האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם
האל התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שהאל הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, האל הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם והאל הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על האל להפוך לבשר ודם בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, כדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על האל להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם. הוא נראה כאדם רגיל וחייו הם חיי אדם רגיל וכל מי שרואה אותו לא יכול להבחין בהבדל כלשהו בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומה רבה בקרב בני האדם, למהומה כזו לא היו השפעות על התוצאות הרגילות של עבודתו. בקיצור, עבודתו של האל כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשיג תוצאות ותוצאות אלו מושגות הודות לאנושיותו הרגילה. אין כל ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של האל ובסופו של דבר, עבודתו של האל תבלע את כל התפיסות האלה. ההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאל, עולה לאין שיעור על תפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שהאל עושה בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף יצור אנושי. גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של האל יוצרים תפיסות רבות של האדם בנוגע לאל, אך בשרו ודמו של האל יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב ואף לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שהאל אינו אנושי בלבד אלא הוא אל עם קליפה של אדם ואיש אינו יכול לתהות על קנקנו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם האל הוא רק רוח שהאדם אינו יכול לראותה, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. בני האדם יכולים לתת דרור לדמיונם, לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניהם כצלמו של האל כדי להתרצות ולשמוח בו. כך בני האדם יכולים לעשות את כל מה שהאל שלהם אוהב ביותר ואת מה שאותו אל הכי רוצה שיעשו ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, בני האדם מאמינים שאף אחד אינו נאמן ומסור לאל יותר מהם ושכל השאר הם כלבים גויים שאינם נאמנים להאל. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם בהאל מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות. הם רוצים אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. אין זה אלא שהתדמיות שיש לאל בדמיונותיהם שונות, אך המהות זהה למעשה.
אמונתו חסרת הדאגות של האדם באל לא מפריעה לו והוא מאמין באל כרצונו. זו אחת מ"זכויותיו וחירויותיו של האדם", שבהן איש אינו רשאי להתערב. זאת משום שבני האדם מאמינים באל שלהם ולא באל של אף אחד אחר. האל הזה הוא רכושם הפרטי וכמעט לכל אחד ישנו רכוש פרטי כזה. בני האדם רואים ברכוש הזה אוצר יקר ערך, אך בעיני האל לא קיים דבר שפל יותר או חסר ערך יותר, מכיוון שאין ראיה ברורה יותר להתנגדות להאל מאשר הרכוש הפרטי הזה של האדם. רק בגלל עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, האל הופך לבשר ודם בעל צורה מוחשית שהאדם יכול לראות ולגעת בה. הוא אינו רוח חסרת צורה אלא בשר ודם שהאדם יכול לראות ולבוא איתם במגע. עם זאת, רוב האלים שבני האדם מאמינים בהם הם אלוהויות לא גשמיות, חסרות צורה וגם בעלות דמות לא מוגדרת. כך האל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לאויבם של רוב המאמינים באל ובדומה לכך, אלה שאינם יכולים לקבל את עובדת התגלמותו של האל כבשר ודם הפכו למתנגדיו של האל. האדם מחזיק בתפיסות, לא בשל הלך מחשבתו או מרדנותו, אלא בשל הרכוש הפרטי הזה שלו. הרכוש הזה הוא הסיבה לכך שרוב בני האדם מתים והאל המעורפל הזה, שלא ניתן לגעת בו, שלא ניתן לראותו ושאינו קיים במציאות, הוא זה שהורס את חיי האדם. האדם מאבד את חייו לא בגלל האל בהתגלמותו כבשר ודם, קל וחומר לא בגלל האל שבשמיים, אלא בגלל האל שהאדם הוגה בדמיונו. הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם ולא של האל וכל קורבנותיו וסבלותיו של האל הם למען האנושות ולא למען האל עצמו. אצל האל לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול. הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא אך ורק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלותם על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים והבשר והדם לא יכולים לשאת אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל. הם אינם יכולים לבצע אותם מעשים על-טבעיים שמבצעת רוח האל ובוודאי שלא להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות האלה עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות ובשרו ודמו של האל הם התשובה לצרכים של האנושות כולה. עבור אלה שייוושעו, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הבשר: עבודתה של רוח האל מסוגלת לכסות את התבל כולה, על פני כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של הבשר מתייחסת באופן יעיל יותר לכל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר את הבשר והדם המוחשיים של האל ולבטוח בהם יותר והם יכולים להעמיק את הכרתו את האל ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו המעשיים של האל. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין. קשה לבני תמותה לחזות אותה וקשה להם אף יותר לראותה ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות נבובים. לעומת זאת, העבודה של הבשר ודם היא רגילה מעשיות ועשירה בחוכמה ומהווה עובדה שעינו הפיזית של האדם יכולה לראותה. האדם יכול לחוות באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של האל בלי שיצטרך להסתמך על דמיונו הפורה. זהו הדיוק והערך המעשי של עבודת האל כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראותם ושהאדם מתקשה לדמיינם, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם מספקים שום משמעות ברורה. הם מספקים רק משמעות מעוררת או רחבה, אך הם אינם יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל כבשר ודם שונה מאוד: יש בה הכוונה מדויקת במילים, ויש בה כוונות ברורות ומטרות נדרשות ברורות. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, קל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה כבשר ודם וזה ההבדל העצום בינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק להיקף מוגבל ואינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר והדם. המטרות המדויקות שנדרשות מהאדם דרך עבודת הבשר והערך המעשי של הידע שמשיג האדם דרך עבודה זו עולים בהרבה על הערך המדויק והמעשי של עבודת הרוח. העבודה שערכה רב ביותר עבור האדם שהושחת היא זו שניתן לראותה ולגעת בה, שמספקת מילים מדויקות ומטרות ברורות לחתור אליהן. רק עבודה מעשית והכוונה בעת הנכונה מתאימות לטעמו של האדם ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מטבעו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מצביונו הישן, המושחת והמסואב. אף שהרוח היא המהות הטבעית של האל, האל יכול לבצע עבודה כזו אך ורק כבשר ודם. אילו עבדה הרוח לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זו האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של האל משום הבשר והדם האלה, כשהאל ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו להיות אויביו, אלא, להיפך, יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שהאל כבש אותם, לעדים התואמים להאל ושלא ניתן להפרידם ממנו. האל יגרום לאדם להכיר את חשיבותה של עבודתו כבשר ודם לאדם והאדם יכיר את חשיבותם של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא יכיר את ערכו המעשי של האל בהקשר עם צמיחת חיי האדם ויתרה מזאת, הוא יידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם לא יחפוץ להיפרד ממנו. אף שהתגלמותו של האל כבשר ודם שונה מאוד מזהותו וממעמדו של האל ונדמה לאדם שהיא לא עולה בקנה אחד עם מעמדו הממשי של האל, הבשר והדם האלה, שאינם ניחנים בצלמו האמיתי של האל או בזהותו האמיתית של האל, יכולים לבצע את העבודה שרוחו של האל אינה יכולה לעשות באופן ישיר. כאלה הם המשמעות והערך האמיתיים של התגלמותו של האל ואלה הם המשמעות והערך שהאדם אינו מסוגל להעריך ולהכיר בהם. אף שכל האנושות רוחשת כבוד לרוח האל ומזלזלת בבשרו ובדמו של האל, בלי קשר להשקפתה ולחשיבתה, החשיבות והערך המעשיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר מתייחס רק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג להופעת האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק ריגוש או השראה וכן תחושת פלא שעבודה זו היא מסתורית ושלא ניתן לדמיין אותה ותחושה שעבודה זו כה אדירה, נשגבה ונפלאה ועם זאת, בלתי ניתנת להשגה או לרכישה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו שקיימת מחיצה בלתי נראית בין האדם לבין האל. למעשה, זו אשליה שרוח האל העניקה לאדם, משום שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין ולעולם לא יתקיימו באותו עולם ומשום שרוח האל אינה חולקת דבר עם האדם. לכן האדם אינו זקוק לרוח האל, משום שרוח האל אינה מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה ביותר. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות מעשיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שהאל הוא מעשי ורגיל, שהוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד מהאל, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות. האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו והוא אינו צריך להתבונן בו ממרחק. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו עולם כמו האדם.
עבור כל מי שחיים בבשר, שינוי צביונם מחייב חיפוש יעדים והכרת האל מחייבת ראיית המעשים המעשיים ואת פניו האמיתיים של האל. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו ורק בשר ודם רגילים ואמיתיים יכולים להגשימם. זו הסיבה לכך שהתגלמות האל כבשר ודם הכרחית וזו הסיבה לכך שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את האל, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מצביונם המושחת, ראשית עליהם להכיר את צביונם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה המיועדת. לא ניתן לחשוף, לסלק או לעקור לחלוטין את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, מעשה כזה לא יוכל לעקור דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק על-ידי החלפת הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה באל המעשי ובצלמו האמיתי של האל ועל-ידי מתן אפשרות לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ניתן להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, קל וחומר לא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומעשיותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הנגדתן למול האל בהתגלמותו כבשר ודם. ללא ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם אינן יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המעשיות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה הזאת ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. האל בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה הזאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו של האדם, הוא אינו מסוגל לבטא את המעשיות ואת הרגילות של האל. האדם יכול להכיר את האל באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות רק אם האל עובד בקרב בני האדם באופן אישי ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף בן אנוש עשוי בשר ודם אינו יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של האל אינה מסוגלת להשיג את ההשפעה הזאת. האל יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של האל אינה יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל, רק התגלמותו של האל כבשר ודם יכולים לעשות זאת. הבשר הזה הוא הן אדם והן האל. הוא אדם שניחן באנושיות רגילה וגם אל שגדוש באלוהיות. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שמושיע את האדם, הוא רוח האל וגם הבשר והדם. אין זה משנה כיצד מכנים אותו, בסופו של דבר, האל עצמו הוא שמושיע את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מהבשר והדם ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת תוך שימוש בזהותה של רוח האל אלא בזהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם אינה יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל אלא רק על ידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת עידן החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי צביונו המושחת של האדם ולא היה לה כל קשר להכרתו של האדם את האל. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לצביונו המושחת של האדם ולהכרתו את האל וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הישועה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שירעה אותה, יתמוך בה, ישקה אותה, יאכיל אותה, ישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, העוזר הנוכח של האדם וכל אלו הן הסיבות לנחיצותה של ההתגלמות, הן כיום והן בימים עברו.
