נושא השיתוף שלנו היום הוא כניסת האדם לעידן החדש, עידן המלכות, ועל האופן בו על בני האדם לחיות בעידן המלכות, ואיך עליהם לחוות את עבודת האל בעידן המלכות ולעבור באמת אל העידן החדש. במה בעיקר יתמקד הדיון הזה אודות מעבר האדם אל העידן החדש? בעידן המלכות אלוהים מביע דברים רבים כל כך ומבצע את עבודת השיפוט והייסור, ועל כל אנשיו הנבחרים של האל לדעת בדיוק כיצד על האדם להאמין באל בעידן המלכות כדי לעמוד בדרישות האל. בעבר, רוב האנשים האמינו באדון ונהנו ממנת חסד נדיבה של האל. כיום, הם מתחילים לחוות את עבודת השיפוט והייסור של האל, אז איך הם יוכלו לעבור מהשקפותיהם הישנות לגבי אמונה באל, לאמונה חדשה שעומדת בדרישות האל? אין זה משנה אם השקפותיך בעבר לגבי אמונה באל היו נכונות או לא נכונות, כל זה לא ייחקר. עליך להכיר במציאות ולדעת איך להאמין ואיך יש לחתור, כיום. אם תמשיך לחתור בהתבסס על האמונה שלך בעידן החסד, ותמשיך להאמין באל בהתבסס על השקפותיך בעבר, הרי שלא תיכנס אל העידן החדש. הרשו לי תחילה להשמיע בפניכם אמרה לדוגמה שתסביר את העניין. באיזו אמרה מדובר? זו אמרה שנאמרה בעידן החסד: "כשאדם מאמין באלוהים, משפחתו כולה זוכה לברכה." כלומר, מספיק שאדם אחד האמין בישוע, ואז כל בני משפחתו, מהזקן ועד לצעיר ביותר, הרוויחו מכך ונהנו כולם משלווה ומאושר. מפני שישוע ביצע את עבודת הגאולה, הוא ניחן בסובלנות וסבלנות אין קץ, וביכולת להעניק לאדם סליחה ומחילה על חטאיו. לא משנה איך התנהלה היווכחותך בחיים, או מה הייתה איכותך, או כמה חטאים חטאת בעבר, כל שהיה עליך לעשות הוא להתוודות בפני האדון, והכול היה נמחל לך, ואושר ושלווה היו מורעפים עליך. כל שהיה עליך לעשות זה "להאמין", והיה בכך די והותר. זה היה פשוט עד כדי כך. האם זהו המצב גם כיום, שבו אם אדם אחד מאמין באלוהים, משפחתו כולה זוכה לברכה? לא. מדוע אין העבודה הזו מבוצעת כיום? מפני שהגיעה השעה, ואלוהים נמצא כאן כדי לבצע את עבודת השיפוט ולהושיע את האנושות מהשפעת השטן אחת ולתמיד. לכן, האל דורש כיום מבני האדם להיות נאמנים וישרים ביחסם אליו, לסגוד לו ולהתמסר לו, ודורש שליבם יהיה ירא-אל. אלו הדברים שעל בני האדם לעשות. אם המאמינים באל יוכלו לרדת לעומקה של האמת, לקבל אותה, להבין אותה ולזכות בה, הם יזכו לישועה מוחלטת. אולם, אלו שאינם מקבלים עליהם את האמת ורק חומדים את חסדו של האל, ינודו. אם אתה ממשיך לדרוש כיום שאלוהים ימשיך לבצע את עבודת עידן החסד, וחושב שאם תאמין באלוהים אז כל משפחתך תזכה לברכה, הרי שזהו רעיון מטופש! אלוהים כבר לא מבצע את עבודת עידן החסד. העידן הזה חלף. אתה מבין זאת, נכון?

ה"מעבר לעידן החדש", כפי שהוא נקרא, משמעו כניסה לעידן המלכות של ימינו, והשקפותיך לגבי האמונה באל, כוונותיך, אמונתך, והאופן שבו אתה חי את חייך וחווה דברים, חייבים כולם להשתנות. אם תשנה רק דבר אחד, אם נהגת להאמין בישוע אבל היום אתה מאמין באל הכול יכול, ורק שמו של האל שבו אתה מאמין השתנה, אז למעשה, האופן שבו אתה מאמין, הנתיב שבו אתה צועד, והדברים שאליהם אתה חותר, לא השתנו. כלומר, חייב להתחולל שינוי מסוים בדברים אליהם אתה חותר, בהבנה שלך, ובהשקפות שלך. רק כשתחתור אל האמת על הבסיס הזה תוכל אמונתך להיות טהורה ואמיתית. מדוע יש כיום אנשים שהם תמיד שליליים, שחושבים שאמונה באל היא חסרת משמעות ולא ממריצה ומחזקת כפי שהייתה בעבר? זה מפני שהשקפותיהם לגבי אמונה באל לא השתנו. הם עדיין אוחזים בהשקפות שהיו מנת חלקם כשהאמינו בישוע, ומתמקדים רק בהשגת חסדים קטנים, בהתרוצצות ממקום למקום ובהשקעה מאומצת. הם מתמקדים במתנות, בעבודה שטחית ובדרשות שטחיות, ובגילויי התלהבות. אך הם לא מצליחים לעמוד בקצב של עבודת האל הנוכחית, הם לא מתמקדים בשתייה ובאכילה של דברי האל, והם לא זוכים להארה מרוח הקודש, ולכן הם תמיד חשים שליליים. אנשים כאלו נראים כלפי חוץ כאילו הם מאמינים באלוהים, כשלמעשה, הם לא אימצו לליבם את האמת, ולכן לא ניתן יהיה לפתור את מצבם השלילי. אין להם שום היווכחות בחיים, והם עדיין נאחזים בהשקפותיהם הישנות לגבי אמונה באל, ללא שום שינוי. האין זה כך? עבודת רוח הקודש השתנתה, ואמונת האדם באלוהים חייבת להשתנות יחד איתה. אם אופן החתירה שלך, האופן שבו אתה חי את חייך, האופן שבו אתה חווה, הכוונות והגישה שלך כלפי האמונה באל, לא השתנו מהקצה לקצה, זה אומר שלא הצלחת ליישר קו עם שלבי עבודת רוח הקודש. אם אנשים רוצים להיות מעודכנים לגבי עבודתה החדשה של רוח הקודש, להשתנות בדרכים חדשות, ולזכות בהבנות חדשות, עליהם לחפש אחר האמת, להיכנס לתוכה, ולהשתנות בפרטים הקטנים, למשל בכל פעולה ומהלך שלהם, במחשבות וברעיונות שלהם, ובכל הכוונות וההשקפות שלהם. רק אז הם יצליחו להשיג התקדמות. אם אנשים רק משלמים מס שפתיים, ומשנים את התנהגותם רק במעט, הרי שלא מדובר בשינוי מהקצה לקצה. הדבר החשוב ביותר הוא שעליך לשנות מהקצה לקצה את מחשבותיך והשקפותיך ואת דרך חייך. אם תשליך מעליך רעיונות ודמיונות ישנים, ותזכה ביכולת הבחנה ובידע לגבי השקפותיך הישנות בנוגע לאמונה באל, זה יוכיח שהשתנית מהקצה לקצה. בחנו את עצמכם כדי לזהות איזה חלק בכם עדיין לא השתנה, האם אתם עדיין מדברים ומסתכלים על דברים בדרכים מיושנות, ואילו שרידים מהעבר עדיין נטועים עמוק בתוככם ולא נחשפו עדיין. אם לא תחפור, תחשוב שאין שם דבר, אבל אם תחפור בקפידה תגלה שיש דברים רבים שאותם יש לחשוף. מדוע יש כיום אנשים שאינם מסוגלים להתיישר עם שלבי עבודת האל? זה מפני שיש בתוכם דברים רבים שמונעים מהם לעשות זאת, כי לאנשים אין כל הבנה באשר לדברים חדשים והם אינם מסוגלים לרדת לעומקם. למה אנשים תמיד אוחזים ברעיונות לגבי אלוהים? יש להם רעיונות לגבי דברי האל ועבודת האל, ויש להם רעיונות לגבי השיפוט והייסור של האל, הם לא מסוגלים לקלוט איזה אנשים האל מושיע ואיזה אנשים הוא מנדה, והם לא מסוגלים להתגבר על העובדה שאלוהים לא משתמש באותות ובניסים. מה הסיבה לכך בדיוק? אחת הסיבות היא שהגורם לכך הוא הטבע היהיר והצדקן של האדם, מפני שלאנשים יש תמיד רעיונות ודמיונות משלהם לגבי כל עניין ועניין – זהו שורש הבעיה. סיבה נוספת היא סיבה אובייקטיבית, והיא שאנשים אוחזים ברעיונות מוטעים רבים לגבי האמונה באל, רעיונות שלא עברו כל שינוי, ומפני שאותם דברים שטבועים עמוק בתוכם עדיין לא השתנו. בליבם עדיין טבוע אופן הדיבור הישן שנובע מאמונתם בישוע או ביהוה, אז כשהם נתקלים בעבודתו החדשה של האל, הם מקבלים עליהם את הדרך החדשה, אבל הם אינם מסוגלים להבין את האופן החדש שבו האל אומר ועושה דברים. מדוע אינך מסוגל לקלוט את הדברים החדשים הללו? זה מפני שאתה עדיין נאחז בדברים הישנים מהעבר ואינך מסוגל להרפות מהם, מה שמוביל אותך להתנגד לדברים החדשים. אם שרידי העבר האלה לא היו טבועים בתוכך, היית מסוגל לקבל את מה שהאל עושה כיום. אם לא תצליח להרפות מענייני העבר, אתה עלול לפתח רעיונות לגבי האל ולמרוד בו, וזה יביא לכך שתסבול מאובדן. אם תעמוד כנגד האל, אתה תהיה מועד לנידוי על ידו והוא יענישך.

