מכלול העבודה שבוצע במשך ששת אלפים שנה השתנה בהדרגה עם חילופי התקופות השונות. השינויים בעבודה זו התבססו על המצב הכללי של העולם ועל מגמות ההתפתחות של האנושות כולה. עבודת הניהול השתנתה בהתאם רק בהדרגה. לא הכול תוכנן מראשית הבריאה. לפני שהעולם נברא, או זמן קצר מאוד לאחר מכן, יהוה עדיין לא תכנן את השלב הראשון של העבודה, שלב החוק, את השלב השני של העבודה, שלב החסד, או את השלב השלישי של העבודה, שלב הכיבוש, שבו הוא יתחיל בקרב אחדים מצאצאי מואב ועל-ידי כך יכבוש את היקום כולו. אחרי שאלוהים ברא את העולם, הוא מעולם לא אמר את הדברים האלה והוא גם מעולם לא אמר אותם אחרי מואב. לאמיתו של דבר, לפני לוט הוא מעולם לא אמר אותם. כל עבודתו של אלוהים נעשית באופן ספונטני. כך בדיוק התפתחה כל עבודת הניהול שלו בת ששת אלפי השנים. הוא בשום פנים ואופן לא כתב תוכנית בסגנון "טבלת סיכום עבור התפתחות האנושות"’ לפני שברא את העולם. בעבודתו של אלוהים, הוא מבטא ישירות את מה שהנו. הוא אינו מייגע את מוחו בגיבוש תוכנית. כמובן, לא מעט נביאים ניבאו נבואות רבות, אך עדיין לא ניתן לומר שעבודתו של אלוהים תמיד הייתה פרי תכנון מדויק. נבואות אלה נאמרו על פי עבודתו של אלוהים באותה עת. העבודה שאלוהים עושה היא כולה העבודה הממשית ביותר. הוא מבצע אותה בהתאם להתפתחות של כל תקופה ומבסס אותה על האופן שבו דברים משתנים. עבורו, ביצוע עבודה דומֶה להתאמת התרופה למחלה. בזמן שהוא עושה את עבודתו, הוא מתבונן, ואז ממשיך בעבודתו על פי אבחנותיו. בכל שלב של עבודתו של אלוהים הוא מסוגל לבטא את חוכמתו ויכולתו האדירות. הוא חושף את חוכמתו וסמכותו העצומות בהתאם לעבודה בכל עידן מסוים ומאפשר לכל אותם אנשים שהוא החזיר במהלך אותו עידן לחזות במלוא טבעו. הוא מספק את צורכי האנשים בהתאם לעבודה שצריכה להיעשות בכל עידן ועושה כל עבודה שהיא שעליו לעשות. הוא מספק לאנשים את מה שדרוש להם, בהתאם למידה שבה השטן השחית אותם. הדבר דומה לאופן שבו כאשר יהוה ברא תחילה את אדם וחוה, הוא עשה זאת כדי לאפשר להם להביא את אלוהים לידי ביטוי על פני האדמה וכדי שהם יוכלו לשאת עדות על אלוהים בקרב הבריאה. אולם חוה חטאה לאחר שהנחש פיתה אותה, וגם אדם עשה זאת. שניהם אכלו בגן העדן מפרי עץ הדעת טוב ורע. לכן יהוה היה צריך לבצע עבודה נוספת עליהם. בראותו שהם עירומים, הוא כיסה את גופם בבגדים עשויים מעורות של חיה. לאחר מכן הוא אמר לאדם, "כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ... עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב". לאישה הוא אמר, "הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ". מאז ואילך, הוא גירש אותם מגן העדן וגרם להם לחיות מחוצה לו, בדיוק כפי שהאדם המודרני חי כעת על פני האדמה. כאשר אלוהים ברא את האדם בראשית, זו לא הייתה תוכניתו להניח לאדם להתפתות על ידי הנחש לאחר שהוא נברא ואז לקלל את האדם והנחש. למעשה לא הייתה לו תוכנית כזו. הדברים פשוט התפתחו כך והדבר גרם לו לעבודה חדשה בקרב הבריאה שלו. אחרי שיהוה עשה את העבודה הזאת על אדם וחוה על פני האדמה, האנושות המשיכה להתפתח במשך כמה אלפי שנים, עד אשר "וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ ...וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה". באותה עת הייתה ליהוה עבודה חדשה נוספת, משום שהאנושות שהוא ברא נעשתה חוטאת מדי אחרי שהנחש פיתה אותה. לאור הנסיבות הללו, יהוה בחר להציל מקרב כלל האנושות את משפחתו של נח, ואז הוא ביצע את העבודה של השמדת העולם על-ידי מבול. האנושות המשיכה להתפתח באופן זה עד עצם היום הזה והלכה ונעשתה מושחתת יותר ויותר, ובבוא העת כאשר ההתפתחות האנושית תגיע לשיאה, יהיה זה סופה של האנושות. מבראשית ועד קץ העולם, האמת הפנימית של עבודתו של אלוהים תמיד הייתה ותמיד תהיה כזו. באופן דומה, אנשים ימוינו לסוגיהם. אין זה כך כלל ועיקר שגורלו של כל אדם נקבע מראש בתקופת בראשית להשתייך לקטגוריה מסוימת. אלא, כל אחד מקוטלג בהדרגה רק לאחר שעבר תהליך של התפתחות. בסופו של דבר, כל מי שלא ניתן להביאו לישועה שלמה ייאסף אל "אבותיו". דבר מתוך עבודתו של אלוהים בקרב האנושות לא הוכן מראש בעת בריאת העולם. אלא, התפתחות הדברים היא שאיפשרה לאלוהים לבצע את עבודתו בקרב האנושות, שלב אחר שלב ובאופן מציאותי ומעשי יותר. למשל, יהוה אלוהים לא ברא את הנחש כדי לפתות את האישה. זו לא הייתה התוכנית הספציפית שלו וזה גם לא היה משהו שהוא קבע מראש. ניתן לומר שזה היה מקרה בלתי צפוי. לפיכך, זו הייתה הסיבה לכך שיהוה גירש את אדם וחוה מגן עדן ונשבע לא לברוא שוב את האדם. עם זאת, אנשים מגלים את חוכמתו של אלוהים רק על יסוד זה. בדיוק כפי שאמרתי קודם לכן: "אני מוציא לפועל את חוכמתי על סמך מזימותיו של השטן." אין זה משנה עד כמה מושחתת האנושות נעשית או כיצד הנחש מפתה אותה, ליהוה יש עדיין את חוכמתו. לפיכך, הוא עוסק בעבודה חדשה מאז שברא את העולם ושום שלב מהשלבים של העבודה הזאת לא חזר על עצמו מעולם. השטן רקח מזימות ללא הרף, האנושות הושחתה ללא הרף על ידי השטן, ויהוה אלוהים המשיך להוציא לפועל ללא הרף את עבודתו החכמה. הוא מעולם לא כשל ומעולם לא הפסיק לעבוד, מאז בריאת העולם. לאחר שבני האדם הושחתו על ידי השטן, אלוהים המשיך לעבוד בקרבם כדי להביס אותו, את האויב שהיה מקור השחיתות שלהם. הקרב הזה התחולל בעוצמה מבראשית והוא יימשך עד קץ העולם. בעשותו את כל העבודה הזו, יהוה אלוהים לא רק איפשר לבני האדם שהושחתו על ידי השטן לקבל את ישועתו הגדולה, אלא אף