האדם הושחת על ידי השטן והוא העליון מבין יצירי האל, לפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיינצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השדים. השטן הוא מושא ההשמדה של האל ואילו האדם הוא מושא ישועתו של האל. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן מעמיק מאוד והפכו לדברים שמתנגדים לאל, אף בגלוי, ומכחישים את קיומו של האל. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי ואין דבר שקשה יותר לגזום אותו או לשנותו מאשר צביונם המושחת של הבשר והדם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של האל וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של האל. כדי שניתן יהיה להושיע את האדם, יש קודם כול לכבוש אותו. זו הסיבה שהאל נענה לאתגר ועטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. האל מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם ובה-בעת מושיע את האנושות המושחתת. לפיכך, זו עבודה שמשיגה שתי מטרות בו זמנית. הוא עובד כבשר ודם ומדבר כבשר ודם ומבצע את כל עבודתו כבשר ודם כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה האל יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וישלים גם את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, האל יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשהאל ישלים את עבודתו כבשר ודם, משהביס לחלוטין את השטן וזכה לניצחון, לא יהיו לשטן הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של האל כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו והוא ינחל מפלה גמורה והאל יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם וזוהי עבודה שהאל מבצע בעצמו. העבודה הראשונית של שלושת השלבים של עבודת האל בוצעה ישירות על ידי רוח האל ולא על ידי הבשר והדם. לעומת זאת, העבודה הסופית של שלושת השלבים של עבודת האל מתבצעת על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא ישירות על ידי רוח האל. עבודת הגאולה בשלב הביניים התבצעה אף היא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. במהלך כל עבודת הניהול, העבודה החשובה ביותר היא ישועתו של האדם מהשפעת השטן. העבודה העיקרית היא לכבוש באופן מלא את האנשים שהושחתו, כך שניתן יהיה להשיב על כנו את הלב ירא-האל המקורי של מי שנכבשו, והם יוכלו להשיג חיים אנושיים רגילים, כלומר חיים רגילים של יציר בריאה. העבודה הזו קריטית והיא מהווה את עיקר עבודת הניהול. בשלושת שלביה של עבודת הישועה, השלב הראשון של עבודת עידן החוק היה מרוחק מעיקר עבודת הניהול. היא נראתה רק במידה מועטה כעבודת ישועה ולא היוותה את תחילת עבודתו של האל בהושעת האדם מהשפעתו של השטן. רוח האל עשתה את השלב הראשון בעבודה ישירות משום שעל פי חוק, האדם ידע רק לציית לחוק ולא הייתה לו אמת מעבר לכך ומשום שהעבודה בעידן החוק בקושי נגעה לשינויים בצביונו של האדם, קל וחומר שהעבודה לא נגעה לעבודת הושעת האדם מהשפעתו של השטן. באופן זה השלימה רוח האל את השלב הפשוט ביותר הזה של העבודה שלא נגע כלל לצביונו המושחת של האדם. השלב הזה בעבודה היה קשור רק במקצת לעיקר הניהול ולא היה לו קשר רב לעבודה הרשמית של ישועת האדם ולכן הוא לא חייב את האל להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו באופן אישי. העבודה שמבצעת רוח האל היא מרומזת ובלתי נתפסת, היא מטילה על האדם