עד כמה בדיוק אתה אוהב את האל כיום? ועד כמה בדיוק אתה מודע לכל מה שהאל עשה בך? אלה הדברים שעליך ללמוד. כשהאל הגיע אל פני האדמה, כל מה שהוא עשה באדם וכל מה שהוא אפשר לאדם לראות נועדו לכך שהאדם יאהב אותו ויכיר אותו באמת. מבחינה מסוימת, העובדה שהאדם מסוגל לסבול למען האל ושהוא הצליח להגיע עד הלום, נובעת מאהבתו של האל, ומבחינה אחרת היא נובעת מהישועה של האל. יתרה מזאת, היא נובעת מעבודת המשפט והייסורים שהאל ביצע באדם. אם אין לכם את המשפט, הייסורים והניסיונות של האל, ואם האל לא גרם לכם לסבול, הרי שלמען האמת, אינכם אוהבים את האל באמת. ככל שעבודתו של האל באדם רבה יותר, וככל שסבלו של האדם רב יותר, כך הדבר ממחיש יותר עד כמה עבודתו של האל משמעותית, וכך לבו של האדם מסוגל יותר לאהוב את האל באמת ובתמים. כיצד משיגים את הלקח של אהבת האל? ללא סבל וזיכוך, ללא ניסיונות כאובים – ויתרה מזאת, אילו האל היה נותן לאדם רק חסד, אהבה ורחמים – האם היית מסוגל להגיע למצב שבו אתה אוהב את האל באמת ובתמים? מצד אחד, במהלך הניסיונות של האל, האדם מתוודע לפגמים שלו ומבין שהוא חסר משמעות, בזוי ועלוב – שאין לו דבר ושהוא לא כלום. מצד שני, במהלך הניסיונות, האל פורש סביבות שונות למען האדם כדי שבתוכן האדם יהיה מסוגל יותר לחוות את החביבות של האל. על אף שהכאב רב, ולעיתים בלתי נסבל – ואפילו מגיע לרמה של יגון משתק – לאחר שהאדם חווה אותו, הוא מבין עד כמה חביבה עבודתו של האל בו, ורק על היסוד הזה נולדת באדם אהבה אמיתית לאל. כיום, האדם רואה שעם החסד, האהבה והרחמים של האל לבדם, האדם אינו מסוגל להכיר את עצמו באמת, ועל אחת כמה וכמה שהוא אינו מסוגל להכיר את מהותו שלו. רק באמצעות זיכוך ומשפט של האל גם יחד, ובמהלך תהליך הזיכוך עצמו, האדם יכול להכיר את הפגמים שלו ולדעת שאין לו דבר. כך, אהבתו של האדם לאל מושתתת על היסודות של הזיכוך והמשפט של האל. אם אתה נהנה רק מחסדו של האל, מחיי משפחה שלווים או מברכות חומריות, הרי שלא נפלת בנחלתו של האל, ואמונתך באל לא יכולה להיחשב למוצלחת. האל כבר ביצע שלב אחד בעבודת החסד כבשר ודם, וכבר העניק לאדם ברכות חומריות, אך האדם אינו מסוגל להפוך למושלם באמצעות חסד, אהבה ורחמים בלבד. בחוויותיו של האדם, הוא פוגש בחלק מאהבתו של האל, ורואה את האהבה והרחמים של האל, אך לאחר שחווה זאת זמן מה, הוא מבין שחסדו של האל, אהבתו ורחמיו אינם יכולים להפוך את האדם למושלם, ושהם אינם יכולים לגלות את הדברים המושחתים באדם, ואינם יכולים לפטור את האדם מצביונו המושחת או להפוך את אהבתו ואמונתו למושלמות. עבודת החסד של האל הייתה העבודה של תקופה אחת, והאדם אינו יכול להסתמך על הנאה מחסדו של האל על מנת להכיר את האל.