איפשר להם לראות את חוכמתו, את כל-יכולתו ואת סמכותו. יתרה מכך, בסופו של דבר, הוא יאפשר להם לראות את טבעו הצודק – כשיעניש את הרשעים ויתגמל את הטובים. הוא מנהל מלחמה בשטן עד עצם היום הזה ומעולם לא הובס. זאת משום שהוא אל חכם, והוא מוציא לפועל את חוכמתו על סמך על מזימותיו של השטן. לכן, אלוהים לא רק גורם לכל דבר בשמיים לציית לסמכותו, אלא הוא גם גורם לכל דבר על פני האדמה להימצא תחת רגליו, ולא פחות מכך, הוא גורם לרשעים הפולשים לאנושות ומטרידים אותה ליפול בייסורים מידיו. התוצאות של כל העבודה הזו מתרחשות בזכות חוכמתו. הוא מעולם לא גילה את חוכמתו לפני שהאנושות הייתה קיימת, שכן לא היו לו אויבים בשמיים, על פני האדמה או בכל מקום שהוא ביקום כולו, ולא היו כוחות אפלים שפלשו לדבר כלשהו בטבע. לאחר שהמלאך הראשי בגד בו, הוא ברא את האנושות על פני האדמה, ובגלל האנושות, הוא החל באופן רשמי את מלחמתו בת אלפי השנים עם השטן, המלאך הראשי – מלחמה שהולכת ומתעצמת בכל שלב חדש. כול-יכולתו וחוכמתו נוכחים בכל אחד מהשלבים האלה. רק אז, היו הכול בשמיים ובארץ עדים לחוכמתו של אלוהים, לכול-יכולתו, ובייחוד למציאותו של אלוהים. הוא ממשיך להוציא לפועל את עבודתו באותו אופן מציאותי עד עצם היום הזה. בנוסף, בעודו מבצע את עבודתו, הוא גם מגלה את חוכמתו ואת כל-יכולתו. הוא מאפשר לכם לראות את האמת הפנימית של כל שלב בעבודה, לראות בדיוק כיצד ניתן להסביר את כול-יכולתו של אלוהים, ויתרה מזאת, לראות הסבר סופי למציאות של אלוהים.

באשר לבגידתו של יהודה בישוע, יש מי שתוהים: האם הדבר לא נקבע מראש לפני בריאת העולם? למעשה, רוח הקודש תכננה זאת על סמך המציאות באותה עת. במקרה היה מישהו ושמו יהודה שתמיד מעל בכספים, לכן אדם זה נבחר למלא את התפקיד הזה ולתת שירות בדרך זו. זו הייתה דוגמה אמיתית לשימוש במשאבים מקומיים. ישוע לא היה מודע לכך בתחילה. הוא למד על כך רק מאוחר יותר, לאחר שיהודה נחשף. אם מישהו אחר היה מסוגל למלא את התפקיד הזה, אזי אותו אדם היה עושה את זה במקום יהודה. הדבר שנקבע מראש היה, למעשה, משהו שרוח הקודש עשתה באותו רגע. עבודתה של רוח הקודש נעשית תמיד באופן ספונטני. היא יכולה לתכנן את עבודתה בכל עת ולהוציא אותה לפועל בכל עת. מדוע אני אומר תמיד שעבודתה של רוח הקודש מציאותית ותמיד חדשה, שהיא אף פעם לא ישנה ושתמיד היא רעננה ברמה הגבוהה ביותר? עבודתה לא תוכננה מראש לפני שהעולם נברא. זה כלל לא מה שקרה! כל שלב בעבודה משיג את השפעתו הראויה לזמן הרלוונטי והשלבים אינם מפריעים זה לזה. פעמים רבות, ייתכן שהתוכניות שאתה חושב עליהן פשוט אינן תואמות את עבודתה האחרונה של רוח הקודש. עבודתה אינה כה פשוטה כמו שהאדם טוען וגם אינה מורכבת כמו שהאדם מדמיין – היא מורכבת ממתן אספקה לבני האדם בכל עת ובכל מקום, בהתאם לצורכיהם באותה עת. מהותם של בני האנוש אינה ברורה יותר לאיש מאשר לרוח הקודש, ודווקא מסיבה זו, דבר אינו יכול להתאים לצרכים המציאותיים של בני האדם כמו עבודתה. לכן, מנקודת מבט אנושית, נראה שעבודתה תוכננה כמה אלפי שנים מראש. כאשר היא עובדת בקרבכם עכשיו, בעודה עובדת ומדברת וצופה במצבים שאתם מצויים בהם, יש לה בדיוק את הדברים הנכונים לומר כשהיא נתקלת בכל סוג של מצב, והיא אומרת דברים שהם בדיוק מה שאנשים זקוקים לו. למשל, השלב הראשון של עבודתה: עת הייסורים. לאחר מכן, אלוהים ניהל את עבודתו על פי מה שבני האדם הציגו, המרדנות שלהם, המצבים החיוביים שצמחו מהם והמצבים השליליים, כמו גם הסף התחתון ביותר שאליו אנשים יכולים ליפול כאשר מצבים שליליים אלה מגיעים לנקודה מסוימת. אלוהים ניצל את הדברים האלה כדי להשיג תוצאה טובה הרבה יותר בעבודתו. כלומר, הוא עושה עבודה מקיימת בקרב בני האדם, על פי מצבם בכל פרק זמן נתון. הוא מבצע כל שלב בעבודתו על פי המצבים הממשיים של בני האדם. כל הבריאה נתונה בידיו. איך ייתכן שלא יכיר אותם? אלוהים מבצע את השלב הבא בעבודה שיש לעשותו, בכל עת ובכל מקום, בהתאם למצבים של בני האדם. בשום אופן עבודה זו לא תוכננה אלפי שנים מראש. זו תפיסה אנושית! הוא עובד בעודו מתבונן בהשפעות של עבודתו, ועבודתו מעמיקה ומתפתחת ללא הרף. בכל פעם, לאחר התבוננות בתוצאות עבודתו, הוא מיישם את השלב הבא בעבודתו. הוא משתמש בדברים רבים כדי לבצע מעבר הדרגתי ולהפוך את עבודתו החדשה לגלויה עבור בני האדם לאורך זמן. סוג זה של עבודה יכול לספק את צורכיהם של בני האדם, משום שאלוהים מכיר את בני האדם לפני ולפנים. כך הוא מבצע את עבודתו מהשמיים. בדומה לכך, האל בהתגלמותו עושה את עבודתו באותו אופן, מסדיר הסדרים ועובד בקרב בני האנוש בהתאם לנסיבות בפועל. דבר מעבודתו לא הוסדר לפני בריאת העולם וגם לא תוכנן בקפידה מראש. אלפיים שנה לאחר בריאת העולם, יהוה ראה שהאנושות נעשתה כה מושחתת, עד שהוא השתמש בפיו של הנביא ישעיהו כדי לחזות שבתום עידן החוק, יהוה יבצע את עבודתו לגאול את האנושות בעידן החסד. זאת הייתה, כמובן, תוכניתו של יהוה, אולם גם תוכנית זו נעשתה בהתאם לנסיבות שאלוהים ראה באותה עת. הוא בהחלט לא חשב על כך מיד לאחר שברא את אדם. ישעיהו רק השמיע נבואה, אבל יהוה לא עשה הכנות מוקדמות לעבודה זו בעידן החוק אלא הוא התניע אותה בראשית עידן החסד, כשהשליח הופיע בחלומו של יוסף כדי להפוך אותו לנאור בעזרת ההודעה שאלוהים יהיה לבשר, ורק אז החלה עבודת ההתגלמות שלו. בניגוד למה שאנשים מדמיינים, אלוהים לא התכונן לעבודת ההתגלמות שלו מיד לאחר שברא את העולם. הדבר הוחלט רק על פי מידת ההתפתחות של האנושות ומצב המלחמה של אלוהים בשטן.

