אמירותיו של המשיח של אחרית הימים-קטעים נבחרים

תוכן

בנוגע לתארים וזהות

אם ברצונך להיות ראוי לשימושו של אלוהים, עליך להכיר את עבודתו של אלוהים; עליך להכיר את העבודה שהוא עשה בעבר (בתנ"ך ובברית החדשה), ויתרה מזאת, עליך להכיר את עבודתו כיום. כלומר, עליך להכיר את שלושת שלבי עבודתו של אלוהים במהלך 6,000 שנה. אם אתה מתבקש להפיץ את הבשורה, לא תוכל לעשות זאת מבלי להכיר את עבודתו של אלוהים. בני אדם ישאלו אותך על כתבי הקודש, התנ"ך והדבר שאמר ועשה ישוע בזמנו. הם יאמרו, "האם האל שלכם אמר לכם את כול זה? אם הוא אינו יכול לומר לכם מה באמת מתרחש בכתבי הקודש, הוא אינו אלוהים; אם הוא יכול, נשתכנע". בתחילה, הרבה ישוע לדבר עם תלמידיו על התנ"ך. כול דבר שקראו היה מן התנ"ך; הברית החדשה נכתבה רק כמה עשורים לאחר שישוע נצלב. כדי להפיץ את הבשורה, עליכם לתפוס בעיקרון את האמת הפנימית של כתבי הקודש ואת עבודתו של אלוהים בישראל, כלומר העבודה שעשה יהוה. וכן עליכם להבין את העבודה שעשה ישוע. אלה הם הנושאים המעניינים יותר מכול את כול בני האדם, ואין להם הבנה של[א] שני שלבי העבודה האלה. בעת הפצת הבשורה, הניחו תחילה בצד את הדיבורים על עבודתה של רוח הקודש כיום. שלב העבודה הזה הוא מעבר להישג ידם, מפני שהדבר שבו אתם עוסקים הוא הדבר הנשגב מכול: הכרת אלוהים והכרת עבודתה של רוח הקודש, ודבר אינו נעלה יותר משני הדברים האלה. אם תדברו תחילה על הדברים הנשגבים, יהיה זה יותר מדי עבורם, כי איש מהם לא חווה עבודה כזו של רוח הקודש. אין לכך תקדים ולא קל לאדם לקבל זאת. חוויותיהם הן דברים ישנים מן העבר, עם עבודה של רוח הקודש מדי פעם. הם אינם חווים את עבודתה של רוח הקודש כיום ולא את רצונו של אלוהים כיום. הם עדיין פועלים על פי המנהגים הישנים, ללא אור חדש וללא דברים חדשים.

בעידן של ישוע, עשתה רוח הקודש את עבודתה בעיקר בישוע, בשעה שמשרתי יהוה הלובשים גלימות כוהנים בבית המקדש עשו זאת בנאמנות בלתי מתפשרת. גם להם היתה עבודתה של רוח הקודש, אך הם לא היו מסוגלים לחוש ברצונו הנוכחי של אלוהים ורק נותרו נאמנים ליהוה בהתאם למנהגים הישנים, ללא הנחייה חדשה. ישוע בא והביא עמו עבודה חדשה. לאנשים ההם שבבית המקדש לא היתה הנחייה חדשה ולא עבודה חדשה. בשרתם בבית המקדש הם יכולים היו רק לקיים את המנהגים הישנים. מבלי שיעזבו את בית המקדש, לא יכולה היתה להיות להם היווכחות חדשה. ישוע הביא עמו את העבודה החדשה, והוא לא נכנס לבית המקדש כדי לעשות את עבודתו. הוא עשה את עבודתו רק מחוץ לבית המקדש, משום שהיקף עבודתו של אלוהים השתנה לפני זמן רב. הוא לא עבד בתוך בית המקדש, וכשהאדם שירת אותו שם, הדבר יכול היה רק להותיר את הדברים כפי שהיו ולא להביא לידי עבודה חדשה. בדומה לכך, אנשים דתיים כיום סוגדים עדיין לכתבי הקודש. אם תפיצו בקרבם את הבשורה, הם יתווכחו אתכם על כתבי הקודש, ואם כאשר הם ידברו על כתבי הקודש, לא יהיו מילים בפיכם ולא תדעו מה לומר, הם יחשבו שאתם מטופשים באמונתכם, שאינכם מכירים אפילו את כתבי הקודש, את "דבר אלוהים", כיצד אם כן יכולים אתם לומר שאתם מאמינים באלוהים? או אז הם יתנשאו עליכם ויאמרו, אם מי שאתם מאמינים בו הוא אלוהים, מדוע הוא אינו מספר לכם הכול על התנ"ך והברית החדשה? כיוון שהוא הביא את כבודו מישראל אל המזרח, מדוע הוא אינו מכיר את העבודה שנעשתה בישראל? מדוע הוא אינו מכיר את עבודתו של ישוע? אם אינכם יודעים, הדבר מוכיח שהדברים לא נאמרו לכם. כיוון שהוא התגלמותו השנייה של ישוע, כיצד ייתכן שהוא אינו מכיר את הדברים האלה? ישוע הכיר את העבודה שעשה יהוה, כיצד ייתכן שלא? בבוא העת, כולם ישאלו אתכם שאלות כאלה. ראשיהם מלאים בדברים כאלה, כיצד לא ישאלו? מי שבתוך הזרם אינו מתמקד בכתבי הקודש, מפני שאתם מתעדכנים בעבודה שעושה אלוהים כיום בשלבים, הייתם עדים במו עיניכם לעבודה הזו הנעשית בשלבים, ראיתם בבירור את שלושת שלבי העבודה, ולפיכך היה עליכם להניח מידכם את כתבי הקודש ולחדול לחקור אותם. אך הם אינם יכולים לחקור אותם מפני שאין להם ידע על העבודה הזו הנעשית בשלבים. יש שישאלו, "מה ההבדל בין העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם לבין עבודתם של הנביאים והשליחים מזמנים עברו"? גם דוד כונה בשם אדון, וגם ישוע. על אף שהעבודה שעשו היתה שונה, כינו אותם בשם זהה. מדוע, תאמרו, לא היתה זהותם זהה? יוחנן היה עד לחזון, שבא גם הוא מרוח הקודש, והוא הצליח לומר את הדברים שרוח הקודש התכוונה לומר. מדוע זהותו של יוחנן שונה מזו של ישוע? הדברים שאמר ישוע הצליחו לייצג את אלוהים באופן מלא, ולייצג באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מה שיוחנן ראה היה חזון, והוא לא היה מסוגל לייצג באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מדוע יוחנן, פטרוס ופאולוס אמרו דברים כה רבים – כשם שעשה ישוע – אך לא היתה