לגבי כתבי הקודש (1)

כיצד יש לגשת אל כתבי הקודש בנוגע לאמונה באלוהים? זוהי שאלה עקרונית. מדוע אנחנו דנים בשאלה הזאת? משום שבעתיד, אתם תפיצו את הבשורה ותרחיבו את העבודה של עידן המלכות, ואין די בכך שתהיו מסוגלים לדבר על עבודתו של אלוהים כיום. כדי להרחיב את עבודתו, חשוב יותר שתוכלו ליישב את התפיסות הדתיות הישנות ואת אמצעי האמונה הישנה של בני האדם ולשכנע אותם לחלוטין – ורכישת יכולת כזו נוגעת לכתבי הקודש. במשך שנים רבות, אמצעי האמונה המסורתי של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) היה קריאה בכתבי הקודש, אמונה שנטישת כתבי הקודש אינה אמונה באדוננו, שנטישת כתבי הקודש היא סטייה ממוסכמות וכפירה, ושאפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש. כלומר, אם אתם מאמינים באדוננו, אתם חייבים לקרוא בכתבי הקודש, ומחוץ לכתבי הקודש אסור לכם לעבוד אף ספר שאינו נוגע לכתבי הקודש. אם תעשו זאת, תבגדו באלוהים. מאז תחילת קיומם של כתבי הקודש, אמונת בני האדם באדוננו הייתה אמונה בכתבי הקודש. במקום לומר שבני אדם מאמינים באדוננו, מוטב לומר שהם מאמינים בכתבי הקודש. במקום לומר שהם התחילו לקרוא בכתבי הקודש, מוטב לומר שהם התחילו להאמין בכתבי הקודש. במקום לומר שהם חזרו אל אדוננו, מוטב יהיה לומר שהם חזרו אל כתבי הקודש. על כן, בני האדם עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים, כאילו הם נשמת אפם, וכאילו לו איבדו אותם, הם היו מאבדים את חייהם. בני האדם חושבים שכתבי הקודש נעלים בדיוק כמו אלוהים, ויש אפילו כאלה שחושבים שהם נעלים יותר מאלוהים. אם אין לבני האדם את עבודתה של רוח הקודש, אם הם אינם יכולים להרגיש את אלוהים, הם יכולים להמשיך לחיות, אבל ברגע שהם מאבדים את כתבי הקודש או את הפרקים הידועים והאימרות הידועות מכתבי הקודש, הם כאילו איבדו את חייהם. לכן, ברגע שבני האדם מאמינים באדוננו, הם מתחילים לקרוא בכתבי הקודש וללמוד את כתבי הקודש בעל-פה, וככל שהם מסוגלים ללמוד בעל-פה קטעים רבים יותר מכתבי הקודש, כך הם מוכיחים יותר שהם אוהבים את אדוננו ושאמונתם רבה. בני האדם שקראו בכתבי הקודש ויכולים לספר עליהם לאחרים הם כולם אחים ואחיות טובים. במשך כל השנים האלה, אמונתם של בני האדם ונאמנותם לאדוננו נמדדו על פי הבנתם את כתבי הקודש. מרבית בני האדם פשוט אינם מבינים מדוע הם צריכים להאמין באלוהים, אינם יודעים איך להאמין באלוהים, ואינם עושים דבר מלבד לתור בעיוורון אחר רמזים לפיענוח הפרקים מכתבי הקודש. בני אדם מעולם לא עסקו בכיוון עבודתה של רוח הקודש. לכל אורך הדרך, הם לא עשו דבר מלבד ללמוד ולחקור את כתבי הקודש באופן נואש, ואיש מעולם לא מצא עבודה חדשה יותר של רוח הקודש מחוץ לכתבי הקודש. איש מעולם לא נפרד מכתבי הקודש ואיש מעולם גם לא העז לעשות כן. בני האדם למדו את כתבי הקודש כל השנים הללו, הם העלו הסברים רבים כל כך והשקיעו מאמץ רב כל כך. יש להם גם חילוקי דעות רבים בנוגע לכתבי הקודש, והם מתפלמסים עליהם עד אין קץ, כך שכיום נוצרו יותר מאלפיים פלגים דתיים שונים. כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש הסברים מיוחדים כלשהם או תעלומות עמוקות יותר. הם רוצים לחקור את כתבי הקודש ולמצוא בהם את הרקע לעבודתו של יהוה בעם ישראל, או את הרקע לעבודתו של ישוע ביהודה, או תעלומות נוספות שאיש מלבדם אינו