על כולכם לחפור ולבדוק אילו דרכים ישנות לעשיית דברים, אלו דרכים ישנות להבנת דברים, ואלו השקפות ישנות מהעבר, עדיין מושרשות עמוק בתוככם. בואו אתן לכם דוגמה פשוטה. יש אנשים שמעולם לא ראו את ישוע או שמעו אותו מדבר. הם רק קראו את הדברים שהוא הביע, והם אומרים שהדברים האלה טובים וסמכותיים, ושאלה דברי שיפוט, אבל אחרי שהם באים במגע עם המשיח במציאות, מתחילים לצוץ אצלם רעיונות והם חושבים, "למה אלוהים מדבר בחומרה כה רבה? למה אלוהים מרצה כך לאנשים? למה הוא מדבר בצורה פומפוזית שכזאת? הוא מדבר בצורה כה מפחידה, הוא תמיד חושף ושופט אנשים. מי יכול לקבל זאת? אמונתנו בישוע שונה. כולם מדברים בְּרַכּוּת ומסתדרים בהרמוניה זה עם זה. איש לא מדבר כפי שהאל מדבר. אני פשוט לא מסוגל לקבל עליי אלוהים שכזה ואיני יכול לסבול אלוהים שכזה. אם הוא היה מדבר בְּרַכּוּת ובנעימות כפי שישוע אדוננו מדבר, אם הוא היה טוב לב וחביב לאנשים, הייתי יכול לקבל אותו. אבל אינני מסוגל לקבל על עצמי אלוהים שכזה. אינני מסוגל להתחבר אליו!" אתה מודה בכך שזו דרך האמת, שאלו דברי ההתגלמות, ושוכנעת לחלוטין, אם כך, למה כשאתה בא במגע עם המשיח, אתה נאחז ברעיונות לגבי טון דיבורו, המילים שבהן הוא משתמש, ואופן דיבורו, ואינך מסוגל להרפות מהם? מה זה מוכיח? זה מוכיח שהדברים הישנים הללו שבליבך כבר השתלטו עליך והפכו להיות רעיונות ותקנות. למעשה, כל הדברים הללו מקורם באדם, הם כולם פסיקותיו ורעיונותיו של האדם, והם אינם תואמים לאמת. אם מישהו היה מנסה לכפות את הדברים הללו על האל של היום, לא רק שהוא היה נכשל בכך, אלא הוא גם היה מתנגד בכך לאל. עבודת האל שונה בכל עידן ועידן, ולכן הצביון שהוא מביע שונה אף הוא וגם תכונות האל ומהותו שונים והדברים שהוא חושף שונים. לא ניתן להחיל על כך תקנות. אם תעשה זאת, סביר שתפתח רעיונות באשר לאל, ואז תהיה מסוגל להתנגד לו. אם לא תהרהר בעצמך ואם תסרב בכל תוקף להכות על חטא, אלוהים יגנה אותך ויעניש אותך. כך היא עבודת האל בכל עידן – תמיד יהיו אנשים מסוימים שמקבלים עליהם את האל ומתמסרים לו ושמבורכים על ידו, ותמיד יהיו אנשים שמתנגדים לאל ומגנים אותו ושמושמדים על ידו. אלוהים משמיע דברים רבים ומבטא אמיתות רבות בעבודתו באחרית הימים. הוא לא מפחד מאנשים שאוחזים ברעיונות. הוא מפחד שאנשים לא יקראו את דבריו, או שלא יקבלו עליהם את האמיתות שהוא מביע – זה הדבר המפחיד ביותר. אם הרעיונות וההשקפות שלך אינם תואמים לאמיתות שהאל מבטא, אזי הם מנוגדים לאמת. הם מתנגדים לאל, ולא ניתן להגן עליהם. לאנשים יש צביון מושחת, הם מרדניים ונוטים להתנגד, ויש להם מחשבות – מה שולט במחשבותיהם? מה ששולט במחשבותיהם של אנשים הוא הכוונות שלהם, והזווית ונקודת המבט שממנה הם רואים דברים, ולכן המחשבות שלך, אינן מגיעות מרוח הקודש, והן לא מתבססות על האמת. למה אני אומר שהרעיונות וההשקפות שלך מקורם באדם ובבשר? זה מפני שהמחשבות שלך אינן נשלטות בידי האמת, והן לא נוצרות כתוצאה מהתבוננות המבוססת על האמת. מחשבותיהם של אנשים מסוימים מקורם בהתבוננות שמבוססת על כתבי הקודש, וזה מוטעה עוד יותר. אנו לא אומרים שכתבי הקודש עצמם טועים, רק שאין זה ראוי להשוות את העבודה שהאל ביצע בעבר עם עבודתו החדשה – אל לך להשוות את עבודתו בצורה כזו. לדוגמה, האם היה זה הולם אם בעידן החסד אנשים היו משווים את עבודתו של יהוה לעבודתו של ישוע אדוננו? האם זה הולם עבורך להשוות בין עבודתו של ישוע לבין עבודתו הנוכחית של האל כיום, בעידן המלכות? כמובן שלא, זה אינו בר השוואה. זה מפני שכל שלב בעבודת האל נעלה יותר מהשלב שקדם לו, ואלוהים אינו חוזר על עבודתו. מדוע, בכל פעם שהאל מבצע שלב חדש בעבודתו ופותח בעידן חדש, תמיד ישנה קבוצה או רוב של אנשים שקמים כדי להתנגד לעבודת האל ולהציב עצמם מולו? מדוע זה חוזר וקורה בכל עידן? זה מפני שלא משנה אם האנשים מקבלים עליהם את עבודת האל החדשה או לא, פרשנות העבר שלהם לכתבי הקודש, כמו גם השקפותיהם לגבי שמו ודמותו של האל, ולגבי האמונה באל והדרכים בהם הם מאמינים באל, כל אלו כבר התקבעו בליבם. יתרה מכך, הדברים הללו חשובים להם מאוד, ובגלל שהם מאמינים שהם זכו בדברים מסוימים, הם נעשים יהירים ללא גבול, וחושבים שהם מדהימים ושאין כמותם, וכשהם רואים עד כמה עבודת האל היום שונה מהעבודה שעשה בעבר, הם שופטים אותה. הם תמיד לוקחים דברים מעידן החסד ומשווים אותם לאל של היום, לעבודה שהוא עושה כעת, לאמיתות של היום – האם ניתן להשוותם? אל תחיל תקנות על דברים, במקום זאת צריכה להיות לך המודעות לומר: "קיבלתי עליי כעת את עבודת האל החדשה אבל ישנם עדיין דברים שאני לא מצליח להבין. אני אמשיך לחוות ואלמד אותם בהדרגה. אני אחתור לקראתם לאט לאט, אעשה את דרכי לתוכם חלק אחר חלק, כמו נמלה