להם זהות זהה לזו של ישוע? בעיקר מפני שהעבודה שעשו היתה שונה. ישוע ייצג את רוח אלוהים, והיה רוח אלוהים העובדת במישרין. הוא עשה את עבודת העידן החדש, העבודה שאיש לא עשה לפניו. הוא פתח דרך חדשה, הוא ייצג את יהוה ואת אלוהים עצמו. ואילו פטרוס, פאולוס ודוד, יהיו שמותיהם אשר יהיו, ייצגו רק את זהותו של ברוא אל, או נשלחו על ידי ישוע או יהוה. כך שאין זה משנה כמה עבודה עשו, כמה גדולים היו הנסים שעשו, הם עדיין היו רק ברואי האל, שאינם מסוגלים לייצג את רוח אלוהים. הם עבדו בשם אלוהים או לאחר שנשלחו על ידי אלוהים. יתרה מזאת, הם עבדו בעידנים שישוע ויהוה החלו והעבודה שהם עשו לא היתה נפרדת מהם. הם היו, ככלות הכל, רק ברואי האל. בתנ"ך, אמרו נביאים רבים דברי נבואה או כתבו ספרי נבואה. איש לא אמר שהם אלוהים, אך מייד כשהופיע ישוע, בטרם אמר דברים כלשהם, רוח אלוהים נשאה עליו עדות כעל אלוהים. מדוע? בשלב זה עליכם כבר לדעת! קודם לכן, כתבו השליחים והנביאים איגרות שונות וניבאו נבואות רבות. מאוחר יותר, בחרו בני אדם אחדות מהן כדי להכניסן לכתבי הקודש, ואחרות אבדו. כיוון שיש בני אדם האומרים שכול דבר שהם אומרים בא מרוח הקודש, מדוע חלק מן הדברים האלה נחשבים טובים ואחרים נחשבים רעים? ומדוע היו שנבחרו, ואחרים לא? אילו אכן היו אלה דברים שנאמרו על ידי רוח הקודש, האם היה צורך בכך שבני אדם יבחרו בהם? מדוע תיאורי הדברים שאמר ישוע והעבודה שעשה, שונים בכול אחת מארבע הבשורות? האין זו אשמתם של מי שתיעדו אותן? יש שישאלו, "כיוון שהאיגרות שנכתבו על ידי פאולוס ומחבריה האחרים של הברית החדשה והעבודה שעשו, באו באופן חלקי מרצון האדם, והתערבבו בתפיסותיו של האדם, האם אין טומאה אנושית בדברים שאתה (אלוהים) אומר היום? האם הם אכן אינם כוללים דבר מתפיסותיו של האדם?" שלב זה של העבודה הנעשית על ידי אלוהים שונה לחלוטין מן השלב שנעשה על ידי פאולוס והשליחים והנביאים הרבים. לא זו בלבד שיש הבדל בזהות, אלא באופן עקרוני יש הבדל בעבודה המתבצעת. לאחר שפאולוס הוכה ונפל בפני אלוהים, רוח הקודש הנחתה אותו לעבודה, והוא היה לשליח. וכך הוא כתב איגרות לכנסיות, וכול האיגרות האלה נבעו מתורתו של ישוע. פאולוס נשלח על ידי אלוהים כדי לעבוד בשם ישוע האדון, אך כשבא אלוהים עצמו, הוא לא עבד בשם כלשהו ולא ייצג איש בעבודתו אלא רק את רוח אלוהים. אלוהים בא כדי לעשות את עבודתו במישרין: הוא לא הובא לידי שלמות על ידי האדם ועבודתו לא בוצעה על תורתו של אדם כלשהו. בשלב זה של העבודה אלוהים אינו מנחה על ידי דיבור על חוויותיו האישיות, אלא מבצע את עבודתו במישרין, בהתאם למה ששייך לו. לדוגמה, הוא עושה את עבודתו של עושה השירות, מועדי הייסורים, עבודת המוות, אהבת אלוהים... כול אלה הם עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר, עבודה של העידן הנוכחי, ולא חוויות האדם. מהן חוויות האדם בדברים שאמרתי? האם כולן לא באות ישירות מרוח הקודש ומופקות על ידה? אלא שאיכותכם כה נמוכה עד שאינכם מסוגלים להבחין באמת! דרך החיים המעשית שעליה אני מדבר היא להוביל בדרך, והיא מעולם לא נאמרה לאיש בעבר, ואיש לא חווה מעולם את הדרך הזו ולא ידע על המציאות הזו. בטרם אמרתי את הדברים האלה, איש לא אמר אותם מעולם. איש לא דיבר מעולם על חוויות כאלה ולא על פרטים כאלה. יתרה מכך, איש לא הצביע מעולם על מצבים כאלה כדי לחשוף את הדברים האלה. איש לא הוביל מעולם בדרך שבה אני מוביל כיום, ואילו אדם הוביל בה, לא היתה זו דרך חדשה. ניקח לדוגמה את פאולוס ופטרוס. לא היו להם חוויות אישיות משלהם בטרם הלכו[ב] בדרך שישוע הוביל בה. רק לאחר שישוע הוביל בדרך, הם חוו את הדברים שאמר ישוע ואת הדרך שבה הוביל. מתוך כך הם רכשו חוויות רבות וכתבו את האיגרות. לפיכך חוויות האדם אינן זהות לעבודתו של אלוהים, ועבודתו של אלוהים אינה זהה לידע המתואר על ידי תפיסותיו וחוויותיו של האדם. אמרתי פעם אחר פעם, שהיום אני מוביל בדרך חדשה, עושה עבודה חדשה ועבודתי ואמירותיי שונות מאלה של יוחנן וכול יתר הנביאים. לעולם איני רוכש תחילה חוויות ואחר כך מדבר עליהן אליכם – אין הדבר כך כלל. אילו היה כך, האם הדבר לא היה מעכב אתכם לפני זמן רב? בעבר היה הידע שרבים דיברו עליו גם הוא נשגב, אך כול דבריהם נאמרו רק על סמך אותן דמויות רוחניות, כפי שהן מכונות. הם לא הובילו בדרך, אלא באו מתוך חוויותיהם, מתוך הדברים שראו ומתוך הידע שלהם. חלק מן הדברים האלה היו התפיסות שלהם וחלקם היו חוויות שאותן סיכמו. כיום, אופייה של עבודתי שונה לחלוטין מזה של עבודתם. לא חוויתי הנחייה על ידי אחרים ולא קיבלתי את האפשרות שאחרים יביאוני לידי שלמות. זאת ועוד, כול הדברים שעליהם דיברתי ושבהם שיתפתי אינם דומים לדבריו של שום אדם אחר ומעולם לא נאמרו על ידי שום אדם אחר. כיום, תהיו מי שתהיו, עבודתכם מתבצעת על סמך הדברים שאני אומר. ללא האמירות