מורא גדול והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל אינה מתאימה לבצע ישירות את עבודת הגאולה ואינה מתאימה להעניק לאדם חיים באופן ישיר. עבור האדם, הדבר המתאים ביותר עבור האדם הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר הדבר הראוי ביותר עבור האדם הוא שהאל יהפוך לאדם שגרתי ורגיל כדי לעשות את עבודתו. לשם כך האל צריך להתגלם כבשר ודם כדי לתפוס את מקומה של רוח האל בעבודתה, ועבור האדם אין דרך הולמת יותר שבה האל יכול לעבוד. מבין שלושת שלבי העבודה האלה, הבשר והדם מבצעים שני שלבים ושני השלבים האלה הם מהלכי המפתח של עבודת הניהול. שתי ההתגלמויות משלימות זו את זו באופן מושלם. השלב הראשון בהתגלמותו של האל הניח את היסודות לשלב השני ואפשר לומר ששתי התגלמויותיו של האל יוצרות שלמות אחת ואינן סותרות זו את זו. האל בזהותו כבשר ודם מבצע את שני השלבים הללו בעבודתו, היות שהם כה חשובים לעבודת הניהול בכללותה. אפשר כמעט לומר שללא עבודתן של שתי התגלמויות האל, כל עבודת הניהול הייתה נעצרת ועבודת הושעתה של האנושות הייתה רק מילים נבובות. חשיבותה של עבודה זו מבוססת על צרכיה של האנושות, על המציאות של שחיתותה של האנושות, על חומרת מרדנותו של השטן ועל המידה שבה היא מפריעה לעבודה. העובד הנכון לביצוע העבודה נקבע לפי אופייה של העבודה שהעובד מבצע וחשיבותה. כאשר מדובר בחשיבותה של עבודה זאת ובשאלה באיזו שיטת עבודה יש לנקוט – עבודה שתבצע רוח האל ישירות, עבודה שיבצע האל בהתגלמותו או עבודה שתתבצע דרך האדם – ראשית יש לפסול את העבודה דרך האדם ובהתבסס על אופייה של העבודה ועל אופייה של עבודת רוח האל לעומת העבודה של הבשר והדם, ההכרעה הסופית היא שהעבודה הנעשית כבשר ודם מיטיבה יותר עם האדם בהשוואה לעבודה שרוח האל מבצעת ישירות וכי הראשונה מציעה יתרונות רבים יותר. זו הייתה מחשבתו של האל כאשר החליט אם יש לעשות את העבודה כרוח או כבשר ודם. לכל שלב בעבודה יש חשיבות ובסיס. אלה אינם דמיונות בעלמא והם אינם מתבצעים באופן שרירותי – יש בהם חוכמה מסוימת. כזו היא האמת מאחורי כל עבודת האל. בייחוד בעבודה כה אדירה, כמו עבודתו של האל בהתגלמותו באופן אישי כבשר ודם בקרב בני האדם, יש חלק גדול אף יותר מתוכניתו של האל. לכן חוכמתו של האל ומלוא הווייתו משתקפים בכל פעולה, מחשבה ורעיון בעבודתו. זוהי הווייתו הקונקרטית והשיטתית יותר של האל. לאדם קשה להעלות על דעתו מחשבות ורעיונות כה מעודנים וקשה לו להאמין בהם. יתרה מזאת, קשה לאדם להכיר אותם. האדם עושה עבודה על פי עקרון כללי שמשביע את רצונו ביותר. עם זאת, בהשוואה לעבודתו של האל, השוני פשוט גדול מדי. אף שמעשיו של האל אדירים ושעבודתו היא בקנה מידה עצום, מאחוריהם עומדים תוכניות והסדרים דקדקניים ומדויקים ביותר שהאדם אינו יכול להעלותם על הדעת. כל שלב בעבודת האל לא רק מתבצע על פי עיקרון אלא גם כולל דברים רבים שלא ניתן לבטאם בשפת אנוש ואלו הדברים הנסתרים מעינו של האדם. בין אם מדובר בעבודתה של רוח האל או בעבודתו של האל בהתגלמותו, כל אחת מהן כוללת את תוכניות העבודה של האל. האל אינו עובד ללא יסוד ואינו עושה עבודה לא חשובה. כשרוח האל עובדת ישירות, היא עושה זאת על פי מטרותיו וכשהאל הופך לאדם (כלומר, כשהוא משנה את קליפתו החיצונית) כדי לעבוד, הדבר נעשה אף יותר לשם תכליתו. לשם מה עוד הוא ישנה מרצונו את זהותו? לשם מה עוד הוא יהפוך מרצונו לאדם שנחשב שפל כל כך ולאדם שנרדף?
