הדרך שבה בני האדם מאמינים באלוהים, אוהבים את אלוהים ומְרַצים את אלוהים היא באמצעות נגיעה ברוח האל בלבם, ועל ידי כך, הם מצליחים לְרַצות אותו, ובאמצעות מגע עם דברי האל בעזרת לבם, רוח האל מרגשת אותם. אם ברצונכם להשיג חיים רוחניים הולמים ולייסד קשר הולם עם אלוהים, עליכם ראשית להעניק לו את לבכם. רק אחרי שתשקיטו את לבכם בפניו ותשפכו את כל לבכם בפניו, תוכלו לפתח בהדרגה חיים רוחניים הולמים. אם בני האדם אינם מעניקים לאלוהים את לבם באמונתם בו, ואם לבם אינו נתון לו והם אינם מתייחסים אל העול שלו כאל העול שלהם, הרי שכל מה שהם עושים הוא מעשה רמייה כלפי אלוהים, מעשה אופייני לאנשים דתיים, והם לא יוכלו לזכות בשבחים מאלוהים. אלוהים לא יכול לזכות בדבר מבני אדם כאלה. בני אדם כאלה יכולים רק לשמש ניגוד לעבודתו של אלוהים, כמו קישוט בבית האלוהים – חפץ שטחי וחסר כל ערך. אלוהים אינו משתמש בבני אדם כאלה. לא זו בלבד שאין הזדמנות לעבודתה של רוח הקודש בבני אדם כאלה, אלא שמעבר לכך, אין כל ערך בהבאתם לידי שלמות. בני אדם מהטיפוס הזה הם, לאמיתו של דבר, מתים מהלכים. לאנשים כאלה אין דבר שיכול לשמש את רוח הקודש. נהפוך הוא, השטן ניכס לעצמו את כולם והשחית אותם עד היסוד. אלוהים יעקור אנשים אלה משורש. נכון להיום, לא זו בלבד שרוח הקודש משתמשת בבני אדם בכך שהיא מגייסת את המעלות שלהם כדי להוציא לפועל דברים, אלא שהיא גם הופכת את החסרונות שלהם למושלמים ומשנה אותם. אם תוכל לשפוך את לבך בפני אלוהים ולהשקיט אותו בפניו, הרי שיהיו לך ההזדמנות והכישורים לשמש את רוח הקודש, לקבל את הנאורות וההארה של רוח הקודש, ויתרה מזאת, תזכה בהזדמנות לכך שרוח הקודש תפצה על החסרונות שלך. כשתיתן לבך לאלוהים, תוכל להיווכח באופן מעמיק יותר בהיבט החיובי, ותימצא במישור נעלה יותר של תובנה. בהיבט השלילי, תהיה לך הבנה רבה יותר של הפגמים והחסרונות שלך, תהיה להוט יותר לשאוף לְהשביע את רצונו של אלוהים, ולא תהיה פסיבי, אלא תיווכח באופן פעיל. באופן זה, תהפוך לבן אדם נכון. בהנחה שלבך מסוגל להישאר שקט בפני אלוהים, המפתח לשאלה האם תקבל או לא תקבל שבחים מרוח הקודש והאם תרַצה או לא תרַצה את אלוהים טמון ביכולתך להיווכח באופן פעיל. כאשר רוח הקודש הופכת אדם לנאור ומשתמשת בו, היא לעולם אינה הופכת אותו לשלילי, אלא תמיד גורמת לו להתקדם באופן חיובי. אפילו שיש לאותו אדם חולשות, הוא מסוגל להימנע מלבסס את דרך חייו על אותן חולשות. הוא מסוגל להימנע מעיכוב צמיחתו בחיים, ולהמשיך לשאוף להשביע את רצונו של אלוהים. זוהי אמת מידה. אם תוכל להשיגה, זו הוכחה מספקת לכך שהשגת את נוכחותה של רוח הקודש. אם האדם תמיד שלילי, ואם אפילו אחרי שהוא הופך לנאור וזוכה בהכרה עצמית, הוא נותר שלילי ופסיבי ואינו מסוגל לעמוד זקוף ולפעול בהרמוניה עם אלוהים, הרי שאדם כזה רק מקבל את חסדו של אלוהים, אך רוח הקודש אינה שורה עליו. כשהאדם שלילי, פירוש הדבר שלבו לא פנה אל אלוהים ושרוח האל לא ריגשה את רוחו. על הכול להבין זאת.