באילו אמצעים מושגת הפיכתו של האדם למושלם בידי האל? היא מושגת באמצעות צביונו הצודק של האל. צביונו של האל מורכב בעיקר מצדק, חרון אף, מלכותיות, משפט וקללה, והאל הופך את האדם למושלם בעיקר באמצעות המשפט שלו. יש כאלה שאינם מבינים, והם שואלים מדוע האל מסוגל להפוך את האדם למושלם רק באמצעות משפט וקללה. הם אומרים, "אילו האל היה מקלל את האדם, האדם היה מת, הלא כן? אילו האל היה שופט את האדם, האדם היה מורשע, הלא כן? אם כן, איך ייתכן שהאדם עדיין הופך למושלם?" אלה דבריהם של בני אדם שאינם מכירים את עבודתו של האל. הדבר שהאל מקלל הוא מרדנותו של האדם, והדברים שהאל שופט הם חטאיו של האדם. למרות שהאל מדבר בחומרה ומבלי לחוס על רגשות האדם, והוא חושף את כל מה שנמצא באדם באמצעות דברים קשים, הוא מגלה את הדברים המהותיים בתוך האדם, אזי דרך משפט כזה, הוא מספק לאדם ידע עמוק בנוגע למהות הבשר, וכך האדם מתמסר לאל. בשרו של האדם חוטא, והוא שייך לשטן, הוא מרדני, והוא מושא לייסורים מצד האל – על כן, על מנת לאפשר לאדם להכיר את עצמו, דברי השיפוט של האל חייבים להתרחש בו, ויש לעשות שימוש בכל סוג של זיכוך. רק כך תוכל עבודתו של האל להיות יעילה.

ניתן לראות מהדברים שהאל אמר שהוא כבר הרשיע את בשרו של האדם. אם כך, האין אלה מילות קללה? הדברים שהאל אומר מגלים את טיבו האמיתי של האדם, והוא נשפט באמצעות גילויים כאלה. כשהוא רואה שהוא אינו מסוגל לְרַצות את כוונות האל, הוא חש בתוכו צער וחרטה, הוא חש שהוא חב כל כך הרבה לאל, ושהוא לא מרצה את כוונותיו של האל. יש זמנים שבהם רוח הקודש מטילה עליך משמעת מתוכך, והמשמעת הזו נובעת מהשיפוט של האל. יש זמנים שבהם האל מוכיח אותך ומסתיר את פניו ממך, זמנים שבהם הוא אינו מתייחס אליך כלל ולא עובד בתוכך, אלא ממיט עליך ייסורים בדממה על מנת לזכך אותך. עבודתו של האל באדם נועדה בעיקר כדי להבהיר את צביונו הצודק של האל. איזו עדות נושא האדם על האל בסופו של דבר? הוא מעיד שהאל הוא אל צודק – שצביונו הוא צדק, חרון אף, ייסורים ומשפט. האדם מעיד על צביונו הצודק של האל. האל משתמש בשיפוט שלו כדי להפוך את האדם למושלם. הוא אוהב את האדם והוא הושיע את האדם – אך מה טמון באהבתו של האל? יש משפט, מלכותיות, חרון אף וקללה. על אף שהאל קילל את האדם בעבר, הוא לא השליך את האדם לחלוטין אל הבור ללא התחתית, אלא השתמש באמצעי הזה כדי לזכך את אמונתו של האדם. הוא לא המית את האדם, אלא פעל על מנת להפוך את האדם למושלם. מהות הבשר היא של השטן – האל תיאר זאת במדויק – אך העובדות שהאל מבצע לא מתבצעות לפי דבריו. הוא מקלל אותך כדי שתאהב אותו וכדי שתכיר את מהותו של הבשר. הוא ממיט עליך ייסורים כדי שתתעורר, כדי לאפשר לך להכיר את הפגמים שקיימים בך ולהכיר את חוסר הערך המוחלט של האדם. לפיכך, הקללות, המשפט, המלכותיות וחרון האף של האל – כולם נועדו להפוך את האדם למושלם. כל מה שהאל עושה כיום וכל הצביון הצודק שהוא מגלה בתוככם נועדו להפוך את האדם למושלם – כזו היא אהבתו של האל.