מכיר. גישתם של בני האדם לכתבי הקודש היא גישה של אובססיה ושל אמונה, ואיש אינו יכול להבין לגמרי את הסיפור הפנימי או את המהות של כתבי הקודש. כך שכיום, יש לבני האדם עדיין תחושת פליאה בל-תתואר בכל הנוגע לכתבי הקודש, והם אף אובססיביים כלפיהם עוד יותר ומאמינים בהם עוד יותר. כיום, כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש את הנבואות על אחרית הימים, ולגלות מכתבי הקודש איזו עבודה אלוהים עושה באחרית הימים ומהם האותות לאחרית הימים. על כן, הם עובדים את כתבי הקודש בלהט רב יותר, וככל שאחרית הימים קרבה, כך הם מקבלים את הנבואות שבכתבי הקודש ביתר עיוורון, ובייחוד את אלה אודות אחרית הימים. עם אמונה עיוורת כזו בכתבי הקודש וכזה אמון בכתבי הקודש, הם אינם משתוקקים כלל לחפש את עבודתה של רוח הקודש. בתפיסותיהם של בני האדם, הם חושבים שרק כתבי הקודש יכולים להביא לעבודתה של רוח הקודש, שרק בכתבי הקודש ניתן למצוא את עקבותיו של אלוהים, שרק בכתבי הקודש מסתתרות התעלומות של עבודתו של אלוהים. רק כתבי הקודש – ולא אף ספר אחר או אף אדם אחר – יכולים להבהיר הכול על אלוהים ועל מכלול עבודתו. כתבי הקודש יכולים להביא את עבודת השמיים לארץ, וכתבי הקודש יכולים גם לפתוח וגם לחתום את העידנים. משום התפיסות האלה, אין לבני האדם כל נטייה לחפש את עבודתה של רוח הקודש. לכן, אין זה משנה עד כמה כתבי הקודש עזרו לבני האדם בעבר, הם הפכו למכשול לעבודה הנוכחית של אלוהים. ללא כתבי הקודש, בני האדם יכולים לחפש את עקבותיו של אלוהים במקום אחר. אך כיום, עקבותיו של אלוהים מוגבלים על ידי כתבי הקודש, והרחבת עבודתו הנוכחית נעשתה קשה כפליים והייתה למאבק ללא סוף. כל זאת בשל הפרקים הידועים והאמרות הידועות מכתבי הקודש ובשל הנבואות השונות בכתבי הקודש. במחשבתם של בני האדם, כתבי הקודש הפכו לאלילים, הם הפכו לחידה במוחם, ובני האדם פשוט אינם מסוגלים להאמין שאלוהים יכול לעבוד מחוץ לכתבי הקודש. הם אינם מסוגלים להאמין שבני אדם יכולים למצוא את אלוהים מחוץ לכתבי הקודש, קל וחומר שהם אינם מסוגלים להאמין שאלוהים יכול להיפרד מכתבי הקודש במהלך עבודתו הסופית ולהתחיל מחדש. זו מחשבה שלא עולה בדעתם של בני האדם. הם אינם יכולים להאמין בכך והם גם אינם יכולים לדמיין זאת. כתבי הקודש הפכו למכשול גדול בפני קבלתם של בני האדם את העבודה החדשה של אלוהים, והם מקשים על הרחבת העבודה החדשה הזו על ידי אלוהים. לפיכך, אם לא תבינו את הסיפור הפנימי של כתבי הקודש, לא תוכלו להפיץ בהצלחה את הבשורה ולא תוכלו לשאת עדות על העבודה החדשה. על אף שכיום, אינכם קוראים את כתבי הקודש, אתם בכל זאת מגלים כלפיהם חיבה עמוקה. כלומר, ייתכן שאינכם אוחזים את כתבי הקודש בידיכם, אך רבות מהתפיסות שלכם נובעות מהם. אינכם מבינים את מקורותיהם של כתבי הקודש או את הסיפור הפנימי אודות שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. על אף שאינכם מרבים לקרוא את כתבי הקודש, עליכם להבין אותם ועליכם לרכוש ידע נכון על כתבי הקודש. רק כך תוכלו לדעת מהי תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים. אתם תשתמשו בדברים האלה כדי לשכנע בני אדם, כדי לגרום להם להכיר בכך שהזרם הזה הוא הדרך האמיתית, כדי לגרום להם להכיר בכך שהנתיב שאתם צועדים בו כיום הוא נתיב האמת, ושרוח הקודש היא שמכוונת אותו, ושום בן-אנוש לא ייסד אותו.