האלה והעבודה הזו, מי היה מסוגל לחוות את הדברים האלה (עושי שירות, מועדי הייסורים...) ומי היה מסוגל לדבר על ידע כזה? האם באמת אינכם מסוגלים להבין זאת? אין זה משנה איזה שלב של עבודה, מייד לאחר שדבריי נאמרים, אתם מתחילים לקיים שיתוף בהתאם לדבריי ולעבוד על פיהם וזו אינה דרך שאיש מכם חשב עליה. לאחר שהגעתם עד הנה, האם אינכם מסוגלים להבין שאלה כה פשוטה וברורה? זו אינה דרך שמישהו חשב עליה והיא אינה מבוססת על דרכה של דמות רוחנית כלשהי. זוהי דרך חדשה, וגם רבים מן הדברים שאמר לפנים ישוע, אינם תקפים עוד. הדברים שעליהם אני מדבר הם עבודת פתיחתה של תקופה חדשה וזוהי עבודה העומדת בזכות עצמה. העבודה שאני עושה והדברים שאני אומר, כולם חדשים. האין זו העבודה החדשה של היום? עבודתו של ישוע גם היא היתה כזו. עבודתו אף היתה שונה מזו של האנשים בבית המקדש וכן מעבודתם של הפרושים, ולא היה כל דימיון בינה לבין העבודה שעשו כול בני ישראל. לאחר שהיו עדים לה, בני אדם לא הצליחו להחליט: האם היא אכן נעשתה על ידי אלוהים? ישוע לא דבק בחוק יהוה. כשהוא בא ללמד את האדם, כל הדברים שעליהם דיבר היו שונים וחדשים מן הדברים שנאמרו על ידי הקדושים והנביאים הקדומים מן התנ"ך, ובשל כך נותרו בני האדם בחוסר ודאות. מסיבה זו קשה כל כך להתמודד עם האדם. בטרם קיבלתם את שלב העבודה החדש הזה, הדרך שבה הלכתם רובכם היתה עיסוק והיווכחות ביסודותיהן של הדמויות הרוחניות ההן. אך כיום, העבודה שאני עושה שונה מאוד, ולפיכך אינכם מצליחים להחליט אם היא נכונה או לא. לא אכפת לי באיזו דרך הלכת בעבר, והשאלות, את מזונו של מי אכלת או למי התייחסת כאל "אביך", אינן מעניינות אותי. כיוון שבאתי והבאתי עבודה חדשה להנחיית האדם, על כול חסידיי לפעול בהתאם לדבריי. אין זה משנה כמה כוח יש ל"משפחה" שממנה באת, עליך ללכת בעקבותיי ואסור לך לפעול בהתאם למנהגיך הקודמים, על "אביך האומֶן" לפנות את מקומו ועליך לבוא בפני אלוהיך כדי לבקש את החלק שאתה זכאי לו. הנצח שלך בידיי ואל לך להקדיש אמונה עיוורת רבה מדי לאביך האומן. הוא אינו יכול לשלוט בך באופן מלא. העבודה של היום עומדת בזכות עצמה. כול הדברים שאני אומר היום אינם מבוססים כמובן על יסודות מן העבר. זוהי התחלה חדשה ואם אתה אומר שהיא נוצרה בידי אדם, אתה אדם שדבר אינו יכול לרפא את עיוורונו!

ישעיהו, יחזקאל, משה, דוד, אברהם ודניאל היו מנהיגים או נביאים בקרב העם הנבחר, עם ישראל. מדוע הם אינם מכונים אלוהים? מדוע רוח הקודש לא נשאה עליהם עדות? מדוע רוח הקודש נשאה עדות על ישוע מייד לאחר שהחל לעשות את עבודתו ולומר את דבריו? ומדוע רוח הקודש לא נשאה עדות לאחרים? גם הם, בני אדם בשר ודם, נקראו "אדון". אין זה משנה כיצד כינו אותם, עבודתם מייצגת את ישותם ומהותם, וישותם ומהותם מייצגות את זהותם. מהותם אינה קשורה לתארים שלהם. היא מיוצגת על ידי הדברים שהביעו והדברים שהביאו לידי ביטוי. בתנ"ך לא היה שום דבר חריג בתואר אדון, וניתן היה לכנות אדם בשם זה בכל דרך שהיא, אך מהותו וזהותו הפנימית לא היו ניתנות לשינוי. האם בין משיחי השקר, נביאי השקר ומוליכי השולל האלה אין גם כאלה שמכונים בשם אלוהים? ומדוע הם אינם אלוהים? מפני שהם אינם מסוגלים לעשות את עבודתו של אלוהים. בשורש מהותם הם בני אדם, המוליכים אנשים שולל, ולא אלוהים, ולפיכך אין להם זהות של אלוהים. האם דוד לא כונה גם הוא אדון בקרב שנים עשר השבטים? גם ישוע כונה בשם אדון. מדוע רק ישוע לבדו כונה בשם אלוהים בהתגלמותו? האם ירמיהו לא היה אף הוא ידוע בשם בר אנוש? והאם ישוע לא היה ידוע בשם בר אנוש? מדוע ישוע נצלב בשם אלוהים? האין זה מפני שמהותו היתה שונה? האין זה מפני שהעבודה שעשה היתה שונה? האם יש חשיבות לתואר? על אף שגם ישוע כונה בשם בר אנוש, הוא היה התגלמותו הראשונה של אלוהים. הוא בא כדי לצבור עוצמה ולהגשים את עבודת הגאולה. הדבר מוכיח כי זהותו ומהותו של ישוע היו שונות מאלה של אחרים שכונו אף הם בשם בר אנוש. מי מכם מעז לומר כיום שכול הדברים שנאמרו על ידי מי שרוח הקודש עשתה בו שימוש, באו מרוח הקודש? האם מישהו כאן מעז לומר דברים כאלה? אם אתם אומרים דברים כאלה, מדוע ספר הנבואה של עזרא נגנז ומדוע נעשה אותו הדבר לספריהם של אותם קדושים ונביאים קדומים? אם כולם באו מרוח הקודש, מדוע אתם מעזים לבחור בחירות כה גחמניות? האם אתם מוסמכים לבחור את עבודתה של רוח הקודש? סיפורים רבים מישראל נגנזו אף הם. אם אתם מאמינים שכתבים אלה מן העבר באו כולם מרוח הקודש, מדוע נגנזו חלק מהספרים? אם כולם באו מרוח הקודש, יש לשמור את כולם ולשלחם לאחים ולאחיות בכנסיות, כדי שיקראו אותם. אין לבחור או לגנוז אותם על פי רצון האדם. זוהי טעות לעשות זאת. לומר שחוויותיהם של פאולוס ויוחנן מעורבות בחזיונותיהם האישיים, אין פירושו שחוויותיהם והידע שלהם באו מהשטן, אלא רק שהם אמרו דברים שבאו מחוויותיהם