האדם מאמין, על-פי התפיסות המסורתיות שלו, שאהבתו של האל היא חסדו, רחמיו והאהדה שהוא רוחש לחולשתו של האדם. על אף שהדברים האלה הם גם אהבתו של האל, הם יותר מדי חד צדדיים ואינם האמצעים העיקריים שבעזרתם האל הופך את האדם למושלם. בני אדם אחדים התחילו להאמין באל בשל מחלה. מחלה זו היא חסדו של האל בעבורך. בלעדיה לא היית מאמין באל, ואילו לא האמנת באל, לא היית מגיע עד הלום – על כן, אפילו החסד הזה הוא אהבתו של האל. בעתות האמונה בישוע, בני האדם עשו דברים רבים שהאל לא אהב, משום שהם לא הבינו את האמת, אבל האל ניחן באהבה וברחמים, והוא הביא את האדם עד הלום. ועל אף שהאדם אינו מבין דבר, האל בכל זאת מאפשר לאדם להיות חסיד שלו, ויתר על כן, הוא הוביל את האדם עד היום הזה. האין זו אהבתו של האל? הדבר שמתבטא בצביונו של האל הוא אהבתו של האל – זה נכון בהחלט! כשבניית הכנסייה הגיעה לשיאה, האל עשה את שלב העבודה של נותני השירות והשליך את האדם אל הבור ללא התחתית. כל המילים שנאמרו בתקופה של נותני השירות היו קללות: קללות הבשר שלך, קללות הצביון המושחת והשטני שלך וקללות של אותם דברים בך שאינם מרצים את כוונותיו של האל. העבודה שהאל עשה בשלב הזה התבטאה במלכותיות, זמן קצר לאחר מכן, האל ביצע את שלב העבודה של ייסורים, ואז הגיע ניסיון המוות. בעבודה כזו, האדם ראה את חרון האף, את המלכותיות, את המשפט ואת הייסורים של האל, אך הוא גם ראה את חסדו של האל, את אהבתו ואת הרחמים שלו. כל מה שהאל עשה וכל מה שהתבטא בצביונו היה אהבתו לאדם, וכל מה שהאל עשה הצליח למלא את צרכיו של האדם. הוא עשה זאת על מנת להפוך את האדם למושלם, והוא קיים את האדם בהתאם לשיעור קומתו. אלמלא האל עשה זאת, האדם לא היה מסוגל להתייצב בפני האל, ולא הייתה לו שום דרך להכיר את פניו האמיתיות של האל. מאז שהאדם החל לראשונה להאמין באל ועד היום, האל קיים את האדם בהדרגה בהתאם לשיעור קומתו של האדם, כך שהאדם הכיר אותו בהדרגה באופן פנימי. רק משהגיע האדם עד הלום, הוא מבין עד כמה מופלא השיפוט של האל. שלב העבודה של נותני השירות היה המקרה הראשון של עבודת הקללה מתקופת הבריאה ועד ימינו. האדם קולל והושלך אל הבור ללא התחתית. אלמלא האל עשה זאת, לא היה לאדם כיום ידע אמיתי על האל. רק באמצעות הקללה של האל, האדם הכיר באופן רשמי את צביונו של האל. האדם נחשף באמצעות הניסיון של נותני השירות. הוא ראה שנאמנותו אינה מקובלת, ששיעור קומתו נמוך מדי, שהוא אינו מסוגל לְרַצות את כוונות האל, ושטענותיו שלפיהן הוא מְרַצה את האל בכל עת הן מילים ותו לא. אף על פי שבשלב העבודה של נותני השירות, האל קילל את האדם, הרי שבמבט לאחור, שלב העבודה הזה של האל היה נפלא: הוא הביא עמו נקודת מפנה אדירה עבור האדם וגרם לשינוי אדיר בצביון חייו. לפני התקופה של נותני השירות, האדם לא הבין דבר לגבי העיסוק בחיפוש חיים, מה פירוש הדבר להאמין באל או מהי החוכמה מאחורי עבודתו של האל, והוא אף לא הבין שעבודתו של האל יכולה לבחון את האדם. מאז התקופה של נותני השירות ועד היום, האדם רואה כמה מופלאה עבודתו של האל – היא בלתי נתפסת עבור האדם. האדם אינו מסוגל לדמיין, בעזרת מוחו, איך האל עובד, והוא גם רואה עד כמה שיעור קומתו נמוך ושחלקים