כשאלוהים הופך לבשר, רוחו יורדת אל בני האדם. במלים אחרות, רוח האלוהים עוטה על עצמה גוף פיזי. הוא בא לעשות את עבודתו על פני האדמה לא כדי להביא עימו שלבים מוגבלים מסוימים. עבודתו בלתי מוגבלת לחלוטין. העבודה שרוח הקודש עושה בבשר עדיין נקבעת על פי תוצאות עבודתה והיא משתמשת בדברים כאלה כדי לקבוע את משך הזמן שבו היא תעשה עבודה בעודה בבשר. רוח הקודש חושפת ישירות כל שלב בעבודתה ובוחנת את עבודתה תוך כדי תנועה. עבודה זו אינה על-טבעית כל כך עד שהיא חורגת מגבולות הדמיון האנושי. הדבר דומה לעבודתו של יהוה כשברא את השמים והארץ וכל צבאם. הוא תכנן ועבד בו זמנית. הוא הפריד את האור מהחושך והבוקר והערב נוצרו - זה לקח יום אחד. ביום השני הוא ברא את השמים וגם זה לקח יום אחד. אחר כך, הוא ברא את הארץ, את הימים ואת כל היצורים שאכלסו אותם וזה לקח יום נוסף. הדבר נמשך עד היום השישי, כאשר אלוהים ברא את האדם ונתן לו לנהל את כל הדברים שעל פני האדמה. אז, ביום השביעי, כאשר סיים לברוא את הכול, הוא נח. אלוהים בירך את היום השביעי וקבע אותו כיום קדוש. הוא החליט לקבוע את היום הקדוש הזה רק אחרי שכבר ברא את כל הדברים, לא לפני שברא אותם. גם עבודה זו בוצעה באופן ספונטני. לפני שברא את כל הדברים, הוא לא החליט לברוא את העולם בשישה ימים ואז לנוח בשביעי. הדבר כלל אינו עולה בקנה אחד עם העובדות. הוא לא ביטא דבר כזה וגם לא תכנן זאת. הוא בשום פנים ואופן לא אמר שבריאת כל הדברים תושלם ביום השישי ושהוא ינוח ביום השביעי, אלא הוא ברא בהתאם למה שהיה טוב בעיניו באותה עת. ברגע שהוא סיים לברוא את הכול, היה זה כבר היום השישי. לו הוא היה מסיים לברוא הכול ביום החמישי, הוא היה קובע בהתאם את היום השישי כיום קדוש. אולם, למעשה הוא סיים לברוא הכול ביום השישי וכך הפך היום השביעי ליום קדוש, דבר שעבר מדור לדור עד עצם היום הזה. לפיכך, עבודתו הנוכחית מתבצעת באותו אופן. הוא מדבר ומספק את הצרכים שלכם בהתאם למצבים שלכם. כלומר, הרוח מדברת ופועלת בהתאם לנסיבות של האנשים. היא משגיחה על הכול ועובדת בכל עת ובכל מקום. הדברים שאני עושה ואומר, הדברים שאני משית עליכם ומעניק לכם הם, ללא יוצא מן הכלל, מה שנחוץ לכם. לפיכך, אף אחת מעבודותיי אינה מנותקת מהמציאות, הכול אמיתי, משום שכולכם יודעים ש"רוח האל משגיחה על הכול". לו כל זה הוחלט מראש, האם לא היה זה יותר מדי חד וחלק? אתה חושב שאלוהים הכין תוכניות עבור ששת אלפים שנה ואז קבע מראש שהאנושות תהיה מרדנית, מתנגדת, לא-ישרה ורמאית ושתתאפיין בשחיתות של הבשר, בטבע שטני, בעיניים מלאות תאווה ובפינוק עצמי. דבר מכל זה לא נקבע מראש על ידי אלוהים, אלא הכול קרה כתוצאה משחיתות על-ידי השטן. יש מי שיאמרו, "האם השטן לא היה גם כן נתון בידו של אלוהים? אלוהים קבע מראש שהשטן ישחית את האדם באופן הזה ולאחר מכן, אלוהים ביצע את עבודתו בקרב בני האדם." האמנם אלוהים היה קובע מראש שהשטן ישחית את האנושות? אלוהים משתוקק לאפשר לבני האדם לחיות כרגיל, אז האם הוא באמת היה מתערב בחייהם? לו היה זה כך, האם המאמץ להביס את השטן ולהושיע את האנושות לא היה לשווא? כיצד ייתכן שהמרדנות של האנושות נקבעה מראש? זה קרה בגלל התערבות השטן, אז איך ייתכן שאלוהים קבע זאת מראש? השטן שנתון בידו של אלוהים ושעליו אתם חושבים שונה מאוד מהשטן שנתון בידו של אלוהים שאני מדבר עליו. על-פי הצהרותיכם ש"אלוהים הוא כול-יכול והשטן נתון בידיו ", השטן לעולם לא היה יכול לבגוד בו. האם לא אמרת שאלוהים כול-יכול? הידע שלכם מופשט מדי ואינו מחובר למציאות. האדם לא יוכל לעולם לרדת לעומקן של מחשבות האל והוא גם לא יוכל אי פעם להבין את חוכמתו! אלוהים כול-יכול. אין זה שקר כלל וכלל. המלאך הראשי בגד באלוהים משום שאלוהים נתן לו תחילה נתח מסמכותו. כמובן שזה היה אירוע בלתי צפוי, בדיוק כמו כאשר חוה נכנעה לפיתוי של הנחש. עם זאת, אין זה משנה כיצד השטן מוציא לפועל את בגידתו, הוא עדיין איננו כול-יכול כמו אלוהים. כפי שאמרתם, השטן הוא בסך הכול רב-עוצמה. אין זה משנה מה הוא עושה, סמכותו של אלוהים תמיד תביס אותו. זו המשמעות האמיתית שמאחורי האמרה, "אלוהים כול-יכול והשטן נתון בידיו." לכן, המלחמה בשטן חייבת להתבצע שלב אחר שלב. יתר על כן, אלוהים מתכנן את עבודתו בתגובה לתחבולות השטן - כלומר, הוא מביא ישועה לאנושות וחושף את כול-יכולתו ואת חוכמתו באופן שהולם את העידן. בדומה לכך, עבודת אחרית הימים לא נקבעה מראש בשלב מוקדם, לפני עידן החסד. קביעות מראש אינן נעשות בצורה מסודרת כזו: ראשית, שינוי טבעו החיצוני של האדם, שנית, הכפפת האדם לייסורים ולניסיונות של האל, שלישית, לגרום לאדם לחוות את ניסיון המוות, רביעית, לגרום לאדם לחוות את מועד אהבת האל ולהביע נחישות של יציר נברא, חמישית, לאפשר לאדם לראות את רצון האל ולהכיר אותו באופן מלא, ולבסוף, להפוך את האדם לשלם. אלוהים לא תכנן את כל הדברים האלה במהלך עידן החסד, אלא הוא החל לתכנן אותם בעידן הנוכחי. השטן עובד וכך גם אלוהים. השטן מביע את טבעו המושחת ואילו אלוהים מדבר ישירות וחושף כמה דברים חיוניים. זו העבודה שנעשית כיום, עם אותו עקרון עבודה שהיה בשימוש לפני זמן רב, לאחר בריאת העולם.

בתחילה אלוהים ברא את אדם וחוה, והוא גם ברא נחש. מבין כל הדברים, נחש זה היה הארסי ביותר. גופו הכיל ארס והשטן השתמש בכך כדי לנצל אותו. הנחש הוא שפיתה את חוה לחטוא. אדם חטא אחרי שחוה חטאה, ואז שניהם יכלו להבחין בין טוב לרע. אם יהוה ידע שהנחש יפתה את חוה ושחוה תפתה את אדם, לשם מה הוא שם את כולם בתוך גן? אם הוא היה מסוגל לחזות את הדברים האלה, לשם מה הוא ברא נחש ושם אותו בגן עדן? מדוע פרי עץ הדעת טוב ורע היה בגן עדן? האם אלוהים התכוון שהם יאכלו את הפרי? כשיהוה בא, אדם וחוה לא העזו להתייצב מולו ורק אז יהוה ידע שהם אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ונפלו טרף לתחבולות של הנחש. בסופו של דבר, אלוהים קילל את הנחש וקילל גם את אדם וחוה. בזמן ששניהם אכלו מפרי העץ, יהוה כלל לא היה מודע לכך שהם עושים זאת. האנושות הושחתה עד כדי כך שנעשתה מרושעת ומופקרת מבחינה מינית, עד כדי כך שכל מה שבני האדם טיפחו בלבם היה מרושע וחוטא. הכול היה טינופת. לכן יהוה הצטער על כך שברא את האנושות. לאחר מכן, הוא ביצע את עבודתו להשמדת העולם בעזרת מבול, שנח ובניו שרדו אותו. דברים אחדים למעשה אינם כה משוכללים ועל-טבעיים כמו שאנשים עשויים לדמיין. יש מי ששואלים, "מאחר שאלוהים ידע שהמלאך הראשי יבגוד בו, למה הוא ברא אותו?" אלה העובדות: לפני שהארץ הייתה קיימת, המלאך הראשי היה האדיר ביותר מבין מלאכי השמיים. היה לו סמכות שיפוט על כל המלאכים בשמיים. זו הסמכות שאלוהים העניק לו. פרט לאלוהים, הוא היה האדיר ביותר מבין מלאכי השמיים. מאוחר יותר, אחרי שאלוהים ברא את האנושות, המלאך הראשי ביצע בגידה גדולה אף יותר כנגד אלוהים. אני אומר שהוא בגד באלוהים כי הוא רצה לנהל את האנושות ולגבור על סמכותו של אלוהים. המלאך הראשי הוא שפיתה את חוה לחטוא והוא עשה זאת משום שרצה לבסס את מלכותו על פני האדמה ולגרום לבני האדם להפנות עורף לאלוהים ולציית למלאך הראשי במקום זאת. המלאך הראשי ראה שדברים רבים כל כך יכולים לציית לו - המלאכים יכולים, כמו גם כל האנשים על פני האדמה. הציפורים והחיות, העצים, היערות, ההרים, הנהרות וכל הדברים על פני כדור הארץ היו תחת השגחתם של בני האנוש - כלומר, אדם וחוה - ואילו אדם וחוה צייתו למלאך הראשי. המלאך הראשי התאווה, אפוא, להתעלות על סמכותו של אלוהים ולבגוד באלוהים. לאחר מכן, הוא הנהיג מלאכים רבים למרד נגד אלוהים, ומאוחר יותר אלה הפכו לסוגים שונים של רוחות טמאות. האין זה נכון שהתפתחות האנושות עד ימינו נגרמה על ידי השחתתה בידי המלאך הראשי? בני האדם הם כפי שהנם כיום רק בגלל שהמלאך הראשי בגד באלוהים והשחית את האנושות. עבודה זו של שלב-אחר-שלב כלל אינה מופשטת ופשוטה כפי שבני האדם עשויים לדמיין. השטן בגד מסיבה מסוימת, אך בני האדם אינם מסוגלים להבין עובדה כה פשוטה. למה אלוהים, אשר ברא את השמים והארץ וכל צבאם, ברא גם את השטן? מאחר שאלוהים מתעב את השטן כל כך והשטן הוא אויבו, למה הוא ברא את השטן? בכך שברא את השטן, האם הוא לא ברא אויב? אלוהים לא ממש ברא אויב, אלא הוא ברא מלאך ומאוחר יותר אותו מלאך בגד בו. מעמדו התרומם עד כדי כך שהוא רצה לבגוד באלוהים. אפשר לומר שזה היה צירוף מקרים, אבל זה גם היה דבר בלתי נמנע. זה דומה לאופן שבו אדם בהכרח ימות לאחר שהתבגר עד לנקודה מסוימת. העניינים פשוט התפתחו עד לשלב הזה. אי-אילו טיפשים מגוחכים אומרים, "מאחר שהשטן הוא האויב