, נוצרים חוקים ששולטים בקיום שלהם והם גדלים ומתרבים בהתאם להם. אין אדם או דבר שהוא מעל לחוקים האלה. מדוע? התשובה היחידה היא כזאת: זה בזכות סמכותו של אלוהים. או במלים אחרות, בזכות מחשבותיו של אלוהים ודברי אלוהים, בזכות הפעולות האישיות של אלוהים עצמו. פירושו של דבר שסמכותו של אלוהים ומחשבותיו של אלוהים הן שיוצרות את החוקים האלה, אשר משתנים בהתאם למחשבותיו, ושינויים אלה כולם מתרחשים או נמוגים למען תוכניתו. ניקח מגיפות, לדוגמה. הן מתפרצות ללא אזהרה, איש אינו יודע את מקורותיהן ולא את הסיבות המדויקות להתרחשותן, ובכל פעם שמגיפה מגיעה למקום מסויים, מי שנגזר גורלו אינו יכול לחמוק מאסון. המדע האנושי מבין כי המגיפות נגרמות על ידי התפשטות חיידקים זדוניים או מזיקים, והמדע האנושי אינו יכול לנבא את המהירות, ההיקף והשיטה שבה הם מועברים, ולא לשלוט בהם. על אף שבני האדם נלחמים במגיפה בכל האמצעים האפשריים, אין להם שליטה בזהותם של בני האדם או בעלי החיים שייפגעו באופן בלתי נמנע כשהמגיפה תפרוץ. הדבר היחיד שבני אדם יכולים לעשות הוא לנסות למנוע אותן, להתנגד להן ולחקור אותן. אך איש אינו יודע את הגורמים המקוריים המסבירים את תחילתה או סופה של כל מגיפה, ואיש אינו יכול לשלוט בהן. אל מול עלייתה והתפשטותה של מגיפה, האמצעי הראשון שנוקטים בני האדם הוא פיתוח חיסון, אך פעמים רבות המגיפה מתפוגגת מעצמה עוד לפני שהחיסון מוכן. מדוע מגיפות מתפוגגות? יש אומרים שהושגה שליטה בחיידקים ואילו אחרים אומרים שהן מתפוגגות בשל חילופי עונות השנה... באשר לשאלה אם הספקולציות הפראיות האלה תופסות, המדע אינו יכול להציע כל הסבר ולא לתת תשובה מדויקת. על האנושות להתמודד לא רק עם הספקולציות האלה אלא גם עם חוסר ההבנה של האנושות והפחד שלה מפני מגיפות. בסופו של דבר, איש אינו יודע מדוע מגיפות פורצות ומדוע הן מסתיימות. כיוון שלאנושות יש אמונה במדע בלבד והיא נשענת עליו באופן מלא ואינה מכירה בסמכות הבורא ואינה מקבלת את ריבונותו, היא לא תמצא את התשובה לעולם.

תחת ריבונותו של אלוהים, כל הדברים מתרבים, מתקיימים ומתים בזכות סמכותו וניהולו. יש דברים שבאים והולכים בשקט, והאדם אינו יכול לדעת מאין באו ולא לתפוס את הכללים שלהם הם מצייתים, לא כול שכן להבין את הסיבות לבואם וללכתם. על אף שהאדם יכול לשאת עדות, לשמוע או לחוות את כול המתרחש בקרב כול הדברים, על אף שלכולם יש השפעה על האדם ועל אף שהאדם תופס באופן תת-מודע את השגרתיות, הסדירות ואף את המוזרות של התופעות השונות, הוא בכול זאת אינו יודע דבר על רצון הבורא והמחשבות שמאחוריו. יש מאחוריהן סיפורים רבים, אמיתות נסתרות רבות. מכיוון שהאדם התרחק מן הבורא, מכיוון שהוא אינו מקבל את העובדה שסמכות הבורא שולטת בכול הדברים, הוא לעולם לא יידע ולא יבין כול דבר המתרחש תחת ריבונותו. בחלקן הגדול, שליטתו וריבונותו של אלוהים חורגות מגבולות הדמיון האנושי, הידע האנושי, ההבנה האנושית, מה שהמדע האנושי יכול להשיג. יכולותיה של האנושות שנבראה, אינן יכולות להתחרות בהן. יש האומרים, "כיוון שלא הייתם עדים לריבונותו של אלוהים בעצמכם, כיצד אתם יכולים להאמין שהכול כפוף לסמכותו?" לא תמיד לראות פירושו להאמין. לא תמיד לראות פירושו לזהות ולהבין. מאין אם כן באה האמונה? ביכולתי לומר בוודאות, "האמונה באה מן המידה והעומק של חששם של בני האדם מן המציאות והסיבות המקוריות לדברים, וניסיונם עמם". אם אתם מאמינים שאלוהים קיים, אך אינכם יכולים לזהות, כל שכן לתפוס, את עובדת שליטתו וריבונותו של אלוהים על כול הדברים, לעולם לא תודו בלבכם כי לאלוהים יש סמכות מעין זו וכי סמכותו של אלוהים הינה ייחודית. לעולם לא תקבלו באמת את הבורא כאדונכם, אלוהיכם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 121

גורל האנושות וגורל היקום אינם נפרדים מריבונותו של אלוהים

כולכם מבוגרים. חלקכם בגיל העמידה, חלקכם הגעתם לגיל הזיקנה. מלא מאמין למאמין, ומתחילת האמונה באלוהים לקבלת דבר אלוהים וחוויית עבודתו של אלוהים, כמה ידע היה לכם על ריבונותו של אלוהים? אילו תובנות רכשתם על הגורל האנושי? האם יכול אדם להשיג כול דבר שירצה בחייו? כמה דברים במהלך העשורים הספורים של קיומכם הצלחתם להגשים כפי שרציתם? כמה דברים לא התרחשו כמצופה? כמה דברים הגיעו כהפתעות נעימות? לכמה דברים אנשים עדיין ממתינים שיישאו פרי – מחכים באופן לא מודע לרגע הנכון, ממתינים לרצון השמיים? כמה דברים גורמים לאנשים להרגיש חסרי אונים ומתוסכלים? כול אדם מלא תקוות באשר לגורלו, ומצפה שכול דבר בחייו יתנהל כרצונו, שלא יחסרו לו מזון או בגדים, שעושרו יגדל בצורה מרשימה. איש אינו רוצה בחיים של עוני וקיפוח, מלאי קשיים, רדופי אסונות. אך בני האדם אינם יכולים לחזות את הדברים האלה ולא לשלוט בהם. אולי בעיני אחדים, העבר אינו אלא ערבוביה של חוויות. הם אינם לומדים לעולם מהו רצון השמיים ולא אכפת להם מהו. הם חיים את חייהם ללא מחשבה, בדומה לבעלי חיים, חיים מיום ליום, מבלי שיהיה להם אכפת מהו גורל האנושות, מדוע בני אדם חיים או כיצד עליהם לחיות. אנשים אלה מגיעים לגיל זיקנה מבלי שרכשו כול הבנה על הגורל האנושי, ועד לרגע מותם, אין להם מושג מהם החיים. אנשים כאלה הם מתים, הם ישויות ללא רוח, הם חיות. על אף שהם חיים בין כול הדברים, בני אדם מפיקים הנאה מן הדרכים הרבות שבהן העולם מספק את צורכיהם החומריים, על אף שהם רואים כיצד העולם החומרי הזה מתקדם בהתמדה, לחוויה שלהם – הדברים שלבם ורוחם חשים וחווים – אין כול קשר לדברים חומריים, ואין דבר חומרי שישמש לה תחליף. זוהי הכרה עמוקה בלב האדם, דבר-מה שלא ניתן לראות בעין בלתי מזויינת. הכרה זו טמונה בהבנתנו על חיי האדם והגורל האנושי ובהרגשתנו כלפיהם. והיא מובילה אותנו לא פעם לחשש, כי אדון בלתי נראה קובע את סדר כול הדברים, מתזמר הכול למען האדם. בין כול הדברים האלה, לא ניתן אלא לקבל את הסדרים והתזמורים של הגורל. יחד עם זאת, לא ניתן אלא לקבל את הדרך קדימה, שהבורא פרש לפנינו, את ריבונותו של הבורא על הגורל האנושי. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. יהיו אשר יהיו התובנה והעמדה שהאדם מחזיק בהן ביחס לגורל, איש אינו יכול לשנות את העובדה הזו.

לאן תלכו בכל יום, מה תעשו, במי או במה תפגשו, מה תאמרו, מה יקרה לכם – האם ניתן לנבא משהו מן הדברים האלה? בני אדם אינם יכולים לחזות את כול ההתרחשויות האלה, לא כול שכן לשלוט באופן התפתחותן. בחיים האירועים האלה, שלא ניתן לצפותם מראש, מתרחשים ללא הרף, והתרחשותם הינה יום-יומית. העליות והמורדות היום-יומיים והדרכים שבהן הם מתגלים או הדפוסים שבהם הם מתממשים, מהווים תזכורות תמידיות לאנושות על כך שדבר אינו מתרחש באקראי, שרצון האדם אינו יכול לשנות את מסלול ההתפתחות של הדברים האלה, ואת העובדה שהם בלתי נמנעים. כול דבר המתרחש מוסר אזהרה מן הבורא לאנושות, וכן מעביר מסר על כך שבני האדם אינם יכולים לשלוט בגורלם. יחד עם זאת, כול מאורע מהווה סתירה לשאיפתה ולרצונה הפראיים וחסרי התועלת של האנושות לקחת את גורלה בידיה. הם דומים לסטירות רבות עוצמה על לחייה של האנושות, הנוחתות בזו אחר זו והמאלצות את בני האדם לשקול מחדש את השאלה, מי שולט בגורלם בסופו של דבר. וכאשר שאיפותיהם ורצונותיהם מסוכלים ומתנפצים פעם אחר פעם, בני האדם מגיעים באופן טבעי לקבלה לא מודעת של מה שצופן בחובו הגורל וקבלה של המציאות, של רצון השמיים וריבונות הבורא. מן העליות והמורדות היום-יומיים האלה עד לגורלם של חיים אנושיים שלמים, אין דבר שאינו חושף את תכניות הבורא וריבונותו. אין דבר שאינו מעביר את המסר כי "לא ניתן לחרוג מסמכות הבורא", שאינו מעביר את האמת הנצחית כי "סמכות הבורא היא סמכות עליונה".

גורלם של האנושות והיקום שזור באופן הדוק בריבונותו של הבורא, קשור באופן שאינו ניתן להתרה לתזמורי הבורא. בסופו של דבר, לא ניתן להפרידו מסמכות הבורא. דרך חוקי כול הדברים, מגיע האדם לידי הבנה של תזמור הבורא וריבונותו. דרך כללי ההישרדות הוא תופש את שלטון הבורא. מגורלם של כול הדברים הוא מסיק מסקנות על הדרכים שבהן הבורא מפעיל עליהם את ריבונותו ושליטתו. ובמעגלי החיים של בני האדם וכול הדברים, האדם חווה באמת את התזמורים והסדרים שקובע הבורא לכול הדברים והיצורים החיים, ועֵד באמת לאופן שבו תזמורים וסדרים אלה באים במקום כול החוקים, הכללים והמוסדות הארציים, כול העוצמות והכוחות האחרים. לאור זאת מוכרחה האנושות להכיר בכך שאין ישות שנבראה, אשר יכולה להפר את ריבונותו של הבורא, שאין כוח שיכול להתערב באירועים ובדברים שנקבעו מראש על ידי הבורא, או לשנותם. על פי חוקים וכללים אלוהיים אלה, בני האדם וכול הדברים חיים ומתרבים, מדור לדור. האין זו ההתגלמות האמיתית של סמכות הבורא? על אף שהאדם רואה, בחוקים האובייקטיביים, את ריבונותו של הבורא והסדר שהוא קובע לכול האירועים והדברים, כמה בני אדם יכולים לתפוס את עיקרון ריבונותו של הבורא על היקום? כמה בני אדם יכולים באמת לדעת, לזהות ולקבל את ריבונותו של הבורא והסדר שהוא קובע לגורלם, ולהיכנע להם? לאחר שהאמין לעובדת ריבונותו של הבורא על כול הדברים, מי יאמין באמת ויכיר בכך שהבורא אף מכתיב את גורל חיי האדם? מי יכול להבין באמת את העובדה, שהגורל האנושי מונח בכף ידו של הבורא? איזו מין גישה על האנושות לאמץ כלפי ריבונותו של הבורא, כשהיא ניצבת מול העובדה שהוא שולט בגורל האנושות? זוהי החלטה שעל כול אדם העומד כעת מול העובדה הזו, לקבל למען עצמו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 122

שש נקודות המפנה בחיי אדם (קטעים נבחרים)

במהלך חייו, מגיע כל אדם לסדרה של נקודות מפנה מכריעות. אלה הם השלבים הבסיסיים והחשובים ביותר, שקובעים את גורל האדם בחייו. להלן תיאור קצר של אבני דרך אלה, שעל כול אדם לעבור במהלך חייו.

לידה: נקודת המפנה הראשונה

היכן האדם נולד, לאיזו משפחה הוא נולד, מינו, מראהו החיצוני ומועד לידתו: אלה הם פרטי נקודת המפנה הראשונה בחייו של אדם.

לאיש אין כול ברירה ביחס לחלקים אלה של נקודת המפנה הזו. כולם נקבעים זמן רב מראש על ידי הבורא. הם אינם מושפעים בשום דרך מן הסביבה החיצונית, ושום גורמים מעשה ידי אדם אינם יכולים לשנות את העובדות האלה, שהבורא קבע מראש. העובדה שאדם נולד, פירושה שהבורא כבר הגשים את השלב הראשון בגורל שסידר לאדם זה. כיוון שהוא קבע את כול הפרטים האלה זמן רב מראש, לאיש אין הכוח לשנות אף לא אחד מהם. יהיה אשר יהיה גורלו של האדם לאחר מכן, תנאי לידתו נקבעים מראש ונותרים כפי שהם. הם אינם מושפעים בשום דרך על ידי גורלו בחיים, ואינם משפיעים בשום דרך על ריבונותו של הבורא עליהם.

1) חיים חדשים נולדים מתוכניותיו של הבורא

אילו פרטים מנקודת המפנה הראשונה – מקום הלידה, המשפחה, המין, המראה החיצוני, מועד הלידה – יכול האדם לבחור? מובן מאליו שהלידה היא אירוע חולף: האדם נולד באופן לא רצוני, במקום מסויים, בזמן מסויים, למשפחה מסויימת, עם מראה חיצוני מסויים. הוא נעשה באופן לא רצוני בן לבית אב מסויים, יורש אילן יוחסין מסויים. אין לו ברירה בנקודת המפנה הראשונה הזו בחיים, אלא הוא נולד לסביבה שנקבעה על פי תוכניות הבורא, למשפחה מסויימת, עם מין ומראה חיצוני מסויימים, ובמועד מסוים הקשור באופן הדוק למהלך חייו. מה יכול האדם לעשות בנקודת מפנה מכרעת זו? בסיכומו של דבר, אין לו ברירה ביחס לאף לא אחד מן הפרטים האלה הנוגעים ללידתו. לולא קביעתו מראש של הבורא והנחייתו, חיים שבאו לעולם זה עתה לא היו יודעים לאן ללכת והיכן לשהות, לא היו להם קשרי משפחה, הם לא היו שייכים לשום מקום, לא היה להם בית של ממש. אך תודות לסידורים הקפדניים של הבורא, הם מתחילים את מסע חייהם כשיש להם מקום לשהות בו, הורים, מקום שאליו הם שייכים וקרובי משפחה. לכול אורך התהליך הזה, נקבע בואם של החיים החדשים האלה על ידי תוכניות הבורא, וכול דבר שיהיה ברשותם יוענק להם על ידי הבורא. מגוף הצף במרחב, שאין לו דבר, הוא הופך בהדרגה לאדם מוחשי, נראה לעין, בשר ודם, אחד מברואי אלוהים, שחושב, נושם וחש בחום וקור, שיכול להשתתף בכול הפעילויות הרגילות של ישות שנבראה בעולם החומרי ושיעבור את כל הדברים שעל אדם שנברא לחוות בחייו. קביעתה מראש של לידת אדם על ידי הבורא, פירושה שהוא יעניק לאדם זה את כול הדברים ההכרחיים להישרדותו. ובדומה לכך, העובדה שאדם נולד פירושה שהוא יקבל מן הבורא את כול הדברים הנחוצים להישרדות, כי משלב זה והלאה, הוא יחיה בצורה שונה, שהבורא מקיים אותה ושכפופה לריבונותו.

2) מדוע בני אדם שונים נולדים בנסיבות שונות

בני אדם אוהבים פעמים רבות לדמיין כי אילו נולדו מחדש, היה זה למשפחה מהוללת. אילו היו אשה, הם היו נראים כמו שלגייה והכול היו אוהבים אותם, ואילו היו גבר, הם היו הנסיך המקסים, שלא חסר לו דבר ושהעולם כולו נענה לקריאתו ולפקודתו. לא אחת יש מי שחי באשליות רבות באשר ללידתו ופעמים רבות אינו שבע רצון ממנה כלל, מתרעם על משפחתו, על מראהו החיצוני, על מינו ואף על מועד לידתו. אולם בני אדם לעולם אינם מבינים מדוע נולדו למשפחה מסויימת או מדוע יש להם מראה מסויים. הם אינם יודעים כי אין זה משנה היכן נולדו או כיצד הם נראים, הם עתידים למלא תפקידים שונים ולהגשים משימות שונות בניהולו של הבורא – מטרה זו לא תשתנה לעולם. בעיני הבורא, המקום שבו נולד האדם, מינו, מראהו החיצוני, כולם דברים ארעיים. הם סדרה של רישומים זעירים, סמלים קטנטנים בכול שלב של ניהול האנושות כולה על ידו. וייעודו וסופו האמיתיים של האדם אינם נקבעים על ידי לידתו בשלב מסויים כלשהו, אלא על ידי המשימה שהוא ממלא בכול גלגול חיים, על ידי שיפוטו של הבורא ביחס אליו כשתוכנית הניהול שלו תושלם.

נאמר כי לכול תוצאה יש סיבה, כי אין תוצאה ללא סיבה. וכך, לידתו של אדם קשורה בהכרח הן לחייו בהווה והן לחייו בעבר. אם מותו של אדם מסיים את פרק חייו הנוכחי, לידתו של אדם היא התחלה של מעגל חדש. אם מעגל ישן מייצג את חייו הקודמים של אדם, המעגל החדש הוא כמובן חייו הנוכחיים. מכיוון שלידת האדם קשורה לחיי העבר שלו וכן לחייו בהווה, המקום, המשפחה, המין, המראה החיצוני וגורמים אחרים כגון אלה, הנוגעים ללידתו, כולם קשורים בהם בהכרח. משמעות הדבר היא כי גורמי לידתו של אדם אינם מושפעים רק על ידי חיי העבר שלו, אלא נקבעים על ידי ייעודו בחיים הנוכחיים. הדבר מסביר את מגוון הנסיבות השונות שלתוכן נולדים בני אדם: יש שנולדים למשפחות עניות, אחרים למשפחות עשירות. יש שהם מפשוטי העם, ולאחרים יש שושלות מהוללות. יש שנולדים בצפון, ויש שבדרום. יש שנולדים במדבר, ואחרים בארצות ירוקות. לידתם של בני אדם אחדים מלווה בתרועות, צחוק וחגיגות, ואחרים מביאים עמם דמעות, אסון וצער. יש שעתידים לזכות להוקרה, בשעה שאחרים יושלכו הצידה בדומה לעשבים שוטים. יש שנולדים עם תווי פנים נאים, אחרים עם תווי פנים עקומים. יש בעלי מראה נחמד, ויש מכוערים. יש שנולדים בחצות, אחרים תחת שמש הצהריים הקופחת... לידתם של בני אדם מכול הסוגים נקבעת על ידי הגורל שהכין להם הבורא. לידתם קובעת את גורלם בחיים הנוכחיים וכן את התפקידים שימלאו והמשימות שיבצעו. כול זה כפוף לריבונותו של הבורא, נקבע מראש על ידו. איש אינו יכול לחמוק מן הגורל שנקבע לו, איש אינו יכול לשנות את נסיבות^[א] לידתו ואיש אינו יכול לבחור את גורלו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "את נסיבות".

דבר אלוהים היומי  מובאה 123

שש נקודות המפנה בחיי אדם (קטעים נבחרים)

גדילה: נקודת המפנה השנייה

בהתאם לסוג המשפחה שלה הם נולדים, בני אדם גדלים בסביבות ביתיות שונות ולומדים מהוריהם לקחים שונים. הדבר קובע את התנאים שבהם יגיע האדם לפרקו, והגדילה^[א] מייצגת את נקודת המפנה המכרעת השנייה בחיי האדם. אין צורך לומר, כי לבני אדם אין ברירה גם בנקודת המפנה הזו. גם היא קבועה ומוסדרת מראש.

1) הנסיבות שבהם האדם גדל נקבעות על ידי הבורא

אדם אינו יכול לבחור את בני האדם, האירועים או הדברים שתחת חינוכם והשפעתם יגדל. אדם אינו יכול לבחור, איזה ידע ואילו מיומנויות ירכוש, אילו הרגלים ייצור. אין לו זכות החלטה בשאלה מי יהיו הוריו ובני משפחתו, באיזו מין סביבה יגדל. יחסיו עם בני האדם, האירועים והדברים שבסביבתו, והאופן שבו ישפיעו על התפתחותו, כולם מעבר לשליטתו. אם כך, מי מחליט על הדברים האלה? מי קובע את סדרם? מכיוון שלבני אדם אין ברירה בעניין, מכיוון שהם אינם יכולים להחליט על הדברים האלה בעצמם ומכיוון שהם אינם נוצרים כמובן באופן טבעי, אין צורך לומר שיצירתם של כל האנשים, האירועים והדברים האלה היא בידי הבורא. כפי שהבורא מסדר את הנסיבות המסוימות סביב לידתו של כול אדם, הוא מסדר גם את הנסיבות המסוימות שבהן הוא גדל, אין צורך לומר זאת. אם לידתו של אדם מביאה עמה שינויים לבני האדם, האירועים והדברים שסביבו, גם גדילתו והתפתחותו של אדם זה ישפיעו עליהם בהכרח. לדוגמה, יש שנולדים למשפחות עניות, אך גדלים כשהם מוקפים בעושר. אחרים נולדים למשפחות אמידות, אך גורמים לעושרה של משפחתם להצטמצם, כך שהם גדלים בסביבה ענייה. לידתו של איש אינה נשלטת על ידי כלל קבוע, ואיש אינו גדל במערכת נסיבות קבועה ובלתי נמנעת. אין אלה דברים שאדם יכול לדמיינם או לשלוט בהם. הם תוצרים של גורלו ונקבעים על ידי גורלו. השורה התחתונה היא כמובן שהם נקבעים מראש לגורלו של האדם על ידי הבורא, הם נקבעים על ידי ריבונותו של הבורא על גורלו של אדם זה ותוכניותיו ביחס אליו.

2) הנסיבות השונות שבהן בני אדם גדלים, מובילות לתפקידים השונים

נסיבות לידתו של אדם קובעות ברמה הבסיסית את הסביבה והנסיבות שבהן יגדל, ובדומה לכך, הנסיבות שבהן האדם גדל הן תוצר של נסיבות לידתו. במהלך תקופה זו, האדם מתחיל ללמוד שפה, מוחו מתחיל לפגוש בדברים חדשים רבים ולהטמיעם, ובתהליך זה האדם גדל בהתמדה. הדברים שהאדם שומע באוזניו, רואה בעיניו וקולט במוחו, מעשירים ומחיים בהדרגה את עולמו הפנימי. בני האדם, האירועים והדברים שעמם הוא בא במגע, השכל הישר, הידע והכישורים שהוא לומד, ודרכי החשיבה שמהן הוא מושפע, שמוחדרות בו או שמלמדים אותו, כולם ינחו את גורלו בחיים וישפיעו עליו. השפה שהאדם לומד כשהוא גדל ודרך החשיבה שלו אינן נפרדות מן הסביבה שבה הוא מעביר את נעוריו, וסביבה זו כוללת את ההורים, האחים ואנשים אחרים, אירועים ודברים סביבו. כך מהלך התפתחותו של אדם נקבע על ידי הסביבה שבה הוא גדל, וכן תלוי בבני האדם, באירועים ובדברים שעמם הוא בא במגע במהלך תקופה זו. כיוון שהתנאים שבהם אדם גדל נקבעים זמן רב מראש, הסביבה שבה הוא חי תוך כדי תהליך זה נקבעת אף היא מראש כמובן. בחירותיו והעדפותיו של האדם אינם מכריעים לגביה, אלא תכניות הבורא, הנקבעות על ידי סידוריו הקפדניים של הבורא, ריבונותו של הבורא על גורל האדם בחייו, הם שמכריעים לגביה. כך האנשים שאדם כלשהו פוגש בהם במהלך גדילתו והדברים שעמם הוא בא במגע, כולם קשורים באופן בלתי נמנע לתזמור ולקביעת הסדר על ידי הבורא. בני אדם אינם יכולים לחזות קשרים הדדיים מורכבים מעין אלה, ואינם יכולים לשלוט בהם או להבינם עד תום. לדברים רבים ושונים ולאנשים רבים ושונים יש השפעה על הסביבה שבה אדם גדל, ואין אדם המסוגל לתזמר רשת כה עצומה של קשרים ולקבוע את סדרה. אין אדם או דבר, מלבד הבורא, שיכול לשלוט בהופעתם, נוכחותם והיעלמותם של כול בני האדם, האירועים והדברים השונים, ורשת קשרים עצומה כזו בדיוק היא שמעצבת את התפתחות האדם כפי שנקבע מראש על ידי הבורא, מעצבת את הסביבות השונות שבהן בני אדם גדלים, ויוצרת את התפקידים השונים הנחוצים לפעולת הניהול של הבורא, כשהיא מניחה יסודות מוצקים וחזקים לכך שבני אדם ימלאו את משימותיהם בהצלחה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי נכתב "זה".

דבר אלוהים היומי  מובאה 124

שש נקודות המפנה בחיי אדם (קטעים נבחרים)

עצמאות: נקודת המפנה השלישית

לאחר שהאדם עבר את גיל הילדות וההתבגרות והוא מגיע בהדרגה ובאופן בלתי נמנע לבגרות, הצעד הבא הוא להיפרד לחלוטין מנעוריו, לומר שלום להוריו, ולהתמודד עם הדרך שלפניו כמבוגר עצמאי. בשלב זה^[א], עליו לעמוד מול כל בני האדם, האירועים והדברים שעל מבוגר להתמודד עמם, לעמוד מול כל החלקים בגורלו אשר יופיעו במהרה. זוהי נקודת המפנה השלישית שעל האדם לעבור.

1) לאחר שנעשה עצמאי, האדם מתחיל לחוות את ריבונותו של הבורא

אם לידתו וגדילתו של האדם הם "תקופת הכנה" למסעו בחיים, המניחה את אבן הפינה לגורלו, הרי שעצמאותו של האדם היא מונולוג הפתיחה לגורלו בחיים. אם לידתו וגדילתו של האדם הן עושר שצבר לקראת גורלו בחיים, עצמאותו היא התקופה שבה הוא מתחיל להוציא את העושר הזה או להוסיף לו. כשהאדם עוזב את הוריו ונעשה עצמאי, התנאים החברתיים שמולם הוא עומד וסוג העבודה והקריירה הפתוח בפניו, נקבעים שניהם על ידי הגורל ואין להם שום קשר להוריו. יש שבוחרים מקצוע טוב להתמחות בו בלימודיהם הגבוהים, מוצאים בסופו של דבר עבודה משביעת רצון לאחר סיום לימודיהם ועושים צעד ראשון מנצח במסע חייהם. יש שלומדים ורוכשים שליטה בכישורים רבים ושונים, אך לעולם אינם מוצאים עבודה המתאימה להם ואינם מוצאים את מקומם, וודאי שאין להם קריירה. בתחילת מסע חייהם, הם מוצאים את עצמם מתוסכלים בכול צעד שהם עושים, רדופי בעיות, האפשרויות העומדות בפניהם עגומות וחייהם אפופים אי-ודאות. יש ששוקדים על לימודיהם, אך מחמיצים אך במעט את כל ההזדמנויות שלהם לקבל השכלה גבוהה, ונדמה שנגזר גורלם שלא להשיג הצלחה לעולם, כששאיפתם הראשונה במסע חייהם נמוגה באוויר. כשהם אינם יודעים^[ב] אם הדרך שלפניהם ישרה או סלעית, הם חשים לראשונה עד כמה ייעודו של האדם מלא משתנים, ולכן מביטים על החיים בתקווה ובחרדה. יש שעל אף שאין להם השכלה טובה, כותבים ספרים ומשיגים מידה מסוימת של תהילה. יש שהם אנאלפביתים כמעט לגמרי, אך מרוויחים כסף בעסקים וכך יכולים לפרנס את עצמם... העיסוק שהאדם בוחר, הדרך שבה הוא מתפרנס: האם יש לבני האדם שליטה על השאלה, אם בחירתם טובה או לא? האם בחירתם מתאימה לרצונותיהם והחלטותיהם? רוב בני האדם היו רוצים לעבודה פחות ולהרוויח יותר, לא לעמול בשמש ובגשם, להתלבש יפה, לזהור ולנצנץ בכול מקום, להתנשא גבוה מעל אחרים, ולהביא כבוד לאבותיהם. רצונותיהם של בני האדם כה מושלמים, אך כשבני אדם עושים את צעדיהם הראשונים במסע חייהם, הם מתחילים להבין בהדרגה, עד כמה בלתי מושלם הוא ייעוד האדם, ותופסים לראשונה באמת את העובדה, כי על אף שניתן לתכנן תכניות אמיצות לעתיד, על אף שניתן לפתח פנטזיות נועזות, לאיש אין היכולת או הכוח לממש את חלומותיו, איש אינו נמצא בעמדה המאפשרת לו לשלוט בעתידו. תמיד יהיה מרחק מסוים בין חלומותיו של האדם לבין המציאות שעליו להתמודד עמה. הדברים לעולם אינם כפי שהאדם היה רוצה שיהיו, ואל מול מציאות כזו, בני האדם לעולם אינם יכולים להשיג סיפוק או שביעות רצון. יש שאף ירחיקו לכת ככול שרק ניתן לדמיין, יקדישו מאמצים גדולים ויקריבו קורבנות גדולים למען פרנסתם ועתידם, בניסיון לשנות את גורלם. אך בסופו של דבר, גם אם יוכלו לממש את חלומותיהם ורצונותיהם באמצעות עבודתם הקשה, הם לעולם לא יוכלו לשנות את גורלם, ואין זה משנה באיזו עיקשות ינסו, לעולם לא יוכלו לחרוג ממה שהקצה להם הגורל. יהיו אשר יהיו ההבדלים ביכולת, במנת המשכל ובכוח הרצון, בני האדם כולם שווים בפני הגורל, שאינו מבחין בין הגדול לקטן, בין הגבוה לנמוך, בין המרומם לנחות. על העיסוק שהאדם יעסוק בו, מה שיעשה כדי להתפרנס וכמות העושר שיצבור בחייו, לא מחליטים הוריו, כישרונותיו, מאמציו או שאיפותיו, אלא הם נקבעים מראש על ידי הבורא.

2) עזיבת ההורים והתחלת מילויו הרציני של תפקיד האדם בתיאטרון החיים

כשהאדם מגיע לבגרות, הוא מסוגל לעזוב את הוריו ולצאת לדרך משלו, ובשלב זה הוא מתחיל באמת למלא את תפקידו, הערפל מתרומם מעל משימתו בחיים וזו מתבררת בהדרגה. לכאורה, הוא שומר עדיין על קשר הדוק עם הוריו, אך כיוון שלמשימתו ולתפקיד שהוא ממלא בחייו אין כל קשר לאימו ולאביו, בפועל קשר הדוק זה מתפרק אט אט כשהאדם נעשה בהדרגה עצמאי. מנקודת מבט ביולוגית, בני האדם עדיין אינם יכולים אלא להיות תלויים בהוריהם בדרכים לא מודעות, אך מבחינה אובייקטיבית, לאחר שבגרו לגמרי, יש להם חיים נפרדים לחלוטין מהוריהם והם ימלאו את התפקידים שהם מקבלים על עצמם באופן עצמאי. מלבד לידה וגידול ילדים, אחריותם של ההורים בחיי ילדיהם היא רק לספק להם סביבה רשמית שבה יוכלו לגדול, כי לדבר מלבד קביעתו מראש של הבורא אין השפעה על הגורל האנושי. איש אינו יכול לשלוט בסוג העתיד שיהיה לאדם. הוא נקבע זמן רב מראש, וגם הוריו אינם יכולים לשנות את גורלו. ככל שהדבר נוגע לגורל, כל אדם הוא עצמאי ולכל אדם גורל משלו. כך שהוריו של איש אינם יכולים להדוף את גורלו בחיים או להפעיל ולו את ההשפעה הקלה ביותר על התפקיד שימלא בחייו. ניתן לומר כי המשפחה שבה נקבע גורלו של האדם להיוולד והסביבה שבה הוא גדל אינן אלא תנאים מוקדמים למילוי משימתו בחיים. הם אינם קובעים בשום דרך את גורלו של האדם בחיים ולא את סוג הייעוד שבמסגרתו ימלא את משימתו. וכך, הוריו של איש אינם יכולים לסייע לו להגשים את משימתו בחיים ובאופן דומה, קרובי משפחתו של איש אינם יכולים לעזור לו לקחת על עצמו את תפקידו בחיים. האופן שבו יגשים את משימתו וסוג סביבת החיים שבה יבצע את תפקידו נקבעים לחלוטין על ידי גורלו בחיים. במילים אחרות, אין תנאים אובייקטיביים אחרים שיכולים להשפיע על משימתו של אדם, אשר נקבעת מראש על ידי הבורא. כל בני האדם מתבגרים בסביבה המסוימת שבה הם גדלים, ואחר כך בהדרגה, צעד אחר צעד, הם יוצאים לדרכם בחיים ומגשימים את הייעוד שתכנן להם הבורא, כשהם נכנסים באופן טבעי ולא רצוני לים האנושות רחב הידיים ומקבלים על עצמם את תפקידם בחיים, שבו הם מתחילים לממש את תחומי אחריותם כיצירים נבראים למען הדברים שהבורא קבע מראש, למען ריבונותו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "בשלב זה".

ב. בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "כשהם אינם יודעים".

דבר אלוהים היומי  מובאה 125

שש נקודות המפנה בחיי אדם (קטעים נבחרים)

נישואין: נקודת המפנה הרביעית

כשהאדם גדל ומתבגר, הוא מתרחק מהוריו ומן הסביבה שבה נולד וגדל, ובמקום זאת מתחיל לחפש כיוון לחייו ולחתור לקראת המטרות בחייו, בדרך חיים השונה מזו של הוריו. במהלך תקופה זו, איש אינו זקוק עוד להוריו, אלא לבן או בת זוג שעמם יוכל לחיות את חייו: בעל או רעיה, אדם שגורלו שזור עמו באופן הדוק. כך האירוע החשוב הראשון שבפניו עומד האדם בעקבות העצמאות הוא הנישואין, נקודת המפנה הרביעית שדרכה עליו לעבור.

1) לאיש אין ברירה באשר לנישואין

נישואין הם אירוע מרכזי בחיי האדם. זוהי התקופה שבה הוא מתחיל באמת לקחת על עצמו אחריות מסוגים שונים, מתחיל למלא בהדרגה משימות מסוגים שונים. בני אדם מטפחים אשליות רבות באשר לנישואין בטרם יחוו אותם בעצמם, וכול האשליות האלה נפלאות. נשים מדמיינות כי "החצי השני" שלהן יהיה הנסיך המקסים מהאגדות, וגברים מדמיינים כי יתחתנו עם שלגייה. הפנטזיות האלה מראות, שלכול אדם יש דרישות מסוימות מהנישואין, מערכת משלו של דרישות ואמות מידה. על אף שבתקופה רעה זו, בני אדם מופגזים ללא הרף במסרים מעוותים על הנישואין, שיוצרים דרישות נוספות רבות עוד יותר ונותנים לבני האדם מטען ועמדות משונות מסוגים שונים, כול אדם שחווה נישואין יודע, שאין זה משנה כיצד הוא מבין אותם, אין זה משנה מהי עמדתו כלפיהם, נישואין אינם עניין של בחירה אישית.

האדם פוגש באנשים רבים בחייו, אך איש אינו יודע מי יהיה לבן או בת זוגו בנישואין. על אף שלכל אחד יש רעיונות משלו ועמדות אישיות בנושא הנישואין, איש אינו יכול לחזות, מי יהיה לבסוף "החצי השני" האמיתי שלו, והמושגים שלו עצמו אינם נחשבים הרבה לצורך העניין. לאחר שפגשתם באדם המוצא חן בעיניכם, אתם יכולים לחזר אחרי האדם הזה, אך השאלה אם הוא או היא מעוניינים בכם, אם הוא או היא מסוגלים להיות לבן או לבת זוגכם, אינה החלטה שלכם. מושא חיבתכם אינו בהכרח האדם שעמו תוכלו לחלוק את חייכם. ובינתיים מישהו שמעולם לא ציפיתם לו, נכנס בשקט לחייכם והופך לבן או לבת זוגכם, הופך למרכיב החשוב ביותר בגורלכם, ל"חצי השני" שלכם, שגורלכם קשור בו באופן שאינו ניתן להתרה. וכך, על אף שיש מיליוני מערכות נישואין בעולם, כול אחת מהן שונה מן האחרת: כמה מערכות נישואין אינן מספקות, כמה מהן מאושרות; כמה מתפרשות על פני מזרח ומערב, כמה – על פני צפון ודרום; כמה מהן הן שידוכים מושלמים, כמה מהן הן בין בני זוג ממעמד שווה; כמה מהן מאושרות והרמוניות, כמה מהן כואבות ומלאות צער; כמה מהן מהוות מושא קנאה לאחרים, כמה מהן אינו מובנות וזוכות למבטים זועפים; כמה מהן מלאות שמחה, כמה מהן שטופות דמעות וגורמות לייאוש... במספר עצום זה של מערכות נישואין, מגלים בני אדם נאמנות ומחוייבות לנישואין לכול אורך החיים, אהבה, התקשרות ואי-יכולת להיפרד, השלמה ואי-הבנה או בגידה ואף שנאה. בין אם הנישואין עצמם מביאים עמם אושר או כאב, משימתו של כול אדם בנישואין נקבעת מראש על ידי הבורא ולא תשתנה. על הכול למלא אותה. והגורל האישי השוכן מאחורי כול מערכת נישואין אינו משתנה. הוא נקבע זמן רב מראש על ידי הבורא.

2) נישואין נולדים מגורלם של שני בני זוג

נישואין הם נקודת מפנה חשובה בחיי אדם. זהו תוצר של הגורל האנושי, חולייה בעלת חשיבות מכרעת בגורלו. הם אינם מושתתים על רצונו או העדפותיו האישיים של אדם כלשהו ואינם מושפעים מגורמים חיצוניים כלשהם, אלא נקבעים באופן מלא על ידי גורלם של שני הצדדים, על ידי הסידורים והקביעות מראש של הבורא באשר לגורלם של בני הזוג. על פניו, מטרת הנישואין היא להמשיך את המין האנושי, אך הנישואין באמת אינם אלא טקס שאדם עובר בתהליך מילוי משימתו. התפקידים שבני אדם ממלאים בנישואין אינם רק תפקידי גידול הדור הבא. אלה הם התפקידים השונים שהאדם לוקח על עצמו והמשימות שעליו למלא במהלך שמירת הנישואין. כיוון שלידתו של האדם משפיעה על שינויים של בני האדם, האירועים והדברים סביבו, הנישואין שלו ישפיעו עליהם אף הם באופן בלתי נמנע, ויתרה מכך, ישנו אותם בדרכים שונות.