רבים מדי ממנו מרדניים. כשהאל קילל את האדם, הוא עשה זאת על מנת להשיג תוצאה מסוימת, והוא לא המית את האדם. על אף שהוא קילל את האדם, הוא עשה זאת באמצעות מילים, והקללות שלו לא באמת אירעו לאדם, מכיוון שהדבר אותו קילל האל היה המרדנות של האדם, ולכן דברי הקללה שלו נאמרו גם כדי להפוך את האדם למושלם. בין אם האל שופט את האדם או מקלל אותו, שני הדברים הופכים את האדם למושלם: שניהם נועדו להביא את הטומאה שבאדם לידי שלמות. באופן זה, האדם עובר זיכוך, והלקויות שבאדם מובאות לידי שלמות באמצעות דבריו ועבודתו של האל. בין שמדובר במילים חמורות, במשפט או בייסורים, כל שלב בעבודתו של האל ראוי לחלוטין והופך את האדם למושלם. לאורך העידנים, האל מעולם לא עשה עבודה כזו. כיום, הוא עובד בתוככם כדי שתעריכו את חוכמתו. אף על פי שסבלתם כאב מסוים בתוככם, התחושה בלבכם איתנה ושלווה. בורכתם בכך שאתם מסוגלים ליהנות מהשלב הזה בעבודתו של האל. בלי קשר למה שתהיו מסוגלים להשיג בעתיד, כל מה שאתם רואים מעבודתו של האל בכם כיום הוא אהבה. אם האדם לא יחווה את המשפט והזיכוך של האל, מעשיו ומרצו של האדם תמיד יישארו ברמה שטחית וצביונו תמיד יישאר ללא שינוי. האם זה נחשב לנפילה בנחלתו של האל? כיום, על אף שיש באדם עדיין דברים יהירים ושחצניים רבים, צביונו של האדם יציב הרבה יותר מאשר בעבר. הגיזום של האל אותך נועד להושיע אותך, ועל אף שאתה אולי חש מעט כאב כשזה קורה, יבוא יום שבו יתחולל שינוי בצביונך. בעת ההיא, תיזכר ותבין עד כמה עבודתו של האל חכמה, ובעת ההיא תהיה מסוגל להבין באמת ובתמים את כוונותיו של האל. ישנם כיום בני אדם מסוימים שאומרים שהם מבינים את כוונותיו של האל, אך זה לא מציאותי כלל. למעשה, הם מדברים דברי שקר, משום שכרגע הם עוד לא הבינו אם כוונותיו של האל הן להושיע את האדם או לקלל אותו. אולי אינך יכול להבין זאת בבירור כעת, אך יבוא יום שבו תבין שהגיע היום שבו האל זכה בתהילה, ותבין עד כמה אהבה כלפי האל היא משמעותית, וכך תכיר את החיים האנושיים, ובשרך יחיה בעולם של אהבה לאל, כך שרוחך תשולח לחופשי, חייך יתמלאו בשמחה ותמיד תהיה קרוב לאל ותתבונן באל. בעת ההיא, תדע באמת מה רב ערכה של עבודתו של האל כיום.

כיום, אין למרבית בני האדם את הידע הזה. הם סבורים שאין לסבל כל ערך, העולם נוטש אותם, חיי המשפחה שלהם בצרות, האל סבור שהם לא משביעי רצון, והסיכויים העתידיים שלהם עגומים. יש אנשים שסובלים במידה מסוימת, והם אפילו רוצים למות. זו איננה אהבה אמיתית לאל. בני אדם כאלה הם מוגי לב, אין להם יכולת התמדה, הם חלשים וחסרי תועלת! האל להוט לכך שהאדם יאהב אותו, אך ככל שהאדם אוהב אותו יותר, כך האדם סובל יותר, וככל שהאדם אוהב אותו, כך מתרבים ניסיונותיו של האדם. אם תאהב את האל, תחווה כל סוג של סבל, ואם לא תאהב את האל, אזי אולי הכול יתקדם על מי מנוחות עבורך והכול יהיה שלו סביבך. כשתאהב את האל, תרגיש תמיד שאתה מוקף בדברים רבים שלא ניתן להתגבר עליהם, ומאחר ששיעור קומתך נמוך מדי, תעבור זיכוך. יתרה מכך, לא תהיה מסוגל לְרַצות את האל, ותמיד תחוש שכוונותיו של האל נשגבות מדי ושהוא מעבר ליכולתו של האדם. משום כל זה, אתם תעברו זיכוך – משום שיש בכם חולשה רבה