מדוע אתם מאמינים באלוהים? שאלה זו מבלבלת את רוב בני האדם. יש להם תמיד שתי השקפות שונות לגמרי לגבי האל המעשי ולגבי אלוהים שבשמיים, דבר המעיד על כך שהם מאמינים באלוהים לא כדי להתמסר לו אלא כדי לזכות בטובות הנאה מסוימות או כדי לברוח מייסורים שמקורם באסון. רק משום כך הם מסורים לו במידת מה. ההתמסרות שלהם מותנה – הם נשמעים לו למען עתידם האישי ובעל כורחם. אם כך, מדוע אתם מאמינים באלוהים? אם אתם מאמינים רק למען עתידכם וגורלכם האישי, מוטב שלא תאמינו כלל. אמונה כזו היא הונאה עצמית, הרגעה עצמית והערצה עצמית. אם אמונתכם לא מושתתת על יסוד ההתמסרות לאלוהים, סופכם להיענש על התנגדותכם לאלוהים. כל מי שלא מחפש התמסרות לאלוהים באמונתו מתנגד לאלוהים. אלוהים דורש מבני האדם שיחפשו את האמת, שישתוקקו לדברי האל, שישתו ויאכלו את דברי האל ושינהיגו אותם כדי שיוכלו להגיע להתמסרות לאלוהים. אם אלו מניעיכם האמיתיים, אלוהים ודאי ירומם אתכם וודאי יַטֶּה לכם חסד. אין ספק בכך ואיש לא יכול לשנות זאת. אם המניעים שלכם אינם למען ההתמסרות לאלוהים ואם יש לכם כוונות אחרות, כל מה שתאמרו ותעשו – תפילותיכם בפני אלוהים ואפילו כל מעשה שלכם – יהיה מנוגד לאלוהים. ייתכן שאתם מנומסים ומדברים ברוך, שכל מעשיכם וכל מוצא פיכם נראים נכונים, שחזותכם היא כשל בני אדם שמתמסרים לאלוהים, אך בכל הנוגע למניעים ולהשקפות שלכם באשר לאמונה באלוהים, כל מה שאתם עושים מרושע ומנוגד לאלוהים. בני אדם שנראים צייתנים ככבשים אך לבם מלא כוונות מרושעות אינם אלא זאב בעור של כבש. הם פוגעים באלוהים ישירות ואלוהים לא יחוס על אף אחד מהם. רוח הקודש תחשוף כל אחד מהם כדי שכולם יוכלו לראות שרוח הקודש מתעבת ודוחה כל אחד מהם שהוא צבוע. אל דאגה: אלוהים יטפל בכל אחד מהם בתורו וייפטר מכל אחד מהם בתורו.

אם אתם לא מסוגלים לקבל את האור החדש של אלוהים ולא יכולים להבין את כל מה שאלוהים עושה כיום, ואינכם מחפשים את האור הזה או שאתם מפקפקים בקיומו, מותחים עליו ביקורת או חוקרים ומנתחים אותו, אין לכם כוונה להתמסר לאלוהים. אם גם כשיבוא האור של הכאן והעכשיו, תמשיכו להוקיר את אור האתמול ותתנגדו לעבודתו החדשה של אלוהים, הרי שאינכם אלא בדיחה, ואתם בין אלה שמתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה. המפתח להתמסרות לאלוהים הוא הערכת האור החדש והיכולת לקבל אותו ולהנהיג אותו. רק ציות כזה הוא התמסרות אמיתית. למי שלא מוכן להשתוקק לאלוהים לא יכולה להיות נטייה להישמע לאלוהים; הוא יכול רק להתנגד לאלוהים כיוון שהוא מרוצה מהמצב הקיים. הסיבה שאדם כזה לא יכול להתמסר לאלוהים היא שהוא נאחז בדברים מהעבר. הדברים מהעבר העניקו לבני האדם מגוון תפיסות ואשליות לגבי אלוהים, ואלו הפכו לצלמו של אלוהים בעיני רוחם. על כן, הדבר שהם מאמינים בו הוא התפיסות שלהם עצמם ואמות המידה של דמיונם. אם אתם משווים את האל שעושה עבודה מעשית כיום לאל שבדמיונכם, משמע שהאמונה שלכם נובעת מהשטן ומושתתת על העדפותיכם האישיות. אלוהים לא רוצה