שמכרסמת עצם, ועם הזמן אלמד להבינם." עבודת האל היא מסתורית עד אין קץ, ולא ניתן לרדת לפשרה. האדם לעולם לא יוכל להבינה עד הסוף. לאחר שאנשים חווים אותה במשך שנה או שנתיים, הם יכולים לזכות בהבנה מסוימת. אחרי שלוש או ארבע שנים, הם יזכו בהבנה רבה יותר, ולאט לאט הם יצמחו וישתנו. השקפותיהם לגבי ענייני העבר יחלו להשתנות בהדרגה, והם לאט לאט ישליכו אותן מעליהם. רק לאחר שהאנשים ישליכו מעליהם את אותם דברים ישנים, הם יוכלו להבין את הדברים החדשים. הדברים הישנים הללו עדיין טבועים בך בצורה עמוקה, ועוד לא התחלת אפילו לחשוף אותם, ועדיין אתה מעז להפיץ בכוונה את רעיונותיך ולהביע דעות משלך, ואתה מדבר איך שמתחשק לך – אין בכך כל היגיון. מדוע אני אומר שאנשים נעשו יהירים להדהים? זו הסיבה. הדברים הרקובים הללו שנמצאים בתוך בני האדם הם נטולי ערך, ועם זאת, אותם אנשים עדיין מעזים לבטא ולהפיץ אותם. הרי אין בכך שום היגיון. לכן, ישנם אנשים שקיבלו עליהם את שלב זה בעבודה ושקראו את דברי האל, אבל עדיין לא הרפו באמת מאותם דברים ישנים שהם נושאים בתוכם. למה המנהיגים והעובדים במקומות מסוימים מסוגלים לבצע וליישם את העבודה שתואמת לרעיונותיהם, אבל כשהיא אינה תואמת לרעיונותיהם, הם מסרבים לעשות אותה ואינם מיישמים אותה? איך קורה המצב הזה? זה מפני שאנשים לא מסוגלים להרפות מהדברים הישנים שהם נושאים בתוכם. ככל שאותם דברים ישנים בתוכך לובשים צורה, כך תתנגד בצורה עזה יותר. האם זה לא כך? מדוע יש מנהיגים בעולם הדתי כיום, שהופכים להיות יהירים יותר ומסוגלים פחות לקבל עליהם את עבודת האל באחרית הימים, ככל שמעמדם גבוה יותר וככל שהקהילה שלהם גדולה יותר? זה מפני שאנשים תמיד נאחזים בעבר ואינם רואים את דברי האל בתור האמת והחיים, ואינם מסוגלים לכבד את האל כאל העליון והדגול. במקום זאת, הם מחשיבים את רעיונותיהם הדתיים ואת מחשבותיהם והשקפותיהם בתור האמת ובתור דרך האמת – האין זו טעות איומה? האם תצליח למצוא כך את האמת במקום כלשהו? אם אתה מאמין שהדברים הללו שבך הם האמת, האם עדיין תהיה מסוגל לזכות באמת מאלוהים? האם תהיה מסוגל לחפש אחר האמת ולערוג לה?

יש שאומרים, "קראתי רבים מדברי האל, שמעתי את קולו של האל, אני מקבל את דרך האמת ויודע איך לקרוא בדברי האל. אני פותר את הבעיות שלי בעצמי, אני לא צריך עזרה מאחרים, וזה מבטיח את הצמיחה בחיי." אתה מגזים כשאתה מדבר כך. אם אתה קורא בדברי האל תוך כדי הסתמכות בלעדית על עצמך ורוח הקודש אינה מעניקה לך נאורות, האם אתה מסוגל להבין את דבריו? אם דברי האל לא יחשפו אותך וינתחו את השחיתות שבתוכך, לא תהיה מסוגל להשתנות ולא תהיה מסוגל להבין – אתה תתקשה להגיע להבנה כלשהי. כשאנשים קוראים רומנים, הם מבינים אותם היטב ומסוגלים לזכור סצנות רבות, ולאחר שסיימו לקרוא רומן שכזה, הם מסוגלים מיד לספר עליו לאחרים. אבל סוגיות החיים אינן דומות לשום דבר אחר. סוגיות החיים הן סוגיות עמוקות למדי, ועליך להאמין במשך שנים רבות לפני שתוכל להבין אפילו מעט מהן. אתה מסוגל לחוות אמירה אחת של האל במשך חיים שלמים ועדיין לא לחוות אותה בשלמותה. לא משנה איזו אמירה משמיע האל, לעולם לא תחווה אותה במלואה בימי חייך. לא משנה כמה טובה איכותך, עדיין עליך להסתמך על חוויית דברי האל ועל יישומם בפועל לפני שתוכל להבין את האמת. קח לדוגמה את החיים כאדם ישר. במשך כמה שנים עליך לחוות עד שתוכל לפתור את בעיית אמירת השקרים? לא מדובר כאן במקרה שבו נדרשות רק שנה או שנתיים שלאחריהן זה ייגמר, אתה תפסיק לספר שקרים, תפסיק להיות ערמומי, ותהפוך להיות אדם ישר. זה בלתי אפשרי. אתה חייב לצבור עשרות שנים של חוויות לפני שתתקבל התוצאה הזו. זה מפני שאנשים הם מאוד מורכבים, הצביונות המושחתים שלהם מושרשים עמוקות בתוכם, התפיסות שלהם מונעות מהם להיכנס אל תוך האמת ולהכיר את האל, כוונותיהם מונעות שינוי בצביונותיהם, מונעות מהם ליישם את האמת בפועל, וההשקפות והעמדות שבהן הם נוקטים במעשיהם ובדיבורם מונעות מהם להבין את האמת. אם אתה מסוגל לדבר ולפעול בצדה של האמת, בצד של האמת שאליה האל דורש מהאדם להגיע בעידן המלכות, אזי תהיה מסוגל להתמסר בקלות לעבודתו ותוכל לעלות על הנתיב הנכון לאמונה באל. אם לא תעמוד בצדה של האמת, המשמעות היא התרחקות מהאל, או אפילו התנגדות לו. אל תחשוב שרק מפני שהקשבת לדרשות רבות והאמנת באל במשך זמן רב, אזי שיעור קומתך אינו חסר עד מאוד! החתירה לאמת משמעה זכייה בחיים, משמעה זכייה בחיי נצח. האמת אינה משתנה לעולם, ישימה תמיד, לא ניתן להשליכה הצדה, להכחישה או להפריכה – אלו הם ערכה וחשיבותה של האמת. האמת היא עליונה ועמוקה עד מאוד, וערכה לא יסולא בפז. היא יקרה מפז ויש גבול ליכולתו של האדם להבין, ולדברים שבהם הוא מסוגל לזכות, לאחר חיים חווייתיים שלמים.