וחזיונותיהם האישיים. הידע שלהם התאים לרקע של החוויות בפועל באותה עת, ומי יכול לומר בביטחון שכולו בא מרוח הקודש? אם כול ארבע הבשורות באו מרוח הקודש, מדוע מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן אמרו כל אחד דבר-מה שונה על עבודתו של ישוע? אם אינכם מאמינים בכך, הביטו בתיאורים שבכתבי הקודש, המתארים כיצד התכחש פטרוס לישוע שלוש פעמים: כולם שונים ולכול אחד מהם מאפיינים משלו. רבים שחסר להם ידע אומרים, אלוהים בהתגלמותו היה גם אדם, אם כך, האם ייתכן שהדברים שאמר באו כולם מרוח הקודש? אם דבריהם של פאולוס ויוחנן היו מעורבים ברצון אנושי, האם הדברים שהוא אמר לא היו מעורבים למעשה ברצון אנושי? בני אדם שאומרים דברים כאלה הם עיוורים ובורים! קראו בעיון את ארבע הבשורות. קראו את הדברים המתועדים בהן על מה שישוע עשה ועל הדברים שאמר. כול תיאור היה בפשטות שונה ולכול אחד מהם היתה נקודת מבט משלו. אילו כול הדברים שנכתבו על ידי מחברי הספרים האלה באו מרוח הקודש, על כולם להיות זהים ועקביים. מדוע אם כן יש ביניהם פערים? האין האדם טיפש מאוד, אם הוא אינו יכול להבין זאת? אם אתה מתבקש לשאת עדות לאלוהים, איזו מין עדות אתה יכול לספק? האם דרך כזו להכיר את אלוהים יכולה לשאת עליו עדות? אם אחרים שואלים אותך, "אם תיעודיהם של יוחנן ולוקאס היו מעורבים ברצון אנושי, האם הדברים שאומר האל שלכם אינם מעורבים ברצון אנושי?" האם תוכל להשיב תשובה ברורה? לאחר שלוקאס ומתי שמעו את דברי ישוע וראו את עבודתו, הם דיברו על הידע שלהם בצורת זיכרונות המפרטים חלק מהעובדות על מעשי ישוע. האם תוכל לומר שהידע שלהם נחשף כולו על ידי רוח הקודש? מחוץ לכתבי הקודש, היו דמויות רוחניות רבות בעלות ידע נעלה מזה שלהם. מדוע דבריהן לא אומצו על ידי הדורות הבאים? האם רוח הקודש לא השתמשה גם בהן? דע כי בעבודה של היום, איני מדבר על הראייה שלי עצמי המסתמכת על יסודות עבודתו של ישוע ולא על הידע שלי על רקע עבודתו של ישוע. איזו עבודה עשה ישוע בזמנו? ואיזו עבודה אני עושה היום? לדברים שאני עושה ואומר אין תקדים. בדרך שבה אני הולך היום לא הלך איש מעולם בעבר, אנשי העידנים והדורות הקודמים מעולם לא הלכו בה. כיום היא נפתחה, והאין זו עבודתה של רוח הקודש? על אף שהיתה זו עבודתה של רוח הקודש, מנהיגי העבר ביצעו כולם את עבודתם על סמך יסודות שהניחו אחרים. אך עבודתו של אלוהים עצמו שונה היא, כפי שהיה שלב העבודה של ישוע: הוא פתח דרך חדשה. בבואו, הוא הטיף את בשורת מלכות השמיים ואמר שעל האדם להתחרט ולהתוודות. לאחר שישוע השלים את עבודתו, החלו פטרוס ופאולוס ואחרים לבצע את עבודתו של ישוע. לאחר שישוע נצלב ועלה השמיימה, הם נשלחו על ידי רוח הקודש כדי להפיץ את דרך הצלב. על אף שדבריו של פאולוס היו נשגבים, הם היו גם מבוססים על היסודות שהניח ישוע, כגון סבלנות, אהבה, סבל, כיסוי ראש, הטבלה או דוקטרינות אחרות שיש לציית להן. כול זה היה על יסוד דבריו של ישוע. הם לא היו מסוגלים לפתוח דרך חדשה, מפני שכולם היו בני אדם בשימושו של אלוהים.

אמירותיו ועבודתו של ישוע באותה עת לא נצמדו לדוקטרינה והוא לא ביצע את עבודתו בהתאם לעבודת חוק התנ"ך, אלא בהתאם לעבודה שהיה צורך לעשות בעידן החסד. הוא פעל בהתאם לעבודה שהביא עמו, בהתאם לתוכניתו שלו ובהתאם לכהונתו. הוא לא עבד בהתאם לחוק התנ"ך. דבר מן הדברים שעשה לא היה בהתאם לחוק התנ"ך והוא לא בא לעבוד כדי להגשים את דברי הנביאים. כול שלב בעבודתו של אלוהים לא נועד במפורש כדי להגשים את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, והוא לא בא כדי לציית לדוקטרינה או לממש בכוונה תחילה את נבואותיהם של הנביאים הקדומים. אולם פעולותיו לא הפרו את נבואותיהם של הנביאים הקדומים ולא הפריעו את העבודה שעשה קודם לכן. הדגש בעבודתו לא היה ציות לדוקטרינה כלשהי אלא עשיית העבודה שהיה עליו לעשות בעצמו. הוא לא היה נביא או חוזה, אלא איש מעשה, שבא כדי לעשות את העבודה שאמור היה לעשות, לפתוח את העידן החדש שלו ולבצע את עבודתו החדשה. מובן שכאשר ישוע בא לעשות את עבודתו, הוא גם הגשים רבים מן הדברים שנאמרו על ידי הנביאים הקדומים שבתנ"ך. כך גם העבודה של היום הגשימה את נבואותיהם של נביאים קדומים מן התנ"ך. אלא שאיני מציית ל"ספר הישן והמצהיב" הזה, זה הכול. שכן יש עוד עבודה שעליי לעשות, עוד דברים שעליי לומר לכם, ועבודה ודברים אלה חשובים הרבה יותר מהסברת פסוקים מכתבי הקודש, מפני שלעבודה כזו אין משמעות רבה או ערך רב עבורכם והיא אינה יכולה לעזור לכם או לשנות אתכם. בכוונתי לעשות עבודה חדשה, לא למען הגשמת פסוק כלשהו מכתבי הקודש. אם אלוהים ירד אל האדמה רק כדי להגשים את דברי הנביאים הקדומים מן התנ"ך, מי אדיר יותר, אלוהים בהתגלמותו או אותם נביאים קדומים? אחרי הכול, האם הנביאים אחראים על אלוהים או שאלוהים אחראי על הנביאים? כיצד תסבירו דברים אלה?