לאחר שאלוהים עשה את העבודה של עידן החוק, התנ"ך נוצר, ואז בני האדם החלו לקרוא את כתבי הקודש. לאחר שישוע הגיע, הוא עשה את העבודה של עידן החסד ותלמידיו כתבו את הברית החדשה. כך נוצרו התנ"ך והברית החדשה של כתבי הקודש, ועד היום, כל המאמינים באלוהים קוראים בכתבי הקודש. כתבי הקודש הם ספר היסטוריה. הם כוללים, כמובן, גם כמה חזונות של נביאים, והחזונות האלה אינם היסטוריה בשום אופן. כתבי הקודש כוללים כמה חלקים – אין בהם רק נבואה, רק את עבודתו של יהוה, או רק את איגרות פאולוס. עליך לדעת כמה חלקים כלולים בכתבי הקודש: התנ"ך כולל את בראשית, שמות... וישנם גם ספרי הנבואה שנכתבו על ידי הנביאים. ספרי התנ"ך נחתמים בספר מלאכי. התנ"ך מתעד את העבודה בעידן החוק, שאותה הוביל יהוה. החל מספר בראשית וכלה בספר מלאכי, זהו תיעוד מקיף של כל העבודה בעידן החוק. כלומר התנ"ך מתעד את כל מה שחוו בני האדם שיהוה הנחה בעידן החוק. במהלך עידן החוק של התנ"ך, יהוה רומם נביאים רבים שנשאו נבואות למענו. הם נתנו הוראות לשבטים וללאומים רבים וחזו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות. יהוה העניק לאותם בני אדם שרומם את רוח הנבואה: הם היו מסוגלים לראות את החזונות מיהוה ולשמוע את קולו, וכך הוא העניק להם השראה לכתוב נבואות. העבודה שהם עשו הייתה ביטוי קולו של יהוה, ביטוי לנבואה של יהוה, ועבודתו של יהוה באותה עת הייתה פשוט לכוון את בני האדם האלה באמצעות רוח האל. הוא לא התגלם כבשר ודם, ובני האדם לא ראו את פניו כלל. לפיכך, הוא רומם נביאים רבים כדי לעשות את עבודתו, ונתן להם אורים ותומים שהם העבירו לכל שבט ולכל קהילה בעם ישראל. עבודתם הייתה לבטא דברי נבואה, ומקצתם כתבו את ההוראות שיהוה נתן להם כדי להראותן לאחרים. יהוה רומם את בני האדם האלה כדי שהם יישאו נבואות, כדי שהם יחזו את העבודה העתידית או את העבודה שנותרה להיעשות באותה עת, על מנת שבני האדם יוכלו לחזות במופלאותו ובחוכמתו של יהוה. ספרי הנבואה האלה היו שונים למדי מהספרים האחרים של כתבי הקודש. הם מורכבים מדברים שאמרו או כתבו בני האדם שקיבלו את רוח הנבואה – בני האדם שנחשפו לחזונות או לקול מיהוה. מלבד ספרי הנבואה, כל שאר התנ"ך הוא תיעוד שכתבו בני אדם לאחר שיהוה סיים את עבודתו. אי-אפשר להתייחס לספרים האלה כמו אל החזונות שנשאו הנביאים שיהוה רומם, כשם שאי-אפשר להשוות בין ספר בראשית וספר שמות לבין ספר ישעיהו או ספר דניאל. הנבואות נישאו לפני שהעבודה בוצעה. לעומת זאת, הספרים האחרים נכתבו לאחר שהיא הושלמה, שזה מה שבני האדם היו מסוגלים לעשות. יהוה נתן השראה לנביאי העת ההיא והם נשאו נבואות אחדות, אמרו דברים רבים וניבאו על עידן החסד וכן על חורבן העולם באחרית הימים – העבודה שיהוה תכנן לעשות. כל שאר הספרים מתעדים את העבודה שיהוה עשה בעם ישראל. לפיכך, כשאתם קוראים את כתבי הקודש, אתם בעיקר קוראים על מה שיהוה עשה בישראל. התנ"ך בעיקר מתעד את עבודתו של יהוה כשהוא הנחה את עם ישראל, ואת השימוש שלו במשה להוצאת בני ישראל ממצרים. הוא חילץ אותם מכבלי פרעה והביא אותם אל המדבר, ולאחר מכן הם נכנסו לכנען, וכל מה שבא לאחר מכן היה חייהם בכנען. כל השאר הוא תיעוד של עבודתו של יהוה ברחבי עם ישראל. כל מה שמתועד בתנ"ך הוא עבודתו של יהוה בעם ישראל – העבודה שיהוה עשה בארץ שבה הוא ברא את אדם ואת חוה. מאז שאלוהים החל באופן רשמי להנהיג את בני האדם עלי אדמות אחרי נח, כל מה שמתועד בתנ"ך הוא העבודה בעם ישראל. ומדוע לא מתועדת כל עבודה מחוץ לעם ישראל? משום שארץ ישראל היא ערש האנושות. בראשית, לא היו ארצות אחרות מלבד ארץ ישראל, ויהוה לא עבד באף מקום אחר. משום כך, מה שמתועד בתנ"ך הוא רק העבודה של אלוהים בעם ישראל באותה עת. הדברים שאמרו הנביאים, ישעיהו, דניאל, ירמיהו ויחזקאל... דבריהם חוזים את עבודתו האחרת של אלוהים על פני האדמה. הם חוזים את עבודתו של יהוה אלוהים עצמו. כל זה בא מאלוהים, זו הייתה עבודתה של רוח הקודש. וחוץ מהספרים האלה של הנביאים, כל השאר הוא תיעוד של האופן שבו בני האדם חוו את עבודתו של יהוה בזמן ההוא.