מישהו אומר, "אני מאמין באל הכול יכול ואני מנהל את אמונתי בעצמי בביתי, אני שר מזמורים ומתפלל לאל. אני מציית לעבודה ולא משנה באיזה שלב היא נמצאת, ובגלל שאני שומר על אמונתי עד הסוף, האל לא ינטוש אותי." מה דעתך על זה? איך ניתן לחתור אל האמת אם מנהלים את האמונה בבית באופן עצמאי? איך ניתן לחוות את עבודת האל ללא ביצוע החובה? אם לא תבצע את חובתך, ישנם בך צביונות מושחתים שלא ייחשפו, ואז איך תוכל להתבונן בעצמך? איך תחווה את השיפוט והייסור שבדברי האל? איך יחשפו אותך דברי האל ויגזמו אותך? אין זה אפשרי עבור אנשים לחוות את כל זאת בביתם. האם תוכל באמת להכיר את עצמך ללא ניסיון מעשי? האם תוכל להשתנות באמת? שינוי יהיה בלתי אפשרי. כדי לחוות את עבודת האל, עליך לחיות את חיי הכנסייה, ורק בעזרת ביצוע חובתך תוכל לחוות את הדברים כפי שצריך. אם תנהל את אמונתך בביתך במשך כעשור, או במשך כעשרים שנה, והתנין הגדול והאדום כאש יתמוטט והאסונות הגדולים יסתיימו, האם תוכל אז לדבר על עדות חווייתית אמיתית? האם תסבול כפי שהאל סבל? אנשיו של האל, אלו שנשאו עדות יפה כל כך, ישתנו באמת, יתמסרו באמת לאל ויהיו נאמנים לו עד בלי די – האם תהיה מסוגל לשאת עדות שכזו? חוששני, שברגע הזה, אתה תחוש בושה גדולה. מדוע אמר האל שרבים נקראים, אך מעטים נבחרים? זה מפני שבקרב האנושות המושחתת, אוהבי האמת הם מעטים מאוד. רוב האנשים אינם אוהבים את האמת, ועוד פחות מכך מסוגלים לקבל את האמת. מדוע אני אומר זאת? יש כאלו שמתחילים להאמין באל, וכל עוד הכול בסדר אצלם בבית, הם לא מתלוננים. אבל כשמשהו משתבש, כשבן משפחה שלהם נעשה חולה ומאושפז בבית החולים, או אם הילד שלהם לא מתקבל לאוניברסיטה, או אם קורה איזה אסון, הם מכים באגרופיהם בשולחן ומשמיעים תלונות על אלוהים, באומרם, "אוף! מה יצא לי מהאמונה מהאל? הוא לא בירך אותי! אתה אמור לברך אותי, לברך כל דבר בי, כולל את משפחתי כולה, את ילדיי, את בעלי (או אשתי), כמו גם את אמי ואבי, את כולם. אם זה לא היה קורה למשפחתי, האם לא הייתי חותר ביושר אל האמת?" הם ממציאים תירוצים לכך שהם לא זכו באמת! האם התירוצים שלהם יכולים לבוא במקום האמת? הם סבורים שהתירוצים שלהם מספקים ועומדים במבחן המציאות, ושזה נכון להתלונן. אנשים מתלוננים בפני האל רק כשהם חווים קשיים וניסיונות. הם צועקים עד כמה האל גדול ונפלא. אבל ברגע שמתעוררים קשיים וניסיונות, רצונם להתלונן על האל יכול להתפרץ בכל רגע. הם לא מהרהרים בדבר ולא חושבים על כלום. הם רק נותנים באופן טבעי פורקן לרגשותיהם. עבור אנשים מסוימים, זה לא משהו שקורה למשפחה שלהם אלא לחיות המשק שלהם, ויש להן תלונות לאלוהים. האם זה לא נטול היגיון? אם אדם מגיע למצב שבו לא משנה מה קורה למשפחתו או לא משנה לאיזה אסון הוא נקלע, אין לו תלונות לאלוהים והוא לא לוקח זאת ללב, וכשהוא לא מעכב בכך את חובתו או את השקעתו העצמית למען האל, ולא משנה מה קורה, כשאין לכך השפעה על התמסרותו לאל, וכשהדבר שקרה לא מונע ממנו מלהלל את האל, זה מוכיח שליבו שמאמין באל הוא לב טהור. ההשקפה "כשאדם מאמין באלוהים, משפחתו כולה זוכה לברכה" היא מוטעית. אם אתה תמיד נצמד להשקפה זו באמונתך באל, לעולם לא תזכה באמת. הבט בבני משפחתך ובקרוביך שאינם מאמינים, הבט איך הם עסוקים בחייהם מדי יום ביומו. כשהאסונות יגיעו, האם הם יצליחו להימלט מהם? לא, הם לא יצליחו. אם לא תחתור אל האמת במסגרת אמונתך באל, אלא תישאר כמו קרובי משפחתך, ולא תהיה מסוגל להימלט מעונשם של האסונות, אתה תושמד יחד איתם. אולם, אם כן תחתור אל האמת, ותצליח לראות את תמציתם לאשורה, תצליח לדחות מעליך את השטנים, ותחשוב, "הם לא מאמינים באלוהים. הם שדים והם צריכים להישמד באסונות. הם נהגו לנסות ולמנוע ממני מלהאמין באל, והם התריסו כנגדו, וחיללו את שמו. הם קיבלו את המגיע להם כשהם מתו באסונות. וכך, דברי האל התגשמו באמת." בעבר, לא הייתה בך האמונה הזו, ולא העזת לקלל את השדים. כעת, אתה רואה את פניהם האמיתיות של השדים וליבך לומד לשנוא את השדים האלה המתריסים כנגד האל, ואם הם ימותו, כל שתצטרך לעשות יהיה לקבור אותם. היכולת שלך לגשת אליהם בצורה כזו מראה שליבך פנה באמת לעבר האל. אם אתה עדיין מסתיר בליבך תפיסות ודמיונות, ותמיד מאמין ש"כשאדם מאמין באלוהים, משפחתו כולה זוכה לברכה, שאפילו בעלי החיים שהמשפחה גידלה זוכים לברכה, שהבית זוכה לברכה, ושהיבול באדמה זוכה לברכה", אזי הדברים הללו ימנעו ממך לחתור אל האמת וימנעו ממך לנהות אחר האל ולבצע את חובתך. אם ליבו של אדם פונה כל כולו לעבר האל, ורק לעבר האל, אז ליבו נעשה פשוט וטהור עד מאוד, וכשתגיע השעה, סבלו יהיה קל מאוד. למה אתה סובל כל כך כיום? זה כי אתה מתרוצץ ועסוק במשך כל היום סביב משפחתך, סביב ילדיך, ומשקיע מאמץ רב למענם. אם היית משקיע את כל המאמץ הזה רק למען הכנסייה, אני מניח שהיית רגוע הרבה יותר, הלא כן? בדיוק כי אתה כיום מקדיש יותר מדי מעצמך לענייני המשפחה ופחות מדי לענייני הכנסייה, ובגלל שבעיותיך בבית נעשו כה מעיקות עד שאתה כבר לא יכול לסבול אותן, אתה מתחיל לבוא בתלונות אל אלוהים. אבל מה באמת הצעת לאלוהים? לא הצעת לו דבר ששווה אפילו להזכיר! אתה עדיין מתרוצץ ועסוק כל כך בענייני הבית ולמען הבשר שלך, אז איך אתה יכול לבוא בתלונות לאלוהים? עליך לחדול מכך! המאמין באלוהים מסוגל לזכות באמת ויש לו סיכוי להכיר את אלוהים – זהו עניין מכריע, חשוב יותר מכל עניין אחר והוא קשור ישירות לשאלה האם תזכה בישועה או לא. אבל תחילה, עליך לקחת את כוונותיך, השקפותיך והבנותיך המוטעות מהעבר, יחד עם הדברים שאליהם אתה חותר בתוכך, ולנתח אותם וללמוד להבין אותם על פי דברי האל. אז תצליח לראות את הדברים הללו בבהירות, תוכל ליישם בפועל את הפחתתם ואת הוויתור עליהם. ככל שתראה את הדברים בצורה ברורה וחודרת יותר, כך תוכל להרפות מדברים רבים יותר, עד שתוכל לוותר על כל הדברים הישנים והמטעים הללו. ואז, תחוש הרבה יותר נינוח, וכשתיישם בפועל את האמיתות שאתה מבין, ותוכל לשאת להן עדות, תתחיל אט-אט להשתנות. כעת עליך להתחיל ליישם בפועל ולהתאמן בכיוון הזה, ובהדרגה, הדברים הללו יפסיקו להגביל אותך ולהפריע לך – ואז תעלה על הנתיב הנכון של האמונה באל.