אמונה כזו. גם אם יש להם הסמכות נשגבות, וגם אם הם מסורים – אפילו אם הם הקדישו חיים שלמים של השתדלות למען עבודתו של אלוהים והפכו לקדושים מעונים – בני אדם עם אמונה כזו לא מקובלים על אלוהים. הוא רק מפגין כלפיהם מעט חסד ומאפשר להם ליהנות ממנו לזמן מה. בני אדם כאלה לא מסוגלים להנהיג את האמת. רוח הקודש לא עובדת בקרבם ואלוהים ינדה כל אחד מהם בתורו. בין שהוא זקן או צעיר, מי שלא מתמסר לאלוהים באמונתו ופועל מהמניעים הלא נכונים הוא זה שמתנגד ומשבש. אין ספק שאלוהים ינדה בני אדם כאלה. מי שלא מתמסר לאלוהים כלל ובסך הכול מכיר בשמו של אלוהים ומבין במידה כלשהי את טובו וחביבותו של אלוהים, אך לא מתקדם בקצב צעדיה של רוח הקודש ולא מתמסר לעבודתה ולדבריה העכשוויים של רוח הקודש – בני אדם כאלה חיים בחסדו של אלוהים ואלוהים לא יזכה בהם ולא יהפוך אותם למושלמים. אלוהים הופך בני אדם למושלמים באמצעות ההתמסרות שלהם, על ידי אכילתם ושתייתם את דברי האל והנאתם מדברי האל, ובאמצעות הסבל והזיכוך בחייהם. רק באמצעות אמונה כזו טבעם של בני אדם יכול להשתנות – רק אז הם יכולים לרכוש הכרה אמיתית של אלוהים. ציות מודע לאלוהים פירושו לא להסתפק בחיים בחסדו של אלוהים, אלא להשתוקק לאמת באופן פעיל, לחפש אחר האמת ולרצות ליפול בנחלת האל – זאת המשמעות של התמסרות מודעת לאלוהים; זו בדיוק האמונה שאלוהים רוצה. בני אדם שלא עושים דבר מלבד ליהנות מחסדי האל לא יכולים להפוך למושלמים או להשתנות, וההתמסרות, הדתיות, האהבה והסבלנות שלהם שטחיים לגמרי. מי שרק נהנה מחסדי האל לא יכול להכיר את אלוהים באמת, ואפילו אם הוא מכיר את אלוהים, היכרותו שטחית והוא אומר דברים כמו "אלוהים אוהב את האדם" או "אלוהים רחום כלפי האדם." אמירות כאלה לא מייצגות את חיי האדם והן לא מוכיחות שבן האדם מכיר את אלוהים באמת. אם, כאשר דברי האל מזככים אותם או כשהם נתקלים בניסיונותיו של אלוהים, בני אדם לא מסוגלים להתמסר לאלוהים – אם במקום זאת הם מתחילים לפקפק באלוהים וקורסים – הרי שהם לא מתמסרים לו כלל ועיקר. בליבם יש כללים ומגבלות רבים בנוגע לאמונה באלוהים, חוויות ישנות שנובעות משנים רבות של אמונה או מבחר של כללים שמבוססים על ספרי הקודש. האם בני אדם כאלה יכולים להתמסר לאלוהים? בני האדם האלה מלאים בדברים אנושיים – כיצד יוכלו להתמסר לאלוהים? ה"התמסרות" שלהם מותאמת להעדפותיהם האישיות – האם ייתכן שאלוהים רוצה התמסרות כזו? אין זו התמסרות לאלוהים אלא התמסרות לכללים – זהו הסיפוק העצמי והניחום העצמי שלהם. אם אתם אומרים שזו התמסרות לאלוהים, הרי שאתם מנאצים את שמו, הלא כן? אתם פרעה מצרי, עושים דברים מרושעים ועוסקים במכוון בעבודת ההתנגדות לאלוהים – האם כך רוצה אלוהים שתשרתו אותו? מוטב שתכו על חטא ותפתחו קצת מודעות עצמית בהקדם האפשרי. אחרת, עדיף שתלכו הביתה: זה יועיל לכם יותר מאשר שירותכם המזויף לאלוהים. כך לא תפריעו ותשבשו, תדעו את מקומכם ותחיו חיים טובים – האין זו אפשרות עדיפה? כך תימנעו מעונש על התנגדות לאלוהים!