כשהאדם נעשה עצמאי, הוא מתחיל את מסעו בחיים, אשר מוביל צעד אחר צעד לעבר בני האדם, האירועים והדברים הקשורים לנישואיו. ויחד עם זאת, האדם השני שירכיב נישואין אלה מתקרב, צעד אחר צעד, לעבר אותם בני האדם, האירועים והדברים. תחת ריבונותו של הבורא, שני בני אדם ללא קרבה ביניהם, אשר שותפים לגורלות הקשורים זה בזה, נכנסים בהדרגה למערכת נישואין והופכים באורח פלא למשפחה, "שני חגבים הנאחזים באותו החבל". כך כשהאדם נכנס למערכת נישואין, מסעו בחיים ישפיע על "החצי השני" שלו וייגע בו, ובדומה לכך, מסעו או מסעה של בן או בת זוגו בחיים, ישפיע על גורלו בחיים וייגע בו. במילים אחרות, גורלות אנושיים קשורים זה בזה, ואיש אינו יכול למלא את משימתו בחיים או לבצע את תפקידו באופן עצמאי לחלוטין מאחרים. ללידתו של האדם יש השפעה על שרשרת עצומה של מערכות יחסים. הגדילה כרוכה אף היא בשרשרת מורכבת של מערכות יחסים. ובדומה לכך, נישואין מתקיימים באופן בלתי נמנע בתוך רשת ענקית ומורכבת של קשרים אנושיים, שכול חבר בה מעורב ושמשפיעה על גורלו של כול מי שמהווה חלק ממנה. נישואין אינם תוצר של משפחותיהם של שני בני הזוג, הנסיבות שבהן גדלו, המראה החיצוני שלהם, גילם, תכונותיהם, כישרונותיהם או גורמים אחרים כלשהם, אלא הם נובעים ממשימה משותפת ומגורלות הקשורים זה בזה. זהו מקור הנישואין, תוצר של גורל אנושי אשר מתוזמר ומסודר על ידי הבורא.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 126

שש נקודות המפנה בחיי אדם (קטעים נבחרים)

צאצאים: נקודת המפנה החמישית

לאחר שנישא, מתחיל האדם לטפח את הדור הבא. אין לו זכות החלטה בשאלה, כמה ואילו מין ילדים יהיו לו. גם הדברים האלה נקבעים על ידי גורלו של האדם, שנקבע מראש על ידי הבורא. זוהי נקודת המפנה החמישית שדרכה על האדם לעבור.

אם אדם נולד כדי למלא את תפקיד ילדו של מישהו אחר, הוא מגדל את הדור הבא כדי למלא את תפקיד ההורה של מישהו אחר. שינוי תפקידים זה גורם לאדם לחוות שלבים שונים של החיים מנקודות מבט שונות. הוא אף מעניק לו מערכות שונות של חוויות חיים, שבהן הוא לומד להכיר את אותה ריבונות של הבורא, וכן את העובדה שאיש אינו יכול לחרוג מקביעתו מראש של הבורא ולא לשנותה.

1) לאדם אין שליטה במה שיקרה לצאצאיו

לידה, גדילה ונישואין, כולם גורמים לאכזבה מסוגים שונים ובדרגות שונות. יש שאינם שבעי רצון ממשפחתם או מן המראה החיצוני שלהם, יש שאינם אוהבים את הוריהם, יש שנוטרים טינה לסביבה שבה גדלו או מתלוננים עליה. ולרוב בני האדם, בין כל האכזבות האלה, הנישואין הם שגורמים לאי-שביעות הרצון הרבה ביותר. תהיה אשר תהיה מידת אי-שביעות רצונו של האדם מלידתו, בגרותו או נישואיו, כל אדם שעבר את הדברים האלה יודע שלא ניתן לבחור היכן ומתי ייוולד, כיצד ייראה, מי יהיו הוריו ומי יהיו בן או בת זוגם, אלא בפשטות יש לקבל את רצון השמיים. אך כשמגיעה העת לבני אדם לגדל את הדור הבא, הם משליכים את כל תשוקותיהם שלא הצליחו לממש במחצית הראשונה של חייהם על צאצאיהם, בתקווה שאלה יפצו אותם על כל האכזבות במחצית הראשונה של חייהם. כך מטפחים בני האדם כל מיני פנטזיות על ילדיהם: כי בנותיהם יגדלו ויהיו ליפהפיות מדהימות, בניהם – לאדונים נאים, כי בנותיהם יהיו תרבותיות וכישרוניות ובניהם – סטודנטים מבריקים וספורטאים מצטיינים, כי בנותיהם יהיו עדינות, מוסריות ונבונות ובניהם חכמים, מוכשרים ורגישים. הם מקווים כי בין אם צאצאיהם יהיו בנות או בנים, הם יכבדו את המבוגרים מהם, יתחשבו בהוריהם, יהיו אהובים על הכול ויזכו לשבחים מכל אדם... בשלב זה, תקוות לחיים נובטות מחדש ותשוקות חדשות ניצתות בלבם של בני האדם. בני האדם יודעים שהם חסרי אונים וחסרי תקווה בחיים האלה, שלא תהיה להם הזדמנות נוספת או תקווה נוספת, להתבלט ביחס לאחרים ושאין להם ברירה אלא לקבל את גורלם. וכך הם משליכים את כל תקוותיהם, רצונותיהם הלא ממומשים והאידיאלים שלהם, על הדור הבא, בתקווה שצאצאיהם יוכלו לעזור להם להגשים את חלומותיהם ולממש את רצונותיהם, שבנותיהם ובניהם יביאו תהילה לשם משפחתם, יהיו לאנשים חשובים, עשירים או מפורסמים. בקצרה, ברצונם לראות כי מזלם של ילדיהם עולה ומשגשג. תוכניותיהם של בני האדם והפנטזיות שלהם הן מושלמות. האין הם יודעים כי מספר הילדים שיהיו להם, מראם החיצוני, יכולותיהם של ילדיהם וכו', אינם החלטה שלהם כלל ועיקר, כי גורל ילדיהם אינו מונח בכף ידם? בני האדם אינם אדונים לגורלם, אולם הם מקווים לשנות את גורל הדור הבא. הם חסרי אונים להימלט מגורלם שלהם, אולם מנסים לשלוט בגורל בניהם ובנותיהם. האין הם מעריכים את עצמם יתר על המידה? האין זו טיפשות ובורות מצד האדם? בני אדם יעשו כל מאמץ למען צאצאיהם, אך בסופו של דבר תוכניותיהם ותשוקותיהם אינן יכולות להכתיב מה מספר הילדים שיהיו להם ומה יהיה אופיים. יש אנשים שהם חסרי פרוטה אך מולידים ילדים רבים. יש שהם עשירים, אך אין להם ילדים כלל. יש שרוצים בבת, אך משאלה זו אינה ניתנת להם. יש שרוצים בבן, אך אינם מצליחים להוליד בן זכר. יש שבעיניהם ילדים הם ברכה. בעיני אחרים, הם קללה. יש זוגות נבונים שמולידים ילדים קשי תפיסה. יש הורים חרוצים וישרים, אך הילדים שהם מגדלים הם עצלנים. יש הורים טובי לב והוגנים, אך יש להם ילדים ערמומיים ומרושעים. יש הורים שהם בריאים בנפשם ובגופם, אך מולידים ילדים מוגבלים. יש הורים שהם פשוטים ולא מצליחים, אך יש להם ילדים המגיעים להישגים גדולים. יש הורים במעמד נמוך, שיש להם ילדים העולים לגדולה...

2) לאחר שגידלו את הדור הבא, רוכשים בני אדם הבנה חדשה על הגורל

רוב בני האדם אשר נישאים, עושים זאת בסביבות גיל שלושים, ובשלב זה בחיים אין לאדם כול הבנה על הייעוד האנושי. אך כשבני אדם מתחילים לגדל ילדים, כשצאצאיהם גדלים, הם צופים בדור החדש כשהוא חוזר על החיים ועל כול החוויות של הדור הקודם, רואים כיצד עברם שלהם משתקף בהם ומבינים כי את הדרך שבה הולך הדור הצעיר, בדומה לדרכם שלהם, לא ניתן לתכנן או לבחור. אל מול עובדה זו, אין להם ברירה אלא להודות בכך שגורלו של כול אדם נקבע מראש. ומבלי להבין זאת לגמרי, הם מניחים בהדרגה בצד את רצונותיהם, והתשוקות שבלבם מבליחות וכבות... במהלך תקופה זו, האדם עבר כבר את רוב אבני הדרך החשובות בחיים והשיג הבנה חדשה של החיים, אימץ גישה חדשה. למה יכול לצפות אדם בגיל הזה מן העתיד ולאילו אפשרויות עתידיות הוא יכול לייחל? איזו אישה בת חמישים חולמת עדיין על הנסיך המקסים? איזה גבר בן חמישים מחפש עדיין את שלגייה שלו? איזו אשה בגיל העמידה מקווה עדיין להפוך מברווזון מכוער לברבור? האם לרוב הגברים המבוגרים יש דחף לקריירה הזהה לזה של גברים צעירים? לסיכום בין אם האדם הוא גבר או אישה, רבים הסיכויים שלכול מי שמגיע לגיל הזה תהיה גישה רציונלית ומעשית יחסית כלפי נישואין, משפחה וילדים. לאדם כזה לא נותרו ברירות, ביסודו של דבר, לא נותר דחף לקרוא תיגר על הגורל. ככול שהדבר נוגע לניסיון האנושי, מייד כשהאדם מגיע לגיל הזה, הוא מפתח באופן טבעי את הגישה הזו: "יש לקבל את הגורל, לילדיי יש מזל משלהם, גורל האדם נקבע על ידי השמים". רוב בני האדם שאינם מבינים את האמת, לאחר שעמדו בכול העליות והמורדות, התסכולים והקשיים של העולם הזה, יסכמו את תובנותיהם על חיי האדם בשתי מלים: "זה הגורל!" על אף שביטוי זה כולל בתוכו את מסקנתם והבנתם של בני האדם החילונים ביחס לגורל האנושי, על אף שהוא מבטא את חוסר האונים של האנושות וניתן לומר שהוא חודר ומדויק, הוא רחוק מאוד מהבנתה של ריבונות הבורא, ובפשטות אינו תחליף לידיעה על סמכותו של הבורא.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 127

האמונה בגורל אינה תחליף להכרת ריבונותו של הבורא

לאחר שהייתם חסידיו של אלוהים במשך שנים כה רבות, האם יש הבדל מהותי בין הידע שלכם על הגורל לבין זה של בני האדם החילונים? האם הבנתם באמת את קביעתו מראש של הבורא ולמדתם להכיר באמת את ריבונותו של הבורא? יש בני אדם שמבינים לעומק את הביטוי "זה הגורל", אך הם אינם מאמינים כלל בריבונותו של אלוהים, אינם מאמינים כי גורל אנושי מסודר ומתוזמר על ידי אלוהים ואינם מוכנים להישמע לריבונותו של אלוהים. בני אדם כאלה כמו נסחפים באוקיינוס, מושלכים על ידי הגלים, נסחפים עם הזרם, ללא ברירה אלא להמתין באופן פסיבי ולהשלים עם הגורל. אולם הם אינם מכירים בכך שהגורל האנושי כפוף לריבונותו של אלוהים. הם אינם יכולים ללמוד להכיר את ריבונותו של אלוהים ביוזמתם ובכך להשיג ידע על סמכותו של אלוהים, להישמע לתזמורי אלוהים ולהסדריו, לחדול להתנגד לגורל ולחיות תחת השגחתו, הגנתו והנחייתו של אלוהים. במילים אחרות, קבלת הגורל אינה זהה לציות לריבונותו של אלוהים. אמונה בגורל אין פירושה שהאדם מקבל את ריבונותו של אלוהים, מכיר בה ומכיר אותה. אמונה בגורל היא רק הכרה באמת ובתופעות החיצוניות. זה שונה מן הידיעה כיצד הבורא שולט בגורל האנושות, מן ההכרה בכך שהבורא הוא מקור הריבונות על גורלם של כל הדברים, ועוד יותר שונה מן הציות לתזמוריו ולהסדריו של הבורא לגורל האנושות. אם אדם רק מאמין בגורל – ואף אם יש לו תחושה עמוקה בקשר לכך – אך אינו מסוגל לדעת ולהכיר על ידי כך את ריבונותו של הבורא על גורל האנושות, להישמע לה ולקבלה, אזי חייו בכל זאת יהיו טרגדיה, חיים שהיו לשווא, חלל ריק. הוא בכל זאת לא יוכל לבוא אל ריבונותו של הבורא, להיות לאדם שנברא במובן האמיתי ביותר של הביטוי וליהנות מדעה חיובית של הבורא עליו. על אדם שיודע וחווה באמת את ריבונותו של הבורא, להיות במצב אקטיבי, לא במצב פסיבי או בחוסר אונים. גם אם אדם כזה יקבל את העובדה שלכל הדברים יש גורל, עליו להיות בעל הגדרה מדויקת לחיים ולגורל: כל גלגול חיים כפוף לריבונותו של הבורא. כשהאדם מביט לאחור על הדרך שבה הלך, כשהוא נזכר בכל שלב במסעו, הוא רואה שבכל צעד, בין אם דרכו הייתה קשה או קלה, אלוהים הנחה את נתיבו ותכנן אותו. היו אלה הסידורים הקפדניים של אלוהים, תכנונו הקפדני, שהובילו אותו בלי דעת עד ליום הזה. להיות מסוגל לקבל את ריבונותו של הבורא, לקבל את ישועתו – איזה מזל גדול הוא זה! אם עמדתו של האדם כלפי הגורל היא שלילית, הדבר מוכיח שהוא מתנגד לכל דבר שאלוהים סידר לו, שאין לו גישה צייתנית. אם גישתו כלפי ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי חיובית, אזי כשהוא מביט לאחור על מסעו, כשהוא מתמודד באמת עם ריבונותו של אלוהים, הוא ירצה להישמע לכל דבר שאלוהים קבע את סדרו ויהיה נחוש יותר בדעתו ובטוח יותר בעצמו כדי להניח לאלוהים לתזמר את גורלו ולחדול להתמרד נגד אלוהים. כי הוא רואה שכשהוא אינו מבין את הגורל, כשהוא אינו מבין את ריבונותו של אלוהים, כשהוא מגשש את דרכו קדימה בעקשנות, מתנודד ומועד מבעד לערפל, המסע קשה מדי, מצער מדי. לכן כאשר בני אדם מכירים בריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי, החכמים שבהם בוחרים להכיר ולקבל אותה, להיפרד לשלום מן הימים מלאי הכאב שבהם ניסו לבנות להם חיים טובים במו ידיהם ולחדול להיאבק נגד הגורל ולחתור לקראת "מטרות החיים שלהם", כביכול, בדרכם שלהם. כשאין לאדם אלוהים, כשהאדם אינו יכול לראות את אלוהים, כשהוא אינו יכול לזהות בבירור את ריבונותו של אלוהים, כל יום הוא חסר משמעות, חסר ערך, אומלל. בכל מקום שבו האדם יימצא, יהיה עיסוקו אשר יהיה, אמצעי מחייתו והחתירה למטרותיו אינם מביאים עמם דבר מלבד צער אינסופי וסבל שלא ניתן להפיגו, כך שהוא אינו יכול לשאת להביט לאחור. רק כשהאדם יקבל את ריבונותו של הבורא, יישמע לתזמוריו ולהסדריו ויבקש לו חיים אנושיים אמיתיים, הוא יתחיל להשתחרר בהדרגה מכל הצער והסבל וייפטר מכל הריקנות שבחיים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 128

רק מי שנשמע לריבונות הבורא יכול להשיג חופש אמיתי

כיוון שבני אדם אינם מכירים בתזמורי הבורא ובריבונותו של הבורא, הם עומדים תמיד מול הגורל בהתרסה, עם גישה מרדנית, ושואפים תמיד להשליך מעליהם את סמכותו של אלוהים וריבונותו ואת הדברים שצופן בחובו הגורל, בתקוות שווא לשנות את נסיבותיהם הנוכחיות ואת גורלם. אך הם אינם יכולים להצליח לעולם. הם מתוסכלים בכול אשר יפנו. המאבק הזה, אשר מתרחש בעומק נשמתו של האדם, הוא מאבק כואב. הכאב בלתי נשכח ובמשך כול הזמן, האדם מבזבז את חייו. מהו הגורם לכאב הזה? האם הסיבה היא ריבונותו של אלוהים או מפני שהאדם נולד ללא מזל? מובן שאף אחת מן האפשרויות אינה נכונה. בשורה התחתונה, הסיבה היא הדרכים שבהן בני אדם בוחרים ללכת ולחיות את חייהם. יש בני אדם שאולי לא הבינו את הדברים האלה. אך כשאתם יודעים באמת, כשאתם מגיעים להכרה אמיתית בכך שלאלוהים יש ריבונות על הגורל האנושי, כשאתם מבינים באמת שכול דבר שאלוהים תכנן והחליט למענכם הוא זכות גדולה והגנה גדולה, אתם מרגישים כיצד כאבכם נעשה בהדרגה קל יותר וכול שלמותכם נעשית רגועה, חופשית, משוחררת. אם לשפוט על פי מצבם של רוב בני האדם, על אף שברמה סובייקטיבית אין ברצונם להמשיך לחיות כפי שחיו בעבר, על אף שהם רוצים בהקלה לכאבם, מבחינה אובייקטיבית הם אינם יכולים להתמודד באמת עם ערכה ומשמעותה המעשיים של ריבונות הבורא על הגורל האנושי. הם אינם יכולים להכיר באמת בריבונותו של הבורא ולהישמע לה, לא כל שכן לדעת כיצד לבקש ולקבל את תזמורי הבורא וסידוריו. לפיכך, אם בני אדם אינם יכולים להכיר באמת בעובדה שלבורא יש ריבונות על הגורל האנושי ועל כול הדברים, אם הם אינם יכולים להיכנע באמת לריבונות הבורא, יהיה להם קשה שלא להיות מונעים על ידי המושג כי "גורל האדם הוא בידיו" ולא להיות כבולים על ידו, יהיה להם קשה לנער מעליהם את כאב מאבקם העז נגד הגורל וריבונות הבורא, ואין צורך לומר שיהיה להם גם קשה להיות משוחררים וחופשיים באמת, להיות לאנשים העובדים את אלוהים. יש דרך פשוטה ביותר להשתחרר מן המצב הזה: להיפרד לשלום מדרך החיים הקודמת, להיפרד מן המטרות הקודמות בחיים, לסכם ולנתח את אורח החיים, השקפת החיים, העיסוקים, הרצונות והאידיאלים הקודמים, ואחר כך להשוותם לרצון אלוהים ודרישותיו מהאדם, ולבדוק אם יש בהם התואמים את רצונו ודרישותיו של אלוהים, אם איזה מהם מוביל לערכים הנכונים בחיים, מוביל את האדם להבנה רבה יותר של האמת ומאפשר לו לחיות באנושיות ובצלם אנוש. כשתחקרו שוב ושוב ותנתחו בקפידה את המטרות השונות שבני אדם חותרים אליהן בחיים ואת דרכי החיים השונות שלהם, תגלו כי אף לא אחת מהן מתאימה לכוונה המקורית שהיתה לבורא כאשר ברא את האנושות. כולן מרחיקות את בני האדם מריבונותו ודאגתו של הבורא. כולן מלכודות אשר גורמות לבני האדם לשחיתות ואשר מובילות אותם לגיהינום. לאחר שתבינו זאת, תהיה משימתכם להניח בצד את השקפתכם הישנה על החיים, להתרחק ממלכודות שונות, להניח לאלוהים לשלוט בחייכם ולקבוע לכם סידורים, לנסות רק להיכנע לתזמוריו של אלוהים ולהנחייתו, שלא תהיה לכם ברירה, ולהיות לאנשים העובדים את אלוהים. הדבר נשמע קל, אך קשה לעשותו. יש בני אדם שיכולים לשאת את הכאב שבכך, ואחרים לא. יש שמוכנים להישמע, ואחרים לא. למי שאינו מוכן, אין רצון ונחישות לעשות זאת. הוא מודע בבירור לריבונותו של אלוהים, יודע היטב כי אלוהים הוא שמתכנן ומסדר את הגורל האנושי, אך בכול זאת נאבק ובועט, בכול זאת אינו משלים עם הפקדת גורלו ביד אלוהים ועם הכניעה לריבונותו של אלוהים, ויתרה מכך, הוא מתנגד לתזמוריו וסידוריו של אלוהים. לכן יהיו תמיד אנשים שירצו לבדוק בעצמם, למה הם מסוגלים. הם חפצים לשנות את גורלם במו ידיהם או להשיג אושר בכוחם שלהם, לבדוק אם יוכלו לחרוג מגבולות סמכותו של אלוהים ולהתעלות על פני ריבונותו של אלוהים. העצב במצבו של האדם אינו על כך שהאדם שואף לחיים מאושרים, לא שהוא חותר לעושר ותהילה או נאבק נגד גורלו מבעד לערפל, אלא על כך שלאחר שראה את קיומו של אלוהים, לאחר שלמד את העובדה שלבורא יש ריבונות על הגורל האנושי, הוא בכול זאת אינו יכול לתקן את דרכיו, אינו יכול לחלץ את רגליו מתוך הבוץ, אלא מקשה את לבו ומתמיד בשגיאותיו. הוא מעדיף להמשיך לדשדש בבוץ, להתחרות בעיקשות בריבונותו של אלוהים, להתנגד לה עד הסוף המר, ללא כל שמץ של מוסר כליות, ורק כשהוא שוכב שבור ומדמם הוא מחליט לבסוף לוותר ולסגת. זהו הצער האמיתי על האדם. לכן אני אומר, מי שבוחר להיכנע הוא חכם ומי שבוחר להימלט הוא עקשן.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 129

שש נקודות המפנה בחיי אדם (קטעים נבחרים)

מוות: נקודת המפנה הששית

לאחר מהומה כה רבה, תסכולים ואכזבות כה רבים, לאחר שמחות ועצבונות ועליות ומורדות כה רבים, לאחר שנים בלתי נשכחות כה רבות, לאחר שצפה בעונות השנה המתחלפות פעם אחר פעם, עובר האדם את אבני הדרך החשובות בחיים מבלי שישים לב, ובבת אחת הוא מוצא את עצמו בשנות הדעיכה שלו. סימני הזמן טבועים על פני כול גופו: הוא אינו יכול עוד לעמוד זקוף, ראש מלא שיער כהה הופך לבן, עיניים צלולות ומבריקות נעשות עמומות ומתערפלות, ועור חלק וגמיש נעשה מקומט ומכוסה כתמים. השמיעה נחלשת, השיניים מתרופפות ונושרות, התגובות נעשות מעוכבות, התנועות נעשות איטיות... בשלב זה, האדם נפרד לגמרי משנות נעוריו מלאות התשוקה ונכנס לדמדומי חייו: הזיקנה. לאחר מכן הוא יתמודד עם המוות, נקודת המפנה האחרונה בחיי האדם.

1) רק הבורא מחזיק בכוח החיים והמוות על האדם

אם גורל לידתו של האדם נקבע על פי חייו הקודמים, מותו מסמן את סופו של גורל זה. אם לידתו של האדם היא התחלת משימתו בחיים האלה, מותו מסמן את סופה של משימה זו. כיוון שהבורא קבע מערכת נסיבות קבועה ללידתו של האדם, אין צורך לומר שהוא אף סידר מערכת קבועה של נסיבות למותו. במילים אחרות, איש אינו נולד במקרה, מותו של איש אינו מגיע באופן בלתי צפוי והן הלידה והן המוות קשורים בהכרח לחייו הקודמים והנוכחיים של האדם. נסיבות לידתו ומותו של אדם נקבעות בשני המקרים על ידי הבורא. זהו ייעודו של האדם, גורלו של האדם. מאחר שישנם הסברים רבים ללידתו של האדם, גם מותו של כל אדם יתרחש באופן טבעי במסגרת מערכת של נסיבות מיוחדות לו, זו הסיבה למשך החיים השונה של בני האדם ולאופנים ולמועדים השונים של מותם. יש בני אדם חזקים ובריאים, שמתים צעירים. אחרים חלשים וחולניים, אך הם חיים עד גיל זקנה והולכים לעולמם בשלווה. יש הנספים מסיבות לא טבעיות, אחרים מתים מוות טבעי. יש המסיימים את חייהם הרחק מביתם, אחרים עוצמים את עיניהם בפעם האחרונה כשיקיריהם לצדם. יש המתים באוויר, אחרים מתחת לאדמה. יש השוקעים אל מתחת למים, אחרים אובדים באסונות. יש המתים בבוקר, אחרים בלילה... הכול רוצים בלידה מהוללת, בחיים נוצצים ובמוות מזהיר, אך איש אינו יכול לחרוג מייעודו, איש אינו יכול לחמוק מריבונותו של הבורא. זהו גורל האדם. האדם יכול לתכנן תוכניות מכול הסוגים לעתידו, אך איש אינו יכול לתכנן את האופן והמועד של לידתו ושל פרידתו מן העולם. על אף שבני אדם עושים כמיטב יכולתם כדי להימנע מבואו של המוות ולהתנגד לו, בכל זאת המוות מתקרב בשקט, ללא ידיעתם. איש אינו יודע מתי וכיצד ימות, לא כל שכן היכן יקרה הדבר. מובן שכוח החיים והמוות אינו בידי האנושות, ולא בידי ישות כלשהי בעולם הטבע, אלא בידי הבורא, שסמכותו ייחודית. חייה ומותה של האנושות אינם תוצר של חוק כלשהו בעולם הטבע, אלא תוצאה של ריבונות סמכותו של אלוהים.

2) מי שאינו מכיר את ריבונות הבורא, יהיה רדוף פחד מוות

כשהאדם מגיע לגיל זיקנה, האתגרים שהוא עומד מולם אינם פרנסת המשפחה או ביסוס שאיפותיו הגדולות בחיים, אלא כיצד להיפרד מחייו, כיצד לפגוש את סוף חייו, כיצד להתייחס לתקופה שבסוף קיומו. על אף שעל פני השטח נדמה כי בני אדם אינם מקדישים למוות תשומת לב רבה, איש אינו יכול להימנע מחקירת הנושא, כי איש אינו יודע אם מעברו האחר של המוות יש עולם אחר, עולם שבני אדם אינם יכולים לתפוס או להרגיש, עולם שעליו אין הם יודעים דבר. הדבר גורם לבני אדם לפחד להתמודד עם המוות פנים אל פנים, לפחד להתעמת עמו כפי שעליהם לעשות, ובמקום זאת הם עושים כמיטב יכולתם כדי להימנע מן הנושא. וכך, הוא ממלא כל אדם ביראת מוות ומוסיף מסך של מסתורין לעובדת חיים בלתי נמנעת זו, מטיל צל תמידי על לבו של כול אדם.

כשהאדם מרגיש שגופו מידרדר, כשהוא חש שהוא מתקרב למוות, הוא מרגיש אימה מעורפלת, פחד שאינו ניתן לביטוי. פחד המוות גורם לאדם להרגיש בודד וחסר אונים מאי-פעם, ובשלב זה הוא שואל את עצמו: מאין בא האדם? לאן הולך האדם? האם כך עומד האדם למות, כשחייו חלפו על פניו ביעף? האם זוהי התקופה המסמנת את סוף חיי האדם? מהי בסופו של דבר משמעות החיים? מהו אחרי הכול ערכם של החיים? האם הוא קשור לעושר ותהילה? האם הוא קשור לגידול משפחה? ... בין אם האדם חשב על שאלות ספציפיות אלה ובין אם לא, ובין אם הוא מרגיש את המוות באופן עמוק ובין אם לא, בעומק לבו של כול אדם יש תמיד רצון לחקור את המסתורין, הרגשה של אי-הבנה באשר לחיים, ובערבוביה עם כול אלה, סנטימנטליות ביחס לעולם, אי-נכונות לעזוב. ייתכן שאיש אינו יכול לבטא בבירור ממה בדיוק פוחד האדם, מהו הדבר שאותו רוצה האדם לחקור, בקשר למה הוא סנטימנטלי ומה אין לו רצון להותיר מאחור...

מכיוון שהם פוחדים מהמוות, בני אדם דואגים הרבה יותר מדי. מכיוון שהם פוחדים מהמוות, יש דברים כה רבים שמהם הם אינם יכולים להרפות. כשהם עומדים למות, יש הדואגים בקשר לדבר זה או אחר. הם דואגים לילדיהם, ליקיריהם, לעושרם, כאילו על ידי הדאגה יוכלו למחוק את הסבל והאימה שהמוות מביא עמו, כאילו על ידי שמירה על מעין אינטימיות עם החיים, ביכולתם להימלט מחוסר האונים והבדידות אשר נלווים למוות. בעומק לבו של האדם, נח פחד לא ברור, פחד מפני הפרידה מיקיריו, מכך שלעולם לא יביט שוב בשמיים הכחולים, לעולם לא יביט שוב בעולם החומרי. נשמה בודדה, הרגילה לחברת יקיריה, מסרבת להרפות מאחיזתה ולעזוב, כשהיא לבדה לגמרי, לעולם לא ידוע ולא מוכר.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 130

חיים שעברו בחיפוש אחר עושר ותהילה, יותירו את האדם כשהוא אובד עצות אל מול המוות

בזכות ריבונותו של אלוהים והדברים שהוא קובע מראש, נשמה בודדה שהחלה את דרכה כשהיא חסרת כול, רוכשת הורים ומשפחה, את ההזדמנות להיות חברה במין האנושי, את ההזדמנות לחוות חיים אנושיים ולראות את העולם. היא אף רוכשת את ההזדמנות לחוות את ריבונות הבורא, להכיר את נפלאות הבריאה על ידי הבורא, ויותר מכל, להכיר את סמכות הבורא ולהיות כפופה לה. אך רוב בני האדם אינם מנצלים באמת את ההזדמנות הנדירה והחולפת הזו. האדם מבזבז אנרגיה של חיים שלמים במאבק נגד הגורל, מבזבז את כול זמנו כשהוא מתרוצץ בניסיון להאכיל את משפחתו ונע הלוך ושוב בין עושר למעמד. הדברים שבני אדם מוקירים הם משפחה, כסף ותהילה. הם רואים בדברים האלה את הערכים החשובים ביותר בחיים. כול בני האדם מתלוננים על גורלם, אך בכול זאת מדחיקים את השאלות שחיוני יותר מכל לבחון ולהבין: מדוע האדם חי, כיצד על האדם לחיות, מהם ערכם ומשמעותם של החיים. כול חייהם, יהיה אשר יהיה מספר שנות החיים האלה, הם רק מתרוצצים בחיפוש אחר עושר ותהילה, עד שנעוריהם חולפים, עד ששיערם מלבין ופניהם מתכסות קמטים, עד שהם מבינים שעושר ותהילה אינם יכולים לעצור את שקיעתם לעבר הסניליות, שכסף אינו יכול למלא את הריקנות שבלב; עד שהם מבינים שאיש אינו פטור מחוק הלידה, ההזדקנות, החולי והמוות, שאיש אינו יכול להימלט ממה שטומן בחובו הגורל. רק כשהם נאלצים לעמוד מול נקודת המפנה האחרונה בחיים, הם תופסים באמת שגם אם בבעלותו רכוש בשווי מיליונים, גם אם הוא בעל פריבילגיות ומעמד גבוה, איש אינו יכול להימלט מן המוות, כול אדם ישוב למעמדו המקורי: נשמה בודדה וחסרת כול. כשיש לאדם הורים, הוא מאמין כי הוריו הם הכול; כשיש לו רכוש, הוא חושב שכסף הוא הגורם העיקרי שתומך בו, שהוא אמצעי המחייה שלו; כשלבני אדם יש מעמד, הם נאחזים בו בחוזקה והיו מסכנים את חייהם למענו. רק כשבני האדם עומדים לעזוב את העולם הזה, הם מבינים כי הדברים שהקדישו את חייהם למרדף אחריהם, אינם אלא עננים בני חלוף, שאין ביכולתם להיאחז באף לא אחד מהם, שאין ביכולתם לקחת אף לא אחד עמם, שאף לא אחד מהם יכול לפטור אותם מן המוות, שאף לא אחד מהם יכול לשמש חברה או נחמה לנשמה בודדה בדרכה חזרה, ומעל לכול, אף לא אחד מהם יכול להעניק לאדם ישועה, לאפשר לו להתעלות על המוות. עושר ותהילה שהאדם רוכש בעולם החומרי נותנים לו סיפוק זמני, עונג חולף, תחושה שקרית של נוחות, וגורמים לו לאבד את דרכו. וכך, כשבני האדם מתרוצצים במרחבי ים האנושות הגדול, כמהים לשלווה, לנחמה ולשקט נפשי, שוקעים פעם אחר פעם מתחת לגלים, כשבני האדם טרם ביררו את השאלות שחיוני להבינן – מאין הם באים, מדוע הם חיים, לאן הם הולכים וכן הלאה – הם מתפתים לעושר ותהילה, אשר מטעים אותם ושולטים בהם, הם הולכים לאיבוד באופן בלתי הפיך. הזמן טס, השנים חולפות כהרף עין. בטרם יבין זאת, נפרד האדם מן השנים הטובות ביותר בחייו. כשקרבה שעתו להיפרד מן העולם, הוא מגיע להבנה ההדרגתית שכול דבר בעולם מתרחק ממנו, שאין ביכולתו להיאחז עוד בדברים שהיו ברשותו. אז הוא חש באמת כי עדיין אין בבעלותו דבר, בדומה לתינוק מיילל שהגיח זה עתה אל העולם. בשלב זה, חש האדם כורח להרהר במה שעשה בחייו, בערך החיים, במשמעותם, בסיבה לכך שבא לעולם. ובשלב זה, הוא שואף במידה הולכת וגוברת לדעת, אם יש באמת חיים לאחר המוות, אם גן העדן קיים באמת, אם יש באמת גמול... ככול שהוא מתקרב למוות, כך הוא שואף יותר להבין את משמעותם האמיתית של החיים. ככול שהוא מתקרב למוות, כך נדמה לו יותר שלבו ריק. ככול שהוא מתקרב למוות, כך הוא חש חסר אונים יותר. וכך פחד המוות שלו גדל מיום ליום. יש שתי סיבות לכך שבני אדם מתנהגים באופן הזה כשהם מתקרבים למוות: דבר ראשון, הם עומדים לאבד את העושר והתהילה שבהם היו חייהם תלויים, עומדים להותיר מאחור כל דבר נראה לעין בעולם, ודבר שני, הם עומדים להתעמת, לבדם לגמרי, עם עולם לא מוכר, תחום מסתורי ולא ידוע שבו הם פוחדים לדרוך, שבו אין להם יקירים ואמצעי תמיכה. משתי הסיבות האלה, כול אדם העומד בפני המוות חש אי-נוחות, חווה בהלה ותחושה של חוסר אונים, שמעולם לא ידע כמותן בעבר. רק כשבני אדם מגיעים לשלב הזה בפועל, הם מבינים כי הדבר הראשון שעל האדם להבין כשכף רגלו דורכת לראשונה על פני האדמה, הוא מאין באים בני האדם, מדוע הם חיים, מי מכתיב את הגורל האנושי, מי מקיים את האדם ולמי יש ריבונות על קיומו. ידע זה הוא האמצעי האמיתי שבעזרתו האדם חי, הבסיס והתשתית להישרדות האנושית, ולא הלמידה כיצד לפרנס את המשפחה או להשיג עושר ותהילה, לא הלמידה כיצד להתבלט בהמון או לחיות חיים אמידים יותר, לא כול שכן הלמידה כיצד להצטיין ולהתחרות בהצלחה מול אחרים. על אף שכישורי ההישרדות השונים שבני אדם מקדישים את חייהם לרכישת השליטה בהם, יכולים להציע שפע של נוחות חומרית, הם לעולם אינם מביאים ללב האדם שלווה ונחמה אמיתית, אלא גורמים לבני האדם לאבד ללא הרף את הכיוון, להתקשות לשלוט בעצמם, להחמיץ כול הזדמנות ללמוד את משמעות החיים. כישורי הישרדות אלה יוצרים זרם תחתי של חרדה בנושא הדרך הנכונה להתמודד עם המוות. בדרך זו, נהרסים חייהם של בני אדם. הבורא נותן לכול אדם יחס הוגן, נותן לכול אחד חיים שלמים של הזדמנויות לחוות ולהכיר את ריבונותו, אולם רק כאשר המוות מתקרב, כשצל המוות תלוי מעל ראשו של האדם, הוא מתחיל לראות את האור – ואז כבר מאוחר מדי.