עבודת הבריאה התרחשה לפני שהייתה אנושות, אך ספר בראשית בא רק לאחר שהייתה אנושות. הוא היה ספר שמשה כתב בעידן החוק. הדבר דומה לאופן שבו הדברים מתרחשים אצלכם כיום: לאחר שדברים קורים, אתם כותבים אותם כדי להראותם לבני אדם בעתיד. עבור בני האדם בעתיד, הדברים שתיעדתם הם דברים שהתרחשו בימים עברו – הם אינם אלא היסטוריה. הדברים שמתועדים בתנ"ך הם עבודתו של יהוה בישראל, ומה שמתועד בברית החדשה הוא עבודתו של ישוע במהלך עידן החסד. הם מתעדים את העבודה שאלוהים עשה בשני עידנים שונים. התנ"ך מתעד את עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק, ולפיכך, התנ"ך הוא ספר היסטורי, ואילו הברית החדשה היא תוצר של העבודה בעידן החסד. כשהתחילה העבודה החדשה, גם הברית החדשה הפכה לבלתי-מעודכנת, לכן גם הברית החדשה היא ספר היסטורי. מובן שהברית החדשה אינה שיטתית כמו התנ"ך, והיא גם אינה מתעדת דברים רבים כל כך. כל הדברים הרבים שאמר יהוה מתועדים בתנ"ך של כתבי הקודש. לעומת זאת, רק חלק מדבריו של ישוע מתועדים בארבעת ספרי הבשורה. מובן שגם ישוע עשה עבודה רבה, אך היא לא תועדה בפרטי פרטים. הסיבה לכך שפחות מתועד בברית החדשה היא כמות העבודה שישוע עשה. כמות עבודתו במשך שלוש שנים וחצי על פני האדמה וכמות עבודתם של השליחים היו מעטות בהשוואה לכמות עבודתו של יהוה. לפיכך, ישנם פחות ספרים בברית החדשה בהשוואה לתנ"ך.

