מדוע בדיוק אתם מאמינים באל? בכל מה שנוגע לשאלה זו, רוב האנשים מבולבלים. יש להם תמיד שתי השקפות שונות לגמרי לגבי האל המעשי ולגבי האל שבשמיים, דבר המעיד על כך שהם מאמינים באל לא כדי להתמסר לו אלא כדי לזכות בטובות הנאה מסוימות או כדי לברוח מייסורים שמקורם באסון. רק משום כך הם מסורים לו במידת מה. ההתמסרות שלהם מותנה – סיכויים העתידיים האישיים הם תנאי מוקדם להתמסרותם; הם מתמסרים משום שאין להם חלופה אחרת. אם כך, מדוע אתם מאמינים באל? אם אתם מאמינים רק למען עתידכם וגורלכם האישי, מוטב שלא תאמינו באל כלל. אמונה כזו היא הונאה עצמית, הרגעה עצמית והערצה עצמית. אם אמונתכם לא מושתתת על יסוד ההתמסרות לאל, סופכם להיענש על התנגדותכם לאל. כל מי שלא מחפש התמסרות לאל באמונתו הוא אדם שמתנגד לאל. האל דורש מבני האדם שיחפשו את האמת, שישתוקקו לדברי האל, שישתו ויאכלו את דברי האל ושיישמו אותם בפועל כדי שיוכלו להגיע להתמסרות לאל. אם זו כוונתכם האמיתית, האל ודאי ירומם אתכם וודאי ויַטֶּה לכם חסד. אין ספק בכך ואיש לא יכול לשנות זאת. אם המניעים שלכם אינם התמסרות לאל ואם יש לכם כוונות אחרות, כל מה שתאמרו ותעשו – אפילו תפילותיכם בפני האל ואפילו כל צעד שלכם – יהיה מנוגד לאל. גם אם כל דבריכם עדינים ואתה מנומסים, וגם אם כל צעד וכל ביטוי נראה ראוי בעיני אחרים, כאילו הייתם אנשים מסורים, אך בכל הנוגע למניעים ולהשקפות שלכם באשר לאמונה באל, כל אחת מן הפעולות שלכם מנוגדת לאל, והיא עשיית רע. בני אדם שנראים צייתנים ככבשים אך לבם מלא כוונות מרושעות אינם אלא זאב בעור של כבש. הם פוגעים באל ישירות והאל לא יחוס על אף אחד מהם. רוח הקודש תחשוף כל אחד מהם כדי שכולם יוכלו לראות שרוח הקודש מתעבת ודוחה כל אחד מהם שהוא צבוע. אל דאגה: האל יטפל בכל אחד מהם בתורו וייפטר מכל אחד מהם בתורו.

אם אתם לא מסוגלים לקבל את האור החדש של האל ולא יכולים להבין את כל מה שהאל עושה כיום, ואינכם מחפשים את האור הזה או שאתם מפקפקים בקיומו, מותחים עליו ביקורת או חוקרים ומנתחים אותו, אין לכם כוונה להתמסר לאל. אם גם כשיבוא האור של הכאן והעכשיו, תמשיכו להוקיר את אור האתמול ותתנגדו לעבודתו החדשה של האל, הרי שאינכם אלא אבסורד, ואתם בין אלה שמתנגדים לאל בכוונה תחילה. המפתח להתמסרות לאל הוא קבלת האור החדש והיכולת לקבל אותו וליישם אותו בפועל. רק ציות כזה הוא התמסרות אמיתית. למי שלא מוכן להשתוקק לאל לא יכולה להיות נטייה להתמסר לאל; הוא יכול רק להתנגד לאל כיוון שהוא מרוצה מהמצב הקיים. הסיבה שאדם כזה לא יכול להתמסר לאל היא שהוא נאחז בדברים מהעבר. הדברים מהעבר יצרו אצל אנשים מגוון תפיסות וכל מיני דמיונות לגבי האל, ואלו הפכו לצלמו של האל בעיני רוחם. על כן, הדבר שהם מאמינים בו הוא התפיסות שלהם עצמם ואמות המידה של דמיונם. אם אתם משווים את האל שעושה עבודה מעשית כיום לאל שבדמיונכם, משמע שהאמונה שלכם נובעת מהשטן ומושתתת על העדפותיכם האישיות. האל לא רוצה אמונה כזו. גם אם יש להם הסמכות נשגבות, וגם אם הם מסורים – אפילו אם הם הקדישו חיים שלמים של השתדלות למען עבודתו של האל והפכו לקדושים מעונים – בני אדם עם אמונה כזו לא מקובלים על האל. הוא רק מפגין כלפיהם מעט חסד ומאפשר להם ליהנות ממנו לזמן מה. בני אדם כאלה לא מסוגלים להנהיג את האמת. רוח הקודש לא עובדת בקרבם והאל יסלק כל אחד מהם בתורו. בין שהוא זקן או צעיר, מי שלא מתמסר לאל באמונתו ופועל מהמניעים הלא נכונים הוא זה שמתנגד ומשבש. אין ספק שהאל יסלק בני אדם כאלה. מי שלא מתמסר לאל כלל ובסך הכול מכיר בשמו של האל ומבין במידה כלשהי את טובו וחביבותו של האל, אך לא מתקדם בקצב צעדיה של רוח הקודש ולא מתמסר לעבודתה ולדבריה העכשוויים של רוח הקודש – אנשים כאלה חיים בחסדו של האל והאל לא יזכה בהם ולא יהפוך אותם למושלמים. האל הופך בני אדם למושלמים באמצעות ההתמסרות שלהם, על ידי אכילתם ושתייתם את דברי האל והנאתם מדברי האל, ובאמצעות הסבל והזיכוך בחייהם. רק באמצעות אמונה כזו טבעם של בני אדם יכול להשתנות – רק אז הם יכולים לרכוש הכרה אמיתית של האל. לא להסתפק בחיים בחסדו של האל, אלא להשתוקק לאמת באופן פעיל, לחפש אותה ולרצות ליפול בנחלת האל – זאת המשמעות של התמסרות מודעת לאל; זו בדיוק האמונה שהאל רוצה. בני אדם שלא עושים דבר מלבד ליהנות מחסדי האל לא יכולים להפוך למושלמים או להשתנות, וההתמסרות, הדתיות, האהבה והסבלנות שלהם שטחיים לגמרי. מי שרק נהנה מחסדי האל לא יכול להכיר את האל באמת, ואפילו אם הוא מכיר את האל, היכרותו שטחית והוא אומר דברים כמו "האל אוהב את האדם" או "האל רחום כלפי האדם". אמירות כאלה לא מייצגות את חיי האדם והן לא מוכיחות שבן האדם מכיר את האל באמת. אם, כאשר דברי האל מזככים אותם או כשהם נתקלים בניסיונותיו של האל, בני אדם לא מסוגלים להתמסר לאל – אם במקום זאת הם מתחילים לפקפק באל וקורסים – הרי שהם לא מתמסרים לו כלל ועיקר. בליבם יש כללים ומגבלות רבים בנוגע לאמונה באל, חוויות ישנות שנובעות משנים רבות של אמונה או מבחר של כללים שמבוססים על ספרי הקודש. האם בני אדם כאלה יכולים להתמסר לאל? בני האדם האלה מלאים בדברים אנושיים – כיצד יוכלו להתמסר לאל? ה"התמסרות" שלהם מותאמת להעדפותיהם האישיות – האם ייתכן שהאל רוצה התמסרות כזו? אין זו התמסרות לאל אלא התמסרות לכללים – זהו הסיפוק העצמי והניחום העצמי שלהם. אם אתם אומרים שזו התמסרות לאל, הרי שאתם מנאצים את שמו, הלא כן? אתם פרעה מצרי, עושים דברים מרושעים ועוסקים במכוון בעבודת ההתנגדות לאל – האם כך רוצה האל שתשרתו אותו? מוטב שתכו על חטא ותפתחו קצת מודעות עצמית בהקדם האפשרי. אחרת, עדיף שתלכו הביתה: זה יועיל לכם יותר מאשר שירותכם המזויף לאל. כך לא תפריעו ותשבשו, תדעו את מקומכם ותחיו חיים טובים – האין זו אפשרות עדיפה? כך תימנעו מעונש על התנגדות לאל!