בני אדם מקדישים את חייהם למרדף אחר כסף ותהילה. הם נאחזים בקנים הרצוצים האלה, במחשבה שאלה הם אמצעי התמיכה היחידים שלהם, כאילו על ידי הבעלות עליהם יוכלו להמשיך לחיות, יוכלו לפטור את עצמם מן המוות. אך רק כשהם קרובים למוות, הם מבינים עד כמה רחוקים מהם הדברים האלה, עד כמה הם חלשים לנוכח המוות, באיזו קלות הם מתמוטטים, עד כמה הם בודדים וחסרי אונים, מבלי שיהיה להם לאן לפנות. הם מבינים שלא ניתן לקנות את החיים בכסף או תהילה, שאין זה משנה עד כמה האדם עשיר, אין זה משנה עד כמה נשגב מעמדו, כול בני האדם הם עניים וחסרי חשיבות באותה המידה לנוכח המוות. הם מבינים שהכסף אינו יכול לקנות חיים, שתהילה אינה יכולה למחוק את המוות, שלא כסף ולא תהילה יכולים להאריך את חיי האדם ולו בדקה, ולו בשנייה אחת. ככול שבני האדם מרגישים כך יותר, כך הם משתוקקים יותר להמשיך לחיות. ככול שבני האדם מרגישים כך יותר, כך הם יראים יותר מהתקרבותו של המוות. רק בשלב זה הם מבינים באמת, שחייהם אינם שייכים להם, אינם בשליטתם, ושלאיש אין זכות החלטה בשאלה אם יחיה או ימות, שכל הדברים האלה הם מעבר לשליטת האדם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 131

היכנסו תחת ריבונות הבורא והתמודדו עם המוות ברוגע

ברגע שבו אדם נולד, מתחילה נשמה בודדה אחת את חוויית החיים שלה על פני האדמה, חוויית סמכותו של הבורא, שהבורא סידר לה. אין צורך לומר, כי זוהי הזדמנות מצוינת לאדם, לנשמה, לרכוש ידע על ריבונות הבורא, להגיע להכרה של סמכותו ולחוות אותה באופן אישי. בני אדם חיים את חייהם על פי חוקי הגורל שהבורא קבע להם, ולכול אדם רציונלי ובעל מצפון, השלמה עם ריבונות הבורא והכרת סמכותו במהלך העשורים הספורים שלו על פני האדמה, אינן דבר שקשה להשיגו. לפיכך, צריך להיות קל לכל אדם להכיר, באמצעות חוויות החיים שלו במהלך העשורים האחדים, בכך שכול הגורלות האנושיים נקבעו מראש, ולתפוס או לסכם את משמעות החיים. באותה העת שבה האדם מאמץ את לקחי החיים האלה, הוא מגיע בהדרגה להבנה, מאין באים החיים, לתפיסה על מה שהלב זקוק לו באמת, על מה שיוביל אותו למסלול האמיתי בחיים, על מה שצריכה להיות משימתם ומטרתם של חיים אנושיים, והוא מכיר בהדרגה בכך שאם לא יעבוד את הבורא, אם לא ייווכח בריבונותו, כאשר יעמוד מול המוות – כשהנשמה תהיה עתידה לעמוד פעם נוספת מול הבורא – לבו יתמלא אימה ואי-נוחות ללא גבול. אם אדם התקיים בעולם במשך עשורים ספורים אך לא הגיע לידיעה, מאין באים חיי אדם, לא הכיר עדיין בזהותו של מי שהגורל האנושי מונח בכף ידו, אין פלא שלא יוכל להתמודד עם המוות ברוגע. אדם שרכש את הידע על ריבונות הבורא לאחר שחווה כמה עשורי חיים, הוא אדם עם הערכה נכונה של משמעות החיים וערכם, אדם בעל ידע עמוק על מטרת החיים, חוויה והבנה אמיתית של ריבונות הבורא, ועוד יותר מכך, אדם המסוגל להישמע לסמכות הבורא. אדם כזה מבין את משמעות בריאתה של האנושות על ידי אלוהים, מבין כי על האדם לעבוד את הבורא, שכול דבר שיש לאדם בא מן הבורא וישוב אליו באחד הימים בעתיד הלא רחוק. אדם כזה מבין כי הבורא קובע את סדר לידתו של האדם ויש לו ריבונות על מותו של האדם, וכי הן החיים והן המוות נקבעים מראש על ידי סמכותו של הבורא. לפיכך כאשר הוא תופש את הדברים האלה באמת, הוא מסוגל באופן טבעי להתמודד עם המוות ברוגע, להניח בצד את רכושו עלי אדמות ברוגע, לקבל ולהיכנע בשמחה לכול העתיד לבוא ולקדם בברכה את נקודת המפנה האחרונה בחיים, שסדרה נקבע על ידי הבורא, במקום לפחד ממנה באופן עיוור ולהיאבק נגדה. אם האדם רואה בחיים הזדמנות לחוות את ריבונותו של הבורא ולהגיע להכרת סמכותו, אם הוא רואה בחייו הזדמנות נדירה לבצע את תפקידו כיצור אנושי שנברא ולמלא את משימתו, תהיה לו בהכרח ההשקפה הנכונה על החיים, הוא יחיה חיים מבורכים המונחים על ידי הבורא, יתהלך באורו של הבורא, יכיר את ריבונות הבורא, ייווכח בריבונותו, יישא עדות למעשי הנסים שלו ולסמכותו. אין צורך לומר, כי אדם כזה יהיה בהכרח אהוב על הבורא ומקובל עליו, ורק אדם כזה יכול להחזיק בעמדה רגועה ביחס למוות, יכול לקדם בברכה ובשמחה את נקודת המפנה האחרונה בחיים. איוב החזיק בבירור בעמדה כזו כלפי המוות. הוא היה בעמדה שאפשרה לו לקבל בשמחה את נקודת המפנה האחרונה בחיים, ולאחר שהביא את מסע חייו לסיום חלק, השלים את משימתו בחיים, הוא שב לעמוד לצד הבורא.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 132

עיסוקיו ורווחיו של איוב בחיים מאפשרים לו להתמודד ברוגע עם המוות

בכתבי הקודש כתוב על איוב: "וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים" (איוב מ"ב 17). משמעות הדבר היא שכאשר הלך איוב לעולמו, לא היו לו חרטות והוא לא חש כאב, אלא עזב את העולם הזה באופן טבעי. כידוע לכול, איוב היה בחייו אדם שירא את אלוהים וסר מרע. אלוהים שיבח את מעשיו הצודקים, בני אדם זכרו אותם ואת חייו יותר מאת אלה של כול אדם אחר, היו להם ערך ומשמעות. איוב נהנה מברכותיו של אלוהים וכונה על ידו צדיק על פני האדמה, ואלוהים אף ניסה אותו והשטן בחן אותו. הוא נשא עדות לאלוהים והיה ראוי להיקרא צדיק. במהלך העשורים שלאחר ניסיונו על ידי אלוהים, הוא חי חיים שהיו בעלי ערך, מלאי משמעות, מבוססים ושלווים עוד יותר מבעבר. בשל מעשיו הצודקים, ניסה אותו אלוהים. בשל מעשיו הצודקים, אלוהים הופיע בפניו ודיבר אליו ישירות. כך במהלך השנים שלאחר ניסיונו, הבין איוב והעריך את ערכם של החיים בדרך מוחשית יותר, רכש הבנה עמוקה יותר על ריבונותו של הבורא ורכש ידע מדוייק וודאי יותר על האופן שבו הבורא נותן ולוקח את ברכותיו. בכתבי הקודש מתועד, כי יהוה אלוהים העניק לאיוב ברכות רבות עוד יותר מבעבר, דבר שהציב את איוב בעמדה טובה עוד יותר להכיר את ריבונות הבורא ולהתמודד עם המוות ברוגע. כך, כשהזדקן ועמד מול המוות, איוב בהחלט לא היה חרד לרכושו. לא היו לו דאגות, לא היה לו דבר להתחרט עליו, והוא כמובן לא פחד מן המוות, משום שהוא הקדיש את כל חייו להליכה בדרך היראה מאלוהים וההתרחקות מרע, ולא היתה לו סיבה לדאוג באשר לסופו. כמה בני אדם כיום יכולים לנהוג בכול הדרכים שבהן נהג איוב כאשר התמודד עם מותו שלו? מדוע איש אינו מסוגל לשמור על התנהגות חיצונית כה פשוטה? יש לכך סיבה אחת בלבד: איוב חי את חייו בחתירה סובייקטיבית לאמונה, הכרה וציות לריבונותו של אלוהים, ועם האמונה, ההכרה והציות האלה הוא עבר את נקודות המפנה החשובות בחיים, חי את שנות חייו האחרונות, וקידם בברכה את נקודת המפנה האחרונה בחייו. יהיו אשר יהיו חוויותיו של איוב, שאיפותיו ומטרותיו בחיים היו מאושרות ולא כואבות. הוא היה מאושר לא רק תודות לברכות ולשבחים שהעניק לו הבורא, אלא חשוב מכך, תודות לשאיפותיו ומטרות חייו, תודות לידע ההדרגתי וההבנה האמיתית על ריבונות הבורא, שרכש באמצעות יראת אלוהים וההתרחקות מרע, ויתרה מכך, תודות למעשי הנסים של הבורא, שאיוב חווה באופן אישי במהלך תקופתו ככפוף לריבונותו, והחוויות והזיכרונות החמימים והבלתי נשכחים על הקיום המשותף, ההיכרות וההבנה ההדדית בין האדם לבין אלוהים. תודות לנוחות ולאושר שבאו מידיעת רצון הבורא, תודות להערצה שהתפתחה לאחר שראה כי הוא גדול, נפלא, אהוב ונאמן. הסיבה לכך שאיוב הצליח להתמודד עם המוות ללא כול סבל, היא שהוא ידע כי במותו, ישוב לעמוד לצד הבורא. שאיפותיו והדברים שרכש בחיים הם שאפשרו לו להתמודד עם המוות ברוגע, להתמודד בלב שלם עם האפשרות שהבורא ייקח את חייו בחזרה, ויתרה מכך, לעמוד בפני הבורא כשהוא טהור וחסר דאגה. האם בני אדם כיום יכולים להשיג אושר מן הסוג שהיה לאיוב? האם אתם עצמכם מצויים בעמדה המאפשרת לכם לעשות זאת? אם כך, מדוע בני אדם כיום אינם מסוגלים לחיות באושר, בדומה לאיוב? מדוע הם אינם מסוגלים להימלט מן הסבל שבפחד המוות? כשבני אדם עומדים מול המוות, יש שמרטיבים את מכנסיהם. אחרים רועדים, מתעלפים, מתפרצים נגד השמיים והאדם כאחד, ואף בוכים ומייללים. אלה בשום אופן אינן התגובות הפתאומיות המתרחשות כשהמוות מתקרב. בני אדם מתנהגים בדרכים מביכות אלה בעיקר מפני שבעומק לבם, הם פוחדים מן המוות, מפני שאין להם ידע ברור והערכה על ריבונותו של אלוהים וסידוריו, ובוודאי שהם אינם נשמעים להם, וזאת מפני שבני אדם אינם רוצים אלא רק לסדר ולשלוט בכול דבר בעצמם, לשלוט בגורלם, בחייהם ובמותם. אין פלא אם כן שבני אדם אינם מצליחים לעולם להימלט מפחד המוות.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 133

רק על ידי קבלת ריבונותו של הבורא, יכול האדם לשוב לעמוד לצדו

כשאין לאדם ידע וחוויה ברורים על ריבונותו של אלוהים והסידורים שהוא קובע, הידע שלו על הגורל ועל המוות יהיה בהכרח מבולבל. בני אדם אינם יכולים לראות בבירור שכול זה מונח בכף ידו של אלוהים, אינם מבינים שאלוהים שולט בהם ומחזיק בריבונות עליהם, אינם מכירים בכך שהאדם אינו יכול להשליך מעליו את הריבונות הזו ולא להימלט ממנה. וכך, כשהם עומדים בפני המוות, אין קץ למילותיהם האחרונות, לדאגותיהם ולחרטותיהם. מטען רב, אי-נכונות רבה ובלבול רב כל כך מכבידים עליהם, וכול זה גורם להם לפחד מן המוות. כשמדובר בכול אדם שנולד לעולם הזה, לידתו הכרחית ומותו בלתי נמנע, ואיש אינו יכול להתעלות מעל המסלול הזה. אם האדם מבקש לעזוב את העולם הזה ללא כאב, אם הוא חפץ להיות מסוגל להתמודד עם נקודת המפנה האחרונה בחיים ללא אי-נכונות וללא דאגה, הדרך היחידה לכך היא שלא יהיו לו חרטות. והדרך היחידה לעזוב את העולם ללא חרטות היא להכיר את ריבונות הבורא, להכיר את סמכותו ולהישמע להן. רק בדרך זו יכול האדם להישאר רחוק מהסכסוכים האנושיים, מן הרע, משעבוד השטן. רק בדרך זו יכול האדם לחיות חיים כחייו של איוב, כשהוא מונחה ומבורך על ידי הבורא, חיים חופשיים ומשוחררים, חיים בעלי ערך ומשמעות, חיים ישרים וגלויי לב. רק בדרך זו יכול האדם להישמע, בדומה לאיוב, לניסיון ולמניעה על ידי הבורא, להישמע לתזמוריו ולסידוריו של הבורא. רק בדרך זו יכול האדם לעבוד את הבורא כל חייו ולזכות בשבחיו, כפי שעשה איוב, לשמוע את קולו ולראותו מופיע. רק בדרך זו יכול האדם לחיות ולמות באושר, בדומה לאיוב, ללא כאב, ללא דאגה, ללא חרטות. רק בדרך זו יכול האדם לחיות באור, בדומה לאיוב, לעבור כול אחת מנקודות המפנה בחייו באור, להשלים באורח חלק את מסעו באור, להגשים בהצלחה את משימתו – לחוות, ללמוד ולהגיע להכרה על ריבונות הבורא כישות שנבראה – וללכת לעולמו באור ולעמוד לנצח נצחים לצד הבורא כיצור אנושי שנברא ושזוכה לשבחיו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 134

אל תחמיצו את ההזדמנות להכיר את ריבונותו של הבורא

העשורים הספורים שמהם מורכבים חיי אדם, אינם ארוכים ואינם קצרים. עשרים השנים בערך העוברות בין הלידה לבין ההגעה לבגרות, חולפות כהרף עין, ועל אף שבשלב זה בחיים האדם נחשב למבוגר, בני אדם בקבוצת הגיל הזו אינם יודעים כמעט דבר על חיי האדם והגורל האנושי. ככול שהם רוכשים ניסיון רב יותר, הם צועדים בהדרגה אל עבר גיל העמידה. בני אדם בשנות השלושים והארבעים לחייהם רוכשים ניסיון התחלתי בחיים ובגורל, אך מושגיהם על הדברים האלה עודם מעורפלים מאוד. רק בגיל ארבעים, מתחילים אנשים מסויימים להבין את האנושות והיקום, שנבראו על ידי אלוהים, לתפוס מהי משמעות חיי האדם, מהי משמעות הגורל האנושי. יש אנשים, שעל אף שהיו חסידיו של אלוהים מזה זמן רב והם כעת בגיל העמידה, אין להם עדיין ידע והגדרה מדויקים על ריבונותו של אלוהים, לא כל שכן ציות אמיתי. יש שלא אכפת להם דבר פרט לשאיפה לזכות בברכות, ועל אף שחיו שנים רבות, הם אינם יודעים ואינם מבינים כלל את עובדת ריבונותו של הבורא על הגורל האנושי, ולפיכך לא הפיקו ולו מעט מן הלקח המעשי של הציות לתזמוריו וסידוריו של הבורא. אנשים כאלה הם טיפשים מוחלטים. אנשים כאלה חיים את חייהם לשווא.

אם חיי האדם נחלקים על פי מידת הניסיון בחיים והידע על הגורל האנושי, הם יחולקו לכשלושה שלבים. השלב הראשון הוא הנעורים, השנים שבין הלידה לגיל העמידה, או בין הלידה לגיל שלושים. השלב השני הוא התבגרות, מגיל העמידה לגיל הזיקנה, או מגיל שלושים עד ששים. והשלב השלישי הוא תקופת הבשלות, מגיל הזיקנה, החל מגיל ששים, עד שהאדם עוזב את העולם. במילים אחרות, מן הלידה עד גיל העמידה, הידע של רוב בני האדם על הגורל והחיים מוגבל לחיקוי רעיונותיהם של אחרים. אין לו כמעט מהות אמיתית ומעשית. במהלך תקופה זו, השקפתו של האדם על החיים והאופן שבו הוא עושה את דרכו בעולם, כולם שטחיים ותמימים מאוד. זוהי התקופה הצעירה של האדם. רק לאחר שטעם מכול השמחות והעצבונות של החיים, רוכש האדם הבנה אמיתית על הגורל, מגיע בהדרגה – באופן תת-מודע, בעומק לבו – להערכה של טבעו הבלתי הפיך של הגורל, ומבין אט אט כי ריבונות הבורא על הגורל האנושי קיימת באמת. זוהי תקופת ההתבגרות של האדם. כשהאדם חדל להיאבק נגד הגורל, וכשהוא אינו מוכן עוד להידחף למאבקים, אלא יודע מה חלקו, נשמע לרצון השמיים, מסכם את הישגיו ושגיאותיו בחיים, וממתין לשיפוטו של הבורא על חייו – זוהי התקופה הבוגרת של האדם. לנוכח סוגי החוויות והרווחים השונים שבני אדם רוכשים במהלך שלוש התקופות האלה, בנסיבות רגילות, חלון ההזדמנויות של האדם להכיר את ריבונות הבורא אינו גדול במיוחד. אם הוא מגיע לגיל ששים, יש לו רק כשלושים שנה להכיר את ריבונותו של אלוהים. אם הוא רוצה בפרק זמן ארוך יותר, הדבר אפשרי רק אם חייו ארוכים דיים, אם הוא מסוגל לחיות מאה שנה. לכן אני אומר, על פי החוקים הרגילים של הקיום האנושי, על אף שזהו תהליך ארוך מאוד, מן הפעם הראשונה שבה האדם פוגש את נושא הכרת ריבונותו של הבורא ועד למועד שבו הוא מסוגל להכיר בעובדת ריבונותו של הבורא, ומאז ועד לשלב שבו הוא מסוגל להישמע לה, אם מונים את השנים בפועל, אין יותר משלושים או ארבעים שנים שבמהלכן יש לאדם הזדמנות לרכוש את הגמולים האלה. ולא פעם, בני אדם נסחפים בתשוקותיהם ובשאיפותיהם לזכות בברכות. הם אינם יכולים להבחין, היכן שוכנת מהות חיי האדם, אינם תופסים את החשיבות שבהכרת ריבונות הבורא, ולפיכך אינם מוקירים את ההזדמנות הזו, היקרה מפז, להיווכח בעולם האנושי, לחוות את חיי האדם, לחוות את ריבונות הבורא, ואינם מבינים איזה ערך בל-ישוער יש לכך שישות שנבראה תזכה להנחייתו האישית של הבורא. לכן אני אומר, אותם האנשים החפצים בכך שעבודתו של אלוהים תסתיים במהירות, המבקשים כי אלוהים יסדר את קצו של האדם מוקדם ככול האפשר, כדי שיוכלו לחזות מייד בפניו האמיתיות ולהתברך במהרה, אשמים במרדנות מן הסוג הגרוע ביותר והם טיפשים במידה קיצונית. ומי שחפץ, בזמנו המוגבל, לנצל את ההזדמנות הייחודית הזו להכיר את ריבונות הבורא, הוא החכם, הוא המבריק. שני הרצונות השונים האלה חושפים שתי השקפות, השונות במידה עצומה זו מזו: מי שמבקש לו ברכות הוא אנוכי ושפל. הוא אינו מראה כול התחשבות ברצון אלוהים, אינו מבקש לעולם להכיר את ריבונות הבורא, אינו חפץ לעולם להישמע לה, אלא בפשטות מבקש לחיות כרצונו. אנשים אלה הם המנוונים העליזים. הם הקטגוריה שתושמד. מי ששואף להכיר את אלוהים, מסוגל להניח בצד את רצונותיו, מוכן להישמע לריבונותו של הבורא ולסדרים שקבע הבורא. הוא מנסה להיות אדם מן הסוג אשר נשמע לסמכות הבורא ומשביע את רצון אלוהים. אנשים כאלה חיים באור, בין ברכותיו של אלוהים. הם בוודאי יזכו לשבחיו של אלוהים. יהיה אשר יהיה, בחירתו של האדם הינה חסרת טעם, לבני האדם אין זכות החלטה ביחס למשך עבודתו של אלוהים. מוטב לבני האדם למסור את עצמם לחסדיו של אלוהים, להישמע לריבונותו. אם אינכם מוסרים את עצמכם לחסדיו, מה תוכלו לעשות? האם אלוהים יסבול הפסד? אם אינכם מוסרים את עצמכם לחסדיו, אם אתם מנסים לשלוט, אתם בוחרים בחירה טיפשית, ואתם היחידים שתסבלו הפסד בסופו של דבר. רק אם בני האדם ישתפו פעולה עם אלוהים בהקדם האפשרי, רק אם ימהרו לקבל את תזמוריו, להכיר את סמכותו ולהבין את כול אשר עשה למענם, תהיה להם תקווה, חייהם לא יהיו לשווא והם יזכו בישועה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 135

איש אינו יכול לשנות את העובדה שאלוהים מחזיק בריבונות על הגורל האנושי

תחת סמכותו של אלוהים כול אדם מקבל באופן אקטיבי או פסיבי את ריבונותו ואת הסידורים שהוא קובע, ואין זה משנה כמה האדם נאבק במהלך חייו, אין זה משנה בכמה דרכים עקלקלות הוא הולך, בסופו של דבר הוא ישוב למסלול הגורל שהבורא התווה למענו. זהו חוסר האפשרות להתעלות על ריבונותו של הבורא, על האופן שבו סמכותו שולטת ביקום. חוסר אפשרות זה להתעלות עליה, צורה זו של שליטה, הם שאחראים לחוקים אשר מכתיבים את חייהם של כול הדברים, שמאפשרים לבני אדם להתגלגל פעם אחר פעם, ללא הפרעה, שגורמים לעולם להסתובב באופן סדיר ולהתקדם, יום אחר יום, שנה אחר שנה. הייתם עדים לכול העובדות האלה ואתם מבינים אותן, בין אם באופן שטחי או באופן עמוק. עומק הבנתכם תלוי בניסיונכם ובידע שלכם על האמת, ובידע שלכם על אלוהים. השאלה, עד כמה אתם מיטיבים להכיר את מציאות האמת, באיזו מידה חוויתם את דברי אלוהים, עד כמה אתם מיטיבים להכיר את מהותו וטבעו של אלוהים – מייצגת את עומק הבנתכם ביחס לריבונותו של אלוהים והסידורים שהוא קובע. האם קיום ריבונותו של אלוהים והסידורים שהוא קובע תלוי בשאלה, אם בני אדם נשמעים להם? האם העובדה שלאלוהים יש הסמכות הזו נקבעת על ידי השאלה, אם האנושות נשמעת לה? סמכותו של אלוהים מתקיימת ללא קשר לנסיבות. בכול המצבים, אלוהים מכתיב ומסדר כול גורל אנושי ואת כול הדברים, בהתאם למחשבותיו ולרצונותיו. הדבר לא ישתנה מפני שבני האדם משתנים, ואינו תלוי ברצונו של האדם, אינו ניתן לשינוי על ידי שינויים כלשהם בזמן, במרחב ובגיאוגרפיה, כי סמכותו של אלוהים היא עצם מהותו. השאלה אם האדם מסוגל להכיר ולקבל את ריבונותו של אלוהים ואם הוא מסוגל להישמע לה, אינה משנה ולו במעט את עובדת ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי. כלומר אין זה משנה איזו גישה נוקט האדם כלפי ריבונותו של אלוהים, היא בפשטות אינה יכולה לשנות את העובדה שאלוהים מחזיק בריבונות על הגורל האנושי ועל כול הדברים. גם אם אינכם נשמעים לריבונותו של אלוהים, הוא בכול זאת מצווה על גורלכם. גם אם אינכם יכולים להכיר את ריבונותו, סמכותו בכול זאת קיימת. סמכותו של אלוהים ועובדת ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי אינן תלויות ברצון האדם, אינן משתנות בהתאם להעדפותיו ובחירותיו של האדם. סמכותו של אלוהים היא בכול מקום, בכול שעה, בכול רגע. אילו השמיים והארץ היו חולפים מן העולם, סמכותו לא היתה חולפת לעולם, כי הוא אלוהים עצמו, הוא בעל הסמכות הייחודית, וסמכותו אינה מוגבלת על ידי בני אדם, אירועים או דברים, על ידי המרחב או הגיאוגרפיה. אלוהים מפעיל את סמכותו בכול עת, מראה את כוחו, ממשיך בעבודת הניהול שלו כתמיד. הוא שולט בכול הדברים בכול עת, מקיים את כול הדברים, מתזמר את כול הדברים, כפי שעשה תמיד. איש אינו יכול לשנות זאת. זוהי עובדה. זוהי האמת הבלתי משתנה מזה עידן ועידנים!

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 136

הגישה ודרך הפעולה ההולמת למי שמבקש להישמע לסמכותו של אלוהים

באיזו גישה על האדם להכיר את סמכותו של אלוהים, את עובדת ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי, ולהתייחס אליהן? זוהי בעיה ממשית הניצבת בפני כול אדם. כשאתם מתעמתים עם בעיות בחיים האמיתיים, כיצד עליכם להכיר ולהבין את סמכותו של אלוהים וריבונותו? כשאינכם יודעים כיצד להבין בעיות אלה, להתמודד עמן ולחוותן, איזו גישה עליכם לאמץ כדי להראות את כוונתכם, רצונכם והמציאות שלכם, של ציות לריבונותו של אלוהים ולסידורים שהוא קובע? דבר ראשון, עליכם ללמוד לחכות; אחר כך, עליכם ללמוד לחפש; אחר כך, עליכם ללמוד להישמע. "לחכות" פירושו לחכות לזמנו של אלוהים, לחכות לבני האדם, לאירועים ולדברים שהוא סידר למענכם, לחכות לכך שרצונו יתגלה בפניכם בהדרגה. "לחפש" פירושו לצפות בכוונותיו מלאות המחשבה של אלוהים ביחס אליכם ולהבינן, דרך בני האדם, האירועים והדברים שהוא סידר, להבין את האמת דרכם, להבין מה על בני האדם להשיג ואת הדרכים שעליהם לשמור, להבין אילו תוצאות מתכוון אלוהים להשיג בבני האדם ולאילו הישגים הוא מתכוון להגיע בהם. המלה "להישמע" מתייחסת כמובן לקבלתם של בני האדם, האירועים והדברים שאלוהים תזמר, קבלת ריבונותו, ודרכה הגעה לידיעה על האופן שבו מכתיב הבורא את הגורל האנושי, מקיים את האדם בעזרת חייו, מטמיע את האמת באדם. כול הדברים תחת סידוריו וריבונותו של אלוהים מצייתים לחוקי הטבע, ואם אתם מחליטים להניח לאלוהים לסדר ולהכתיב לכם כול דבר, עליכם ללמוד לחכות, עליכם ללמוד לחפש, עליכם ללמוד להישמע. זוהי הגישה שעל כול אדם שברצונו להישמע לסמכותו של אלוהים לנקוט, התכונה הבסיסית שצריכה להיות לכול אדם שברצונו לקבל את ריבונותו וסידוריו של אלוהים. כדי להחזיק בגישה כזו, להיות בעלי תכונה כזו, עליכם לעבוד קשה יותר, ורק כך תוכלו להיווכח במציאות האמיתית.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 137

קבלתו של אלוהים כאדונכם הייחודי, היא הצעד הראשון בהשגת הישועה

האמיתות הנוגעות לסמכותו של אלוהים הן אמיתות שעל כול אדם להתייחס אליהן ברצינות, לחוות ולהבין בלבו. שכן לאמיתות אלה יש השפעה על חייו של כול אדם, על עברו של כול אדם, ההווה שלו ועתידו, על נקודות המפנה המכריעות שעל כול אדם לעבור בחייו, על הידע של האדם אודות ריבונותו של אלוהים ועל הגישה שעמה עליו לעמוד מול סמכותו של אלוהים, וכמובן על יעדו הסופי של כול אדם. לפיכך יש צורך באנרגיה של חיים שלמים כדי להכיר ולהבין אותן. כשתתייחסו ברצינות לסמכותו של אלוהים, כשתקבלו את ריבונותו של אלוהים, תגיעו בהדרגה להבנה, כי סמכותו של אלוהים קיימת באמת. אך אם לעולם לא תכירו בסמכותו של אלוהים, לעולם לא תקבלו את ריבונותו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שתחיו, לא תרכשו ולו מעט ידע על ריבונותו של אלוהים. אם לא תכירו ולא תבינו באמת את סמכותו של אלוהים, כאשר תגיעו לסוף הדרך, גם אם האמנתם באלוהים במשך עשורים, לא יהיו לכם תוצאות ממשיות כלשהן בחייכם, הידע שלכם אודות ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי יהיה אפסי באופן בלתי נמנע. האין זה דבר עצוב מאוד? לפיכך אין זה משנה כמה הרחקתם לכת בחייכם, אין זה משנה בני כמה אתם כעת, אין זה משנה עד כמה ארוכה שארית המסע שלכם, דבר ראשון עליכם להכיר בסמכותו של אלוהים ולהתייחס אליה ברצינות, לקבל את העובדה שאלוהים הוא אדונכם הייחודי. רכישת ידע ברור ומדוייק והבנת האמיתות האלה אודות ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי הן לקח חובה לכול אדם, המפתח להכרת חיי האדם והשגת האמת, החיים והלקח הבסיסי של הכרת אלוהים שכול אדם מתמודד עמו מדי יום ושאיש אינו יכול לחמוק מפניו. אם מישהו מכם מבקש להיעזר בקיצורי דרך כדי להגיע למטרה זו, אני אומר לכם כי הדבר בלתי אפשרי! אם מישהו מכם מבקש להימלט מריבונותו של אלוהים, הדבר אפשרי עוד פחות! אלוהים הוא אדונו היחיד של האדם, אלוהים הוא האדון היחיד של הגורל האנושי, ולפיכך אין זה אפשרי שהאדם יכתיב בעצמו את גורלו, אין זה אפשרי שיתעלה עליו. יהיו יכולותיו רבות ככול שיהיו, האדם אינו יכול להשפיע על גורלם של אחרים, לא כול שכן לתזמר אותו, לסדרו, לשלוט בו או לשנותו. רק אלוהים עצמו הייחודי מכתיב את כול הדברים למען האדם, כי רק הוא בעל הסמכות הייחודית אשר מחזיקה בריבונות על הגורל האנושי. לפיכך רק הבורא הוא אדונו הייחודי של האדם. סמכות הבורא מחזיקה בריבונות לא רק על האנושות שנבראה, אלא גם על ישויות שלא נבראו, ששום אדם אינו יכול לראותן, על הכוכבים, על היקום. זוהי עובדה שאין עליה עוררין, עובדה אשר קיימת באמת, שאין אדם או דבר שיכול לשנותה. אם מישהו מכם עדיין אינו שבע רצון מן הדברים כפי שהם, אם אתם מאמינים שיש לכם מיומנות או יכולת מיוחדת כלשהי ועדיין חושבים שאולי יתמזל מזלכם ותשנו את נסיבותיכם הנוכחיות או תימלטו מהן; אם אתם מנסים לשנות את גורלכם באמצעות מאמץ אנושי, וכך מובלטים ביחס לאחרים וזוכים בעושר ותהילה, אני אומר לכם, אתם מקשים על עצמכם, אתם רק מחפשים צרות, אתם כורים את קברכם במו ידיכם! באחד הימים, במוקדם או במאוחר, תגלו שבחרתם בחירה לא נכונה, שמאמציכם היו לשווא. שאפתנותכם, רצונכם להיאבק בגורל והתנהגותכם הגסה, יובילו אתכם בדרך שאין ממנה חזרה, ועל כך תשלמו מחיר כבד. על אף שכעת אינכם מבינים את חומרת ההשלכות, ככול שתחוו ותעריכו יותר ויותר לעומק את האמת, כי אלוהים הוא אדון הגורל האנושי, תגיעו אט אט להבנה של הדברים שעליהם אני מדבר היום והשלכותיהם האמיתיות. השאלה, אם יש לכם באמת לב ורוח, אם אתם אנשים האוהבים את האמת, תלויה בסוג הגישה שתנקטו כלפי ריבונותו של אלוהים וכלפי האמת. ודבר זה כמובן קובע אם תוכלו להכיר ולהבין באמת את סמכותו של אלוהים. אם מעולם לא חשתם בחייכם בריבונותו של אלוהים ובסידורים שהוא קובע, לא כול שכן הכרתם בסמכותו של אלוהים וקיבלתם אותה, תהיו חסרי ערך לחלוטין, תהיו ללא ספק מושא לתיעובו ולדחייתו של אלוהים, בגלל הדרך שבה הלכתם והבחירה שבחרתם. אך מי שיכול לקבל את ניסיונו של אלוהים בעבודתו, לקבל את ריבונותו, להישמע לסמכותו ולרכוש בהדרגה חוויה אמיתית של דבריו, ירכוש ידע אמיתי על סמכותו של אלוהים, הבנה אמיתית על ריבונותו, ויהיה באמת לנתין הבורא. רק אנשים כאלה ייוושעו באמת. מכיוון שהכירו את ריבונותו של אלוהים, מכיוון שקיבלו אותה, הערכתם וציותם ביחס לעובדת ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי, הינם ממשיים ומדוייקים. כשיתמודדו עם המוות, הם יוכלו בדומה לאיוב, להיות חסרי מורא מפני המוות, להישמע לתזמורי הבורא ולסידורים שהוא קובע בכול הדברים, ללא בחירה אישית, ללא רצון אישי. רק אדם כזה יוכל לשוב לעמוד לצד הבורא כיצור אנושי אמיתי שנברא.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

דבר אלוהים היומי  מובאה 138

ציוויו של יהוה אלוהים לאדם

בראשית ב' 15-17  וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃ וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃ וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת.

הנחש מפתה את האישה

בראשית ג' 1-5  וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל׃ וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן־תְּמֻתוּן׃ וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל־הָאִשָּׁה לֹא־מוֹת תְּמֻתוּן׃ כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.

שני הציטוטים האלה נלקחו מספר בראשית בכתבי הקודש. האם כולכם מכירים את שני הקטעים האלה? הם מתייחסים לאירועים שהתרחשו בראשית כאשר נבראה האנושות. אלה היו אירועים אמיתיים. קודם כול, הבה נבדוק איזה סוג של ציווי יהוה אלוהים נתן לאדם וחווה. תוכן הציווי הזה חשוב מאוד לנושא שלנו היום. "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". מהי החשיבות של הציווי של אלוהים לאדם בקטע זה? ראשית, אלוהים אומר לאדם מה מותר לו לאכול, כלומר את הפירות של העצים מהסוגים הרבים. אין בהם רעל ולא טמונה בכך סכנה, הוא יכול לאכול הכול בחופשיות כרצונו ללא חשש וספקות. זהו החלק הראשון בציווי האלוהי. החלק השני הוא אזהרה. באזהרה זו אלוהים אומר לאדם שהוא אינו יכול לאכול את פירותיו של עץ הדעת טוב ורע. מה יקרה אם הוא יאכל מעץ זה? אלוהים אמר לאדם: אם תאכל מעץ זה, מות תמות. האין המילים האלה ברורות? אילו אלוהים היה אומר לך זאת, אך מבלי שהבנת מדוע, האם היית מתייחס לדבריו כאל חוק או כאל ציווי שיש להישמע לו? יש להישמע למילים כאלו, לא כן? אך בין שהאדם יכול להישמע לציווי זה ובין שלא, דבריו של אלוהים הם חד-משמעיים. אלוהים אמר לאדם בצורה ברורה מה הוא רשאי לאכול ומה הוא אינו רשאי לאכול, ומה יקרה אם הוא יאכל דבר שאסור לו לאכול. האם ראית משהו מטבעו של אלוהים בדברים קצרים אלה שהוא אמר? האם דברים אלה של אלוהים אמיתיים? האם ישנה איזושהי הולכת שולל בדברים אלה? האם הוא אומר דברים שאינם נכונים? האם יש איום בדבריו? (לא.) אלוהים אמר לאדם באמת ובכנות מה הוא רשאי לאכול ומה אינו רשאי לאכול. אלוהים דיבר באופן ברור ופשוט. האם ישנה משמעות נסתרת בדברים אלה? נכון שהדברים האלה ברורים? האם יש צורך בהשערות? אין צורך בניחושים. משמעותם ברורה ממבט ראשון. ברגע שאתה קורא אותם. משמעותם ברורה כשמש. כלומר, מה שאלוהים חפץ לומר ולבטא בא מתוך ליבו. הדברים שאלוהים מבטא נקיים, ישירים וברורים. אין בהם מניעים נסתרים או משמעויות חבויות. הוא דיבר לאדם ישירות ואמר לו מה הוא רשאי לאכול ומה אינו רשאי לאכול. כלומר, מהדברים האלה של אלוהים האדם יכול לראות שליבו של אלוהים שקוף ואמיתי. אין כאן בדל של שקר. אין זה מקרה שבו נאמר לך שנאסר עליך לאכול דבר שהוא אכיל, או שנאמר "עשה זאת וראה מה יקרה" בנוגע לדברים שאסור לך לאכול. אלוהים אינו מתכוון לכך. אלוהים אומר את מה שהוא חושב בליבו. אם אני אומר שאלוהים קדוש מפני שהוא מראה וחושף את עצמו בדברים האלה ובאופן הזה, ייתכן שתרגישו כי עשיתי פיל מיתוש או שהגזמתי בנקודה זו. אם כך, אל תדאגו, עוד לא סיימנו.

עכשיו, הבה נדבר על "פיתוי האישה על ידי הנחש." מיהו הנחש? השטן. הוא ממלא את תפקיד הניגוד בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, וזהו תפקיד שאנחנו חייבים להזכיר כאשר אנו משתפים על קדושתו של אלוהים. מדוע אני אומר זאת? אם אינך מכיר את הרוע והשחיתות של השטן או את אופיו של השטן, אין לך שום דרך להכיר קדושה, ואינך יכול לדעת מהי קדושה באמת. בני אדם מאמינים, מתוך בלבול, שמה שהשטן עושה הוא נכון, מפני שהם חיים בסוג זה של טבע מושחת. ללא ניגוד, ללא שום גורם להשוות אליו, לא תוכל לדעת מהי קדושה. לכן יש להזכיר פה את השטן. אזכור זה אינו דיבור בעלמא. מתוך דבריו ומעשיו של השטן אנחנו נראה כיצד הוא פועל, כיצד הוא משחית את האנושות, מהו אופיו ומהו מראה פניו. ובכן, מה אמרה האישה לנחש? האישה סיפרה לנחש את הדברים שיהוה אלוהים אמר לה. כשהיא אמרה את המילים האלה, האם היא הייתה בטוחה שמה שאלוהים אמר לה זו האמת? היא לא הייתה יכולה להיות בטוחה, נכון? כמי שזה עתה נבראה, לא הייתה לה שום יכולת להבחין בין טוב לרע, ולא הייתה לה יכולת להבין שום דבר בסביבתה. על פי הדברים שהיא אמרה לנחש, היא לא הייתה בטוחה בליבה שדבריו של אלוהים נכונים; זו הייתה גישתה. לכן, כאשר הנחש ראה שלאישה יש עמדה של חוסר ודאות בנוגע לדבריו של אלוהים, הוא אמר: "לֹא־מוֹת תְּמֻתוּן׃ כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע". האם במילים אלה יש דבר שאינו כשורה? כשאתם קוראים את המשפט הזה, האם אתם חשים את כוונותיו של הנחש? מהן כוונותיו? הוא רצה לפתות את האישה כדי למנוע ממנה להישמע לדברי אלוהים, אבל הוא לא דיבר בצורה ישירה. לכן אנו יכולים לומר שהוא ערמומי מאוד. הוא ביטא את כוונתו בצורה ערמומית וחמקמקה כדי להגיע למטרתו, שאותה הוא מסתיר מהאדם במחשבתו – זוהי עורמתו של הנחש. מאז ומתמיד השטן דיבר ופעל בצורה זו. הוא אומר "לא-מות, תמֻתון", מבלי לפרט את כל ההשלכות. אך כאשר האישה הבורה שמעה זאת, משהו התרחש בליבה. הנחש היה מרוצה מפני שדבריו השיגו את ההשפעה הרצויה – זו הייתה כוונתו הערמומית של הנחש. יתרה מזאת, בכך שהבטיח תוצאה שהאדם האמין שתהיה טובה עבורו, הוא פיתה את האישה באומרו: "בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם". לכן האישה חשבה: "פקיחת עיני היא דבר טוב!" ואז הוא אמר דברים שהיו אפילו טובים יותר, שלא היו ידועים לאדם, דברים שרב כוחם לפתות את השומעים אותם: "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע". האין המילים האלה מפתות מאוד עבור האדם? דומה הדבר למישהו שיאמר לכם: "צורת פניך נפלאה היא. הגשר של האף מעט קצר, אך אם תתקן אותו, תהיה מבין האנשים היפים בעולם!" האם דברים אלה ייגעו לליבו של אדם שמעולם לא חפץ בניתוח קוסמטי? האין אלה מילים מפתות? זה יכול להשפיע עליך, לא? האין זה פיתוי? (כן.) האם אלוהים אומר דברים כאלה? האם היה איזשהו רמז לכך בדברי אלוהים שבהם עיינו זה עתה? האם אלוהים אומר את אשר הוא חושב בליבו? האם האדם יכול לראות את ליבו של אלוהים דרך דבריו? (כן.) אולם כאשר הנחש אמר את דבריו לאישה, האם הצלחת לראות את ליבו? לא. בשל בורותו של האדם, לנחש היה קל לפתות את האדם באמצעות דבריו ולהוליכו שולל בקלות. אם כן, האם הצלחת לראות את כוונותיו של השטן? האם הצלחת לנחש את הכוונה שמאחורי דבריו? האם הצלחת להבין את מזימותיו ואת תכניותיו הערמומיות? (לא.) איזה מין טבע מייצג אופן דיבורו של השטן? איזו מהות ראית בשטן דרך דבריו? רוע. האין הוא ערמומי? ייתכן שלמראית עין הוא מחייך אליך או אינו מציג שום הבעה. אך בליבו הוא מחשב כיצד להשיג את מטרתו, וזוהי המטרה שאינך מסוגל לראות. כל ההבטחות שהוא מבטיח לך, כל היתרונות שהוא מתאר, הם הסוואה לפיתוי שלו. אתה רואה את הדברים האלה כטובים, אז אתה מרגיש שמה שהוא אומר מועיל וחשוב יותר מדברי אלוהים. כשדבר כזה קורה, האין האדם נהיה אסיר צייתן? האם האסטרטגיה הזו שהשטן השתמש בה אינה שטנית? אתה מרשה לעצמך להתדרדר. מבלי לנקוף אצבע, פשוט באמירת שני המשפטים האלה, אתה שמח ללכת אחרי השטן ולציית לו. מטרתו הושגה. האין כוונה זו מרושעת? האין אלה פניו האמיתיות של השטן? מתוך דבריו של השטן האדם יכול לראות את מניעיו המרושעים, את פניו המבחילות ואת מהותו. האין זה כך? השוואת המשפטים האלה ללא ניתוחם עלולה לגרום לך להרגיש שדבריו של יהוה אלוהים משעממים, רגילים ונפוצים, ושאין סיבה לעשות מהם עניין גדול בשבח כנותו של אלוהים. עם זאת, כאשר אנו מעמידים בניגוד לדברי האל את דבריו של השטן ואת פניו המבחילות, נכון שדבריו אלה של אלוהים משמעותיים יותר עבור בני האדם כיום? (כן.) בעזרת ההשוואה הזו, האדם יכול לחוש בחוסר הרבב ובטוהר של אלוהים. כל מילה שהשטן אומר, כמו גם מניעיו, כוונותיו והאופן שבו הוא מדבר – כולם מושחתים. מהו המאפיין העיקרי של צורת הדיבור שלו? הוא משתמש בשפה דו-משמעית כדי לפתות אותך מבלי לאפשר לך לראות מעבר לכפל המשמעות, ואף אינו נותן לך להבחין במטרתו. הוא נותן לך לבלוע את הפיתיון, וגורם לך לשבח אותו ואת תכונותיו. מזימה זו היא שיטת הפעולה הרגילה של השטן, לא? (כן.)

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ד'

דבר אלוהים היומי  מובאה 139

דו-שיח בין השטן ליהוה אלוהים (קטעים נבחרים)

איוב א' 6-11  וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל־עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע׃ וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים׃ הֲלֹא־אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד־בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ׃ וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ.