שלך, למה יצרת אותו? האם לא ידעת שהמלאך הראשי יבגוד בך? האם אינך יכול לראות מנצח ועד נצח? האם לא הכרת את אופיו של המלאך הראשי? מכיוון שידעת בבירור שהוא יבגוד בך, למה עשית אותו למלאך הראשי? לא רק שהוא בגד בך, הוא גם הנהיג הרבה מאוד מלאכים אחרים והוא ירד אל העולם של בני התמותה כדי להשחית את האנושות. ועדיין, עד היום, טרם הצלחת להשלים את תוכנית הניהול שלך בת ששת אלפי השנים." האם הדברים האלה נכונים? כאשר אתה חושב כך, האם אינך מכניס את עצמך ליותר צרות ממה שנחוץ? יש אחרים שאומרים, "אם השטן לא היה משחית את האנושות לגמרי עד ימינו, אלוהים לא היה מביא לאנושות ישועה כזאת. לפיכך, חוכמתו של אלוהים וכול-יכולתו היו נותרים בלתי נראים. היכן הייתה חוכמתו נחשפת? לכן, אלוהים ברא את המין האנושי עבור השטן, כדי שאלוהים יוכל מאוחר יותר לחשוף את כול-יכולתו - אחרת, איך האדם היה יכול לגלות את חוכמתו של אלוהים? אם האדם לא היה מתנגד לאלוהים או מורד בו, לא היה צורך לחשוף את מעשיו של אלוהים. אם כל הבריאה הייתה עובדת אותו ומצייתת לו, לא הייתה לאלוהים עבודה." דבר זה רחוק אף יותר מהמציאות משום שאין באלוהים שום זוהמה ולכן הוא אינו יכול לברוא זוהמה. הוא חושף את מעשיו כעת רק כדי להביס את אויבו, כדי להושיע את בני האנוש שברא וכדי להביס את השדים ואת השטן, ששונאים את אלוהים, בוגדים בו ומתנגדים לו ואשר היו תחת ריבונותו והיו שייכים לו בראשית. אלוהים רוצה להביס את השדים האלה ועל ידי כך, לחשוף את כול-יכולתו בפני כל הדברים. האנושות וכל דבר על פני האדמה מצויים כעת בתחומו של השטן ורובצים בתחום של הרשעים. אלוהים רוצה לחשוף את מעשיו בפני כל הדברים כדי שאנשים יכירו אותו ובכך הוא יביס את השטן ויכניע את אויביו לחלוטין. המכלול של עבודה זו מושג על-ידי חשיפת מעשיו. כל הבריאה שלו מצויה בתחום של השטן, לכן אלוהים רוצה לחשוף בפניהם את כול-יכולתו ובכך להביס את השטן. אם לא היה שטן, אלוהים לא היה צריך לחשוף את מעשיו. לולא ההטרדה מצד השטן, אלוהים היה בורא את האנושות ומנהיג אותה לחיים בגן עדן. מדוע, לפני בגידתו של השטן, אלוהים מעולם לא חשף את כל מעשיו בפני המלאכים או המלאך הראשי? אם, בזמן בראשית, כל המלאכים והמלאך הראשי היו מכירים את אלוהים ומצייתים לו, אלוהים לא היה מבצע את מהלכי העבודה חסרי המשמעות ההם. בגלל קיומם של השטן והשדים, גם בני האנוש התנגדו לאלוהים והם מלאים וגדושים בטבע מרדני. לכן אלוהים רוצה לחשוף את מעשיו. מכיוון שאלוהים רוצה לנהל מלחמה בשטן, עליו להשתמש בסמכות שלו ובכל מעשיו כדי להביס אותו. בדרך זו, עבודת הישועה שהוא מבצע בקרב בני האנוש תאפשר להם לראות את חוכמתו ואת כול-יכולתו. העבודה שאלוהים עושה כיום משמעותית ואינה דומה בשום אופן לאותה עבודה שאנשים אחדים מתייחסים אליה באומרם, "האין העבודה שאתה עושה סותרת את עצמה? האין רצף העבודה הזה רק תרגיל של הערמת קשיים על עצמך? אתה בראת את השטן ואז אפשרת לו לבגוד בך ולהתנגד לך. אתה בראת את בני האנוש ואז מסרת אותם לידי השטן ואיפשרת לאדם וחוה להתפתות. מאחר שעשית את כל הדברים האלה בכוונה, למה אתה עדיין מתעב את האנושות? למה אתה מתעב את השטן? האין כל אלה מעשיך-שלך? מה יש לך לשנוא?" לא מעט אנשים מגוחכים אומרים דברים כאלה. הם רוצים לאהוב את אלוהים, אבל בתוך-תוכם הם מתלוננים על אלוהים. איזו סתירה! אינך מבין את האמת. יש לך יותר מדי מחשבות על-טבעיות ואתה אפילו טוען שאלוהים טעה - אתה אבסורדי כל כך! אתה זה שמעוות את האמת. לא מדובר בכך שאלוהים טעה! יש אנשים שאף שבים ומתלוננים, "אתה זה שברא את השטן ואתה זה שהשלכת את השטן בקרב בני האנוש ומסרת אותם לידיו. כאשר בני האנוש ניחנו בטבע שטני, לא סלחת להם. להיפך, שנאת אותם במידה מסוימת. בתחילה, אהבת אותם במידה מסוימת. אבל עכשיו אתה מתעב אותם. אתה זה ששונא את האנושות, אבל אתה גם זה שאוהב את האנושות. מה בדיוק קורה כאן? האין זו סתירה?" אין זה משנה איך תסתכלו על זה, זה מה שקרה בשמיים. זה היה האופן שבו המלאך הראשי בגד באלוהים והאנושות הושחתה, וזה האופן שבו בני האנוש המשיכו להתנהג עד ימינו. אין זה משנה איך אתם מנסחים זאת. זה כל הסיפור. עם זאת, עליכם להבין שכל המטרה מאחורי העבודה הזאת שאלוהים עושה כיום היא להושיע אתכם ולהביס את השטן.