האם הבנתם את כל מה שאמרתי? האם אתם יודעים כיצד לחצות אל העידן החדש? והאם אתם יודעים אילו היבטים עליכם לשנות, ומאילו היבטים להיכנס? אולי אתם אינכם מבינים זאת. על אף שאנשים זכו בכניסה מסוימת בעבר, הם עדיין היו חסרים בהיבטים רבים ולא הצליחו לעמוד בדרישות האל. כעת, אלוהים משמיע דברים רבים שמטרתם להוביל את האנשים אל העידן החדש. מדוע אנשים תמיד מטפחים תפיסות לגבי דברי האל ועבודתו? זה מראה שהם לא זכו לפני כן באמת ושחסרה להם מציאות-האמת. אתה אולי מסוגל לקבל עליך את דברי האל כשאתה קורא בהם כיום, אבל מדוע בחייך האמיתיים אינך מסוגל ליישם את האמת בפועל, ובמקום זאת אתה תמיד נוהג במרדנות כלפי האל ומתנגד לו? מדוע כשמשהו קורה לך, אתה תמיד מחזיק ברעיונות משלך ואתה נוהג לפי רצונך שלך, אבל לא מסוגל להתמסר לאל? זה מפני שיש בתוכך יותר מדי דברים מן הבשר ומהרצון העצמי שלך, ואתה תמיד חושב שדרכך היא הנכונה. אתם מרגישים נהדר כשאתם מקשיבים לדרשה ואינכם אוחזים בתפיסות, אבל כשקורה לכם משהו, אתם רוצים ליישם את האמת בפועל, אבל אז אתם מאבדים שליטה, והדברים המרדניים שבתוככם חושפים את פרצופם. אני טוען שאתם מרדניים מדי, ואם אתם לא מאמינים לי, אתם מוזמנים לנהל יומן. בכל פעם שתשמע אמירה של אלוהים, תעד בכתב אלו תפיסות עולות בליבך ואת המחשבות שלך, ואז חשוף את מה שבתוכך, נתח זאת, השווה זאת למול דברי האל, ואז תדע עד כמה רחוק מגיעה מרדנותך. יישום בפועל בדרך זו יועיל להיווכחותך בחיים. אתה חייב להעז לעמוד מול העובדות ולהעז לחשוף את עצמך. כשאתה מעז לחשוף את עצמך, זה מוכיח שניחנת בלב שמקבל את האמת, לב שמרפה מתפיסות ומתמסר לאלוהים. אתה חייב להתמרד נגד עצמך. אל תתמרד כל העת כנגד האל, כי זו טעות. אין טעם להאמין באל מבלי להתמסר לו. ברגע שיקל עליך להתמסר לאל, אז תמצא שלווה ואושר בליבך. אז תחוש הנאה רבה כשתקרא בדברי האל, תמצא את המילים שיש לומר בתפילתך לאל, ותתקרב אליו יותר ויותר. אלו שתמיד מתמרדים נגד אלוהים אף פעם לא רוצים ליישם את האמת בפועל, וכשהם קוראים בדברי האל, הם לא מצליחים לקלוט את משמעותם – לכן, אילו שלווה ואושר יכולים כבר לשכון בליבם? כשאנשים נתקלים בבעיות, התפיסות והדמיונות שלהם עולים לפני השטח, והם לא מצליחים לחמוק מהם. לכן, עליך להתבונן ולהרהר ולחשוב, "איך נוצרה הבעיה הזו? איך הופיעה התפיסה הזו? איפה אוכל למצוא את מקורה?" עליך להתפלל לאל, לקרוא בדברי האל, לברר את העניין עד היסוד, וכשהבעיה תיפתר תזכה בהיווכחות בחיים. אם לא תפתור את בעיותיך בדרך מעשית שכזו, ותמיד תאמין שמעט התפיסות שבהן אתה אוחז אינן סיפור גדול, שהן ייעלמו מעצמן אחרי מספר ימים, ושאחרי שהן ייעלמו זה אומר שאתה חופשי מתפיסות, תמיד תחשוב שאתה חופשי מתפיסות, כשלמעשה, כשהתפיסות אכן עלו בך, אך התעלמת מהן וחשבת שזה בסדר. באותו זמן, חשת שלא נגרם כל נזק, ואילו כעת אתה מסרב להכיר בכך שאחזת בעבר בתפיסות כלשהן. בדרך כלל, כשאנשים אינם עוברים גיזום, כשהם לא נאלצים להתמודד עם מצב קשה, הם לא אוחזים בתפיסות ושוכחים שהיו להם כאלה. הם חושבים שהם מדהימים, ושהם באמת נטולי תפיסות. אבל כשקורה משהו, התפיסות עולות בהם והם מתנגדים לאלוהים, ואחרי כמה זמן התפיסות נעלמות והם שוכחים מזה, ואז הם שוב מרגישים שמצבם נפלא ושהם לא אוחזים בתפיסות לגבי האל – מה הבעיה שלהם? הם פשוט לא מבינים את האמת ולא עקרו את תפיסותיהם מהשורש. זו הסיבה שהתפיסות הללו עולות אצלם שוב ושוב, עד הרגע שמישהו משתף איתם ביסודיות על האמת, ואז תפיסותיהם נעלמות לתמיד. כשמדובר במציאת פתרון לתפיסות האדם, חייבים לחפש אחר האמת ולעשות זאת ברצינות, כי הבנה של דוקטרינות בלבד היא חסרת תועלת. אלו שאינם מבינים את האמת מכירים את עצמם באופן שטחי ומוגבל ביותר. לפעמים, כשעולות בהם תפיסות, הם לא מסוגלים לאתרן, או אפילו לחוש בהן. תפיסה שולית שנותרת לא מטופלת לא תכשיל אף אחד, אבל תפיסה משמעותית שאינה מטופלת, תכשיל תכף ומיד. כדי להכיר את עצמך, אתה חייב קודם כול לפתור את התפיסות והדמיונות שלך, כמו גם את ההשקפות המוטעות שלך שצצות בך לעיתים קרובות. ולאחר מכן, לפתור את הצביונות המושחתים השונים שבך, החל מהשטחי ביותר וכלה בעמוק ביותר, וכשתעשה זאת, תוכל להיכנס בהדרגה אל מציאות האמת. הכרה עצמית מתחילה בהכרה של התפיסות והדמיונות שקיימים בתוכך. כשהבנתך את האמת תלך ותעמיק, כך תלמד גם להכיר את עצמך באופן עמוק יותר. בעניין ההכרה העצמית, עליך להיות קפדן. אם אף פעם