איוב ב' 1-5  וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל־עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם׃ וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד־עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ׃ אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמוֹ וְאֶל־בְּשָׂרוֹ אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ.

שני הקטעים האלה במלואם הם דו-שיח בין אלוהים לשטן. הם מתעדים את דבריהם של אלוהים והשטן. אלוהים לא אמר הרבה, והוא דיבר בפשטות. האם אנו יכולים לראות את קדושתו של אלוהים בדבריו הפשוטים? יש שיאמרו שזה לא קל. אם כך, האם אנו יכולים לראות את הכיעור של השטן בתשובותיו? הבה נבדוק תחילה איזה סוג של שאלות יהוה אלוהים שאל את השטן. "אֵי מִזֶּה תָּבֹא?" זו שאלה ישירה, לא? האם יש בה משמעות נסתרת כלשהי? לא. זו פשוט שאלה ישירה. אילו הייתי שואל אתכם: "מאיפה באת?" כיצד הייתם עונים? האם זוהי שאלה שקשה לענות עליה? האם הייתם עונים: "משוט בארץ, ומהתהלך בה"? (לא.) לא הייתם עונים כך. אם כן, כיצד אתם מרגישים כשאתם רואים שהשטן עונה בצורה זו? (אנו מרגישים שהשטן הוא אבסורדי אך גם ערמומי.) האם יכולים אתם לנחש מה אני מרגיש? בכל פעם שאני רואה את המילים האלה של השטן אני נמלא בגועל, מפני שהוא מדבר מבלי לומר דבר. האם הוא ענה לשאלתו של אלוהים? לא, דבריו לא היוו תשובה, לא יצא מהם דבר. הם לא היוו תשובה לשאלתו של אלוהים. "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ". מה אתה מבין מהמילים האלה? מנין בדיוק הגיע השטן? האם קיבלתם תשובה לשאלה? (לא.) זוהי ה"גאונות" בעורמתו של השטן – הוא לא מאפשר לאף אחד לגלות מה הוא בעצם אומר. לאחר ששמעת את המילים האלה, עדיין אינך יכולים להבין מה הוא אמר, אף על פי שהוא סיים לענות. הוא האמין שהוא ענה לשאלה בצורה מושלמת. לאור זאת, כיצד אתה מרגיש? אתה נגעל? (כן.) כעת מילים אלה מתחילות לעורר בך גועל. לדברי השטן יש מאפיין מסוים: דברי השטן גורמים לך לגרד את ראשך כיוון שאינך מסוגל לתפוס את מקור המילים שלו. לפעמים לשטן יש מניעים והוא מדבר במכוון ולפעמים, מכורח אופיו, מילים כאלו מופיעות באופן ספונטני ובוקעות היישר מפיוהשטן אינו מקדיש זמן רב לשקילת מילים כאלה. תחת זאת, הן מבוטאות ללא מחשבה. כשאלוהים שאל מאין הוא בא, השטן ענה בכמה מילים רב-משמעותיות. אתה מרגיש מבולבל מאוד, ואף פעם לא יודע בדיוק מאין הוא בא. האם יש ביניכם אנשים המדברים כך? איזו מין צורת דיבור היא זו? (זוהי צורת דיבור דו-משמעית, והיא אינה נותנת תשובה ודאית.) באיזה סוג של מילים עלינו להשתמש כדי לתאר צורת דיבור שכזו? היא מסיחה ומטעה, לא? נניח שמישהו לא רוצה שאחרים ידעו מה הוא עשה אתמול. תשאל אותו: "ראיתי אותך אתמול. לאן הלכת?" הוא לא אומר לך בצורה ישירה לאן הוא הלך אתמול. הוא אומר: "איזה יום היה לי אתמול. כל כך התעייפתי!" האם הוא ענה לשאלתך? כן, אך זו אינה התשובה שרצית. זוהי ה"גאונות" של תחבולות שפת האדם. לעולם לא תוכל לגלות למה הוא מתכוון ואף לא לתפוס את המקור או הכוונה שמאחורי דבריו. אינך יודע ממה הוא מנסה להתחמק, מפני שבליבו יש לו סיפור משלו – זוהי עורמה. האם יש ביניכם כאלו שמדברים כך גם כן לעתים קרובות? (כן.) מהי אם כן מטרתכם? האם היא לפעמים להגן על האינטרסים שלכם או לשמר את גאוותכם, עמדתכם ותדמיתכם, כדי להגן על הסודות של חייכם האישיים, על המוניטין שלכם? תהיה המטרה אשר תהיה, היא בלתי נפרדת מהאינטרסים שלכם, היא קשורה לאינטרסים שלכם. האין זהו אופיו של האדם? כל מי שניחן באופי כזה מקורב מאוד לשטן, אם לא בן משפחתו. נכון שניתן לומר זאת כך? באופן כללי, התנהגות כזו היא מתועבת ומאוסה. כעת גם אתם נגעלים, האין זה כך? (כן.)

הבה נביט שוב בציטוט הראשון. השטן עונה פעם נוספת לשאלה של יהוה, ואומר: "הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים?" השטן פותח במתקפה על הערכתו של יהוה לאיוב, ובהתקפה זו מתבטאת עוינות. "הֲלֹא־אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד־בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מִסָּבִיב?" זוהי הבנתו והערכתו של השטן כלפי עבודתו של יהוה על איוב. השטן מעריך זאת כך באומרו: "מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ׃ וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ". השטן תמיד מדבר בצורה דו-משמעית, אך כאן הוא מדבר במונחים ברורים. אולם דברים אלה שנאמרו במונחים ברורים הם התקפה, חילול הקודש והתגרות ביהוה אלוהים, באלוהים עצמו. כיצד אתם מרגישים כאשר אתם שומעים את הדברים האלה? האם אתם חשים סלידה? האם אתם מסוגלים לראות את כוונותיו של השטן? בראש ובראשונה, השטן מגנה את הערכתו של יהוה כלפי איוב, אדם הירא את אלוהים וסר מרע. אחר כך השטן מגנה את כל מה שאיוב אומר ועושה, כלומר, הוא מגנה את יראת יהוה של איוב. האין זו האשמה? השטן מאשים, מגנה ומטיל ספק בכל מה שיהוה עושה ואומר. הוא אינו מאמין, ואומר: "אם אתה אומר שהדברים הם כך, איך זה שלא ראיתי זאת? נתת לו ברכות כה רבות, איך הוא יכול שלא לירוא אותך?" האין הוא מגנה בכך את כל מה שאלוהים עושה? האשמה, גינוי, חילול הקודש – האין דבריו של השטן תוקפניים? האין הם ביטוי אמיתי של מה שהשטן חושב בליבו? דברים אלה בהחלט אינם דומים לדברים שקראנו זה עתה: "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ". הם שונים לחלוטין. באמצעות דברים אלה השטן חושף לחלוטין את צפונות לבו – את עמדתו כלפי יהוה אלוהים ואת תיעובו כלפי יראת איוב את אלוהים. כאשר זה קורה, אופיו הזדוני והמרושע של השטן נחשפים לחלוטין. הוא מתעב את אלה היראים את אלוהים, מתעב את אלה הסרים מרע, ועוד יותר מכך הוא מתעב את יהוה על כך שנתן לאדם ברכות. הוא רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להרוס ולהשחית את איוב שאלוהים גידלו במו ידיו, והוא אומר: "אתה אומר שאיוב ירא אותך וסר מרע. אני רואה זאת אחרת." הוא משתמש בתחבולות שונות כדי להתגרות ביהוה ולפתותו, עד שיהוה מוסר את איוב לשטן כדי שיתמרן אותו, יפגע בו ויתעלל בו באופן שרירותי וזדוני. השטן רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להרוס אדם זה שנתפס כצדיק ומושלם בעיני אלוהים. האם זה דחף רגעי בלבד שגורם לשטן להיות בעל לב כזה? לא. הדבר תוכנן במשך זמן רב. אלוהים עושה את עבודתו, אלוהים דואג לאדם ואף משגיח עליו, בעוד השטן מזנב בכל צעד שלו. כל אדם שאלוהים נוטה לו חסד, גם השטן צופה בו ועוקב אחריו. אם אלוהים חפץ באדם מסוים, השטן יעשה כל שבכוחו כדי להפריע לאלוהים, וישתמש בתחבולות מרושעות שונות כדי לפתות, להטריד ולהרוס את עבודתו של אלוהים, כל זאת על מנת להשיג את מטרתו הנסתרת. מהי מטרתו? הוא אינו רוצה שאיש ייפול בנחלתו של אלוהים. הוא רוצה את כל מי שאלוהים חפץ בו. הוא רוצה להחזיק באנשים אלה, להחזיק בהם ולשלוט בהם כדי שיסגדו לו ויצטרפו אליו בעשיית מעשים רעים. האין זה מניעו המרושע של השטן? לעתים קרובות אתם אומרים שהשטן מאוד רשע, מאוד רע, אך האם ראיתם זאת? אתם יכולים רק לראות כמה רע האדם. למעשה, לא ראיתם במציאות עד כמה רע השטן. אך האם ראיתם את הרוע של השטן בעניין זה הנוגע לאיוב? (כן.) סיפור זה חשף בצורה ברורה את פניו המבחילות של השטן ואת מהותו. השטן מצוי במלחמה עם אלוהים ומזנב בו. מטרתו היא להרוס את כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות, להחזיק ולשלוט באלה שאלוהים חפץ לזכות בהם, להשמיד לחלוטין את אלה שאלוהים חפץ לזכות בהם. אם הם לא יושמדו, הם יגיעו לחזקתו של השטן כדי שהוא ישתמש בהם – זוהי מטרתו. ומה עושה אלוהים? בקטע זה אלוהים אומר רק משפט פשוט. אין שום תיעוד נוסף למעשיו של אלוהים, אך אנו רואים שקיים תיעוד רב של הדברים שהשטן עושה ואומר. בפסוק מכתבי הקודש שלהלן, יהוה שואל את השטן: "אֵי מִזֶּה תָּבֹא?" מה השטן עונה? (התשובה עודנה: "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ".) זה עדיין אותו משפט. זה הפך למוטו של השטן, לכרטיס הביקור שלו. איך זה קורה? האין השטן נתעב? לבטח די לומר את המשפט הדוחה הזה פעם אחת. מדוע השטן תמיד חוזר עליו? זה מוכיח דבר אחד: אופיו של השטן אינו משתנה. השטן איננו יכול להעמיד פנים ולהסתיר את פניו המכוערות. אלוהים שואל אותו שאלה, וכך הוא עונה. מכיוון שזה כך, רק דמיינו כיצד הוא מתייחס לבני אדם! השטן אינו פוחד מאלוהים, אינו ירא אותו ואינו נשמע לו. אם כן, הוא מעז להתחצף לאלוהים בתאווה, להשתמש באותן מילים כדי להתחמק משאלתו, להשתמש שוב ושוב באותה התשובה כדי לענות לשאלתו של אלוהים, ומנסה להשתמש בתשובה זו כדי לבלבל את אלוהים – אלה הן פניו המכוערות של השטן. הוא אינו מאמין בכול יכולתו של אלוהים, אינו מאמין בסמכותו של אלוהים, והוא בהחלט לא מוכן להישמע לריבונותו של אלוהים. הוא מתנגד בקביעות לאלוהים, תוקף בקביעות כל דבר שאלוהים עושה, מנסה להחריב את כל אשר אלוהים עושה – זוהי מטרתו המרושעת.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ד'

דבר אלוהים היומי  מובאה 140

דו-שיח בין השטן ליהוה אלוהים (קטעים נבחרים)

איוב א' 6-11  וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל־עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע׃ וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים׃ הֲלֹא־אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד־בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ׃ וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ.

איוב ב' 1-5  וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל־עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם׃ וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד־עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ׃ אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמוֹ וְאֶל־בְּשָׂרוֹ אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ.

שני הקטעים האלה של הדברים שהשטן אמר ועשה, כפי שהם מופיעים בספר איוב, מייצגים את התנגדותו לאלוהים בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו. כאן נחשף פרצופו האמיתי של השטן. האם ראית את דברי השטן ואת מעשיו בחיים האמיתיים? כאשר תיתקל בהם, ייתכן שלא תחשיב אותם כדברים שנאמרו על ידי השטן, אלא תחשוב שהם דברים שנאמרו על ידי האדם. כאשר דברים מעין אלה נאמרים על ידי האדם, מה הם מייצגים? הם מייצגים את השטן. גם אם אתה מכיר בכך, עדיין אינך יכול לתפוס שאכן זהו השטן האומר את הדברים האלה. אך כאן ועכשיו נוכחת באופן חד-משמעי בדברים שהשטן עצמו אמר. כעת יש לך הבנה בלתי מעורערת וברורה כשמש של פניו המבחילות של השטן ושל רשעותו. אם כן, האם שני הקטעים האלה של דברי השטן עשויים להועיל לבני האדם כיום להבין את אופיו של השטן? האם ראוי שנזכור את שני הקטעים האלה כדי שהאנושות כיום תוכל להכיר את פניו המבחילות של השטן, לזהות את פניו המקוריות והאמיתיות של השטן? אולי נדמה שאין זה ראוי לומר זאת, אך מילים אלה, כשהן מבוטאות כך, עדיין יכולות להיחשב מדויקות. למעשה, זו הדרך היחידה שבה אני יכול לבטא את הרעיון הזה, ואם תוכלו להבין זאת, די בכך. שוב ושוב השטן תוקף את הדברים שיהוה עושה, ומטיח בו האשמות אודות יראתו של איוב את יהוה אלוהים. הוא מנסה להתגרות ביהוה בדרכים שונות, מנסה לגרום ליהוה לאשר לו לפתות את איוב. מכאן שדבריו פרובוקטיביים מאוד. אימרו לי, אם כך, ברגע שהשטן אמר דברים אלה, האם אלוהים היה יכול לראות בבירור מה הוא רוצה לעשות? (כן.) בליבו של אלוהים, האם איוב – אדם שאלוהים משגיח עליו, משרתו של אלוהים, שאלוהים מחשיב אותו כאדם צדיק, כאדם מושלם – יכול לעמוד בפני פיתוי שכזה? (כן.) מדוע אלוהים משוכנע בכך כל כך? האם אלוהים תמיד בוחן את ליבם של בני האדם? (כן.) אם כן, האם השטן מסוגל לבחון את ליבם של בני האדם? השטן אינו יכול. אפילו אם השטן היה יכול לראות את לבך, אופיו המרושע לא היה מניח לו להאמין שקדושה היא קדושה או ששפלות היא שפלות. השטן הרשע לעולם אינו יכול להוקיר שום דבר שהוא קדוש, צודק או מואר. השטן אינו יכול אלא לפעול, מבלי לבחול באמצעים, בהתאם לאופיו ולרשעותו, ובשיטות שבהן הוא נוהג להשתמש. גם במחיר ענישתו או השמדתו על ידי אלוהים, הוא אינו מהסס להתנגד לאלוהים בעקשנות – זהו רוע, זהו אופיו של השטן. לכן בקטע זה, השטן אומר: "עוֹר בְּעַד־עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ׃ אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמוֹ וְאֶל־בְּשָׂרוֹ אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ". השטן חושב שיראת האדם את אלוהים נובעת מכך שאלוהים העניק לאדם יתרונות רבים. בני אדם זוכים ביתרונות הודות לאלוהים, ולכן הם אומרים שאלוהים הוא טוב. אך אין זאת משום שאלוהים הוא טוב, אלא רק מפני שהאדם זוכה ליתרונות רבים כל כך, הוא יכול לירוא את אלוהים בדרך זו: ברגע אלוהים שולל ממנו את היתרונות האלה, הוא נוטש את אלוהים. בשל אופיו המרושע, השטן אינו מאמין שהאדם יכול באמת לירוא את אלוהים בליבו. בשל אופיו המרושע, הוא אינו יודע מהי קדושה, כל שכן מהי יראת כבוד. הוא אינו יודע מה פירוש להישמע לאלוהים או לירוא אותו. מכיוון שהוא אינו מכיר את הדברים האלה, הוא חושב שגם האדם אינו יכול לירוא את אלוהים. אימרו לי, האין השטן רשע? מחוץ לכנסייה שלנו, אף אחד ואחת מהדתות והזרמים, או הקבוצות הדתיות והחברתיות השונות אינם מאמינים בקיומו של אלוהים, ועוד פחות מכך הם מאמינים שאלוהים התגלם כבשר ודם ושהוא עושה את עבודת המשפט, ולכן הם חושבים שהדבר שאתה מאמין בו איננו אלוהים. אדם מופקר מסתכל סביבו ורואה בכל שאר בני האדם מופקרים, בדיוק כמוהו. אדם שכל הזמן משקר מסתכל סביבו ורואה רק רמייה ושקרים. אדם רשע תופס את כל האחרים כרשעים, ורוצה להילחם בכל מי שהוא רואה. אלה שיש להם מעט יושרה חושבים שכל האחרים ישרים, לכן הם תמיד מולכים שולל, מרומים, ואין שום דבר שהם יכולים לעשות בנדון. אני נותן את הדוגמאות האלה כדי שתדע בוודאות: אופיו המרושע של השטן אינו כורח זמני או משהו שנגרם על ידי הנסיבות, ואף אין זו התנהגות זמנית הנובעת מהיגיון או הקשר מסויימים. בהחלט לא! השטן אינו יכול שלא להיות כזה! הוא אינו יכול לעשות שום דבר טוב. גם כאשר הוא אומר דברים שנעים לשמוע, הוא רק מפתה אותך. ככל שדבריו נעימים, מנומסים ועדינים יותר, כך כוונותיו האמיתיות זדוניות ומרושעות יותר. אילו מין פנים ואיזה מין אופי השטן מפגין בשני הקטעים הללו? (חתרני, זדוני ומרושע.) התכונה המאפיינת העיקרית שלו היא רוע. מעל לכול, השטן הוא רוע וזדון.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ד'

דבר אלוהים היומי  מובאה 141

אלוהים ברא את האדם, ומאז הוביל את חייה של האנושות. בין שאלוהים נתן לאנושות ברכות, יצר חוקים ומצוות עבור האדם או ציין את כללי החיים השונים, האם אתם יודעים מה הייתה כוונתו של אלוהים בפעולות אלה? קודם כל, האם תוכלו לומר בוודאות שכל מה שאלוהים עושה הוא לטובת האנושות? ייתכן שמילים אלה ייראו לכם יומרניות וחלולות, אך אם נבחן את פרטיהן, האין כל דבר שאלוהים עושה נועד להוביל ולהדריך את האדם לחיים רגילים? בין אם זה כדי שהאדם ילך לפי כלליו או ישמור את חוקיו, מטרתו של אלוהים היא שהאדם לא יסגוד לשטן, ושהשטן לא יפגע באדם. זוהי האמת הבסיסית ביותר, וכך הוא פעל בהתחלה. בהתחלה, כאשר האדם לא הבין את רצונו של אלוהים, אלוהים קבע עבורו מספר חוקים וכללים פשוטים, וסיפק תנאים שכיסו כל היבט שניתן לחשוב עליו. תנאים אלה הם פשוטים, אך עם זאת, הם מכילים את רצונו של אלוהים. אלוהים מעריך, מוקיר ואוהב את האנושות בכל ליבו. אז האם נוכל לומר שליבו קדוש? האם נוכל לומר שליבו נקי? (כן.) האם לאלוהים יש כוונות נוספות כלשהן? (לא.) לפיכך, האם מטרה זו שלו נכונה וחיובית? במהלך עבודתו של אלוהים, לכל הכללים שיצר יש השפעה חיובית על האדם, והם סוללים את הדרך לאדם. אם כך, האם יש לאלוהים מחשבות אינטרסנטיות? האם יש לאלוהים מטרות נוספות בנוגע לאדם? האם הוא רוצה לנצל את האדם בצורה כלשהי? כלל וכלל לא. אלוהים פועל כפי שהוא אומר, ודבריו ומעשיו תואמים את אשר בליבו. אין לו כוונות נסתרות, אין לו מחשבות אינטרסנטיות. הוא לא עושה שום דבר למען עצמו, אלא עושה הכול למען האדם, ללא מטרות אישיות כלשהן. על אף שיש לו תוכניות וכוונות שהוא מיישם על האדם, הוא אינו עושה דבר מכל זה למען עצמו. כל דבר שהוא עושה נעשה אך ורק למען האנושות, כדי להגן על האנושות, כדי למנוע ממנה לתעות בדרך. לכן, האין ליבו טהור ויקר? האם יכול אתה לראות ולו שמץ מהלב היקר הזה אצל השטן? (לא.) אינך יכול לראות שמץ מכל זה אצל השטן, אינך יכול לראות זאת כלל. כל מה שאלוהים עושה מתגלה בצורה טבעית. הבה נתבונן באופן עבודתו של אלוהים. כיצד הוא עובד? האם אלוהים לוקח את חוקיו ודבריו וקושר אותם בחוזקה סביב ראשיהם של כל בני האדם, בדומה לכישוף חישוק הזהב^[א], וכופה אותם על כל בני האדם? האם הוא עובד בצורה זו? (לא.) אם כך, באיזו דרך אלוהים עושה את עבודתו? האם הוא מאיים? האם הוא מדבר איתכם בעקיפין? (לא.) כאשר אינך מבין את האמת, כיצד אלוהים מדריך אותך? הוא מאיר אותך באור, ואומר לך בבירור שמעשה כזה אינו תואם את האמת, ואז הוא אומר לך מה עליך לעשות. מתוך הדרכים האלה שבהן אלוהים עובד, איזה סוג של מערכת יחסים אתה מרגיש שיש לך עם אלוהים? האם אתה מרגיש שאלוהים הוא מעבר להשגתך? (לא.) אם כן, כיצד אתה מרגיש כשאתה רואה את דרכי הפעולה של אלוהים? דברי אלוהים אמיתיים באופן מיוחד ויחסיו עם האדם רגילים באופן מיוחד. אלוהים קרוב אליך במיוחד. אין שום מרחק בינך לבין אלוהים. כאשר אלוהים מדריך אותך, כאשר הוא דואג לך, עוזר לך ותומך בך, אתה מרגיש את נעימותו של אלוהים, את המכובדות שהוא משרה. אתה מרגיש את חמימותו וכמה הוא נפלא. אך כאשר אלוהים נוזף בך על שחיתותך או כאשר הוא שופט אותך ומטיל עליך משמעת על שמרדת נגדו, באיזו דרך אלוהים משתמש? האם הוא נוזף בך במילים? האם הוא מטיל עליך משמעת דרך סביבתך ודרך בני אדם, אירועים ודברים? (כן.) לאיזו רמה הטלת משמעת זו מגיעה? האם רמה זו של הטלת משמעת על ידו מגיעה לאותה רמה שבה השטן מזיק לאדם? (לא, היא מגיעה רק לרמה שאותה יכול האדם לשאת.) אלוהים עובד בצורה עדינה, זהירה, אוהבת ודואגת, בצורה מדודה והולמת במיוחד. הצורה שבה הוא עובד אינה מעוררת בך רגשות עזים, כמו: "אלוהים חייב לתת לי לעשות את הדבר הזה" או "אלוהים חייב לתת לי לעשות את הדבר ההוא." אלוהים לעולם אינו מעורר בך רגשות כה עזים או מביא אותך להלך רוח עז במידה שגורמת לדברים להיות בלתי נסבלים. האין זה נכון? איך אתה מרגיש כאשר אתה מקבל את דברי השיפוט והייסור של אלוהים? איך אתה מרגיש כשאתה חש בסמכות ובכוח של אלוהים? האם אתה מרגיש שאלוהים הוא שמיימי ושלא ניתן לחללו? האם, בזמנים כאלה, אתה מרגיש מרחק בינך לבין אלוהים? האם אתה מפחד מאלוהים? לא. במקום זאת, אתה מרגיש יראת כבוד כלפי אלוהים. האין בני האדם חשים את כל הדברים האלה רק בזכות עבודתו של אלוהים? האם הם היו חשים כך כלפי עבודתו של השטן? בהחלט לא. אלוהים משתמש בדבריו, באמת שלו ובחייו כדי לדאוג לאדם ולתמוך בו ללא הרף. כאשר האדם חלש, כאשר הוא מדוכדך, אלוהים בהחלט אינו מדבר בקשיחות, ואינו אומר: "אל תרגיש מדוכדך. מדוע אתה מדוכדך? מדוע אתה חלש? איזו סיבה יש לך להיות חלש? אתה תמיד כה חלש, ואתה תמיד שלילי כל כך! מה הטעם לחיות? פשוט תמות ותגמור עם זה!" האם אלוהים עובד בצורה כזו? (לא.) האם לאלוהים יש הסמכות לפעול בצורה הזו? כן, יש לו. ובכל זאת אלוהים לא פועל בצורה זו. הסיבה לכך שאלוהים אינו פועל בצורה זו היא מהותו, מהות קדושתו של אלוהים. לא ניתן לבטא בבירור במשפט אחד או שניים את אהבתו של אלוהים לאדם ואת ההערכה וההוקרה שיש לו כלפי האדם. דברים אלה אינם נובעים מהתפארותו של האדם, אלא הם דברים שנובעים מפעולותיו הממשיות של אלוהים. זוהי התגלות מהותו של אלוהים. האם כל הדרכים האלה שבהן אלוהים עובד יכולות לגרום לאדם לראות את קדושתו של אלוהים? בכל הדרכים האלה שבהן אלוהים עובד, כולל כוונותיו הטובות של אלוהים, כולל ההשפעות שאלוהים חפץ להשיג באדם, כולל הדרכים השונות שאלוהים מאמץ כדי לעבוד על האדם, סוג העבודה שהוא עושה, והדברים שהוא רוצה שהאדם יבין – האם ראית רוע או עורמה כלשהם בכוונותיו הטובות של אלוהים? (לא.) לאור כל הדברים שאלוהים עושה, כל הדברים שאלוהים אומר, כל הדברים שהוא חושב בליבו, כמו גם המהות שהוא חושף – האם נוכל לקרוא לאלוהים קדוש? (כן.) האם מישהו אי-פעם ראה את הקדושה הזו בעולם או בעצמו? פרט לאלוהים, האם אי-פעם נוכחת בקדושה זו באדם כלשהו או בשטן? (לא.) לאור כל מה שאמרנו עד כה, האם נוכל לכנות את אלוהים האל הייחודי והקדוש עצמו? (כן.) כל מה שאלוהים נותן לאדם, לרבות דבריו של אלוהים, הדרכים השונות שבהן אלוהים עובד על האדם, הדברים שאלוהים אומר לאדם, מזכיר לאדם, מייעץ ומעודד, הכול נובע ממהות אחת: קדושתו של אלוהים. לולא היה אל קדוש כזה, אף אדם לא יכול היה למלא את מקומו ולעשות את העבודה שהוא עושה. האם אי-פעם שקלתם באילו תנאים הייתם חיים אילו אלוהים היה מוסר את בני האדם לשטן? האם כולכם הייתם יושבים כאן בריאים ושלמים? האם גם אתם הייתם אומרים: "מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ"? האם הייתם מתרברבים, מתחצפים ומתפארים כל כך ללא בושה מול אלוהים, מתהלכים סביב בגאווה ומדברים כך? ללא צל של ספק, הייתם עושים זאת! גישתו של השטן כלפי האדם מאפשרת לאדם לראות שאופיו ומהותו של השטן שונים לגמרי מאלוהים. מה במהותו של השטן הוא ההיפך מקדושתו של אלוהים? (רשעותו.) אופיו המרושע של השטן הוא ההיפך מקדושתו של אלוהים. הסיבה לכך שמרבית בני האדם אינם מזהים את ביטוי זה של אלוהים ואת מהות קדושתו של אלוהים, היא שהם חיים בתחומו של השטן, בתוך שחיתותו של השטן, ובמתחם מגוריו של השטן. הם אינם יודעים מהי קדושה וכיצד להגדיר קדושה. גם כאשר אתה תופס את קדושתו של אלוהים, אינך יכול להגדירה בוודאות כקדושתו של אלוהים. זהו פער בהכרתו של האדם את קדושתו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ד'

הערות שוליים:

א. "כישוף חישוק הזהב" הוא כישוף של הנזיר טאנג סאנדזאנג ברומן הסיני "מסע אל המערב". הוא משתמש בכישוף זה כדי לשלוט בסון ווקונג בכך שהוא מהדק חישוק מתכתי סביב ראשו של האחרון, גורם לו לכאבי ראש קשים, ובכך מכפיף אותו לשליטתו. הדבר היה למטפורה לדבר שכובל את האדם.

דבר אלוהים היומי  מובאה 142

איזה סוג של מאפיין מייצג נראה בעבודתו של השטן על האדם? עליך להיות מסוגל ללמוד זאת מניסיונך – המאפיין המייצג הבולט ביותר של השטן, הדבר שהוא עושה שוב שוב, הדבר שהוא מנסה לעשות לכל אדם ואדם. ייתכן שאינכם יכולים לראות את המאפיין הזה, ולכן אינכם חשים עד כמה מפחיד ונתעב הוא השטן. האם מישהו יודע מהו מאפיין זה? (כל מה שהוא עושה, הוא עושה כדי להזיק לאדם.) כיצד הוא מזיק לאדם? האם תוכלו לפרט עבורי? (הוא מפתה, מסית ומשדל את האדם.) זה נכון, אלו הן כמה דרכים שבהן המאפיין הזה מתבטא. השטן גם משלה, תוקף ומאשים את האדם – כל אלה הן אופני ביטוי. האם יש דברים נוספים? (הוא משקר.) לרמות ולשקר הן פעולות טבעיות עבור השטן. הוא עושה זאת לעתים כה קרובות עד שהשקרים נובעים מפיו מבלי שהוא יצטרך לחשוב עליהם. עוד משהו? (הוא מחרחר ריבים.) נקודה זו אינה חשובה כל כך. כעת אתאר משהו שיטיל עליכם אימה, אך אינני עושה זאת כדי להפחיד אתכם. אלוהים עובד על האדם ומוקיר את האדם גם בגישתו וגם בליבו. לעומתו, האם השטן מוקיר את האדם? לא, הוא אינו מוקיר את האדם. להיפך, הוא משקיע מחשבה רבה בגרימת נזק לאדם. האין זה כך? כשהוא חושב על פגיעה באדם, מהו הלך הרוח שלו? של דחיפות? (כן.) אם כך, בכל הנוגע לעבודתו של השטן על האדם, יש לי שני ביטויים שיכולים לתאר בתמצות את אופיו הזדוני והמרושע של השטן, שיכולים לאפשר לכם להכיר באמת את נתעבותו של השטן: בגישתו של השטן לאדם, הוא תמיד רוצה להחזיק ולשלוט בו, בכל אחד ואחד, עד שהוא מגיע למצב שבו הוא שולט באדם באופן מוחלט ומזיק לו מאוד, וזאת כדי שיוכל להשיג את מטרתו ולהגשים את שאיפתו הפרועה. מהי משמעות הביטוי "לכבוש בכוח"? האם זה קורה בהסכמתך או שלא בהסכמתך? האם זה קורה בידיעתך או שלא בידיעתך? התשובה היא שזה קורה לגמרי לא בידיעתך! זה קורה במצבים שבהם אינך מודע, לפעמים אפילו בלי שאמר או עשה לך דבר, בלי תנאים מקדימים, בלי הקשר – שם נמצא השטן, סביבך, מקיף אותך. הוא מחפש הזדמנות שאותה יוכל לנצל, ואז הוא כובש אותך בכוח, משתלט עליך, ומשיג את מטרתו לשלוט בך לחלוטין ולהזיק לך. זוהי המטרה האופיינית וההתנהגות האופיינית ביותר של השטן במלחמתו לקחת את האנושות מידי אלוהים. איך אתם מרגישים כאשר אתם שומעים זאת? (אחוזי אימה ומפוחדים.) האם אתם נגעלים? (כן.) כאשר אתם חשים כך, האם אתם חושבים שהשטן חסר בושה? כאשר אתם חושבים שהשטן חסר בושה, האם אתם נגעלים מבני האדם סביבכם שתמיד רוצים לשלוט בכם, אלה עם השאיפות הפרועות למעמד ובעלי האינטרסים? (כן.) אם כך, באילו שיטות השטן משתמש כדי לכבוש את האדם ולהשתלט עליו? האם זה ברור לכם? כאשר אתם שומעים את שני המונחים האלה "כיבוש בכוח" ו"השתלטות", אתם חשים גועל ואתם יכולים להרגיש את הרוע שבמילים אלו. ללא הסכמתך וללא ידיעתך השטן משתלט עליך, כובש אותך בכוח ומשחית אותך. מה אתה מרגיש בלבך? האם אתה מרגיש תיעוב וגועל? (כן.) כאשר אתה מרגיש את התיעוב והגועל כלפי דרכיו של השטן, מה אתם מרגיש כלפי אלוהים? (הכרת תודה.) הכרת תודה לאלוהים על שהושיע אותך. אז עכשיו, ברגע זה, האם יש בך תשוקה או רצון לאפשר לאלוהים לשלוט בכל מה שהנך ובכל מה שיש לך? (כן.) באיזה הקשר אתה עונה כך? האם אתה אומר "כן" מפני שאתה חושש שהשטן יכבוש אותך בכוח וישלוט בך? (כן.) אסור לך להחזיק בגישה כזו. היא אינה נכונה. אל תפחד, אלוהים נמצא כאן. אין שום דבר לפחד ממנו. ברגע שהבנתם את המהות המרושעת של השטן, צריכה להיות לכם הבנה מדוייקת יותר או הוקרה עמוקה יותר לאהבתו של אלוהים, לכוונותיו הטובות של אלוהים, לחמלתו וסובלנותו של אלוהים כלפי האדם ולטבעו הצודק. השטן כה נתעב, אך אם עובדה זו עדיין אינה מעוררת את אהבתך לאלוהים, את אמונתך וביטחונך בו, איזה מין בן אדם אתה? האם אתה מוכן לתת לשטן להזיק לך? אחרי שראינו את הרשעות והכיעור של השטן, הבה נפנה ונביט באלוהים. האם הכרתך את אלוהים השתנתה עכשיו? האם נוכל לומר שאלוהים הוא קדוש? האם נוכל לומר שאלוהים הוא ללא רבב? "אלוהים הוא קדושה ייחודית" – האם התיאור הזה מתאים לאלוהים? (כן.) בעולמנו ובקרב כל הדברים, רק אלוהים עצמו יכול להתאים להבנה הזו של האדם, נכון? האם יש אחרים? (לא.) אם כך, מה בדיוק אלוהים נותן לאדם? האם הוא נותן לך רק מעט טיפול, דאגה והתחשבות, מבלי שתהיה מודע לכך? מה אלוהים נתן לאדם? אלוהים נתן לאדם חיים, נתן לו הכול, והעניק זאת לאדם ללא תנאים, מבלי לדרוש בתמורה דבר, ללא שום כוונה נסתרת. הוא משתמש באמת, בדבריו ובחייו כדי להוביל ולהדריך את האדם, להרחיק אותו מפגיעתו של השטן, מפיתוייו ותמריציו של השטן, ולאפשר לאדם לראות בבהירות את אופיו המרושע של השטן ואת פניו המבחילות. האם אהבתו ודאגתו של אלוהים לאנושות אמיתיות? האם הן דבר-מה שכל אחד מכם יכול לחוות? (כן.)

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ד'

דבר אלוהים היומי  מובאה 143

היזכרו בדרך שבה חייכם התנהלו עד כה, בכל העבודה שאלוהים עשה למענך במהלך כל השנים שבהן האמנת. בין שאתה מרגיש זאת בעוצמה ובין שלא, האם לא היו אלה הדברים ההכרחיים ביותר עבורך? האין זה הדבר לו נזקקת יותר מכול? (כן.) האין זו האמת? האין אלו החיים? (כן.) האם אלוהים העניק לך אי פעם נאורות ואז ביקש ממך לתת לו משהו בתמורה לכל מה שנתן? (לא.) מהי אם כך מטרתו של אלוהים? מדוע הוא עושה זאת? האם מטרתו של אלוהים היא לכבוש אותך? (לא.) האם אלוהים רוצה לשבת על כס מלכותו בליבם של בני האדם? (כן.) מהו אם כן ההבדל בין עלייתו של אלוהים על כס מלכותו לבין כיבושו בכוח של השטן? אלוהים רוצה לזכות בליבם של בני האדם, הוא רוצה לכבוש את ליבם של בני האדם – למה הכוונה? האם הכוונה היא שאלוהים רוצה שבני האדם יהפכו לבובות שלו, למכונות שלו? (לא.) אם כן, מהי מטרתו של אלוהים? האם יש הבדל בין רצונו של אלוהים לכבוש את ליבם של בני האדם לבין כיבושו בכוח של השטן והשליטה באדם? (כן.) מהו ההבדל? האם תוכל לומר לי בבירור? (השטן עושה זאת בכוח, ואילו אלוהים מאפשר לאדם לבחור בכך.) האם זהו ההבדל? מה התועלת שיש לאלוהים בלבך? ומהי התועלת שיש לאלוהים בשליטה בך? איך אתם מבינים בלבכם את המילים "אלוהים כובש את לבם של בני האדם"? עלינו להיות הוגנים באופן שבו אנחנו מדברים כאן על אלוהים, אחרת אנשים תמיד לא יבינו, ויחשבו: "אלוהים תמיד רוצה לכבוש אותי. לשם מה הוא רוצה לכבוש אותי? איני רוצה להיכבש, אני רק רוצה להיות אדון לעצמי! אתם אומרים שהשטן כובש בני אדם, אך אלוהים גם הוא כובש בני אדם: האין זה אותו הדבר? איני רוצה לאפשר לאף אחד לכבוש אותי. אני אני!" מהו ההבדל כאן? חשבו על זה קצת. אני שואל אתכם, האם הביטוי "אלוהים כובש את האדם" הוא ביטוי ריק מתוכן? האם כיבושו של אלוהים את האדם פירושו שהוא חי בלבך? האם אלוהים שולט בכל מילה וכל פעולה שלך? אם הוא אומר לך לשבת, האם אתה לא מעז לעמוד? אם הוא אומר לך ללכת מזרחה, האם אתה לא מעז ללכת למערב? האם זוהי משמעותו של כיבוש? (לא. אלוהים רוצה שהאדם יביא לידי ביטוי את מה שיש לאלוהים ואת מה שאלוהים הינו.) במשך השנים הללו שבהן אלוהים ניהל את בני האדם, בעבודתו על האדם עד לשלב סופי זה, איך היו אמורים כל הדברים שאמר להשפיע על בני האדם? האם ההשפעה היא שהאדם יביא לידי ביטוי את מה שיש לאלוהים ואת מה שאלוהים הינו? כאשר בוחנים את המשמעות המילולית של המשפט "אלוהים כובש את לב האדם", נדמה שאלוהים לוקח את ליבו של האדם וכובש אותו, חי בו, ואינו יוצא ממנו. הוא נהיה לאדון ליבם של בני האדם ויכול לשלוט בלב האדם ולתמרן אותו לפי רצונו, כך שהאדם יהיה מוכרח לעשות כל דבר שאלוהים יאמר לו. במובן זה, נדמה שכל אדם יכול להיות אלוהים ולהיות מצויד במהותו ובטבעו של אלוהים. לפיכך, במקרה זה, האם האדם יכול גם לבצע מעשים אלוהיים? האם "כיבוש" יכול להיות מוסבר בצורה כזו? (לא.) מהו אם כן ההסבר? אשאל אתכם: האם כל הדברים שאלוהים אומר לאדם והאמת שהוא מספק לאדם הם גילוי מהותו של אלוהים ושל מה שיש לו ומה שהינו? (כן.) זה נכון בהחלט. אך האם זה הכרחי שאלוהים יישם בפועל את כל המילים שהוא סיפק לאדם, ויחזיק בהן? חישבו על זה רגע. כאשר אלוהים שופט את האדם, מאיזו סיבה הוא עושה זאת? מאין הגיעו המילים האלה? מהו תוכן הדברים שאלוהים אומר כאשר הוא שופט את האדם? על מה הם מבוססים? האם הם מבוססים על טבעו המושחת של האדם? (כן.) אם כך, האם ההשפעה שמושגת בשיפוט האדם על ידי אלוהים מבוססת על מהותו של אלוהים? (כן.) אם כך, האם "כיבוש האדם" על ידי אלוהים הוא ביטוי ריק מתוכן? בהחלט לא. אז מדוע אלוהים אומר את הדברים האלה לאדם? מהי מטרתו כאשר הוא אומר דברים אלה? האם הוא רוצה להשתמש בדברים אלו כדי לשרת כחיי האדם? (כן.) אלוהים רוצה להשתמש בכל האמת שהוא דיבר בדברים אלה כדי לפעול כחיי האדם. האם האדם יכול להישמע לאלוהים לאחר שהוא הופך את כל האמת הזו ואת דבריו של אלוהים לחייו? האם האדם יכול אז לירוא את אלוהים? האם האדם יכול לסור מרע? כאשר האדם מגיע לשלב זה, האם הוא יכול להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו? האם אז האדם נמצא בעמדה המאפשרת לו להישמע לסמכותו של אלוהים? כאשר אנשים כמו איוב או פטרוס מגיעים לסוף דרכם, כאשר ניתן לומר שחייהם הגיעו לבגרות, כאשר יש להם הבנה אמיתית של אלוהים – האם השטן עדיין יכול להסיט אותם מדרך הישר? האם השטן עדיין יכול לכבוש אותם? האם השטן עדיין יכול לשלוט בהם? (לא.) אם כך, איזה מין אדם הוא זה? האם זהו אדם שנפל לחלוטין בנחלתו של אלוהים? (כן.) ברמה זו של משמעות, איך אתם תופסים אדם שכזה שנפל לגמרי בנחלתו של אלוהים? מנקודת המבט של אלוהים, בנסיבות האלה הוא כבר כבש את ליבו של אדם זה. אך מה מרגיש אדם זה? האם דברי אלוהים, סמכותו של אלוהים ודרכו של אלוהים הופכים לחיים באדם, וחיים אלה ממלאים אז את כל-כולו, וגורמים לכך שמהותו ומה שהוא מביא לידי ביטוי מספיקים כדי להשביע את רצונו של אלוהים? מנקודת מבטו של אלוהים, האם ליבם של בני האדם נכבש על ידו ברגע זה? (כן.) כיצד אתם מבינים את רמת המשמעות הזו עכשיו? האם זוהי רוח אלוהים הכובשת אותך? (לא. דברי אלוהים כובשים אותנו.) זוהי דרכו של אלוהים ודבר האל שהופכים לחייך, וזו האמת שהפכה לחייך. בזמן זה, לאדם יש חיים הנובעים מאלוהים, אך איננו יכולים לומר שחיים אלה הם חייו של אלוהים. במילים אחרות, איננו יכולים לומר שהחיים שהאדם צריך להפיק מדברו של אלוהים הם חיי אלוהים. לכן אין זה משנה כמה זמן האדם היה חסיד של אלוהים, אין זה משנה כמה מילים האדם קיבל מאלוהים, האדם לעולם לא יוכל להפוך לאלוהים. גם אם יום אחד אלוהים יאמר: "כבשתי את לבך, עכשיו אתה מחזיק בחיי", האם תרגיש שאתה אלוהים? (לא.) למה תהפוך אז? האם לא יהיה לך ציות מוחלט לאלוהים? האם לבך לא יהיה מלא בחיים שאלוהים העניק לך? זה יהיה ביטוי רגיל מאוד של כיבוש לב האדם על ידי אלוהים. זוהי עובדה. כאשר בוחנים את העניין מהזווית הזו, האם האדם יכול להפוך לאלוהים? כאשר האדם יהיה מסוגל להביא לידי ביטוי את מציאות דבריו של אלוהים ויהפוך לירא אלוהים וסר מרע, האם אז יהיו ברשותו מהות החיים והקדושה של אלוהים? בהחלט לא. אין זה משנה מה יקרה, בסופו של דבר האדם הוא עדיין אדם. אתה ברייה. כאשר אתה מקבל את דברי אלוהים מאלוהים ומקבל את דרכו, אתה רק מחזיק בחיים הנובעים מדברי אלוהים, אתה הופך למישהו שאלוהים משבח אותו, אבל לעולם לא תהיה לך את מהות החיים של אלוהים, קל וחומר את קדושתו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ד'

דבר אלוהים היומי  מובאה 144

הניסיון של השטן (קטעים נבחרים)

מתי ד' 1-4  אָז הוֹבִילָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל הַמִּדְבָּר לְהִתְנַסּוֹת עַל־יְדֵי הַשָּׂטָן, וּלְאַחַר שֶׁצָּם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיָה רָעֵב. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְנַסֶּה וְאָמַר: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְלֶחֶם." הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "כָּתוּב, 'לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יהוה'."