אילו מין ספרים הם כתבי הקודש? התנ"ך הוא עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק. התנ"ך מתעד את כל עבודתו של יהוה במהלך עידן החוק ואת עבודת הבריאה שלו. התנ"ך כולו מתעד את העבודה שעשה יהוה, והוא נחתם בתיעוד עבודתו של יהוה בספר מלאכי. התנ"ך מתעד שתי עבודות שאלוהים עשה: האחת היא עבודת הבריאה והשנייה היא קביעת החוק. שתיהן היו עבודות שעשה יהוה. עידן החוק מייצג את העבודה תחת השם יהוה אלוהים. זהו מכלול העבודה שבוצעה בעיקר תחת השם יהוה. לפיכך, התנ"ך מתעד את עבודתו של יהוה, והברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע, עבודה שבוצעה בעיקר תחת השם ישוע. החשיבות של שמו של ישוע ושל העבודה שהוא עשה מתועדת ברובה בברית החדשה. במהלך עידן החוק של התנ"ך, יהוה בנה את בית המקדש ואת המזבח בארץ ישראל. הוא הנחה את חייהם של בני ישראל על פני האדמה, והוכיח שהם העם הנבחר שלו, קבוצת בני האדם הראשונה שהוא בחר על פני האדמה, קבוצה כלבבו, הקבוצה הראשונה שהוא הוביל באופן אישי. שנים עשר השבטים של ישראל היו נבחריו הראשונים של יהוה, ולכן הוא תמיד עבד בקרבם, עד שעבודתו של יהוה של עידן החוק הגיעה לסופה. שלב העבודה השני היה העבודה של עידן החסד של הברית החדשה, והוא התבצע בקרב היהודים, באחד משנים עשר השבטים של ישראל. הסיבה לכך שהיקף העבודה הזו היה קטן יותר היא שישוע היה אלוהים שהתגלם כבשר ודם. ישוע עבד רק ברחבי ארץ יהודה, והוא עשה עבודה רק במשך שלוש שנים וחצי. לפיכך, המתועד בברית החדשה אינו יכול לעלות על כמות העבודה המתועדת בתנ"ך. עבודתו של ישוע בעידן החסד מתועדת בעיקר בארבעת ספרי הבשורה. הנתיב שבו צעדו בני האדם בעידן החסד היה נתיב של שינויים שטחיים מאוד בטבע חייהם, ורובם מתועדים באיגרות. האיגרות מראות איך רוח הקודש עבדה באותה עת. (כמובן, בלי קשר לשאלה אם הוטלו על פאולוס ייסורים או אם הוא הוכה בפורענות, העבודה שהוא עשה הייתה בהכוונתה של רוח הקודש. הוא שימש את רוח הקודש באותה עת. גם פטרוס שימש את רוח הקודש, אך הוא לא עשה עבודה רבה כמו פאולוס. אף על פי שהעבודה של פאולוס כללה את טומאת האדם, מהאיגרות שכתב פאולוס, ניתן לראות כיצד רוח הקודש עבדה באותה עת. הדרך של פאולוס הייתה הדרך הנכונה, היא הייתה טובה, והיא הייתה הדרך של רוח הקודש).