אפשר לראות מהניסיון שאחד העניינים החשובים ביותר הוא השקטת הלב בפני אלוהים. זה עניין שנוגע לחייהם הרוחניים של בני האדם ולצמיחה בחייהם. רק אם לבך יהיה שלו בפני אלוהים, עיסוקך בחיפוש האמת והשינויים בטבע שלך יישאו פרי. משום שבאת בפני אלוהים נושא עול, ומשום שאתה חש תמיד שחסר לך הרבה כל כך, שיש אמיתות רבות שעליך לדעת, שיש מציאות רבה שעליך לחוות, ושעליך להקדיש את כל תשומת לבך לרצונו של אלוהים – הדברים האלה תמיד מעסיקים את מחשבתך, נדמה שהם דוחקים אותך מטה בכוח רב כל כך עד שאינך מסוגל לנשום, ולכן אתה חש שלבך כבד עליך (למרות שאינך שרוי במצב שלילי). רק בני אדם כאלה כשירים לקבל את הנאורות של דברי האל, ולהתרגש מרוח האל. משום העול שלהם, משום שלבם כבד עליהם, וניתן לומר גם שמשום המחיר שהם שילמו והעינוי שהם עברו בפני אלוהים, הם מקבלים את הנאורות וההארה שלו. מכיוון שאלוהים אינו נותן לאיש יחס מועדף. הוא תמיד הוגן ביחסו כלפי בני האדם, אך הוא גם אינו מעניק לבני האדם באופן שרירותי או ללא תנאי. זה היבט אחד של טבעו הצודק. בחיים האמיתיים, רוב בני האדם עדיין לא הגיעו למישור הזה. לכל הפחות, לבם טרם פנה לגמרי אל אלוהים, ולכן טרם חל שינוי משמעותי בטבע חייהם. זאת משום שהם רק חיים בחסדו של אלוהים, אך הם טרם זכו בעבודתה של רוח הקודש. הקריטריונים שעל בני האדם לעמוד בהם על מנת שאלוהים ישתמש בהם הם כדלקמן: לבם פונה אל אלוהים, הם נושאים את עול דבריו של אלוהים, לבם מלא כמיהה, והם גמרו בדעתם לחפש את האמת. רק בני אדם כאלה יכולים לזכות בעבודתה של רוח הקודש, והם זוכים לעתים תכופות בנאורות ובהארה. כלפי חוץ, נדמה שבני האדם שאלוהים משתמש בהם חסרי הגיון ושאין להם קשרים הולמים עם הזולת, על אף שהם מדברים בנימוס, אינם מדברים בחוסר מחשבה ותמיד שומרים על לב שקט בפני אלוהים. אלה בדיוק בני האדם שמתאימים לשימושה של רוח הקודש. דומה שלבני האדם "חסרי ההיגיון" האלה, שאלוהים מדבר עליהם, אין קשרים הולמים עם הזולת, ושהם אינם מייחסים חשיבות מספקת לאהבה מוחצנת או לנהגים חיצוניים. אך כאשר הם מתקשרים עניינים רוחניים, הם מסוגלים לפתוח את לבם ולהעניק לאחרים באופן בלתי אנוכי את הנאורות וההארה שקיבלו מהחוויה הממשית שלהם בפני אלוהים. כך הם מבטאים את אהבתם לאלוהים ומשביעים את רצונו של אלוהים. בזמן שכל האחרים משמיצים אותם ושמים אותם ללעג, הם מסוגלים לא להניח לבני אדם אחרים, ולעניינים או לדברים חיצוניים לשלוט בהם, ולהישאר שקטים בפני אלוהים. נדמה שיש לבני אדם כאלה תובנות ייחודיות משלהם. בלי קשר למעשיהם של בני אדם אחרים, לבם לעולם אינו עוזב את אלוהים. כשאחרים