אלה המילים שבהן השטן ניסה לראשונה לנסות את ישוע אדוננו. מהו תוכנם של הדברים שהשטן אמר? ("אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְלֶחֶם".) השטן אמר את הדברים האלה, שהיו פשוטים למדי, אך האם קיימת בעיה במהות שלהם? השטן אמר, "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה", אך האם הוא ידע או לא ידע בלבו שישוע אדוננו הוא בנו של אלוהים? האם הוא ידע או לא ידע שהוא המשיח? (הוא ידע.) אם כך, מדוע הוא אמר "אִם אַתָּה"? (הוא ניסה לנסות את אלוהים.) אך מה הייתה מטרתו כאשר עשה זאת? הוא אמר, "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה". בלבו הוא ידע שישוע המשיח הוא בנו של אלוהים, בלבו דבר זה היה ברור לו מאוד,– אך למרות זאת, האם הוא נשמע לו וסגד לו? (לא.) מה הוא רצה לעשות? הוא רצה להשתמש בשיטה זו ושהדברים האלה יכעיסו את ישוע אדוננו ואז לשטות בו כדי שיפעל לפי כוונותיו של השטן. האם לא זו הייתה הכוונה מאחורי דבריו של השטן? בלבו, השטן ידע בוודאות שזהו ישוע אדוננו המשיח, אך הוא בכל זאת אמר את הדברים האלה. האין זה אופיו של השטן? מהו אופיו של השטן? (להיות ערמומי, רשע וחסר כל יראה כלפי אלוהים.) אלו השלכות יהיו לחוסר יראה כלפי אלוהים? האם הוא לא רצה לתקוף את אלוהים? הוא רצה להשתמש בשיטה זו כדי לתקוף את אלוהים, ולכן הוא אמר: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְלֶחֶם". האין זו כוונתו הזדונית של השטן? מה הוא באמת ניסה לעשות? מטרתו ברורה מאוד: הוא ניסה להשתמש בשיטה זו כדי להפריך את מעמדו וזהותו של ישוע אדוננו המשיח. כוונתו במילים אלה הייתה, "אם אתה בן האלוהים, הפוך את האבנים האלה ללחם. אם אינך יכול לעשות זאת, אינך בן האלוהים, ולכן אסור לך להמשיך לעשות את העבודה שלך." האין זה נכון? הוא רצה להשתמש בשיטה זו כדי לתקוף את אלוהים. הוא רצה לשים לאל ולהרוס את עבודתו של אלוהים. זוהי רשעותו של השטן. הרשעות שלו היא ביטוי טבעי של אופיו. על אף שהוא ידע שישוע אדוננו המשיח הוא בן האלוהים, התגלמותו של אלוהים עצמו בבשר ודם, הוא לא יכול היה שלא לעשות דבר מעין זה, לזנב באלוהים, להמשיך לתקוף אותו ולהתאמץ מאוד כדי להפריע לעבודתו של אלוהים ולחבל בה.

כעת, הבה ננתח את הביטוי הזה שהשטן השתמש בו: "צַוֵּה שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְלֶחֶם". האם יש משמעות כלשהי להפיכתן של אבנים ללחם? אם יש אוכל, מדוע לא לאכול אותו? מדוע צריך להפוך אבנים לאוכל? האם ניתן לומר שאין לכך משמעות? על אף שישוע אדוננו צם באותה עת, בוודאי היה לו מזון לאכול? (היה לו.) כאן אנו רואים את חוסר ההיגיון בדבריו של השטן. עם כל הבוגדנות והזדון של השטן, אנו עדיין יכולים לראות את חוסר ההיגיון ואת האבסורד שלו. השטן עושה כמה דברים שבאמצעותם תוכל לראות את אופיו המרושע. אתה יכול לראות כיצד הוא מחבל בעבודתו של אלוהים, ובראותך זאת, אתה חש שהוא נתעב ומכעיס. אולם מצד שני, האם אינך רואה אופי ילדותי ואבסורדי מאחורי דבריו ופעולותיו? זהו גילוי על אופיו של השטן. אופיו הוא כזה, והוא יעשה דברים כאלה. בעיני בני האדם כיום, דבריו חסרי היגיון ומגוחכים. אך השטן בהחלט מסוגל לומר דברים כאלה. האם נוכל לומר שהוא בור ואבסורדי? הרוע של השטן נמצא בכל מקום, והוא נחשף ללא הרף. וכיצד ישוע אדוננו עונה לו? ("לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יהוה".) האם יש למילים האלה עוצמה? (יש להן.) מדוע אנו אומרים שיש להן עוצמה? משום שהן האמת. ובכן, האם האדם חי על הלחם לבדו? ישוע אדוננו צם במשך 40 ימים ולילות. האם הוא רעב למוות? הוא לא רעב למוות. לכן השטן ניגש אליו, ודחק בו להפוך את האבנים לאוכל בכך שאמר דברים כגון: "אם תהפוך את האבנים לאוכל, האם לא תצטרך אז לצום ולא תיאלץ לרעוב?" אולם ישוע אדוננו אמר: "לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם", והכוונה היא שעל אף שהאדם חי בגוף גשמי, לא המזון הוא הדבר שמאפשר לגופו הגשמי לחיות ולנשום, אלא כל מילה ומילה שנאמרה מפי אלוהים. מצד אחד, מילים אילו הן אמת. הן נוסכות בבני האדם אמונה וגורמות להם להרגיש שהם יכולים לסמוך על אלוהים ושאלוהים הוא האמת. מצד שני, האם יש היבט מעשי לדברים אלה? האם ישוע אדוננו לא עמד על רגליו עדיין ולא היה עדיין חי ונושם אחרי שהוא צם במשך 40 ימים ולילות? האין זו דוגמה מוחשית? הוא לא אכל מזון כלשהו במשך 40 ימים ולילות, ובכל זאת הוא נותר בחיים. זוהי ראיה חזקה המאששת את האמת שבדברי האל. המילים הללו פשוטות, אולם באשר לישוע אדוננו, האם הוא אמר אותן רק כאשר השטן פיתה אותו או שמא הן כבר היו חלק טבעי ממנו? במילים אחרות, אלוהים הוא האמת ואלוהים הוא החיים, אך האם האמת של אלוהים וחייו הם תוספת מאוחרת? האם הם נבעו מתוך ניסיון מאוחר יותר? לא, הם חלק מפנימיותו של אלוהים. כלומר, האמת והחיים הם תמציתו של אלוהים. כל מה שקורה לו, כל מה שהוא חושף, הוא האמת. אמת זו, מילים אלו – בין אם תוכן דבריו ארוך או קצר – יכולות לאפשר לאדם לחיות, להעניק לו חיים. הן יכולות לאפשר לאדם לזכות באמת ובהבנה ברורה בנוגע לנתיב החיים האנושיים, ולאפשר לו להאמין באלוהים. במילים אחרות, מקור השימוש של אלוהים בביטוי זה חיובי. אם כן, האם אפשר לומר שהדבר החיובי הזה קדוש? (כן.) דבריו ההם של השטן נובעים מאופיו של השטן. השטן חושף את אופיו הרע והזדוני בכל מקום וללא הרף. האם השטן עושה זאת בטבעיות? האם מישהו מנחה אותו לעשות זאת? האם מישהו מסייע לו? האם מישהו כופה זאת עליו? לא. הוא חושף את כל זאת מרצונו החופשי. זהו אופיו הרע של השטן. אין זה משנה מה אלוהים עושה וכיצד הוא עושה זאת, השטן משתרך בעקבותיו. התמצית והאופי האמיתיים של הדברים שהשטן אומר ועושה הם תמציתו של השטן – תמצית מרושעת וזדונית.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 145

הניסיון של השטן (קטעים נבחרים)

מתי ד' 5-7  לָקַח אוֹתוֹ הַשָּׂטָן אֶל עִיר הַקֺּדֶשׁ וְהֶעֱמִידוֹ עַל פִּנַּת גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, עַל־כַּפַּיִם יִשָׂאוּנְךָ, פֶּן־תִּגֺּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ'." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "עוֹד כָּתוּב, 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ'."

הבה נתבונן תחילה בדברי השטן כאן. הוא אמר: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמַטָּה", ואחר כך, הוא ציטט מכתבי הקודש: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, עַל־כַּפַּיִם יִשָׂאוּנְךָ, פֶּן־תִּגֺּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ". מה אתם מרגישים כשאתם שומעים את דבריו של השטן? האין הם ילדותיים מאוד? הם ילדותיים, חסרי היגיון ומגעילים. מדוע אני אומר זאת? השטן לעיתים קרובות עושה דברים מטופשים, והוא מאמין שהוא חכם מאוד. לעתים קרובות הוא מצטט מתוך כתבי הקודש – אפילו ממש את דבריו של אלוהים – והוא מנסה להפנות את הדברים האלה כנגד אלוהים כדי לתקוף ולנסות את אלוהים, בניסיון להשיג את מטרתו להרוס את תוכנית עבודתו של אלוהים. האם אתם שמים לב לדבר מסוים במילותיו של השטן? (השטן מטפח כוונות מרושעות.) השטן מנסה תמיד בכל מעשיו לנסות את האנושות. השטן אינו מדבר בצורה ישירה, אלא סחור-סחור ומשתמש בניסיון, תעתוע ושידול. השטן פועל לנסות את אלוהים כאילו שאלוהים הוא בן אנוש רגיל, והוא חושב שגם אלוהים, כמו האדם, מאוד בור, טיפש, וחסר יכולת לראות את הדברים כפי שהם. השטן חושב שגם אלוהים וגם האדם אינם מסוגלים לזהות את תמציתו ואת הונאתו וכוונתו המרושעת. האין זו טיפשותו של השטן? (כן.) יתרה מכך, השטן מצטט בגלוי את כתבי הקודש, בחושבו שהדבר מעניק לו אמינות ושלא תוכל לזהות שום פגם בדבריו או שלא תוכל להימנע מללכת שולל. האין אלה האבסורדיות והילדותיות של השטן? זה דומה למצב שבו אנשים מפיצים את הבשורה ונושאים עדות לאלוהים – האם חסרי האמונה לא יאמרו להם לעיתים משהו שדומה לדברים שהשטן אמר? האם שמעתם אנשים אומרים משהו דומה? מה אתה מרגיש כאשר אתה שומע דברים כאלה? האם אתה נגעל? (כן.) כשאתה נגעל, האם אתה חש גם סלידה ושנאה? כאשר אתה מרגיש כך, האם אתה מסוגל לזהות שהשטן והטבע המושחת שהוא מחדיר באדם הם מרושעים? האם אי פעם הייתה בלבך ההכרה ש"כאשר השטן מדבר, הוא עושה זו בצורה של מתקפה וניסיון? דבריו של השטן אבסורדיים, מגוחכים, ילדותיים ומגעילים. לעומת זאת, אלוהים לעולם לא ידבר או יעבוד באופן כזה, ואכן הוא מעולם לא פעל כך?" כמובן, במצב זה אנשים כמעט שאינם חשים זאת, והם אינם מסוגלים לתפוס את קדושתו של אלוהים, האין זה כך? בשיעור קומתכם הנוכחי, אתם מרגישים רק: "שכל הדברים שאלוהים אומר הם אמת, הם מועילים לנו, ועלינו לקבלם". בין אם אתם מסוגלים לקבל אותם ובין אם לא, אתם אומרים ללא יוצא מן הכלל שדברי אלוהים הם האמת ושאלוהים הוא האמת, אך אינכם יודעים שהאמת לכשעצמה קדושה ושאלוהים קדוש.

אם כן, מה הייתה תשובתו של ישוע לדברים אלה של השטן? ישוע אמר לו: "עוֹד כָּתוּב, 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ.'" האם יש אמת בדברים אלה שישוע אמר? בהחלט יש בהם אמת. על פניו, דברים אלה הם מצווה שעל אנשים לקיים, ביטוי פשוט, יחד עם זאת, הן האדם והן השטן הפרו מצווה זו לעתים קרובות. לכן, ישוע אדוננו אמר לשטן: "לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ", מפני שזה מה שהשטן עשה לעתים קרובות, ואף השקיע כל מאמץ אפשרי לשם כך. ניתן לומר שהשטן עשה זאת בחוצפה וללא בושה. תמצית אופיו של השטן הינה היעדר פחד מאלוהים והיעדר יראה ממנו בלבו. גם כאשר השטן ניצב לצד אלוהים ויכול היה לראותו, השטן לא יכול היה שלא לנסות את אלוהים. לפיכך, ישוע אדוננו אמר לשטן: "לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ". אלו מילים שאלוהים אמר לשטן לעתים קרובות. אם כן, האם ראוי ליישם ביטוי זה גם היום? (כן, כיוון שגם אנו מנסים את אלוהים לעתים קרובות.) מדוע אנשים מנסים את אלוהים לעיתים קרובות? משום שבני האדם מלאים בטבע שטני ומושחת? (כן.) אם כך, האם הדברים שהשטן אמר לעיל הם דברים שאנשים אומרים לעתים קרובות? ובאילו מצבים אנשים אומרים אותם? ניתן לומר שאנשים אמרו דברים כאלה ללא קשר לזמן ולמקום. זה מוכיח שטבעם של בני האדם אינו שונה מטבעו המושחת של השטן. ישוע אדוננו אמר כמה מילים פשוטות, מילים שמייצגות את האמת, מילים שאנשים זקוקים להן. אולם האם באותו מצב ישוע אדוננו דיבר באופן זה על מנת להתדיין עם השטן? האם היה מרכיב כלשהו של עימות במה שהוא אמר לשטן? (לא.) מה ישוע אדוננו חש בלבו בקשר לניסיון של השטן? האם הוא חש גועל ודחייה? ישוע אדוננו חש דחייה וגועל, אך הוא לא התווכח עם השטן, ועוד פחות מכך דיבר על עקרונות נעלים. מדוע זה כך? (מפני שהשטן תמיד כזה. הוא אינו יכול להשתנות לעולם.) האם נוכל לומר שהשטן אינו הגיוני? (כן.) האם השטן יכול להכיר בכך שאלוהים הוא האמת? השטן לעולם לא יכיר בכך שאלוהים הוא האמת, ולעולם לא יודה בכך שאלוהים הוא האמת. זהו אופיו. יתרה מזאת, קיים היבט מבחיל נוסף בנוגע לאופיו של השטן. מהו? במאמציו לפתות את ישוע אדוננו, השטן חשב שאפילו אם הוא לא יצליח, הוא בכל זאת ינסה לעשות זאת. על אף שהוא ייענש, הוא בכל זאת החליט לנסות זאת. על אף שהוא לא יזכה בשום יתרון בכך, הוא בכל מקרה ינסה, יתמיד במאמציו ויתריס נגד אלוהים עד הסוף. איזה מין אופי הוא זה? האין הוא מרושע? מי שנתקף זעם ומשתולל כאשר אלוהים מוזכר, האם הוא ראה את אלוהים? האם הוא מכיר את אלוהים? הוא אינו מכיר את אלוהים, אינו מאמין בו, ואלוהים לא דיבר אליו. אלוהים מעולם לא הפריע לו, אם כך מדוע שהוא יכעס? האם נוכל לומר שאדם זה רע? מגמות חומריות, אכילה, שתייה, חיפוש הנאות ורדיפה אחר ידוענים – דבר מאלה אינו מפריע לאדם כזה. אך עצם האזכור של המילה "אלוהים" או של האמת של דברי האל מרתיח אותו. האין זו דוגמה לאופי רע? די בכך כדי להוכיח את אופיו הרע של אדם זה. עכשיו בנוגע אליכם – האם יש פעמים שבהן האמת מוזכרת או כאשר מוזכרים הניסיונות שבהם העמיד אלוהים את האנושות או כאשר מובאים דברי השיפוט של אלוהים כנגד האדם, ואינכם רוצים לשמוע על כך? ייתכן שתחשבו בלבכם: "האין זה נכון שכולם אומרים שאלוהים הוא האמת? מקצת מהדברים האלה אינם אמת, אלה הם בבירור רק דברי התוכחה של אלוהים כלפי האדם!" יש אנשים שייתכן שאף יסלדו מכך בלבם ויחשבו: "מדברים על כך בכל יום, על הניסיונות שלו, על השיפוט שלו, מתי זה יסתיים? מתי נגיע ליעד הטוב?" לא ידוע מאין מגיע הכעס הבלתי הגיוני הזה. איזה מין אופי זה? (אופי מרושע.) הוא מקבל הנחיה והכוונה מאופיו המרושע של השטן. מנקודת מבטו של אלוהים, הוא לעולם אינו מתווכח עם אנשים או שומר להם טינה בנושא אופיו הרע של השטן וטבעו המושחת של האדם, והוא לעולם אינו עושה עניין מכך שאנשים פועלים בטיפשות. לעולם לא תראו שאלוהים מחזיק בהשקפות דומות לגבי דברים, כמו שיש לאנשים, ויתרה מזאת, לא תראו אותו משתמש בנקודות המבט של האדם, בידע שלו, במדע שלו, בפילוסופיה שלו או בדמיונו של האדם כדי לטפל בדברים. תחת זאת, כל דבר שאלוהים עושה וכל מה שהוא חושף קשור לאמת. כלומר, כל מילה שהוא אמר וכל פעולה שהוא ביצע קשורות לאמת. אמת זו אינה תוצר של פנטזיה כלשהי חסרת בסיס. אמת זו ודברים אלה נאמרים על ידי אלוהים מתוקף תמציתו של אלוהים וחייו. מאחר שדברים אלה והתמצית של כל הדברים שאלוהים עשה הם אמת, אנו יכולים לומר שתמציתו של אלוהים קדושה. במילים אחרות, כל מה שאלוהים אומר ועושה מביא חיוניות ואור לבני האדם, מאפשר לאנשים לראות דברים חיוביים ואת המציאות של הדברים החיוביים האלה, ומצביע על הדרך עבור האנושות, כדי שזו תצעד בדרך הישר. כל הדברים האלה נקבעים על-ידי תמציתו של אלוהים ועל-ידי תמצית קדושתו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 146

הניסיון של השטן (קטעים נבחרים)

מתי ד' 8-11  לָקַח אוֹתוֹ הַשָּׂטָן לְהַר גָּבוֹהַּ מְאֺד וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל וּכְבוֹדָן. אָמַר אֵלָיו: "אֶת כָּל אֵלֶּה אֶתֵּן לְךָ אִם תִּפֺּל עַל פָּנֶיךָ וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי." הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הִסְתַּלֵּק, הַשָּׂטָן, הֵן כָּתוּב, 'לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד'." לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתוֹ הַשָּׂטָן וּמַלְאָכִים נִגְּשׁוּ לְשָׁרְתוֹ.

לאחר שנכשלו שני תכסיסיו הקודמים של השטן, הוא ניסה עוד תכסיס אחד: הוא הראה לישוע אדוננו את כל המלכויות שבעולם ואת תפארתן וביקש ממנו לעבוד את השטן. מה אתם מבינים ממצב זה על המאפיינים האמיתיים של השטן? האין השטן חסר בושה לחלוטין? (כן.) במה הוא חסר בושה? הכול נברא על ידי אלוהים, אולם השטן הפך זאת והראה לאלוהים את כל הדברים, ואמר: "הבט בעושרן ובתפארתן של כל הממלכות האלה. אם תעבוד אותי, אתן לך את כולן." האין זה היפוך תפקידים מושלם? האין השטן חסר בושה? אלוהים יצר את הכול, אך האם הוא יצר את כל הדברים להנאתו? אלוהים נתן הכול לאנושות, אך השטן רצה לקחת הכול, ואחר כך אמר לאלוהים: "עבוד אותי! עבוד אותי ואתן לך את כל זה." אלה פניו המכוערות של השטן. הוא בהחלט חסר בושה! השטן אינו יודע אפילו את משמעות המילה "בושה", זוהי רק דוגמה נוספת לרשעותו. הוא אפילו אינו יודע מהי בושה. השטן יודע בבירור שאלוהים ברא הכול, שהוא מנהל את בריאתו ושיש לו ריבונות עליה. הכול שייך לאלוהים, לא לאדם, ועוד פחות מכך לשטן. אולם השטן בחוצפתו אמר שהוא ייתן הכול לאלוהים. האם זו לא דוגמה נוספת להתנהגות אבסורדית וחסרת בושה של השטן? דבר זה גורם לאלוהים לשנוא את השטן עוד יותר, נכון? אך אין זה משנה מה השטן ניסה לעשות, האם ישוע אדוננו הלך שולל? מה ישוע אדוננו אמר? ("לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד".) האם למילים אלו יש משמעות מעשית? (כן.) איזו מין משמעות מעשית? אנו רואים את הרוע וחוסר הבושה של השטן בדיבורו. לכן, אילו האדם היה עובד את השטן, מה היה הסוף? האם הוא היה מקבל את העושר והתהילה של כל הממלכות? (לא.) מה הוא היה מקבל? האם האנושות הייתה נעשית חסרת בושה ומגוחכת כמו השטן? (כן.) היא לא הייתה שונה מהשטן במקרה זה. לכן ישוע אדוננו אמר את הדברים האלה, החשובים לכל אדם ואדם: "לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד". פירוש הדבר שמלבד אדוננו, מלבד אלוהים עצמו, אם תעבוד אל אחר, אם תעבוד את השטן, אזי תתפלש באותה זוהמה כמו השטן. תהיה שותף לחוסר הבושה ולרוע של השטן, ובדיוק כמו השטן, תנסה את אלוהים ותתקוף אותו. ואז מה יהיה סופך? אלוהים יתעב אותך, יכה אותך וישמיד אותך. לאחר שהשטן ניסה את ישוע אדוננו כמה פעמים ללא הצלחה, האם הוא ניסה שוב? השטן לא ניסה שוב, ואז הוא הסתלק. מה הדבר מוכיח? דבר זה מוכיח שאופיו הרע של השטן, זדוניותו, האבסורדיות וחוסר ההיגיון שלו אינם ראויים כלל לאזכור בנוכחות אלוהים. ישוע אדוננו הכניע את השטן בשלושה משפטים בלבד, שאחריהם הוא מיהר להסתלק כשזנבו בין רגליו, מבויש מכדי להראות את פניו שוב, ומאז הוא לא ניסה עוד את ישוע אדוננו. מאחר שישוע אדוננו סיכל את הניסיון הזה של השטן, הוא היה יכול באותו רגע להמשיך בקלות את העבודה שהיה עליו לבצע ואת המשימות שעמדו בפניו. האם יש משמעות מעשית כלשהי עבור כל בני האדם בכל מה שישוע אדוננו אמר ועשה במצב זה, אם מיישמים את הדברים כיום? (כן.) איזה סוג של משמעות מעשית? האם קל להכניע את השטן? האם חייבת להיות לבני האדם הבנה ברורה על אופיו המרושע של השטן? האם חייבת להיות לבני האדם הבנה מדויקת בנוגע לניסיונותיו של השטן? (כן.) אם תחווה את ניסיונותיו של השטן בחייכך, אם תהיו מסוגל לראות נכוחה את טבעו הרע של השטן, האם לא ברור שתוכל להכניע אותו? לו ידעת על האבסורדיות וחוסר ההיגיון של השטן, האם עדיין היית מתייצב לצד השטן ותוקף את אלוהים? אם היית מבין כיצד הזדוניות וחוסר הבושה של השטן מתגלים באמצעותך – אם היית מזהה ומבין את הדברים האלה בבירור – האם עדיין היית תוקף ומנסה את אלוהים באופן הזה? (לא, לא היינו עושים זאת.) מה הייתם עושים? (היינו מורדים בשטן ונוטשים אותו.) האם קל לעשות זאת? זה לא קל. כדי לעשות זאת, על בני האדם להתפלל תכופות, עליהם להציב את עצמם לעתים קרובות בפני אלוהים ולבחון את עצמם, ועליהם לאפשר למשמעת, לשיפוט ולייסורים של אלוהים לבוא אליהם. רק כך אנשים ייחלצו בהדרגה מההונאה של השטן ומשליטתו.

כעת, באמצעות התבוננות בכל הדברים האלה שנאמרו על-ידי השטן, נסכם את הדברים שמהווים את תמציתו של השטן. ראשית, ניתן לומר באופן כללי שתמציתו של השטן מרושעת, זאת בניגוד לקדושתו של אלוהים. מדוע אני אומר שתמציתו של השטן מרושעת? על מנת להשיב על כך, יש להביט בתוצאות של מה שהשטן עושה לבני האדם. השטן משחית את האדם ושולט בו, והאדם פועל לפי טבעו המושחת של השטן, וחי בעולם של אנשים שהושחתו על ידי השטן. ההמונים נשלטים מבלי דעת על ידי השטן ונטמעים בו. לכן הטבע המושחת של השטן נמצא באדם. מכל הדברים שהשטן אמר ועשה, האם ראיתם את יהירותו? האם ראיתם את ההונאה והזדוניות שלו? מהו הביטוי העיקרי ליהירות של השטן? האם השטן תמיד מטפח תשוקה לכבוש את מעמדו של אלוהים? השטן תמיד רוצה להרוס את עבודתו של אלוהים ואת מעמדו של אלוהים, ולנכס אותם לעצמו, כדי שאנשים ייעשו לחסידיו, יתמכו בו ויעבדו אותו. זהו אופיו היהיר של השטן. כאשר השטן משחית אנשים, האם הוא אומר להם מפורשות מה עליהם לעשות? כאשר השטן מנסה את אלוהים, האם הוא יוצא בגלוי ואומר, "אני מנסה אותך, אני עומד לתקוף אותך"? בשום פנים ואופן, לא. אם כן, באיזו שיטה השטן משתמש? הוא משדל, מנסה, תוקף ומציב מלכודות, ואפילו מצטט מכתבי הקודש. השטן מדבר ופועל בדרכים שונות כדי להגשים את מניעיו ואת כוונותיו הזדוניים. לאחר שהשטן עשה זאת, מה ניתן לראות אצל האדם? האין זה נכון שגם בני האדם נעשים יהירים? האדם סבל מהשחתה על ידי השטן במשך אלפי שנים, ולכן האדם נעשה יהיר, ערמומי, זדוני ובלתי הגיוני. כל הדברים האלה נוצרים בגלל אופיו של השטן. מאחר שאופיו של השטן מרושע, הוא העניק לאדם את האופי המרושע והמושחת הזה והוליך את האדם לטבע המרושע והמושחת הזה. לכן, האדם חי בטבע מושחת ושטני, וכמו השטן, אף האדם מתנגד לאלוהים, תוקף אותו, ומנסה אותו, עד כדי כך שהאדם אינו יכול לעבוד את אלוהים ואינו ירא אותו בלבו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 147

כיצד השטן משתמש בידע כדי להשחית את האדם

האין הכול מחשיבים ידע כדבר חיובי? לכל הפחות, אנשים חושבים שהקונוטציה של המילה "ידע" חיובית יותר מאשר שלילית. מדוע, אם כן, אנו טוענים כאן שהשטן משתמש בידע כדי להשחית את האדם? האם תיאוריית האבולוציה איננה היבט של ידע? האם חוקיו המדעיים של ניוטון אינם חלק מהידע? כוח הכבידה של כדור הארץ הוא גם חלק מהידע, לא כן? (כן.) מדוע, אם כן, הידע נמצא ברשימה של הדברים שהשטן משתמש בהם כדי להשחית את האנושות? מה אתם חושבים על כך? האם יש בידע אפילו שמץ של אמת? (לא.) אם כן, מהי תמצית הידע? על איזה בסיס נלמד הידע שהאדם רוכש? האם הידע מבוסס על תיאוריית האבולוציה? האין זה נכון שהידע שהאדם רכש באמצעות חקר ותמצות מבוסס על אתאיזם? האם חלק כלשהו בידע זה קשור לאלוהים? האם הוא קשור לעבודת האל? האם הוא קשור לאמת? (לא.) אם כן, כיצד השטן משתמש בידע כדי להשחית את האדם? זה עתה אמרתי ששום חלק מהידע הזה אינו קשור לעבודת האדם את אלוהים או לאמת. יש אנשים שחושבים על זה כך: "ייתכן שאין לידע שום קשר לאמת, אך הידע עדיין אינו משחית את בני האדם." מה אתם חושבים על זה? האם לימדו אותך באמצעות הידע שאושרם של בני האדם תלוי במה שהם יצרו במו ידיהם? האם הידע לימד אותך שגורלו של האדם נתון בידיו? (כן.) איזה מין דיבור זה? (זה דיבור שטני.) בדיוק כך! זה דיבור שטני! הידע הוא נושא מורכב לדיון. ניתן לקבוע במילים פשוטות, שתחום ידע מסוים אינו יותר מאשר ידע. זהו ידע שנלמד על בסיס של היעדר עבודת אלוהים ועל חוסר הבנה שאלוהים ברא את כל הדברים. כאשר אנשים חוקרים סוג כזה של ידע, הם אינם רואים שלאלוהים יש ריבונות על כל הדברים. הם אינם רואים שאלוהים הוא האחראי לכל הדברים או זה שמנהל אותם. תחת זאת, הם רק עוסקים במחקר וגילוי אינסופיים בתחום זה של הידע ומחפשים תשובות על סמך ידע. אולם האין זה נכון שאם אנשים אינם מאמינים באלוהים ותחת זאת רק עוסקים במחקר, הם לעולם לא ימצאו את התשובות האמיתיות? ידע יכול להעניק לך רק פרנסה, עבודה והכנסה כדי שלא תרעב, אך הידע לעולם לא יגרום לך לעבוד את אלוהים, והוא לעולם לא ירחיק אותך מרע. ככל שתחקור יותר את הידע, כך תרצה יותר למרוד באלוהים, להכפיף את אלוהים למחקרים שלך, לנסות את אלוהים ולהתנגד לו. אם כך, מה אנו רואים עתה שהידע מלמד את בני האדם? הוא כולו הפילוסופיה של השטן. האם לפילוסופיות ולחוקי ההישרדות שמופצים על ידי השטן בקרב בני אדם מושחתים יש קשר כלשהו לאמת? אין להם שום קשר לאמת, ולמעשה, הם ההיפך מהאמת. אנשים לעתים קרובות אומרים, "החיים הם תנועה" ו"האדם הוא ברזל, אורז הוא פלדה, האדם ירעב אם ידלג על ארוחה". מה הן האמירות האלה? אלה אמירות מופרכות ושמיעתן מעוררת בחילה. השטן החדיר לא מעט מפילוסופיית החיים שלו וממחשבתו במה שנקרא הידע של האדם. ובזמן שהשטן עושה זאת, הוא מאפשר לאדם לאמץ את הלך מחשבתו, את הפילוסופיה שלו ואת נקודת מבטו, על מנת שהאדם יוכל להכחיש את קיומו של אלוהים ואת ריבונותו על כל הדברים ועל גורלו של האדם. לכן, ככל שלימודיו של האדם מתקדמים והוא צובר יותר ידע, הוא חש שקיומו של אלוהים נהיה מעורפל יותר, וייתכן שהוא אפילו ירגיש שאלוהים אינו קיים עוד. הואיל והשטן נסך באדם מחשבות, השקפות ותפיסות מסוימות, לאחר שהשטן נסך את הארס הזה בתוך האדם, האין האדם מוּלך שולל ומושחת בידי השטן? אז על-פי מה הייתם אומרים שבני האדם בימינו חיים? האין הם חיים על-פי הידע והמחשבות שנסך בהם השטן? והדברים החבויים בתוך הידע והמחשבות הללו – האין הם הפילוסופיות והארס של השטן? האדם חי על-פי הפילוסופיות והארס של השטן. ומה מצוי בבסיס ההשחתה של האדם בידי השטן? השטן רוצה לגרום לאדם להתכחש לאלוהים, להתנגד לו ולהתייצב נגדו, כפי שהשטן עושה. זו מטרתו של השטן בהשחתתו את האדם ואלו גם האמצעים שבהם השטן משחית את האדם.