לא תצליח להכיר את עצמך, לא תזכה בהיווכחות בחיים. היווכחות בחיים מתחילה בהכרה עצמית. אם ברצונך לזכות בהיווכחות בחיים, עליך לחפש במסירות אחר האמת, לנצל הזדמנויות לפתור את בעיותיך, ולא לוותר על אף אחת מהן. לאחר שתיעדת בכתב את התפיסות שלך, עליך לחפש אחר האמת, לפתוח את עצמך ולקחת חלק בשיתופים, וכך לנתח אותן על פי דברי האל. כשתבין את האמת, כל התפיסות הללו יבואו על פתרונן. אם תיתקל שוב באותו עניין ותפיסותיך שוב יעלו, ושוב יהוו מגבלה על ליבך, זה יראה שלא הבנת את האמת באמת ובתמים, אלא שהבנת רק דוקטרינה, ואילו תפיסותיך נותרו על כנן. רק כשתצליח להבין את האמת באמת ובתמים, תפיסותיך ייעלמו לחלוטין, וגם אם הן יעלו שוב בעתיד, תוכל לטפל בהן בקלות והן לא יגבילו אותך, כי עכשיו אתה מבין את האמת. אמרו לי, האם קשה לכם ליישם בפועל הכרה עצמית וכניסה לאמת בדרך הזו? האם זה מצריך מאמץ רב? אכן! אם ההכרה העצמית שלכם כוללת רק זיהוי מהיר של עניינים שטחיים – אם אתם רק אומרים שאתם יהירים וצדקניים, שאתם מורדים באל ומתנגדים לו – אז לא מדובר בהכרה אמיתית, אלא בדוקטרינה. אתה מוכרח לשלב בכך את העובדות: אתה מוכרח לחשוף לאור את הדברים שלגביהם אתה מחזיק בכוונות והשקפות מוטעות או בדעות מעוותות. רק זו מהווה הכרה עצמית אמיתית. אל לך לזכות בהכרה עצמית רק על בסיס פעולותיך. עליך להבין את לב העניין ולפתור את שורש הבעיה. לאחר שחלף פרק זמן מסוים, עליך להתבונן בעצמך ולסכם אילו בעיות הצלחת לפתור, ואילו בעיות נותרו בעינן. כמו כן, עליך לחפש אחר האמת כדי לפתור את הבעיות הללו. אל לך להיות פסיבי, אל תזדקק תמיד לאחרים שידרבנו אותך או ידחפו אותך לעשות דברים, או שאפילו יובילו אותך באף. חייב להיות לך נתיב משלך להיווכחות בחיים. עליך לבדוק את עצמך לעיתים קרובות כדי לראות אילו דברים אמרת ועשית שאינם מתיישרים עם האמת, אילו מכוונותיך הן מוטעות, ואילו צביונות מושחתים חשפת. אם תמיד תיישם בפועל וכך תיכנס – אם תדרוש מעצמך דרישות קפדניות – תוכל בהדרגה להבין את האמת ולזכות בהיווכחות בחיים. כשתבין את האמת לאשורה, תראה שאתה באמת חסר חשיבות. קודם כול, יש לך צביון מושחת ביותר. שנית, אתה חסר דברים רבים, יותר מדי, ואינך מבין אמיתות. אם יגיע היום שבו תזכה באמת בהכרה עצמית, כבר לא תהיה מסוגל לנהוג בגאוותנות, ובעניינים רבים תהיה ניחן בשכל ישר ותהיה מסוגל להתמסר. מהו העניין המרכזי כרגע? באמצעות שיתוף וניתוח של תמציתן של התפיסות, אנשים החלו להבין את הסיבה שבגינה נוצרות אצלם תפיסות. הם מסוגלים לפתור חלק מהתפיסות הללו, אך אין זה אומר שהם מסוגלים לראות בבירור את תמציתה של כל תפיסה. זה רק אומר שהם ניחנים בהכרה עצמית כלשהי, אבל ההכרה שלהם עדיין אינה עמוקה דיה או צלולה דיה. במילים אחרות, הם עדיין לא מסוגלים להבחין בבירור במהות הטבע שלהם, או לזהות אילו צביונות מושחתים היכו שורש בליבם. יש גבול להכרה העצמית שאדם מסוגל לה בדרך הזו. ישנם שאומרים, "אני מודע לכך שהצביון שלי גאוותן מאוד – האם זה לא אומר שאני ניחן בהכרה עצמית?" זוהי הכרה שטחית מדי. היא לא יכולה לפתור את הבעיה. אם אתה ניחן בהכרה עצמית אמיתית, אז למה אתה עדיין מחפש קידום אישי, למה אתה עדיין חושק במעמד ובפרסום? משמעות הדבר היא שהטבע הגאוותן שלך עוד לא הושמד. לכן, השינוי חייב להתחיל מהמחשבות שלך ומההשקפות והכוונות שמאחורי המילים והמעשים שלך. האם אתם מודעים לכך שרוב מה שאנשים אומרים מורכב ממילים קוצניות וארסיות, ושיש יסוד גאוותן בנימת קולם? מילותיהם נושאות עימן את כוונותיהם ואת דעותיהם האישיות. בעלי התובנה יוכל להבחין בכך כשישמעו זאת. יש אנשים שמדברים בדרך מסוימת ונושאים הבעות מסוימות על פניהם במשך רוב הזמן שבו גאוותנותם אינה נחשפת, אבל התנהגותם משתנה מאוד כשהיא כן נחשפת. לפעמים הם יתחילו ללהג עוד ועוד על הרעיונות היומרניים שלהם, לפעמים הם יחשפו את טופריהם ואת ניביהם ויזקפו את ראשם. הם חושבים שהם מלכי ההר, וכך נחשפים פניו המכוערים של השטן. בכל אדם יש כל מיני כוונות וצביונות מושחתים. בדיוק כמו שאנשים ערמומיים קורצים כשהם מדברים, ומביטים באחרים מזווית עינם – יש צביון מושחת שחבוי במעשים הללו. יש שמדברים במילים חמקמקות, ואחרים מתקשים לדעת למה הם בדיוק מתכוונים. דבריהם מכילים תמיד משמעויות חבויות וכל מיני תחבולות, אבל מבחוץ הם מאוד רגועים ומאופסים על עצמם. אלו האנשים הערמומיים ביותר, והם מתקשים עוד יותר לקבל את האמת. קשה מאוד להושיע אותם.