אם ברצונך לראות את העבודה של עידן החוק ולראות כיצד בני ישראל צעדו בדרכו של יהוה, עליך לקרוא את התנ"ך. אם ברצונך להבין את העבודה של עידן החסד, עליך לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכל לראות את העבודה של אחרית הימים? עליך לקבל את הנהגתו של אלוהים כיום ולהיווכח בעבודה של ימינו, משום שזו העבודה החדשה ואיש טרם תיעד אותה בכתבי הקודש. כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם ובחר נבחרים אחרים בסין. אלוהים עובד בבני האדם האלה. הוא ממשיך את עבודתו על פני האדמה, וממשיך את העבודה של עידן החסד. העבודה של ימינו היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר – זו עבודתו הנוכחית של אלוהים על פני האדמה. לפיכך, עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר איננה היסטוריה, משום שההווה הוא ההווה, והוא טרם הפך לעבר. בני האדם אינם יודעים שאלוהים עשה עבודה אדירה יותר וחדשה יותר על פני האדמה ומחוץ לעם ישראל, שהיא כבר חרגה מהתחום של עם ישראל ומחזונות הנביאים. הם אינם יודעים שזו עבודה חדשה ומופלאה החורגת מהנבואות, עבודה חדשה מעבר לעם ישראל, ועבודה שבני האדם אינם יכולים לתפוס או להעלות על דעתם. איך ייתכן שכתבי הקודש יכילו תיעוד מפורש של עבודה כזו? מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של ימינו בלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש ההוא את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של ימינו איננה היסטוריה, ולכן, אם אתה רוצה לצעוד בנתיב החדש של ימינו, עליך להיפרד מכתבי הקודש, ועליך להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. רק אז תוכל לצעוד בנתיב החדש כראוי, ורק אז תוכל להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה. עליך להבין מדוע אתה מתבקש כיום לא לקרוא את כתבי הקודש, מדוע ישנה עבודה אחרת נפרדת מכתבי הקודש, מדוע אלוהים אינו מחפש נוהג חדש יותר ומפורט יותר בכתבי הקודש ומדוע ישנה, במקום זאת, עבודה אדירה יותר מחוץ לכתבי הקודש. זה כל מה שעליך להבין. עליך להכיר את ההבדל בין העבודה הישנה לבין העבודה החדשה, ולמרות שאינך קורא את כתבי הקודש, עליך להיות מסוגל לנתח אותם. אם לא תעשה זאת, עדיין תעבוד את כתבי הקודש ויהיה לך קשה להיווכח בעבודה החדשה ולעבור שינויים חדשים. מכיוון שיש דרך נעלה יותר, לשם מה ללמוד את הדרך הנחותה והמיושנת ההיא? מכיוון שיש אמירות חדשות ועבודה חדשה, למה לחיות בתיעוד היסטורי ישן? האמירות החדשות יכולות לקיים אותך, מה שמוכיח שזו העבודה החדשה. התיעוד הישן אינו יכול להשביע אותך או למלא את הצרכים הנוכחיים שלך, מה שמוכיח שהוא היסטוריה ולא העבודה של כאן ועכשיו. הדרך הנעלה ביותר היא העבודה החדשה ביותר. ולנוכח העבודה החדשה, אין זה משנה עד כמה נעלה הייתה דרך העבר, היא עדיין תולדות מחשבותיהם של בני האדם, ואין זה משנה מה ערכה כספר עיון, היא עדיין הדרך הישנה. אפילו שהדרך הישנה מתועדת ב"ספר הקדוש", היא היסטוריה. אפילו שהדרך החדשה אינה מתועדת ב"ספר הקדוש", היא הדרך של כאן ועכשיו. דרך זו יכולה להושיע אותך, הדרך זו יכולה לשנות אותך, משום שזו עבודתה של רוח הקודש.