תחילה נעסוק בהיבט השטחי ביותר של הידע. האם הדקדוק והמילים בשפה מסוגלים להשחית אנשים? האם מילים יכולות להשחית בני אדם? מילים אינן משחיתות בני אדם. הן כלי שמשמש את בני האדם לדבר, והן גם כלי שבאמצעותו בני האדם מתקשרים עם אלוהים. קל וחומר, כיום, שפה ומילים הן הדרך של אלוהים לתקשר עם בני האדם. הן כלים והן הכרחיות. אחת ועוד אחת הן שתיים, ושתיים כפול שתיים הן ארבע. זה ידע, נכון? אך האם ידע זה יכול להשחית אותך? זהו ידוע לכול – זו תבנית קבועה – ולכן, ידע כזה אינו יכול להשחית בני אדם. אם כך, איזה סוג של ידע אכן משחית בני אדם? ידע המשלב נקודות השקפה ומחשבות של השטן הוא ידע משחית. השטן שואף להחדיר את נקודות ההשקפה והמחשבות האלה לאנושות באמצעות הידע. לדוגמה, במאמר, אין דבר שגוי במילים הכתובות לכשעצמן. הבעיה נעוצה בנקודת ההשקפה ובכוונה של המחבר, כאשר כתב את המאמר, כמו גם בתוכן מחשבותיו. אלה דברים רוחניים וביכולתם להשחית אנשים. לדוגמה, אם אתה צופה בתוכנית טלוויזיה, אילו דברים בתוכנית זו יכולים לשנות את ההשקפה של בני האדם? האם דבריהם של השחקנים, המילים עצמן, יכולים להשחית בני אדם? (לא.) איזה סוג של דברים משחיתים בני אדם? מדובר במחשבות היסוד ובתוכן של התוכנית, המייצגים את השקפותיו של הבמאי. המידע המועבר בהשקפות אלה יכול להטות את לבם ומחשבותיהם של בני האדם. האין זה כך? כעת אתם יודעים למה אני מתייחס כשאני דן בשימוש שהשטן עושה בידע כדי להשחית בני אדם. אתם לא תטעו בהבנת הדבר, נכון? לפיכך, בפעם הבאה כשתקרא רומן או מאמר, האם תוכל להעריך אם הדעות המבוטאות במילה הכתובה משחיתות את האנושות או תורמות לה? (כן, במידה מסוימת.) זהו דבר שיש ללמוד ולחוות אותו בקצב איטי, ולא ניתן להבינו בקלות באופן מידי. לדוגמה, כאשר חוקרים או לומדים תחום ידע מסוים, היבטים חיוביים מסוימים של הידע הזה יכולים לעזור לך להבין דברים בסיסיים על אותו תחום, וגם לאפשר לך לדעת ממה בני אדם צריכים להימנע. לדוגמה, "חשמל" – זהו תחום ידע, נכון? תהיה בור אם לא תדע שחשמל יכול לחשמל בני אדם ולפגוע בהם, נכון? אך ברגע שתבין את תחום הידע הזה, לא תיגע בחוסר זהירות במכשירי חשמל ותדע כיצד להשתמש בחשמל. אלה דברים חיוביים. האם ברור לכם כעת במה דנו בהקשר לאופן שבו ידע משחית בני אדם? ישנם סוגים רבים של ידע שנחקרים בעולם, ועליכם להקדיש זמן רב יותר כדי להבחין ביניהם בעצמכם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 148

כיצד השטן משתמש במדע כדי להשחית את האדם

מהו מדע? האין המדע נחשב לתחום יוקרתי ומעמיק בעיני כל אדם כמעט? כאשר המדע מוזכר, האין בני אדם מרגישים ש"זהו דבר שבני אדם רגילים אינם יכולים להבינו, זהו נושא שרק חוקרי מדע או מומחים יכולים לגעת בו. אין לזה שום קשר אלינו, בני האדם הרגילים?" האם יש לזה קשר לבני אדם רגילים? (כן.) כיצד השטן משתמש במדע כדי להשחית בני אדם? בדיון שלנו כאן נדבר רק על נושאים שאנשים נתקלים בהם לעתים קרובות בחייהם האישיים ונתעלם מעניינים אחרים. האם שמעתם על המילה "גנים"? כולכם מכירים את המונח הזה, נכון? האין זה נכון שהגנים התגלו על-ידי המדע? מהי בדיוק משמעותם של הגנים בעיני בני האדם? האם הם גורמים לבני אדם לחוש שהגוף הוא דבר מסתורי? כאשר בני אדם נחשפים לנושא זה, האם לא יהיו כאלה – בייחוד הסקרנים שביניהם – שירצו לדעת עוד וירצו פרטים נוספים? אנשים סקרנים אלה ימקדו את האנרגיה שלהם בנושא זה, וכאשר לא יהיה להם עיסוק אחר, הם יחפשו מידע בספרים ובאינטרנט, כדי ללמוד פרטים נוספים על כך. מהו מדע? אם לומר זאת בצורה פשוטה, המדע הוא מחשבות ותיאוריות בנוגע לדברים שהאדם סקרן לגביהם, דברים שאינם ידועים ושלא נאמרו לאדם על ידי אלוהים. המדע הוא המחשבות והתיאוריות בנוגע לתעלומות שהאדם רוצה לחקור. מהו היקפו של המדע? ניתן לומר שהוא נרחב למדי. האדם חוקר ולומד את כל מה שהוא מתעניין בו. המדע כרוך בחקירה של הפרטים והחוקים של דברים אלה, ואחר כך העלאת תיאוריות סבירות שגורמות לכולם לחשוב: "המדענים האלה באמת מדהימים! הם יודעים כל כך הרבה, יש להם ידע מספיק להבנת הדברים האלה!" הם מעריצים כל כך את האנשים האלה, נכון? אילו סוגי השקפות יש לחוקרי המדע? האין הם רוצים לחקור את היקום, לחקור את הדברים המסתוריים בתחום העניין שלהם? מהי התוצאה הסופית של זה? בתחומי מדע מסוימים אנשים מסיקים מסקנות באמצעות השערות, ובתחומים אחרים הם מסתמכים על ניסיון אנושי כדי להסיק מסקנות. וישנם גם תחומי מדע שבהם אנשים מגיעים למסקנות על סמך תצפיות רקע ותצפיות היסטוריות. האין זה נכון? אם כך, מה המדע עושה למען בני האדם? המדע רק מאפשר לבני האדם לראות את האובייקטים בעולם החומרי, ורק מספק את סקרנותו של האדם, אבל הוא אינו מאפשר לאדם לראות את החוקים שלפיהם לאלוהים יש ריבונות על כל הדברים. נדמה שהאדם מוצא תשובות במדע, אך תשובות אלה מבלבלות וגורמות רק שביעות רצון זמנית, שביעות רצון שרק כובלת את לב האדם לעולם החומרי. האדם חש שהוא קיבל את התשובות מהמדע, ולכן יהיו אשר יהיו הסוגיות שיתעוררו, הוא משתמש בהשקפותיו המדעיות כבסיס להוכחה או לאישור של נושא זה. המדע מפתה את לבו של האדם ומשתלט עליו, עד כדי כך שהאדם אינו חושב עוד להכיר את אלוהים, לעבוד את אלוהים ולהאמין שכל הדברים באים מאלוהים ושעל האדם לפנות אליו כדי לקבל תשובות. האין זה כך? ככל שאדם מאמין יותר במדע, כך הוא נהיה יותר אבסורדי, ומאמין שלכל דבר יש פתרון מדעי ושמחקר יכול לפתור הכול. הוא אינו מחפש את אלוהים ואינו מאמין שהוא קיים. ישנם אפילו כמה מאמינים ותיקים באלוהים שכאשר הם מתמודדים עם בעיה כלשהי, הם ישתמשו במחשב כדי לבחון דברים ולחפש תשובות. הם מדפדפים בכל מיני חומרים ומשתמשים בנקודות מבט מדעיות כדי לנסות לפתור את הבעיה. הם אינם מאמינים שדברי אלוהים הם האמת. הם אינם מאמינים שדברי אלוהים יכולים לפתור את כל בעיות האנושות. הם אינם מתבוננים בבעיות הרבות של האנושות מנקודת המבט של האמת. אין זה משנה באיזו בעיה הם נתקלים, הם לעולם אינם מתפללים לאלוהים או מחפשים פתרון על-ידי חיפוש האמת שבדברי אלוהים. בעניינים רבים, הם מעדיפים להאמין שידע יכול לפתור את הבעיה. עבורם, המדע הוא התשובה האולטימטיבית. אלוהים אינו מצוי כלל בלבם של אנשים כאלה. הם חסרי אמונה והשקפותיהם על האמונה באלוהים אינן שונות מאלה של אקדמאים ומדענים בולטים רבים, אשר מנסים תמיד לבחון את אלוהים בשיטות מדעיות. לדוגמה, מומחי דת רבים הלכו למקום שבו תיבת נוח נעצרה, וכך הם הוכיחו את קיומה של התיבה. אך מראה התיבה לא גרם להם לראות את קיומו של אלוהים. הם רק מאמינים בסיפורים ובהיסטוריה. זו התוצאה של המחקר המדעי שלהם ושל חקר העולם הגשמי. אם תחקור דברים חומריים, בין אם זו מיקרוביולוגיה, אסטרונומיה או גיאוגרפיה, לעולם לא תמצא תוצאה שקובעת שאלוהים קיים או שיש לו ריבונות על כל הדברים. אם כן, מה המדע עושה לאדם? האין הוא מרחיק את האדם מאלוהים? האין הוא גורם לאדם להכפיף את אלוהים למחקר? האין הדבר הופך את בני האדם לספקנים יותר בנוגע לקיומו של אלוהים ולריבונותו ובכך להתכחש לאלוהים ולבגוד בו? זו התוצאה. לכן, כאשר השטן משתמש במדע כדי להשחית את האדם, איזו מטרה השטן שואף להשיג? הוא רוצה להשתמש במסקנות מדעיות כדי להטעות את בני האדם ולהקהות את חושיהם, והאין הוא משתמש בתשובות רב-משמעיות כדי להיאחז בלב האדם, כך שהאדם לא יבקש את אלוהים ולא יאמין בקיומו של אלוהים. לפיכך, אני אומר שהמדע הוא אחת הדרכים שבהן השטן משחית בני אדם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 149

כיצד השטן משתמש בתרבות המסורתית כדי להשחית את האדם

האם קיימים או לא קיימים דברים רבים הנחשבים לחלק מהתרבות המסורתית? (כן, קיימים.) מהי משמעותה של התרבות המסורתית הזו? יש שאומרים שהיא הונחלה מהאבות הקדומים – זהו היבט אחד. מבראשית, משפחות, קבוצות אתניות ואפילו המין האנושי כולו העבירו מדור לדור את אורחות חייהם, את מנהגיהם, הפתגמים והכללים שלהם, ואלה חלחלו למחשבותיהם של בני האדם. בני האדם מחשיבים אותם כבלתי נפרדים מחייהם. הם מתייחסים אליהם כאל כללים ומקיימים אותם כאילו היו החיים עצמם. אכן כן, הם לעולם אינם רוצים לשנות או לנטוש את הדברים האלה מפני שאלה הונחלו להם מהאבות הקדמונים שלהם. ישנם היבטים אחרים של תרבות מסורתית שטבועים בגופם של בני האדם, כגון אלה שהונחלו על ידי קונפוציוס ומנציוס והדברים שנלמדו מתורות הטאואיזם והקונפוציוניזם הסיניות. האין זה נכון? מה התרבות המסורתית כוללת? האם היא כוללת את החגים שבני האדם חוגגים? לדוגמה, פסטיבל האביב, פסטיבל הפנסים, יום ניקוי הקברים, פסטיבל סירת הדרקון, וכן חג הרוחות ופסטיבל אמצע הסתיו. יש משפחות שאפילו חוגגות ימי הולדת לזקנים שהגיעו לגיל מסוים ולילדים שהגיעו לגיל חודש או לגיל מאה ימים, וכדומה. כל אלה הם חגים מסורתיים. האם הרקע של חגים אלה מעוגן בתרבות מסורתית? מהו העיקר של התרבות המסורתית? האם יש לה קשר כלשהו לעבודת האל? האם יש לה קשר כלשהו לאמירה לבני אדם לנהוג לפי האמת? האם יש חגים שבהם אנשים מקריבים קורבנות לאלוהים, הולכים למזבח של אלוהים ושומעים את משנתו? האם יש חגים כאלה? (לא.) מה אנשים עושים בכל החגים האלה? בתקופה המודרנית, כל החגים נתפסים כהזדמנויות לאכול, לשתות וליהנות. מהו מקורה של התרבות המסורתית? ממה נובעת התרבות המסורתית? היא מגיעה מהשטן. מאחורי הקלעים של החגים המסורתיים האלה, השטן מנחיל לאדם דברים מסוימים. מהם הדברים האלה? האם אחד מהדברים האלה הוא לוודא שאנשים יזכרו את אבותיהם? לדוגמה, במהלך יום ניקוי הקברים, אנשים מנקים את קברי אבותיהם ומקריבים להם מנחות, כדי לא לשכוח את אבותיהם. השטן גם מוודא שאנשים יזכרו להיות פטריוטיים, לדוגמה בפסטיבל סירת הדרקון. מה באשר לפסטיבל אמצע הסתיו? (מפגשים משפחתיים.) מהו הרקע של המפגשים המשפחתיים? מהי הסיבה להם? הסיבה היא לתקשר ולהתחבר רגשית. כמובן, בין אם חוגגים את ערב שנת הירח החדשה או את פסטיבל הפנסים, ישנן דרכים רבות לתאר את הסיבות מאחורי החגים האלה. אין זה משנה כיצד מסבירים את הסיבות האלו, כל אחת מהן הוא דרכו של השטן להחדיר את הפילוסופיה והמחשבות שלו לבני האדם, כדי שהם יתרחקו מאלוהים ולא יידעו שאלוהים קיים, וכדי שהם יקריבו מנחות לאבותיהם או לשטן, או יאכלו, ישתו וייהנו למען תשוקות הבשר. כאשר חוגגים כל אחד מהחגים האלה, מחשבותיו של השטן והשקפותיו ניטעות עמוק בראשיהם של בני האדם ללא ידיעתם. כאשר בני אדם מגיעים לגיל 40, 50 או אף לגיל מבוגר יותר, המחשבות וההשקפות האלה של השטן כבר מושרשות עמוק בלבם. יתר על כן, אנשים עושים כמיטב יכולתם כדי להעביר את הרעיונות האלה, בין אם הם נכונים או מוטעים, לדור הבא, ללא אבחנה וללא הסתייגות. האין זה כך? (כן.) כיצד התרבות המסורתית והחגים האלה משחיתים את בני האדם? האם אתם יודעים? (בני האדם נעשים מוגבלים וכבולים לכללים של המסורות האלה, כך שאין להם זמן או אנרגיה לבקש את אלוהים.) זהו היבט אחד. לדוגמה, הכול חוגגים במהלך שנת הירח החדשה, ואם לא היית חוגג, האם לא היית חש עצב? האם ישנן אמונות טפלות קרובות ללבך? האם אתה עשוי להרגיש, "לא חגגתי את השנה החדשה. ומאחר שהיום הזה של שנת הירח החדשה היה רע, האם השנה הזו כולה תהיה גרועה?" האם לא תחוש אי-נוחות ומעט חשש? יש אפילו אנשים שלא הקריבו קורבנות לאבותיהם במשך שנים, ולפתע הם חולמים שהמנוח מבקש מהם כסף. מה הם ירגישו? "כמה עצוב שהמנוח זקוק לכסף להוצאות! אשרוף כמה שטרות נייר בשבילו. אם לא אעשה כך, זה פשוט לא יהיה בסדר. זה עלול לסבך אותנו, החיים, בצרות. מי יכול לדעת מתי אסון יכה בנו?" תמיד תהיה להם עננה קטנה של פחד ודאגה בלבם. מי נוטע בתוכם את הדאגה הזו? השטן הוא המקור לדאגה הזאת. האין זו אחת הדרכים שבהן השטן משחית את האדם? הוא משתמש באמצעים ובתירוצים שונים כדי לשלוט בך, לאיים עליך, לכבול אותך, כדי שתתבלבל, תיכנע ותתמסר לו. כך השטן משחית את האדם. לעתים קרובות, כאשר בני האדם חלשים או כאשר הם אינם מודעים לגמרי למצבם, הם עלולים לעשות משהו מתוך פיזור דעת, שלא בכוונה, כלומר הם עלולים ליפול מבלי דעת לאחיזתו של השטן, וייתכן שהם יעשו משהו שלא בכוונה ובלי לדעת מה הם עושים. זו הדרך שבה השטן משחית את האדם. יש גם אנשים לא מעטים כיום הממאנים להיפרד ממסורות תרבותיות מושרשות עמוק. הם פשוט אינם יכולים לוותר עליהן. הם רוצים לחגוג חגים כאלה בייחוד כאשר הם חלשים ופאסיביים, והם רוצים לפגוש את השטן ולרצות אותו שוב, ולהביא נחמה ללבם. מהו הרקע למסורות התרבותיות? האם ידו השחורה של השטן מושכת בחוטים מאחורי הקלעים? האם אופיו הרע של השטן מתמרן את הדברים ושולט בהם? האם השטן שולט בכל הדברים האלה? (כן.) כאשר אנשים חיים בתרבות מסורתית וחוגגים חגים מסורתיים מסוג זה, האם נוכל לומר שזוהי סביבה שבה השטן משטה בהם ומשחית אותם, ויתרה מזאת, שהם שמחים ללכת שולל ולהיות מושחתים על ידי השטן? (כן.) זהו דבר שכולכם מודים בו, דבר שכולכם יודעים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 150

כיצד השטן משתמש באמונות טפלות כדי להשחית את האדם

כיצד השטן משתמש באמונות טפלות כדי להשחית את האדם? כל בני האדם רוצים לדעת מה יהיה גורלם, והשטן מנצל את סקרנותם כדי לפתות אותם. אנשים פונים לניבוי עתידות, הגדת עתידות וקריאת פנים כדי לדעת מה יקרה להם בעתיד ואיזו מין דרך סלולה בפניהם. בסופו של דבר, בידי מי מצויים הגורל והסיכויים העתידיים שמדאיגים כל כך את בני האדם? (בידיו של אלוהים.) כל הדברים האלה נתונים בידי אלוהים. מה השטן רוצה שבני האדם יידעו כאשר הוא משתמש בשיטות אלה? השטן רוצה להשתמש בקריאת פנים ובחיזוי עתידות כדי לומר לבני אדם שהוא יודע את גורלם מראש, ולא רק שהוא יודע את הדברים האלה, אלא הוא גם שולט בהם. השטן רוצה לנצל הזדמנות זו ולהשתמש בשיטות אלה כדי לשלוט בבני האדם, כך שבני האדם יאמינו לו באופן עיוור ויצייתו לכל מילה שלו. לדוגמה, אם אתה הולך לקורא פנים, ומגיד העתידות עוצם את עיניו ומספר לך בבהירות מושלמת כל מה שקרה לך בעשורים האחרונים, כיצד תרגיש בתוך-תוכך? אתה תרגיש מיד: "דבריו כל כך מדויקים! מעולם לא סיפרתי על עברי לאיש, איך הוא ידע על כך? אני ממש מעריץ את מגיד העתידות הזה!" לא יהיה קשה מדי לשטן לדעת על עברך, נכון? אלוהים הוביל אותך עד הלום, ובכל אותו זמן, השטן השחית את בני האדם ועקב אחריך. כמה עשורים שחולפים בחייך הם לא-כלום עבור השטן, ולא קשה לו לדעת את הדברים האלה. כאשר אתה מגלה שכל דברי השטן מדויקים, האין אתה נותן לו את לבך? האם אינך מסתמך עליו ומעניק לו שליטה על עתידך וגורלך? בן-רגע תחוש כבוד או יראה כלפיו בלבך, וכשמדובר במקצת האנשים, ייתכן שהוא כבר חטף את נשמתם ברגע זה. ומיד תשאל את מגיד העתידות: "מה עליי לעשות עכשיו? ממה אני צריך להימנע בשנה הבאה? מהם הדברים שעליי להימנע מעשייתם"? והוא יאמר שאסור לך ללכת לשם, שאסור לך לעשות כך, שאסור לך ללבוש בגדים בצבע מסוים, שאסור לך להרבות ללכת למקומות כאלה וכאלה, ושעליך לעשות דברים מסוימים לעתים תכופות יותר... האם לא תיקח ללב מיד את כל דבריו? אתה תשנן אותם מהר יותר מאשר את דברי אלוהים. מדוע תשנן את דבריו כה מהר? מפני שתרצה להסתמך על השטן כדי שמזלך יתמזל. האין זה השלב שבו הוא משתלט על לבך? כאשר תחזיותיו מתגשמות, בזו אחר זו, האם לא תרצה לחזור אליו מיד כדי לגלות איזה גורל תביא לך השנה הבאה? (כן.) אתה תעשה כל מה שהשטן יאמר לך לעשות ותימנע מהדברים שהוא אומר לך להימנע מהם. וכך, האם אינך נשמע לכל מה שהוא אומר? מהר מאוד, אתה תיפול לאחיזתו, תולך שולל ותהיה בשליטתו. זה קורה מפני שאתה מאמין שדבריו הם האמת, ומפני שאתה מאמין שהוא יודע על חייך בעבר, על חייך בהווה ומה העתיד צופן לך. זוהי השיטה שבה השטן משתמש כדי לשלוט בבני אדם. אך במציאות, מי באמת שולט? אלוהים עצמו שולט, לא השטן. השטן רק משתמש בתכסיסיו המתוחכמים במקרה זה כדי להפיל בפח אנשים בורים, להפיל בפח אנשים שרואים רק את העולם הגשמי, כדי שיאמינו בו ויסתמכו עליו. לאחר מכן, הם יפלו לידיו של השטן ויצייתו לכל מילה שלו. אך האם אי-פעם השטן מרפה את אחיזתו כאשר אנשים רוצים להאמין באלוהים ולהיות חסידיו? השטן אינו מרפה. במצב זה, האם אנשים אכן נופלים לאחיזתו של השטן? (כן.) האם נוכל לומר שהתנהגות השטן בהקשר הזה חסרת בושה? (כן.) מדוע אנו אומרים זאת? משום שאלה טקטיקות של הונאה וכזב. השטן חסר בושה והוא מטעה את בני האדם כדי שיחשבו שהוא שולט בכל מה שקשור אליהם ושהוא שולט בגורלם. דבר זה גורם לאנשים בורים להישמע לו לחלוטין, הם מולכים שולל בעזרת כמה מילים בודדות. ומתוך בלבול אנשים משתחווים לו. אם כך, באילו שיטות השטן משתמש? מה הוא אומר כדי לגרום לך להאמין בו? לדוגמה, ייתכן שלא אמרת לשטן כמה אנשים יש במשפחתך, אך הוא עדיין יהיה מסוגל לומר לך כמה אנשים יש במשפחתך ואת הגילים של הוריך וילדיך. אם היו לך חשדות או ספקות לגבי השטן לפני כן, האם לא תרגיש שהוא אמין יותר לאחר שתשמע את הדברים האלה? אחר כך, השטן עשוי לומר עד כמה עבודתך הייתה קשה לאחרונה, שהממונים עליך לא מעריכים אותך כראוי, ותמיד פועלים נגדך, וכן הלאה. לאחר שתשמע זאת, תחשוב: "זה ממש נכון! דברים אינם מתנהלים בצורה חלקה בעבודה." לכן תאמין לשטן קצת יותר. אחר כך, הוא יאמר דבר נוסף כדי לרמות אותך ויגרום לך להאמין לו עוד יותר. לאט-לאט תמצא את עצמך ללא יכולת להתנגד לו או לחשוד בו עוד. השטן רק משתמש בכמה תכסיסים טריוויאליים, אפילו בתכסיסים פעוטים וחסרי ערך, וכך הוא מבלבל אותך. כשתיעשה מבולבל, לא תצליח להתמצא, לא תדע מה לעשות, ותתחיל לציית לדברי השטן. זו השיטה "המבריקה" שבה השטן משתמש כדי להשחית את האדם, והיא גורמת לך ליפול בהיסח הדעת לתוך המלכודות שלו ולהתפתות על-ידיו. השטן אומר לך דברים אחדים שאנשים מאמינים שהם טובים, ואחר כך הוא אומר לך מה לעשות וממה להימנע. כך, בהיסח הדעת, אתה נופל בפח. ברגע שתיפול לתוכו, מצבך יתחיל להסתבך. אתה תחשוב כל הזמן על מה שהשטן אמר ועל מה שהוא ציווה עליך לעשות, וללא יודעין הוא ישלוט בך. מדוע זה כך? מפני שלאנושות חסרה האמת, ולכן היא אינה יכולה לעמוד בפני הניסיון והשידול של השטן. לנוכח רשעותו, הונאתו, בוגדנותו וזדוניותו של השטן, האנושות כל כך נבערת, ילדותית וחלשה, נכון? האין זו אחת הדרכים שבהן השטן משחית את האדם? (כן.) באמצעות שיטותיו השונות של השטן, האדם בהדרגה מולך שולל ומרומה ללא ידיעתו, וזאת משום שאין לו היכולת להבחין בין החיובי לשלילי. לאדם אין שיעור קומה כזה ואין לו את היכולת לנצח את השטן.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 151

כיצד השטן משתמש במגמות חברתיות כדי להשחית את האדם

מתי נוצרו המגמות החברתיות? האם הן נוצרו רק בעת הזאת? ניתן לומר שהמגמות החברתיות החלו כאשר השטן החל להשחית אנשים. מה כוללות המגמות החברתיות? (סגנון לבוש ואיפור.) זהו דבר שאנשים נחשפים אליו לעתים קרובות. סגנון לבוש, אופנה ומגמות הם רק היבט קטן אחד. האם יש דבר נוסף? האם האימרות הנפוצות שאנשים משתמשים בהן לעתים קרובות נחשבות גם הן? האם סגנונות החיים שאנשים חושקים בהם נחשבים? האם אלילי מוזיקה, ידוענים, מגזינים ורומנים שאנשים אוהבים נחשבים? (כן.) איזה היבט של המגמות האלה יכול להשחית את האדם, לדעתכם? אילו מהמגמות האלה מפתות יותר מכול בעיניכם? יש אנשים שאומרים: "כולנו הגענו לגיל מסוים, אנו בעשור החמישי, השישי, השביעי או השמיני לחיינו, ואיננו יכולים להשתלב עוד במגמות האלה, והן כבר לא מושכות את תשומת לבנו". האם זה נכון? אחרים אומרים: "איננו עוקבים אחר ידוענים, זה משהו שצעירים בשנות העשרים לחייהם עושים. כמו כן, איננו לובשים בגדים אופנתיים, זה דבר שעושים אנשים שאכפת להם מתדמיתם." אם כך, אילו מהדברים האלה יכולים להשחית אתכם? (אימרות נפוצות.) האם אימרות אלה יכולות להשחית אנשים? אביא לדוגמה אימרה אחת, ואתם יכולים לראות האם היא משחיתה אנשים או לא. "כסף מניע את העולם" – האם זוהי מגמה? האין זה דבר חמור הרבה יותר בהשוואה למגמות האופנתיות והקולינריות שציינתם? האימרה "כסף מניע את העולם" היא פילוסופיה של השטן והיא נפוצה בקרב האנושות כולה ובכל חברה אנושית. ניתן לומר שזוהי מגמה, מפני שהיא הושרשה בלבו של כל אדם ואדם. בתחילה, אנשים לא קיבלו את האמירה הזו, אבל אז הם הסכימו עימה בשתיקה כאשר הם באו במגע עם החיים האמיתיים והחלו להרגיש שמילים אלו נכונות, לאמיתו של דבר. האין זה התהליך שבו השטן משחית את האדם? ייתכן שבני האדם אינם מבינים את האימרה הזו באותה רמה, אך לכל אחד יש רמה אחרת של פרשנות והכרה באימרה הזו על סמך הדברים שקרו סביבו ועל סמך חוויותיו האישיות. האין זה כך? אין זה משנה מהי מידת הניסיון שיש לאדם עם האימרה הזו, מהי ההשפעה השלילית שיכולה להיות לה על לבו של האדם? משהו מתגלה דרך הטבע האנושי של בני האדם בעולם הזה, וזה כולל את כל אחד ואחד מכם. מהו? זוהי הסגידה לכסף. האם קשה לעקור אותה מלבו של האדם? קשה מאוד! דומה שהשחתתו של השטן את האדם עמוקה מאוד! ולאחר שהשטן משתמש במגמה הזו כדי להשחית את בני האדם ולגרום להם לסגוד לכסף, כיצד הדבר מתבטא אצלם? האם אתם מרגישים שלא תשרדו בעולם הזה ללא כסף, שאפילו יום אחד יהיה בלתי אפשרי? מעמדם של בני האדם, וכן הכבוד שרוחשים להם, מבוססים על כמות הכסף שיש להם. גבם של העניים כפוף מבושה, בעוד שהעשירים נהנים ממעמדם הגבוה. הם עומדים זקופים וגאים, מדברים בקול וחיים בראוותנות. מה האימרה והמגמה האלה מספקות לאנשים? האין זה נכון שאנשים רבים מקריבים הכול כדי להשיג כסף? האין אנשים רבים מקריבים את כבודם העצמי ואת יושרם ברדיפה אחר השגת עוד ועוד כסף? האין אנשים רבים מאבדים את ההזדמנות למלא את חובתם ולהיות חסידי אלוהים, למען הכסף? האין אובדן הסיכוי לזכות באמת ולהיוושע האובדן הגדול ביותר עבור בני האדם? האין השטן מרושע בשימושו בשיטה זו ובאימרה זו כדי להשחית את האדם במידה כזו? האין זה תכסיס זדוני? ככל שאתה מתקדם מהתנגדות לאימרה נפוצה זו עד לקבלתה כאמת, לבך נופל לחלוטין לידיו של השטן, ולכן אתה מתחיל לחיות לפי אימרה זו, בלי לדעת זאת. באיזו מידה אימרה זו השפיעה עליך? ייתכן שאתה מכיר את דרך האמת וייתכן שאתה יודע את האמת, אך אין לך הכוח ללכת בה. ייתכן שאתה יודע בבירור שדברי אלוהים הם האמת, אך אינך מוכן לשלם את המחיר או לסבול על מנת לזכות באמת. תחת זאת, אתה מעדיף להקריב את עתידך וגורלך ולהתנגד לאלוהים עד הסוף. אין זה משנה מה אלוהים אומר, אין זה משנה מה הוא עושה, אין זה משנה עד כמה אתה מבין שאהבתו של אלוהים אליך עמוקה וגדולה, אתה בכל זאת תיאחז בעקשנות בדרכך ותשלם את המחיר על אימרה זו. דהיינו, הביטוי הזה כבר הוליך שולל את המחשבות שלך וכבר השתלט עליך, הוא כבר שולט בהתנהגות שלך, ואתה מעדיף להניח לו לשלוט בגורל שלך מאשר לזנוח את העיסוק שלך בחיפוש עושר. העובדה שבני אדם יכולים לפעול כך, שדברי השטן יכולים לשלוט בהם ולתמרן אותם – האין זה אומר שהשטן כבר הוליך אותם שולל והשחית אותם? האין זה נכון שהפילוסופיה, הלך הרוח של השטן וטבעו של השטן כבר היכו שורש בלבך? כאשר אתה עוסק בעיוורון בחיפוש עושר ונוטש את העיסוק בחיפוש האמת, האין זה נכון שהשטן השיג את מטרתו להוליך אותך שולל? זה בדיוק כך. ובכן, האם אתה יכול לחוש בכך כאשר השטן מוליך אותך שולל ומשחית אותך? אינך יכול. אם אינך יכול לראות את השטן הניצב ממש מולך או אינך מרגיש שהשטן הוא זה שפועל בצללים, האם תוכל לראות את רשעותו של השטן? האם תוכל לדעת כיצד השטן משחית את האנושות? השטן משחית את האדם בכל עת ובכל מקום. השטן אינו מאפשר לאדם להגן על עצמו מפני השחתה זו, וגורם לאדם להיות חסר אונים כנגדה. השטן גורם לך לקבל את מחשבותיו, את השקפותיו ואת הדברים הרעים הנובעים ממנו במצבים שבהם אינך מודע לכך, וכאשר אינך מזהה מה קורה לך. אנשים מקבלים את הדברים האלה, ללא יוצא מהכלל. הם מוקירים את הדברים האלה ונאחזים בהם כמו באוצר, והם מניחים לדברים האלה לתמרן אותם ולשחק בהם, זהו האופן שבו בני אדם חיים תחת עוצמתו של השטן ונשמעים לשטן, בלי משים, וכך ההשחתה של האדם בידי השטן מעמיקה עוד יותר.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 152

השטן משתמש בכמה שיטות אלו כדי להשחית את האדם. לאדם יש ידע והבנה של אי-אלו עקרונות מדעיים. האדם חי תחת השפעתה של תרבות מסורתית, וכל בן אנוש יורש ומשגר את התרבות המסורתית. האדם נאלץ להמשיך את התרבות המסורתית שניתנה לו מהשטן, כמו גם לנהוג בהתאם למגמות החברתיות שהשטן מעניק לאנושות. האדם בלתי ניתן להפרדה מהשטן, והוא משתף פעולה עם כל מה שהשטן עושה בכל עת, ומקבל את הרוע שלו, את הונאתו, זדוניותו ושחצנותו. לאחר שהאדם סיגל לעצמו את הטבע הזה של השטן, האם הוא היה מאושר או מלא צער מחייו בקרב האנושות המושחתת הזו? (מלא צער.) מדוע אתם אומרים זאת? (כיוון שהאדם כבול לדברים המושחתים האלה ונשלט על ידיהם, הוא חי בחטא ומוקף במאבק עז.) יש אנשים שמרכיבים משקפיים ונראים אינטלקטואלים מאוד. ייתכן שהם מדברים ברוב חשיבות, ברהיטות ובהיגיון, ובשל העובדה שהם חוו דברים רבים, הם עשויים להיות מנוסים ומתוחכמים מאוד. ייתכן שהם יכולים לדבר בפרוטרוט על עניינים גדולים כקטנים. ייתכן אף שהם מסוגלים לאמוד את המקוריות של דברים ואת הסיבה להם. ייתכן שאנשים אחדים יביטו בהתנהגות ובהופעה של אנשים אלה, כמו גם באישיות, באנושיות, בהתנהלות שלהם וכדומה, ולא ימצאו בהם שום פגם. אנשים כאלה מסוגלים בייחוד להסתגל למגמות החברתיות העכשוויות. אף שייתכן שאנשים אלה מבוגרים יותר, הם תמיד מעודכנים במגמות העכשוויות, והם לעולם אינם זקנים מכדי ללמוד. למראית עין, לא ניתן למצוא בהם פגם, אולם בתוך-תוכם הם הושחתו לגמרי ולחלוטין על ידי השטן. למרות שלא ניתן למצוא פגם חיצוני באנשים כאלה, למרות שכלפי חוץ הם עדינים, מעודנים ובעלי ידע ומידה מסוימת של מוסר מסוים, והם בעלי יושרה, ולמרות שבמונחים של ידע הם אינם נופלים בדבר מהצעירים, אף על פי כן, באשר לאופיים ולתמציתם, אנשים כאלה הם מודל חי ושלם של השטן. זהו "פרי" ההשחתה של האדם בידי השטן. ייתכן שדבריי מסבים לכם צער, אך זו האמת לאמיתה. הידע שהאדם לומד, המדעים שהוא מבין והאמצעים שאותם הוא בוחר כדי להתאים למגמות החברתיות הנם, ללא יוצא מהכלל, כלים שהשטן משתמש בהם כדי להשחית את האדם. זו האמת לאמיתה. לפיכך, האדם חי עם טבע שהושחת לגמרי על ידי השטן, ואין לו דרך לדעת מהי קדושתו של אלוהים או מהי תמציתו של אלוהים. הסיבה לכך היא שעל פניו לא ניתן למצוא פגם בדרכים שבהן השטן משחית את האדם. לא ניתן לזהות מהתנהגותו של אדם שדבר-מה אינו כשורה. הכול ממשיכים בשגרתם וחיים חיים רגילים. הם קוראים ספרים ועיתונים כרגיל, הם לומדים ומדברים בצורה רגילה. יש אנשים שלמדו אי-אלו תורות מוסר והם מצטיינים בדיבור, מגלים הבנה כלפי אחרים וחברותיים, עוזרים לזולת ונדיבים ואינם מציקים סתם כך לאנשים אחרים או מנצלים אותם. אולם טבעם המושחת והשטני מושרש עמוק בתוכם, ותמצית זו אינה יכולה להשתנות במאמץ חיצוני בלבד. בגלל תמצית זו, האדם אינו יכול להכיר את קדושתו של אלוהים, ועל אף שתמצית קדושתו של אלוהים נגלית לאדם, הוא אינו מתייחס אליה ברצינות. הסיבה לכך היא שהשטן כבר השתלט לגמרי בעזרת אמצעים שונים על רגשותיו של האדם, רעיונותיו, השקפותיו ומחשבותיו. השתלטות והשחתה אלה אינן זמניות או מקריות, אלא הן קיימות בכל מקום ובכל עת. לכן, אנשים רבים מאוד שהאמינו באלוהים במשך שלוש או ארבע שנים, או אפילו במשך חמש או שש שנים, עדיין מתייחסים למחשבות, לדעות, להיגיון ולתפיסות שהשטן הנחיל להם כאל אוצרות ואינם מסוגלים לוותר עליהם. מכיוון שהאדם קיבל את הדברים המרושעים, היהירים והזדוניים מאופיו של השטן, לעתים קרובות קיימים באופן בלתי נמנע ביחסיו הבין-אישיים של האדם קונפליקטים, ויכוחים וחוסר התאמה, אשר נוצרו כתוצאה מאופיו היהיר של השטן. אילו השטן היה מעניק לאנושות דברים חיוביים – לדוגמה, אילו הקונפוציוניזם והטאואיזם של התרבות המסורתית שהאדם קיבל היו טובים – סוגים דומים של אנשים היו יכולים להסתדר זה עם זה לאחר קבלת הדברים האלה. מדוע, אם כן, קיים קרע כה גדול בין אנשים שקיבלו אותם דברים? מדוע זה כך? הסיבה לכך היא שדברים אלה באים מהשטן, והשטן יוצר מחלוקת בין בני האדם. הדברים שהשטן מספק, ואין זה משנה עד כמה הם נראים מכובדים או נפלאים על פני השטח, מעניקים לאדם ומבטאים בחייו רק יהירות, ושום דבר מעבר להונאה שבאופיו המרושע של השטן. האין זה נכון? גם אנשים שמסוגלים להסוות את עצמם, להחזיק בשפע של ידע או להיות בעלי חינוך מצוין יתקשו להסתיר את טבעם השטני המושחת. במילים אחרות, אין זה משנה בכמה דרכים אדם כזה הסתיר את עצמו, אם חשבת שהוא קדוש, אם חשבת שהוא מושלם או אם חשבת שהוא מלאך, ואין זה משנה עד כמה טהורים אנשים כאלה נראו לך – כיצד נראים חייהם האמיתיים מאחורי הקלעים? איזו תמצית היית רואה בעת גילוי טבעם? ללא ספק היית רואה את אופיו המרושע של השטן. האם זו אמירה קבילה? (כן.) לדוגמה, נאמר שאתה מכיר מישהו שקרוב אליך שחשבת שהוא אדם טוב, אולי מישהו שהערצת. בשיעור קומתך הנוכחי, מה דעתך עליו? קודם כול, יש לבדוק האם לסוג כזה של אנשים יש או אין אנושיות, האם הם ישרים, האם הם אוהבים אנשים באמת, האם דבריהם ופעולותיהם מועילים ועוזרים לאחרים. (לא.) מהם באמת החביבות, האהבה או טוב הלב שהם מפגינים לכאורה? כל אלה שקריים, כל אלה הם חזות חיצונית. מאחורי חזות חיצונית זו יש מטרה נסתרת מרושעת: לגרום להתפעלות ולהערצה כלפיהם. האם אתם רואים זאת בבירור? (כן.)

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 153

מה תורמות לאנושות השיטות שבהן השטן משתמש כדי להשחית בני אדם? האם הן תורמות משהו חיובי? ראשית, האם האדם יכול להבדיל בין טוב לרע? האם תאמר שבעולמנו – בין אם מדובר באדם דגול או מפורסם כלשהו או בכתב עת או פרסום אחר כלשהו – האם אמות המידה שבהן הם משתמשים לשפוט אם דבר זה או אחר הוא טוב או רע מדויקות? האם ההערכות שלהם לגבי אירועים ואנשים הוגנות? האם יש בהן אמת? האם העולם הזה, האנושות הזו, מעריכים דברים חיוביים ושליליים בהתבסס על אמת המידה של האמת? (לא.) מדוע אין לאנשים את היכולת הזו? אנשים למדו ידע כה רב ויודעים רבות על המדע. האין יכולותיהם מעולות? מדוע, אם כן, הם אינם יכולים להבדיל בין דברים חיובים לשליליים? מדוע? (מפני שלאנשים חסרה האמת. מדע וידע אינם האמת.) כל מה שהשטן מביא לאנושות הוא מרושע ומושחת ואין בו אמת, חיים ודרך. על סמך הרוע והשחיתות שהשטן מביא לאדם, האם ניתן לומר שלשטן יש אהבה? האם ניתן לומר שלאדם יש אהבה? יש אנשים שיאמרו: "אתה טועה, יש הרבה אנשים ברחבי העולם שעוזרים לעניים או לחסרי בית. האין אלה אנשים טובים? יש גם ארגוני צדקה שעושים עבודה טובה, האין העבודה שהם עושים טובה?" מה תאמר על כך? השטן משתמש בשיטות ובתיאוריות שונות ורבות כדי להשחית את האדם. האם השחתה זו של האדם היא מושג מעורפל? לא, היא אינה מעורפלת. השטן גם עושה דברים מעשיים אחדים, והוא גם מקדם השקפת עולם או תיאוריה בעולם הזה ובחברה. בכל שושלת ובכל תקופה הוא מקדם תיאוריה ומנחיל מחשבות במוחו של האדם. מחשבות ותיאוריות אלה משתרשות בהדרגה בלבם של בני האדם, ואחר כך בני האדם מתחילים לחיות לפיהן. מרגע שהם מתחילים לחיות לפי דברים אלו, האם הם לא הופכים לשטן בלי לדעת זאת? האם בני אדם אינם מתאחדים אז עם השטן? כאשר בני אדם מתאחדים עם השטן, מהי גישתם כלפי אלוהים בסופו של דבר? האם זו לא אותה גישה שלשטן יש כלפי אלוהים? איש אינו מעז להודות בזה, נכון? זה מפחיד מאוד! מדוע אני אומר שאופיו של השטן מרושע? אינני אומר זאת ללא בסיס. אופיו של השטן נקבע ונותח על בסיס מה שהוא עשה והדברים שהוא חשף. אילו אמרתי רק שהשטן מרושע, מה הייתם חושבים? הייתם חושבים: "מובן מאליו שהשטן מרושע." אם כן, אשאל אתכם: "אילו היבטים של השטן מרושעים?" לו אמרתם: "התנגדותו של השטן לאלוהים מרושעת", עדיין לא הייתם מדברים בצורה ברורה. עכשיו, משדיברתי באופן ספציפי בצורה זו, האם אתם מבינים את התוכן הספציפי של תמצית הרוע של השטן? (כן.) אם תהיו מסוגלים לראות בבירור את אופיו המרושע של השטן, אזי תראו את המצב שלכם-עצמכם. האם ישנו קשר כלשהו בין שני הדברים? האם זה עוזר לכם או לא? (כן.) כאשר אני משתף אודות תמצית קדושתו של אלוהים, האם זה הכרחי שאשתף אודות תמצית הרשע של השטן? מה דעתכם על כך? (כן, זה הכרחי.) מדוע? (הרשע של השטן מבליט את קדושתו של אלוהים.) האם זה כך? זה נכון באופן חלקי, בכך שללא הרשע של השטן, אנשים לא היו יודעים שאלוהים קדוש. זה נכון לומר זאת. אולם, אם תאמרו שקדושתו של אלוהים קיימת רק הודות לניגוד בינה לבין הרשע של השטן, האם זה נכון? הלך מחשבה דיאלקטי זה הוא שגוי. קדושתו של אלוהים היא תמציתו הפנימית של אלוהים. גם כאשר אלוהים חושף אותה במעשיו, היא עדיין ביטוי טבעי לתמציתו של אלוהים וזו עדיין תמציתו הפנימית. היא תמיד הייתה קיימת והיא מהותית ומוּלדת לאלוהים עצמו, אף שהאדם אינו יכול לראות אותה. הסיבה לכך היא שהאדם חי בתוככי הטבע המושחת של השטן ותחת השפעתו של השטן, והוא אינו יודע דבר על קדושה, קל וחומר על התוכן הספציפי של קדושתו של אלוהים. אם כך, האם זה הכרחי שנשתף תחילה אודות תמציתו המרושעת של השטן? (כן, זה הכרחי.) יש אנשים שעשויים להביע ספקות מסוימים: "אתה משתף אודות אלוהים עצמו, אז מדוע אתה תמיד מדבר על הדרך שבה השטן משחית אנשים ועל כך שאופיו מרושע?" עתה כבר נפטרתם מהספקות האלה, לא כן? לאחר שאנשים ילמדו לזהות את הרשע של השטן וכאשר תהיה להם הגדרה מדויקת שלו, כאשר הם יוכלו לראות בבירור את התוכן הספציפי ואת הביטוי של הרשע, וכן את המקור והתמצית של הרשע, רק אז אנשים יוכלו להבין או לזהות בבירור מהי קדושתו של אלוהים, מהי קדושה. אם לא אדון על הרשע של השטן, יש אנשים שיאמינו בטעות שלדברים מסוימים שאנשים עושים בחברה ובקרב בני האדם – או לדברים מסוימים בעולם הזה – עשוי להיות קשר כלשהו לקדושה. האין זו נקודת השקפה מוטעית? (כן.)

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

דבר אלוהים היומי  מובאה 154

השטן משתמש בידע כדי להשחית את האדם ומשתמש בתהילה וברווח כדי לשלוט בו (קטע נבחר)

מבין חמש הדרכים שבהן השטן משחית את האדם, הדרך הראשונה שהזכרנו היא ידע, אז ראשית, בואו ניקח את הידע כנושא לשיתוף. השטן משתמש בידע כפיתיון. הקשיבו היטב: זהו רק סוג של פיתיון. בני האדם מתפתים "להשקיע בלימודים ולהשתפר מדי יום," להתחמש בידע כאילו היה כלי נשק, ואז להשתמש בידע כדי לפתוח את הדלת למדע. במילים אחרות, ככל שתרכשו יותר ידע, כך תבינו יותר. השטן אומר לבני האדם את כל זה. השטן גם אומר לבני האדם לפתח אידאלים נשגבים במקביל ללמידת ידע, אומר להם להחזיק בשאיפות ובאידאלים. מבלי שבני האדם מודעים לכך, השטן מעביר מסרים רבים כאלה, ובכך הוא גורם לבני האדם לחוש באופן לא מודע שהדברים האלה נכונים או מיטיבים עמם. בלא-יודעין, בני אדם צועדים בדרך זו ומובלים קדימה בלא-יודעין על ידי האידאלים והשאיפות שלהם עצמם. צעד אחר צעד, בני אדם לומדים בלא-יודעין מהידע שהשטן מקנה להם את דרכי החשיבה של אישים דגולים או מפורסמים. הם גם לומדים דברים אחדים ממעשיהם של אנשים שנחשבים לגיבורים. מה השטן מקדם עבור האדם במעשיהם של הגיבורים האלה? מה הדברים שהוא רוצה להטמיע באדם? על האדם להיות פטריוטי, בעל הגינות לאומית וללא חת. מה האדם לומד מחלק מהסיפורים ההיסטוריים או מחלק מהביוגרפיות של גיבורים? להיות בעל תחושה של נאמנות אישית או לעשות הכל למען חבר או ידיד. במסגרת הידע הזה של השטן, האדם לומד דברים רבים בלא-יודעין ולומד דברים שאינם חיוביים. בעיצומה של חוסר המודעות, הזרעים שהשטן הכין עבורו ניטעים בדעתו הבוסרית. הזרעים האלה גורמים לבני האדם להרגיש שהם אמורים להיות אנשים דגולים, להיות מפורסמים, להיות גיבורים, להיות פטריוטים, להיות אנשים שאוהבים את משפחותיהם, או להיות בני אדם בעלי תחושת נאמנות אישית שיעשו הכל בשביל חבר. משום שהשטן מפתה אותם, הם הולכים בלא-יודעין בדרך שהוא הכין עבורם. כשהם הולכים בדרך זו, הם מקבלים בעל-כורחם את חוקי החיים של השטן. בלא-יודעין וללא כל מודעות, הם מפתחים כללי חיים משלהם, אך אלה אינם אלא כללי השטן שהוטמעו בהם בעל-כורחם. במהלך תהליך הלמידה, השטן גורם להם לפתח מטרות משלהם ולקבוע מטרות משלהם לחיים, כללי חיים וכיוון בחיים. וכל אותה עת, הוא מטמיע בהם את דברי השטן, באמצעות סיפורים, באמצעות ביוגרפיות, באמצעות כל אמצעי אפשרי, כדי לגרום לבני אדם לבלוע את הפיתיון, טיפין טיפין. כך במהלך הלמידה שלהם, ישנם אנשים שמתחילים לאהוב ספרות, יש שמתחילים לאהוב כלכלה, יש שמתחילים לאהוב אסטרונומיה או גיאוגרפיה. לעומת זאת, יש שמתחילים לאהוב פוליטיקה, יש שמתחילים לאהוב פיזיקה, יש שמתחילים לאהוב כימיה ויש שאפילו מתחילים לאהוב תיאולוגיה. כל אלה הם חלק מהידע. כל אחד מכם יודע בלבו מה קורה עם דברים כאלה; כל אחד בא איתם במגע בעבר. בנוגע לסוגים האלה של ידע, כל אחד יכול לדבר ללא סוף על כל אחד מהם. אם כן, מובן עד כמה הידע הזה חלחל אל דעת האדם. הדבר גם מעיד על מעמד הידע הזה בדעת האדם ועל עומק השפעתו על האדם. ברגע שמישהו אוהב פן כלשהו של ידע, כשאדם מתאהב עמוקות בפן כזה בלבו, הוא מתחיל בלא-יודעין לפתח אידאלים: יש בני אדם שרוצים להיות סופרים, יש שרוצים להיות כותבים, יש שרוצים לפתח קריירה פוליטית ויש שרוצים לקחת חלק בכלכלה ולהפוך לאנשי עסקים. בנוסף, יש קבוצה של בני אדם שרוצים להיות גיבורים, דגולים או מפורסמים. בלי קשר לשאלה איזה סוג אדם רוצה מישהו להיות, מטרתו היא לקחת את השיטה הזו ללמידת ידע ולהשתמש בה למטרותיו שלו, כדי להגשים את הרצונות שלו עצמו או את האידאלים שלו עצמו. בלי קשר לשאלה כמה טוב זה נשמע – הוא רוצה להגשים את חלומותיו, לא לחיות את החיים האלה לשווא, או שהוא רוצה לפתח קריירה – הוא מפתח את האידאלים ואת השאיפות הנעלים הללו אך בעיקרו של עניין, מה הטעם בכל זאת? האם חשבתם על כך בעבר? מדוע השטן רוצה לעשות זאת? מה מטרתו של השטן בהטמעת הדברים האלה באדם? התשובה לשאלה הזו חייבת להיות ברורה בלבכם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 155

השטן משתמש בידע כדי להשחית את האדם ומשתמש בתהילה וברווח כדי לשלוט בו (קטעים נבחרים)

במהלך התהליך שבו האדם לומד ידע, השטן ינצל כל שיטה – בין אם דרך פירוש סיפורים או שפשוט יעניק להם פיסת ידע, או שיאפשר להם לספק את תאוותיהם שלהם עצמם ולהגשים את האידאלים שלהם עצמם. לאיזו דרך השטן רוצה להוביל אתכם? בני אדם חושבים שאין כל פסול בלמידת ידע, שזהו הסדר הטבעי. בניסוח עדין: טיפוח אידאלים נעלים או החזקה בשאיפות משמעותו להיות בעל שאפתנות, וזהו הנתיב הנכון שבו צריכים בני האדם לצעוד בחייהם. אם בני אדם יכולים להגשים את האידאלים שלהם עצמם או לפתח קריירה מוצלחת? מעשה כזה מאפשר לאדם לא רק לכבד את אבותיו, אלא גם לזכות בסיכוי להותיר חותם על דפי ההיסטוריה – האין זה דבר טוב? זהו דבר טוב בעיניהם של אנשי העולם הגדול, ומבחינתם זה צריך להיות ראוי וחיובי. אולם האם השטן בעל המניעים המרושעים פשוט לוקח בני אדם לדרך כזו ואז מחליט שהדבר גמור? בשום אופן לא. למעשה, ללא קשר לנעלותם של האידאלים של האדם ולמציאותיות של רצונותיו של האדם או כמה הן הולמות, כל מה שהאדם רוצה להשיג, כל מה שהאדם מחפש קשור הדוקות לשתי מילים. שתי המילים האלה חשובות מהותית לחייו של כל אדם, ואלה דברים שהשטן מתכוון להטמיע באדם. מהן שתי המילים האלה? הן "פרסום" ו"רווח". השטן משתמש בדרך מעודנת מאוד, דרך שהולמת ביותר את תפיסותיהם של בני האדם; זו לא דרך קיצונית כלל. בעיצומה של חוסר המודעות, בני אדם מתחילים לקבל את דרך החיים של השטן, כללי החיים שלו, קובעים מטרות חיים ואת הכיוון שלהם בחיים, ובכך הם גם מפתחים בלא-יודעין אידאלים בחיים. גם אם האידאלים האלה בחיים נשמעים נשגבים, הם רק אמתלה הקשורה הדוקות לפרסום ורווח. עבור כל אדם דגול או מפורסם, למעשה עבור כל בני האדם, כל דבר שהם הולכים אחריו בחייהם קשור רק לשתי המילים האלה: "פרסום" ו"רווח." בני אדם חושבים שברגע שיש להם פרסום ורווח, הם יכולים להפיק מהם תועלת כדי ליהנות ממעמד גבוה ועושר רב וכדי ליהנות מהחיים. ברגע שיש להם פרסום ורווח, הם יכולים להפיק מהם תועלת בהנאות הבשר והדם הנהנתניות וחסרות המצפון שלהם. אמנם בלא-יודעין, אך ברצון, בני אדם לוקחים את גופם, את דעתם, את כל מה שיש להם, את עתידם וגורלם, ומוסרים אותם לידי השטן כדי לזכות בפרסום והרווח שבהם הם חושקים. בני האדם פשוט עושים זאת ללא כל היסוס וללא כל מודעות לצורך להחזיר את הכל. האם בכל זאת יכולה להיות לבני האדם שליטה כלשהי על עצמם מרגע שהם מוצאים מקלט אצל השטן והופכים כך לנאמנים לו? בשום אופן לא. השטן שולט בהם לחלוטין. הם גם גם לחלוטין שקעו בביצה ואינם מסוגלים להיחלץ ממנה. ברגע שמישהו שוקע בפרסום ורווח, הוא כבר לא מחפש את האור והצדק או את הדברים היפים והטובים. זאת מכיוון שהכוח המפתה שיש לפרסום והרווח על בני האדם הוא חזק מדי, והם הופכים לדברים שבני האדם עוסקים בחיפושם לכל אורך חייהם ואפילו לנצח וללא סוף. האין זה נכון? יש בני אדם שיאמרו שלמידת ידע אינה אלא קריאת ספרים או למידת מספר דברים שהם עדיין לא יודעים, אלא כדי לא לפגר מאחור ביחס לתקופה או לעולם. ידע נלמד רק כדי שיהיה להם מה לאכול, למען עתידם או צרכיהם הבסיסיים. האם ישנו אדם שיעמוד בעשור של לימודים מפרכים רק למען צרכיו הבסיסיים, רק כדי לפתור את בעיית המזון? אין בני אדם כאלה. אם כן, לשם מה הוא סובל את המצוקות האלה וסובל כל השנים האלה? התשובה היא למען פרסום ורווח: פרסום ורווח ממתינים לו בהמשך הדרך, קוראים לו, והוא מאמין שרק באמצעות שקדנותו, מצוקותיו ומאבקיו שלו הוא יכול ללכת בדרך הזו, ובכך לזכות בפרסום ורווח. עליו לסבול את המצוקות האלה למען דרכו העתידית, למען הנאתו העתידית ולמען חיים טובים יותר. מהו לכל הרוחות הידע הזה – האם תוכלו לומר לי? האין אלה הכללים והפילוסופיות לחיים שהשטן נוסך באדם, כגון "אהוב את המפלגה, אהוב את המדינה ואהוב את דתך" ו"אדם חכם מתמסר לנסיבות"? האין אלה האידאלים הנעלים שהשטן מטמיע באדם? קחו לדוגמה את הרעיונות של בני אדם דגולים, את היושר של בני אדם מפורסמים, או את עוז לבם של גיבורים, או את האצילות וטוב הלב של הדמויות הראשיות והלוחמים ברומנים על אמנויות לחימה – האין כל אלה דרכים שבהן השטן נוסך את האידיאלים הללו? הרעיונות האלה משפיעים על דור אחרי דור ובסופו של דבר, אנשי כל דור מקבלים את הרעיונות האלה. הם מתאמצים ללא הרף לעסוק בחיפוש "אידיאלים נשגבים" שהם אפילו יקריבו את חייהם עבורם. אלה האמצעים והגישה שבעזרתם השטן משתמש בידע על מנת להשחית בני אדם. אם כן, אחרי שהשטן מוביל בני אדם בנתיב הזה, האם הם מסוגלים להישמע לאלוהים ולעבוד אותו? והאם הם מסוגלים לקבל את דברי אלוהים ולעסוק בחיפוש האמת? בשום פנים ואופן לא – משום שהשטן הוליך אותם שולל. הבה נתבונן שוב בידע, במחשבות ובדעות שהשטן נסך בבני האדם: האם הדברים האלה מכילים את האמיתות של ציות לאלוהים ועבודת האל? האם ישנן האמיתות של יראת האל וההתרחקות מהרע? האם ישנו משהו מדברי האל? האם יש בהם משהו שקשור לאמת? כלל וכלל לא – הדברים האלה נעדרים לחלוטין. האם אתם יכולים להיות בטוחים שהדברים שהשטן נוסך בבני האדם אינם מכילים אמת כלשהי? אינכם מעזים לעשות זאת – אבל זה לא משנה. כל עוד אתם מזהים ש"פרסום" ו"רווח" הן שתי מילות מפתח שבהן השטן משתמש כדי לפתות אנשים אל נתיב הרשע – זה מספיק.

בואו נסכם בקצרה את מה שדנו בו עד כה: במה משתמש השטן כדי להשאיר את האדם תחת שליטתו? (פרסום ורווח.) אם כן, השטן משתמש בפרסום ורווח כדי לשלוט במחשבות האדם עד שבני האדם יכולים לחשוב אך ורק על פרסום ורווח. בני האדם נלחמים על פרסום ורווח, חווים מצוקות למען הפרסום והרווח, מושפלים למען הפרסום והרווח, והם יקבלו כל החלטה וקביעה למען פרסום ורווח וגם כדי לזכות בהם. כך השטן כובל את בני האדם בשלשלאות בלתי נראות ואין להם הכוח או האומץ להשליכן מעליהם. הם מדשדשים הלאה בקושי רב, משום שהם נושאים בלא-יודעין את השלשלאות האלה. למען הפרסום והרווח האלה, האנושות דוחה את אלוהים ובוגדת בו, והיא נעשית מרושעת יותר ויותר. כך, בדרך זו, הפרסום והרווח של השטן מחריבים דור אחר דור. הביטו כעת במעשי השטן – האין מניעיו הזדוניים נתעבים לחלוטין? אולי כיום אתם עדיין לא יכולים לראות מבעד למניעיו הזדוניים של השטן מכיוון שאתם חושבים שאי אפשר לחיות ללא פרסום ורווח. אתם חושבים שאם בני אדם מותירים את הפרסום והרווח מאחור, הם לא יכולים עוד לראות את הדרך שלפניהם, לא יכולים עוד לראות את מטרותיהם ועתידם הופך לאפל, קודר ועגמומי. אולם, אט-אט, כולכם תכירו יום אחד בכך שהפרסום והרווח הם שלשלאות אימתניות שהשטן משתמש בהן כדי לכבול את האדם. כאשר היום ההוא יגיע, אתם תתנגדו לחלוטין לשליטת השטן ותתנגדו לחלוטין לשלשלאות שהשטן משתמש בהן כדי לכבול אתכם. כשיבוא היום שבו תרצו להשליך מעליכם את כל הדברים שהשטן הטמיע בכם, תתנתקו מהשטן כליל ותתעבו באמת את כל מה שהשטן הביא לכם. רק אז יהיו לאנושות אהבה וכמיהה אמיתיות לאלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 156

השטן משתמש במדע כדי להשחית את האדם

השטן משתמש בשם המדע כדי לתת מענה לסקרנותו של האדם, ובכך הוא מספק את רצונו של האדם לחקור את המדע ולגשש בפתרון תעלומות. גם בשם המדע, השטן מספק את צרכיו החומריים של האדם ואת דרישתו של האדם לשפר את איכות חייו באופן מתמשך. לפיכך, השטן משתמש בשם זאת בדרך המדע כדי להשחית את האדם. האם השטן משחית רק את חשיבתו או את דעתו של האדם באמצעות דרך המדע הזו? בקרב בני האדם, האירועים והדברים שאנחנו יכולים לראות בסביבתנו ושאנחנו באים איתם במגע, מה עוד משחית השטן באמצעות מדע? (את הסביבה הטבעית.) אתם צודקים. נראה שנפגעתם מכך עמוקות, ושאתם גם מושפעים מכך עמוקות. לצד השימוש בכל הממצאים והמסקנות המדעיים השונים כדי לרמות את האדם, השטן גם משתמש במדע כאמצעי להרס וניצול משולחי רסן של סביבת החיים שאלוהים העניק לאדם. הוא עושה זאת תחת האמתלה שאם האדם יבצע מחקרים מדעיים, סביבת החיים של האדם תשתפר עוד ועוד ותנאי חייו ישתבחו בהדרגה, ויתר על כן, שפיתוח מדעי מתבצע כדי לענות על צרכיו החומריים הגוברים והולכים של האדם ועל צרכו להמשיך ולשפר את איכות חייו. זה הבסיס התיאורטי של השטן לפיתוח המדע. אולם מה הביא המדע לאנושות? האין זה נכון שסביבת המגורים שלנו – וסביבת המגורים של האנושות כולה – טומאה? האין זה נכון שהאוויר שהאדם נושם טומא? האין זה נכון שהמים שאנו שותים טומאו? האם האוכל שאנו אוכלים עדיין אורגני וטבעי? רוב הדגנים והירקות עברו שינוי גנטי. הם גודלו בעזרת דשן, ומקצתם הם וריאנטים שנוצרו באופן מדעי. אפילו הפירות והירקות שאנחנו אוכלים כבר לא טבעיים. בני האדם מתקשים למצוא ביצה טבעית למאכל. ואפילו טעמן של הביצים השתנה, משום שה"מדע" של השטן עיבד אותן. אם נביט בתמונה הגדולה, האטמוספירה כולה נהרסה וזוהמה; "הישגים" מדעיים החריבו הרים, אגמים, יערות, נהרות, אוקיינוסים וכל דבר על פני האדמה או מתחתיה. במילים אחרות, ה"מדע" הרס והחריב את המערכת האקולוגית כולה, את כל הסביבה החיה שאלוהים העניק לאנושות. על אף שישנם בני אדם רבים שהשיגו את איכות החיים שהם רוצים ובכך סיפקו את תאוותיהם ואת בשרם ודמם, ה"הישגים" השונים של המדע הרסו והחריבו הלכה למעשה את הסביבה שהאדם חי בה. כעת, כבר אין לנו זכות לנשום נשימה אחת של אוויר נקי. האם זהו צערה של האנושות? האם האדם עדיין מפיק אושר כלשהו מהחיים במרחב המחייה הזה? האדם חי במרחב המחייה הזה וכבר מבראשית, אלוהים ברא את סביבת המחייה הזו עבור האדם. המים שבני האדם שותים, האוויר שבני האדם נושמים, המזונות השונים שבני האדם אוכלים, כמו גם צמחים ויצורים חיים, ואפילו ההרים, האגמים והאוקיינוסים – כל חלק וחלק בסביבת המחייה הזו ניתן על ידי אלוהים. היא טבעית ופועלת בהתאם לחוק הטבעי שקבע אלוהים. אם לא היה מדע, אנשים עדיין היו מצייתים לשיטות שאלוהים העניק להם, הם היו מסוגלים ליהנות מכל מה שטהור וטבעי והם היו מאושרים. עם זאת, השטן השמיד והחריב את כל זה. מרחב המחייה היסודי של האדם כבר לא מצוי במצבו הבתולי. אולם איש לא מסוגל לזהות מה גרם להשלכות הללו או מדוע הדבר קרה, ויתרה מזאת, אפילו יותר בני אדם מבינים את המדע וניגשים אליו בשימוש ברעיונות שהשטן הטמיע בהם. האין הדבר נתעב ועלוב? כעת, מאחר שהשטן לקח את המרחב שבו קיימת האנושות ואת סביבת המחייה שלה והשחית אותם עד למצב הזה, וכשהאנושות ממשיכה להתפתח כך, האם יש כל צורך שיד האל תשמיד את האנושות? אם האנושות תמשיך להתפתח בדרך הזו, באיזה כיוון היא תפנה? (היא תושמד). כיצד היא תושמד? בנוסף לחיפושו תאב הבצע של האדם אחר הפרסום והרווח, הוא ממשיך לחקור מדעית ולקיים מחקרים מעמיקים, ולאחר מכן הוא מספק את צרכיו ותאוותיו החומריים עד אין קץ. אם כן, מה ההשלכות על האדם? ראשית, כבר אין שום שיווי משקל אקולוגי, ובד בבד, הסביבה הזו מזהמת ופוגמת את גוף האדם וכל מיני מחלות זיהומיות ומגיפות מתפשטים בכל מקום. זה מצב שהאדם כבר לא שולט בו כלל, הלא כן? עכשיו שאתם מבינים זאת, אם האנושות לא תלך בעקבות אלוהים, אלא תמיד תלך כך בעקבות השטן – תוך שימוש בידע כדי להעשיר את עצמה ללא הרף, תוך שימוש במדע כדי לחקור ללא הפסק את עתיד חיי האדם, תוך שימוש בשיטות כאלה כדי להמשיך לחיות – האם תוכלו לזהות מה יהיה הסוף של הדבר בעבור האנושות? האנושות תיכחד באופן טבעי: צעד אחר צעד, האנושות מתקדמת לעבר חורבן, לעבר החורבן שלה! האין זו המטת חורבן על עצמה? והאין זו התוצאה של הקידמה המדעית? כעת נדמה שהמדע הוא מעין שיקוי קסמים שהשטן הכין לאדם, כדי שתהיו אפופים בערפל כשתנסו להבחין בדברים – גם אם תאמצו את עיניכם בכל מאודכם, לא תוכלו לראות את הדברים בבירור, וגם אם תתאמצו בכל מאודכם, לא תוכלו להבין אותם. לעומת זאת, השטן עדיין משתמש בשם המדע כדי לעורר בכם תיאבון ולהוביל אתכם באף, עקב בצד אגודל, אל התהום ואל המוות. ומאחר שזה כך, בני האדם יראו בבירור שלמעשה החורבן שהושת עליהם הוא מעשה ידי השטן – שהשטן הוא ראש הכנופייה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 157

השטן משתמש בתרבות המסורתית כדי להשחית את האדם

השטן משתמש בתרבות מסורתית כדי להשחית את האדם. ישנו דמיון רב בין תרבות מסורתית ואמונות תפלות, אלא שבתרבות המסורתית ישנם סיפורים, אלוזיות ומקורות מסוימים. השטן בדה והמציא סיפורי עם רבים וסיפורים רבים בספרי היסטוריה והותיר בבני האדם רשמים עמוקים של תרבות מסורתית או דמויות של אמונות תפלות. קחו לדוגמה את האגדות הסיניות על שמונת בני האלמוות החוצים את הים, המסע אל המערב, קיסר אבן הירקן, נז'ה כובש את מלך הדרקונים והסמכת האלים. האם הסיפורים האלה לא הכו שורשים עמוקים בדעתו של האדם? אפילו אם חלק מכם לא מכירים את כל הפרטים, אתם עדיין מכירים את הסיפורים באופן כללי, וזה התוכן הכללי שדבק בלבכם ודבק בדעתכם ולא תוכלו לשכוח אותו. אלה מיני רעיונות או אגדות שהשטן הכין לאדם זה מכבר ואשר הופצו בזמנים שונים. הדברים האלה פוגעים ישירות בנפשות בני האדם ושוחקים אותן, ומטילים כישוף אחר כישוף על בני האדם. כלומר, מרגע שקיבלתם תרבות מסורתית, סיפורים או אמונות תפלות שכאלה, מרגע שהדברים הללו מתקבעים בדעתכם ומרגע שהם נתקעים בלבכם, זה כאילו אתם תחת כישוף – התרבויות הללו, הרעיונות הללו והסיפורים המסורתיים לוכדים אתכם ומשפיעים עליכם. הם משפיעים על חייכם, על נקודת המבט שלכם על החיים, והם גם משפיעים על האופן שבו אתם בוחנים דברים. מעבר לכך, הם משפיעים על עיסוקכם בחיפוש דרך החיים האמיתית: זהו אכן כישוף! אתם מנסים אך אתם לא יכולים להתנער מהם. אתם מקצצים אותם אך לא יכולים לגדוע אותם; אתם חובטים בהם אך לא יכולים להכניע אותם. יתרה מזאת, לאחר שהאדם מכושף בלא-יודעין בכישוף שכזה, הוא מתחיל בלא-יודעין לעבוד את השטן ולטפח את צלם השטן בלבו. במילים אחרות, בני האדם הופכים את השטן לאליל שלהם, למושא לעבודה והערצה, ואפילו רואים בו אלוהים. בלא-יודעין, הדברים הללו מצויים בלבם של בני האדם ושולטים בדבריהם ובמעשיהם. בנוסף, אתם תחילה מחשיבים את סיפורים והאגדות הללו כשקריים, ואז, בלא-יודעין, אתם מכירים בקיומם של הסיפורים האלה, עושים מהם דמויות אמיתיות, הופכים אותם לחפצים אמיתיים וקיימים. ללא מודעותכם, הלא מודע שלכם מקבל את הרעיונות האלה ואת קיומם של הדברים האלה. אתם גם מקבלים באופן לא מודע שדים, אלילים ואת השטן אל ביתכם ואל לבכם – זהו אכן כישוף! האם גם אתם סבורים כך? (כן.) האם יש בקרבכם כאלה ששרפו קטורת ועבדו את בודהה? (כן.) אם כן, מה הייתה מטרת שריפת הקטורת ועבודת בודהה? (תפילה לשלום.) כשאתם חושבים על זה כעת, האם זה מגוחך להתפלל לשטן לשלום? האם השטן מביא שלום? (לא.) האם הייתם בורים בזמן ההוא? התנהגות כזו היא מגוחכת, נבערת ונאיבית, הלא כן? השטן לא יכול להביא עליכם שלום. מדוע? השטן רק מהרהר בדרכים להשחית אתכם והוא לא יכול להביא עליכם שלום – הוא יכול רק לתת לכם הפוגה זמנית. אך עליכם לנדור נדר, ואם תפרו את הבטחתכם או תפרו את נדרכם לשטן, תראו כיצד הוא מענה אתכם. בכך שהוא כופה עליכם לנדור נדר, הוא למעשה רוצה לשלוט בכם. כשהתפללתם לשלום, האם זכיתם בשלום? (לא.) לא זכיתם בשלום, אלא להיפך, הוא הביא עליכם פורענות, אסונות לאין קץ – ממש ים אינסופי של מרירות. השלום לא מצוי בתחומו של השטן, וזו האמת. אלה ההשלכות עבור האנושות של תרבות מסורתית ואמונות תפלות פיאודליות.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 158

השטן משתמש במגמות חברתיות כדי להשחית את האדם

השטן משחית את האדם דרך מגמות חברתיות. "מגמות חברתיות" כוללות דברים רבים. יש בני אדם שאומרים: "האם הכוונה לאופנות האחרונות, לקוסמטיקה, לעיצוב שיער ולמזון גורמה?" האם אלה הדברים שנחשבים למגמות חברתיות? הם מהווים חלק מהמגמות החברתיות, אך לא נדון בהם כאן. ברצוננו לדון רק ברעיונות שמגמות חברתיות מעוררות בבני אדם, באופן שבו הן גורמות לבני אדם להתנהל בעולם ובמטרות החיים וההשקפות שהן מעוררות בבני אדם. הדברים האלה חשובים מאוד. הם יכולים לשלוט במחשבות ובדעות של האדם ולהשפיע עליו. מגמות אלה מתעוררות בזו אחר זו וכולן בעלות השפעה מרושעת שמדרדרת את האדם ללא הרף וגורמת לו להמשיך ולאבד מצפון, אנושיות והיגיון ומחלישה את המוסר ואת איכות האישיות שלו עוד ועוד, עד כדי כך שאפשר אפילו לומר שכיום מרבית בני האדם נעדרים יושר ואנושיות וגם נעדרים כל מצפון ואף היגיון כלשהו. אם כן, מהן המגמות החברתיות האלה? אלה מגמות שאינכם יכולים לראות בעין בלתי מזוינת. כשמגמה חדשה סוחפת את העולם, ייתכן שרק מספר מצומצם של בני האדם שהם חוד החנית הופכים למובילי המגמה. הם מתחילים לעשות דבר חדש כלשהו, מאמצים רעיון מסוים או נקודת מבט מסוימת. עם זאת, המגמה המסוימת בכל זאת תדביק, תטמיע ותמשוך את רוב בני האדם באופן לא מודע, עד שבלא-יודעין ושלא מרצון הם יקבלו את המגמה, ישקעו בה ויישלטו על ידה. בזו אחר זו, מגמות כאלה גורמות לבני אדם שנפשם וגופם אינם בריאים, שאינם יודעים מהי האמת ושאינם יכולים להבדיל בין דברים חיוביים ושליליים לקבל אותן בשמחה, כמו גם את השקפת החיים ואת הערכים האלה שבאים מהשטן. הם מקבלים את מה שהשטן אומר להם על האופן שבו יש לגשת לחיים ומקבלים את האופן שבו יש לחיות שהשטן "מעניק" להם, ואין להם הכוח או היכולת להתנגד, וקל וחומר שאין להם המודעות להתנגד. אם כן, כיצד ניתן לזהות את המגמות האלה? בחרתי דוגמה פשוטה שאולי תוכלו להבין בהדרגה. לדוגמה, בני אדם בעבר ניהלו את העסקים שלהם כך שלא רימו איש. הם מכרו פריטים במחיר שווה לכל נפש. האין בכך רכיב של מצפון ואנושיות טובים? כשבני האדם ניהלו את העסקים שלהם כך, בתום לב, זה מראה שבאותה עת עדיין היה להם מצפון כלשהו ואנושיות כלשהי. אך ככל שגברה הדרישה של האדם לכסף, בני האדם החלו יותר ויותר לאהוב כסף, רווח והנאה בלא-יודעין. האין בני האדם נותנים עדיפות לכסף יותר מאשר לפני כן? כשבני האדם רואים בכסף דבר חשוב מאוד, הם מייחסים בלא-יודעין פחות חשיבות למוניטין שלהם, לשמם הטוב, ליוקרתם וליושרם, הלא כן? כשאתה עושה עסקים, אתה רואה מישהו אחר שמתעשר על ידי הולכת אחרים שולל. על אף שהוא הרוויח את כספו שלא ביושר, הוא מתעשר יותר ויותר. אתה מתעצב כשאתה רואה את כל מה שמשפחתו נהנית ממנו: "שנינו עושים עסקים, אבל הוא התעשר. למה אני לא יכול להרוויח הרבה כסף? אני לא יכול לסבול את זה – אני חייב למצוא דרך להרוויח יותר מזומנים." לאחר מכן, כל מה שאתה חושב עליו הוא איך לצבור את ההון שלך. משוויתרת על האמונה כי "יש להרוויח כסף עם מצפון, בלי להוליך שולל איש," אזי אתה מובל על ידי האינטרסים העצמיים שלך, דרך החשיבה שלך משתנה בהדרגה וכך גם העקרונות שמאחורי פעולותיך. כאשר אתה מרמה מישהו בפעם הראשונה, אתה מרגיש את נקיפות המצפון שלך ולבך אומר לך, "משזה נעשה, זו הפעם האחרונה שאני ארמה מישהו. הולכת אנשים שולל דרך קבע תמיט עליי עונש!" זה תפקידו של המצפון האנושי – לעורר בכם נקיפות מצפון ולנזוף בכם כדי שתרגישו תחושה לא טבעית כשאתם מרמים מישהו. אולם לאחר שהוניתם מישהו בהצלחה, אתם רואים שיש לכם כעת יותר כסף משהיה לכם קודם, ואתם חושבים שהשיטה הזו יכולה להועיל לכם מאוד. חרף הכאב העמום בלבכם, אתם עדיין מרגישים רצון לברך את עצמכם על ההצלחה שלכם ואתם חשים שבעי רצון במידת מה. בפעם הראשונה, אתם מרוצים מההתנהגות שלכם ומדרכי הרמיה שלכם. מרגע שהאדם נדבק ברמאות הזו, הוא כמו אדם שמהמר ואז והופך למהמר. בחוסר המודעות שלך, אתה מאשר לעצמך את ההתנהגות הרמאית שלך ומקבל אותה. בחוסר המודעות שלך, אתה מתייחס לרמאות כאל התנהגות מסחרית לגיטימית ובתור האמצעי היעיל ביותר להישרדותך ולמחייתך. אתה חושב שבכך תוכל להתעשר במהירות. זה תהליך: בתחילה, בני אדם לא יכולים לקבל התנהגות כזו והם בזים להתנהגות ולהתנהלות כאלה. אז הם מתחילים להתנסות בהתנהגות זו בעצמם, מנסים אותה בדרכם, ולבותיהם מתחילים להשתנות בהדרגה. איזה מין שינוי זה? זהו האישור והקבלה של המגמה הזו, של הרעיון הזה שהמגמה החברתית הטמיעה בכם. בלי שתהיה מודע לכך, אם אינך מרמה אנשים בעסקים, תחוש שמצבך הורע. אם לא תרמה אנשים, תרגיש כאילו הפסדת דבר מה. בלא-יודעין, הרמאות הזו הופכת ממש לנשמתך, ללב-לבך ולסוג התנהגות חיוני שנהיה לעיקרון בחייך. לאחר שהאדם מקבל את ההתנהגות הזו ואת החשיבה זו, האם זה לא גרם לשינוי בלבו? לבכם השתנה, אז האם היושר שלכם השתנה גם כן? האם אנושיותכם השתנתה? האם מצפונכם השתנה? כל ישותכם, החל בלבכם וכלה במחשבותיכם, מפנימיותכם ועד לחיצוניותכם, השתנתה, וזהו שינוי איכותי. השינוי הזה מושך אתכם יותר ויותר רחוק מאלוהים ואתם נעשים תואמים יותר ויותר לשטן ויותר ויותר דומים לשטן. התוצאה היא שהשחיתות של השטן הופכת אתכם לשד.