בתחילה, כשישוע טרם ביצע את כהונתו באופן רשמי, בדומה לתלמידים שהלכו בעקבותיו, גם הוא נכח לעתים במפגשים, שר מזמורים, אמר שבחים וקרא מן התנ"ך בבית המקדש. לאחר שהוטבל ועלה, ירדה עליו רוח הקודש באופן רשמי והחלה לעבוד, כשהיא חושפת את זהותו ואת הכהונה שהיה עליו לקחת על עצמו. קודם לכן, איש לא ידע את זהותו, ופרט למרים, גם יוחנן לא ידע. ישוע היה בן 29 כשהוטבל. לאחר שהטבלתו הושלמה, השמיים נפתחו ובא קול ואמר: "זהו בני אהובי אשר אני שבע רצון ממנו." לאחר שישוע הוטבל, החלה רוח הקודש לשאת עליו עדות בדרך זו. בטרם הוטבל בגיל 29, הוא חי חיי אדם רגיל, אכל כשאמור היה לאכול, ישן והתלבש כרגיל ודבר בו לא היה שונה מן האחרים. מובן שהיה זה רק בעיני הבשר ודם של האדם. לעתים גם הוא היה חלש ולעתים גם הוא לא הצליח להבחין בדברים, ככתוב בכתבי הקודש: "חוכמתו גדלה ככל שגילו התקדם". דברים אלה רק מראים שהיתה לו אנושיות רגילה ושהוא לא היה שונה במיוחד מבני אדם רגילים אחרים. הוא אף גדל כאדם רגיל ולא היה בו דבר מיוחד. אולם הוא היה נתון להגנתו ולדאגתו של אלוהים. לאחר שהוטבל, החלו פיתוייו, ולאחר מכן הוא החל לבצע את כהונתו ולעבוד, והיו לו עוצמה, חוכמה וסמכות. אין זאת אומרת שרוח הקודש לא עבדה בו או לא היתה בתוכו לפני הטבלתו. גם לפני הטבלתו שכנה בו רוח הקודש, אך היא לא החלה לעבוד באופן רשמי, כי היו מגבלות למועדים שבהם אלוהים עושה את עבודתו, ויתרה מזאת, לבני אדם רגילים יש תהליך רגיל של גדילה. רוח הקודש שכנה בו תמיד. כשישוע נולד, הוא היה שונה מאחרים, והופיע כוכב הבוקר. קודם ללידתו, בא מלאך אל יוסף בחלום ואמר לו שמרים עתידה ללדת בן זכר ושהיא הרתה לרוח הקודש. רוח הקודש אף לא ירדה על ישוע מייד לאחר הטבלתו, שאז גם החלה בעבודתה באופן רשמי. האמירה שרוח הקודש ירדה עליו כמו יונה מתייחסת לתחילתה הרשמית של כהונתו. רוח אלוהים היתה בתוכו קודם לכן, אך לא החלה בעבודתה מפני שהעת טרם הגיעה ורוח הקודש לא החלה לעבוד בפזיזות. רוח הקודש נשאה עליו עדות באמצעות ההטבלה. כשהוא עלה ויצא מן המים, החלה רוח הקודש לעבוד בו באופן רשמי, דבר שסימן כי אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם החל לממש את כהונתו והחל בעבודת הגאולה, כלומר עידן החסד החל באופן רשמי. כך יש מועדים לעבודתו של אלוהים, תהיה העבודה שהוא עושה אשר תהיה. לאחר הטבלתו של ישוע, לא חלו בו שינויים מיוחדים. הוא עדיין היה בדמותו המקורית כבשר ודם. אלא שהוא החל את עבודתו וחשף את זהותו, והיה מלא סמכות ועוצמה. במובן זה הוא היה שונה מבעבר. זהותו היתה שונה, כלומר חל שינוי משמעותי במעמדו. זו היתה עדותה של רוח הקודש ולא עבודה שנעשתה על ידי אדם. בתחילה, בני אדם לא ידעו, ולמדו לדעת מעט רק לאחר שרוח הקודש נשאה עדות על ישוע בדרך זו. אילו עשה ישוע עבודה אדירה בטרם נשאה עליו רוח הקודש עדות, אך ללא עדותו של אלוהים עצמו, בני האדם לעולם לא היו יודעים על זהותו, תהיה עבודתו אדירה ככל שתהיה, כי העין האנושית לא היתה מסוגלת לראות את זהותו. ללא שלב עדותה של רוח הקודש, איש לא יכול היה לזהותו כאלוהים בהתגלמותו. אילו לאחר שרוח הקודש נשאה עליו עדות, היה ישוע ממשיך לעבוד באותו אופן, ללא כול הבדל, לא היתה לכך השפעה כזו. ובכך מודגמת בעיקר גם עבודתה של רוח הקודש. לאחר שרוח הקודש נשאה עדות, היה עליה להתגלות, כך שניתן היה לראות בבירור שזהו אלוהים, שיש בו רוח אלוהים. עדותו של אלוהים לא היתה שגויה, והדבר יכול היה להוכיח שעדותו היתה נכונה. אילו העבודה שקדמה לכך והעבודה שבאה לאחר מכן היו זהות, כהונתו כבשר ודם ועבודתה של רוח הקודש לא היו מודגשות, והאדם לא היה מסוגל לזהות את עבודתה של רוח הקודש, משום שלא היה הבדל ברור. לאחר שנשאה עדות, היה על רוח הקודש לאשר את העדות הזו, ולפיכך היה עליה לבטא את חוכמתה וסמכותה בישוע, דבר שהיה שונה מבעבר. מובן שזו לא היתה השפעתה של ההטבלה. ההטבלה היא רק טקס, אלא שההטבלה היתה הדרך להראות שהגיעה העת לכך שיבצע את כהונתו. עבודה זו נועדה כדי להבהיר את עוצמתו האדירה של אלוהים, את עדותה של רוח הקודש, ורוח