בעבר, כשאנשים האמינו באלוהים, הם תמיד הסתפקו בכך שיש להם בית שליו ובכך שכל מעשיהם התנהלו בצורה חלקה, והם האמינו שמשמעות הדבר היא שהאל לבטח אוהב אותם ומרוצה מהם. אם אתה מסתפק בדברים האלו ותו לא, לעולם לא תעלה על נתיב החתירה לאמת. אל תסתפק באופן שבו חייך מתנהלים חלק רק כלפי חוץ. הדברים השטחיים הללו אינם חשובים. ישועת האל את בני האדם כוללת כעת את טיהור ושינוי הדברים הנטועים עמוק בתוכם השייכים לשטן, עקירתם מהשורש, וסילוקם מתמציתו וטבעו של האדם. מדוע האל תמיד מנתח את השקפותיו וכוונותיו של האדם? זה מפני שטבע האדם מושרש בו עמוקות. האל לא מסתכל על הדרך שבה אתה עושה דברים, או על מראך החיצוני, או על גובהך, והוא גם לא מסתכל על המשפחה שלך או אם יש לך עבודה או לא – האל לא מסתכל על הדברים הללו. הדבר העיקרי שעליו האל מסתכל הוא על התמצית שלך, וזאת במטרה לפתור את בעיותיך מהשורש. לכן, אל תסתפק רק בבית שליו ובכך שהכול מתנהל חלק, ואז תחשוב שהאל מברכך – זו טעות. אל תחתור לעבר הדברים החיצוניים הללו ואל תרשה לעצמך לשקוע בהם. אם אתה מסתפק בדברים הללו, זה מראה שהמטרה שאליה אתה חותר באמונתך באל היא נמוכה מדי, ושאתה לא עומד ברף של דרישות האל. עליך להתמקד בשינוי בצביונך, שתחילתו תהיה בצביון ובאנושיות שלך, כמו גם בכוונות ובהשקפות בהן אתה אוחז באמונתך באל. בדרך הזו, כשתבוא במגע עם אנשים שהחלו זה עתה להאמין באל ושעדיין לא קיבלו אותו עליהם, הם יוכלו לראות רק ממראך החיצוני שעברת שינוי, ושאתה אכן חותר לעבר משהו שונה. הם יגידו, "במהלך אמונתנו באל אנו חותרים לעבר רווח כספי, מעמד, קבלת ילדינו לאוניברסיטה, ושבנותינו ימצאו בן זוג ראוי. למה אתה אינך חותר לדברים הללו? אתה מסתכל עליהם כאילו מדובר בפסולת וכאילו שהם חסרי תועלת לחלוטין. אז איך אתה מאמין באל, בדיוק?" ואז, תשתף איתם על החוויה שלך, על האופן שבו האל גוזם אותך, מייסר אותך ושופט אותך, על האופן שבו אתה מתבונן בעצמך ומבין דברים, והאופן שבו אתה מכה על חטא ומשתנה. כשאנשים יפגשו אותך, הם ירגישו עד כמה השיתוף שלך מעשי, הם ירגישו שהוא מצייד אותם ומועיל להם, ושאתה לא סתם נושא דרשות שטחיות כדי לשכנע ולפתות אנשים. תוכל לדבר על היווכחותך בחיים ועל ההכרה העצמית שחווית, וזה יוכיח שאתה באמת אדם ששייך לעידן החדש, שאתה באמת אדם חדש. כיום ישנם עדיין כאלו שמדברים על העבר, ואומרים, "פעם האמנתי בישוע אדוננו, ובכל מקום שאליו הלכתי, רוח הקודש עשתה עבודה נהדרת. כשהפצתי את הבשורה, רבים היו מוכנים להקשיב לי, ואלו שלמענם התפללתי, מצבם השתפר במהירות..." הם ידברו על הדברים הללו, וזה הרי כל כך מיושן! עליכם לבלות יותר זמן בשיתוף על האמת, ולדבר על דברים כגון ההיווכחות בחיים, שינוי בצביון, הכרה עצמית, ועניינים חיוניים אחרים הקשורים להיווכחות בחיים. אל תדברו על עניינים שאינם קשורים לאמת. אם תיישמו כך בפועל לעיתים קרובות, תזכו במציאויות מסוימות של האמת. שיעור הקומה הנוכחי שלכם משמעו שאינכם מסוגלים לבצע עבודה שמספקת חיים או משתמשת באמת לפתרון בעיות. ביכולתכם רק לשכנע ולפתות אנשים, באומרכם, "אל תמרדו באל או תתנגדו לו. על אף שאנו מושחתים מאוד, האל עדיין יושיע אותנו, אז עלינו להקשיב לדבריו ולהתמסר לו." אחרי שאנשים שומעים זאת, כל שהם מבינים זה רק דוקטרינות, אבל עדיין חסרה להם אנרגיה והם לא יודעים איך ליישם בפועל או לחוות את דברי האל. זה מוכיח שגם אתם, המנהיגים והעובדים, לא ניחנים במציאת-האמת. אם אתם עצמכם עוד לא זכיתם לכניסה, אז איך תוכלו לצייד אחרים? אינך מסוגל להגיע לשורשי קשייהם וצביונם המושחת של בני אדם, אינך מסוגל להבין מה העיקר, כי אתה עדיין לא מכיר את עצמך. לכן, אינכם מסוגלים לצייד אחרים בחיים במהלך עבודתכם בכנסייה. אתם יודעים רק להטיף ולומר לאנשים שזה טוב לציית, ולא מסוגלים לפתור בעיות אמיתיות. זו ראיה מספיקה לכך שלא הבנתם את האמת לאשורה ושלא השגתם היווכחות בחיים. רובכם יודעים רק כיצד להטיף לדוקטרינות רוחניות ותאוריות תאולוגיות ריקניות, אבל אינכם מסוגלים לצייד בחיים. לכן, שיעור קומתכם קטן מדי. עוד לא חל שינוי בהשקפתך לגבי האל. ההבנה שלך וכוונותיך נותרו בעינם. האם תוכל לעלות על הנתיב שבו תבקש מאחרים להשתנות בשעה שעוד לא פתרת את בעיותיך שלך? האם תהיה מסוגל לצייד אחרים? האם תוכל לפתור את בעיותיהם? אילו תוצאות תשיג אם תבקש מאחרים להשתנות, אם אתה עצמך לא מסוגל לעשות ולו אחד מהדברים הללו? אם כל שאתה יודע לעשות זה להטיף מילים ודוקטרינות כדי להרצות בפני אנשים ולשכנע אותם, האם תוכל לגרום לאחרים להבין את האמת? אם אתה עצמך אינך ניחן בהבנה אמיתית לגבי עבודת האל, האם אנשיו הנבחרים של האל יוכלו להבין את עבודת האל בכך שיקשיבו לשיתוף שלך? איך תגרום לאנשיו הנבחרים של האל לבצע את חובתם היטב כשאתה עצמך מבצע את חובתך ללא עקרונות? מאיפה הם יגייסו את הכוחות לנהות אחר האל? אלו המשמשים כמנהיגים וכעובדים צריכים להבין במלואו את מצבם של כל האנשים השונים הבאים לכנסייה, ולשלוט במצבים הללו. לדעת מי מהם חוו את דברי האל ואת עבודת האל ומי מבינים אותם, ומי מהם ניחנים בהכרה עצמית אמיתית ומכים באמת על חטא. אותם מנהיגים ועובדים שמסוגלים לשלוט בדברים הללו יהיו מסוגלים לבצע עבודה מעשית מסוימת. אם האנשים שלצדם אתה עובד במהלך ביצוע חובתך הם בדיוק כמוך, מרצים לאחרים ללא שמץ של הכרה עצמית, זה מוכיח שגם אתה לא ניחן במציאות-האמת, שאתה לא מכיר את עצמך ושאין ביניכם כל הבדל. האם הרהרתם פעם בדברים הללו? כל שאתם יודעים זה, "קיבלתי כאן סמכות, יש לי מעמד, אני בעל תפקיד רשמי בכנסייה וכעת יש לי מקום שבו אני יכול להרצות לאחרים." אתה מתמקד רק במעמד וביוקרה, בהרצאה לאחרים ובנשיאת דרשות, בדברים שיש לומר כדי לגרום לאחרים להקשיב לך, בקבלת השפעה על כנסיות שונות וזכייה ביוקרה רבה, ובביסוס