מהתבוננות במגמות החברתיות הללו, האם הייתם אומרים שיש להן השפעה רבה על בני האדם? האם יש למגמות החברתיות הללו השפעה מזיקה מאוד על בני אדם? השפעה מזיקה מאוד על בני אדם. אילו היבטים של האדם השטן משחית בעזרת כל אחת מהמגמות הללו? השטן משחית בעיקר את המצפון, ההיגיון, האנושיות, המוסר של האדם ואת נקודות המבט של האדם על החיים. והאין המגמות החברתיות האלה מדרדרות ומשחיתות בהדרגה את בני האדם? השטן משתמש במגמות החברתיות האלה כדי לפתות בני אדם אל קן הרוע, עקב בצד אגודל. זאת כדי שבני אדם השקועים במגמות חברתיות ידגלו בלא-יודעין בכסף וברצונות חומריים, וכן ידגלו ברשעות ובאלימות. מרגע שהדברים הללו חודרים אל לב האדם, למה האדם הופך? האדם הופך לשטן המזיק! אילו נטיות פסיכולוגיות בלב האדם גורמות לכך? במה האדם דוגל? האדם מתחיל לאהוב רשעות ואלימות. הוא לא אוהב יופי או טוב, וקל וחומר שהוא לא אוהב שלום. בני אדם לא מוכנים לחיות את החיים הפשוטים של האנושיות הרגילה. במקום זאת, הם רוצים ליהנות ממעמד רם ועושר רב, להתהולל בהנאות הבשר והדם כדי לספק את בשרם ודמם כיד המלך, ללא הגבלות, ללא כבלים שירסנו אותם – במילים אחרות, לעשות כל מה שעולה על רוחם. אם כן, כשהאדם שוקע במגמות כאלה, האם הידע שרכשתם יכול לעזור לכם להשתחרר? האם התרבות המסורתית והאמונות התפלות שאתם מכירים יכולות לעזור לכם להשליך מעליכם את המצב הנואש הזה? האם המוסר המסורתי והטקסים המסורתיים שהאדם מבין יכולים לעזור לו להיות מאופק? קחו למשל את האנלקטים ואת דאו דה ג'ינג. האם הם יכולים לעזור לבני אדם לחלץ את רגליהם מהחול הטובעני של המגמות הללו? בהחלט לא. כך האדם נעשה יותר ויותר רשע, יהיר, מתנשא, אנוכי ומרושע. אין עוד כל חיבה בין בני האדם, אין עוד כל אהבה בין בני משפחה, אין עוד כל הבנה בקרב קרובים וחברים. קשרים אנושיים התמלאו אלימות. כל אדם רוצה להשתמש בשיטות אלימות כדי לחיות בקרב בני האדם. בני האדם תופסים את מחייתם שלהם דרך אלימות; הם זוכים במעמדם ומשיגים את רווחיהם באמצעות אלימות והם עושים ככל העולה על רוחם בדרכים אלימות ומרושעות. האין האנושות הזו מבעיתה? אכן כן, במידה רבה כך: לא רק שהם צלבו את אלוהים, הם גם ישחטו את כל חסידיו – כי האדם מרושע מדי. לאחר ששמעתם את כל הדברים שדיברתי עליהם כעת, האם אינכם חושבים שמבעית לחיות בסביבה זו, בעולם ובקרב אנשים כאלה, במקום שבו השטן משחית את האנושות? (כן.) אם כן, האם אי-פעם חשתם שאתם עלובים? אתם ודאי חשים כך מעט עכשיו, נכון? (כן.) לפי נימת קולכם, נדמה שאתם חושבים "השטן משתמש בדרכים כה רבות להשחית את האדם. הוא מזנק על כל הזדמנות ונמצא בכל מקום שאליו נפנה. האדם האדם יכול להיוושע?" האם יש עוד תקווה לאנושות? האם בני האדם יכולים להושיע את עצמם? (לא.) האם קיסר אבן הירקן יכול להושיע את האדם? האם קונפוציוס יכול להושיע את האדם? האם גואן-יין בודהיסטווה יכולה להושיע את האדם? (לא.) אם כן, מי יכול להושיע את האדם? (אלוהים.) עם זאת, ישנם בני אדם שיעלו בלבם שאלות כגון: "השטן פוגע בנו בפראות כזו, בטירוף כזה, שאין לנו כל סיכוי לחיות ולא כל ביטחון בחיים. כולנו חיים בלב השחיתות וכל אדם מתנגד לאלוהים בכל מקרה, ועתה הלב של כולנו שקע למצולות העמוקות ביותר. אם כן, בזמן שהשטן משחית אותנו, איפה אלוהים? מה אלוהים עושה? ללא קשר לשאלה מה אלוהים עושה למעננו, אנחנו לעולם לא חשים זאת!" באופן בלתי נמנע, ישנם בני אדם שחשים יאוש ודכדוך מסוים, נכון? עבורכם, ההרגשה הזו היא עמוקה מאוד, מפני שכל מה שאני אומר נועד לגרום לבני אדם להבין אט-אט ולהרגיש יותר ויותר שאין להם סיכוי, להרגיש יותר ויותר שאלוהים זנח אותם. אך אל תדאגו. נושא השיתוף שלנו להיום, "רוע השטן," הוא לא הנושא הכללי האמיתי שלנו. אולם כדי לדבר על המהות של קדושתו של אלוהים, עלינו לדבר ראשית על האופן שבו השטן משחית את האדם ועל רוע השטן, כדי להבהיר לבני האדם באיזה מצב נמצא כעת האדם. מטרה אחת של הדיון בכך היא לאפשר לבני האדם להכיר את רוע השטן, ואילו המטרה השנייה היא לאפשר לבני האדם להבין באופן מעמיק יותר מהי קדושה אמיתית.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 159

הבנת קדושתו של האל באמצעות מעשיו לאדם (קטע נבחר)

בכל פעם שהשטן משחית את האדם או מסב נזק ללא מעצורים, אלוהים לא עומד מנגד, והוא לא זונח את נבחריו או מפנה אליהם גבו. כל מה שהשטן עושה ברור לחלוטין לאלוהים ומובן לו. ללא קשר לשאלה מה השטן עושה, ללא קשר לשאלה איזו מגמה הוא מעורר, אלוהים יודע את כל מה שהשטן מנסה לעשות, ואלוהים לא מוותר על נבחריו. במקום זאת, מבלי למשוך תשומת לב, בחשאי וחרישית, אלוהים עושה את כל הדרוש. כשהוא מתחיל לעבוד על מישהו, כשהוא בוחר במישהו, הוא לא מכריז על כך בפני איש ולא מכריז על כך בפני השטן, וקל וחומר שהוא לא מבצע איזו מחווה אדירה. הוא פשוט עושה בשקט רב ובטבעיות רבה את הדרוש. ראשית, הוא בוחר עבורכם משפחה. איזה רקע יש למשפחה הזו, מיהם הוריכם, מיהם אבותיכם – אלוהים כבר קבע כל זאת. במילים אחרות, אלה לא היו החלטות של רגע, אלא עבודה שהוא החל לפני זמן רב. מרגע שאלוהים בחר עבורכם משפחה, הוא גם בוחר את התאריך שבו תיוולדו. לאחר מכן, אלוהים צופה בכם מגיחים לאוויר העולם בבכי, צופה בלידתכם, צופה בכם אומרים את מילותיכם הראשונות, צופה בכם מהדסים, צועדים את צעדיכם הראשונים ולומדים ללכת. ראשית אתם פוסעים צעד אחד ואז עוד אחד... כעת אתם יכולים לרוץ, כעת אתם יכולים לקפוץ, כעת אתם יכולים לדבר, כעת אתם יכולים להביע את רגשותיכם. בעוד בני האדם גדלים, מבטו של השטן נעוץ בכל אחד מהם, כמו טיגריס המשקיף על טרפו. אולם בביצוע עבודתו, אלוהים מעולם לא סבל מכל מגבלה מצד בני האדם, אירועים או דברים – ממגבלות של מרחב או זמן. הוא עושה את מה שכדאי שיעשה ואת מה שעליו לעשות. בתהליך ההתבגרות, ייתכן שתתקלו בדברים רבים שלא יהיו לטעמכם ותחוו מחלות ותסכולים. אך בהיותכם בדרך זו, אלוהים משגיח בקפידה על חייכם ועתידכם. אלוהים נותן לכם ערובה אמיתית לכל חייכם, מפני שהוא נמצא לצדכם, שומר עליכם ומשגיח עליכם. אתם מתבגריים ללא מודעות לכך. אתם מתחילים לבוא במגע עם דברים חדשים ומתחילים להכיר את העולם הזה ואת האנושות הזו. הכל טרי וחדש בעיניכם. אתם אוהבים לעשות את מה שאתם רוצים. אתם חיים בתוך האנושיות שלכם, אתם חיים בתוך מרחב המחייה שלכם ואין לכם כל מושג על קיומו של אלוהים. אך אלוהים צופה בכם בכל צעד ושעל במהלך התבגרותכם, וצופה בכם בכל צעד שאתם פוסעים קדימה. אפילו כשאתם לומדים ידע או מדע, אלוהים לא עוזב אתכם אפילו לצעד אחד. אתם זהים לשאר בני האדם בכך שבעודכם מתוודעים לעולם ובאים עמו במגע, קבעתם אידאלים משלכם. יש לכם תחביבים משלכם ואינטרסים משלכם ואף פיתחתם שאיפות נעלות. לעתים קרובות אתם מהרהרים בעתידכם, לעתים קרובות אתם משרטטים קווים לדמותו הרצויה של עתידכם. אך יקרה מה שיקרה לאורך הדרך, אלוהים רואה הכל בבירור. אולי אתם עצמכם שכחתם את עברכם שלכם, אך עבור אלוהים, איש לא יכול להבין אתכם יותר טוב ממנו. אתם חיים תחת עינו הפקוחה של אלוהים, גדלים, מתבגרים. במהלך התקופה הזו, מטלתו החשובה ביותר של אלוהים היא דבר שאיש לעולם לא תופס, דבר שאיש לא יודע. אלוהים בהחלט לא מספר לכם על כך. אז מה הדבר החיוני כל כך? אפשר לומר שמובטח שאלוהים יושיע בן אדם. פירוש הדבר הוא שאלוהים רוצה להושיע את בן האדם הזה, ולכן עליו לעשות זאת, והמטלה הזו חשובה ביותר הן לאדם והן לאלוהים. האם אתם יודעים מהי? נדמה שאין לכם כל תחושה בנוגע לכך, או כל תפיסה של הדבר, ולכן אספר לכם. מרגע לידתכם ועד עכשיו, אלוהים ביצע בכם עבודה רבה, אך הוא לא נתן לכם תיאור מדויק של כל מה שעשה. אלוהים לא התיר לכם לדעת, והוא לא סיפר לכם. אולם, מבחינת האדם, כל דבר שאלוהים עושה הוא חשוב. עבור אלוהים, זהו דבר שעליו לעשות. בלבו, ישנו דבר חשוב שעליו לעשות והוא מתעלה על כל האחרים. כלומר, מרגע לידתם של בני האדם ועד עכשיו, על אלוהים להבטיח את ביטחונם. לאחר שאתם שומעים דברים אלה, יכול להיות שאתם מרגישים שאתם לא מבינים לחלוטין, ושאתם אומרים "האם הביטחון הזה כל כך חשוב?" אם כן, מה הפירוש המילולי של "ביטחון"? אולי אתם מפרשים זאת כשלום, או אולי אתם מבינים מכך שלעולם לא תחוו אסון או פורענות, ותחיו חיים טובים ורגילים. אולם בלבכם אתם ודאי יודעים שהדבר לא כל כך פשוט. אם כן, מהו הדבר הזה שדיברתי עליו שעל אלוהים לעשות לכל הרוחות? מה פירוש ה"ביטחון" עבור אלוהים? האם זו באמת הבטחת ביטחונכם? לא. אם כן, מה אלוהים עושה? הביטחון הזה פירושו שהשטן לא יבלע אתכם. האם זה חשוב? השטן לא בולע אתכם, אז האם הדבר נוגע לביטחונכם או לא? הדבר אכן נוגע לביטחונכם האישי ואין דבר חשוב מכך. ברגע שהשטן בולע אתכם, הן נשמתכם והן בשרכם ודמכם לא שייכים עוד לאלוהים. אלוהים לא יושיע אתכם עוד. אלוהים זונח נשמות כאלה ובני אדם כאלה. לכן אני אומר שהדבר החשוב ביותר שיש לאלוהים לעשות הוא להבטיח את ביטחונכם, להבטיח שהשטן לא יבלע אתכם. זה די חשוב, הלא כן? אם כן, מדוע אתם לא יכולים לענות? נראה שאתם לא יכולים להרגיש את טוב לבו הרב של אלוהים!

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 160

הבנת קדושתו של האל באמצעות מעשיו לאדם (קטע נבחר)

אלוהים עושה הרבה מעבר להבטחת ביטחונם של בני האדם, כלומר שהשטן לא יבלע אותם – הוא גם עושה עבודה רבה כהכנה לבחירת בן אדם מסוים ולהושעתו. ראשית, איזה אופי יש לכם, לאיזו משפחה תיוולדו, מי הם הוריכם, כמה אחים ואחיות יש לכם ומה המצב המשפחתי, והכלכלי והתנאים של המשפחה שאליה תיוולדו – אלוהים מסדיר את כל הפרטים האלה בקפידה עבורכם. האם אתם יודעים לאיזה מין משפחה נולדים מרבית נבחרי האל לדעת רוב בני האדם? האם אלה משפחות נכבדות? אנחנו לא יכולים לומר בוודאות שאין כאלה, אולי יש כמה, אך הן מעטות. האם אלה משפחות אמידות במיוחד, כגון מיליארדרים או מולטימיליונרים? כמעט לעולם לא מדובר במשפחות כאלה. אם כן, איזה מין משפחות אלוהים מארגן לבני אדם אלה? (משפחות רגילות.) ואילו משפחות הן משפחות רגילות? הן כוללות משפחות עובדות, דהיינו, משפחות שנסמכות על משכורת למחייתן ויכולות להרשות לעצמן את צרכיהן הבסיסיים. מצבן הכלכלי אינו טוב מדי. הן כוללות גם משפחות חקלאים. חקלאים מסתמכים על זריעת גידולי שדה למזונם, יש להם דגנים לאכול ובגדים ללבוש והן אינן רעבות ללחם או קופאות מקור. לעומת זאת, יש משפחות שמנהלות עסק קטן, ויש משפחות שבהן ההורים הם אינטלקטואלים, וגם אלה יכולות להיחשב למשפחות רגילות. ישנם גם הורים שעובדים במשרדים או כפקידי ממשל זוטרים לכל היותר, שגם אותם אי-אפשר להחשיב כמשפחות נכבדות. יותר בני אדם נולדים למשפחות רגילות, ואלוהים הוא שמסדיר את כל זה. כלומר, קודם כל, הסביבה הזו שאתם חיים בה היא לא המשפחה האמידה שאתם מדמיינים, אלא משפחה שאלוהים בוחר לכם, ומרבית בני האדם יחיו במסגרת המגבלות של משפחה כזו. ומה לגבי מעמד חברתי? התנאים הכלכליים של רוב ההורים הם ממוצעים ואין להם מעמד חברתי גבוה – מבחינתם, עצם העובדה שיש להם עבודה היא דבר טוב. האם יש בקרבם מושלים? האם יש בקרבם נשיאים? לא. נכון? לכל היותר אלה הם בני אדם כגון מנהלי עסקים קטנים או מנהלים זוטרים. מעמדם החברתי הוא ממוצע, והם חיים בתנאים כלכליים ממוצעים. גורם נוסף הוא סביבת המחייה של המשפחה. ראשית, אין הורים שישפיעו על ילדיהם מפורשות ללכת בדרך של חיזוי וגילוי עתידות. גם אלה מעטים ביותר. מרבית ההורים רגילים למדי. אלוהים מארגן לבני האדם אווירה כזו במקביל לבחירה בהם, והדבר מועיל מאוד עם עבודתו להושעת בני אדם. מבחוץ, נראה שאלוהים לא עשה דבר רב ערך למען האדם – הוא פשוט עושה הכל בסוד, בענווה ובדממה. אך למעשה, כל מה שאלוהים עושה נעשה כדי להניח יסודות לישועתכם, כדי להכין את הדרך שלפניכם וכדי להכין את כל התנאים הדרושים לישועתכם. בהמשך, אלוהים מביא את כל בני האדם שוב בפניו, כל אחד במועד מדויק: באותה עת אתה שומע את קול האל. זה המועד שבו אתה בא בפניו. כשהדבר קורה, יש בני אדם שכבר הפכו בעצמם להורים, בעוד שאחרים הם רק ילדים של מישהו. במילים אחרות, יש בני אדם שכבר התחתנו והולידו ילדים ואילו אחרים עדיין רווקים וטרם הקימו משפחה משלהם. אולם יהיה אשר יהיה מצבם של בני האדם, אלוהים כבר קבע את המועדים שבהם אתם תיבחרו ואשר בהם בשורתו ודבריו יגיעו אליכם. אלוהים קבע את הנסיבות – החליט על בן אדם מסוים או הקשר מסוים שבאמצעותם הבשורה תועבר אליכם כדי שתוכלו לשמוע את דברי האל. אלוהים כבר הכין עבורכם את כל התנאים הנחוצים כדי שבלא-יודעין, תבואו בפניו ותוחזרו אל חיק משפחתו של אלוהים. בלא-יודעין אתם גם הולכים בעקבות אלוהים ונוכחים בעבודתו, הנעשית צעד אחר צעד, וכך אתם נוכחים בכל שלב של דרך העבודה של אלוהים שהוא הכין עבור האדם. בה בעת, אילו דרכים אלוהים נוקט שעה שהוא עושה דברים למען האדם? תחילה, המינימום הוא הדאגה וההגנה שהאדם נהנה מהןמעבר לכך, אלוהים מסדר בני אדם שונים, אירועים ודברים שונים כדי שהאדם יוכל לראות את קיומו של אלוהים ואת מעשיו בקרבו. לדוגמה, ישנם בני אדם המאמינים באלוהים משום שמישהו במשפחתם חולה. כשאנשים אחרים מטיפים להם את הבשורה, הם מתחילים להאמין באלוהים, והאמונה הזו באלוהים נובעת מהמצב. אם כן, מי ארגן את המצב הזה? (אלוהים.) באמצעות חולי, ישנן משפחות שבהן כל בני המשפחה מאמינים, בין שהם צעירים ובין שהם זקנים, ואילו במשפחות אחרות האמונה היא דבר אישי. לכאורה, מישהו במשפחתכם חולה, אך למעשה אלוהים מעניק לכם את התנאי הזה כדי שתבואו בפניו – זהו טוב לבו של אלוהים. מכיוון שחיי המשפחה של בני אדם מסוימים קשים והם לא מוצאים נחת, נקרית הזדמנות שבה מישהו יעביר את הבשורה ויאמר "האמן בישוע אדוננו ותמצא נחת." באופן לא מודע, בן האדם הזה מתחיל להאמין באלוהים בנסיבות טבעיות ביותר. על כן, האין זה מעין תנאי? והעובדה שמשפחתו לא מוצאת נחת היא חסד שאלוהים מעניק לו, הלא כן? ישנם גם כאלה שמתחילים להאמין באלוהים מסיבות אחרות. ישנן סיבות אחרות ודרכי אמונה שונות, אך יהיו אשר יהיו הסיבות הגורמות לכם להאמין בו, אלוהים למעשה מסדיר ומכוון את הכול. תחילה, אלוהים משתמש בדרכים שונות כדי לבחור בהם ולהביאכם אל חיק משפחתו. זהו החסד שאלוהים העניק לכל אדם ואדם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 161

הבנת קדושתו של האל באמצעות מעשיו לאדם (קטע נבחר)

בשלב העבודה הנוכחי של אלוהים, כעת באחרית הימים, הוא כבר לא רק מרעיף חסד וברכות על האדם כפי שעשה בעבר, וגם לא משדל את האדם להתקדם. במהלך שלב עבודה זה, מה ראה האדם מכל ההיבטים של עבודת האל שהוא חווה? הוא ראה את אהבת האל, וגם את משפטו וייסורו של אלוהים. במהלך התקופה הזו, אלוהים מקיים את האדם, תומך בו, נותן לו הארה ומנחה אותו, כדי שהוא יתחיל בהדרגה להכיר את כוונותיו של אלוהים, את הדברים שהוא אומר ואת האמת שהוא מרעיף על האדם. כשהאדם יהיה חלש, כשתיפול רוחו וכשלא יהיה לו לאן לפנות, אלוהים ישתמש בדבריו כדי לנחם, לייעץ ולעודד את האדם, כדי ששיעור קומתו הירוד של האדם יוכל להתחזק בהדרגה, להתרומם באופן חיובי ולהפוך למוכן לשתף פעולה עם אלוהים. אך כשהאדם ממרה את פיו של אלוהים או מתנגד לו, או שהוא חושף את שחיתותו שלו, אלוהים יטיל על האדם ייסורים ומשמעת ללא רחמים. אולם כלפי אווילותו, בערותו, חולשתו וילדותיותו של האדם, אלוהים יפגין סובלנות וסבלנות. כך, באמצעות כל העבודה שאלוהים עושה למען האדם, האדם מתבגר בהדרגה, גדל ומתחיל להכיר את כוונות האל, לדעת אמיתות מסוימות, לדעת אילו דברים הם חיוביים ואילו שליליים, לדעת מהו רוע ומהו חושך. אלוהים לא נוקט גישה אחת של ייסור והטלת משמעת תמידיים על האדם, אך גם לא תמיד מפגין סובלנות וסבלנות. במקום זאת, הוא מקיים כל אדם באופן שונה, על פי השלב שבו הוא נמצא ובהתאם לאיכותו ולשיעור קומתו. הוא עושה דברים רבים למען האדם והוא עושה זאת במחיר כבד. האדם כלל לא תופס את הדברים הללו או את מחירם, אך בפועל כל מה שאלוהים עושה מתבצע ממש על כל אדם ואדם. אהבת האל היא מעשית: בזכות חסדו של אלוהים, האדם נמנע מאסון אחר אסון, בעוד שאלוהים מפגין את סובלנותו כלפי חולשתו של האדם פעם אחר פעם. המשפט והייסורים של אלוהים מאפשרים לבני האדם להכיר בהדרגה בשחיתותה ובמהותה השטנית של האנושות. הדברים שאלוהים מספק, הנאורות וההנחייה שהוא מעניק לאדם מאפשרים לאנושות להכיר יותר ויותר את מהות האמת. כל אלה מאפשרים לאנושות לדעת יותר ויותר מה בני אדם צריכים, באיזו דרך עליהם ללכת, לשם מה הם חיים, מה הערך והמשמעות של חייהם וכיצד עליהם ללכת בדרך שלפניהם. כל הדברים הללו שאלוהים עושה בלתי נפרדים ממטרתו המקורית היחידה. אם כן, מהי המטרה הזו? מדוע אלוהים משתמש בשיטות האלה כדי לבצע את עבודתו על האדם? איזו תוצאה הוא רוצה להשיג? במילים אחרות, מה הוא רוצה לראות באדם? מה הוא רוצה להשיג ממנו? מה שאלוהים רוצה לראות הוא שאפשר להחיות את לב האדם. השיטות האלה שבהן הוא משתמש לעבוד על האדם הן מאמץ מתמשך לעורר את לב האדם ואת רוחו של האדם, לאפשר לו להבין מהיכן הגיע, מי מנחה אותו, תומך בו ומקיים אותו, ומי אפשר לאדם לחיות עד ימינו. הן אמצעים לאפשר לאדם להבין מיהו הבורא, את מי עליו לעבוד, באיזו דרך עליו ללכת ובאיזו דרך על האדם לבוא בפני אלוהים. הן אמצעים להחיות בהדרגה את לב האדם כדי שהאדם יכיר את לב האל, יבין את לב האל ויתפוס את הדאגה הרבה ואת המחשבה שמאחורי עבודת האל להושעת האדם. כשלב האדם קם לתחייה, הוא לא רוצה עוד לחיות עם טבע מושחת ומנוון, אלא לעסוק בחיפוש של האמת כדי להשביע את רצון האל. כשלב האדם מתעורר, הוא מסוגל להתנתק לחלוטין מהשטן. השטן כבר לא פוגע בו, שולט בו או מוליך אותו שולל. במקום זאת, האדם יכול לשתף פעולה באופן פרואקטיבי עם עבודת האל ועם דבריו כדי לרצות את לבו של אלוהים, ובכך לזכות ביראת אל והסתלקות מרע. זו התכלית המקורית של עבודתו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 162

הבנת קדושתו של האל באמצעות מעשיו לאדם (קטע נבחר)

הדיון זה עתה ברוע השטן גרם לכולם להרגיש כאילו בני אדם חיים באומללות רבה ושחיי האדם מאופיינים בפורענות. אולם איך אתם מרגישים עכשיו, אחרי שדנתי בקדושתו של אלוהים ובעבודה שהוא מבצע על האדם? (שמחים מאוד.) אנחנו יכולים לראות כעת שכל מה שאלוהים עושה וכל מה שהוא מסדר בקפידה עבור האדם הוא ללא רבב. כל מה שאלוהים עושה הוא חסר שגיאות, כלומר שאין בו טעויות, ואיש לא צריך לתקן אותו, לתת עצות או לשנות אותו בשום אופן. כל מה שאלוהים עושה למען כל אדם הוא ללא צל של ספק. הוא מוביל את כולם ביד, משגיח עליכם בכל רגע והוא מעולם לא עזב אתכם. מכיוון שבני האדם גדלים בסביבה כזו וגדלים עם רקע כזה, האם אפשר לומר שבני האדם למעשה גדלים בכף ידו של אלוהים? (כן.) אם כן, האם אתם חשים עדיין תחושת אובדן כעת? האם מישהו מכם עדיין מרגיש מיואש? האם מישהו מכם עדיין מרגיש שאלוהים זנח את האנושות? (לא.) אם כן, מה אלוהים עשה לכל הרוחות? (הוא שומר על האנושות.) המחשבה והדאגה הרבות המתבטאות בכל מעשה של אלוהים הן מעבר לכל ספק. יתר על כן, במהלך ביצוע עבודתו, אלוהים מעולם לא הציב לאף אחד מכם תנאי או דרישה לדעת מה המחיר שהוא משלם למענכם, כדי שתכירו לו תודה עמוקה. האם אלוהים עשה דבר כזה בעבר? (לא.) לאורך חייכם, הלכה למעשה, כל אדם נתקל במצבים מסוכנים רבים ועמד בפיתויים רבים. זאת מכיוון שהשטן ניצב ממש לצדכם ועיניו נעוצות בכם כל העת. הוא אוהב שאסונות פוקדים אתכם, שאתם מוכים בפורענות ושהכל מתקלקל לכם, והוא אוהב שאתם נלכדים ברשתו של השטן. לעומת זאת, אלוהים מגן עליכם ללא הרף, שומר עליכם בזה אחר זה מאומללות ומאסון. זו הסיבה שאני אומר שכל מה שיש לאדם – שלום ושמחה, ברכות וביטחון אישי – נמצאים למעשה בשליטת האל, ושהוא מכוון וקובע את הגורל של כל אדם. אך האם יש לאלוהים תפיסה מוגזמת של מעמדו, כפי שאומרים בני אדם מסוימים? כשהוא אומר לכם "אני הגדול מכולם, אני הוא זה ששולט בכם, על כולכם להתחנן לרחמיי ומרדנות תוענש במוות." האם אלוהים אי-פעם איים כך על האנושות? (לא.) האם הוא אי-פעם אמר, "האנושות כה מושחתת שלא משנה כיצד אטפל בה – די בכל טיפול שרירותי. אין צורך שאסדיר את הדברים היטב למענה." האם אלוהים חושב כך? האם אלוהים פעל כך? (לא.) נהפוך הוא – טיפולו של אלוהים בכל אדם הוא כן ואחראי ואפילו יותר אחראי מהאופן שאתם מטפלים בעצמכם. האם לא כך הדבר? אלוהים לא מדבר דברי סרק, וגם לא מתנשא ומרומם את עצמו או מסתפק בהולכת בני אדם שולל. במקום זאת, הוא עושה בכנות ובשקט את הדברים שהוא עצמו צריך לעשות. הדברים הללו מביאים לאדם ברכות, שלום ואושר. הם מביאים את האדם בשלום ובשמחה אל אלוהים ואל חיק משפחתו. ואז הוא חי בפני אלוהים ומקבל את ישועתו של אלוהים בהיגיון ובחשיבה רגילים. האם אלוהים נהג באדם אי-פעם בדו-פרצופיות בעבודתו? האם הוא אי-פעם הראה מצג שווא של טוב לב, שיטה באדם בכמה מילות נימוס ואז הפנה לאדם את גבו? (לא.) האם אלוהים אי-פעם אמר דבר אחד ועשה דבר אחר? האם אלוהים אי-פעם הבטיח הבטחות שווא והתרברב שהוא יכול לעשות עבורכם דבר כזה או אחר או לסייע לכם בדבר כזה או אחר, ואז נעלם? (לא.) אין באלוהים שום הונאה ושום רמאות. אלוהים נאמן וכל מה שהוא עושה הוא ממשי. הוא הדבר היחיד שבני האדם יכולים לסמוך עליו והאל שבני אדם יכולים להפקיד בידיו את חייהם ואת כל כולם. מכיוון שאין באלוהים שום הונאה, האם אפשר לומר שאלוהים הוא הישר ביותר? (כן.) מובן שכן, נכון? על אף שכשאנחנו מדברים על המילה הזו כעת ומשתמשים בה ביחס לאלוהים, היא חלושה מדי ואנושית מדי, אנחנו לא יכולים לעשות דבר בנידון, משום שאלה המגבלות של השפה האנושית. מעט לא ראוי כאן לקרוא לאלוהים ישר, אך נשתמש במילה הזו לעת עתה. אלוהים נאמן וישר. אם כן, למה כוונתנו כשאנחנו מדברים על ההיבטים האלה? האם כוונתנו להבדלים בין אלוהים לבין האדם ולהבדלים בין אלוהים לבין השטן? אפשר לומר. זאת מפני שהאדם לא יכול לראות באלוהים אפילו שמץ של טבעו המושחת של השטן. האם אני צודק בכך? אפשר לקבל אמן על זה? (אמן!) דבר מהטבע המרושע של השטן אינו נגלה לנו באלוהים. כל מה שאלוהים עושה ומגלה מיטיב עם האדם ומועיל לו לחלוטין, נעשה לחלוטין כדי לקיים את האדם, והוא מלא חיים ונותן לאדם דרך וכיוון לצעוד בהם. אלוהים לא מושחת, ויתרה מזאת, כשאנחנו מביטים כעת בכל מה שאלוהים עושה, האם אנחנו יכולים לומר שאלוהים קדוש? מכיוון שלאלוהים אין דבר מהטבע המושחת של האנושות ואף לא דבר הדומה למהות השטנית של האנושות המושחתת, ניתן לומר באופן מוחלט מנקודת מבט זו שאלוהים קדוש. אלוהים אינו מציג שחיתות כלשהי ובד בבד עם עבודתו, הוא חושף את המהות שלו, אשר מאשרת לחלוטין שאלוהים עצמו קדוש. האם אתם רואים זאת? כעת, כדי להכיר את מהותו הקדושה של אלוהים, לעת עתה בואו נסתכל בשני ההיבטים האלה: 1) אין לאלוהים כל טבע מושחת; 2) מהות העבודה של אלוהים על האדם מאפשרת לאדם לראות את מהותו של אלוהים והמהות הזו היא חיובית לחלוטין. הרי הדברים שכל חלק בעבודתו של אלוהים מביא לאדם הם כולם חיוביים. ראשית, אלוהים דורש מהאדם להיות כן – האין זה חיובי? אלוהים נותן לאדם חוכמה – האין זה חיובי? אלוהים מאפשר לאדם להבחין בין טוב ורע – האין זה חיובי? הוא מאפשר לאדם להבין את המשמעות והערך של חיי אדם – האין זה חיובי? הוא מאפשר לאדם לראות אל תוך המהות של בני האדם, אירועים ודברים בהתאמה לאמת – האין זה חיובי? אכן כן. והתוצאה של כל זה היא שהשטן כבר לא יוליך את האדם שולל, שהשטן יפסיק לפגוע באדם ולשלוט בו. במילים אחרות, הדברים הלאה מאפשרים לבני האדם להשתחרר לחלוטין משחיתות השטן, ולפיכך ללכת בהדרגה בדרך של יראת אל והסתלקות מרע.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 163

ישנם שישה אמצעים עיקריים שבהם השטן משתמש כדי להשחית את האדם

הראשון הוא שליטה וכפייה. כלומר, השטן יעשה כל שביכולתו כדי להשתלט על לבכם. מה פירושה של "כפייה"? פירושה שימוש באיומים וטקטיקות כוחניות כדי לגרום לכם להישמע לדבריו, גורם לכם לחשוב על ההשלכות של חוסר ציות. אתם מפחדים ולא מעזים להמרות את פיו. לכן לא נותרת לכם ברירה אלא להישמע לו.

השני הוא רמאות ותכסיסים. מה כלול ב"רמאות ותכסיסים"? השטן ממציא סיפורים ושקרים, מרמה אתכם וגורם לכם להאמין להם. הוא לעולם לא אומר לכם שאלוהים ברא את האדם, אך גם לא אומר ישירות שאלוהים לא ברא אתכם. הוא לא משתמש במילה "אלוהים" כלל, אלא משתמש בדבר אחר כתחליף, ומשתמש בדבר הזה כדי להונות אתכם כדי שלא יהיה לכם שום מושג על קיומו של אלוהים. התכסיסים האלה כמובן כוללים היבטים רבים, ולא רק את ההיבט הזה.

השלישי הוא אינדוקטרינציה בכוח. אינדוקטרינציה בכוח של מה? האם האדם עצמו בוחר לעבור אינדוקטרינציה בכוח? האם היא נעשית בהסכמתו? בהחלט לא. לא משנה אם אתם לא מסכימים. ללא מודעותכם, היא מחלחלת בקרבכם ומטמיעה בכם את חשיבתו של השטן, את חוקי החיים שלו ואת מהותו.

הרביעי הוא איומים ותמריצים. כלומר, השטן משתמש באמצעים שונים כדי שתקבלו אותו, תלכו בעקבותיו ותעבדו בשירותו. הוא לא בוחל באמצעים כדי להשיג את מטרותיו. לעתים הוא מעניק לכם טובות קטנות, אך עדיין מפתה אתכם לעשיית חטאים. אם לא תלכו בעקבותיו, הוא יגרום לכם לסבל ויעניש אתכם, והוא ישתמש בדרכים שונות לתקוף אתכם וללכוד אתכם.

החמישי הוא הונאה ושיתוק. "הונאה ושיתוק" מתרחשים כאשר השטן נוסך בבני האדם מילים ורעיונות ערבים לאוזן שתואמים את תפיסותיהם ונראים להם סבירים, כדי ליצור מראית עין שהוא מתחשב בבשרם ודמם של בני אדם או חושב על חייהם ועתידם, כשלמעשה הכל נועד רק לשטות בכם. בשלב הזה, הוא משתק אתכם כך שאתם לא יודעים מה טוב ומה רע, כדי שתפלו לתסיסיו בלא-יודעין וכך הוא מתחיל לשלוט בכם.

השישי הוא השמדת הנפש והגוף. מה השטן משמיד לאדם? השטן משמיד את דעתכם וכך הוא מותיר אתכם ללא יכולת התנגדות. לכן לבכם פונה אל השטן אט-אט בעל כורחכם. הוא מטמיע בכם את הדברים האלה בכל יום, ומשתמש ברעיונות ובתרבויות האלה בכל יום כדי להשפיע עליכם ולטפח אתכם. כך הוא הורס את רצונכם אט-אט, גורם לכם לא לרצות להיות עוד בני אדם טובים, גורם לכם לא לרצות עוד לדבוק במה שאתם קוראים לו צדיקות. בלא-יודעין, כבר אין לכם כוח הרצון לשחות נגד הזרם, ובמקום זאת אתם זורמים איתו. "השמדה" פירושה שהשטן מענה בני אדם כל כך עד שהם נעשים צל של עצמם, לא עוד אנושיים. באותו רגע, השטן מכה בהם, לוכד אותם ובולע אותם.

כל אחד מהאמצעים האלה שהשטן משתמש בהם כדי להשחית את האדם יכול להותיר את האדם ללא כל יכולת להתנגד. כל אחד מהם יכול להיות קטלני לבני האדם. במילים אחרות, כל דבר שהשטן עושה וכל אמצעי שהוא משתמש בו יכולים לגרום לכם להתנוון, יכולים לאפשר לשטן לשלוט בכם ולגרום לכם לשקוע בביצה של רוע. אלה האמצעים שהשטן משתמש בהם כדי להשחית את האדם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 164

נכון לעכשיו, הבנתכם התפיסתית את מהות האל עדיין מצריכה פרק זמן ארוך כדי ללמוד, לאשש, לחוש ולחוות זאת. יום אחד תכירו בלב לבכם בכך שקדושתו של אלוהים היא המהות המושלמת של אלוהים ואהבת האל חסרת האנוכיות, שכל שאלוהים נותן לאדם הוא חסר אנוכיות, וביום הזה אתם תכירו בכך שקדושתו של אלוהים היא ללא רבב וללא דופי. המהויות האלה של אלוהים הן לא רק מילים שהוא משתמש בהן כדי להציג את זהותו – הן גם משמשות את אלוהים לטיפול בכל אדם בשקט ובכנות. במילים אחרות, מהות האל היא לא ריקה מתוכן והיא לא תיאורה או דוקטרינה, והיא בהחלט לא סוג של ידע. היא לא סוג של חינוך עבור האדם, כי אם הגילוי האמיתי של מעשי האל עצמו. היא מהות הנחשפת של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. על האדם להכיר במהות הזו ולהבין אותה, מפני שכל מה שאלוהים עושה וכל מילה שהוא אומר הם בעלי ערך רב וחשיבות רבה עבור כל אדם. כשתתפסו את קדושתו של אלוהים, תוכלו באמת להאמין באלוהים. כשתתפסו את קדושתו של אלוהים, תוכלו באמת להבין את המשמעות האמיתית של הדברים "אלוהים עצמו, הייחודי." תפסיקו לדמיין שאתם יכולים לבחור ללכת בדרכים אחרות ותפסיקו להיות מוכנים לבגוד בכל מה שאלוהים הסדיר עבורכם. מכיוון שמהות האל קדושה, פירוש הדבר הוא שרק באמצעות אלוהים תוכלו ללכת בדרך הנכונה והמוארת בחיים. רק באמצעות אלוהים תוכלו לדעת מהי משמעות החיים, רק באמצעות אלוהים תוכלו להביא לידי ביטוי אנושיות אמיתית, להחזיק באמת ולדעת את האמת, ורק באמצעות אלוהים תוכלו לזכות בחיים מהאמת. רק אלוהים עצמו יכול לעזור לכם לסור מרע ולהושיע אתכם מהפגיעה והשליטה של השטן. מלבד אלוהים, אף אחד ושום דבר לא יכולים להושיע אתכם מים הייסורים כדי שלא תסבלו עוד: מהות האל היא שקובעת זאת. רק אלוהים עצמו מושיע אתכם בחוסר אנוכיות כזו, רק אלוהים אחראי לעתידכם, לגורלכם ולחייכם והוא מסדיר את הכל למענכם. זהו דבר שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה יכולים להשיג. מכיוון שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה לא יכולים להיות בעלי מהות אלוהית כזו, לאף אחד ולשום דבר אין היכולת להושיע אתכם או להוביל אתכם. זו החשיבות של מהות האל עבור האדם. אולי אתם מרגישים שהדברים האלה שאמרתי אכן יכולים לעזור קצת באופן עקרוני. אולם אם אתם עוסקים בחיפוש אחר האמת ואם אתם אוהבים את האמת, בחוויותיכם מכאן והלאה, הדברים האלה לא רק ישנו את גורלכם. יתרה מזאת, הם יביאו אתכם לדרך הנכונה בחיים. אתם מבינים זאת, נכון?

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

דבר אלוהים היומי  מובאה 165

ברצוני לדבר איתכם על דבר מה שעשיתם שהפתיע אותי בתחילת ההתכנסות שלנו היום. יכול להיות שחלקכם הרגשתם זה עתה הכרת תודה, ורציתם להביע באופן גשמי את מה שחשבתם. זוהי לא נזיפה וזה לא עניין של נכון או לא נכון. אולם, אני רוצה שתבינו משהו. במה מדובר? ראשית, אני רוצה לשאול אתכם על מה שעשיתם זה עתה. האם הייתה זו השתחוות או כריעה של עבודת אל? מישהו יכול לומר לי? (אנחנו מאמינים שזו הייתה השתחוות.) אתם מאמינים שזו הייתה השתחוות. אם כן, מהי המשמעות של השתחוות? (עבודת אל.) אם כן, מהי כריעה לשם עבודת האל? לפני כן לא שיתפתי אתכם בנושא, אך היום אני מרגיש שזה הכרחי לשתף אתכם בנושא הזה. האם אתם משתחווים בהתכנסויות הרגילות שלכם? (לא.) האם אתם משתחווים בעת תפילה? (כן.) האם אתם משתחווים בכל פעם שאתם מתפללים, כשהדבר אפשרי? (כן.) זה נהדר. אולם הדבר שאני רוצה שתבינו היום הוא שיש שני סוגי בני האדם שאלוהים מקבל את קידתם. אנחנו לא צריכים לעיין בכתבי הקודש או בהתנהגויות של דמויות רוחניות כלשהן, ואני אומר לכם משהו אמיתי כאן ועכשיו. ראשית, השתחוות וכריעה לשם עבודת האל הן לא אותו הדבר. מדוע אלוהים מקבל את השתחוותם של אלה אשר משתחווים? הסיבה היא שאלוהים קורא למישהו אליו ומזמן את האדם הזה לקבל תפקיד מאלוהים, ולכן הוא משתחווה בפני אלוהים. זהו הסוג הראשון של בני האדם. הסוג השני הוא הכריעה לשם עבודת האל של מי שירא את אלוהים וסר מרע. ישנם רק שני הסוגים האלה של בני אדם. אם כן, לאיזה סוג אתם שייכים? האם אתם יכולים לדעת? זוהי אמת עובדתית, אך היא עלולה קצת לפגוע ברגשותיכם. אין מה לומר על קידתם של בני אדם בעת תפילה – זה דבר נכון וכך צריך להיות, משום שכאשר בני אדם מתפללים, זוהי לרוב תפילה למען דבר מסוים, פתיחת לבם לאלוהים והתייצבות מולו פנים אל פנים. מדובר בתקשורת וחילופי דברים לב אל לב עם אלוהים. אם אתם עושים זאת מתוך פורמליות גרידא, לא כך זה צריך להיעשות. אני לא מתכוון לנזוף בכם על מה שעשיתם היום. אתם יודעים שאני רק רוצה להבהיר את העניין כדי שתבינו את העיקרון הזה, נכון? (אנחנו יודעים.) כדי שלא תמשיכו לעשות זאת. אם כך, האם יש לבני האדם הזדמנות להשתחוות ולכרוע בפני אלוהים? תמיד תהיה הזדמנות. במוקדם או במאוחר, יבוא יום, אך המועד הזה הוא לא עכשיו. האם אתם מבינים? האם הדבר מעציב אתכם? (לא.) יפה. אולי הדברים האלה יניעו אתכם או יתנו לכם השראה כדי שתוכלו לדעת בלבכם את המצוקה הנוכחית בין אלוהים והאדם, ותוכלו לדעת בלבכם איזה מין קשר קיים כעת ביניהם. על אף שלאחרונה דיברנו הרבה והחלפנו דברים רבים, הבנת האדם את אלוהים עדיין ממש לא מספקת. לאדם נותר עוד מרחק רב ללכת בדרך זו כדי לחפש את הבנת האל. אני לא מתכוון לגרום לכם לעשות זאת בבהילות, או לדחוק בכם להביע שאיפות או תחושות כאלה. ייתכן שמה שעשיתם היום יגלה ויביע את רגשותיכם האמיתיים, ואני תופס זאת. לכן, בזמן שעשיתם זאת, רציתי רק לעמוד ולתת לכם את איחוליי, מפני שאני מאחל לכולכם שיהיה לכם טוב. לכן בכל דבריי ובכל מעשי אני עושה את כל מה שניתן כדי לסייע לכם ולהנחות אתכם, כדי שיהיו לכם ההבנה הנכונה של הכל וההשקפה הנכונה על הכל. אתם מבינים זאת, נכון? (כן.) מעולה. על אף שיש לבני האדם הבנה מסוימת של טבעו של אלוהים, של ההיבטים של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו ושל העבודה שאלוהים עושה, מרבית ההבנה הזו מוגבלת לקריאת מילים על דף, או להבנתן באופן עקרוני, או רק למחשבה עליהן. מה שהכי חסר לבני האדם הוא הבנה וההשקפה האמיתיות הנובעות מחוויה בפועל. על אף שאלוהים משתמש בדרכים שונות כדי לעורר את לב האדם, עדיין יש דרך ארוכה לצעוד לפני שלבו של האדם יתעורר סוף-סוף. אני לא רוצה לראות שאף אחד מרגיש שאלוהים הותיר אותו בחוץ בקור, שאלוהים נטש אותו או הפנה לו את גבו. אני רוצה רק לראות את כולם בדרך לעיסוק בחיפוש האמת והבנת האל – לראות אותם צועדים קדימה בעוז עם כוח רצון בלתי מעורער, ללא ספקות, וללא כל עול על כתפיהם. בלי קשר לעוולות שביצעתם ובלי קשר למרחק של סטייתכם מדרך הישר ולחומרת העבירות שעברתם, אל תניחו לדברים האלה להפוך לעול או למטען חורג שעליכם לשאת עמכם בעיסוקכם בהבנת האל – המשיכו לצעוד קדימה. בכל עת, אלוהים אוחז בלבו את ישועת האדם. דבר זה לעולם אינו משתנה – זהו החלק בעל הערך הרב ביותר במהות האל.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'