הקודש לקחה על עצמה אחריות לעדות זו עד הסוף ממש. גם בטרם ביצע את כהונתו, האזין ישוע לדרשות, הטיף והפיץ את הבשורה במקומות שונים. הוא לא עשה עבודה אדירה כלשהי מפני שלא הגיעה העת לביצוע כהונתו וכן מפני שאלוהים עצמו הסתתר בענווה בבשר ודם ולא עשה כול עבודה עד שהגיעה העת. הוא לא עשה עבודה לפני ההטבלה משתי סיבות: האחת מפני שרוח הקודש לא ירדה עליו באופן רשמי כדי שיוכל לעבוד (כלומר רוח הקודש לא העניקה לישוע את העוצמה והסמכות לעשות עבודה כזו) וגם אילו ידע את זהותו, ישוע לא היה מסוגל לעשות את העבודה שהתכוון לעשות מאוחר יותר, והיה עליו להמתין עד ליום הטבלתו. היה זה המועד שקבע אלוהים ואיש לא היה מסוגל להפר אותו, גם לא ישוע עצמו. ישוע עצמו לא יכול היה לקטוע את עבודתו שלו. מובן שהיתה זו ענוותו של אלוהים, וכן חוק עבודתו של אלוהים. לולא עבדה רוח אלוהים, איש לא יכול היה לעשות את עבודתה. דבר שני, בטרם הוטבל, הוא היה רק אדם רגיל ופשוט מאוד, שאינו שונה מאנשים רגילים ופשוטים אחרים. זהו היבט אחד של האופן שבו אלוהים בהתגלמותו לא היה על-טבעי. אלוהים בהתגלמותו לא הפר את הסדריה של רוח אלוהים. הוא עבד בדרך מסודרת ורגילה מאוד. רק לאחר ההטבלה היתה לעבודתו סמכות ועוצמה. כלומר על אף שהיה אלוהים בהתגלמותו, הוא לא ביצע מעשים על-טבעיים כלשהם, וגדל בדומה לבני אדם רגילים אחרים. אילו ישוע היה יודע כבר את זהותו ועושה עבודה אדירה בכל הארץ קודם להטבלתו, והיה שונה מבני אדם רגילים, כשהוא מראה שהוא יוצא דופן, לא זו בלבד שלא היה מתאפשר ליוחנן לעשות את עבודתו, אלא גם לא היתה כל דרך שבה אלוהים יכול היה להתחיל בשלב הבא של עבודתו. וכך הדבר היה מוכיח שהדברים שאלוהים עשה השתבשו, ולאדם היה נדמה שרוח אלוהים ואלוהים בהתגלמותו בבשר ודם לא באו ממקור זהה. לכן עבודתו של ישוע המתועדת בכתבי הקודש היא עבודה שהוא ביצע לאחר שהוטבל, עבודה שנעשתה במהלך שלוש שנים. בכתבי הקודש לא מתועד מה עשה בטרם הוטבל, מפני שלא עשה את העבודה הזו בטרם הוטבל. הוא היה רק אדם רגיל, וייצג אדם רגיל. בטרם החל ישוע לממש את כהונתו, הוא לא היה שונה מבני אדם רגילים, ואחרים לא יכולים היו לראות בו הבדל כלשהו. רק לאחר שהגיע לגיל 29 ידע ישוע שהוא בא להשלים שלב בעבודתו של אלוהים. קודם לכן גם הוא עצמו לא ידע זאת, משום שהעבודה שעשה אלוהים לא היתה על-טבעית. כשהוא נכח במפגש בבית הכנסת בגיל שתים עשרה, מרים חיפשה אותו, והוא אמר רק משפט אחד, בדומה לכול ילד אחר: "אמא! אינך יודעת שעליי להעדיף את רצון אבי על פני כול דבר אחר?" כיוון שמרים הרתה את ישוע לרוח הקודש, האם לא ייתכן שהוא היה מיוחד בדרך כלשהי? אך משמעות הייחוד שלו לא היתה שהוא היה על-טבעי, אלא רק שהוא אהב את אלוהים יותר מכול ילד צעיר אחר. על אף שמראהו היה אנושי, מהותו היתה עדיין מיוחדת ושונה מאחרים. אך רק לאחר ההטבלה הוא חש באמת כיצד רוח הקודש עובדת בתוכו, חש שהוא אלוהים עצמו. רק כשהגיע לגיל 33 הוא הבין באמת שרוח הקודש מתכוונת לבצע דרכו את עבודת הצליבה. בגיל 32, הוא הכיר כמה אמיתות פנימיות, ככתוב בבשורה על פי מתי: "ענה שמעון פטרוס ואמר: 'אתה המשיח, בן האל החי... מאותו זמן, ישוע התחיל להבהיר לתלמידיו שהוא צריך ללכת לירושלים ולסבול הרבה מידי הזקנים והכוהנים הגדולים והסופרים, ולהיהרג, ולקום לתחייה ביום השלישי". הוא לא ידע מראש איזו עבודה עליו לעשות, אלא רק במועד מסויים. הוא לא ידע הכול מייד כשנולד. רוח הקודש עבדה בו בהדרגה והיה בעבודה הזו תהליך. אם ידע מן ההתחלה שהוא אלוהים, המשיח ובן האלוהים בדמות בשר ודם, שעליו לממש את עבודת הצליבה, מדוע לא עבד קודם לכן? מדוע רק לאחר שסיפר לתלמידיו על כהונתו, חש ישוע צער והתפלל לכך ברצינות? מדוע פתח לו יוחנן את הדרך והטביל אותו בטרם הבין דברים רבים שלא הבין קודם לכן? הדבר מוכיח שהיתה זו עבודתו של אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם, ולכן כדי שיבין ויגשים, היה תהליך, כי הוא היה אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם, שעבודתו היתה שונה מזו הנעשית ישירות על ידי רוח הקודש.