מאחר שהמלאכים היו שבריריים באופן מיוחד ולא ניחנו ביכולת ראויות לשמן, הם נעשו יהירים ברגע שניתנה להם סמכות. הדבר היה נכון בייחוד לגבי המלאך הראשי, שמעמדו היה גבוה מזה של כל מלאך אחר. בהיותו מלך בקרב המלאכים, הוא הנהיג מיליונים מהם, ותחת יהוה, סמכותו עלתה על זו של כל אחד מהמלאכים האחרים. הוא רצה לעשות דברים שונים ולהוביל את המלאכים מטה, אל קרב בני האנוש, כדי לשלוט בעולם. אלוהים אמר שהוא זה שאחראי על היקום, אבל המלאך הראשי טען שהוא אחראי על היקום, ומאותו רגע המלאך הראשי בגד באלוהים. אלוהים ברא עולם אחר בשמיים והמלאך הראשי רצה לשלוט באותו עולם וגם לרדת למישור של בני התמותה. האם אלוהים היה יכול לאפשר לו לעשות זאת? לפיכך, הוא היכה את המלאך הראשי והשליך אותו מטה לאוויר. מאז שהמלאך הראשי השחית את בני האנוש, אלוהים ניהל נגדו מלחמה כדי להושיע אותם. אלוהים השתמש בששת אלפי השנים האלה כדי לגרום לתבוסתו. התפיסה שלכם את האל הכול-יכול אינה עולה בקנה אחד עם העבודה שאלוהים מבצע כיום. זה לגמרי לא מעשי וזו טעות גדולה! למעשה, רק לאחר בגידתו של המלאך הראשי, אלוהים הכריז עליו כאויבו. המלאך הראשי רמס את האנושות אחרי שהגיע למישור של בני התמותה רק משום בגידתו, ולכן האנושות התפתחה עד לנקודה זו. אחרי שזה קרה, אלוהים נשבע לשטן, "אני אביס אותך ואביא ישועה לכל בני האדם שבראתי." השטן, שלא השתכנע תחילה, ענה, "מה למען האמת תוכל לעשות לי? אתה באמת יכול להכות ולהשליך אותי מטה לאוויר? אתה באמת יכול להביס אותי?" אחרי שאלוהים השליך את המלאך הראשי מטה לאוויר, הוא לא התייחס אליו עוד ואחר כך הוא החל להושיע את האנושות ולהוציא לפועל את עבודתו, למרות ההפרעות המתמשכות מצד השטן. השטן היה מסוגל לעשות כך וכך, אבל הכול היה בזכות הכוחות שאלוהים נתן לו בעבר. הוא לקח אותם איתו לאוויר ושימר אותם עד עצם היום הזה. כשאלוהים היכה והשליך את המלאך הראשי לאוויר, הוא לא לקח ממנו בחזרה את סמכותו, וכך השטן המשיך להשחית את האנושות. אלוהים, לעומת זאת, החל להושיע את האנושות, שהשטן השחית זמן קצר לאחר שנבראה. אלוהים לא חשף את מעשיו בעודו בשמיים. עם זאת, לפני שברא את הארץ, הוא איפשר לאנשים בעולם שברא בשמיים לראות את מעשיו ובכך הנחה את אותם אנשים מעל השמיים. הוא נתן להם חוכמה ואינטליגנציה והוביל את האנשים האלה לחיות בעולם ההוא. כמובן שאיש מכם לא שמע על זה עד כה. אחר כך, אחרי שאלוהים ברא את בני האנוש, המלאך הראשי החל להשחית אותם. כל האנושות על פני האדמה שקעה בתוהו ובוהו. רק אז החל האל את מלחמתו בשטן ורק באותה עת בני האדם התחילו לראות את מעשיו. בראשית, מעשים כאלה הוסתרו מהאנושות. לאחר שהשטן הושלך מטה לאוויר, הוא עסק בענייניו ואלוהים המשיך לעשות את עבודתו בעודו מנהל מלחמה נגד השטן ללא הרף, ממש עד אחרית הימים. כעת זהו המועד שבו השטן צריך להישמד. בראשית, אלוהים נתן לו סמכות ואחר כך הוא היכה אותו מטה לאוויר, ועדיין השטן המשיך להתריס. לאחר מכן, השטן השחית את האנושות על פני האדמה, אבל אלוהים היה שם וניהל את האנושות. אלוהים משתמש בניהול של בני האדם כדי להביס את השטן. על ידי השחתת בני האדם, השטן סותם את הגולל על גורלם ומשבש את עבודתו של אלוהים. מצד שני, עבודת האל היא ישועת האנושות. איזה שלב בעבודת האל לא נועד להושיע את האנושות? איזה שלב לא נועד לטהר בני אדם ולגרום להם לנהוג בצדיקות ולהביא לידי ביטוי צלם של אנשים שניתן לאהוב אותם? השטן, לעומת זאת, לא עושה זאת. הוא משחית את האנושות. הוא מבצע ללא הרף את עבודת ההשחתה של האנושות ברחבי היקום. כמובן, גם אלוהים עושה את עבודתו, בלי להתייחס לשטן. אין זה משנה כמה סמכות יש לשטן, סמכות זו עדיין ניתנה לו על ידי אלוהים. פשוט מאוד, אלוהים לא נתן לו את כל הסמכות של אלוהים, לכן אין זה משנה מה השטן יעשה, הוא לעולם לא יוכל להתעלות על אלוהים ותמיד יהיה בהישג ידו של אלוהים. אלוהים לא חשף דבר ממעשיו בעודו בשמיים. הוא רק נתן לשטן חלק קטן מסמכותו והתיר לו לשלוט במלאכים האחרים. לכן, אין זה משנה מה השטן יעשה, הוא לא יוכל להתעלות על סמכותו של אלוהים, משום שהסמכות שאלוהים העניק לו במקור מוגבלת. כשם שאלוהים עובד, כך השטן משבש. באחרית הימים שיבושיו יסתיימו וגם עבודתו של אלוהים תסתיים ובני האדם מהסוג שאלוהים רוצה להפוך לשלמים יהפכו לשלמים. אלוהים מנהיג בני אדם באופן חיובי. חייו הם מים חיים, בלתי נדלים וללא גבולות. השטן השחית את האדם במידה מסוימת. בסופו של דבר, מי החיים יהפכו את האדם לשלם ולשטן לא תהיה אפשרות להפריע ולהוציא לפועל את עבודתו. כך יוכל אלוהים לזכות בבני אדם אלה באופן מוחלט. גם עכשיו, השטן עדיין מסרב לקבל זאת. הוא ממשיך להתעמת עם אלוהים, אבל אלוהים אינו מתייחס אליו. אלוהים אמר, "אני אנצח את כל כוחות האופל של השטן ואת כל ההשפעות האפלות." זו העבודה שיש לעשותה בבשר, והיא גם זו שהופכת את ההוויה לבשר למשמעותית. דהיינו, השלמת שלב העבודה של הבסת השטן באחרית הימים וחיסול כל מה ששייך לשטן. ניצחונו של אלוהים על השטן בלתי נמנע! למעשה, השטן כבר נכשל מזמן. כאשר הבשורה החלה להתפשט ברחבי ארצו של התנין הגדול האדום כאש - כלומר, כאשר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם החל את עבודתו ועבודה זו יצאה לדרך - השטן הובס לחלוטין, משום שעצם המטרה של ההתגלמות היה להכניע את השטן. ברגע שהשטן ראה שאלוהים הפך שוב לבשר והחל להוציא לפועל את עבודתו, ששום כוח לא היה יכול לעוצרה, הוא הוכה בתדהמה למראה העבודה הזאת ולא העז לעשות עוד מעשים רעים. בתחילה השטן חשב שגם הוא ניחן בשפע של חוכמה והוא הפריע לעבודת האל והטריד. אבל הוא לא ציפה שאלוהים יהפוך שוב לבשר או שאלוהים ישתמש בעבודתו במרדנות של השטן בתור התגלות ומשפט עבור האנושות, ובכך יכבוש את בני האדם ויביס את השטן. אלוהים חכם יותר מהשטן ועבודתו מתעלה עליו בהרבה. לכן, כפי שציינתי בעבר, "העבודה שאני עושה מתבצעת בתגובה לתחבולות של השטן. בסופו של דבר, אני אחשוף את כול-יכולתי ואת חוסר האונים של השטן." אלוהים יעשה את עבודתו בחזית ואילו השטן ישתרך מאחור, עד שבסופו של דבר הוא יושמד - הוא אפילו לא יידע מה פגע בו! הוא יבין את האמת רק ברגע שיימחץ ויתרסק, ואז הוא כבר יישרף באגם האש. האם הוא לא ישתכנע אז לחלוטין? כי אז לא יהיו עוד לשטן מזימות לחרוש!