משוחחים בצהלה ובהומור, לבם נותר בפני אלוהים, הם ממשיכים להרהר בדברי האל או להתפלל בדממה לאל שבלבם ולבקש את כוונותיו של אלוהים. הם לעולם אינם מייחסים חשיבות לשמירה על קשרים הולמים עם בני אדם אחרים. נדמה שאין לבני אדם כאלה שום פילוסופיית חיים. כלפי חוץ, בני האדם האלה מלאי חיים, מקסימים ותמימים, אך הם ניחנים גם בשלוות נפש. זו דמותו של אדם שאלוהים משתמש בו. דברים כגון פילוסופיית חיים או "היגיון בריא" פשוט אינם עובדים על טיפוס כזה. זהו טיפוס שהקדיש את כל לבו לדברי האל, ונדמה שרק אלוהים מצוי בלבו. זהו טיפוס שאלוהים מכנה אדם "חסר היגיון", וזה בדיוק הטיפוס שאלוהים משתמש בו. סימן ההיכר לאדם שמשמש את אלוהים הוא: בכל זמן או מקום, לבו תמיד נמצא בפני אלוהים, ואין זה משנה עד כמה האחרים מופקרים ועד כמה הם מתענגים על תשוקתם ועל בשרם, לבו של אדם זה לעולם אינו עוזב את אלוהים והוא אינו נוהה אחר ההמון. רק טיפוס כזה מתאים לשימושו של אלוהים, ורק טיפוס כזה הופך למושלם בידי רוח הקודש. אם אינך מסוגל להשיג את הדברים האלה, הרי שאינך כשיר ליפול בנחלתו של אלוהים ולהפוך למושלם בידי רוח הקודש.

אם ברצונך לקיים קשר הולם עם אלוהים, אזי לבך חייב לפנות אל אלוהים. על סמך זאת, יהיו לך גם קשרים הולמים עם אנשים אחרים. אם לא יהיה לך קשר הולם עם אלוהים, אזי אין זה משנה מה תעשה כדי לשמר את הקשרים שלך עם אחרים, ואין זה משנה עד כמה תעבוד קשה וכמה אנרגיה תשקיע, הכול עדיין יתייחס רק לפילוסופיית חיים אנושית. אתה משמר את מעמדך בקרב בני האדם באמצעות נקודת מבט אנושית ופילוסופיה אנושית כדי שהכול יהללו אותך, אולם אינך דבק בדברי האל כדי לכונן קשרים הולמים עם אנשים. אם לא תתמקד בקשרים שלך עם אנשים אבל תשמור על קשר הולם עם אלוהים, ואם תהיה נכון להעניק את לבך לאלוהים וללמוד להישמע לו, אזי קשריך עם כל האנשים יהפכו מטבע הדברים להולמים. באופן זה, הקשרים האלה לא יהיו מושתתים על הבשר אלא על יסוד אהבתו של אלוהים. אינטראקציות המבוססות על הבשר כמעט אינן קיימות, אבל ברוח ישנם שיתוף, אהבה הדדית, נוחות הדדית ואספקה הדדית. כל זה נעשה על בסיס של לב שמְרַצה את אלוהים. קשרים אלה אינם נשמרים על סמך פילוסופיית חיים אנושית, אלא נוצרים באופן טבעי מאוד באמצעות נשיאת עול למען אלוהים. לא נדרש מאמץ אנושי. עליך רק לנהוג על-פי העקרונות של דברי האל. האם אתה מוכן להתחשב ברצונו של אלוהים? האם אתה מוכן להיות אדם "חסר היגיון" בפני אלוהים? האם אתה מוכן להעניק את כל לבך לאלוהים ולהתעלם ממעמדך בקרב בני האדם? מבין כל האנשים שאתה בקשר איתם, עם מי יש לך את הקשר הטוב ביותר? עם מי