לעבודת האל כבשר ודם יש חשיבות עילאית ודבר זה נאמר ביחס לעבודתו ומי שבסופו של דבר משלים את העבודה הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא רוח האל. יש שמאמינים שבמועד לא ידוע כלשהו האל יירד ארצה ויופיע בפני האדם ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן את בני האדם בזה אחר זה בלי להחמיץ איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. האל אינו שופט את בני האדם בזה אחר זה ואינו בוחן אותם בזה אחר זה. מעשה כזה לא יהיה עבודת שיפוט. האם לא הושחתו כל בני האנוש באותו האופן? האין מהותה של האנושות כולה זהה? מהותה המושחתת של האנושות היא שנשפטת, מהותו של האדם שהושחתה על ידי השטן וכן כל חטאי האדם. האל אינו שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית ואינה מתבצעת באופן מיוחד עבור אדם מסוים. זו עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטת באופן שמייצג את השיפוט של האנושות כולה. בכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כזו היא גם עבודת השיפוט. האל אינו שופט בן אדם מסוג מסוים או קבוצה מסוימת אלא, תחת זאת, הוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאל, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה של האדם לעבודתו של האל וכדומה. מהותה של ההתנגדות האנושית לאל היא שנשפטת ועבודה זו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שהאדם עד להם הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה והעבודה, הדבר, דבריו וכלל צביונו של הבשר הם כל-כולו של האל. אף שהיקפה של העבודה של הבשר הזה מוגבל ואינו כולל באופן ישיר את היקום כולו, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוט ישיר של כלל האנושות, לא רק עבור העם הנבחר בסין או עבור מספר מצומצם של בני אדם. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף שעבודה זו אינה כוללת את היקום כולו, היא מייצגת את העבודה של היקום כולו ולאחר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ישלים את העבודה בתחום של בשרו ודמו, הוא ירחיב מיד את העבודה הזו ליקום כולו, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמיימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם, אך כזו שמייצגת את עבודת היקום כולו. באחרית הימים האל מבצע את עבודתו באמצעות הופעה בזהותו כבשר ודם והאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל שעושה את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של האל ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, איש אינו יכול להתכחש לעובדת המשפט של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר למה שהאדם חושב על כך, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש אינו יכול לומר ש"האל הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם אינם האל". אלו דברים מופרכים, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם אינו יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של האל את האדם. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של האל. מכיוון שמי שנשפט הוא האדם – האדם העשוי בשר שהושחת – ולא רוחו של השטן נשפטת ישירות, לפיכך, עבודת השיפוט אינה מתבצעת בממלכת הרוח, אלא בקרב בני האדם. איש אינו ראוי יותר ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט ההשחתה של בשרו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף. יתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל עבודה כזאת היות שרוח האל אינה מסוגלת להתייצב פנים-אל-פנים מול האדם. לכן ההשפעות לא היו מידיות וקל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות בבירור בצביונו של האל שאין לפגוע בו. ניתן להביס את השטן באופן מלא רק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. האל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן, כמו האדם, באנושיות רגילה, והוא מסוגל לשפוט את רשעותו של האדם ישירות. זהו האות של קדושתו הטבעית ושל הייחוד שלו. רק האל מוסמך ומסוגל לשפוט את האדם היות שהוא מחזיק באמת ובצדק ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שאינו מחזיק באמת ובצדק אינו כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה מבצעת את העבודה הזו, משמעות הדבר לא הייתה ניצחון על השטן. רוח האל נעלית יותר מטבעה בהשוואה לבני תמותה והיא קדושה מטבעה וגוברת על הבשר. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא הייתה מסוגלת לשפוט את מלוא מרדנותו של האדם ולא הייתה מסוגלת לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי האל ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי רוח האל. לכן רוח האל אינה מסוגלת לחשוף היטב את חוסר צדיקותו של האדם וקל וחומר שאינה מסוגלת לחשוף חוסר צדיקות שכזו במלואה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא חושף את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו של האדם עם האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא עובר מהתנגדות להתמסרות, מרדיפה לקבלה, מתפיסות לידע ומדחייה לאהבה. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של האל. האדם מכיר את האל רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. האל כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מהאל אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של האל הוא שני שלבי עבודת ההתגלמות. שחיתותו העמוקה של האדם היא מכשלה משמעותית בפני עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. העבודה שמתבצעת על בני האדם באחרית הימים קשה ביותר באופן מיוחד והסביבה עוינת ואיכותו של כל אחד מסוגי בני האדם דלה למדי. אולם עם תום העבודה הזו, היא עדיין תשיג את ההשפעה הראויה ללא כל דופי. זו השפעתה של עבודת הבשר והדם והשפעה זו משכנעת יותר מאשר השפעתה של עבודת רוח האל. שלושת שלביה של עבודת האל יושלמו בבשר והאל בהתגלמותו חייב להשלימם. העבודה החשובה והחיונית ביותר נעשית בבשר והאל בהתגלמותו כבשר ודם חייב להושיע את האדם באופן אישי. אף שהאנושות כולה חשה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם נראה בלתי קשור לאדם, למעשה הבשר הזה נוגע לגורלה ולקיומה של האנושות כולה.