כול שלב בעבודתו של אלוהים שייך לאותו הזרם עצמו, וכך בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, לאחר כול שלב בא מייד השלב הבא, מראשית העולם עד עצם היום הזה. לולא היה איש שיסלול את הדרך, לא היה איש שיבוא בעקבותיו. כיוון שיש הבאים בעקבות, יש גם שסוללים את הדרך. בדרך זו הועברה העבודה הלאה, שלב אחר שלב. כול שלב בא בעקבות קודמו, ומבלי שיהיה איש שיפתח את הדרך, לא היה זה אפשרי להתחיל את העבודה ולאלוהים לא היו אמצעים לקדם את עבודתו. אף אחד מהשלבים אינו סותר את האחר וכול אחד בא בעקבות האחר ברצף, כך שנוצר זרם. כול זה נעשה על ידי אותה רוח. אך בין אם מישהו פותח את הדרך או מבצע את עבודתו של אחר ובין אם לא, הדבר אינו קובע את זהותו. האין זה כך? יוחנן פתח את הדרך וישוע המשיך את עבודתו, האם הדבר מוכיח אם כן, שזהותו של ישוע נחותה מזו של יוחנן? יהוה ביצע את עבודתו לפני ישוע, אם כך, האם ניתן לומר שיהוה אדיר מישוע? אין חשיבות לשאלה אם הם סללו את הדרך או המשיכו את עבודתם של אחרים. הדבר החשוב מכול הוא מהות עבודתם והזהות שהיא מייצגת. האין זה כך? כיוון שאלוהים התכוון לעבוד בקרב בני האדם, היה עליו לרומם את מי שיכול היה לעשות את עבודת סלילת הדרך. כשיוחנן אך החל להטיף, הוא אמר, "פנו דרך יהוה, ישרו בערבה מסילה לאלוהינו. הכו על חטא, כי מלכות השמיים קָרבה". הוא אמר זאת מן ההתחלה, ומדוע יכול היה לומר דברים אלה? במונחי הסדר שבו נאמרו הדברים האלה, היה זה יוחנן שאמר לראשונה את בשורת מלכות השמיים, וישוע שדיבר לאחר מכן. על פי תפיסות האדם, היה זה יוחנן שפתח את הדרך החדשה, ומובן שיוחנן היה אדיר מישוע. אך יוחנן לא אמר שהוא המשיח, ואלוהים לא נשא עליו עדות כעל בנו האהוב של אלוהים, אלא רק נעזר בו כדי לפתוח את הדרך ולהכינה לאלוהים. הוא סלל את הדרך לישוע, אך לא יכול היה לעבוד בשם ישוע. כול עבודת האדם קוימה אף היא על ידי רוח הקודש.

בעידן התנ"ך, היה זה יהוה שהוביל בדרך, ועבודתו ייצגה את העידן התנ"ך כולו ואת כול העבודה שנעשתה בישראל. משה רק תמך בעבודה הזו על פני האדמה ומאמציו נחשבים לשיתוף פעולה מצד האדם. באותה עת, היה זה יהוה שדיבר, והוא קרא למשה ורומם אותו בקרב עם ישראל, וגרם למשה להובילו למדבר ולכנען. זו לא היתה עבודתו של משה עצמו, אלא עבודה שכוונה באופן אישי על ידי יהוה, ולכן לא ניתן לכנות את משה בשם אלוהים. משה אף קבע את החוק, אך החוק הזה נחקק באופן אישי על ידי יהוה, שגרם למשה לומר אותו. גם ישוע יצר מצוות, ביטל את חוק התנ"ך וקבע את מצוות העידן החדש. מדוע ישוע מכונה בשם אלוהים עצמו? מפני שהדברים אינם זהים. באותה עת, העבודה שעשה משה לא ייצגה את העידן ולא פתחה דרך חדשה. הוא כוון על ידי יהוה והיה רק אדם שאלוהים נעזר בו. כשבא ישוע, יוחנן ביצע שלב עבודה של סלילת הדרך והחל להפיץ את הבשורה על מלכות השמיים (רוח הקודש החלה בכך). כשישוע הופיע, הוא עשה ישירות עבודה משלו, אך היה הבדל גדול בין עבודתו לאמירותיו של משה. גם ישעיהו ניבא נבואות רבות, אך מדוע הוא לא היה אלוהים עצמו? ישוע לא ניבא נבואות כה רבות, אך מדוע הוא היה אלוהים עצמו? איש אינו מעז לומר שעבודתו של ישוע באותה עת באה כולה מרוח הקודש, ואיש אינו מעז לומר שהיא באה מרצון האדם או שהיתה לחלוטין עבודתו של אלוהים עצמו. לאדם אין דרך לנתח דברים כאלה. ניתן לומר שישעיהו עשה עבודה כזו וניבא נבואות כאלה, וכולן באו מרוח הקודש. הן לא באו ישירות מישעיהו עצמו, אלא היו התגלויות מיהוה. ישוע לא עשה עבודה רבה, לא אמר דברים רבים ולא ניבא נבואות רבות. לאדם לא נשמעו ההטפות שלו נשגבות במיוחד, אך הוא היה אלוהים עצמו והאדם אינו יכול להסביר זאת. איש לא האמין מעולם ביוחנן, בישעיהו או בדוד, ואיש מעולם לא כינה אותם בשם אלוהים, דוד האל או יוחנן האל. איש לא דיבר כך מעולם ורק ישוע כונה אי-פעם משיח. סיווג זה נעשה על פי עדותו של אלוהים, העבודה שלקח על עצמו והכהונה שמימש. באשר לאנשים הדגולים מכתבי הקודש – אברהם, דוד, יהושע, דניאל, ישעיהו, יוחנן וישוע – דרך העבודה שעשו, ניתן לדעת מיהו אלוהים עצמו ואילו סוגים של בני אדם הם נביאים ואילו שליחים. ההבחנה מי היה בשימושו של אלוהים ומי היה אלוהים עצמו, נעשית ונקבעת על פי המהות והסוג של העבודה שעשו. אם אינך מצליח להבחין בהבדל, הדבר מוכיח שאינך יודע מה פירוש להאמין באלוהים. ישוע הוא אלוהים מפני שהוא אמר דברים כה רבים ועשה עבודה כה רבה, ובפרט הפגין נסים רבים. בדומה לכך, גם יוחנן עשה עבודה רבה ואמר דברים רבים, וכך גם משה. מדוע הם אינם מכונים בשם אלוהים? אדם נברא ישירות על ידי אלוהים. מדוע הוא לא כונה בשם אלוהים, אלא רק יציר נברא? אם מישהו אומר לך, "היום, אלוהים עשה עבודה כה רבה ואמר דברים כה רבים. הוא אלוהים עצמו. אם כך, כיוון שמשה אמר דברים כה רבים, גם הוא בוודאי אלוהים עצמו!" עליך לשאול אותו