העבודה המציאותית וההדרגתית הזו היא דבר שלעתים קרובות מכביד על לבו של אלוהים בצערו על האנושות, אך הוא עושה אותה כדי להביס את השטן לאחר 6,000 שנה. אלוהים אמר כך: "לעולם לא אברא שוב את האנושות, ולעולם לא אתן סמכות למלאכים שוב." מאז ואילך, בכל פעם שהמלאכים באו לעבוד על פני האדמה, הם בסך הכל עשו כדבריו של אלוהים ועשו עבודה כלשהי. הוא מעולם לא נתן למלאכים סמכות שוב. כיצד המלאכים שבני ישראל ראו ביצעו את עבודתם? הם התגלו בחלומות ומסרו את דבריו של יהוה. כשישוע קם לתחייה, שלושה ימים לאחר שהוא נצלב, המלאכים הם אלה שהזיזו את הגולל מעל קברו. רוח האל לא עשתה את העבודה הזו באופן אישי. המלאכים עשו רק עבודה כזו. הם מילאו תפקידים משניים ולא הייתה להם כל סמכות, משום שאלוהים לעולם לא יעניק להם מסמכותו שוב. לאחר שהם עבדו במשך זמן מה, בני האדם שאלוהים השתמש בהם על פני האדמה העמידו את עצמם בדרגתו של אלוהים ואמרו, "אני רוצה להתעלות על התבל! אני רוצה לעמוד ברקיע השלישי! אני רוצה את מושכות העוצמה הריבונית!" לאחר כמה ימים של עבודה, הם נעשו יהירים. הם רצו עוצמה ריבונית על פני האדמה, הם רצו להקים אומה חדשה, הם רצו את כל הדברים מתחת לרגליהם, והם רצו לעמוד ברקיע השלישי. האם אתם לא יודעים שאתם רק בני אדם שאלוהים משתמש בהם? איך ייתכן שתעלו לרקיע השלישי? אלוהים ירד ארצה כדי לעבוד, בשקט וללא צעקות, ולעזוב לאחר שהשלים את עבודתו בסתר. הוא מעולם לא זועק כמו במי האדם, אלא מבצע את עבודתו באופן מציאותי. והוא לעולם לא נכנס לכנסייה וזועק, "אני אמחה את כולכם! אקלל אתכם ואטיל עליכם ייסורים!" הוא פשוט מבצע את עבודתו ועוזב כאשר עבודתו מסתיימת. הכמרים הדתיים שמרפאים חולים ומגרשים שדים, מטיפים לאחרים מהבימה, נושאים נאומים ארוכים וגאוותניים, ודנים בעניינים בלתי-מציאותיים הם יהירים עד היסוד. הם צאצאיו של הארכי-מלאך!

אחרי שאלוהים הוציא לפועל את ששת אלפי שנות עבודתו עד ימינו, הוא כבר חשף רבים ממעשיו, שהמטרה העיקרית שלהם היא להביס את השטן ולהביא ישועה לאנושות כולה. הוא מנצל את ההזדמנות הזו כדי לאפשר לכל דבר בשמיים, לכל דבר על פני האדמה, לכל דבר בימים ולכל מה שאלוהים ברא עלי אדמות לחזות בכול-יכולתו ולהיות עד לכל מעשיו. הוא מנצל את ההזדמנות שיוצרת התבוסה שהנחיל לשטן כדי לחשוף את כל מעשיו לבני האנוש ולאפשר להם להלל אותו ולשבח את חוכמתו בהבסת השטן. כל דבר על פני האדמה, בשמיים ובימים מהלל את אלוהים, משבח את כול-יכולתו, משבח את כל אחד ואחד ממעשיו וזועק את שמו הקדוש. זו הוכחה לתבוסה שהנחיל לשטן. זו הוכחה לכך שהכריע את השטן. חשוב מכך, זו הוכחה לכך שהושיע את האנושות. כל הבריאה של אלוהים מביאה לו תהילה, משבחת אותו על שהביס את אויבו ושב מנצח, ומהללת אותו כמלך המנצח הגדול. מטרתו אינה רק להביס את השטן, ולכן עבודתו נמשכת ששת אלפים שנה. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי להושיע את האנושות. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי לחשוף את כל מעשיו ואת מלוא כבודו. הוא ישיג תהילה וכל המוני המלאכים יחזו במלוא כבודו. השליחים בשמיים, בני האנוש על פני האדמה וכל מושאי הבריאה על פני האדמה יחזו בכבודו של הבורא. זו העבודה שהוא עושה. הבריאה שלו בשמים ובארץ תהיה כולה עדה לכבודו והוא ישוב מנצח לאחר שהביס את השטן לחלוטין, יאפשר לאנושות להלל אותו, ובכך ישיג ניצחון כפול בעבודתו. בסופו של דבר הוא יכבוש את האנושות כולה ויחסל את כל מי שיתנגד או יתמרד. במילים אחרות, הוא יחסל את כל אלה ששייכים לשטן. אתה עד כעת למעשים רבים כל כך של אלוהים ובכל זאת אתה עדיין מתנגד, מרדני ואינך מציית. אתה מחזיק בתוכך דברים רבים ועושה כרצונך. אתה פועל לפי התאוות וההעדפות שלך. כל זה הוא מרדנות והתנגדות. כל אמונה באלוהים למען הבשר ולמען תאוותו של האדם, כמו גם למען הדברים שהאדם אוהב, העולם והשטן - היא מטונפת. היא מתנגדת ומרדנית באופייה. כיום ישנם סוגים שונים של אמונה: אחדים מבקשים מקלט מפני אסון ואחרים מבקשים לזכות בברכות. אחדים רוצים להבין תעלומות ואחרים מבקשים להם כסף. כל אלה הן צורות של התנגדות וכולן חילול הקודש! האין האמירה שאדם מתנגד או מתמרד מתייחסת להתנהגויות כאלה? אנשים רבים בימינו רוטנים, מתלוננים או חורצים משפט. כל אלה הם דברים שנעשים על ידי הרשעים. אלה דוגמאות להתנגדות ולמרדנות אנושיות. אנשים כאלה נשלטים על ידי השטן ונכבשו על-ידיו. אלוהים זוכה באלה שנשמעים לו לחלוטין. אלה בני אדם שהושחתו על ידי השטן אך נושעו ונכבשו על ידי עבודתו הנוכחית של אלוהים, בני אדם שחוו תלאות ואשר, בסופו של דבר, נפלו לחלוטין בנחלתו של אלוהים, בני אדם שאינם חיים עוד בתחומו של השטן, שהשתחררו מחוסר הצדק ואשר מוכנים להביא לידי ביטוי את הקדושה – כאלה הם הקדושים ביותר מקרב בני האדם. הם אכן הקדושים. אם הפעולות הנוכחיות שלך אינן עולות בקנה אחד אפילו עם חלק אחד מדרישותיו של אלוהים, אתה תסולק. לא ניתן להפריך זאת. הכול תלוי במה שקורה עכשיו. אף על פי שגורלך נקבע מראש ונבחרת, מעשיך כיום עדיין יקבעו את גורלך. אם אינך יכול לעמוד בקצב כעת, אתה תסולק. אם אינך יכול לעמוד בקצב עכשיו, איך תעמוד בקצב אחר כך? נס גדול כזה הופיע בפניך ועדיין אינך מאמין. כיצד, אפוא, תאמין באלוהים מאוחר יותר, כאשר הוא יסיים את עבודתו ולא יעשה עוד עבודה כזו? אז יהיה זה בלתי אפשרי אף יותר עבורך להיות חסיד שלו! מאוחר יותר, אלוהים יסתמך על הגישה שלך, על הידע שלך ביחס לעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם ועל חוויותיך, כדי לקבוע אם אתה חוטא או צדיק או כדי לקבוע אם תובא לידי שלמות או תסולק. עליך לראות נכוחה כעת. רוח הקודש פועלת כך: היא קובעת את גורלך על פי ההתנהגות שלך כיום. מי מדבר את הדברים של היום הזה? מי עושה את העבודה של היום הזה? מי מחליט שתסולק ביום הזה? מי מחליט להביא אותך לידי שלמות? האין זה מה שאני עצמי עושה? אני האחד שמדבר את הדברים האלה. אני זה שמוציא לפועל עבודה כזו. קללות, ייסורים ושיפוט של בני אדם הם כולם חלק מעבודתי. בסופו של דבר, זו תהיה החלטה שלי לסלק אותך. כל הדברים האלה הם העסק שלי! הפיכתך למושלם היא העסק שלי וגם מתן אפשרות לך ליהנות מברכות הוא העסק שלי. זו כל העבודה שאני עושה. גורלך לא נקבע מראש על ידי יהוה. הוא נקבע על ידי האל כיום. הוא נקבע ברגע זה. הוא לא נקבע אי-אז לפני שהעולם נברא. אנשים אבסורדיים אחדים אומרים, "אולי משהו לא בסדר בעיניים שלך ואינך רואה אותי כמו שאתה צריך לראות. בסופו של דבר, אתה תראה בדיוק מה רוח האל חושפת!" בתחילה, ישוע בחר ביהודה כתלמידו. אנשים שואלים: "איך הוא היה יכול היה לבחור בתלמיד שיבגוד בו?" בתחילה, לא הייתה ליהודה כל כוונה לבגוד בישוע. זה פשוט קרה מאוחר יותר. באותה עת, ישוע ראה את יהודה בעין יפה. הוא גרם לאיש להיות חסידו ועשה אותו אחראי על העניינים הכספיים שלהם. אילו ישוע היה יודע שיהודה ימעל בכספים, הוא לעולם לא היה מותיר אותו כאחראי על עניינים כאלה. ניתן לומר שבתחילה ישוע לא ידע שהאיש הזה נוכל ורמאי או שהוא ירמה את אחיו ואחיותיו. מאוחר יותר, לאחר שיהודה היה חסידו של ישוע במשך זמן מה, ישוע ראה אותו משדל את אחיו ואחיותיו ואת אלוהים. אנשים גם גילו שליהודה היה הרגל לקחת כסף משקיק הכסף והם סיפרו לישוע על כך. רק אז ישוע נעשה מודע לכל מה שקורה. מאחר שישוע היה אמור לבצע את עבודת הצליבה והיה זקוק למישהו שיבגוד בו ומאחר שיהודה היה במקרה האדם הנכון למלא את התפקיד הזה, ישוע אמר, "אחד מאיתנו יבגוד בי. בר האנוש ישתמש בבגידה זו כדי להיצלב ומקץ שלושה ימים הוא יקום לתחייה." באותה עת, ישוע לא בחר למעשה את יהודה כדי שיבגוד בו. להיפך, הוא קיווה שיהודה יהיה תלמיד נאמן. שלא כצפוי, יהודה התגלה כמנוון ורודף בצע שבגד באדוננו ולכן ישוע השתמש במצב זה כדי לבחור את יהודה לעבודה זו. לו כל שנים-עשר תלמידיו של ישוע היו נאמנים ולא היה ביניהם איש כמו יהודה, אזי האדם שיבגוד בישוע היה בסופו של דבר מישהו שלא נמנה על תלמידיו. אבל במקרה היה אז מישהו מבין התלמידים שנהנה לקבל שוחד: יהודה. לכן ישוע השתמש באיש הזה כדי להשלים את עבודתו. כמה פשוט זה היה! ישוע לא קבע זאת מראש בתחילת עבודתו. הוא קיבל את ההחלטה הזו רק ברגע שהדברים הגיעו לנקודה מסוימת. זו הייתה החלטתו של ישוע, כלומר, זו הייתה החלטה של רוח האל עצמה. בתחילה, ישוע הוא שבחר ביהודה. כאשר יהודה בגד בישוע אחר כך, זה היה דבר שרוח הקודש עשתה כדי לשרת את מטרותיה. זו הייתה עבודתה של רוח הקודש שבוצעה באותה עת. כאשר ישוע בחר ביהודה, לא היה לו מושג שיהודה יבגוד בו. הוא רק ידע שהאיש הוא יהודה איש קריות. גם גורלכם נקבע על פי רמת הציות שלכם כיום ועל פי רמת הצמיחה של חייכם ולא על פי תפיסה אנושית כלשהי שגורלך נקבע מראש עם בריאת העולם. אתה חייב לתפוס את הדברים האלה בצורה ברורה. דבר מהעבודה הזו לא נעשה כפי שאתה מדמיין.