כל אחד משלבי עבודתו של האל מיושם למען האנושות כולה ומכוון לכלל האנושות. אף שזו עבודת האל כבשר ודם, היא עדיין מכוונת לאנושות כולה. הוא האל של האנושות כולה והוא האל של כל יצור שנברא ושלא נברא. אף שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל ואף שמושא עבודתו מוגבל גם הוא, בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו, הוא בוחר מושא לעבודתו שיהיה ייצוגי ביותר. הוא לא בוחר קבוצה של בני אדם פשוטים וחסרי חשיבות כדי לעבוד עליה, אלא במקום זאת בוחר כמושא לעבודתו קבוצה של בני אדם המסוגלים לייצג את עבודתו בבשר. קבוצת בני האדם הזו נבחרת משום שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל והוכן במיוחד עבור התגלמותו כבשר ודם ונבחר במיוחד עבור עבודתו כבשר ודם. בחירתו של האל במושאי עבודתו אינה חסרת בסיס אלא נעשית על פי עיקרון: מושא העבודה חייב להועיל לעבודתו של האל כבשר ודם וחייב להיות מסוגל לייצג את כלל האנושות. למשל, היהודים היו מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשקיבלו את הגאולה האישית של ישוע, והסינים מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של האל בהתגלמותו כבשר ודם. ישנו בסיס לייצוג שייצגו היהודים את כלל האנושות וישנו גם בסיס לייצוג שמייצגים הסינים את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של האל. דבר אינו מגלה את חשיבותה של הגאולה יותר מאשר עבודת הגאולה שבוצעה בקרב היהודים, ודבר אינו מגלה את היסודיות וההצלחה של עבודת הכיבוש יותר מאשר עבודת הכיבוש הנעשית בקרב הסינים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נראים כמכוונים אך ורק כלפי קבוצה קטנה של בני אדם, אך לאמיתו של דבר, עבודתו בקרב אותה קבוצה קטנה היא העבודה למען היקום כולו ודבריו מכוונים לכלל האנושות. עם תום עבודתו של האל כבשר ודם, חסידיו יתחילו להפיץ את העבודה שהוא עשה בקרבם. הדבר הטוב ביותר של עבודתו כבשר ודם הוא יכולתו להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת כוונותיו המדויקות לגבי האנושות, כדי שלאחר מכן יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת כוונותיו לכלל האנושות ביתר דיוק ובמונחים מעשיים יותר למי שיקבלו את הדרך הזאת. רק האל כבשר ודם שעובד בקרב בני האדם באמת הופך למציאות את עובדת הווייתו של האל יחד עם בני האדם ואת חייו בקרבם ומגשים את רצונו של האדם לראות את פניו של האל, להיות עד לעבודתו של האל ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושות באל המעורפל. באופן ספציפי, עבודתה של התגלמותו האחרונה של האל מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ויפה יותר. לא זאת בלבד שעבודה זו חותמת את עידן החוק והתקנות, אלא, חשוב מכך, היא מגלה לאנושות אל שהוא מעשי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין של האנושות ואת ייעודה, זה שברא את האנושות ושמסיים את עבודת הניהול וזה שהיה נסתר במהלך אלפי שנים. עבודה זו מביאה את קצו המוחלט של עידן הערפול. היא חותמת את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של האל אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. היא מסיימת את העידן שבו כלל האנושות שירתה את השטן והיא מוליכה את כלל האנושות כל הדרך לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא תוצאה של עבודתו של האל כבשר ודם במקומה של רוח האל. רק כשהאל עובד כבשר ודם, חסידיו חדלים לחפש את אותם דברים מעורפלים שנדמה שהם קיימים ולא קיימים ואינם מגששים עוד אחריהם והם חדלים לנחש את הכוונות של האל המעורפל. כשהאל יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לכל הדתות והזרמים, ואלה ישדרו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיו העובדות שבעבודתו, יהיו דברים שבני האדם ראו ושמעו באופן אישי ויהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן האל מפיץ את העבודה והן גם הכלים שבהם הוא משתמש בהפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות. ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, האל לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש היקום כולו. הרוח אינה מוחשית עבור האדם ובלתי נראית עבורו ועבודתה של רוח האל אינה יכולה להותיר ראיות נוספות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של האל עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיים של האל והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של האל ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר באופן אישי. אחרי הכול, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן ואינם יכולים להוות תחליף לפניו האמיתיים של האל. האדם לא יכול לחקות את צביונו הפנימי של האל ואת העבודה של האל עצמו. האל הבלתי נראה שנמצא בשמיים ועבודתו יכולים לבוא אל פני האדמה אך ורק על ידי התגלמות כבשר ודם וביאה בקרב בני האדם לצורך ביצוע עבודת האל באופן אישי. זוהי הדרך האידיאלית ביותר עבור האל להופיע בפני האדם, דרך שבה האדם רואה את האל ומכיר את פניו האמיתיים של האל. דבר זה אינו בר השגה על ידי אל שאינו מתגשם כבשר ודם. משביצע האל את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבר השלימה תשעים אחוזים מכל עבודת הניהול שלו. הבשר הזה אפשר התחלה טובה יותר לכל עבודתו של האל וסיכום של כל עבודתו. בנוסף, הוא הכריז על כל עבודתו של האל וביצע את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך, לא תהיה עוד התגלמות של האל כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של האל ולעולם לא תהיה עבודה פלאית כלשהי מצד התגלמות שלישית של האל.
כל שלב בעבודתו של האל כבשר ודם מייצג את עבודתו למשך העידן כולו ואינו מייצג רק פרק זמן מסוים, כמו שעושה עבודתו של האדם. לפיכך, סופה של עבודת ההתגלמות האחרונה של האל אין פירושו שהעבודה הגיעה לסופה המוחלט, משום שעבודתו כבשר ודם מייצגת את העידן כולו ולא רק את פרק הזמן שבו הוא מבצע את עבודתו כבשר ודם. העניין הוא רק שהאל משלים את עבודת העידן כולו בפרק הזמן שבו הוא מתגלם כבשר ודם ולאחר מכן העבודה מתפשטת לכל המקומות. לאחר שהאל בהתגלמותו ישלים את כהונתו, הוא יפקיד את עבודתו העתידית בידי חסידיו. כך עבודתו בעידן כולו תימשך ללא הפסקה. העבודה בעידן ההתגלמות כולו תיחשב כעבודה שבוצעה במלואה כאשר היא תופץ לכל קצוות היקום. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחת תקופה חדשה ואלה שימשיכו את עבודתו הם אלה שהאל ישתמש בהם. העבודה שיבצעו בני אדם כלולה כולה בכהונתו של האל בהתגלמותו כבשר והיא לא מסוגלת לחרוג מההיקף הזה. אם האל בהתגלמותו כבשר ודם לא היה מגיע כדי לבצע את עבודתו, האדם לא היה מסוגל להביא את העידן הישן לסיומו ולא היה מסוגל להכריז על בואה של תקופה חדשה. העבודה שמבצע האדם שייכת בסך הכול לטווח חובתו שניתן להגשמה אנושית והיא אינה מייצגת את עבודתו של האל. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לבוא ולהשלים את העבודה שעליו לבצע ואיש מלבדו אינו מסוגל לבצע עבודה זאת מטעמו. מובן, שאני מדבר על דברים שנוגעים לעבודת ההתגלמות. אל זה בהתגלמותו מבצע תחילה שלב של עבודה שאינו תואם את תפיסותיו של האדם ולאחר מכן האל מבצע עבודה נוספת שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם. מטרתה של העבודה היא כיבושו של האדם. מבחינה אחת, התגלמותו של האל אינה תואמת את תפיסותיו של האדם ונוסף לכך, האל מבצע עוד עבודה שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם, לכן האדם מפתח השקפות ביקורתיות אף יותר לגביו. האל רק מבצע את עבודת הכיבוש בקרב בני אדם האוחזים בכמות עצומה של תפיסות לגביו. בלי קשר לאופן שבו בני האדם מתייחסים אל האל, ברגע שהאל ישלים את כהונתו, כל בני האדם יהיו נתונים לריבונותו. עובדת העבודה הזו אינה משתקפת אך ורק בקרב הסינים אלא היא מייצגת גם את האופן שבו תיכבש האנושות כולה. ההשפעות המושגות על בני האדם האלה מבשרות על ההשפעות שיושגו על כלל האנושות והשפעות העבודה שהאל יעשה בעתיד יתעלו יותר ויותר אפילו על ההשפעות המושגות על בני האדם האלה. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם אינה מלווה בתרועות רמות ואינה לוטה בערפל. זו עבודה אמיתית וממשית וזו עבודה שבה אחד הוא אחד ושניים הם שניים. היא אינה נסתרת מאיש ואינה מוליכה איש שולל. הדברים שבני האדם רואים אמיתיים וממשיים ומה שהאדם זוכה בו הוא ידע מעשי ואמת. כשתסתיים העבודה, יהיה לאדם ידע חדש על האל ולמי שמחפש את האל באמת לא יהיו עוד תפיסות לגביו. זו לא רק השפעת עבודתו של האל על הסינים, אלא גם ייצוג של השפעת עבודתו בכיבוש כלל האנושות, זאת משום שדבר אינו מועיל יותר לעבודת כיבוש כלל האנושות מאשר הבשר והדם האלה ועבודתם של הבשר והדם האלה וכל הקשור לבשר והדם האלה. הם מועילים לעבודת האל כיום ומועילים לעבודתו בעתיד. הבשר והדם האלה יכבשו את כלל האנושות ויזכו בכלל האנושות. לא קיימת עבודה טובה יותר שבאמצעותה כלל האנושות תחזה באל, תתמסר לאל ותכיר את האל. העבודה שהאדם מבצע מייצגת היקף מוגבל בלבד וכאשר האל עושה את עבודתו הוא אינו מדבר אל בן אדם מסוים, אלא אל האנושות בכללותה ואל כל מי שמקבל את דבריו. הסוף שהאל מכריז עליו הוא קצה של האנושות כולה, לא רק סופו של בן אדם מסוים. הוא אינו מעניק יחס מיוחד לאיש ואינו הופך איש לקורבן והוא עובד עבור כלל האנושות ומדבר אל כלל האנושות. לפיכך, אל זה בהתגלמותו כבר סיווג את כלל האנושות לסוגיה, כבר שפט את כלל האנושות וארגן ייעוד הולם לכלל האנושות. על אף שהאל מבצע את עבודתו רק בסין, למעשה הוא כבר פתר את עבודת היקום כולו. הוא אינו יכול להמתין עד שעבודתו תתפשט בקרב כלל האנושות לפני שיבטא את אמירותיו ויסדיר את הסדריו שלב אחרי שלב. האם לא יהיה זה מאוחר מדי? כעת הוא מסוגל לחלוטין להשלים מראש את העבודה העתידית. היות שמי שעובד הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, הוא מבצע עבודה בלתי מוגבלת בהיקף מוגבל ולאחר מכן הוא יגרום לאדם למלא את החובה שעליו למלא. זה עקרון עבודתו של האל. הוא יכול לחיות בקרב בני אדם רק לפרק זמן מצומצם ואינו יכול ללוות את בני האדם עד שתושלם העבודה של כל התקופה. משום שהוא האל, הוא מספר מראש על עבודתו העתידית. לאחר מכן, הוא יסווג את כלל האנושות לסוגיה באמצעות דבריו והאנושות תיווכח בעבודתו, שלב אחר שלב, על פי דבריו. איש לא יחמוק וכולם חייבים ליישם בפועל כך. לפיכך, בעתיד, דברי האל הם שיכוונו את העידן ולא רוח האל.
עבודתו של האל בהתגלמותו חייבת להתבצע בבשר. לו רוח האל הייתה מבצעת אותה ישירות, היא לא הייתה מביאה לתוצאות כלשהן. אפילו אם רוח האל הייתה מבצעת אותה, העבודה לא הייתה חשובה ביותר ובסופו של דבר, לא הייתה משכנעת. כל יצירי הבריאה רוצים לדעת אם יש לעבודתו של הבורא חשיבות, מה היא מייצגת, לשם מה היא נעשית, אם עבודתו של האל מלאה בסמכותיות ובחוכמה ואם היא בעלת ערך וחשיבות מרביים. העבודה שהאל עושה נועדה להושיע את כלל האנושות, להביס את השטן ולשאת עדות על האל בקרב כל הדברים. ככזאת, לעבודה שהאל מבצע חייבת להיות חשיבות עצומה. בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן והאדם התעוור מאוד וניזוק מאוד. הסיבה היסודית ביותר שבשלה האל עובד באופן אישי בבשר היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם ומשום שהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לשבש את עבודתו של האל. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של האל. באופן זה, התגלמותו של האל כבשר ודם לצורך ביצוע עבודתו היא חיונית ביותר. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן והיה למושא של תבוסה בידי האל. באופן זה, עבודת ניהול הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות והאל חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זו עבודה מעשית ביותר. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא למעשה מנהל קרב עם השטן כבשר ודם. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. האדם הוא זה שנכבש, הוא זה שמתמרד באל וזה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זהו האדם) שעוין את האל וזה שבסופו של דבר נושע גם הוא האדם. באופן זה, ישנו הכרח גדול אף יותר שהאל יהפוך לבן אנוש בעל קליפה של יציר בריאה כדי שיוכל לנהל קרב אמיתי עם השטן, לכבוש את האדם, המתמרד בו ואשר עוטה קליפה חיצונית כמותו, ולהציל את האדם, העוטה קליפה חיצונית כשל האל ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שהאל עצמו ברא. לכן על האל להפוך לאנושי ובאופן זה תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות ועוד יותר מכך, הוא מסוגל להושיע את האנושות. אף שהבשר והדם האלה רגילים ומעשיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: האל כבשר ודם אינו אנושי בלבד, אלא בשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד וזה ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותם זהותו של האל. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאל מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של האל כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לולא היה זה כך, עבודתו של האל בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שהאל מסוגל לנהל קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, אופיו הישן של האדם המושחת לא ייפתר לעולם ומי שמורד באל ומתנגד לו לא יוכל לעולם להיות באמת ובתמים כפוף לריבונותו. כלומר, האל לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של האל על פני האדמה, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם והאנושות בכללותה לא תוכל לנוח. אם האל לא יוכל לנוח עם כל יצירי בריאתו, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פרי וכבודו של האל ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של האל, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה שלה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של האל בכבודו ובעצמו, הרי שהם האל בכבודו ובעצמו. אין זה משנה עד כמה הבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם היות שהבשר והדם האלה הם האל ואינם רק אנושיים. הסיבה לכך שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם אינו יכול לבצעה היא שמהותו הפנימית של האל אינה דומה לזו של אף בן אנוש והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותו של האל שונה מזאת של כל בן אנוש. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שהאל הוא אדם, אבל עוד יותר מכך הוא אל מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם פשוט העשוי בשר ודם אינו יכול לבצע ומפני שהוא מסוגל להושיע את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהאל בהתגלמותוהוא גם אנושי, הוא חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לעשות את העבודה שרוח האל אינה יכולה לבצע, הוא כשיר יותר מאשר רוח ההאל להעיד על האל עצמו ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, בכל מה שנוגע לתרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות, הם יקרי ערך ביותר ושום בן אנוש אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם המעשיים של הבשר והדם האלה. אף שהבשר הזה אינו יכול להשמיד את השטן ישירות, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן ולגרום לשטן להיכנע באופן מוחלט לריבונותו. האל מסוגל להביס את השטן ולהושיע את האנושות משום שהוא מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות שהשטן השחית אותה. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו טוב יותר בקרב יצירי בריאתו ולהושיע טוב יותר את האדם שהושחת. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם מועיל יותר לאדם בהכרת הבורא ומסוגל טוב יותר להעיד על עצמו בקרב יצירי בריאתו.