בתגובה, "מדוע בימים ההם, נשא אלוהים עדות על ישוע ולא על יוחנן, כעל אלוהים עצמו? האם יוחנן לא קדם לישוע? האם עבודתו של יוחנן או של ישוע היתה אדירה יותר? לאדם נראה יוחנן אדיר מישוע, אך מדוע רוח הקודש נשאה עדות על ישוע ולא על יוחנן?" אותו הדבר מתרחש כיום! בתחילה, כשמשה הוביל את בני ישראל, יהוה דיבר אליו מבין העננים. משה לא דיבר ישירות, אלא הונחה ישירות על ידי יהוה. זו היתה עבודת ישראל מן התנ"ך. רוח הקודש או ישות אלוהים לא היתה במשה. הוא לא יכול היה לעשות את העבודה הזו, ולפיכך יש הבדל גדול בין העבודה שנעשתה על ידו ועל ידי ישוע. והסיבה לכך היא שהעבודה שעשו היתה שונה! ניתן להבחין אם אלוהים עושה שימוש במישהו, או שהוא נביא, שליח או אלוהים עצמו, על פי אופייה של עבודתו, והדבר ישים קץ לספקותיך. בכתבי הקודש כתוב שרק השה יכול לפתוח את שבעת החותמים. לכול אורך העידנים, היו פרשנים רבים של כתבי הקודש בקרב הדמויות הדגולות ההן, אם כך, האם ניתן לומר שכולם היו השה? האם ניתן לומר שההסברים שלהם באו כולם מאלוהים? הם רק פרשנים, אין להם הזהות של השה. כיצד ייתכן שיהיו ראויים לפתוח את שבעת החותמים? אמת היא ש"רק השה יכול לפתוח את שבעת החותמים", אך הוא בא לא רק כדי לפתוח את שבעת החותמים. אין הכרח בעבודה זו, היא נעשית כבדרך אגב. עבודתו ברורה לו לחלוטין. האם יש לו צורך להקדיש זמן רב לפירוש כתבי הקודש? האם יש להוסיף את "עידן השה המפרש את כתבי הקודש" בששת אלפי שנות עבודה? הוא בא כדי לעשות עבודה חדשה, אך הוא גם מראה גילויים על עבודת העבר וגורם לבני אדם להבין את האמת על ששת אלפי שנות עבודה. אין צורך להסביר פסוקים רבים מדי מכתבי הקודש. העבודה של היום היא הדבר העיקרי והחשוב. עליך לדעת שאלוהים לא בא במיוחד כדי לשבור את שבעת החותמים, אלא כדי לעשות את עבודת הישועה.

אתה יודע רק שישוע יירד אל האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק יירד? חוטא שכמוך, שזה עתה נגאל ושלא השתנה או שאלוהים לא הביאו לידי שלמות, האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אמת היא לגביך, שעדיין יש לך העצמי הישן שלך, כי נושעת על ידי ישוע וכי אינך נחשב לחוטא בזכות ישועת אלוהים, אך הדבר אינו מוכיח שאין בך חטא וטומאה. כיצד תוכל להיות קדוש אם לא השתנית? בתוכך, אתה רדוף טומאה, אנוכי ומרושע, אך אתה מבקש בכול זאת לרדת יחד עם ישוע – הלוואי עליך! החמצת שלב באמונתך באלוהים: רק נגאלת, אך לא השתנית. כדי שתהיה כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בך באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלת, לא תהיה מסוגל להשיג קדושה. בדרך זו, לא תהיה זכאי לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים, כיוון שהחמצת שלב בעבודתו של אלוהים בניהול האדם, שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. וכך אתה, חוטא שזה עתה נגאל, אינך מסוגל לרשת במישרין את ירושת אלוהים.

ללא תחילתו של שלב חדש זה בעבודה, מי יודע עד כמה אתם המטיפים, הפרשנים ואנשי הרוח הדגולים כביכול, הייתם מרחיקים לכת! ללא תחילתו של שלב חדש זה בעבודה, הדברים שאתם מדברים עליהם הם מיושנים! זו עלייה לכס המלכות או הכנת שיעור הקומה לקראת המלכה למלך, התכחשות לעצמי או הכנעת הגוף, סבלנות או למידת לקחים מכול הדברים, ענווה או אהבה. האם אינכם שרים כך את אותו שיר ישן? זהו רק מקרה שבו מכנים את אותו הדבר בשם שונה! כיסוי ראש ובציעת לחם או הנחת ידיים ותפילה, וריפוי חולים וגירוש שדים. האם יכולה להיות עבודה חדשה כלשהי? האם יכול להיות סיכוי כלשהו להתפתחות? אם תמשיכו להוביל בדרך זו, תצייתו בעיוורון לדוקטרינה או למוסכמות. אתם מאמינים שעבודתכם כה נעלה, אך האם אינכם יודעים שאת הכול העבירו ולימדו אותם "זקנים" מימי קדם? האם כול הדברים שאתם אומרים ועושים אינם דבריהם האחרונים של אותם זקנים? האין זו האחריות שהותירו אחריהם אותם זקנים בטרם הלכו לעולמם? האם אתם חושבים שמעשיכם עולים על מעשי השליחים והנביאים מן הדורות הקודמים ואף על כול הדברים? תחילתו של שלב עבודה זה שמה קץ להערצתכם לעבודתו של העד לי, ששאף להיות למלך ולעלות על כס המלכות, ועצרה את יהירותכם ורברבנותכם, כך שאינכם יכולים להתערב בשלב זה של עבודה. ללא שלב זה של עבודה, הייתם שוקעים עמוק עוד יותר, למצב שממנו לא ניתן להיגאל. יש בקרבכם יותר מדי מן הישן! למרבה המזל, העבודה של היום החזירה אתכם, שאם לא כן, מי יודע לאיזה כיוון הייתם פונים! כיוון שאלוהים הוא אל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן, מדוע אינכם מבקשים דברים חדשים? מדוע אתם נצמדים תמיד לדברים הישנים? ולפיכך יש חשיבות עליונה להכרת עבודתה של רוח הקודש כיום!

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי המלים "הבנה של" אינן מופיעות.

ב. בטקסט המקורי המלה "הלכו" אינה מופיעה.