ומשום שיש בכם דברים רבים שלא מסוגל לְרַצות את כוונות האל, תעברו זיכוך פנימי. אולם עליכם להבין בבירור שהטיהור מושג רק באמצעות זיכוך. לפיכך, במהלך אחרית הימים, אתם חייבים לשאת עדות על האל. אין זה משנה עד כמה תסבלו, עליכם להמשיך לצעוד עד הסוף, ואפילו בנשמת אפכם האחרונה, עליכם להיות נאמנים לאל ולהיות נתונים לתזמוריו של האל. רק זו אהבה אמיתית לאל, ורק זו עדות חזקה ומהדהדת. כשהשטן מפתה אותך, עליך לומר: "לבי שייך לאל, והאל כבר זכה בי. אני לא יכול לְרַצות אותך – אני חייב להקדיש את כל כולי כדי לְרַצות את האל." ככל שאתה מרצה את האל יותר, כך הוא מברך אותך יותר, וכך תגדל עוצמת אהבתך לאל. כך יהיו לך, בנוסף, גם אמונה ונחישות, ותרגיש שדבר אינו ראוי או משמעותי יותר מחיים של אהבה כלפי האל. אפשר לומר שדי בכך שהאדם יאהב את האל על מנת שיפסיק לחוש צער. על אף שלעיתים בשרכם חלש ואתה אפוף צרות רבות של ממש, אם בזמנים האלה תסתמך באמת על האל, אזי תזכה לנחמה בתוככי רוחך, ויהיה לך על מה להסתמך. כך, תהיה מסוגל להתגבר על סביבות רבות, וכך לא תתלונן על האל בשל סבלכם. במקום זאת, תרצו לשיר, לרקוד, להתפלל, להתכנס ולשתף, ולהקדיש מחשבה לאל, ותחושו שכל בני האדם וכל העניינים והדברים סביבכם שאותם האל מסדיר הם ראויים. אם לא תאהב את האל, כל מה שתראה יטריד אותך ודבר לא יהיה נאה בעיניך. רוחך לא תהיה חופשית אלא מדוכאת, לבך תמיד יתלונן על האל, ותמיד תרגיש שאתה סובל עינויים רבים כל כך ושאין זה צודק. אם לא תעסוק בחיפוש לשם האושר אלא על מנת לְרַצות את האל וכדי שהשטן לא יאשים אותך, אזי עיסוק כזה יעניק לך כוחות אדירים לאהוב את האל. האדם מסוגל ליישם בפועל את כל מה שהאל אומר, ולכל מעשיו של האדם יש יכולת לְרַצות את האל – זו פירושה של אחיזה במציאות. עיסוק בשאיפה לרַצות את האל הוא שימוש בלבך אוהב-האל כדי ליישם בפועל את דבריו. בלי קשר לזמן – אפילו כאשר לאחרים לא יהיה כוח – בתוכך ישנו עדיין לב אוהב-אל, ואתה משתוקק אל האל ומתגעגע לאל מעומק נפשך. זהו שיעור קומה אמיתי. הקביעה כמה רם שיעור קומתך תלויה במידה שבה לבך אוהב-אל, ביכולתך לעמוד איתן בשעת מבחן, בשאלה אם תיחלש כשתיקלע לסביבה מסוימת, ואם תוכל לעמוד על שלך כשאחיך ואחיותיך ידחו אותך. בואן של העובדות יוכיח מה טיבו של לבכם אוהב-האל. ניתן לראות באמצעות חלקים רבים בעבודתו של האל שהוא באמת ובתמים אוהב את האדם, למרות שעיני רוחו של האדם טרם נפקחו לחלוטין, והוא אינו מסוגל להבין לאשורם חלקים רבים מעבודתו ומכוונותיו של האל, ואף לא את הדברים הרבים שחביבים באל. האדם אינו חש מספיק אהבה אמיתית כלפי האל. האמנת באל כל הזמן הזה, וכיום, האל ניתק את כל דרכי המילוט. אם לדבר בכנות, אין לך ברירה אלא לעלות על דרך הישר – והמשפט המחמיר והישועה העליונה של האל הם שמובילים אותך אל דרך הישר הזו. האדם יודע שהאל חביב רק אחרי שהוא חווה קשיים וזיכוך. לאחר שהאדם חווה חוויות עד היום הזה, ניתן לומר שהוא כבר מכיר חלק מחביבותו של האל, אך עדיין לא די בכך, משום שיותר מדי דברים חסרים לאדם. עליו לחוות יותר מעבודתו המופלאה של האל, ויותר מכול את זיכוך הסבל שהאל מסדיר עבורו. רק אז יכול צביון חייו של האדם להשתנות.