יש לך את הקשר הגרוע ביותר? האם קשריך עם אנשים הולמים? האם אתה מתייחס באופן שוויוני אל כל בני האדם? האם קשריך עם אחרים מותאמים לפילוסופיית החיים שלך, או שהם מושתתים על אהבתו של אלוהים? כשהאדם אינו נותן את לבו לאלוהים, רוחו נעשית אטומה, קהה וחסרת הכרה. אדם כזה לעולם לא יבין את דברי האל ולעולם לא יהיה לו קשר הולם עם אלוהים. טבעו של אדם כזה לעולם לא ישתנה. שינוי טבעו של אדם הוא תהליך של נתינת כל לבו לאלוהים, ושל קבלת נאורות והארה מדברי אלוהים. עבודתו של אלוהים יכולה לאפשר לאדם היווכחות פעילה, וכן לאפשר לו להיטהר מההיבטים השליליים שלו אחרי שרכש ידע אודותם. כשתגיע לנקודה שבה אתה נותן את לבך לאלוהים, אזי תהיה מסוגל לתפוס כל תזוזה קלה ברוחך ותכיר כל נאורות והארה שתקבל מאלוהים. אם תיאחז בכך, אזי תעלה בהדרגה על הנתיב שבו רוח הקודש תהפוך אותך למושלם. ככל שלבך יהפוך לשקט יותר בפני אלוהים, כך תהיה רוחך רגישה ועדינה יותר, וכך תהיה רוחך מסוגלת יותר לתפוס את הריגוש שמעניקה לה רוח הקודש. או-אז יהפוך הקשר שלך עם אלוהים ליותר ויותר הולם. קשר הולם בין בני אדם מושתת על הענקת הלב לאלוהים, ולא על מאמץ אנושי. קשרים חברתיים בין בני אדם שאין אלוהים בלבם אינם אלא קשרי בשר. הם אינם הולמים, אלא הם התמסרות לתשוקה. אלה קשרים שאלוהים סולד מהם ומתעב אותם. אם אתה אומר שרוחך נרגשה, אולם אתה תמיד רוצה לשתף עם אנשים שאתה מחבב, עם אלה שאתה מעריך, ואם אדם אחר מחפש ואינך מחבב אותו או אפילו יש לך משוא פנים כלפיו ואינך מעוניין לבוא איתו במגע – זו הוכחה נוספת לכך שאתה נשלט על-ידי רגשותיך ושאין לך קשר הולם עם אלוהים כלל וכלל. אתה מנסה להוליך את אלוהים שולל ולחפות על הכיעור שלך. אפילו אם אתה מסוגל לחלוק הבנה מסוימת ועדיין כוונותיך שגויות, הרי שכל מה שתעשה יהיה טוב רק לפי אמות מידה אנושיות. אלוהים לא ישבח אותך – אתה פועל לפי הבשר ולא לפי העול של אלוהים. אם אתה מסוגל להשקיט את לבך בפני אלוהים ולקיים אינטראקציות הולמות עם כל בני האדם שאוהבים את אלוהים, רק אז הנך כשיר לשמש את אלוהים. כך, אין זה משנה כיצד תבוא במגע עם הזולת, מגע זה לא יהיה בהתאם לפילוסופיית חיים, אלא הוא יהיה בפני אלוהים והוא יהיה חיים המתחשבים בעול של אלוהים. כמה בני אדם כאלה ישנם ביניכם? האם קשריך עם אחרים באמת הולמים? על איזה יסוד הם מושתתים? כמה פילוסופיות חיים קיימות בתוכך? האם נפטרת מהן? אם לבך אינו מסוגל לפנות אל אלוהים באופן מלא, אזי אינך שייך לאלוהים – אתה נובע מהשטן, ובסופו של דבר, תשוב אל השטן. אינך ראוי להימנות על אנשיו של אלוהים. כל זה דורש חשיבה קפדנית מצדך.