עליך להבין את כתבי הקודש – העבודה הזו הכרחית ביותר! כיום, אינך צריך לקרוא את כתבי הקודש כי אין בהם שום דבר חדש. הם כולם ישנים. כתבי הקודש הם ספרים היסטוריים, ולו אכלת ושתית את התנ"ך במהלך עידן החסד – לו הנהגת במהלך עידן החסד את מה שנדרש בתקופת התנ"ך – ישוע היה דוחה אותך ומגנה אותך. אם היית מחיל את התנ"ך על עבודתו של ישוע, היית משתייך לפרושים. אם תאחד כיום את התנ"ך ואת הברית החדשה ותאכל ותשתה אותם ותנהיג אותם, אזי אלוהים של ימינו יגנה אותך. אתה תשתרך מאחורי עבודתה של רוח הקודש כיום! אם תאכל ותשתה את התנ"ך ואת הברית החדשה, אזי תהיה מחוץ לזרם של רוח הקודש! בזמנו של ישוע, ישוע הוביל את היהודים ואת כל חסידיו לפי העבודה שרוח הקודש עשתה בו באותה עת. הוא לא השתמש בכתבי הקודש כבסיס למעשיו, אלא דיבר על פי עבודתו. הוא התעלם ממה שנכתב בכתבי הקודש והוא לא חיפש בכתבי הקודש נתיב להובלת חסידיו. מהרגע שהחל לעבוד, הוא הפיץ את דרך ההכאה על חטא – ביטוי שאינו מוזכר כלל בנבואות התנ"ך. לא זו בלבד שהוא לא פעל לפי כתבי הקודש, אלא שהוא גם צעד בנתיב חדש ועשה עבודה חדשה. הוא מעולם לא התייחס לכתבי הקודש בהטפותיו. במהלך עידן החוק, איש לא היה מסוגל לעשות את הניסים שהוא עשה – לרפא חולים ולגרש שדים. כך היו גם עבודתו, תורתו, והסמכות והעוצמה של דבריו נעלים מאלה של אדם כלשהו בעידן החוק. ישוע פשוט עשה את עבודתו החדשה. אפילו שאנשים רבים גינו אותו על סמך כתבי הקודש, ואפילו השתמשו בתנ"ך כדי לצלוב אותו, עבודתו התעלתה על התנ"ך. אלמלא כן, מדוע בני האדם צלבו אותו? האם הם עשו זאת משום שהתנ"ך לא הזכיר כלל את תורתו ואת יכולתו לרפא חולים ולגרש שדים? מטרת עבודתו הייתה לפתוח נתיב חדש, ולא לקרוא במכוון תיגר על כתבי הקודש, או לבטל במכוון את התנ"ך. הוא בסך הכול בא כדי לבצע את כהונתו, להביא את העבודה החדשה לבני האדם שייחלו לו וחיפשו אותו. הוא לא בא כדי להסביר את התנ"ך או לתמוך בעבודתו של התנ"ך. מטרת עבודתו לא הייתה לאפשר לעידן החוק להמשיך להתפתח, משום שעבודתו לא התייחסה לאפשרות שהיא מושתתת על כתבי הקודש. ישוע בסך הכול בא כדי לעשות את העבודה שהיה עליו לעשות. לפיכך, הוא לא הסביר את נבואות התנ"ך ולא עבד על פי הדברים של עידן החוק של התנ"ך. הוא התעלם ממה שנכתב בתנ"ך. לא היה לו אכפת אם עבודתו עלתה בקנה אחד עם התנ"ך, ולא היה לו אכפת מה אנשים אחרים ידעו על עבודתו או כיצד הם מגנים אותה. הוא בסך הכול המשיך לעשות את העבודה שהיה עליו לעשות, אפילו שבני אדם רבים השתמשו בחזונות הנביאים של התנ"ך כדי לגנות אותו. בעיני האנשים, עבודתו הייתה חסרת בסיס, וחלקים רבים ממנה סתרו את התיעוד של התנ"ך. האין זו טעות אנוש? האם יש להחיל דוקטרינות על עבודתו של אלוהים? והאם אלוהים חייב לעבוד על פי חזון הנביאים? אחרי הכול, מה נעלה יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להתנתק מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לשמור את השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה אינם קיימים במצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את הדוקטרינות האלה? עליך לדעת מה קדם למה, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?