מעמדך. כשאתה מתמקד רק בדברים הללו, זה מוכיח שאיבדת את דרכך. מעבר מעידן ישן לעידן חדש משמעו לא רק שינוי באופן שבו אנשים פועלים ומדברים, אלא הוא אף דורש מהם להיכנס לעידן החדש בצורה נעלה יותר, לשלם מחיר גבוה יותר, להיות מסוגלים למרוד בבשרם אחת ולתמיד, לזנוח את נטיות הבשר, לחתור רק אל האמת כמשאת חייהם ולהביא לידי ביטוי צלם אנוש. רק כך הם יוכלו לעבור שינוי יסודי מהקצה אל הקצה. בעבודתו החדשה, מן ההכרח הוא שהאל יציב בפני האדם דרישות חדשות, ואם האדם ייאחז בתפיסות הישנות והמסורתיות, הרי שכל שייגרם מכך יהיה האטת התהליך. ישנם כאלו שאמונתם בכתבי הקודש היא עיוורת והם אף פעם לא מרפים ממנה – האם האנשים הללו מסוגלים לזכות בחיים ולהכיר את האל? לא, בהחלט לא. הפרושים קראו בכתבי הקודש לאורך דורות, עד שבסופו של דבר צלבו את ישוע אדוננו, שביטא את האמת – איך זה יכול היה לקרות? אם הם היו מבינים באמת את כתבי הקודש, הם היו מכירים את האל, ואז, כשישוע אדוננו הופיע, הם היו מקבלים את פניו בברכה ולא מגנים אותו. ישנם עדיין אנשים רבים שהבנתם לא מאפשרת לשבור את החומה הזו. בליבם הם תמיד חושבים שלא משנה כמה אמירות משמיע כיום האל, עליהם להמשיך ולקרוא בכתבי הקודש ולא לסטות מהם. משמעות הדבר שהם מצליחים לזכור רבות מהנאמר בכתבי הקודש, אבל לא מסוגלים להבין את האמיתות שהאל מבטא כעת או ליישמן בפועל. בסופו של דבר, הם לא נושאים כל עדות חווייתית אמיתית ולכם הם מנודים. האם זו לא חרפה? למעשה, יש כיום אנשים רבים שקוראים לעיתים קרובות בכתבי הקודש אבל קוראים מעט מדי בדברי האל – האם זה דבר חכם או מטופש? בעבר, כשאנשים האמינו באדון, הם האמינו שהתלהבות רבה משמעה חיים טובים ואמונה חזקה. אבל כיום, כשאומרים שהתלהבות לבדה, ללא שינוי בצביון, לא תזכה באישורו של האל, ישנם רבים שחושבים שהאל מתייחס לאנשים כאלה בצורה לא הוגנת. גזמתי בעבר אנשים מסוג זה וחלק מאלה שחושבים כך לא קיבלו זאת, וגוננו על אנשים כאלו, באומרם, "הם האמינו באל במשך שנים רבות. הם שילמו את המחיר וסבלו מאוד, והם עבדו קשה גם אם הם לא תרמו תרומה כלשהי. איך אפשר להתייחס אליהם בצורה כזו?" ישנם אנשים שלא מסוגלים לשנות את השקפותיהם. האם קשה להבין זאת? אנשים רואים איך אנשים אחרים מתנהגים כלפי חוץ, בשעה שהאל רואה את תמציתם, ואלו שני דברים שונים מאוד. אתה רואה רק כמה מישהו אדוק כלפי חוץ, עד כמה הוא יודע להתבטא, ועד כמה הוא מתרוצץ ומשלם את המחיר. מדוע אינך אומר בכמה תפיסות הוא עדיין אוחז, או עד כמה הוא צדקני וגאוותן? למה אינך מבחין בדברים הללו? לכן אני אומר שהשקפותיהם של אנשים מיושנות מדי ושייכות לעבר. אלוהים לא בוחן את המחיר שאנשים משלמים כלפי חוץ. הוא לא מדבר על המחיר ששילמת או על ההון שלך, ולא על מידת הסבל שלך – הוא בוחן את תמציתך. מה היו עקרונות השימוש בבני אדם בעידן הקודם? כל מי שהיה חדור התלהבות רבה, כל מי שהתרוצץ והשקיע מעצמו, מי שהאמין באל במשך התקופה הארוכה ביותר, ומי שהיה הכי מבוגר וגם לא נשוי – ככל שאדם התאים יותר לתיאור הזה, כך הוא זכה ביוקרה רבה יותר וכך היה מסוגל יותר לשמש כמנהיג. כל הדברים הללו כבר אינם חשובים. מה שחשוב הוא תמציתו של האדם, כי תמציתו של אדם היא המפתח לאמונה באל, ליכולתו לסגוד לאל ולקבל עליו את עבודתו החדשה של האל. אם, כיום, כשהאל התגלם בבשר, אתה עדיין אינך מכיר אותו, מה זה אומר על המהות שלך? האם אין פירוש הדבר שמהותך מתנגדת לאל? זה תלוי בשאלה האם השקפותיך וכוונותיך תואמים לאל. אם אתה מסוגל לקבל עליך את דרך האמת ולמרוד נגד הכוונות והתפיסות שהיו מנת חלקך בעבר, אזי האל יוכל לאמץ אליו אנשים כמוך ולברכם. האופן שבו האל משתמש בבני אדם בעבודתו מתבסס על עקרונות. הוא אינו מסתכל על ההון שלך, על הרקע המשפחתי שלך, או על היוקרה או המעמד שלך. הוא לא משתמש באלו שמתנגדים לו – זה רק יעכב את עבודתו, הלא כן? אנשים תמיד מדברים על ההון שלהם, גאוותנים להחריד – מדובר בשדים! אנו לא מדברים על דברים כגון מנחות, השקעה של אדם מעצמו, הון ויוקרה – אין טעם לדבר עליהם! מי שישר כלפי האל והכי מוכן להתמסר לאל, יזכה במציאות-האמת, ואלו האנשים שאנו מאשרים. האם יש טעם להביט על החוץ? ישנם דברים חיצוניים שאולי יכולים להשתנות אצל אדם, אבל דברים רבים השייכים לטבעו לא ישתנו, ועם הזמן יעלו אל פני השטח. לכן אתם חייבים להכיר את הדברים הללו ולחשוף אותם. ישנם דברים רבים כל כך ששייכים לטבעו של אדם! לאדם יש כמובן טבע גאוותן, צדקני ומרדן, ואלו הבעיות הגדולות והמושרשות ביותר. מלבדן, יש באדם גם מספר צביונות מושחתים. לכן, הכרה עצמית אינה דבר של מה בכך. אלו שניחנים במידת מה של איכות ייעשו מודעים לכך בקלות ויבינו כשהם עושים משהו לא בסדר או מבצעים חטא כלשהו. אולם, הדברים הקיימים בטבעם, הדברים הקיימים בצביונם, ובעיקר הדברים המשתייכים לחולשותיהם המכריעות, הם הדברים שאותם הכי קשה להם לראות ולהכיר. אל תחשבו שכשאתם עושים משהו לא בסדר ומתפללים לאל, או מבצעים חטא ומתוודים עליו בפני האל, משמעות הדבר שאתם מכירים את עצמכם – זה רחוק מאוד מהכרה עצמית! אם אינך מאמין לי, אתה מוזמן להמשיך ולראות בעצמך. אולי יבוא יום שבו תיתקל בבעיה מסוימת ותיפול, או אולי יבוא יום שבו תיעצר ובלילה אחד תהפוך להיות יהודה איש קריות, ואז יאלם פיך. אם ברצונך לזכות בהיווכחות בחיים, עליך קודם להכיר את עצמך. אם ברצונך להשיג שינוי בצביונך, אז עוד יותר מכך, עליך להתבונן בעצמך ולהכיר את עצמך באמצעות דברי האל. כשתעשה צעד קדימה בהכרה העצמית שלך, כשההכרה העצמית שלך תעמיק, וכשתדע איך ליישם את האמת בפועל, אז באופן טבעי תזכה בהיווכחות בחיים. שינוי בצביון מתחיל אף הוא בנקודה הזו. אם תהיה מסוגל להכיר את עצמך באמת ובתמים, תצליח להתקדם בהיווכחותך בחיים ובשינוי בצביונך, והדברים הללו ייעשו קלים יותר עבורך.

שלהי 1995