העבודה שישוע עשה בתקופת הברית החדשה החלה עבודה חדשה: הוא לא עבד על פי עבודת התנ"ך ולא החיל את דברי יהוה מהתנ"ך. הוא עשה את עבודתו שלו ועשה עבודה חדשה יותר, עבודה נעלה יותר מהחוק. לכן, הוא אמר: "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם". לפיכך, בהתאם למה שהוא השיג, הוא הפר דוקטרינות רבות. כשהוא לקח את תלמידיו לשדות התבואה באותה שבת, הם ליקטו שיבולים ואכלו אותן. הוא לא שמר את השבת, והוא אמר "בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת." לפי חוקיהם של בני ישראל באותה עת, מי שלא שמר את השבת היה נסקל למוות. לעומת זאת, ישוע לא נכנס לבית המקדש וגם לא שמר את השבת, ועבודתו לא נעשתה בידי יהוה במהלך תקופת התנ"ך. לפיכך, העבודה שעשה ישוע חרגה מחוקי התנ"ך, היא הייתה נעלה ממנו ולא הסתמכה עליו. במהלך עידן החסד, ישוע לא עבד על פי חוקי התנ"ך וכבר הפר את הדוקטרינות האלה. אולם, בני ישראל דבקו באדיקות בכתבי הקודש וגינו את ישוע – זו הייתה התכחשות לעבודתו של ישוע, הלא כן? גם כיום עולם הדת דבק באדיקות בכתבי הקודש, ויש כאלה שאומרים, "כתבי הקודש הם ספרים קדושים שחייבים לקרוא אותם". אחרים אומרים, "יש לתמוך בעבודתו של אלוהים לעולם, התנ"ך הוא הברית של אלוהים עם בני ישראל ואי-אפשר לבטל אותו, ותמיד יש לשמור את השבת!" האין הם מגוחכים? מדוע ישוע לא שמר את השבת? האם הוא חטא? מי יכול להבין דברים כאלה לאשורם? אין זה משנה כיצד אנשים קוראים את כתבי הקודש, הם לא יוכלו להכיר את עבודתו של אלוהים באמצעות יכולת ההבנה שלהם. לא זו בלבד שהם לא ירכשו ידע טהור על אלוהים, אלא שגם תפיסותיכם יהפכו ליותר ויותר מבישות, עד כדי כך שהם יתחילו להתנגד לאלוהים. אלמלא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם כיום, תפיסותיהם של בני האדם היו ממיטות עליהם חורבן, והם היו מתים בייסורים שאלוהים ממיט.

קודם: חזון עבודתו של אלוהים (3)

הבא: לגבי כתבי הקודש (2)

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

פרק 11

על כל מי שנמנה על האנושות לקבל את השקפתה של רוחי ולבחון בקפידה כל מילה ומעשה שלו, ויתרה מזו, עליו להתבונן במעשיי המופלאים. איך אתם מרגישים...

עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים

כיצד רוח הקודש עובדת בתוך הכנסייה כעת? האם אתה תופס את השאלה הזאת? מהם הקשיים הגדולים ביותר של אחיך ואחיותיך? מה הכי חסר להם? נכון להיום,...

עבודה והיווכחות (3)

אלוהים הטיל דברים כה רבים על בני האנוש וכן התייחס להיווכחותם בדרכים רבות מספור. אולם מפני שאיכותם של בני האדם ירודה באופן ניכר, רבים מדברי...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה