ראשית, נאזין לדברי האל במזמור: "פעלו לפי דברי האל ולא ייתכן שתאבדו".

1 אלוהים מקווה שתוכלו לאכול ולשתות באופן עצמאי, ותמיד לחיות לאור נוכחותו של אלוהים, ולעולם לא תנטשו את דברי האל בחייכם; רק במצב כזה תוכלו לדעת שובע מדברי האל. בכל מילה ובכל מעשה שלכם, דברי האל בהחלט ינחו את דרככם קדימה. אם באמת תתקרבו לאלוהים עד רמה כזו, ותשתפו עם אלוהים תמיד, אז שום דבר שתעשו לא יוביל לבלבול או יגרום לכם לאובדן עשתונות. בהחלט תהיו מסוגלים להשיג את נוכחותו של אלוהים לצדכם, ותמיד תהיו מסוגלים לנהוג בהתאם לדבר האל.

2 בכל פעם שתיתקלו באדם, אירוע או דבר, דברי האל יופיעו בפניכם בכל עת וינחו אתכם לפעול בהתאם לכוונותיו וללכת בעקבות דברו בכל מעשיכם. אלוהים יוביל אתכם קדימה בכל אחד ממעשיכם. לעולם לא תסטו מדרך הישר, ותהיו מסוגלים לחיות באור חדש, עם נאורות רבה אף יותר וחדשה אף יותר. אינכם יכולים להשתמש בתפיסות אנושיות כדי להתחבט בשאלה מה עליכם לעשות; עליכם להישמע להנחייתו של דבר האל, על לבכם להיות צלול, עליכם להיות שקטים בפני אלוהים, ועליכם להרהר יותר. אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר.

3 האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול יכול. חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים, ועליכם לחפש כמורעבים ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן. אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם. שתפו פעולה עם אלוהים, והיפטרו מהעכבות הפנימיות שלכם.

– שיתוף של האל  

זה עתה האזנתם למזמור "פעלו לפי דברי האל ולא ייתכן שתאבדו". האם לאחר שהאזנתם למזמור זכיתם באור או בנתיבי יישום בפועל כלשהם? מאילו מילים קיבלתם השראה ואור? "פעלו לפי דברי האל ולא ייתכן שתאבדו" – האם המילים האלו נכונות? האם הן האמת? (כן). לדעתכם, אילו שורות מתוך המזמור מועילות במיוחד לחוויה שלכם בחיים האמיתיים? התחילו לקרוא מהשורה: "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים". ("אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר. האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול יכול. חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים, ועליכם לחפש כמורעבים ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן. אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם. שתפו פעולה עם אלוהים, והיפטרו מהעכבות הפנימיות שלכם".) באילו שורות של המובאה הזאת מוצע נתיב יישום בפועל? אילו מהשורות הם עקרונות יישום בפועל המיועדים להתמודדות עם מצבים בחיים האמיתיים, שהאל מסר לבני האדם? תוכלו למצוא אותן? בכל העיתונים, המגזינים והספרים השונים שאנשים קוראים יש חלקים שנחשבים בעיניהם לראויים לציון. מה מאפיין את החלקים האלה? אלה החלקים שלאנשים אכפת מהם, החלקים שאנשים חושבים שהם החשובים ביותר והחלקים שמספקים להם מידע חשוב שאנשים צריכים לדעת בחיי היומיום שלהם. אילו חלקים בקטע זה של דברי האל ראויים לציון אפוא? אילו חלקים מציגים את הדרישות של האל מבני האדם? אילו חלקים מכילים את העקרונות שהאל קבע על מנת שבני האדם יישמו אותם בפועל ויצייתו להם כשהם מתמודדים עם מצבים בחיי היומיום שלהם? תוכלו לראות איזה חלקים אלו? (לא טוב כל כך). קראו שוב את המזמור. ("אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר. האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול יכול. חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים, ועליכם לחפש כמורעבים ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן. אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם. שתפו פעולה עם אלוהים, והיפטרו מהעכבות הפנימיות שלכם".) אתם מבינים את המשמעות של כל שורה בקטע? (כן). הקטע נכתב במילים פשוטות וקלות להבנה. הוא לא מופשט. קל להבין את המשמעות המילולית של המילים האלו, אז מהו העיקרון שהן מכילות? תוכלו למצוא אותו כשאתם קוראים את המילים האלו? מהו עיקרון? ביתר הרחבה, דברי האל והאמיתות שלו הם עקרונות. עם זאת, כשמדברים כך הדברים נשמעים חלולים למדי ואפילו מופשטים קצת. ליתר ספציפיות, עקרון הוא הנתיב ואמת המידה של היישום בפועל שצריכים להיות לאדם בזמן שהוא עושה דברים. זה מה שאנחנו מכנים "עיקרון". כעת, מהו העיקרון שבקטע זה אפוא? ליתר דיוק, קטע זה מכיל נתיב של יישום בפועל. האל כבר אמר לאנשים כיצד ליישם וכיצד לפעול כשקורים להם דברים. קראו שוב את הקטע והאזינו למילים בקפידה. ("אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר. האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול יכול. חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים, ועליכם לחפש כמורעבים ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן. אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם. שתפו פעולה עם אלוהים, והיפטרו מהעכבות הפנימיות שלכם".) כולכם קראתם את הקטע הזה שלוש פעמים. האם הקטע הזה הותיר בכם רושם כלשהו? לאחר שקראתם את המילים שלוש פעמים, האם הרגשתם משהו שונה לעומת הרגשתכם כשאתם מאזינים לשיר בלי להקדיש לו תשומת לב מרובה, כפי שאתם עושים בדרך כלל? (כן). בקטע זה, אילו עקרונות יישום בפועל אתם יכולים למצוא ולהבין? איזה היבט של האמת האל מעלה כאן? היבט זה של האמת קשור לעקרון של יישום בפועל, אך מהו בדיוק העיקרון כאן? באיזה סוג של בעיות ממשיות הוא נוגע? השורה הראשונה נוגעת בבעיה ממשית – היא מדברת על דברים שאינכם מבינים. דברים אלה שאינכם מבינים כוללים בעיות הקשורות לאמת, ליישום בפועל מצדכם, לשינוי צביון, לבעיות הקשורות לתחום העבודה שלכם ולמצבים האישיים שאתם חווים בזמן שאתם מבצעים את חובתכם, כמו גם לבעיה כיצד להבחין בתמצית של אנשים וכן הלאה. דברים כגון אלה אכן מתרחשים סביבכם וראיתם ושמעתם אותם. עם זאת, אינכם מבינים את התמצית של בעיות אלו או את האמיתות שהן נוגעות בהן, קל וחומר שאינכם יודעים את נתיב היישום בפועל ואת העקרונות הכרוכים בכך. באופן טבעי, גם אינכם יודעים את כוונות האל בעניין זה ודברים אחרים כגון אלה. כשאדם אינו רואה, יודע או מבין את הדברים האלו לאשורם, הם נהיים הקשיים הגדולים ביותר שלהם ויש לפתור אותם על סמך דברי האל – "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים; העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר". ישנם דברים רבים שאינכם מבינים, גם דברים בעולם החיצון וגם דברים בבית האל. מכיוון שאינכם מבינים את הדברים האלה, מה עליכם לעשות? ראשית, אתם מוכרחים לחפש את האמת ולבדוק מה נאמר בדבר האל ואילו עקרונות-אמת ניתן למצוא בו. אתם מוכרחים להרהר בקפידה תוך קריאת דברי האל מספר פעמים. ראשית, גלו את מציאות האמת ולאחר מכן הבינו מה האל דורש מכם; בשלב הבא, קבעו מהם עקרונות היישום בפועל של האמת – כך יהיה לכם קל להבין את האמת. זהו תהליך הקריאה בדברי האל על מנת לחפש את האמת. אתם יכולים להבין את מה שאמרתי זה עתה? (כן). האל סידר את הסביבה שלכם ואת האנשים, האירועים והדברים שסביבכם. מהי אפוא הגישה של האל כלפי זה? אתם יכולים לראות אותה בדבר האל. האל אומר לך לא לדאוג בציפייה לפתרונות, לא להיחפז להגדיר דברים, לחרוץ דין או לשפוט בכלל. למה זה? מכיוון שאינך מבין עדיין את האירוע הזה, שהאל קבע לך. כשהאל אומר לך לא להיחפז, מה המשמעות של זה? המשמעות היא שאירוע זה התרחש, שהאל הניח אותו לפניך והציב אותך בסביבה זאת והגישה של האל היא ברורה ביותר. האל אומר לך: "לא דחוף לי בכלל שתבין במלואו את מה שמתרחש במצב הזה. לא דחוף לי בכלל שתחרוץ דין, תסיק מסקנה או תציע פתרון מכל סוג שהוא למצב זה". העניין הזה אינו מוכר לך ואינך מבין אותו; זהו משהו שמעולם לא נתקלת בו קודם ולקח שעוד לא למדת; זאת ועוד, אין לך שום ידע חווייתי או חינוך לגבי זה ומעולם לא חווית אותו קודם, לכן לא דחוף לאל שתמצא לו תשובה. יש אנשים ששואלים: "מכיוון שהאל סידר את הסביבה הזאת, למה לא דחוף לו לראות את התוצאות שלה?" כאן נמצאת גם הכוונה של האל. בכך שהאל קובע סביבות, התכלית שלו אינה שתגיע במהירות לשיפוט או למסקנה תאורטיים לגביהן. האל רוצה שתחווה סביבה ואירוע כאלו והוא רוצה שתבין את האנשים, את האירועים ואת הדברים שהיא מכילה, כך שתוכל ללמוד לקח של התמסרות לאל. ברגע שתזכה בהבנה ובחוויה אישיות כגון אלו, לאירוע תהיה משמעות לגביך ויהיו לו חשיבות וערך גדולים עבורך. בסוף, אחרי שתחווה את הדבר הזה, מה שתזכה בו אינו תיאוריה, תפיסה, דמיון, שיפוט או אפילו ידע חווייתי או לקח שתומצת בידי אדם, אלא חוויה אישית ממקור ראשון וידע אמיתי שלה. ידע זה יהיה קרוב לאמת או שיעלה בקנה אחד עם האמת. באמצעות החוויה של דברים כגון אלה תוכל לראות שהגישה של האל כלפי האדם היא ברורה מאוד והיא מובעת בדרך קלה להבנה. בעיני האל, לא דחוף לו בכלל שתיתן לו מענה או שתמסור לו את תגובתך במהירות. האל רוצה שתחווה את הסביבה הזאת. זוהי הגישה של האל. ומכיוון שזוהי הגישה של האל, יש לו דרישה וסטנדרט עבור האדם. הסטנדרט הזה הוא עיקרון שעל אנשים ליישם בפועל. מהו עיקרון של יישום בפועל? הוא הגישה, השיטה והאמצעים שאתה משתמש בהם כשאתה נתקל באירוע ספציפי. כשאתה מבין את הכוונה של האל ואת הגישה שלו כלפי אירוע, עליך ליישם בפועל את הדרישות של האל. ומה האל דורש ממך? האל אמר: "אל תדאגו בציפייה לפתרונות". למילים אלה, "אל תדאגו בציפייה לפתרונות", יש רקע. אז למה האל מציב דרישה וסטנדרט כאלה לבני האדם? הנקודה הזאת ברורה לכם? זאת מכיוון שאתה אדם רגיל. אתה לא סופרמן, החשיבה שלך היא חשיבה של אדם רגיל. אתה אדם מהשורה. לא חשוב אם תחיה עד גיל ארבעים, חמישים או שמונים, אתה תמיד תמשיך לצמוח. לא תישאר תמיד בדיוק כפי שהיית כשנולדת. החוויות, הידע החווייתי, ההבנה, הדברים שאתה רואה ושומע, חוויות החיים שלך וכן הלאה – כל אלה כפי שהם כרגע – כמו גם כל הדברים שאתה יודע ומבין בלבך ובמוחך – כולם הם התוצאות המצטברות של שנים של חידוד. הדבר הזה קרוי "אנושיות רגילה". זהו תהליך הצמיחה הרגילה של בני האדם שנקבע עבורם בידי האל והוא ביטוי של אנושיות רגילה. כשאתה נתקל אפוא במשהו שאינך מבין, משהו שאינו מוכר לך, האל אינו דורש ממך לתת לדבר הזה מענה מהיר ולהגיב לו במהירות רבה כאילו היית רובוט. מכיוון שרובוט מזין לזיכרונו את כל המידע מיד, כשאתה מבקש ממנו מענה הוא מגיב אחרי חיפוש אחד – בתנאי שאפשר למצוא את המענה בזיכרון שלו. אין זה כך לגבי אנשים רגילים. אפילו לאחר שחוו דבר מה קודם, הוא לא בהכרח מאוחסן בזיכרונם. כשמדובר באנשים, רק דברים שקשורים לאנושיות רגילה, כגון ידע חווייתי, חוויות, חוויות חיים וידע אמיתי מיד ראשונה מבדילים בינם ובין סופרמנים, רובוטים ואנשים בעלי כוחות מיוחדים.

האל קבע דרישות וסטנדרטים עבור בני האדם על סמך מה שאנשים בעלי אנושיות רגילה צריכים ואמורים להחזיק בו והצביע על נתיב יישום בפועל. מהו נתיב יישום בפועל זה? אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. המילים האלו אומרות לך שלא יועיל לך להיחפז למצוא פתרונות. למה זה ככה? אתה בסך הכול איש רגיל. אם אותו הדבר יתרחש שוב בעתיד, לא בהכרח תוכל לתפוס במלואן את כוונות האל, ליישם בפועל בהתאמה מלאה עם האמת או לקבל ציונים מושלמים, אף על פי שאולי יש לך קצת ידע והבנה מעשיים שהפקת מהחוויות הקודמות שלך. קל וחומר כשמדובר בדברים שאינך מבין, לכן בנסיבות כאלו עליך לנהוג במתינות רבה עוד יותר ולא להיחפז למצוא פתרון. מה אומרת לאנשים ההוראה לא לדאוג בציפייה לפתרונות? העיקר בה הוא לגרום לאנשים להבין את האנושיות הרגילה. האנושיות הרגילה אינה יוצאת מהכלל, אינה יוצאת מגדר הרגיל או מיוחדת. לגבי דברים שונים כמו גם לגבי ההשקפות על תמציתם של אנשים מסוגים שונים – אנשים משיגים הבנה, ידע חווייתי, זיהוי וקליטה שלהם דרך זה שהם חווים סביבות, אנשים, אירועים ודברים שונים. זוהי אנושיות רגילה. אין בה שום דבר נשגב וזוהי משוכה שאיש אינו יכול לדלג מעליה. אם יש לך רצון לחרוג מעבר לחוקים שהאל קבע עבור בני האדם, הרצון הזה אינו רגיל. מבחינה אחת, הרצון הזה רק מראה שאינך יודע מהי אנושיות רגילה. מבחינה אחרת, הרצון הזה חושף את הגאוותנות המוגזמת ואת חוסר המעשיות שלך. האל אמר לבני האדם לא לדאוג בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. מכיוון שאתה איש רגיל, אתה צריך שהאל יסדר עבורך עוד סביבות כך שתוכל לחוות, להבין ולזהות את שחיתות האדם שמתגלה בהן וגם להבין את כוונות האל דרך אנשים, אירועים ודברים אלה. זה מה שאנשים בעלי אנושיות רגילה צריכים לעשות. כעת, איזה נתיב יישום בפועל אפשר למצוא אפוא במילים "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים"? (לא לדאוג בציפייה לפתרונות). כשאדם נתקל במצב כלשהו ואינו מצליח לתפוס או להבינו לאשורו, כשמעולם לא נתקל בו, קודם או כשמעולם לא עלה בדעתו וכשהאדם אינו יכול אפילו לדמיין איך לפתור את העניין תוך הסתמכות על תפיסות אנושיות, מה עליו לעשות? מהו העיקרון שהאל דורש? (לא לדאוג בציפייה לפתרונות). האל דרש ממך את זה, אז איך עליך ליישם את זה בפועל? איזו גישה עליך לנקוט כלפי דברים כאלה? כשאנשים בעלי אנושיות רגילה נתקלים בדברים שאינם יכולים לתפוס ולהבין לאשורם, שאין להם ניסיון בהם, או אפילו מצבים שבהם אנשים הם חסרי אונים לחלוטין, עליהם תחילה לאמץ גישה הולמת ולומר: "אני לא יכול לתפוס ולהבין דברים מסוג זה לאשורם ואין לי ניסיון בהם, אני גם לא יודע מה לעשות. אני פשוט איש רגיל, אז יש גבול למה שאני יכול להשיג. אין בושה בחוסר יכולת לתפוס ולהבין דברים לאשורם ובהחלט אין בושה בחוסר ניסיון בדברים האלה". כשמגיעים לידי הבנה שאין בושה בדבר הזה, האם זה סוף הסיפור? האם הבעיה תיפתר? לא לדאוג מלהמיט בושה על עצמך אינו אלא הבנה וגישה שאנשים יכולים לאמץ כלפי דברים כאלה. אין זה אותו הדבר כמו ליישם בפועל בהתאם לדרישות האל. כיצד אפוא אפשר ליישם בפועל בהתאם לדרישות האל? נניח שאתה חושב לעצמך: "מעולם לא חוויתי דבר מסוג זה קודם ואני לא יכול להבינו לאשורו. אני לא יודע מה המשמעות של זה שהאל סידר סביבה כזאת או מה התוצאה שהיא מיועדת להשיג. אני גם לא יודע מהי הגישה של האל. משום כך אני לא רואה שום צורך לטרוח בקשר לזה. פשוט אתן לדברים להתנהל מעצמם ואתעלם מזה" – מה אתם חושבים על גישה כזאת? האם זאת גישה של לחפש את האמת? האם זאת גישה של ליישם בפועל בהתאם לדרישות האל? האם זאת גישה של ללכת בעקבות דבר האל? (לא). כשאנשים אחרים נתקלים במצב כזה הם חושבים לעצמם: "אני לא יכול לתפוס את הדבר ולהבין אותו לאשורו ומעולם לא חוויתי אותו קודם. הקורסים שלמדתי באוניברסיטה מעולם לא עסקו בו. יש לי תואר שני, דוקטורט ואפילו עבדתי כמרצה – אם אני לא יכול להבין את זה, מי יכול? האם לא יהיה מביך מדי לאפשר לאחרים לדעת שאני לא יכול להבין את הדבר הזה לאשורו ושאין לי ניסיון בו? האם כל האנשים לא יתנשאו עליי? לא, אני לא יכול לומר שזה דבר שאני לא יכול להבין לאשורו. אני מוכרח לומר: 'לגבי עניינים מסוג זה, פנו אל דבר האל, חפשו את התשובה ותמצאו אותה'. אני מעדיף למות מאשר להודות בכך שאיני יכול לתפוס ולהבין לאשורו את הדבר הזה". מה אתם חושבים על הגישה הזאת? (היא לא טובה). מי לדעתכם האדם הזה חושב שהוא? הוא חושב שהוא קדוש, שהוא אדם מושלם. הוא חושב: "האם באמת יכולים להיות דברים שאני – סטודנט מכובד באוניברסיטה, מלומד מפורסם, מי שמחזיק בתואר שני ושלישי, דמות גדולה ומפורסמת – לא יכול לראות או להבין לאשורם? לא יכול להיות! ואפילו אם היו דברים כאלה, איש מכם לא היה יכול להבין אותם, לכן אין זאת בעיה. אפילו אילו יכולתי לראות את הדבר ולהבין אותו לאשורו, בהחלט לא הייתי מאפשר לכם לדעת זאת. למילים כמו 'אני לא יכול ולהבין את הדבר לאשורו', 'אני לא מבין', 'אני לא יכול' אסור לעולם לעלות על בדל שפתיי!" איזה מין אדם זה? (אדם גאוותן). אדם זה הוא אדם גאוותן, יהיר וחסר היגיון. אם אדם מסוג כזה יקרא את המילים "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים" האם הוא יזכה בנתיב של יישום בפועל? האם הוא יקבל ניצוץ של השראה? אם לא, אזי קריאת המילים האלה היית כולה לשווא. המילים האלו כתובות בפשטות וקל להבין אותן, אז למה הוא לא יכול להבין אותן? כל השנים שהשקעת בחקירה ובלימוד של מילים היו לשווא. אם אינך יכול אפילו להבין את המילים הפשוטות והישירות האלו, אז אתה באמת חסר ערך!

כעת נביט שוב במילים "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים" ונראה איזה עוד נתיב של יישום בפועל הן מכילות. ראשית כל, עליך לאמץ גישה של לא לדאוג בקשר לפתרונות ובמקומה עליך תחילה לזהות מה היכולות הטבועות בך מאפשרות לך להשיג, לזהות מהי אנושיות רגילה ולהבין למה האל מתכוון כשהוא מדבר על אנושיות רגילה. עליך להבין למה האל מתכוון באמת כשהוא אומר שהוא לא רוצה שאנשים יהיו סופרמנים או בני אדם נשגבים, יוצאים מן הכלל, ושהוא רוצה פשוט שהם יהיו אנשים רגילים. אתה מוכרח להבין את הדברים האלה תחילה. אין טעם להעמיד פנים שאתה יודע דברים שאינך מבין. לא חשוב כמה תעמיד פנים, עדיין לא תדע אותם. אפילו אם תוכל לשטות בזולת, לא תוכל לשטות באל. כשדברים כאלה קורים לך, ואם אתה לא מבין אותם, אמור פשוט שאתה לא מבין. מוכרחה להיות לך גישה כנה ולב אדוק ואתה מוכרח לאפשר לאנשים סביבך לראות שיש דברים שאינך יודע ושאינך יכול להבין לאשורם, שאין לך ניסיון קודם בהם ושאתה רק פשוט איש רגיל שאינו שונה מכל האחרים. אין בזה שום דבר מביש. זהו גילוי של אנושיות רגילה ואתה מוכרח לקבל את העובדה הזאת. לאחר שתקבל את העובדה הזאת, מה אז? ספר לכולם ותגיד: "מעולם לא חוויתי את הדבר הזה קודם, אני לא יכול להבין אותו לאשורו ואני לא יודע מה לעשות. אני בדיוק כמוכם, אף שאולי אני עולה עליכם בתחום אחד: ראיתי את האור וגיליתי את נתיב היישום בפועל של דברי האל, יש לי תקווה ואני יודע כיצד ליישם בפועל". איפה טמונה התקווה הזאת? היא טמונה במילים: "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים; העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר". פירושן הוא לקחת את העניין ללב ולהביא אותו לפני האל מעת לעת כדי לחפש לגביו. אתה מוכרח לקחת את העניין ללב, להפוך את הבנת האמת והבנת הכוונה של האל בעניין זה לסוג של מטלה שחובתך לבצע ולהפוך אותו לאחריות שלך ולכיוון וליעד החיפוש שלך. אם תיישם בפועל כך, אתה תבוא לפני האל, תוכל לפתור את הבעיה שלך ותיכנס למציאות של מילים אלה. כיצד עליך ליישם בפועל את העניין הספציפי הזה? אתה מוכרח לבוא לפני האל כדי להתפלל ולחפש ואתה צריך למצוא הזדמנויות לשתף את העניין הזה עם כולם בזמן השיתוף באספות, ולחלוק ולהרהר בו עם כולם. "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר". הלב שלך מוכרח להיות כן ואמיתי. אסור לך לפעול כלאחר יד או בשטחיות ואתה מוכרח להתכוון למילים שאתה אומר. אתה מוכרח לקבל על עצמך נטל של אחריות בעניין זה ולהביא איתך לב רעב וצמא לצדיקות, רצון להבין את כוונת האל בעניין זה ולראות ולהבין את תמצית העניין לאשורו, ובאותו הזמן לרצות לפתור את הבעיות ואת הבלבול שאנשים מתמודדים איתם כשהם נתקלים בעניין זה, כמו גם בעיות כגון הצביון המושחת שלך או מצבים לא רגילים אחרים. "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר". זהו נתיב שלם של יישום בפועל שהאל אמר לאדם. מה אתה רואה בשורה הזאת? שהמטרה של האל בקביעת סביבות עבור האדם היא, מהיבט אחד, לאפשר לאנשים לחוות דברים שונים בדרכים רבות, להפיק לקחים מהם, להיכנס למציאויות-אמת שונות שדבר האל מכיל, להעשיר את החוויות של אנשים ולעזור להם לזכות בהבנה רבת פנים ומקיפה יותר של האל, של עצמם, של סביבתם ושל האנושות. מהיבט אחר, האל רוצה שאנשים יתחזקו מערכת יחסים רגילה איתו על ידי כך שהוא מתזמר להם סביבות מיוחדות וקובע להם לקחים מיוחדים. כך אנשים באים לפניו לעתים קרובות יותר במקום לחיות במצב כפירה, מצב שבו הם אומרים שהם מאמינים באל אבל פועלים בדרך שאין לה שום קשר עם האל או עם האמת, דרך שתוביל לצרות. משום כך, בסביבות שהאל קובע לאנשים, הם למעשה מובאים בעל כורחם ובאופן פסיבי לפני האל על ידי האל עצמו. הדבר הזה מראה שהאל מתחשב בכובד ראש. ככל שיותר חסרה לך הבנה בעניין מסוים, כך אתה צריך יותר להיות בעל לב אדוק וירא-אל ולבוא לפניו לעתים קרובות יותר כדי לחפש את כוונותיו ואת האמת. כשאינך מבין דברים, אתה צריך את הנאורות ואת ההכוונה של האל. כשאתה נתקל בדברים שאינך מבין, אתה צריך לבקש מהאל לעמול עליך יותר. זהו שיקול הדעת המתחשב של האל. ככל שתרבה לבוא לפני האל כך לבך יתקרב יותר אל האל. והאם אין זה נכון שככל שלבך יתקרב יותר לאל כך הוא ישכון בתוכו יותר? ככל שהאל יהיה יותר בלבו של אדם כך ישתפרו החתירה שלו לאמת, הנתיב שבו הוא צועד והמצב שלבו יגיע אליו. ככל שיהיו בינך לבין האל יחסים קרובים יותר כך יהיה לך קל יותר לבוא לפניו לעתים קרובות כדי למסור לו את לבך הישר וכך אמונתך הכנה באל תגדל יותר. באותו הזמן ירוסנו חייך, פעולותיך והתנהלותך. כיצד ריסון כזה נוצר? הוא נוצר כשאנשים מתפללים לאל לעתים קרובות, מחפשים את האמת ומקבלים את הבחינה של האל. זהו הדבר החשוב ביותר מכול. אם כך, באיזה הקשר ובאילו תנאים האדם יכול לקבל את הבחינה של האל? (כשיש לו יחסים רגילים עם האל). נכון, כשיש לו יחסים רגילים עם האל. אם יהיו לך יחסים רגילים עם האל, האין זה אומר שהאל יהיה בלבך ושתהיה קרוב אליו מאוד? פירוש הדבר יהיה שלאל תמיד יהיה מקום בלבך ושהוא יתפוס עמדה בולטת מאוד בלבך. כתוצאה מכך, אתה תמיד תחשוב על האל, על דבר האל, על זהותו ותמציתו, על ריבונותו ועל כל הדברים הקשורים לאל. אם להשתמש במטבע לשון, לבך יהיה מלא עד גדותיו באל ולאל יהיה מקום גבוה מאוד בלבך. אם לבך יתמלא באל, יהיו לך יחסים רגילים עם האל, תוכל לקבל את הבחינה של האל ובאותו הזמן יהיה לך גם לב ירא-אל. רק אז תוכל לפעול בריסון. המשפט "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר" הוא משפט פשוט, אך הוא מכיל שכבות משמעות רבות. הוא מכיל את כוונות האל עבור האנושות והגישה שהאל דורש מאנשים לנקוט כשהם פועלים, ובה בעת הוא מוסר את הדרישות שהאל מציב לפני האנושות. אם כן, מהן הדרישות שהאל מציב לאנושות? שלא תוותרו, תברחו או תנקטו גישה של אדישות כלפי הדברים שקורים לכם. מה עליך לעשות אם אתה נתקל בדבר שאינך יכול לראות או להבין לאשורו או שאינך יכול להתגבר עליו או דבר שאפילו מחליש אותך? לא לדאוג בציפייה לפתרונות. האל אינו דוחף אנשים מעבר ליכולותיהם. האל לעולם לא דורש מאנשים לעשות דברים שהם מעבר לתחום היכולות האנושיות. מה שהאל רוצה שתעשה והדברים שהוא דורש ממך, כולם הם דברים שאנשים בעלי אנושיות רגילה יכולים להשיג, להגיע אליהם ולבצע אותם. משום כך, הדרישות והסטנדרטים של האל כלפי בני האדם אינם ריקים או מעורפלים, אפילו לא במידה הקטנה ביותר. דרישות האל כלפי האדם אינם אלא סטנדרט שמכסה את התחום של מה שאנשים בעלי אנושיות רגילה יכולים להשיג ולא יותר. אם אתה תמיד הולך בעקבות דמיונותיך ורוצה להיות טוב יותר מאחרים, נעלה עליהם ובעל יכולות גבוהות יותר משלהם, אם אתה רוצה שביצועיך יעלו תמיד על ביצועי הזולת, סימן שלא הבנת כראוי את מה שהאל מתכוון אליו. אנשים גאוותניים וצדקניים מתנהגים כך לעתים קרובות. האל אומר לא לדאוג בציפייה לפתרונות, הוא אומר לחפש את האמת ולפעול עם עקרונות, אך אנשים יהירים וצדקניים אינם שוקלים בקפידה את דרישות האל הללו. במקום זאת הם מתעקשים לנסות לבצע דברים בפרץ של כוח ומרץ, לעשות דברים בדרך נקייה ויפה ושביצועיהם יעלו תכף ומיד על הביצועים של כל האנשים האחרים. הם רוצים להיות סופרמנים ומסרבים להיות אנשים מהשורה. האם זה לא הליכה נגד חוקי הטבע שהאל קבע עבור בני האדם? (כן). מובן מאליו שהם לא אנשים רגילים. חסרה להם אנושיות רגילה והם גאוותנים מדי. הם מתעלמים מהדרישות שנמצאות בתחום של האנושיות הרגילה ושהאל הציב בפני האנושות. הם מתעלמים מהסטנדרטים שאנשים בעלי אנושיות רגילה יכולים להגיע אליהם ושהאל הציגם לפני האנושות. משום כך הם בזים לדרישות האל וחושבים: "הדרישות של האל נמוכות מדי. איך מאמינים באל יכולים להיות אנשים רגילים? הם מוכרחים להיות אנשים יוצאים מן הכלל, נשגבים מאנשים רגילים ונעלים עליהם. הם מוכרחים להיות דמויות דגולות ומפורסמות". הם מתעלמים מדברי האל וחושבים שאף שדברי האל הם נכונים והם האמת, הם פשוט נפוצים ורגילים מדי, לכן הם מתעלמים מדברי האל ומזלזלים בהם. אבל דווקא אבל דווקא בדברים הרגילים והנדושים האלה, שדמויות דגולות וסופרמנים כביכול בזים להם, דווקא בהם האל מצביע על העקרונות ועל הנתיבים שעל אנשים לציית להם ושאותם עליהם ליישם בפועל. דברי האל הם כה כנים, אובייקטיביים ומעשיים. הם כלל לא מציבים בפני אנשים rרף גבוה מדי. הם כולם דברים שאנשים יכולים להשיג וצריכים להשיג. כל עוד לאנשים יש שמץ של היגיון רגיל, עליהם לנסות לא לרחף באוויר כה וכה ובמקום זאת לקבל את דברי האל ואת האמת כשרגליהם נטועות היטב בקרקע, לבצע את חובותיהם היטב, לחיות לפני האל ולהתייחס לאמת בתור עקרון ההתנהלות והפעילות שלהם. אל להם להיות שאפתניים יתר על המידה. מהשורה "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר" על אנשים להבין עוד יותר שדברי האל האמת ושאמיתות הן העקרונות שעל אנשים ליישם בפועל. למי מתייחסת כאן המילה "אנשים"? היא מתייחסת לאנשים רגילים בעלי רציונליות ושיפוט רגילים, שאוהבים דברים חיוביים ושמבינים מהו אובייקטיבי, מהו מעשי, מהו שגרתי ומהו רגיל. הקדישו זמן להתענגות על המילים "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר". אף שהמילים האלה הן פשוטות ורגילות, הן מתארות דבר שאנשים בעלי ההיגיון המאפיין את האנושות הרגילה אמורים להיות מסוגלים לעשות והן גם עיקרון-האמת שאדם בעל אנושיות רגילה צריך יותר מכול ליישם בפועל כשהוא נתקל בקשיים בחייו האמיתיים. הן האמת שאנשים בעלי ההיגיון של האנושיות הרגילה זקוקים לה יותר מכל. הן אינן מילים ריקות כלל. שרתם את המילים הרגילות האלו והאזנתם להן פעמים רבות, אך איש מכם לא התייחס למילים אלו כאמיתות שיש להרהר בהן בקפידה ולשתף עליהן מתוך תשומת לב. בדרך הזאת הנחתם למילים יקרות אלו לחמוק בין אצבעותיכם. למעשה, המילים האלו מכילות את הכוונות של האל, את התזכורות ואת האזהרות שלו לאנשים ואת דרישותיו מהם. הן מכילות הרבה כל כך. אנשים הם חסרי לב וחסרי היגיון והם מתייחסים למילים האלו כמילים רגילות, הם לא מעריכים אותן כאוצר יקר, לא מהרהרים עליהן או מיישמים אותן בפועל ומי יהיו אלו שיסבלו ויפסידו בסוף בגלל זה? האנשים עצמם. האין זה לקח?

לאנשים רגילים קל מאוד ליישם בפועל את הדרישות שהאל מציג בקטע זה. ביישום בפועל זה אין שום דבר קשה או מתיש, והוא יעיל מאוד. הוא יכול בסופו של דבר לאפשר לך לצמוח ולהתקדם בהדרגה. מובן שאחרי שתיישם בפועל את העיקרון "אל תדאגו בציפייה לפתרונות; העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר", אתה תתקדם בתחומי האמת, שינוי הצביון, הבנה של מה שאתה מרוויח מהתנסות בסביבות שונות וכן הלאה. כמה נפלאות הן המילים האלו! אם לאנשים יהיה היגיון והם יישמו בפועל את המילים האלו, אזי תחת ההנחיה וההכוונה של דברי האל הם יגיעו לכדי ידיעה מהן כוונות האל כשהוא מסדר סביבות שונות. לאחר זמו מה הם בסופו של דבר יוכלו לקצור את הפירות, לזכות בניסיון ולהגיע לכדי הבנת האמת בסביבות אלו. כשתקצור את הפירות תדע מדוע האל סידר את הסביבות האלו, מהן כוונות האל ומה האל רוצה שאנשים ירוויחו מהן. בזמן שאנשים יתנסו בסביבות האלו, כל המעקפים שהם הולכים בהם, העיכובים שהם חווים, ההבנות המעוותות שבלבם, הרעיונות הבלתי מציאותיים שהם מחזיקים, התפיסות לגבי האל וההתנגדות לו שקמו בתוכם וכן הלאה – כולם ייחשפו ויתגלו בהדרגה. כדי לראות ולהבין בבירור את מה שנחשף ומתגלה באמצעות הסביבות האלו – לא חשוב אם הדברים האלה חיוביים או שליליים – נדרשת תקופת התנסות. כך מתגשמת המשמעות של דברי האל – "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים". כלומר, כשהאל מסדר דבר מה שאינך יכול להבין לאשורו ושלא חווית אותו קודם, אינך יכול להשיג מהמצב הזה תוך ימים אחדים את הדברים שהאל רוצה שתבין, שתחווה באופן אישי ושתזכה בהם. רק לאחר זמן מה ובעזרת ההכוונה, הנאורות וההדרכה של האל בכל שלב ושלב, אתה תזכה בהדרגה בהבנה ובתוצאות. שלא כמו מה שאנשים מתארים לעצמם, לא תבין פתאום את הכול בפרץ של נאורות או תדע ברגע אחד של השראה למה האל מתכוון. האל אינו עושה דברים כאלה באמצעים על-טבעיים, הוא לא פועל כך. זוהי הדרך שבה האל עובד. האל מאפשר לך לחוות את הסיבות ואת התוצאות של מצב כלשהו ואתה מבין בהדרגה: "התמצית של אדם מסוג זה היא כזאת אפוא, והמציאות והתמצית של דבר מסוג זה היא כזאת וזה מגשים את שורה כך-וכך של דבר האל. אני מבין סוף-סוף למה האל התכוון כשאמר את זה. אני מבין סוף-סוף מדוע האל אמר דברים כאלה על עניינים ואנשים כגון אלה." האל מאפשר לך להגיע לכדי הבנות כאלו דרך החוויות שלך. האם לא דרוש זמן מה כדי להבין את הדברים האלה? (כן). הידע שאתה משיג והאמיתות שאתה מגיע לידי הבנתן דרך תקופת ההתנסות אינם דוקטרינות או דברים תאורטיים אלא החוויות האישיות שלך וידע אמיתי. זוהי מציאות-האמת שאתה נכנס אליה. כאן טמונים הסיבה והמקור לדברי האל: "אל תדאגו בציפייה לפתרונות." כשהאל מאפשר לך לקצור את הפירות מהאירועים שאתה מתנסה בהם, הוא לא רוצה שפשוט תעבור תהליך או תלמד תיאוריה אלא שתרוויח הבנה, ידע כלשהו, נקודת מבט חיובית ושיטה נכונה של יישום בפועל. אף שהקטע מכיל רק שורות אחדות ואינו עוסק בהרבה תוכן, הדרישות שהאל מציג בו ועקרונות היישום בפועל שהוא נותן לאנשים דרכו הם חשובים מאוד. אסור לאנשים להתייחס לדברי האל באותה הגישה שהם מאמצים כלפי דוקטרינות וידע אנושיים. על מנת ליישם בפועל את דברי האל, אתה מוכרח להחזיק בעקרונות. פירושו של דבר הוא שאתה מוכרח להחזיק בעיקרון ובשיטה, ועליך ליישם אותם בפועל כשאתה נתקל במצב מסוג מסוים. זוהי המשמעות של יישום בפועל של האמת. זהו מה שאנחנו מכנים "עיקרון". אלו אינן מילים פשוטות אחדות אפוא. אף שהדרך שבה המילים האלו מבוטאות ומוצגות היא פשוטה ונגישה, והמילים נראות ישירות מאוד והן לא מקושטות במליצות יפות או במונחים אלגנטיים או בביטויים מלוטשים והן בהחלט לא נאמרות בטון של התנשאות ובמקום זאת הן פשוט דרישות ואזהרות כנות שנאמרות פנים אל פנים ומלב אל לב, הן למעשה מעבירות לאנשים את העקרונות ואת נתיבי היישום בפועל החשובים ביותר.

אנשים רבים אף פעם לא מתייחסים ברצינות לדברים הרגילים ביותר שהאל אומר. רק לדברים העמוקים והמסתוריים ביותר שהאל אומר הם מתייחסים בתור דברי האל. האין זאת התגלות של הבנה מעוותת? כל משפט מדברי האל הוא האמת. לא חשוב אם המילים הן רגילות או עמוקות – כל דברי האל מכילים אמיתות ומסתורין ודרושים שיעור קומה מסוים ושנים של התנסות כדי להבין את המילים ולדעת אותן. בדיוק כמו המילים הטובות והחשובות של האל שמכיל המזמור ששרתם זה עתה – איש אינו מתייחס אליהן ברצינות. אף שהן הולחנו וכולם כבר שרו אותן שנים, איש מעולם לא גילה את עקרון היישום בפועל החשוב ביותר שהן מכילות. אפילו אם יש אנשים שמרגישים בהכרתם שנראה שדברי האל אומרים להם: "אל תדאגו בציפייה לפתרונות; העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר", ומרגישים שאלו הן דרישות של האל מאנשים, מי באמת יישם בפועל, הטמיע ונכנס למציאות של דברי האל הללו בחייו האמיתיים? האם מישהו עשה את זה? (לא). איש לא עשה את זה. דברי האל הללו הם כה פשוטים אבל איש אינו יכול למלא אחריהם. האם אין בזה בעיה מהותית? (כן, זה מראה שאנשים סולדים מהאמת). עוד משהו? (הדברים הללו שהאל אמר לנו הם מעשיים מאוד. כולם עקרוניים. אבל לא התייחסנו לדברי האל ברצינות, לא שמנו לב אליהם ולא יישמנו אותן בפועל). אם כך, איך אתם קוראים את דברי האל בדרך כלל? (כשאנחנו קוראים את דברי האל, אנחנו בדרך כלל רק עוברים עליהם ברפרוף. אחרי שאנחנו מבינים את המשמעות המילולית של הדברים, אנחנו עוברים הלאה. איננו מבינים את הכוונות של האל הטמונות בדברים אלה או את עקרונות-האמת שעלינו ליישם בפועל. לא הרהרנו עליהם בקפידה כך). השבתם בכמה רעיונות תאורטיים ומה שאתם אומרים נשמע נכון, אבל לא העמקתם כדי להבין לאשורה את שורש הבעיה, דהיינו, שאנשים לא מעריכים את דבר האל כאילו הוא אוצר יקר. אם תעריכו את דברי האל כאילו הם אוצר יקר תוכלו לגלות את האוצרות, הזהב והיהלומים, שהם מכילים ותיהנו מהדברים האלה כל ימי חייכם. אם לא תעריכו את דברי האל כאילו הם אוצר יקר לא תוכלו לזכות באוצרות אלה. מה פירוש לא להעריך את דברי האל כאילו הם אוצר יקר? פירוש הדבר הוא שאתה לא מוקיר את דברי האל. אתה מרגיש שדברי האל רבים כל כך וכולם הם האמת ואינך יודע איזה מהם עליך להעריך כאילו הם אוצר יקר. אתה מרגיש שכל דברי האל הם רגילים, ופירוש הדבר הוא צרות. מה פירוש להעריך את דברי האל כאילו הם אוצר יקר? פירושו הוא לדעת שכל דברי האל הם אמיתות ושאמיתות אלו הן האוצרות המועילים והיקרים ביותר לחיי האדם ולקיומו. פירושו הוא שאתה מתייחס לדברי האל כאילו הם אוצר יקר שאתה אוהב מכדי שתוכל להיפרד ממנו. הגישה הזאת כלפי דברי האל מכונה הערכה שלהם כאילו הם אוצר יקר. הערכת דברי האל כאילו הם אוצר יקר פירושה שגילית שכל דברי האל הם האוצרות בעלי הערך הגדול ביותר מכול, שערכם יקר פי מאה, פי אלף מכל מוטו לחיים שניסחה כל דמות מפורסמת או דגולה. פירושה הוא שהשגת את האמת של דברי האל ושגילית את אוצרות החיים הגדולים והיקרים ביותר. זכייה באוצרות אלה יכולה לעזור לך להגדיל את ערכך ולהשיג את אישור האל. משום כך אתה מעריך במיוחד את האמיתות האלו כאילו היו אוצר יקר. אתן לכך דוגמה מהחיים האמיתיים. נניח שאישה אחת קונה שמלה יפה וכשהיא חוזרת הביתה היא מודדת אותה מול הראי. היא מסתכלת שמאלה וימינה וחושבת: "השמלה הזאת כה יפה, הבד שלה מעולה, מלאכת היד שהושקעה בה היא נהדרת והיא רכה ונוחה ללבישה. כמה ברוכה אני שיש לי היכולת לקנות בגדים נחמדים כאלה. זהו הבגד המועדף עליי אבל אני לא יכולה ללבוש אותו כל הזמן. אלבש אותו כשאלך לאירועים של המעמד הגבוה ביותר ואפגוש את האנשים המכובדים ביותר". כשיש לה קצת זמן פנוי, היא לעתים קרובות מוציאה את השמלה כדי להתפעל ממנה ולמדוד אותה. כעבור שישה חודשים היא עדיין נלהבת מהשמלה ואינה יכולה לסבול להיפרד ממנה. זוהי המשמעות של להעריך דבר מה כאילו הוא אוצר יקר. האם הגישה שלכם כלפי דברי האל הגיעה לרמה כזאת? (לא). כמה זה מעורר רחמים שאתם עוד לא מעריכים את דברי האל באותה המידה שבה האישה מעריכה את השמלה המועדפת עליה! אין פלא שקראתם רבים מדברי האל אבל לא הצלחתם לגלות אמיתות רבות כל כך ומעולם לא יכולתם להיכנס למציאות. אתם אומרים תמיד שכל דברי האל הם האמת, אבל הטענות האלו הן תאורטיות ומילוליות בלבד. אילו היו מביאים לפניכם את אחד הקטעים הפשוטים של דברי האל, מהדברים שנאמרים בהתחלה, והיו שואלים אתכם אילו אמיתות מצויות בדברים האלה, מהן הכוונות של האל או אילו דרישות וסטנדרטים האל נותן לבני האדם, הייתם נאלמים דום ולא הייתם יכולים לענות אפילו במילה אחת. קראתם את דברי האל והאזנתם להם הרבה, לכן למה אינכם מבינים אותם באמת? איפה שורש הבעיה? למעשה, שורש הבעיה הוא שאנשים אינם מתייחסים מספיק לדברי האל כאילו הם אוצר יקר. כרגע רמת ההתייחסות שלכם לדברי האל כאילו הם אוצר יקר היא רחוקה מכדי שתגלו את האמת בדברי האל ואת הדרישות, העקרונות ונתיבי היישום בפועל שהאל העניק לבני האדם דרך דברים אלה. משום כך אתם תמיד מבולבלים כשקורים לכם דברים ולעולם אינכם יכולים למצוא את העקרונות. משום כך אתם חווים דברים רבים אך לעולם אינכם יודעים את כוונות האל או צומחים או משתנים הרבה או קוצרים יותר מפירות מועטים. האם בני אדם כאלה אינם מעוררי רחמים?

קראו את הקטע הזה שוב. ("אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר. האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול יכול. חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים, ועליכם לחפש כמורעבים ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן. אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם. שתפו פעולה עם אלוהים, והיפטרו מהעכבות הפנימיות שלכם".) תנו לי להסב את תשומת לבכם לנקודות החשובות ולהסביר לכם את העקרונות לקריאת דברי האל וכיצד למצוא בהם נתיב ליישום בפועל. קראו את הקטע שוב, שורה אחר שורה. ("אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים".) השורה מכילה עיקרון שאנשים מוכרחים להבין. זהו העיקרון: אל תמהרו, אל תיבהלו, אל תיחפזו לראות תוצאות. זוהי גישה. השורה הראשונה מכילה את הגישה הנכונה שעל אנשים לנקוט כלפי דברים. הגישה הנכונה נמצאת בתחום ההיגיון של האנושיות הרגילה; היא נמצאת בתחום ההיגיון והיכולות של אנשים המחזיקים באנושיות הרגילה. כעת, קראו את השורה השנייה. ("העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר".) מה פירוש הדבר? (זהו נתיב היישום בפועל שהאל נותן לאדם.) נכון, זה פשוט עד כדי כך. זהו נתיב היישום בפועל. כאן, פירוש המילים "לעתים תכופות יותר" הוא שאינכם צריכים לעשות את זה רק כשמתחשק לכם ובהחלט לא רק פעם ביובל; פירוש הדבר הוא שברגע שעניינים אלה עולים בדעתכם, עליכם להביא אותם לפני האל לתפילה ולחיפוש. אם אתה נושא בעול בעניינים אלה, אם יש לך לב רעב וצמא לצדיקות, אם אתה משתוקק להבין את כוונות האל ואת דרישותיו בעניינים אלה, ותאב להבין לאשורה את תמצית הבעיות, אזי עליך לבוא לפני האל לעתים קרובות, כלומר בתדירות גבוהה מאוד. כשאתה עסוק, תלוי בסביבה שבה אתה נמצא, עליך למצוא רגע פנוי כדי לשקול את העניינים האלה, כאילו אתה חושב עליהם או מתפלל לאל ומחפש לגביהם. האם אופן היישום בפועל הזה אינו ברור מאוד? (אכן.) לדוגמה, כשאתה לוקח הפסקה אחרי שאתה מסיים ארוחה, הרהר והתפלל במילים אלה: "אלוהים, חוויתי סביבה כזאת וכזאת. אני לא מבין את הכוונה שלך ואני לא יכול להבין לאשורה את הסיבה לכך שהדבר הזה קרה לי. מהי בדיוק הכוונה של אדם זה? איך עליי לפתור בעיה מסוג זה? מה אתה רוצה שאבין מהעניין?" במילים מעטות ופשוטות אלו אתה מתפלל לאל ומחפש אצלו תשובה לגבי העניינים שמעסיקים אותך ולגבי הבעיות שאת תמציתן אתה רוצה להבין לאשורה. מהי המטרה של תפילה בדרך הזאת? אתה לא מציב בפשטות את הבעיות לפני האל, אתה מחפש את האמת אצל האל, אתה מנסה לגרום לאל לפתוח לפניך מוצא ולומר לך מה לעשות בעניין זה ואתה מבקש מהאל להעניק לך נאורות ולהדריך אותך. מהם התנאים ההכרחיים עבורך כדי שתוכל לעשות זאת? (אסור לי לדאוג בציפייה לפתרונות). לא לדאוג בציפייה לפתרונות זה רק גישה – זה לא שאינך דואג לגבי פתרונות, אלא שבכפוף לתנאי המקדים הגדול שלפיו אינך דואג בציפייה לפתרונות אתה מחזיק בלב רעב וצמא לצדיקות ואתה נושא בעול בעניין זה. במילים אחרות, העניין הזה פועל כמעין לחץ עליך והלחץ הזה מניח עול על כתפיך, כך שיש לך בעיה שאתה רוצה להבין ולפתור. זהו נתיב היישום בפועל שלך. בזמנך הפנוי ובזמן הקבוע שאתה מקדיש לאל או בזמן שאתה משוחח עם אחיך ואחיותיך, אתה יכול להעלות את הבעיות ואת הקשיים המעשיים שלך ולשתף עם אחיך ואחיותיך ולחפש איתם. אם עדיין אינך יכול לפתור את הבעיות, הבא אותם לפני האל להתפלל עליהם ולחפש את האמת בקשר אליהם. כשאתה מתפלל עליך לומר: "אלוהים, עדיין איני יודע איך עליי להתנסות בסביבה שקבעת לי. עדיין אין לי שום הבנה של הסביבה הזאת ואיני יודע איפה להתחיל או איך ליישם בפועל. שיעור הקומה שלי נמוך ויש הרבה אמיתות שאיני מבין. אנא הענק לי נאורות והדרך אותי. איני יודע מה אתה רוצה שאשיג או אבין מהסביבה הזאת או מה אתה רוצה לחשוף לגביי באמצעות הסביבה הזאת. אנא הענק לי נאורות ואפשר לי להבין את הכוונה שלך". זהו נתיב היישום בפועל שנמצא בשורה: "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר". ישם בפועל כך, לפעמים תוך מחשבה בלב, לפעמים תוך תפילה דוממת לאל ולפעמים תוך תפילה בקול ולפעמים תוך שיתוף עם אחיך ואחיותיך. אם יש לך ההתגשמויות האלה, הדבר מוכיח שאתה כבר חי לפני האל. אם לעתים קרובות אתה מתקשר עם האל כך, באמצעות לבך, אזי יש לך יחסים רגילים עם האל. לאחר שנים אחדות של התנסות כזאת אתה תיכנס למציאות האמת באופן טבעי. האם יש קשיים כלשהם לגבי יישום בפועל זה? (לא.) זה טוב. לדוגמה, לפעמים כשתקרא את דברי האל תרגיש שמח יותר בלבך ככל שתוסיף לקרוא – פירוש הדבר הוא שקראת דברים שהתנסית בהם וכל התפיסות והדמיונות הקודמים שלך ייפתרו בבת אחת. בשלב הזה עליך להתפלל לאל ולומר "אלוהים, הקריאה בקטע הזה שימחה את לבי. הבעיות שהיו לפי לפני כן ברורות לי עכשיו לפתע. אני יודע שזוהי הנאורות שלך ואני מודה לך על כך שאתה מאפשר לי להבין את הקטע הזה של דבריך". האם זה לא תפילה וביאה לפני האל שוב? (כן). האם קשה לעשות את זה? האם תוכלו להקדיש לזה זמן? (כן). מתחילת החיפוש שלך ועד לתפילה הזאת, האם לא יישמת בפועל את העיקרון של דברי האל: "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר"? כשאתה חי בעקביות תוך יישום בפועל של דברים אלה ותוך היצמדות תמידית לעיקרון היישום בפועל שהן מכילות וכשאתה תמיד חי במציאות מסוג זה, הדבר נקרא ציות לעיקרון יישום בפועל. האם זה קשה? (זה לא קשה). זה רק דורש ממך להשתמש בלבך, להניע את פיך, להקדיש קצת זמן ומחשבה ולמצוא מדי פעם רגע לשוחח עם האל ולגלות לו ולשתף איתו את המילים שבלבך. הדבר הזה הוא ביאה לפני האל לעתים קרובות יותר. זה פשוט, חסר מאמץ וקל עד כדי כך. אין בזה שום דבר קשה. בלבך אתה נושא משהוא שלגביך הוא משמעותי מאוד ואתה מתייחס אליו כאל נטל ולעולם אינך שוכח אותו או משחרר אותו – יש לך דבר כזה בלבך ואתה בא לפני האל מפעם לפעם להתפלל אליו ולדבר ולשוחח איתו על זה. איזה מין לב אתה צריך שיהיה לך כשאתה מדבר עם האל? (לב ישר). נכון, אתה צריך שיהיה לך לב ישר. אם אתה נושא עול, אז הלב שלך יהיה כן. בזמן שאחרים יעסקו בפטפוטים, אתה תתפלל בלבך ותשתף את האל. לפעמים, כשתתעייף מעבודה ותיקח הפסקה, אתה תיזכר בעניין ותאמר: "זה לא מועיל, אני עדיין לא מבין את העניין הזה. אני עדיין צריך לשוחח על זה עם האל". למה תיזכר בעניין הזה כל פעם שיהיה לך זמן? כי אתה מתייחס לזה ברצינות רבה בלבך, אתה רואה בזה את העול שלך וסוג של אחריות ואתה רוצה להבין את זה ולפתור את זה. כשתבוא לפני האל ותדבר אליו ותשוחח איתו באינטימיות, לבך יהיה כן באופן טבעי. כשתשתף עם האל בהקשר זה ומתוך צורת חשיבה זאת, אתה תרגיש שהיחסים שלך עם האל כבר לא קרים ומרוחקים כמו פעם, ובמקום זאת אתה תרגיש שאתה מתקרב אליו. נתיבי היישום שהאל העניק לבני האדם הם יעילים לגביהם עד כדי כך. מה אתה חושב, האם קשה לקיים אינטראקציה עם האל כך? אתה לוקח עניין כלשהו ללב, מדבר עם האל עליו מדי פעם, אתה בא לפני האל ומברך אותו לשלום מפעם לפעם, אתה מדבר עם האל על כל הדברים האלה – על מה שבלבך, הקשיים שלך, הדברים שאתה רוצה להבין, הדברים שאתה חושב עליהם, הספקות שלך, הקשיים שלך ותחומי האחריות שלך – אם אתה מדבר עם האל על כל הדברים האלה, האם אינך חי לפני האל באמצעות יישום בפועל בדרך הזאת? זהו יישום בפועל בהתאם לדרישות האל. אם תיישם בפועל בדרך הזאת זמן מה, האם לא תוכל לראות תוצאות ולקצור את הפירות מהר מאוד? (כן). אבל זה לא פשוט עד כדי כך, זהו תהליך. אם תיישם בפועל בדרך הזאת זמן מה, היחסים שלך עם האל ייעשו קרובים יותר ויותר, צורת החשיבה שלך תשתפר, מצבך ייעשה רגיל יותר ויותר והעניין שלך בדברי האל ובאמת יגדל עוד ועוד. ככה זה כשיש יחסים רגילים עם האל. אם אתה יכול להבין אמיתות מסוימות וליישם אותן בפועל, סימן שהתחלת להיכנס למציאות של דברי האל. אולם, אי אפשר להשיג זאת תוך זמן קצר. יתכן שיידרשו לך שישה חודשים, שנה או אפילו שנתיים-שלוש עד שתראה תוצאות ברורות. האם אנשים ישתחררו משחיתות וממרדנות במשך תקופה זאת? לא. אפילו אם תתפלל לאל פעמים אינספור ותיישם בפועל בדרך הזאת, האם פירושו של דבר שתקבל תוצאות בוודאות? האל חייב להראות לך תוצאות? הוא חייב להשיב לך? לא בהכרח. יש אנשים שאומרים: "אם לא ודאי הוא שאקבל תוצאות ואין ערובה שאקבל אותן, למה האל פועל כך בכל זאת? למה הוא גורם לאנשים ליישם בפועל כך?" אל דאגה, יישום בפועל בדרך הזאת בהחלט לא יהיה עקר. אפילו אם תיישם בפועל בדרך הזאת במשך שנה-שנתיים ותחשוב שלא קיבלת תוצאות בטווח המידי או הקצר, ייתכן שחמש או עשר שנים אחר כך, כשהאל שוב יקבע סביבה דומה עבורך, בשלב הזה אתה תקלוט במהירות היבט כלשהו של האמת שלא יכולת להבין לפני כן. אולם, האמת הזאת, שהגעת לכדי קליטתה והבנתה לאחר חמש או עשר שנים, דורשת את היסוד שנבנה באמצעות ההתנסויות, הידע וההבנה השוטפים שלך. את הקליטה המאוחרת הזאת יש לבסס על יסוד זה. אתם חושבים שקל לאנשים להבין היבט של האמת? (זה לא קל). אלו הם המשמעות והערך של תשלום מחיר על מנת ליישם בפועל את האמת. זהו עקרון היישום בפועל שנמצא בשורה השנייה. "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר" – השורה הזאת כתובה בשפה פשוטה ונגישה וקל מאוד להבין אותה. המשמעות שלה היא שאתה מוכרח להתפלל יותר ושלבך יהיה ישר, כיוון שלב ישר מביא דברים להבשלה. זה פשוט עד כדי כך. אולם המילים האלו הם מציאות-אמת שכל אדם מוכרח להיכנס אליה והנתיב היחיד שבו האדם יכול לבוא לפני האל ולזכות בישועה בסופו של דבר. אף שהשורה הזאת נאמרת במילים רגילות ופשוטות, כל אחד צריך להתנסות ולהיכנס בדרך הזאת. זה אותו הדבר כמו לבנות בניין. לא חשוב אם יש לו 30, 50 או אפילו 100 קומות, מוכרחים להיות לו יסודות. אם יסודותיו אינם יציבים, הבניין לא יעמוד זמן רב ויתמוטט כעבור שנים אחדות, לא חשוב מה גובהו. פירוש הדבר הוא שבזמן שאנשים חיים בעולם הזה הם מוכרחים שהאמת תהיה היסודות שלהם. זוהי הדרך היחידה עבורם לעמוד איתן ולזכות באישורו של האל. אם אנשים רוצים להגיע לכדי הבנה של אמיתות עמוקות וגבוהות יותר הם מוכרחים שיהיו להם הדברים הבסיסיים ביותר – כלומר הדברים שמרכיבים את היסודות. כשהיסודות רעועים, הדבר מסוכן ביותר. אל תזלזל בדברים הבסיסיים ביותר האלה – האמיתות, העקרונות ונתיבי היישום בפועל. כל עוד הדברים האלה הם אמיתות, הם דברים שאנשים צריכים להחזיק בהם וליישם אותם בפועל. אין זה חשוב אם הדברים האלה הם גדולים או קטנים, נעלים או נמוכים. אתה מוכרח להתחיל מהדברים הבסיסיים. זוהי הדרך היחידה לבנות יסודות מוצקים.

כעת, קראו את השורה השלישית. ("האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול יכול".) למה מתייחסות המילים "האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול יכול"? הן מתייחסות לאמונה ולחזון. כשאתה נתמך על ידי החזון הזה והוא מדריך אותך, ייפרש לפניך נתיב. האם ליישום בפועל בדרך הזאת תהיה השפעה כלשהי? יש אנשים שאומרים: "אני כבר משועמם מכל היישום בפועל הזה והאל עדיין לא העניק לי נאורות או אמר לי משהו. אני לא יכול לחוש בנוכחות של האל. האם באמת ישנו אל?" אסור לך לחשוב כך. האל הוא כל יכול, בין שהוא מדבר אליך ובין שלא. כשהאל רוצה לדבר איתך, והוא מדבר איתך, הוא כל יכול. כשהאל אינו רוצה לדבר איתך, והוא אינו מדבר איתך, הוא כל יכול. האל הוא כל יכול, בין שהוא מאפשר לך להבין דברים ובין שלא. מהות האל וזהותו הם בלתי ניתנים לשינוי. זהו החזון שאנשים מוכרחים להבין אותו. זוהי השורה השלישית, היא פשוטה מאוד. אף שהיא פשוטה, אנשים מוכרחים להתנסות בה בפועל. כשאנשים יעשו זאת, הם יקבלו אישור שמילים אלו הן האמת למעשה והם כבר לא יעזו לפקפק בהן בשום אופן.

המשיכו בקריאה לשורה הרביעית. ("חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים"). "חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים", זה מה שהאל דורש מהאדם. אנשים צריכים להבין למה הכוונה במילה "עצומה". האם הכוונה במילה "עצומה" היא להסתובב ביהירות ולהתפאר, למלא את הלב בשאפתנות, להיות צדקן וגאוותן, שתלטן ורודן ולא לציית לאיש? איך צריכים להבין את השורה "שאיפה עצומה לאלוהים"? איך מחזיקים ב"שאיפה עצומה לאלוהים"? אתם מוכרחים לעשות כמו שכתוב בשורה הקודמת: "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר" – אתם מוכרחים שיהיו לכם תשוקה ושאיפה לחתור להבנה של האמת ולחתור לישועה, ואתם מוכרחים שתהיה לכם תשוקה לקבל את ריבונות האל ואת תזמוריו, להשיג הבנה של כוונות האל והתמסרות לריבונות האל. את הדבר הזה מכנים שאיפה עצומה לאלוהים. אף שהאל משתמש בשפה אנושית כדי לתאר בבהירות את העניין הזה, על אנשים להבין את משמעותו בדרך טהורה ולא להקצין את פרשנותו. כאן המילה "עצומה" אינה מתייחסת לשימוש מלאכותי ומוגזם בכוח הזרוע כדי לעשות דברים בדרך פוחזת. הדבר אינו כרוך באלימות, שלא לדבר על בורות או פזיזות. המילה "עצומה" מתייחסת בעיקר לשאיפה של האדם. הדבר דומה למצב שבו אדם יעריך דבר מה כאילו הוא אוצר יקר עד שהוא פשוט מוכרח להחזיק בו, הוא יהיה נחוש להשיגו ולא יוותר עד שיעשה זאת. "שאיפה עצומה לאלוהים" זו היא דבר חיובי לחלוטין והיא יכולה להשיג אך ורק תוצאות חיוביות. אם כן, מהי המשמעות המדויקת של "שאיפה עצומה לאלוהים"? (המשמעות היא לבוא לפני האל לעתים קרובות ולהשתוקק בנחישות להבין את האמת ולהבין את כוונות האל בדברים שהאדם נתקל בהם). נכון, זה פשוט עד כדי כך. המשמעות היא פשוט לזנוח את האינטרסים של הבשר ואת תענוגותיו וגם לוותר על הפנאי הפרטי ולהשתמש בו לטובת דברים חיוביים, כגון לחפש אצל האל, להתפלל לאל, לבוא לפני האל ולחפש הבנה של ריבונות האל. המהות היא להתפלל באופן רציונלי עבור דבר מה ולחפש תוך השקעת זמן ומאמץ ותשלום מחיר מסוים כדי להבין היבט של האמת. את הדבר הזה מכנים שאיפה עצומה לאלוהים. האם זוהי דרך מדויקת לתאר זאת? האם הדבר עולה בקנה אחד עם ההיגיון של האנושיות הרגילה? האם קל להבין את המילים הללו? (כן). אם כך, האם ההתגשמויות האלו קשורות לשימוש באלימות, בשיניים ובציפורניים כדי להשיג את מה שהאדם רוצה? האם הדבר מתגשם בגסות רוח, בפזיזות ובחוסר חכמה? (לא). אז מה הכוונה במילה "עצומה"? חזרו על מה שאמרתי לכם זה עתה. (המשמעות היא היכולת לבוא לפני האל לעתים קרובות יותר מתוך שאיפה להבין את האמת, היכולת לוותר על חלק מתענוגות הבשר ולהשקיע יותר זמן ומרץ בחיפוש האמת, והיכולת להשקיע מרץ ולשלם על כך מחיר). אז איך מיישמים את זה בפועל באופן קונקרטי? אתן דוגמה. לפעמים אתה קולט פתאום שעבר זמן רב מאז ראית את השחקן האהוב עליך ואתה תוהה באיזה סרטים הוא מופיע. אתה רוצה לחפש חדשות על אודותיו במחשב אבל אז אתה מהרהר וחושב, "זה לא בסדר, איזה קשר אליי יש לסרטים שבהם הוא מככב? צפייה מתמדת בסרטים נקראת הזנחה של העבודה שהאדם אמור לעשות. אני מוכרח לבוא לפני האל ולהתפלל". ואז אתה נרגע ונזכר בבעיה שחיפשת לה פתרון בנוכחות האל. עדיין אין לך שום מושג בעניין הזה ואינך מבין אותו בכלל, לכן אתה פשוט מרגיע את לבך לפני האל ומתפלל אליו. "אלוהים, אני מוכן לשטוח לפניך את לבי. הסביבה שחוויתי לאחרונה השפיעה עליי במידה רבה. למרות זאת, עדיין איני יכול להתמסר ועדיין איני יכול לראות בבירור שזוהי הריבונות שלך. אנא הענק לי נאורות, הדרך אותי וחשוף את השחיתות ואת המרדנות שלי בסביבה שסידרת עבורי, כך שאוכל להבין את כוונתך ולהתמסר". לאחר שהתפללת, אתה מהרהר וחושב: "לא, הבעיה שלי עדיין לא נפתרה. אני צריך לקרוא עוד מדברי האל כדי למצוא פתרון". ואז אתה ממשיך מיד לקרוא בדברי האל במשך זמן מה. כשאתה מתבונן בשעון אתה אומר: "אוי, כבר עברה חצי שעה! דברי האל הם באמת טובים, אבל הקטע שקראתי אינו קשור בכלל לבעיה שלי, אז הסוגיה שלי עוד לא נפתרה. איני יודע מה מה האל רוצה שאבין בכך שהוא סידר את הסביבה הזאת עבורי ואיני יודע מה כוונתו. אני מוכרח לחזור מהר לעבודה ולבצע את חובתי ואסור לי לדחות עניינים חשובים. אולי יום אחד אקרא את דברי האל המתאימים ואפתור את הבעיה שלי". האם זוהי השקעה של זמן ומרץ? (כן). זה ממש פשוט עד כדי כך. בזמן שתמרוד בהעדפותיך ותוותר על בידור ועל פנאי, אתה תזכה בטיפה קטנה של כנות ותיישם בפועל קצת שאיפה עצומה לאלוהים. בלבך תרגיש שלום ושלווה שלא יאמנו. לראשונה בחייך אתה תחווה באופן אישי את השלום ואת ההזנה האדירות שבמרידה בבשר ובנטישת ההנאות של בשרך. אתה גם תטעם באופן אישי כיצד השקטה של עצמך לפני האל, קריאה בדבריו, פתיחת לבך לפני האל ואמירת המילים בלבך מביאות לך שלום ושביעות רצון – שהדאגה לגבי אופנות ועניינים חברתיים אינה יכולה להביא לך – ושאתה יכול להרוויח מזה ולהגיע לכדי הבנה של האמת ולכדי הבנתם של דברים רבים לאשורם. כתוצאה מכך אתה תרגיש שדברי האל הם טובים באמת, שהאל טוב באמת ושזכייה באמת היא אכן זכייה באוצר. לא רק שתוכל להבין לאשורם דברים רבים בלי להתבלבל, אתה גם תוכל לחיות לפני האל ולחיות לפי דבריו. אלה ההשפעות ששאיפה עצומה לאלוהים יכולה להשיג. יישום בפועל בדרך הזאת, הקדשה מזמנך וממרצך וויתור על הנאות הבשר – זוהי אחת ההתגשמויות של שאיפה עצומה לאלוהים. אז מה אתם אומרים? האם ההתגשמות הזאת ריקה מתוכן? (היא לא ריקה). האם קל להשיג אותה? (כן). קל מאוד להשיג אותה. זהו דבר שאנשים בעלי אנושיות רגילה יכולים להשיג.

כשלאנשים יש מחשבות, יש להם ברירות. אם משהו קורה להם והם טועים בבחירה, עליהם לעשות מהפך ולבחור בברירה הנכונה; אסור להם בתכלית האיסור לדבוק בטעותם. אנשים כאלה הם אנשים פיקחים. אבל אם הם יודעים שהם טעו בבחירתם ואינם עושים מהפך, אזי הם אינם אוהבים את האמת ואינם רוצים את האל באמת. נגיד לדוגמה שאתה רוצה להיות שטחי כשאתה מבצע את חובתך. אתה מנסה להימנע מלבצע את חובתך ולהימנע מהבחינה של האל. בזמנים כאלה, מהר לבוא לפני האל כדי להתפלל והרהר בשאלה האם זאת הייתה הדרך הנכונה לפעול. ואז חשוב על זה: "למה אני מאמין באל? שטחיות כזאת יכולה לחמוק מעיני אנשים, אבל האם היא תחמוק מעיני האל? זאת ועוד, תכלית האמונה שלי באל היא לא להימנע מביצוע חובתי – התכלית שלה היא להיוושע. הפעולה שלי בדרך הזאת אינה ביטוי של האנושיות הרגילה והאל גם אינו אוהב אותה. לא, בעולם החיצוני אני יכול להימנע מביצוע חובתי ולעשות ככל העולה על רוחי, אבל עכשיו אני בבית האל, אני נמצא תחת ריבונות האל ותחת עינו הבוחנת. אני אדם, אני מוכרח לפעול בהתאם למצפוני, אסור לי לעשות ככל העולה על רוחי. אני מוכרח לפעול בהתאם לדברי האל, אסור לי להיות שטחי ואסור לי להימנע מביצוע חובתי. אם כן, כיצד עליי לנהוג כדי לא להימנע מביצוע חובתי וכדי לא להיות שטחי? אני מוכרח להשקיע מאמץ כלשהו. זה עתה הרגשתי שביצוע חובתי בדרך הזאת כרוך ביותר מדי טרחה ורציתי להימנע מקושי, אבל עכשיו אני מבין: אולי ביצוע חובתי בדרך הזאת כרוך ביותר מדי טרחה, אבל זוהי הדרך היעילה וכך צריך לעשות זאת". כשאתה עובד ועדיין חושש מקושי, בזמנים כאלה אתה מוכרח להתפלל לאל: "הו אלוהים! אני אדם עצל וערמומי, אני מתחנן לפניך שתטיל עליי משמעת, שתנזוף בי כך שמצפוני ייסר אותי ואתבייש. אני לא רוצה להיות שטחי. אני מתחנן לפניך שתדריך אותי ותעניק לי נאורות, שתראה לי את מרדנותי ואת כיעורי". כשתתפלל כך ותהרהר ותנסה להכיר את עצמך, הדבר יגרום לך לתחושת חרטה ותוכל לשנוא את כיעורך ואז מצבך השגוי יתחיל להשתנות ותוכל לחשוב על זה ולומר לעצמך, "למה אני שטחי? למה אני תמיד מנסה להימנע מביצוע חובתי? בפעולה בדרך הזאת אין שום מצפון או היגיון – האם אני עדיין מאמין באל? למה אני לא מתייחס לדברים ברצינות? האם איני צריך להשקיע יותר זמן ומאמץ? העול הזה אינו גדול כלל. זה מה שאני צריך לעשות; אם איני יכול לעשות אפילו את זה, האם מתאים לי להיקרא בן אדם?" כתוצאה מכך, אתה תקבל החלטה ותישא שבועה: "הו אלוהים! אכזבתי אותך, השחיתות שלי באמת עמוקה מדי, אין לי מצפון או היגיון, אין בי אנושיות, אני רוצה להתחרט. אני מתחנן לפניך שתסלח לי, אני אשתנה בוודאות. אם לא אתחרט, אני רוצה שתעניש אותי". אחר כך יתחולל מהפך בצורת החשיבה שלך ואתה תתחיל להשתנות. אתה תפעל ותבצע את חובותיך במצפוניות ובפחות שטחיות ותוכל לסבול ולשלם מחיר. אתה תרגיש שביצוע חובתך בדרך הזאת הוא נפלא ובלבך ישררו שלום וחדווה. כשאנשים יוכלו לקבל את הבחינה של האל, כשיוכלו להתפלל לו ולהסתמך עליו, מצביהם ישתנו תוך זמן קצר. לאחר שמצבו השלילי של לבך יתהפך ולאחר שתמרוד בכוונות שלך ובתשוקות האנוכיות של הבשר, כשתוכל לשחרר את הנוחות ואת ההנאה של הבשר ולפעול בהתאם לדרישות האל וכבר לא תנהג בשרירותיות או בפזיזות, ישרור בלבך שלום ומצפונך כבר לא ייסר אותך. האם קל למרוד בבשר ולנהוג בהתאם לדרישות האל בדרך הזאת? כל עוד יש לאנשים שאיפה עצומה לאלוהים, הם יכולים למרוד בבשר וליישם בפועל את האמת. כל עוד תוכל ליישם בפועל כך, אזי תיכנס למציאות-האמת עוד לפני שתדע על כך. זה לא יהיה קשה בכלל. מובן שכאשר מיישמים בפועל את האמת מוכרחים לעבור תהליך של מאבק ושינוי ולפתור את התהליכים האלה בעזרת חיפוש האמת. אם אינך אוהב את האמת תתקשה לפתור את המצב השלילי שלך ולא תוכל להבין את האמת וליישם אותה בפועל. מידת הקושי שהאדם מתמודד איתה בתהליך של שינוי צורת החשיבה שלו תלויה בתשובה לשאלה האם הוא יכול או לא יכול לקבל את האמת. אם לא יוכל לקבל את האמת, האדם יתקשה מדי לשנות את צורת החשיבה שלו. מי שיוכל לקבל את האמת, לעומת זאת, לא יתקשה בכך כלל. הוא יוכל ליישם בפועל את האמת ולהתמסר לה באופן טבעי. אנשים שבאמת אוהבים את האמת יכולים להסתמך על האל כדי להתגבר על קושי בכל רמה שהיא. כך תהיה להם עדות חווייתית, ולב כזה הוא לב שיש בו שאיפה עצומה לאלוהים. כיוון שיש בלבך שאיפה עצומה לאלוהים, האם פירוש הדבר שאסור שיהיו בך שחיתות ומרדנות? לא. פירוש הדבר הוא שכיוון שיש בלבך שאיפה עצומה לאלוהים אתה יכול לכל הפחות לפעול בהתאם למצפונך ולהגיונך ואתה יכול לחפש את האמת. כך אתה יכול לבחור נכון בכל מצב וליישם בפועל ולהיכנס בכיוון הנכון. את הדבר הזה מכנים לב בעל שאיפה עצומה לאלוהים. האם ההתגשמויות האלו חלולות? (הן לא חלולות). הן לא חלולות או מעורפלות, הן מעשיות וקונקרטיות מאוד ואינן מופשטות כלל. יש אנשים שאומרים: "אוי, אני מאמין באל שנים רבות כל כך אבל תמיד נתקל בקשיים כשמדובר ביישום בפועל של האמת. אני מזיע מרוב חרדה, אבל עדיין אין לי נתיב. אני תמיד רוצה ליישם בפועל את האמת בלי להתמודד עם קושי גופני או להזיק לאינטרסים שלי ובגלל זה אני לא יכול למצוא נתיב. רק עכשיו אני מבין שפשוט כל כך להחזיק בלב בעל שאיפה עצומה לאלוהים. הלוואי שהייתי יודע זאת קודם ומיישם בפועל את המילים האלה בשלב מוקדם יותר!" את מי אתה יכול להאשים בכך שלא יישמת בפועל את דברי האל? מי הכריח אותך לא להעריך את דברי האל כאוצר יקר כל השנים האלה ובמקום זאת לעבור תלאות בעיוורון? עכשיו, אנחנו יכולים לסכם זאת במשפט אחד: כשמאמינים באל מוכרחים ליישם בפועל את דברי האל ולהתנסות בהם כדי להבין את האמת; רק על ידי הגעה לשלב שבו מטפלים בעניינים בהתאם לעקרונות-האמת אפשר לזכות באישור האל. אסור לך בתכלית לעשות דברים בהתאם לרצונך או לחתור לתהילה ולרווח, ואסור לך ליצור קליקות או לחפש תומכים בתוך הכנסייה. מי שעושים זאת – רעה תהיה אחריתם. מי שאינם מתמקדים בביצוע חובותיהם היטב, מי שאינם חותרים אל האמת, מי שתמיד מעריצים אנשים אחרים ומסתמכים עליהם ומי שאוהבים לנהות אחרי מנהיגי שקר וצוררי משיח כשהם גורמים למהומות חסרות היגיון – כולם מביאים על עצמם חורבן בכך שהם עוברים תלאות ומאבדים את ההזדמנות שלהם לישועה. הדבר הזה יותיר אותם בהלם. אם אתה רוצה להפסיק ללכת בדרך משלך אתה מוכרח לבוא יותר לפני האל ולהתפלל לו ולחפש את האמת בכל הדברים. כך תוכל להשיג את התוצאה – להבין את האמת – לעלות על נתיב היישום בפועל של האמת ולהיכנס למציאות-האמת. העיקר כאן הוא שאסור לך לעולם לנהות אחר אנשים אחרים או לזרום איתם, לנהות אחר אדם כלשהו היום כי אתה סבור שהוא אדם גדול ומחר לנהות אחר אדם אחר כי אתה סבור שהוא צודק, וכך לבזבז זמן כה רב בדשדוש בלי לזכות באמת. לא חשוב באילו בעיות אתה נתקל, אתה מוכרח לחפש את האמת ולפתור את הבעיות בהתאם לדברי האל. אם תנהה בעיוורון אחר אנשים אחרים, אחר כל מי שמדבר היטב וממשתמש במילים רהוטות, סביר שירמו אותך. על המאמינים באל להאמין שרק דברי האל הם האמת, עליהם להקשיב רק לדברי האל וליישם בפועל בהתאם לדברי האל. אם תעשה זאת, אתה תימנע מלנהות אחר אנשים אחרים ומלצעוד איתם בנתיב הלא נכון.

המשיכו לקרוא ועברו לשורה הבאה. ("עליכם לחפש כמורעבים ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן"). גם השורה הזאת עוסקת ביישום בפועל. המילים "לחפש כמורעבים" מתייחסות למצב שבו האדם רוצה ליישם בפועל את האמת אבל חסר לו נתיב, הוא רוצה לרצות את האל אך אינו יודע כיצד ליישם בפועל – כשתהיה מורעב כך, אתה תחפש ותתפלל. ההרגשה שיש לך חוסר, ובייחוד שכאשר משהו קורה לך אתה מגלה שחסר לך נתיב, חסרה לך הידיעה מה לעשות כדי לרצות את האל ואתה תמיד מורד ועושה דברים בדרך שאתה רוצה לעשות אותם, בלב דואג, אתה רוצה ליישם בפועל את האמת אבל חסרה לך הידיעה כיצד לעשות זאת – זוהי ההרגשה שמרגישים כשמורעבים. אם אתה מורעב, אתה מוכרח לחפש. אם לא תחפש, לא יהיה לך נתיב. אם לא תחפש, אתה תיפול לאופל. אם לעולם לא תחפש, אתה תהיה גמור. אתה תהיה חסר אמונה. מה פירוש "לסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן"? הפירוש הוא שכאשר אנשים נתקלים במצבים, תמיד יש להם רצון משלהם, הם תמיד חושבים על האינטרסים הגשמיים שלהם ותמיד מחפשים מוצא למען בשרם. בזמנים כאלה, מצפונך ייסר אותך וידחוף אותך ליישם בפועל את האמת ולהתמסר לאל. במצבים כאלה יתרחש בלבך מאבק ואתה צריך לסרב לתירוצים של השטן ולסרב לסיבות הגשמיות השונות. "לסרב" פירושו להיות מסוגל להבין לאשורם את התירוצים והסיבות השונות שיש לאנשים לא ליישם בפועל את האמת – אלה הם הכוונות והתכסיסים של השטן – ואז למרוד בהם. זהו תהליך הסירוב. לפעמים מתעוררים באנשים כוונות, מטרות ורעיונות מושחתים, כמו גם ידע אנושי, פילוסופיות, תאוריות ושיטות, אמצעים, מזימות ותכסיסים מושחתים המיועדים לאינטראקציה עם הזולת וכן הלאה. כשזה קורה, אנשים צריכים להיות מודעים מיד לכך שאלה הם דברים מושחתים שמתגלים על ידם ועליהם לאחוז בהם, לחפש את האמת, לנתחם ביסודיות, לראות בבירור את מציאותם ולסרב להם מכל וכל ולמרוד נגדם, לגדוע אותם בעודם באיבם. לא משנה מתי זה מתרחש – כל עוד מחשבות, כוונות או תפיסות או רעיונות מושחתים מתעוררים אצל אדם, עליו לאחוז בהם מיד, להבינם לאשורם, למרוד נגדם ואז לחולל מהפך עצמי. התהליך הוא כזה. כך מיישמים בפועל סירוב לשטן ומרידה בבשר. האין זה פשוט מאוד? למעשה, שתי הדוגמאות שניתנו זה עתה כבר עסקו בתהליך הזה. זהו עקרון היישום בפועל שיש להשתמש בו כשניגשים למצבים הבלתי הולמים אשר מתעוררים אצל אנשים כשקורים להם דברים.

המשיכו לקרוא. ("אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם"). פירוש הדבר הוא להשקיע את כל לבכם ונפשכם בחיפוש ובהמתנה. לארבעת המשפטים הפשוטים האלה "אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם" יש שתי משמעויות. מהן שתי המשמעויות הללו? (המשמעות הראשונה היא אל תאמרו נואש ואל תהיו חלשים. כלומר, כשאתם נתקלים בקשיים או כשלרגע אינכם יכולים להבין משהו בתהליך החיפוש שלכם, אל תאבדו תקווה ואל תתייאשו. המשמעות השנייה היא שעליך להקדיש את כל לבך לחיפוש ולהמתנה. כלומר, אתה מוכרח להתמיד בתהליך החיפוש שלך, אתה מוכרח להמשיך לחפש ולהתפלל כשאינך מבין ולהמתין שכוונות האל ייחשפו. זוהי המשמעות השנייה). "אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים" פירושו שאנשים מוכרחים לשמור על אמונה אמיתית באל, להאמין שהוא כל יכול והוא יכול להעניק להם נאורות ולאפשר להם להבין את האמת. אם כך, מדוע אתם לא יכולים להבין את האמת עכשיו? למה האל לא מעניק לכם נאורות עכשיו? מוכרחה להיות לכך סיבה. מהי סיבה בסיסית אחת לכך? הסיבה היא שזמנו של האל טרם הגיע. האל בוחן את אמונתך ובה בעת הוא רוצה להשתמש בשיטה הזאת כדי לחזק אותה. זהו הדבר הבסיסי שעל אנשים להבין ולדעת. נניח שפעלת בהתאם לעקרונות שהאל דורש – התפללת, חיפשת, לבך משתוקק מאוד לאל, התחלת להעריך את דברי האל כאילו הם אוצר יקר, אתה מתעניין בדברי האל ואתה מזכיר לעצמך לעתים קרובות ליישם בפועל את דברי האל ולהתנסות בהם, לבוא לפני האל, לא לסטות מדרכך ולהתרחק ממנו ולחפש בזמן שאתה עושה דברים. עם זאת, אתה חושב לעצמך: "אני לא חושב שהרגשתי בבירור שהאל העניק לי נאורות, הארה או הדרכה כלשהן ואין לי אפילו הרגשה ברורה שהאל נתן לי מתנות, כישרונות או יכולות מיוחדות עבור החובה שאני מבצע. במקום זאת, אני מרגיש שאנשים ששיעור קומתם נמוך משלי מבינים יותר ממני, טובים ממני בביצוע חובותיהם ורהוטים ממני בהפצת הבשורה. למה איני טוב כמו אנשים אחרים? למה אני עדיין עומד באותו המקום ומתקדם רק מעט?" יש לכך שתי סיבות: סיבה אחת היא שלאנשים עצמם יש בעיות רבות – למשל כשהם מחפשים יש להם שיטות, כוונות ומטרות משל עצמם, וגם כשהם מתפללים לאל מבקשים ממנו בקשות וכן הלאה, יש להם כוונות ומניעים משל עצמם. אתה צריך להרהר, לזכות בידע ולגלות את הבעיות הפנימיות בכל הדברים האלה ולהפוך את כיוון מסלולך מיד. אין צורך לפרט בעניין זה. הסיבה השנייה היא שכאשר מדובר בכמה האל נותן לאנשים שונים וכיצד הוא מעניק להם את זה, לאל יש שיטה משלו. האל אמר את הדברים האלה: "וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם" ((שמות ל"ג פסוק י"ט)). ייתכן שאתה מושא לחנינה של האל, ייתכן שאתה מושא לרחמיו או אולי אינך משתייך לשני סוגי האנשים האלה שהאל דיבר עליהם. ייתכן שהאל חושב שאתה חזק יותר מאנשים אחרים או שדרוש לך יותר זמן מאחרים לשם ריכוך והעמדה בניסיון. קיימות סיבות רבות, אבל כל דבר שהאל עושה הוא נכון ולא חשוב מאיזו סיבה. אסור לאנשים לדרוש דרישות מופרזות מהאל. הדבר היחיד שאתה אמור לעשות הוא לחפש בכל הלב ולחכות בכל הלב. לפני שהאל יאפשר לך להבין וייתן לך תשובות, הדבר היחיד שאתה אמור לעשות הוא לחפש ובאותו הזמן לחכות ליום שבו האל ייתן לך משהו, יחון אותך ויעניק לך הארה והדרכה. בניגוד לתפיסות האנושיות, האל אינו מחלק דברים לאנשים בצורה שוויונית, כך שאינך יכול להשתמש במילה "שווה" כשאתה מציב דרישות לפני האל. כאשר האל נותן לך דבר מה, זהו הזמן שבו אתה אמור לקבל אותו. כשהאל אינו נותן לך דבר מה, ברור שהזמן אינו מתאים או נכון בעיני האל ולכן אינך אמור לקבלו בזמן הזה. כשהאל אומר שאינך אמור לקבל דבר מה והאל אינו רוצה לתת לך אותו, מה עליך לעשות? אדם בעל היגיון היה אומר: "אם האל אינו נותן לי את הדבר הזה, אז אתמסר ואחכה. כרגע איני ראוי לקבלו, אולי כי שיעור הקומה שלי אינו יכול לשאת אותו, אבל לבי יכול להתמסר לאל ללא תלונה או חשד ובהחלט ללא ספקות". בזמן הזה, אסור לאנשים לאבד את ההיגיון. עליך להיעזר בהיגיון ולבחור להתמסר לאל, לא חשוב איך הוא מתייחס אליך. יש רק גישה אחת שעל יצירי בריאה לנקוט כלפי האל – להקשיב ולהתמסר; אין ברירות אחרות. אולם האל יכול לנקוט גישות שונות כלפיך. יש לזה בסיס. לאל יש כוונות משלו. הוא בוחר את הברירות שלו ויש לו שיטות משלו כשמדובר בעשיית הדברים האלה ובגישה שהוא נוקט כלפי כל אדם ואדם. מובן שהברירות והשיטות הללו נתמכות על ידי המטרות של האל. לפני שאנשים מבינים את המטרות האלה, הדבר היחיד שהם צריכים ויכולים לעשות הוא לחפש ולחכות ובו בזמן להימנע מכל מעשה שמהווה מרידה באל. הדבר האחרון שעל אנשים לעשות בזמנים כאלה – כלומר, כשהם לא מרגישים את הענקת הנאורות, ההדרכה, החנינה והרחמים של האל – הוא לסטות מן הדרך ולהתרחק מהאל ולומר שהוא אינו צודק או לצעוק עליו או אפילו להכחיש את קיומו כשהם אינם יכולים להרגיש את הנאורות ואת ההדרכה שלו. זהו הדבר שהאל רוצה לראותו פחות מכול. ברור שאם באמת תגיע לשלב שבו תכחיש את קיומו של האל, את צדקתו, את זהותו ותמציתו ותצעק עליו, הדבר יאשר שהאל צדק מלכתחילה בכך שאימץ גישה של התעלמות ממך. אם אינך יכול אפילו לעמוד בניסיון ובמבחן זה, סימן שאין לך שמץ אמון באל ושהאמונה שלך שטחית. כשאדם אינו מרגיש את הנאורות ואת ההדרכה של האל, הדבר החשוב ביותר שהוא צריך לעשות הוא לחפש ולחכות בכל הלב. אחריותו של האדם היא לחפש ולחכות ופעולות אלו הן גם ההיגיון, הגישה ועקרון היישום שאנשים צריכים לנקוט כלפי האל. כאשר אתה מחפש ומחכה, אל תאמץ צורת חשיבה המבוססת על הימור. אל תחשוב תמיד ש"אולי אם אחכה, האל יעניק לי דברים ברורים. אני רק צריך להיות כן קצת יותר ולראות אם האל יעניק לי נאורות או לא. אולי הוא יעניק לי נאורות. אם לא יעניק לי נאורות, אחשוב על דרך אחרת כלשהי". אל תאמץ צורת חשיבה כזאת שמבוססת על הימור. האל מתעב גישה מסוג זה אצל אנשים. איזה מין גישה זאת? זוהי גישה של הימור הטומן בחובו העמדה בניסיון. זה מה שהאל מתעב יותר מכל. אם אתה עומד לחכות, עשה זאת בכנות. בזמן שאתה מתפלל לאל ומחפש את האמת, פותר את בעיותיך המעשיות ומפציר באל להעניק לך נאורות והדרכה, דפוס החשיבה שלך צריך להתאפיין ברעב וצמא לצדקתו של האל. עליך לציית לעקרון ההתמסרות בלי לסטות ממנו, ולא חשוב כיצד האל מתייחס אליך או אם בסופו של דבר הוא מאפשר לך לזכות בהבנה מלאה. כך תדבק באדיקות במעמד ובחובה שיציר בריאה צריך להחזיק בהם. כל עוד תדבק באדיקות בחובתך ובמעמדך המקורי כיציר בריאה, אזי תישא עדות ותהיה מתגבר, לא חשוב אם האל בסופו של דבר יסתיר את פניו ממך, יראה לך את גבו בלבד או יופיע לפניך. "אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם". ארבעה משפטים קצרים אלה הם חשובים מאוד. הם כוללים את ההיגיון שעל האדם להחזיק בו, את המעמד המקורי שבו על האדם לעמוד ואת נתיב היישום בפועל שעל האדם לצעוד בו. יש אנשים שאומרים: "כולנו מחפשים ומחכים בכל הלב והנפש, אז למה האל לא מעניק לנו נאורות? למה הוא לא נותן לי שום השראה?" לאל יש כוונות משלו. אל תבוא לאל בדרישות. זהו ההיגיון של האנושיות הרגילה, זהו ההיגיון שיצירי בריאה צריכים להחזיק בו יותר מכל. לפי הנפש, המחשבות והתפיסות האנושיות, יש יותר מדי דברים שאנשים אינם מבינים והאל מוכרח לומר אותם לאנשים. אולם האל אומר: "אין זאת אחריותי או מחויבותי לומר לך את הדברים האלה. אם אתה רוצה לדעת משהו, אתה תדע מעט וזה יהיה כי אעשה לך טובה. כשלא ארצה שתדע דבר מה, לא אגיד עליו אף מילה אחת, ואל תשער בנפשך שתוכל להבין אותו אז!" יש אנשים שאומרים: "למה אתה מתייצב נגדנו ככה?" האל אינו מתייצב נגדכם. הבורא תמיד יהיה הבורא ויש לו דרכים ושיטות משלו לעשות דברים. תמציתו וזהותו של הבורא לא ישתנו לעולם, אף שדרכיו ושיטותיו אינן לטעמם של בני האדם או אינן תואמות לרעיונותיהם ולתפיסותיהם ובהחלט אינן תואמות לתרבותם המסורתית, ואין זה משנה לאיזה היבטים של האדם הן אינן תואמות, במילים פשוטות, ללא קשר לעובדה שאינן תואמות לדרישות של האדם ולרף שהוא מציב – לא חשוב מה הבורא עושה ולא חשוב אם אנשים יכולים להבין את זה או לא. כשבאים למדוד את הבורא, אסור לאנשים לעולם להשתמש בשפה אנושית, בתפיסות אנושיות או בכל שיטה אנושית שהיא. זהו ההיגיון שעל אנשים להחזיק בו. אם חסר לך אפילו שמץ ההיגיון הזה אז אני אומר לך בכנות – אינך יכול לפעול כיציר בריאה. יום אחד, במוקדם או במאוחר, יקרה לך משהו רע. אם חסר לך אפילו שמץ ההיגיון הזה אז יום אחד, במוקדם או במאוחר, הצביון השטני שלך יתפרץ החוצה. בזמן הזה אתה תפקפק באל, תקלל אותו, תכחיש את קיומו ותבגוד בו. ואז אתה תהיה גמור לחלוטין ותסולק. לכן ההיגיון שעל יצירי בריאה להחזיק הוא חשוב מאוד. "אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם". ארבעת המשפטים האלה הם ההיגיון והעקרונות שיצירי בריאה צריכים להחזיק בהם כדי לשפר את יחסיהם עם האל וכשהם ניגשים לסביבות השונות שאנשים מתמודדים איתן לעתים קרובות בחייהם האמיתיים.

בחלקו הראשון של קטע זה כתוב "אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים" ובשורה הלפני אחרונה כתוב "חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם". יש אנשים שאומרים: "האם המשמעות שאינה נאמרת של המילים 'אל תדאגו בציפייה לפתרונות' היא שהתוצאה הסופית היא בלתי נמנעת? אם נחפש ונחכה בכל הלב, אם בלבנו תהיה תשוקה עצומה לאל וכמיהה לדבריו, האם הדבר יחייב את האל לתת לנו תשובה ולאפשר לנו להבין את האמת שבעניין?" זוהי תשובתי לך: הדבר אינו ודאי ואין הכרח שכך יהיה. כל מילה בקטע זה היא דרישה שהאל מציב לאדם, עקרון יישום בפועל שעל יצירי הבריאה לציית לו. האל נותן לאדם נתיב יישום, עקרונות שעל אנשים ליישם בפועל ולהקפיד עליהם במצבים שהם נקלעים אליהם בחיי היומיום. עם זאת, האל לא אמר לאנשים, "לא חשובה מידת הבנתכם את הדברים הללו, כל עוד אתם מצייתים לעקרונות אלו אני מוכרח לומר לכם את העובדות, לתת לכם תשובה ולתת לכם הסבר בסוף". אין לאל את האחריות הזאת. אין שום "מוכרח" מעין זה. אסור לאנשים לדרוש מהאל דרישות כה בלתי הגיוניות. זה משהו שכל אחד ואחד מכם מוכרח להבין. במילים "אין הכרח שכך יהיה" נמסרת לאנשים עובדה אחת: האל לעולם אינו מציית לכללי המשחק שקובעים בני האדם לפי התפיסות, הפילוסופיות, החוויות והלקחים האנושיים שלהם, והוא לא מציית אפילו לחוק האנושי. במקום זאת, על בני האדם לציית לעקרונות של דרישות האל ולהיכנס למציאות של כל אמת ואמת שהאל הציג. הבנתם את זה? (כן). העקרונות שעל אנשים לציית להם מוסברים בקטע זה בבהירות. התחילו בשורה הראשונה. ("אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים".) זהו עקרון קל להבנה וליישום בפועל. יישומו בפועל אינו יוצר שום לחץ או נטל עליך. הוא קל במיוחד. והשורה השנייה? ("העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר".) אתה איש רגיל שחי בעולם. זהו כל שעליך להשיג: "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר". כל עוד לא תהיה חסר לב, תוכל לעשות זאת. יש לך עשרים וארבע שעות ביממה. האם קל לעשות ככתוב – "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר" – בנוסף לעבודתך הרגילה, לזמן המנוחה, לארוחות ולדברים האישיים והרוחניים שאתה מקדיש להם את עצמך? (קל לעשות את זה). אפשר לעשות זאת בזמן הליכה, שיחה או מנוחה, זה לא יפריע לעסקיך הרגילים, לביצוע חובתך או לעבודה שעליך לעשות. זהו דבר פשוט באמת! לא חשוב מהי איכותו של אדם, כל עוד הוא מוסר את לבו הישר וחותר לאמת, הוא יגיע בהדרגה לכדי הבנה של האמת וייכנס בקלות למציאות זאת.

מהי השורה הבאה? ("האמינו שאלוהים הוא אלוהיכם הכול-יכול".) כעת אהפוך זאת ואשאל את כולכם: האם אתם מאמינים "שאלוהים הוא אלוהיכם הכול-יכול"? מתי התחלת להאמין בזה? לגבי אילו עניינים התחלת להאמין בזה? האם העדת על זה? האם עברת את החוויה הזאת? מה יקרה אם מישהו ישאל אותך, "אתה מאמין שהאל הוא אלוהיך הכול-יכול?" אולי, באופן תאורטי, היית אומר ללא היסוס, "האל הוא אלוהיי הכול-יכול! איך האל אינו יכול להיות אלוהיי הכול-יכול?" ומה יקרה אם ישאלו אותך שוב, "האם האל הוא אלוהיך הכול-יכול? באילו עניינים הסתמכת על האל והיית עד למעשיו? באיזו מידה התגלתה בך באופן אישי כול-יכולתו של האל? מתי גילית שהאל הוא אלוהיך הכול-יכול? באילו עניינים אתה מרגיש שהאל הוא אלוהיך הכול-יכול? אם אתה מודה בכך שהאל הוא האל הכול-יכול ואין דבר בלתי אפשרי בשבילו, למה אתה חלש כל כך לפעמים? למה אתה עדיין שלילי? למה אינך יכול למרוד בבשר וליישם בפועל את האמת כשמשהו קורה לך? למה אתה תמיד חי לפי פילוסופיה שטנית כשאתה מקיים אינטראקציה עם הזולת? למה אתה עדיין משקר לעתים קרובות בלי לחוש בתוכחת האל? האם האל הוא אלוהיך הכול-יכול? למה בדיוק אתה חושב שכול-יכולתו של האל מתייחסת? האם היא עולה בקנה אחד עם תמציתו של האל?" אילו היו שואלים אותך את השאלות האלו, האם עדיין היית מעז לענות בוודאות כזאת? כשאני שואל כך, אנשים נותרים ללא מילים. אין לך שום חוויה כזאת, לא ביססת יחסים עם האל ברמה הזאת. בכל שנות אמונתך באל, מעולם לא חווית את ריבונות האל, מעולם לא ראית את הריבונות על אנשים, על אירועים ועל דברים שמוחזקת בידו הכול-יכולה של האל. מעולם לא ראית זאת, מעולם לא שמעת על כך, קל וחומר חווית זאת או הרגשת בכך באופן אישי. משום כך אינך יודע מה התשובה לשאלה "האם האל הוא אלוהיי הכול-יכול" ואינך מעז לדבר. הדבר מוכיח שחסרה לך אמונה כזאת. לגביך, השורה הזאת צריכה להפוך לחזונך. היא מוכרחה להיות הראיה החזקה ביותר לכך שאתה מאמין באל ונוהה אחריו. היא גם אחד מהיבטי החזון שתומכים בהתקדמותך. ובכל זאת אינך מעז לענות בביטחון. למה? כי האמונה שלך באל היא רק אמונה שהאל קיים. עוד לא נהית אחרי האל באמת, עוד לא ביססת באמת יחסים עם האל, עוד לא נכנסת למציאות של דברי האל, עוד לא השתתפת בחוויה של התמסרות לריבונות האל ועוד לא קלטת מיד ראשונה את עובדת ריבונותו של האל על כל הדברים. לא ראית או חווית את הדברים האלה, קל וחומר שאינך מבין אותם. אילו היית נשאל בפשטות, “האם האל הוא אלוהיך הכול-יכול?” אתה בהחלט היית עונה “כן.” אילו היית נשאל אז כיצד חווית זאת וכיצד הגעת לכדי הבנה זאת, היית בהחלט מרכין את ראשך ללא יכולת לדבר ולא היית מעז לענות. מהי הסיבה לעובדה זאת? (אין לי חוויה מהבחינה הזאת). אתה מדבר מעמדה תאורטית. למעשה, אתה מצהיר מילולית על עצמך שאתה נוהה אחר האל ושאתה יציר בריאה. אולם מאז היום שבו התחלת לנהות אחר האל, מעולם לא מילאת את האחריות של יציר בריאה. לקבל את דבר האל בתור היסוד לקיומך, להבין את דבר האל בתור העיקרון ונתיב היישום בפועל לשם ביצוע חובתך ולהיכנס למציאות של דבר האל: זוהי אחריותך. אם טרם נכנסת לתוך מציאויות-אמת אלו, מה משתמע מכך? משתמע מכך שאף שאתה נוהה אחר האל, אף שנטשת משפחה, עבודה וקריירה והצלחת לנהות אחר האל עד היום, לבך לא קיבל את האמת ואת החיים שהאל מעניק לאנושות, אך במקום זאת אתה חותר לדברים שאתה בעצמך אוהב ומעולם לא עזבת אותם. האם זה נחשב כנהייה אחר האל וכהתמסרות לעבודתו של האל? אם בלבך אינך מקבל את המטרות, ההכוונה ואמות המידה של החיים ושל הקיום שהאל קבע לבני האדם אלא רק חוזר כמו תוכי על המילים שאתה שומע וממלמל דוקטרינות, האם זה נחשב לקבלת האמת? אף שאתה נוהה אחר האל ויכול, כלפי חוץ, לבצע את חובתך, לבך לא קיבל את האמת. אף שאתה מאמין באל זה שנים רבות, העקרונות שלפיהם אתה חי, שיטותיך והנתיב שבו מתנהלים חייך הם עדיין אלה של השטן. אתה עדיין אותו האדם שהיית, אתה עדיין חי בהתאם לצביון השטני שלך ובדרכו של האדם המושחת ועוד לא קיבלת את הדרישות ואת העקרונות שבאים מהאל. מנקודת מבט מהותית זו, מה שאתה עושה אינו נהייה אמיתית אחר האל. אתה רק מודה בכך שאתה יציר בריאה ושהבורא הוא אלוהיך. על יסודות תאורטיים אלה, אתה עושה קצת למען האל ומקריב לו קרבנות קטנים. בהינתן הנחת היסוד הזאת, אתה מודה באי-רצון שהאל הוא האל שלך ושאתה נוהה אחריו, אבל לבך מעולם לא קיבל באמת את האל בתור חייך, אדונך ואלוהיך. זה מחזיר אותנו לשאלה ששאלתי זה עתה: "האם האל הוא אלוהיך הכול-יכול?" אינך מעז לענות בביטחון בגלל הסיבות שמניתי לעיל. לגבי כל הדברים והיקום כולו, האל הוא כול-יכול, אבל לגביך, אתה יכול להודות בכך שהאל הוא כול-יכול, כעניין תאורטי, אבל למעשה לא חווית או ראית זאת. לגבי השאלה בעניין כול-יכולתו של האל, יש בלבך סימן שאלה. מתי יוכלו אנשים לאשר באמת את המילים "האל הוא אלוהיכם הכול-יכול" ולהפוך את החזון הזה ליסודות אמונתם באל? רק כשאנשים יקבלו בלבם את זהותו של האל, את תמציתו של האל ואת מעמדו של האל, ייכנסו למציאות שבדברי האל ויהפכו את דברי האל ליסודות קיומם, רק אז יוכלו באמת להכיר בכך ש"אלוהים הוא אלוהיכם הכול-יכול". הדברים האלה הם למעשה הכי קשים להשגה, אבל האל הציג אותם והראה בכך את חשיבותם לגבי בני האדם. מי שרוצה לחוות את הדברים האלה ולממש אותם מוכרח להשקיע חיים שלמים במעשה זה. כדי לתת מענה אמיתי ונחרץ לשאלה שדברים אלה מציגים, מענה שיבוא מעומק הלב, האדם צריך להשקיע חיים שלמים כשהוא שוקד על ביסוס יחסים רגילים בינו לבין האל, כלומר יחסים שבין יציר בריאה לבין בוראו. את כל זה ניתן להשיג על סמך יישום בפועל של העיקרון "העלו דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ומסרו לו את לבכם הישר". יישום בפועל של עיקרון זה הוא למעשה פשוט למדי, אך לא קל להשיג באמת את המטרה שהאל דורש. על האדם להשקיע בכך זמן ומאמץ ולשלם מחיר על כך.

מהי השורה הבאה? ("חייבת להיות לכם שאיפה עצומה לאלוהים"). כל הדברים אלה הם דרישות שהאל דורש מהאדם. אם אנשים רוצים להבין את האמת ולהיוושע, לבם מוכרח להשתוקק לכך, הם מוכרחים שיהיה להם רצון לחתור לכך והם מוכרחים לערוג לכך באמת. ואז הם מוכרחים ליישם בפועל ולהיכנס בהתאם לנתיב היישום בפועל שהאל התווה. האל יכניס בהדרגה את האנשים האלה למציאות-האמת ולמצב נכון ורגיל. אנשים כאלה יבינו עוד ועוד מהאמיתות שבדברי האל בצורה מעשית יותר ויותר. בסוף – על ידי השיטות השונות של עבודת האל בסביבות הרבות והמגוונות שהוא מסדר – המצבים הבלתי רגילים הרבים של אנשים אלה, השחיתות שמתגלית בהם והמרידה שלהם ייפתרו בהדרגה. אם כן, מהו הדבר שעליכם להבין? זהו הדבר: הדברים שעל אנשים לעשות, הדברים שעליהם ליישם בפועל – יש להשיגם בהתאם לדרישות האל. כשאנשים יישמו בפועל ויפעלו בהתאם לדרישות האל, הם יצעדו בנתיב הנכון שהאל הצביע עליו בשבילם. כשאנשים יצעדו בנתיב הנכון הזה, האל, בדרכו ובאמצעות הדרישות והעקרונות שלו, יעניק להם בבוא הזמן את החלק שהם ראויים לו. מה על אנשים להבין כאן? אין תחליף לשיתוף הפעולה מצד בני האדם, למחיר שהם משלמים ולהשקעתם. אנשים מוכרחים לפעול וליישם בפועל בהתאם לדרישות האל. אסור להם לפעול בהתאם לתשוקות אנושיות או על סמך תפיסות ודמיונות אנושיים. איזה תוצאה סופית תושג, כמה אדם כלשהו יכול להשתנות, כמה אדם יכול להרוויח – האם הדברים האלה נקבעים על ידי התשוקות של האדם היחיד? לא, זהו עניינו של האל, ולעניין זה אין שום קשר אליך. בסופו של דבר, מה וכמה האל ייתן לך, מתי הוא ייתן לך אותו, הגיל שבו תקבל את מה שניתן לך: זהו עניינו של האל, ולעניין זה אין שום קשר אליך. למה אני מתכוון בזה? אני מתכוון שאתה צריך רק להתמקד ביישום בפועל של האמת, להיכנס בהתאם לנתיב שהאל נותן לך, להתנהג כמו שמתאים ליציר בריאה להתנהג ולספק את שיתוף הפעולה שאתה אמור לספק. לגבי כמה תקבל, מתי תקבל את זה וכיצד האל יטפל בנושאים האלה – זהו עניינו של האל והוא יקבע את הזמן שבו הדברים האלה יתרחשו. יש אנשים ששואלים: "אם איישם זאת בפועל, האם איוושע בסופו של דבר?" אמרו לי, אתם חושבים שאנשים אלה יכולים להיוושע? הדברים והאמיתות שהאל העניק וסיפק לבני האדם הם הנתיב של בני האדם לישועה. אם תיישם בפועל בהתאם לדברים ולאמיתות של האל ותיכנס למציאות של דבר האל, האם אתה עדיין צריך לדאוג שלא תיוושע? האם אתה עדיין דואג וחרד מדי יום ביומו שהאל ינטוש אותך? האם הדבר הזה אינו נגרם בגלל קטנות אמונה ואי הבנת הכוונות של האל? אילו היית נכנס באמת למציאות-האמת, אילו לבך היה שלו ושמח, אילו היית יכול לשאת עדות חווייתית ולקיים בלבך יחסים רגילים עם האל, האם עדיין היית דואג שלא תיוושע? אל תדאג, זה לא עניינך. עליך רק ליישם בפועל ולהיכנס לדבר האל. בדבר האל אין שורה שאינה חשובה. כל דבר האל כולו הוא האמת והאמת היא החיים שעל בני האדם לקיים. כל דברי האל הם מה שאנשים זקוקים לו וצריכים להחזיק בו כדי להשיג ישועה. אם אתה נוהה אחר דברי האל ביישום בפועל אבל עדיין מודאג שאולי לא תיוושע, האם אתה בור ושוטה? האם עצביך רגישים מדי? היית נהנה יותר אילו במקום לחשוב מחשבות סרק כגון אלו היית מראה התחשבות בכוונות האל. אם תצעד בנתיב הנכון, היעד הסופי שתגיע אליו יהיה בהחלט היעד הנכון – היעד שהאל קבע לך. אתה לא תטעה. משום כך, אם אתה מיישם בפועל ונכנס לדרישות האל, אינך צריך לדאוג בקשר לשאלה האם תיוושע או לא. כל שעליך לעשות הוא ליישם בפועל ולצעוד בנתיב הישועה שהאל הצביע עליו, זוהי הדרך הנכונה. יש אנשים שאומרים: "מה מרגישים כשמשיגים ישועה? האם נרגיש כאילו אנחנו מרחפים באוויר? האם נרגיש אחרת ממה שאנחנו מרגישים עכשיו?" השאלה הזאת נשאלת קצת קודם זמנה. זהו דבר שאינך צריך לדעת ברגע זה. אתה תגלה אותו כשתיוושע ישועה מלאה. יש אנשים שאומרים: "כשאיוושע, האם האל יתגלה לפניי כפי שהתגלה לפני איוב?" האם זוהי בקשה סבירה? אל תבקש את זה. עדיין אינך יודע אם אפשר להושיע אותך, אז מה הטעם לבקש זאת? אין טעם בכלל. לדוגמה, נגיד שאתה בבית ספר יסודי עכשיו. עליך להתרכז בהצלחה בכל השיעורים שלך ובעמידה בדרישות המורה שלך. אל תחשוב כל הזמן על השאלה "באיזו אוניברסיטה אלמד בעתיד? איזו מין עבודה תהיה לי בהמשך חיי?" החשיבה על הדברים האלה היא חסרת תועלת. זוהי חשיבה על דברים רחוקים מדי, חשיבה בלתי מציאותית. כל עוד תיישם בפועל ותיכנס לשיטות ולנתיבים הנכונים, ודאי הוא שתוכל להשיג את היעד הסופי. מלבד זה, היות שיש לך ההדרכה של האל, ממה אתה מפחד עדיין? אתה מאמין שאלוהים הוא אלוהיך הכול-יכול? (אני מאמין). האל הוא כל-יכול, לכן האם קשה לאל להושיע איש קטן כמוך? בשביל האל לא יהיה קשה בכלל לקחת את כל העולם ולתת אותו לך, אז איך יהיה לו קשה להושיע בן אנוש מושחת קטן אחד? אתה עדיין צריך לדאוג אפוא? אל תדאג לגבי השאלה האם האל יכול או לא יכול להושיע אותך והאם דברי האל יכולים או לא יכולים להושיע אותך. במקום זאת, עליך לדאוג לגבי השאלה האם אתה יכול או לא יכול להבין את דברי האל והאם אתה יכול או לא יכול למצוא בדברי האל נתיב של יישום בפועל. עליך לדאוג לגבי השאלה האם נכנסת או לא נכנסת כעת למציאות של דברי האל ולגבי השאלה האם בפעולות שלך אתה צועד או לא צועד בנתיב שהאל הצביע עליו. זה הרבה יותר טוב. החשיבה על הדברים האלה היא מעשית ומציאותית. אין טעם לדאוג לגבי כל דבר אחר.

מהי השורה הבאה? ("עליכם לחפש כמורעבים ולסרב לתירוצים, לכוונות ולתכסיסים של השטן"). זה עתה שיתפנו על שורה זו, לכן אמור להיות קל לפתור את הבעיה הזאת. מה שהאדם צריך הוא רק להבין שרוב הזמן, "התירוצים, הכוונות והתכסיסים של השטן" נובעים מהסיבות, התירוצים, הכוונות והתכסיסים שנוצרים על ידי הצביון המושחת של האדם כמו גם מהשיטות שמשמשות אנשים רעים ואנשים חסרי אמונה שאתה בא איתם במגע. לגבי השאלה כיצד תוכל להבחין בדברים כאלה ולדחות אותם והשאלה אילו בחירות עליך לעשות – עניינים אלה הם ענייניך האישיים. קראו את השורה הבאה. ("אל תאמרו נואש. אל תהיו חלשים. חפשו בכל לבכם; חכו בכל לבכם"). זה עתה שיתפנו בפירוט גם לגבי שורה זו. לגבי האדם, כל שורה היא אזהרה ותזכורת, ובאותו הזמן – סוג של משענת, עזרה ואספקה. מילים אלו מכילות כמובן את כוונת האל לגבי האנושות ונושאות את תקוותו הגואה לגביה. כשאנשים נתקלים בחולשה ובקשיים, האל אינו רוצה לראותם מאבדים תקווה, מאבדים אמונה, מאבדים את שאיפתם לחתור אל האמת ואל הגאולה ומחמיצים את ההזדמנות לזכות באמת ובהזדמנות שהאל יביא אותם לידי שלמות. האל אינו רוצה שהאנשים יהיו פחדנים. במקום זאת, האל מקווה שללא קשר לכמות הקשיים שהאנשים נתקלים בהם, לחולשתם ולשחיתות שהם חושפים, הם לא ייכנעו לעולם, יתמידו למרות הכול, ימשיכו לחתור אל האמת, לנהות אחרי נתיבי היישום בפועל שהאל ציין למענם לגבי חתירתם ושעדיין תהיה בלבם תשוקה עצומה לאל. האמונה של האנשים באל צריכה לצמוח עוד ועוד עם חווייתם והבנתם את דברי האל; אסור להם להירתע כשהם נתקלים בחולשה, להפוך לשליליים כשהם נתקלים בקשיים, להתייפח כשנחשפת קצת שחיתות ולהירתע לאחור במקום להתקדם קדימה. האל אינו רוצה לראות אנשים מפגינים התנהגויות כגון אלו. האל מקווה שאנשים יכוונו את עצמם לאל בכל לבם ושלעולם לא ישנו זאת מסיבות של זמן, סביבה, מיקום פיזי או מצבים שעלולים להתרחש. אם התשוקה שלך לחפש את האל לא תשתנה והנחישות שלך בחיפוש זה לא תיחלש, האל יראה ויידע שלבך ישר. בסוף, מה שהאל יעניק לך יעלה על כל מה שיכולת לרצות. במשך העשורים שבהם איוב חווה את ריבונות האל, הוא מעולם לא העז לדמיין שהאל ידבר אליו או יופיע לפניו אישית. הוא מעולם לא העז לדמיין את זה, אך האל דווקא הופיע לפניו לאחר ניסיונו האחרון ודיבר אליו אישית מן הסערה. האם זה לא מעבר לכל מה שאדם יכול לבקש? (כן). זה מעבר לכל דבר שמישהו יכול לבקש ואיש אינו מעז אפילו להעלות את הרעיון בדעתו. ללא קשר למה שהאל עושה, האדם מוכרח לעמוד במקומו הראוי, לעשות את הדברים שהוא צריך לעשות, לצעוד בנתיב שבו עליו ללכת, לבצע את חובותיו בלי לחרוג מעבר למתבקש ממנו, ולהימנע מלעשות דברים שהאל מתעב. כל פעם שאתה מרגיש שאתה מבקש מהאל יותר מדי ושבקשותיך הן תוצר של שאיפותיך, תשוקותיך וחוסר ההיגיון שלך, אתה מוכרח לבוא לפני האל מיד, להשתטח לפניו ולהתוודות על חטאיך. אתה מוכרח להתחרט באמת ולעשות מהפך עצמי מעומק לבך. זוהי דרישת האל מהאנושות ומה שהוא מקווה עבור כל מי שנוהה אחריו ואוהב את האמת.

כאן אנחנו מסיימים את שיתופנו על קטע זה. לאחר שיתוף רב כל כך, ציוויתי את כל מה שהיה לצוות וגרמתי לכם להבין את כל מה שראוי לאדם להבין. שיתוף מעין זה נועד לומר לכם כיצד לקרוא את דברי האל, ללמד אתכם את הדרך שבה יש לקרוא את דברי האל וליידע את כולם בכך ששום קטע בדברי האל אינו נאמר לשווא. כולם מלאים בכוונות האל ונושאים את תקוותיו. כשרואים אותם כך, כל דברי האל הם דברים שעל האדם להחזיק בהם ולציית להם, לא חשוב אם הם עמוקים או פשוטים. במילים פשוטות אחדות ותו לא נכללים עקרונות היישום בפועל שעל האדם לציית להם יותר מכול, אך איש אינו משיג זאת. איש אינו מייחס חשיבות למילים ספורות אלו של האל ולאיש אין הערכה כלפיהם. אמרו לי, כמה קהה חושים הוא האדם? למעשה, המילה "קהה" היא לשון נקייה בשביל זה. למעשה, גאוותנותו חסרת הגבולות של האדם היא הסיבה שכל בני האדם בזים למילים אלו ואינם רוצים לראותן או לקוראן. מה הם רוצים לקרוא? הם רוצים לקרוא מילים עמוקות, נשגבות, פילוסופיות ושיטתיות. אל תדברו על המילים הגבוהות והעמוקות ההן, די בכך שאנשים יוכלו להבין את המילים הפשוטות והמעטות הללו. המילים הללו נראות פשוטות וכל מי שקורא אותן יכול להבין אותן, אבל מי באמת מיישם אותן בפועל? מי באמת יכול לקחת את הדברים שקורים לו, להביא אותם לפני האל ולהתפלל? מי ממתין לזמנו של האל בלי לדאוג לפתרונות? כמה אנשים יכולים ליישם את זה בפועל? עד עתה לא מצאתי מישהו שהקפיד על דברי האל הללו ויישם אותם בפועל, וגם לא מי שנמשך על ידי המילים האלה, או שהעריך אותם כאילו היו אוצר יקר לאחר שהבין כמה הם מגיעים מכל הלב, כמה הם כנים ויקרים. לאחר שזה עתה שמעתי אתכם שרים את המזמור הזה, שאלתי כיצד אכלתם ושתיתם קטע זה מדבר האל. מישהו גילה את כוונת האל מתוך מילים מעטות, פשוטות וישירות אלו באמצעות קריאת-תפילה בהן? מישהו קרא בהן קריאת-תפילה כדי למצוא את נתיב היישום בפועל שעל האדם להבין ולהיכנס אליו? מישהו הבין אמת כלשהי מהמילים הללו? מה שאני שואל הוא האם האמיתות שהן מכילות הבשילו אצל אנשים ספציפיים? האם הייתה להן השפעה? השיתוף שלנו הראה שלמעשה לא הייתה להן השפעה. שיעור הקומה שלכם קטן הרבה יותר מדי. נראה שרוב המילים שהאל אמר במשך שנים אלו עדיין לא באמת השתרשו בלבכם. לא השגתם את הרמה שבה אתם מעריכים אותם כאוצר יקר וכאמיתות. זה לא מבשר טובות. זה לא סימן טוב. יש אנשים שאומרים: "אנחנו עסוקים מדי בביצוע חובותינו היומיות. אין לנו זמן להתעמק בדברי האל". למעשה, זה לא שאין להם זמן אלא שהם לא משקיעים בכך או שמים לב לכך. האם חובה שאדם מבצע, לא חשוב מהי, יכולה להשפיע על אופן התעמקותו בלבו בדברי האל? האם אינו יכול להתעמק בדברי האל בזמן האכילה והמנוחה? הכול תלוי בתשובה לשאלה האם הוא משתוקק לכך. אנשים חושבים שכאשר האדם עסוק כל כך, פירושו הוא שהוא מגשים את עצמו. למעשה, כשיהיה לך זמן פנוי למחשבה, אתה תבין שמעולם לא ממש התעמקת בלבך בשום דבר מדברי האל. שום דבר מדברי האל לא נשמר בלבך ולא נעשה למדריך לחייך ולאמת המידה של היישום בפועל מצדך. כשתשקול זאת, אתה תתבייש. העיסוק שלך הוא רק אשליה שמטעה אותך. האשליה גורמת לך לחשוב שהודות לאמונה באל החיים שלך מלאים במקום להיות ריקים, שאתה שונה מאנשי העולם ושאינך נוהה אחר אפנות העולם. במקום זאת, אתה נמנה עם האנשים הצדיקים ביותר, אתה משתף פעולה עם עבודת האל ועושה מעשי צדקה. אתה מרגיש שכבר נושעת או שכבר עלית על הדרך לישועה. יש אנשים שמרחיקים לכת עד כדי כך שהם חושבים שהם כבר מתגברים. בהינתן כל זה, אתם אפילו מאמצים גישה מעין זאת כלפי מזמור פשוט כל כך ומילים פשוטות כל כך של האל, המילים המוקדמות ביותר שהאל ביטא. איש לא זכה בדבר או מצא נאורות כלשהי במילים אלה או יישם אותן בפועל בכל דרך שהיא. איני רואה שום אדם שהשיג רווח או תוצאה עבור עצמו. האם זהו דבר טוב או דבר רע? (דבר רע). במשך השנים האלו התעסקתם בקדחתנות בביצוע חובותיכם, ובמיוחד בעבודת הבשורה. השגתם הצלחה מסוימת וכולכם מרגישים טוב בלבכם. דבר האל ועבודת הבשורה התפשטו בדרך זו או אחרת. דבר האל הובא לאנשים בכל ארץ ואזור ומספר האנשים שאוכלים ושותים את דבר האל גדל. על פני השטח נראה שהצלחתם, אבל האם יש לכם מושג כלשהו על הדבר הגדול בחיים, דהיינו הישועה שלכם? אם נשפוט על פי הגישה שאנשים נוקטים כלפי קטע זה מדבר האל, אין להם מושג. אם נשתמש במטבע לשון מקומי: משיכת המכחול הראשונה עוד לא נעשתה. אמרו לי, איך אני מרגיש כשאני רואה את כולכם כך? מדובר במילים פשוטות אחדות, אבל אני עדיין צריך להרחיב את הדיבור ולשוחח איתכם עליהן בפירוט. המילים שלי ממצות מדי ומפורטות מדי. האם אתם מוכנים להקשיב? האם תגידו שאני מנדנד יותר מדי? גם אני לא רוצה לנדנד ככה. כולכם נראים הגונים. לכולכם יש קצת שכל וידע ולרובכם יש מיומנות. למרות זאת, אינכם מקשיבים למילים הקטנות של מזמור זה ולא הכנסתם אותן ללבכם. עד עכשיו לא נכנס למציאות המילים האלו אפילו אדם אחד. זה באמת מטרד מעצבן! אם כן, מה הטעם בכל העבודה שאתם עושים בכנסייה? האם היא למען המטרה שפאולוס דיבר עליה כשאמר, "אֶת הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחַמְתִּי, אֶת הַמֵּרוֹץ הִשְׁלַמְתִּי, אֶת הָאֱמוּנָה שָׁמַרְתִּי: מֵעַתָּה שְׁמוּרָה לִי עֲטֶרֶת הַצְּדָקָה"? אם זוהי המטרה באמת, אז כולכם פאולוסים והעתיד לבוא אינו יכול להיות טוב! האם זה העניין? (כן). אם לא תעבדו קשה באכילה ושתייה של דברי האל, אתם תסולקו, במוקדם או במאוחר ושום דבר לא יצא לכם מזה. ביום שבו תסולקו, אתם תגידו "מה הרווחתי?" לא הרווחתם דבר ולכן אתם בושים ונכלמים ואפילו מייחלים למותכם. זה כל כך פתטי. דברי האל הם עשירים ושופעים והם עוסקים בכל הנושאים. כמה חבל שמעולם לא השקעתם מכל הלב בחתירה אליהם, שמעולם לא קראתם את דברי האל ברצינות. מתוך כל דברי האל הרבים, אין שורה אחת שחקוקה בלבכם. אם לא תסולקו, אז את מי אפשר לסלק? הם זהו המצב? (כן). אכילה ושתייה של דברי האל, הפיכת דברי האל למציאות שלכם – זהו אירוע כביר. האירוע הזה חשוב יותר מכל דבר אחר, חשוב יותר מהולדת הדור החדש, חשוב יותר מביצוע חובתו של אדם, חשוב יותר מרכישת מיומנות מקצועית, חשוב יותר מלעמול כדי להפיץ את הבשורה, חשוב יותר מכל דבר אחר. אם לא תיכנסו למציאות דברי האל, אזי כל החובות שתבצעו, לא חשוב אילו, כולן יהיו חסרות ערך. בסוף לא תשיגו שום תוצאה וכל מה שתעשו ירד לטמיון. לא חשוב כמה אתם מתרוצצים עכשיו, ללא קשר למשרתכם הנוכחית או להישגים הגדולים שהשגתם – כולם כקצף על פני המים שייעלם בסופו של דבר. רק כשאדם נכנס למציאות של דברי האל, משיג את האמת שהם מכילים ומוצא בהם את העקרונות, את הנתיבים ואת הכיוונים של היישום בפועל, אזי איש אינו יכול לקחתם ממנו. רק לאחר שהאדם ייכנס לתוך מציאויות-אמת אלו, ביצוע חובותיו והמחיר ששילם על הכול יקבלו משמעות וערך. ביצוע החובות והמחיר ששולם יתקבלו על ידי האל רק אז. לאחר שתיכנס למציאות של דבר האל ותיישם בפועל בכל מעשיך את העקרונות ואת הסטנדרטים שדבר האל דורש, אז ביצוע חובתך לא יהיה לשווא וחלק ממנו יתקבל על ידי האל. אתה מבין? (כן). אם תסתמך רק על הריסון העצמי שלך, על ההתמדה האנושית שלך, על השכל והכישרונות האנושיים שלך ועל הדרכים והשיטות האנושיות לשאת בסבל ולשלם מחיר, אז לכל מה שתעשה לא יהיה קשר עם דברי האל. התוצאה הסופית אמורה להיות ברורה לך. אנשים רבים יכולים לסכם את חשבונותיהם הכלכליים ואת חישובי יחס העלות לעומת התועלת, אך איש אינו יכול לסכם את החשבון הזה. נראה שאתם נבונים למדי בדרך הטיפול שלכם בעניינים חיצוניים, יש לכם את האמצעים והשיטות שלכם ואתם ממולחים למדי, אך הזנחתם את עניין אמונתכם באל ובישועה ואת עניין השאלה כיצד להתייחס לדברי האל ומעולם לא הקדשתם לדברים אלה שום תשומת לב. אתה חושב שעם חוסר תשומת לב תוכל לחמוק מהחוק שהאל דורש? חשבת שבעזרת מעט מאמץ יתמזל מזלך ותימלט ממשפט הצדק של האל? אתה משלה את עצמך! החוקים שהאדם חוקק – כולם הם תוצר של התובנות והידע האנושיים. כולם הם תוצר של פיקחותו של האדם. הם אינם חוקים שנוצרו על ידי צביונו הצודק של האל. כשמדובר בישועה שלך, אל תאמץ צורת חשיבה של מהמרים. אתה יכול להשלות רק את עצמך, אינך יכול להשלות את האל.

מהו הדבר הגדול הראשון שאתה צריך לעשות בחתירתך אל הישועה? לאכול ולשתות את דברי האל כך שתבין את האמת ותיכנס למציאות. זהו הדבר הגדול הראשון. לא חשוב כמה אתה עסוק בביצוע חובתך ולא חשוב כמה עבודה הצטברה לך – אתה מוכרח בכל זאת להקדיש זמן לאכול ולשתות את דברי האל, למצוא בהם את העקרונות ואת הנתיבים ליישום בפועל של האמת בכל הדברים ולהיכנס למציאות-האמת. זוהי המטרה היחידה של האמונה באל. לאחר שתיכנס למציאות-האמת ותקבל את עקרונות היישום בפועל, אז כל דבר שתעשה יהיה בגדר ביצוע חובתך באופן מניח את הדעת ויהפוך לבעל ערך ומשמעות. אחרת, כל מה שאתה עושה הוא לעמול ואינך מבצע את חובתך. גם העמל הזה לא יעזור להושיע אותך. אם לא תאכל ותשתה את דברי האל, לא תיישם בפועל את דברי האל ותחווה אותם, לא תתייחס ברצינות לכניסה למציאות-האמת ואם תהיה מרוצה מזה שאתה פשוט מתאמץ ועושה דברים בלי לדאוג ליישום בפועל של האמת – האם במצב כזה לא תהיה שוטה? כולם חושבים שהם נבונים ואמינים בעבודתם. "עכשיו כשאני כאן, ודאי הוא שהעבודה תיעשה היטב. כל עוד אני כאן כדי לפקוח עין, שום דבר לא יפריע לעבודת הכנסייה. כל עוד לא אתבטל, כל עוד אמשיך לבצע את חובתי בבית האל, אזי איוושע". אל תשלה את עצמך. האל מעולם לא אמר שכל עוד האדם מתמיד בביצוע חובתו הוא ייוושע. הדבר הזה, מקורו הוא בדמיון של האדם ובתקוות השווא שלו. מי שאומרים זאת אינם מכירים את עצמם כלל ואינם מבינים את התמצית והאמת של עומק השחתתו של האדם בידי השטן. זוהי הסיבה שבגללה הם יכולים לומר את השטויות האלו. האם מי שנהו אחר האל בכל תקופות ההיסטוריה לא ביצעו את חובותיהם? האם הם נושעו? לא. האם הם מתאימים להיכנס למלכות השמיים? לא. עבודת המשפט של האל באחרית הימים חשפה בבירור את האמת של שחיתותם של בני האדם. דבר זה מאפשר לכל אחד להבין, לשנות מסלול, לזכות באמת ולהיכנס למציאות, תוך שהוא עובר שינויים ממשיים. זה מה שהאל דורש מהאדם. האם תוכל להשיג שינוי ממשי אם תתמיד להתרכז רק בביצוע חובתך? האם תוכל לזכות באמת? האם תוכל להשיג התמסרות לאל? איו סיכוי. הדבר הקריטי הוא שהאדם מוכרח לחתור אל האמת, להתמסר לשיפוט האל ולייסורו ולהשיג את האמת כדי להיות בתיאום עם כוונות האל. כשהאל אומר את הדברים האלה הוא משלם בדם לבו ומקריב את חייו למען האדם. אם לא תעריך אותם כאוצר יקר אלא תתעלם מהם ותבוז להם בלבך תמיד ולעולם לא תיקח את דברי האל ברצינות, האם ייתכן שתיוושע? האם התוצאה הסופית יכולה להיות טובה? אין צורך לחשוב על כך אפילו. כשמאמינים באל, מהו הדבר הגדול הראשון? לאכול ולשתות את דברי האל כדי להבין את האמת, ועל ידי כך להיכנס למציאות-האמת ללא עיכובים. התחל בדברים שמתרחשים סביבך, במה שאתה יכול לראות ולחוש. השתמש בדבר האל כדי להרהר על אודות עצמך, לחפש את האמת ולפתור את כל הבעיות ולהשיג שינויים ממשיים. אם לא תאכל ותשתה את דבר האל ולא תיכנס למציאות-האמת, סיכוייך לישועה הם אפסיים. החמצת לחלוטין כל סיכוי לישועה. לאחר שעבודת האל תסתיים, אתה תגיד: "בעבר, בזמן העבודה על הפצת הבשורה, עשיתי את חלקי. בזמן העבודה על הפצת הבשורה, שילמתי את המחיר והקדשתי את זמני ומרצי בצעד חשוב כזה וכזה". אולם עד ליום ההוא עדיין לא השגת את האמת, אינך יכול לאכול ולשתות את דברי האל באופן רגיל ואינך יכול לבצע את חובתך באופן רגיל. ביסודו של דבר, אינך אדם אשר מתמסר לאל. רק אז תדע שכבר החמצת את הסיכוי שלך להיוושע. האם כבר מאוחר מדי? אין לך סיכוי, כבר נקלעת לאסון ולכן מותך ממשמש ובא. על כן, סיכוי זה לישועה הוא נדיר מאוד ומחובתך להעריך כל יום וכל דקה כאוצר יקר. התחל קודם כל בדברים הקטנים שמסביבך ואז עבור בהדרגה לדברים רבים יותר וגדולים יותר. חפש את דברי האל ואת האמת והיכנס לדברי האל ולמציאות-האמת. עליך להתפלל בלבך לאל לעתים קרובות ולהתקרב אליו. לעולם אל תיתן ללבך להתעסק ברצונות הגשמיים, באופנות העולמיות ובדברים שטניים אחרים כגון אלה. במקום זאת, תן לדברי האל ולאמת להפעיל כוח בלבך ולבך יתחיל להעריך את דברי האל כאילו הם אוצר יקר. כל עוד דברי האל והאמת תופסים מקום בלבך ומובילים את חייך, תהיה לך מטרה בחיים ואור שידריך את חייך והנאה בלבך. אם תבין שלושה ואז חמישה מדברי אלוהים ואז עשרה דברים ואז מאה, הדברים האלה יצטברו ויתפסו בהדרגה יותר מקום בלבך, ויובילו יותר את מחשבותיך, את פעולותיך ואת חייך. אתה תיכנס יותר ויותר למציאות של דברי האל ותתפוס יותר ויותר עקרונות-אמת. פעולותיך יפסיקו להתבסס על רצונך האישי ועל התשוקות שלך כפרט. בביצוע חובתך יתערבבו פחות ופחות טומאות ואתה תתייחס לאל יותר ויותר בלב ישר. הדוקטרינות שתבין יהפכו לאט-לאט למציאות-האמת. כך יתרחש שינוי ממשי בצביון חייך. תקוותך לישועה כבר לא תהיה מועטה או בלתי-נראית אלא יותר יותר מרובה ונראית. כשתוכל לראות את האור הזה, אז זהו למעשה הזמן שבו תתחיל להתעניין בדברי האל ותשקיע תקווה גדולה בעניין הישועה. בזמן הזה האל יאפשר לך יותר ויותר להבין את דבריו ולהיכנס אליהם, הוא יגן עליך יותר ויותר מפני כניעה לפיתויים ומפני נפילה בפחים שהשטן טומן ומפני השפעתו האפילה ומפני הסתבכויות, סכסוכים, קנאות וחילוקי דעות, בין השאר. כך האל יאפשר לך לחיות באור ובהדרכת דבריו. זהו אושר, חדווה ושלווה. ההשגה של כל הדברים האלה מתחילה בהערכת דברי האל כאילו הם אוצר יקר וביישום בפועל ובחוויה של דברי האל כדי להבין את האמת. למעשה, זה לא קשה. אם תקשיב לדרשות לעתים קרובות ואם תוכל ליישם בפועל ולחוות את דברי האל, תגיע בהדרגה לכדי הבנה של האמת. כך – כשתעשה את המעבר בהדרגה, טיפין-טיפין, ותתקדם עקב בצד אגודל – לא תתקשה בכך. השאלה העיקרית היא האם האדם אוהב או לא אוהב את האמת. אם אתה אוהב את האמת, אזי תוכל בעזרת אמונה באל לטפל בעניינים שראויים לתשומת לבך, לשאוף לאמת ולהתמקד בקריאה בדברי האל ובהרהור עליהם. למד להרהר על דברי האל ולקרוא בהם בקריאת-תפילה. אז תוכל להבין את המשמעות של דברי האל, למצוא בהם נתיבים ליישום בפועל, להבין את כוונות האל, ותתחיל להבין את האמת. לאחר מכן הרהר על אודות צביונך המושחת וזהה אותו על סמך הבנתך את האמת, נתח את תמציתו ואז השתמש באמת כדי לפתור אותו. אם תיישם בפועל ותיכנס כך, תוכל לדעת את עצמך באמת ויהיה לך קל להשליך מעליך את צביונך המושחת. באמצעות צבירת ידע בהדרגה, צבירת חוויות בהדרגה, הגעה לכדי הבנה של כוונות האל בהדרגה והשלכת שחיתותם בהדרגה, אנשים יתחילו להשתנות אפילו מבלי משים. זהו תהליך חוויית החיים. הבנת האמת היא הדבר הקריטי ביותר. ברגע שהאדם יבין את האמת, הוא ידע את הסטנדרטים שהאל דורש מהאדם לנהות אחריהם. הוא גם יידע למה האל רוצה לומר זאת ואת התוצאה שהוא שואף להשיג. הוא גם יידע שהסטנדרטים שהאל דורש מהאדם הם למעשה כולם בני-השגה עבור בני האדם. כולם הם דברים שהמצפון וההיגיון האנושיים יכולים להשיג. כל התהליכים האלו הם עניין של היווכחות בחיים. היווכחות בחיים דורשת ממך לבצע את חובותיך במסירות, לחפש את האמת וליישם אותה בפועל בשקדנות ולהתפלל לאל ולהסתמך עליו כדי לבצע את חובותיך היטב. באמצעות חוויות ויישום בפועל כגון אלה תשיג תוצאות שילכו וישתפרו. אנשים שאינם אוהבים את האמת לא יפגינו עניין בדברים כגון אלה. הם לא מרגישים בעול לגבי היווכחות בחיים ואין להם עניין לעשות זאת. משום כך הם אינם יכולים לדבר על עדותם החווייתית, אף שהם מאמינים באל כבר שנים רבות. אנשים שאוהבים את האמת אינם כאלה. הם יכולים לכתוב עדויות על כל מה שחוו ועל כל תקופה ותקופה בחוויותיהם. הם מרוויחים באמת מכל החוויות שלהם והרווחים האלה מצטברים לאורך ימים וחודשים. לאחר עשר או עשרים שנה הם כבר יעברו שינויים אדירים. בזמן ההוא הם יוכלו לכתוב את עדויותיהם החווייתיות ללא מאמץ והם לא יתקשו כלל לעסוק בשיתוף על האמת. כשהם יבצעו את חובתם, הם יעשו הכול כראוי.

האם אתם אנשים שאוהבים את האמת? האם יש לכם לב בעל שאיפה עצומה לאלוהים? האם יש לכם לב ישר? קשה לענות על זה, נכון? למעשה, הדבר הזה ברור לכולכם בלבכם. האם אתם יכולים לזהות מתי אתם רוצים לבצע את חובתכם בשטחיות, מתי אתם רוצים להיות חלקלקים או להתעצל, מתי אתם רוצים להיות עקשניים ופזיזים? אתם יכולים למרוד בבשר? באיזה ברירה אתם בוחרים? האם אתם בוחרים ליישם בפועל את האמת או בוחרים ברצונות של הבשר? האם אתם בוחרים בחיובי או בשלילי? האם אתם בוחרים לסבול ולשלם את המחיר על מנת לזכות באמת או האם אתם בוחרים לרדוף אחרי הנוחות של הבשר? אלו השאלות שתשמשנה כדי למדוד האם יש לכם לב שבאמת אוהב את האל ומתמסר לו, והאם אתם משקיעים באל בכנות. אם אין לכם לב ישר לגבי האל, אם אתם אוהבים לעשות דברים בעקשנות ובפזיזות, אם אתם מאושרים כל עוד אתם מסופקים ומתרגזים עד כדי התפרצות זעם כשאינכם מסופקים ואם אתם מסתלקים כשהדברים אינם מסתדרים כפי שאתם רוצים, האם זהו הלך הרוח הראוי? האם זאת המשמעות של להיות בעל לב מתמסר לאל? האם זהו ביצוע חובתכם בנאמנות? למה שלא תיישמו בפועל את האמת? האם הסיבה היא שאינכם מבינים את דברי האל? או שהסיבה היא שאינכם אוהבים את האמת? יש אנשים שחושבים: "דברי האל פשוטים אבל קשים ליישום בפועל. בית האל תמיד דורש מאנשים ליישם בפועל את האמת, אבל היישום בפועל הוא קשה ובעייתי לאנשים. אם אני חש אי-נוחות בלבי, איני מיישם את האמת בפועל. כל עוד הכנסייה אינה מרחיקה אותי או מסלקת אותי, אבחר להיות חופשי ולהרגיש בנוח ולעשות ככל העולה על רוחי". האם זהו אדם שבאמת מאמין באל? האם אדם זה אינו חסר אמונה? זוהי הגישה שחסרי אמונה מאמצים כשהם מבצעים את חובותיהם. זאת מכיוון שהם לא מקבלים את האמת, הם אוהבים חופש והפקרות ואוהבים להיות שטחיים. לא מועיל לגזום אותם, לא חשוב באיזו דרך עושים זאת. דברי השיתוף על האמת נופלים על אוזניים ערלות אצלם. אין מה לעשות מלבד להרחיקם ולסלקם. זאת מכיוון שהם לא מקבלים את האמת אלא סולדים ממנה במקום זאת, הם כופרים והאל לא יושיע אותם. אנשים שאוהבים את האמת – אפילו כשצביונם המושחת נחשף – הם יכולים לקבל גיזום, הם יכולים לחפש את האמת, להרהר על אודות עצמם ולהגיע לכדי ידיעה עצמית והם יכולים לדעת כיצד להתחרט. אלה הם האנשים שהאל רוצה להציל. כשמישהו אינו אוהב את האמת, קשה לו לקבל אותה. מהי הסכנה הגדולה ביותר שבחוסר היכולת הזאת לקבל את האמת? זוהי הבגידה באל. מי שאינם מקבלים את האמת נתונים בסבירות הגבוהה ביותר לבגוד באל וייתכן שהם יבגדו בו בכל זמן או מקום. הם יכולים לבגוד באל כשדבר-מה פעוט אינו מסתדר כפי שהם רוצים. הם יכולים לבגוד באל כיוון שאינם יכולים לקבל גיזום פעם אחת. סביר עוד יותר שהם יתלוננו ויבגדו באל לנוכח אסון. מי שאינם אוהבים את האמת או מקבלים אותה נתונים בסכנה הגדולה ביותר, לא משנה באיזה מצב. התשובה לשאלה האם מישהו יכול להיוושע תלויה במידה שבה הוא אוהב את האמת ואוהב דברים חיוביים ותלויה בתשובה לשאלה האם הוא יכול לקבל את האמת וליישם אותה בפועל. השתמש בדרישות של האמת כדי למדוד את שיעור קומתך האמיתי, להבחין בדברים בעצמך וכדי לדעת את האמת על שחיתותך ולהכיר מהו הטבע שלך למעשה. מבחינה אחת, הבחנה כזאת עוזרת לך להכיר את עצמך ולהיות מסוגל להגיע לכדי חרטה אמיתית. מבחינה אחרת, היא מאפשרת לך להכיר את האל ולהבין את כוונותיו. חוסר היכולת לקבל את האמת הוא התגשמות של מרד באל והתנגדות לו. הבנה ברורה של בעיה זאת תעזור לך לצעוד בנתיב הישועה. כשאדם אוהב ממש את האמת, יכול להיות לו לב ישר בעל שאיפה עצומה לאל ויכול להיות לו דחף ליישם בפועל את האמת ולהתמסר לאל. לאדם כזה יש כוח ממשי והוא יכול לשלם את המחיר, להקדיש את זמנו ומרצו, לוותר על תועלת אישית ולהרפות מכל הסתבכויות הבשר וכך לפנות את הדרך עבור יישום בפועל של דברי האל ושל האמת ועבור כניסה למציאות של דבר האל. אם כדי להיכנס למציאות של דבר האל אתה יכול להרפות מתפיסותיך, מהאינטרסים של בשרך וכן מהמוניטין, המעמד, הפרסום וההנאה של הבשר – אם אתה יכול להרפות מכל הדברים האלה והדומים להם, אזי תיכנס עוד ועוד למציאות-האמת. הקשיים והצרות שיש לך, לא משנה מהם, כבר לא יהוו בעיות – הם ייפתרו בקלות – ואתה תיכנס בקלות למציאות של דברי האל. ישנם שני תנאים הכרחיים בשביל להיכנס למציאות-האמת – לב ישר ולב בעל שאיפה עצומה לאלוהים. אם יש לך לב ישר אבל אתה תמיד מתנהג בפחדנות, אין לך שאיפה עצומה לאלוהים ואתה נרתע כשאתה נתקל בקשיים, אין די בכך. אם יש לך בלבך רק שאיפה עצומה לאלוהים ואתה קצת אימפולסיבי ויש לך רק את השאיפה הזאת אבל אין לך לב ישר לנוכח הדברים שקורים לך ואתה נרתע לאחור ובוחר באינטרסים שלך, אין די גם בכך. אתה צריך גם לב ישר וגם לב בעל שאיפה עצומה לאלוהים. רמת היושר של לבך ורמת שאיפתך העצומה לאלוהים קובעות את מידת העוצמה של הדחף שלך ליישם בפועל את האמת. אם אין לך לב ישר ובלבך אין שאיפה עצומה לאלוהים, לא תוכל להבין את דברי האל ולא יהיה לך דחף ליישם בפועל את האמת. כך לא תוכל להיכנס למציאות-האמת ותתקשה לזכות בישועה.

אנשים רבים אינם יודעים בבירור מה המשמעות של להיוושע. יש אנשים שסבורים שאם הם מאמינים באל זה זמן רב, אזי סביר שייוושעו. יש אנשים שחושבים שאם הם מבינים הרבה דוקטרינות רוחניות, אזי סביר שהם ייוושעו' או חושבים שמנהיגים ועובדים ייוושעו בוודאות. כל אלה הם תפיסות ודמיונות אנושיים. הדבר המרכזי הוא שאנשים מוכרחים להבין מה המשמעות של להיוושע. להיוושע פירושו בראש ובראשונה להשתחרר מחטא, להשתחרר מהשפעתו של השטן ולפנות ולהתמסר לאל באמת ובתמים. מה צריך להיות ברשותך על מנת שתשתחרר מחטא ומהשפעתו של השטן? האמת. אם אנשים מקווים להשיג את האמת, הם מוכרחים להצטייד ברבים מדברי האל, הם מוכרחים להיות מסוגלים לחוות וליישם אותם בפועל כך שיוכלו להבין את האמת ולהיכנס למציאות. רק אז יוכלו להיוושע. ליכולתו של אדם להיוושע אין קשר למשך האמונה שלו באל, לכמות הידע שברשותו, לשאלה האם יש לו או אין לו כישרונות או יתרונות או כמה הוא סבל. הדבר היחיד שיש לו קשר ישיר לישועה הוא התשובה לשאלה האם האדם יכול או לא יכול להשיג את האמת. אז כמה אמיתות הבנת עד היום באמת ובתמים? וכמה מדברי האל הפכו לחיים שלך? מבין כל דרישות האל, לאילו מהן הצלחת להיכנס? במשך השנים שבהן האמנת באל, עד כמה נכנסת למציאות של דברי האל? אם אינך יודע או אם לא הצלחת להיכנס למציאות של דבר כלשהו מדברי האל אזי, בכנות, אין לך שום תקווה להיוושע. אין שום אפשרות להושיע אותך. אין זה משנה אם יש לך ידע ברמה גבוהה או אם האמנת באל זמן רב, יש לך הופעה חיצונית טובה, אתה יכול לדבר היטב והיית מנהיג או עובד במשך שנים רבות. אם לא תחתור אל האמת ולא תחווה או תיישם בפועל את דברי האל ולא תהיה לך עדות חווייתית ממשית, אז לא תהיה לך תקווה להיוושע. לא אכפת לי איך אתה נראה, כמה ידע מדעי יש לך, כמה סבלת או מה גודל המחיר ששילמת. אומר לך זאת: אם לא תקבל את האמת ולעולם לא תיכנס למציאות של דברי האל, לא תהיה לך אפשרות להיוושע. הדבר הזה הוא ודאי. אם תאמר לי עד כמה נכנסת למציאות של דברי האל אז אומר לך כמה תקווה יש לך להיוושע. כעת, משסיפרתי לכם על אמות המידה שמשמשות למדוד זאת, אתם אמורים להיות מסוגלים למדוד את הדבר בעצמכם. איזו עובדה אומרים לכם הדברים הללו? האל השתמש בדברים לבריאת העולם, הוא השתמש בדברים כדי לממש עובדות מכל הסוגים, כדי לממש את כל העובדות שהאל רצה לממש, והאל השתמש בדברים כדי לבצע שני שלבים של עבודתו. האל מבצע את השלב השלישי של עבודתו כיום, ובשלב הזה של העבודה האל כבר אמר יותר דברים מאשר בכל שלב אחר. זהו הזמן שבו האל כבר דיבר במסגרת עבודתו יותר מאשר לכל אורך תולדות המין האנושי. זה שהאל יכול להשתמש בדברים כדי לברוא את העולם, לממש את כל העובדות, כדי להביא את כל העובדות מן האין אל היש ומן היש אל האין – זוהי הסמכות של דברי האל, ובסופו של דבר האל גם ישתמש בדברים כדי לממש את עובדת ישועתו של המין האנושי. כיום כולכם יכולים לראות את העובדה הזאת: באחרית הימים האל לא עשה שום עבודה שאינה קשורה לדבריו ומאז ועד היום הוא דיבר והשתמש בדברים כדי להדריך את האדם. מובן שבזמן דיבורו, האל השתמש בדברים גם כדי לשמר את יחסיו עם מי שנוהים אחריו וכדי להדריך אותם, והדברים הללו הם בעלי חשיבות עליונה למי שרוצים להיוושע או למי שהאל רוצה להושיעו והאל ישתמש בדברים אלה כדי לממש את העובדה של ישועת המין האנושי. אין ספק שהדברים הם בעלי חשיבות עליונה לגבי כל מי שרוצה להיוושע, בין מבחינת תוכנם ובין מבחינת מספרם ולא חשוב איזה מין דברים אלה ולא חשוב איזה חלק מדברי האל הם מהווים. האל משתמש בדברים אלה כדי להשיג את ההשפעה הסופית של תכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו. לגבי האנושות – בין שמדובר באנושות של היום ובין שמדובר באנושות של העתיד – יש להם חשיבות עליונה. זוהי הגישה של האל ואלו הן מטרתם ומשמעותם של דבריו. אז מה על האנושות לעשות? על האנושות לשתף פעולה עם דברי האל ועבודתו ולא להתעלם מהם. אבל אין זו הדרך שבה אנשים מסוימים מאמינים באל: לא משנה מה האל אומר, נראה שלדבריו אין קשר עם אנשים אלה. הם עדיין חותרים אל מה שהם רוצים, עושים את מה שהם רוצים ואינם מחפשים את האמת על בסיס דברי האל. הדבר הזה אינו נקרא לחוות את עבודת האל. יש אנשים אחרים שאינם שמים לב כלל לדברי האל, לא חשוב מה הוא אומר, אך בלבם הם משוכנעים בדבר אחד בלבד: "אעשה כל מה שהאל מבקש – אם יאמר לי ללכת מערבה, אלך מערבה; אם יאמר לי ללכת מזרחה, אלך מזרחה, אם יאמר לי למות, אניח לו לראות אותי מת". אבל יש רק דבר אחד: הם לא מפנימים את דברי האל. הם חושבים לעצמם: "דברי האל רבים כל כך, הם צריכים להיות ישירים יותר ועליהם לומר לי בדיוק מה עליי לעשות. אני יכול להתמסר לאל בלבי". אנשים כאלה בסופו של דבר נשארים חסרי יכולת להבין את האמת והם גם לא יכולים לדבר על חוויותיהם ועל הידע שלהם ואין זה משנה כמה דברים האל אומר. הם כמו הדיוט חסר הבנה רוחנית. אתם חושבים שהאל אוהב אנשים כאלה? האל רוצה להיות רחום כלפי אנשים אלה? (לא). בהחלט לא. האל אינו אוהב אנשים כאלה. האל אומר, "אמרתי אינספור דברים. איך זה שלא ראית אותם ולא שמעת אותם כמו עיוור וחירש? מה בדיוק אתה חושב בלבך? אני רואה אותך כלא יותר מאדם בעל אובססיה לרדיפה אחר ברכות ואחר היעד היפה – אתה רודף אחרי אותן מטרות כמו פאולוס. אם אינך רוצה להאזין לדבריי, אם אינך רוצה ללכת בדרכי, אז למה אתה מאמין באל? אתה לא רודף אחרי הישועה, אתה רודף אחרי יעד יפה ואחרי הרצון לברכות. ומכיוון שזה מה שאתה זומם, מה שמתאים לך יותר מכל הוא להיות עובד". למעשה, גם להיות עובד נאמן הוא התגשמות אחת של התמסרות לאל, אך זהו הסטנדרט המינימלי. להישאר כעובד נאמן זה הרבה יותר טוב מאשר להיזרק לאבדון ולהשמדה ככופר. בית האל צריך עובדים במיוחד והיכולת לעבוד למען האל נחשבת לברכה אף היא. הדבר הזה טוב בהרבה – טוב לאין שיעור – מאשר להיות משרת של מלכי השדים. עם זאת, העבודה למען האל אינה משביעה את רצונו במלואו, כיוון שעבודת המשפט של האל נעשית כדי להושיע אנשים, לטהרם ולהביאם לידי שלמות. אם מספיק לאנשים רק לעבוד למען האל, אין זו המטרה שהאל רוצה להשיג באמצעות עבודה של אנשים, וגם אין זו התוצאה שהוא רוצה לראות. אך אנשים בוערים מתשוקה והם שוטים ועיוורים: הם מכושפים, מאוכלים על ידי רווח פעוט כלשהו והם מתייחסים בביטול לדברי החיים יקרי הערך שהאל אמר. הם לא יכולים אפילו להתייחס אליהם ברצינות, קל וחומר להעריכם כדבר יקר. לא לקרוא את דברי האל או להעריך את האמת כדבר יקר: האם ההתנהגות הזאת פיקחית או טיפשית? האם אנשים יכולים להשיג ישועה בדרך הזאת? אנשים צריכים להבין את כל זה. תהיה להם תקווה לישועה אם ישימו בצד את תפיסותיהם ואת הדמיונות שלהם ויתרכזו בחתירה אל האמת.

יש אנשים ששואלים: "דברי האל דורשים מהאדם לאמץ עמדה של יציר בריאה ולבצע את חובתו כיציר בריאה. איננו נדרשים להיות סופרמנים או אנשים גדולים אבל אני תמיד מרגיש שאיפות ותשוקות כגון אלו. לא מספיק לי להיות איש רגיל. מה אני צריך לעשות אפוא?" הבעיה הזאת פשוטה מאוד. למה אתה לא מוכן להיות איש רגיל? אם תתעמק תחילה ותגיע עד לשורש השאלה הזאת, הבעיה שלך תיפתר בקלות. האל דורש שהאדם יהיה ישר. זהו הדבר המשמעותי ביותר. אם תבין את את האמת של מה זה להיות אדם ישר, אתה תדע שלהיות אדם ישר משמעו להיות אדם בעל אנושיות רגילה, אדם אמיתי. מהם הסימנים החיצוניים של אדם ישר? להיות אדם ישר זה להיות אדם רגיל. מהם האינסטינקטים, המחשבות וההיגיון הטבעיים של אדם רגיל? איך מופיעים המילים והמעשים של אנשים רגילים? אדם רגיל יכול לדבר מהלב. הוא יגיד את אשר בלבו ללא שום שקר או ערמומיות. אם הוא יכול להבין עניין שהוא נתקל בו, הוא יפעל בהתאם למצפונו ולהגיונו. אם אינו יכול להבין את הדבר לאשורו, הוא יטעה וייכשל ויהיו לו דעות, תפיסות ודמיונות אישיים מוטעים והאשליות שמול עיניו יעוורו אותו. אלה הם הסימנים החיצוניים של אנושיות רגילה. האם הסימנים החיצוניים של האנושיות הרגילה מספקים את הדרישות של האל? לא. אנשים אינם יכולים לספק את דרישות האל אם אין להם את האמת. הסימנים החיצוניים הללו של האנושיות הרגילה הם תכונות של אדם רגיל ומושחת. אלה הדברים שהאדם נולד איתם, שהם שלו מלידה. אתה מוכרח לאפשר לעצמך להראות את ההתגלויות ואת הסימנים החיצוניים הללו. בזמן שאתה מאפשר לעצמך להראות את את ההתגלויות ואת הסימנים החיצוניים הללו, מחובתך להבין שאלה הם האינסטינקטים, האיכות והטבע שעימם האדם נולד. מה עליך לעשות ברגע שתבין זאת? עליך להתייחס לכך נכון. אבל איך מיישמים בפועל את היחס הנכון הזה? עושים זאת על ידי שקוראים עוד מדברי האל וממשיכים להצטייד באמת ומביאים לפני האל לעתים קרובות יותר את הדברים שלא מבינים, דברים שיש לך תפיסות לגביהם ודברים שייתכן כי אתה טועה בשיפוט לגביהם כדי להרהר עליהם ולחפש את האמת כדי לפתור את כל בעיותיך. אם אתה חווה כך זמן מה, אין זה משנה אם אתה נכשל ומועד פעמים אחדות. הדבר החשוב ביותר הוא שתוכל לראות בבירור את העניינים הללו בדברי האל ולדעת כיצד ליישם בפועל בהתאם לעקרונות ולכוונות האל. הדבר מראה שלמדת לקח. אם לאחר שתעבור כמה שנים של כישלונות ומעידות תוכל להבין לאשורה את תמציתו של האדם המושחת, לראות עד לשורש האפילה והרוע בעולם ולהבחין בין הסוגים המגוונים של אנשים, מאורעות ודברים, אזי תוכל לפעול בהתאם לעקרונות-האמת. מכיוון שאינך סופרמן ואינך אדם גדול, אינך יכול להבין את כל הדברים לאשורם. אתה לא יכול להבין לאשורם כהרף עין את העולם, את האנושות ואת כל הדברים שמתרחשים סביבך. אתה איש רגיל. אתה מוכרח לעבור כישלונות רבים, תקופות רבות של מבוכה, טעויות שיפוט רבות וסטיות רבות. הדבר הזה יכול לחשוף במלואם את צביונך המושחת, את חולשותיך ואת ליקוייך, את בורותך ואת טיפשותך והוא מאפשר לך לבחון מחדש את עצמך ולהכיר את עצמך ולהחזיק בידע על כל-יכולתו של האל, על חכמתו המלאה ועל צביונו. האל יזכה אותך בדברים חיוביים ואתה תגיע לכדי הבנה של האמת ותיכנס למציאות. בחוויה שלך יהיו דברים רבים שלא יתנהלו כמו שתרצה ושתחוש לגביהם חוסר אונים. במקרים אלה, עליך לחפש ולהמתין; אתה מוכרח שהאל יזכה אותך במענה לכל עניין ועניין ולהבין מדבריו את התמצית הבסיסית של כל עניין ועניין ואת התמצית של כל סוג וסוג של אדם. כך מתנהג אדם רגיל ונורמלי. אתה מוכרח ללמוד לומר: "איני יכול", "זה מעבר לכוחותיי", "איני יכול להבין את זה לאשורו", "לא חוויתי את זה", "איני יודע דבר", "למה אני חלש כל כך? למה אני חסר ערך?" "האיכות שלי ירודה כל כך", "אני קהה חושים וקשה תפיסה", "אני בור כל כך שיידרשו לי כמה ימים לפני שאוכל להבין את הדבר הזה ולטפל בו", "אני צריך לדבר על זה עם מישהו". אתה מוכרח ליישם בפועל בדרך הזאת. זהו סימן חיצוני לכך שאתה מודה שאתה איש רגיל ושיש לך רצון להיות איש רגיל. מי שרואים את עצמם כאנשים הגדולים והחזקים, שחושבים שהם לא אנשים רגילים אלא אנשים נעלים, על-אנושיים – אנשים כאלה לעולם לא אומרים "אני לא יכול", "זה מעבר לכוחותיי", "איני יכול להבין את זה לאשורו", "איני יודע, אני צריך ללמוד, אני מוכרח לבדוק את זה בספרים, אני מוכרח למצוא אנשים לשתף איתם, אני מוכרח לחפש אצל העליון". הם לעולם לא אומרים מילים כאלו. אדם כזה, במיוחד לאחר שהוא זוכה במעמד, אינו רוצה שאנשים יחשבו שהוא איש רגיל ושגם לו יש דברים שהוא לא יכול לעשות או להבין לאשורם, כמו לאנשים הרגילים. במקום זאת, הוא תמיד רוצה שאנשים יטעו לחשוב שהוא סופרמן. משום כך, כשדברים קורים לו הוא לא צריך להעלות דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ולמסור לו את לבו הישר. הוא לא צריך לחפש. הוא קולט, לומד ומבין לאשורם תוך דקות את כל הדברים שקורים לו. אין בו שום שחיתות או חולשה. אין דבר שלא יוכל להבין לאשורו, אין דבר שהוא לא חווה. אפילו אם יימצא דבר-מה שהוא לא חווה, הוא יבין אותו לאשורו תוך מבט אחד. הוא פשוט סופרמן מושלם. האם זוהי התגלות של האנושיות הרגילה? (לא). אם כן, האם הוא איש רגיל? בהחלט לא. אדם מסוג זה אינו מודה שהוא איש רגיל, שיש לו חולשות, פגמים וצביון מושחת. לכן, האם הוא יכול לבוא לפני האל בלב ישר לעתים קרובות יותר כדי לחפש ולהתפלל? בהחלט לא. הדבר מראה שאין לו את המצפון ואת ההיגיון המאפיינים את האנושיות הרגילה, והוא גם לא מממש בחייו את האנושיות הרגילה.

אימרו לי, באיזה אופן אתם יכולים להיות אנשים שהם רגילים ונורמליים? איך תוכלו, כפי שהאל אומר, לתפוס את המקום הראוי ליצירי בריאה – איך תוכלו לא לנסות להיות סופרמן או דמות דגולה? איך עליכם ליישם בפועל הוויה של אנשים רגילים ונורמליים? איך אפשר לעשות את זה? מי יענה? (ראשית עלינו להודות בכך שאנחנו אנשים רגילים, אנשים כמונו אפשר למצוא בכל מקום. יש דברים רבים שאיננו מבינים, איננו תופסים ואיננו יכולים להבינם לאשורם. אנחנו מוכרחים להודות שאנחנו מושחתים ופגומים. אחר כך, אנחנו מוכרחים שיהיה לנו לב ישר ומוכרחים לבוא לפני האל לעתים קרובות כדי לחפש). ראשית, אל תתן לעצמך תואר ותכבול את עצמך אליו באמירות כגון "אני המנהיג, אני ראש הצוות, אני המפקח, איש אינו מכיר את העסק הזה טוב ממני, איש אינו מבין את המיומנויות יותר ממני". אל תיתפס בתואר שנתת לעצמך. ברגע שתעשה זאת, התואר יכבול את ידיך ואת רגליך ומה שתאמר ותעשה יושפע מכך. החשיבה והשיפוט הרגילים שלך יושפעו אף הם. אתה מוכרח להשתחרר מאילוצי מעמדך. ראשית, הורד את עצמך מהתואר הרשמי ומהמשרה הרשמית האלו ועמוד במקומו של אדם רגיל. אם תעשה זאת, צורת החשיבה שלך תיעשה רגילה במידת מה. אתה מוכרח גם להודות ולומר: "אני לא יודע איך לעשות את זה ואני לא מבין גם את זה – אהיה מוכרח לעשות חקירה ולימוד", או "מעולם לא חוויתי את זה, איני יודע מה לעשות". כשתהיה מסוגל לומר את מה שאתה חושב באמת ולדבר בכנות, יהיה לך היגיון רגיל. אנשים אחרים יכירו את פרצופך האמיתי וכך תהיה להם השקפה רגילה עליך ולא תצטרך להעמיד פנים וגם לא יהיה עליך לחץ גדול וכך תוכל לתקשר עם אנשים באופן רגיל. חיים כאלה הם חופשיים וקלים; כל מי שהחיים מתישים אותו גרם זאת לעצמו. אל תעמידו פנים או תתחזו. ראשית היו פתוחים לגבי מה שאתם חושבים בלבכם ולגבי מחשבותיכם האמיתיות כך שכולם יהיו מודעים להם ויבינו אותם. עקב כך יסולקו הדאגות, המחסומים והחשדות בינך לבין הזולת. יש גם דבר אחר שכובל אותך. אתה תמיד מחשיב את עצמך בתור ראש הצוות, מנהיג, עובד או אדם בעל תפקיד, סטטוס ומעמד: אם תאמר שאינך מבין דבר-מה או אינך יכול לעשות דבר-מה, האם זה לא יפחית ממעמדך? כשתשים בצד את השלשלאות שבלבך, כשתפסיק לחשוב על עצמך בתור מנהיג או עובד וכשתפסיק לחשוב שאתה טוב יותר מאנשים אחרים ותרגיש שאתה אדם רגיל, אותו הדבר כמו כל האחרים, ושיש תחומים מסוימים שבהם אתה פחות טוב מאחרים – כשאתה משתף עם אחרים על האמת ועל עניינים הקשורים בעבודה בגישה זאת, ההשפעה שונה כפי שגם האווירה שונה. אם תמיד יש חששות בלבך ואתה מרגיש לחוץ וכבול ואם אתה רוצה להיפטר מהדברים האלה אך אינך יכול, אז עליך להתפלל לאל ברצינות, להרהר על עצמך, לראות את חסרונותיך ולשאוף לאמת. אם תוכל ליישם את האמת בפועל, אתה תקבל תוצאות. אל תדבר ואל תפעל מתוך עמדה מסוימת או תוך שימוש בתואר מסוים, לא משנה מה אתה עושה. ראשית, שים את כל זה בצד ושים את עצמך במקומו של אדם רגיל. כשמישהו יאמר "אתה לא המנהיג? אתה לא ראש הצוות? אתה אמור להבין את זה". השב לו: "איפה כתוב בדבר האל שאם אתה מנהיג או ראש צוות אתה יכול להבין הכול? אני לא מבין את זה. אל תשתמש בעיניך כדי לשפוט אותי. אתה דורש יותר מדי. נכון שאני מנהיג, אבל אני מבין את האמת בשטחיות רבה מדי עדיין ואני לא יודע מה להחליט כי לא חוויתי את הדבר הזה ואני עדיין לא יכול להבין אותו לאשורו. אני צריך להתפלל ולחפש. האל אמר: אל תדאגו בציפייה לפתרונות לדברים שאינכם מבינים. אתם תמיד רוצים שאבין ואחליט ברגע זה. מה אם אחליט לא נכון? מי יהיה אחראי על זה? אתה יכול לקבל אחריות? אתה רוצה שאטעה? כשאתה עושה את זה, אתה אחראי עליי? אנחנו צריכים לעבוד יחד, להתפלל ולחפש יחד ולטפל בעניין הזה היטב". אתה יכול לעשות את זה? האם זה קל? אם אתה יכול לדבר לאחרים מכל הלב אז אתה יכול לומר: "למעשה, גם שיעור הקומה שלי נמוך מאוד. אם לא אחפש ואתפלל אני עלול לטעות בכל זמן שהוא. לפעמים אני לא יכול להימנע מטעויות. כמה חשבתם ששיעור הקומה שלי גבוה? הערכתם אותי יתר על המידה". כשהאדם האחר ישמע את דבריך הוא ירגיש בלבו שאתה אדם ישר מאוד שיכול לדבר מהלב. ואז הוא לא יבקש ממך יותר מדי אלא יעבוד איתך במקום זאת. אם תיישם את זה בפועל אתה תפעל בהיגיון רב יותר, לא יהיו עליך מגבלות ואילוצים הקשורים בתהילה, ברווח אישי ובסטטוס ולבך ישוחרר. תוכל לדבר ולפעול בלב פתוח ותוכל לשתף פעולה בתיאום עם הזולת ולהתייחס נכון לאחים ולאחיות. בזמן הזה מצבך יהפוך לרגיל יותר ויותר והפעולות שלך יהיו הגיוניות יותר ויותר. כולם יוכלו לראות זאת ולומר: "המנהיג הזה השתנה באמת. באמת יש לו מצפון והיגיון והוא מימש בחיים את האנושיות הרגילה. עם אדם כזה כמנהיגנו, גם אנחנו זוכים ביתרונות רבים!" בזמן זה, כששוב תעבוד – בין שמדובר בחיפוש ותפילה ובין שמדובר בשיתוף עם אחרים – מה שתעשה יהיה נכון וראוי ולא יהיו לך שום חששות. בכל מעשיך, אתה תתנהל בסולידיות וביציבות. לא תדאג בציפייה לפתרונות אלא תיתן לדברים להתרחש. לא חשוב מה יתרחש, אתה תוכל להביאו לפני האל ולתת לו את לבך הישר. זהו עיקרון שאתה יכול ליישם בפועל בכל הדברים. כולם אנשים רגילים, בין שהם מנהיגים ועובדים ובין שהם אחים ואחיות. עליהם ליישם בפועל את העיקרון הזה. לכולם יש חלק ביישום בפועל של דבר האל ואחריות על כך. ייתכן שאתה מנהיג, עובד, ראש צוות, מנהל או אדם שאנשי הקבוצה האחרים מעריכים מאוד. לא חשוב מי אתה, אתה צריך ללמוד ליישם בפועל בדרך הזאת. הסר את ההילה ואת התואר שאתה חובש על ראשך, הסר את הכתרים שבהם הכתירו אותך אחרים. ואז תגלה שקל להפוך לאיש רגיל ואתה תפעל, בקלות, על סמך המצפון וההיגיון. אחרי זה, כמובן, לא מספיק להודות פשוט שאינך מבין ואינך יודע. אין זה הפתרון האולטימטיבי שפותר את הבעיה. מהו הפתרון האולטימטיבי? להביא עניינים וקשיים לפני האל לתפילה ולחיפוש. לא מספיק שאדם אחד יתפלל לבד. במקום זאת אתה מוכרח להתפלל עם כולם יחד בעניין זה ולקבל אחריות ומחויבות. זוהי דרך נפלאה לעשות דברים! אתה תימנע מלבחור בנתיב של לנסות להיות דמות דגולה, סופרמן. אם תוכל לעשות זאת אתה תתפוס – בלי להיות מודע לכך – את המקום הראוי ליציר בריאה, ותשחרר את עצמך ממגבלות השאיפה והרצון להיות סופרמן ודמות דגולה.

לעמוד במקום הראוי ליציר בריאה ולהיות אדם רגיל: האם זה קל? (זה לא קל). איפה הקושי? זהו הקושי: אנשים תמיד מרגישים שמעל ראשם יש הילות ותארים רבים. הם גם נותנים לעצמם את הזהות ואת המעמד של דמויות דגולות וסופרמנים ועוסקים בכל מיני העמדות פנים, מנהגים שקריים והצגות כלפי חוץ. אם לא תרפה מהדברים האלה והם תמיד ישלטו בדבריך ובמעשיך ויגבילו אותם, אזי תתקשה להיכנס למציאות של דבר האל. תתקשה להפסיק לדאוג בציפייה לפתרונות לדברים שאינך מבין, להעלות דברים כאלה בפני אלוהים לעתים תכופות יותר ולמסור לו את לבך הישר. לא תוכל לעשות זאת. דווקא כיוון שהמעמד שלך, התארים שלך, זהותך וכיוצא בזה הם שקריים ואינם אמת, כיוון שהם יוצאים נגד דברי האל וסותרים אותם, הדברים האלה כובלים אותך כך שלא תוכל לבוא לפני האל. מה הדברים האלה מביאים לך? הם משפרים את ביצועיך בהתחפשות, בהעמדת פני מבין, חכם, דמות דגולה, ידוען, בעל יכולות, חכם ואפילו יודע-כול, מסוגל לכול וכול-יכול. כל זה כדי שאנשים אחרים יבואו לסגוד לך ולהעריץ אותך. הם באים אליך עם כל הבעיות שלהם, מסתמכים עליך ונושאים את פניהם אליך. במצב כזה, אתה כאילו שם את עצמך על האש כדי להיצלות. אמור לי, נעים להיצלות על האש? (לא). אינך מבין אבל אינך מעז לומר שאינך מבין. אינך מבין דברים לאשורם אבל אינך מעז לומר זאת. ברור שטעית, אך אינך מעז להודות בכך. לבך מתייסר אבל אינך מעז לומר: "הפעם זה באמת באשמתי, יש לי חוב לאל ולאחיי ולאחיותיי. גרמתי להפסד כה גדול לבית האל אבל אין לי אומץ לעמוד לפני כולם ולהודות בכך". למה אינך מעז לדבר? אתה מאמין: "אני צריך להצדיק את המוניטין ואת ההילה שאחיי ואחיותיי נתנו לי, איני יכול לבגוד בהערכה ובאמון שהם רוחשים לי, קל וחומר שאיני יכול להכזיב את הציפיות הלהוטות שיש להם ממני כבר שנים רבות כל כך. לכן אני מוכרח להמשיך להעמיד פנים". למה דומה תחפושת כזאת? הצלחת להפוך את עצמך לדמות דגולה ולסופרמן. האחים והאחיות רוצים לבוא אליך כדי לשאול, להתייעץ ואפילו להתחנן לעצה לגבי הבעיות שלפניהם. נראה שהם אפילו לא יכולים לחיות בלעדיך. אבל האם לבך אינו מתייסר? ברור שיש אנשים שאינם חשים בייסורים אלה. משיח שקר אינו חש בייסורים אלה. במקום להתייסר הוא מתענג על זה וחושב שמעמדו הוא מעל לכל דבר אחר. לעומת זאת, אדם ממוצע, רגיל, מתייסר כשהוא נצלה על האש. הוא מרגיש שהוא שום דבר, בדיוק כמו אדם רגיל. הוא לא מאמין שהוא חזק יותר מהזולת. לא רק שהוא חושב שאינו יכול לבצע שום עבודה מעשית, אלא שהוא גם חושב שהוא יעכב את עבודת הכנסייה ואת אנשיו הנבחרים של האל כך שיהיה עליו לקבל על עצמו את האשמה ולהתפטר. הו אדם בעל היגיון. האם קל לפתור את הבעיה הזאת? לאנשים בעלי היגיון קל לפתור את הבעיה הזאת, אך היא קשה לפתרון עבור אנשים חסרי היגיון. אם ברגע שתשיג מעמד תיהנה ללא בושה מההטבות הנלוות לו והתוצאה תהיה שתיחשף ותסולק כי נכשלת בעשיית עבודה מעשית, אזי הבאת זאת על עצמך ואתה ראוי למה שאתה מקבל! לא מגיע לך אפילו קמצוץ של רחמים או חמלה. מדוע אני אומר זאת? מכיוון שאתה מתעקש לעמוד במקום גבוה. אתה שם את עצמך על האש כדי להיצלות. הפצע שלך נגרם מפגיעה עצמית. אם אינך רוצה לשבת על האש ולהיצלות, עליך לוותר על כל ההילות והתארים האלה ולספר לאחיך ולאחיותיך על המחשבות והמצבים האמיתיים שבלבך. כך, אחיך ואחיותיך יוכלו להתייחס אליך כראוי ולא תיאלץ להתחפש. עכשיו, לאחר שנפתחת ושפכת אור על מצבך האמיתי, האם לבך אינו מרגיש נינוח ורגוע יותר? למה לסחוב עול כבד כל כך על גבך? אם תספר לאחים ולאחיות על מצבך האמיתי, האם הם באמת יתנשאו עליך? האם הם באמת יינטשו אותך? בהחלט לא. להפך, האחים והאחיות יתנו לך אישור ויעריצו אותך על זה שאתה מעז לומר את אשר על לבך. הם יגידו שאתה אדם ישר. הדבר לא יעכב את עבודתך בכנסייה וגם לא יזיק לה אפילו במעט. אם האחים והאחיות יראו באמת שיש לך קשיים, הם יעזרו לך ויעבדו איתך מרצונם. מה אתם אומרים? האם זה לא צריך להיות כך? (כן). להתחפש תמיד כדי שאחרים יישאו פניהם אליך, זהו המעשה הטיפשי ביותר. הגישה הטובה ביותר היא להיות אדם רגיל בעל לב רגיל, להיות בעל יכולת להיפתח לאנשיו הנבחרים של האל בצורה טהורה ופשוטה ולשוחח מלב אל לב לעתים קרובות. לעולם אל תקבל את זה שאנשים נושאים אליך את פניהם, מעריצים אותך, מפריזים בתשבחות או מתחנפים אליך. את כל הדברים האלה יש לדחות. לדוגמה, יש אנשים שאולי יגידו: "אתה לא מרצה באוניברסיטה? מכיוון שיש לך ידע רב כל כך, מוכרחה להיות לך הבנה גדולה של האמת". אמור להם: "איזה מין מרצה באוניברסיטה אני? שום כמות של ידע אינה יכולה לתפוס את מקומה של האמת. הידע הזה גרם לי סבל רב. הוא חסר ערך לחלוטין. אל תחשבו שאני ברמה גבוהה, אני אדם רגיל". ברור שיש אנשים שמתקשים להרפות ממעמדם. הם לא רוצים להיות אנשים רגילים שכמותם אפשר למצוא בכל מקום ולא רוצים לעמוד במקומם הראוי, מקומו של יציר בריאה. הם לא רוצים לסבול כל כך אבל אינם יכולים להימנע מזאת. הם תמיד רואים את עצמם כאנשים נעלים ואינם יכולים לרדת לעם. זה בעייתי. הם אוהבים את זה שאנשים מסתובבים סביבם ומביטים בהם בהערצה. הם אוהבים את זה שאנשים באים אליהם עם כל בעיותיהם, מסתמכים עליהם, מקשיבים להם ונושאים את פניהם אליהם. הם אוהבים את זה שאנשים מאמינים שהם אנשים נעלים, מומחים בכל הדברים, יודעים הכול כך שאין דבר שאינם מבינים והם אפילו חושבים שזה יהיה כל כך טוב ונפלא אילו אנשים היו מסתכלים עליהם כעל מתגברים. המצב הזה הוא מעבר לכל תקנה. יש אנשים שמקבלים את המחמאות ואת הכתרים שאחרים קושרים להם ומשחקים את תפקיד הסופרמן והדמות הדגולה במשך זמן מה. אבל הם חשים אי נוחות וסובלים ייסורים. אבל מה עליהם לעשות? מי שרוצה להתחנף אליך בעצם שם אותך על האש בשביל להיצלות, ואתה צריך להתרחק ממנו. לחלופין, מצא את ההזדמנות לחשוף לפניו את האמת בעניין השחיתות שלך, דבר איתו על מצבך האמיתי וחשוף את פגמיך ואת כישלונותיך. כך הוא לא יסגוד לך או יישא אליך את פניו. האם זה קל? למעשה זה קל. ם אינך יכול לעשות זאת באמת, זוהי הוכחה שאתה גאוותן ויהיר יתר על המידה. אתה באמת מחשיב את עצמך כסופרמן, כדמות דגולה, ואתה בכלל לא שונא ומתעב את הצביון הזה בלבך. היות שהמצב הוא כזה אתה רק יכול לחכות למעידה שתבייש אותך בעיני אחרים. אם אתה אדם שבאמת יש לו היגיון, אתה תתעב את הצביון המושחת שתמיד רוצה לשחק את הסופרמן ואת הדמות הדגולה ותיגעל ממנו. אתה מוכרח לחוש כך, לכל הפחות. רק אז תוכל לשנוא את עצמך ולמרוד בבשר. איך עליך ליישם בפועל את הנושא של להיות אדם רגיל ונורמלי? ראשית עליך להתכחש ולהרפות מהדברים שאתה מחזיק בהם ושאתה חושב שהם כה טובים ויקרים, כמו גם מהמילים השטחיות והיפות שבהן אנשים אחרים משתמשים כדי להעריץ ולשבח אותך. אם ברור לך בלבך איזה מין אדם אתה, מהי תמציתך, מהם פגמיך ואיזו שחיתות אתה חושף, עליך לשתף על כך בפתיחות עם אנשים אחרים כך שיוכלו לראות מהו מצבך האמיתי ומהן מחשבותיך ודעותיך כך שהם ידעו מה אתה יודע על דברים כאלה. לא חשוב מה תעשה, אל תעמיד פנים או תתחזה, אל תסתיר מהזולת את שחיתותך ואת פגמיך על מנת שאיש לא ידע עליהם. התנהגות שקרית מסוג זה היא מכשול בלבך והיא גם צביון מושחת שיכול למנוע מאנשים להתחרט ולהשתנות. אתה מוכרח להתפלל לאל ולקחת את דברי השקר – כגון השבחים שאחרים חולקים לך, התהילה שהם מרעיפים עליך והכתרים שהם קושרים לך – כדי להרהר בהם ולנתח אותם. אתה מוכרח לראות את הנזק שדברים אלה עושים לך. בכך שתעשה זאת אתה תדע את עצמך ואת מידותיך וכבר לא תראה את עצמך כסופרמן או כדמות דגולה. ברגע שתהיה לך מודעות עצמית כזאת יהיה לך קל לקבל ולהכניס ללבך את האמת ואת דברי האל ובקשותיו מבני האדם ולקבל את ישועתך בידי הבורא, ויהיה לך קל להיות איש רגיל, ישר, אמין ויציב, ולבסס יחסים רגילים בינך, יציר הבריאה, לבין האל, הבורא. זהו הדבר שהאל מבקש מאנשים ושאנשים יכולים בהחלט להשיגו. האל מתיר רק לאנשים רגילים ונורמליים לבוא לפניו. הוא אינו מקבל את סגידתם של ידוענים, דמויות דגולות וסופרמנים מזויפים ושקריים. כשתרפה מכל ההילות הכוזבות הללו, כשתודה שאתה איש רגיל ונורמלי וכשתבוא לאל כדי לחפש את האמת ולהתפלל אליו, הלב שתמסור לו יהיה כן הרבה יותר ואתה תרגיש נינוח הרבה יותר. בזמן כזה אתה תרגיש שאתה זקוק לתמיכת האל ולעזרתו, ותוכל לבוא לפני האל לעתים קרובות יותר כדי לחפש אצלו ולהתפלל אליו. אמרו לי מה קל יותר להיות: דמות דגולה, סופרמן, או איש רגיל? (איש רגיל). בתיאוריה, קל להיות איש רגיל, אך קשה להיות דמות דגולה או סופרמן, הוויה שתמיד גורמת לייסורים. עם זאת, כשאנשים בוחרים בעצמם ומיישמים זאת בפועל, הם אינם יכולים להימנע מלרצות להיות סופרמנים או דמויות דגולות. הם אינם יכולים להימנע מכך. הדבר נקבע על ידי מהות הטבע שלהם. זוהי הסיבה לכך שישועת האל דרושה לאדם. כשמישהו ישאל אתכם בעתיד: "איך האדם יכול להפסיק לנסות להיות סופרמן ודמות דגולה?" האם תוכלו לענות לשאלה הזאת? כל שעליכם לעשות הוא ליישם בפועל את השיטה שתיארתי. תהיו אנשים רגילים, אל תתחפשו, התפללו לאל ולמדו להיפתח בפשטות ולדבר עם אחרים מהלב. יישום בפועל כזה יישא פרי באופן טבעי. אתה תלמד בהדרגה להיות איש רגיל, כבר לא תתעייף מהחיים וכבר לא תסבול מייסורים וממכאובים. כל האנשים הם אנשים רגילים. אין הבדל ביניהם מלבד בכישרונותיהם האישיים ובאיכותם. בלי ישועת האל והגנתו כולם היו עושים מעשים רעים וסובלים מהעונש. אם תוכל להודות שאתה אדם רגיל ולהסתלק מהדמיונות ומהאשליות הריקות שנמצאים בכל אדם ולשאוף להיות אדם ישר ולעשות מעשים ישרים, אם תוכל להתמסר לאל באופן מצפוני אז לא תהיה לך שום בעיה ואתה תממש צלם אנוש בחייך. זה פשוט עד כדי כך, אז למה אין נתיב? מה שאמרתי עכשיו הוא פשוט מאוד. למעשה, כך הם בדיוק פני הדברים. מי שאוהב את האמת יכול לקבל אותה לחלוטין וגם יאמר: "האל בעצם אינו דורש יותר מדי מהאדם. אפשר לעמוד בדרישותיו בעזרת מצפון והיגיון אנושיים. לא קשה לאדם לבצע את חובתו היטב. אם אדם פועל מהלב ויש לו הרצון והתשוקה ליישם זאת בפועל, אז קל להשיג את זה". אבל יש אנשים שאינם יכולים להשיג את זה. מי שתמיד יש להם שאיפות ורצונות ושתמיד רוצים להיות סופרמנים ודמויות דגולות אף שהם רוצים להיות אנשים רגילים – לאנשים אלה הדבר אינו קל. הם מרגישים תמיד שהם נעלים על אנשים אחרים וטובים מהם ולכן לבם ונפשם נתונים לחלוטין לרצון להיות סופרמן או דמות דגולה. לא רק שאינם מוכנים להיות אנשים רגילים ולהישאר במעמדם כיצירי בריאה, אלא הם גם נשבעים שלעולם לא יוותרו על חתירתם להיות סופרמנים ודמויות דגולות. המצב הזה הוא מעבר לתקנה.

יש אנשים שלא חשוב במה הם נתקלים, הם אינם מחפשים את האמת ומתפללים. הם פועלים רק על סמך משאלותיהם, כישרונותיהם ואיכותם. אפילו כשהם מתפללים לאל, הם נוהגים כלאחר יד בלבד וחושבים בלבם: "התשובה לשאלה האם האל יעניק לי או לא יעניק לי נאורות היא עסקו של האל. אני פשוט אפעל בדרך שאראה לנכון". הם מרגישים שהם יכולים לטפל בעניינים אלה בכוחות עצמם ושיש להם את מלוא היכולות לעשות את העבודה שהם עושים. לגביהם, התפילה לאל היא רק עניין שיש לעשותו כלאחר יד. למה דומים אנשים כאלה? האם הם יכולים להודות שהם אנשים רגילים ונורמליים? האם הם יכולים להיכנס למציאות של דבר האל? (כלל וכלל לא). האם אנשים כאלה חושבים שהם יכולים לעשות כל דבר? (כן). הם מאמינים שיוכלו להתמודד עם כל דבר אפילו אם לא יפעלו בהתאם לדברי האל ושיוכלו לבצע דברים בלי טרחה או קושי בלי לחפש את דברי האל. באיזה נתיב אנשים כאלה צועדים? האם זהו נתיב של לשאוף להיות סופרמנים ודמויות דגולות? (כן). הם מתייחסים בביטול לאנדרלמוסיה שהם יוצרים, גדולה ככל שתהיה, או למספר העבירות שהם מבצעים. כל עוד יעשו דברים רבים, יצברו הישגים מסוימים וירגישו תחושת עליונות, הם ירגישו בעלי תושייה ויכולות. הם מחשיבים את עצמם כאנשים שעבדו קשה והשיגו הרבה למען בית האל. אין להם צורך בדברי האל. אין להם צורך בעבודת האל. הם יכולים לעשות כל דבר בכוחות עצמם. אנשים כאלה לא יבואו לפני האל לעולם. הם מתפארים שאין דבר שאינם יכולים לעשות. הם לעולם לא מתפללים לאל או מחפשים את עקרונות-האמת כשהם נתקלים במשהו, קל וחומר שאינם משתפים עם אחיהם ואחיותיהם. הם גם לעולם לא מחפשים אצל העליון, שלא לדבר על לחפש את האמת בדברי האל. הם חושבים שבדברי האל אין רלוונטיות ואין הסבר מוחשי לדברים רבים ולכן טוב ויפה לגביהם לפתור את הדברים הללו בכוחות עצמם. הם שמו את האל בצד בלי לדעת זאת. הם בזים לזולת ורומסים אותו ברגל גסה בלי לדעת זאת. הדרך שהם צועדים בה היא הדרך להפוך לידוענים, לדמויות דגולות, לסופרמנים. בסוף, אדם מסוג זה אינו יכול לעמוד איתן. אילו היית מבקש מאדם כזה ללמוד להודות בכך שהוא אדם רגיל שיכול לעשות טעויות, לבצע עבירות ולהיכשל ושיש בו פגמים וליקויים רבים – האם אדם כזה היה יכול למלא את בקשתך? (לא). אילו היית אומר לו להסיר את ההילות ואת הכתרים, להרפות מההערכה הגבוהה שהאחים והאחיות רוחשים לו ולוותר על יוקרתו ועל מעמדו בכנסייה, האם הוא היה מסכים? (לא). האדם הזה היה אומר, "איך אני יכול לוותר כך על התהילה שבה זכיתי בעמל רב ועל הכתרים שלי ולהיות מרוצה? איני טיפש עד כדי כך!" הוא משתוקק לכך שאנשים יתייחסו אליו כסופרמן וכדמות דגולה. הוא לא רוצה שאנשים יראו את פגמיו ואת ליקוייו ויתייחסו אליו כאל אדם רגיל. הוא לא אוהב עוד יותר שאנשים חושפים את טעויותיו, את כישלונותיו ואת התנהלותו. האם אנשים כאלה יכולים לבוא לפני האל לעתים קרובות כדי להתפלל ולחפש את האמת? (לא.) אפילו כשהוא בא לפני האל כדי להתפלל, האם יש לו לב ישר? לא. כל דבריו ומעשיו הם למען הכתר שעל ראשו ולמען יוקרתו האישית. הוא עושה דברים כך שכולם יראו, אך אינו מוכן לקבל את הבחינה של האל ואינו יכול להביא לו לב ישר, שאין לו. הוא אינו יכול להבין בשום אופן את כוונות האל בדבריו ולפעול בהתאם לדרישות האל. לכן, אפילו אם אדם מסוג זה רוצה לחפש את האמת ולהיפטר מהרצון להיות ידוען או דמות דגולה, הוא אינו כן. הוא אינו יכול למרוד בבשר וגם אינו יכול ליישם בפועל את האמת. איזה מין אדם זה? הוא צורר משיח. ברגע שצוררי משיח זוכים במעמד, בהשפעה ובקצת יוקרה בקרב בני האדם, הם מקדישים את עצמם ליצירת מלכות עצמאית ויוצאים למסע בנתיב שאין ממנו חזרה. לא משנה כמה פעמים תעסיק אותם בשיתוף על האמת או תגזום אותם, הכול יהיה לשווא. בבית האל, שיתוף על האמת, שיחה על עדויות חווייתיות, שאיפה לאהוב את האל ולהעיד עליו ושיתוף על ההבנה הטהורה של האמת ועל עקרונותיה – כל הדברים החיוביים האלה יעילים רק לגבי מי שאוהב את האמת ושיש לו שאיפה עצומה לאלוהים. למי שאינו אוהב את האמת ורק רודף אחרי ברכות ולמי שאוהב לשחק את תפקיד הסופרמן והדמות הדגולה, הדברים הללו אינם מועילים כלל. אמיתות, דברים נכונים ודברים חיוביים – כולם מיועדים למי שאוהב את האמת, אוהב את דבר האל ולמי שיש לו שאיפה עצומה לאלוהים. אחרי שיקשיב לאמת, מי שאין לו התכונות הללו יאמר אף הוא שהאמת נכונה וטובה, אבל יהרהרבכך ויחשוב: "בשביל מי אני חי? אני חי בשביל יוקרה, מעמד, כתרים, הילות ופרסים מהאל. האם ללא הדברים האלה עדיין יהיה לי כבוד? מהי משמעות החיים שלי? האם האמונה באל אינה רק אמצעי לרדיפה אחרי פרסים וכתרים? עכשיו, מששילמתי מחיר כבד כל כך בלבי ובדמי ולאחר שחיכיתי זמן רב כל כך, הגיע העת סוף-סוף שהאל ייתן פרס לאנשים הטובים ועונש לאנשים הרעים. זה הזמן שבו עליי לקבל כתר ופרס. איך אוכל לוותר על זה בשביל מישהו אחר? להיות אדם רגיל ונורמלי כמו כל שאר האנשים הפשוטים, מה הטעם בחיים כאלה? איני טיפש עד כדי כך!" האם אדם כזה אינו מעבר לתקנה? (כן). אל תשאפו לשכנע אנשים כאלה. האמת אינה בשבילם ומה שהם רוצים בו אינו האמת. אדם מסוג זה מחפש רק ברכות וכתרים. רצונותיו ושאיפותיו חורגים מעבר לגבולות הדברים ההכרחיים לאנשים רגילים. יש אנשים שאינם יכולים לתאר לעצמם מדוע אדם מסוג זה נצמד למעמד ולסמכות ואינו מוכן להרפות. זוהי התמצית והטבע המולד של אדם מסוג זה. אינך יכול להבין זאת מכיוון שתמציתך שונה משלו וגם הוא אינו יכול להבין אותך. הוא אינו יודע מדוע אתה טיפש כל כך. אינך רוצה כתרים, הילות ויוקרה מן המוכן, ובמקומם אתה מעדיף להיות אדם רגיל. הוא סבור שאינך מתקבל על הדעת. אדם מסוג זה חושב: "אתה חותר אל האמת במצפוניות, אתה מיישם בפועל את מה שהאל אומר לך ומתמסר לכל מה שהאל מצווה עליך לעשות. איך אתה יכול להיות טיפש כל כך?" הוא חושב שלהיות אדם ישר וליישם בפועל את האמת זה טיפשי ושאדם כזה הוא בור וקשה הבנה. הוא מאמין שהוא פיקח כיוון שהוא חותר לרכוש ידע ולשחק תפקיד של אדם נעלה. הוא חושב שהוא מבין הכול ומסיק ש"חייו של אדם שאין לו מעמד, שאינו חובש כתר על ראשו ושאין לו ערך וסמכות לדבר בקרב בני אדם, חיים כאלה הם חיים חסרי ערך. אם האדם אינו חי למען התהילה, עליו לחיות למען הרווחים. אם אינו חי למען הרווחים, עליו לחיות למען התהילה". האין זה ההיגיון של השטן? הוא חי לפי ההיגיון של השטן ואין לו תקנה. הוא לעולם לא יוכל לקבל שום דבר מדברי אלוהים, שום דבר חיובי או שום עצה נכונה. אם אינו יכול לקבל זאת, מה יש לעשות? הדברים האלה שאנחנו אומרים, הם לא בשבילם. דברים אלה מופנים רק לאנשים בעלי אנושיות רגילה, רק לאנשים בעלי שאיפה עצומה לאלוהים. הם מיועדים רק לאנשים אלה. רק אנשים אלה יכולים להקשיב לדברי האל ולהרהר עליהם ברצינות, להשיג הבנה של האמת, לפעול בהתאם לעקרונות-האמת, לבצע את חובותיהם כפי שאל דורש, ליישם בפועל ולחוות את דברי האל בסביבות שהוא סידר ולהיכנס בהדרגה למציאות-האמת. אשר למי שיש בלבם בוז ועוינות כלפי דברים חיוביים וכלפי דבר האל, אי אפשר לשכנע אותם לחיות חיים חסרי ייחוד שאינם ראויים לציון, להיות כמו אנשים שאפשר למצוא בכל מקום, לבוא לפני האל במצפוניות ולחפש ולחכות בכל לבם לגבי עניינים שהם אינם מבינים. לא מספיק להם להיות אדם רגיל. לכן לאדם כזה אין אפשרות להיוושע. מלכות השמיים לא הוכנה למען אנשים אלה. אתם מבינים? (אנחנו מבינים). מי שיכול להיות יציר הבריאה הרגיל והנורמלי שעליו האל מדבר ולעמוד במקום הראוי ליציר בריאה, מי שמוכן להיות השוטה שאנשים מתנשאים עליו ויכול לקבל את כל דברי האל, לא חשוב מהם בדיוק, ולהתמסר להם, מי שבא לפני האל ומחפש לעתים קרובות ושיש לו לב ישר – אדם כזה יכול להפוך לאחד המתגברים שהאל מדבר עליהם. מי שיהפוך לאחד המתגברים שהאל מדבר עליהם יקבל לבסוף את מה שהאל הבטיח לבני האדם. זה ודאי.

כשהאל שוקל האם אדם כלשהו הוא טוב או רע, האם הוא חותר אל האמת והאם הוא יכול להשיג את ישועת האל, הוא מתחשב בהבנה של האדם את דברי האל ובגישתו כלפיהם. הוא מתחשב בשאלה האם האדם יכול ליישם בפועל את האמיתות שהוא מבין. הוא מתחשב בשאלה האם האדם יכול לקבל את האמת כשגוזמים אותו וכשהוא עובר ניסיונות. הוא מתחשב בשאלה האם האדם רוצה באל ומקבל אותו בלב ישר. האל אינו שופט את רמת ההשכלה של האדם, את איכותו, את מספר הכישרונות שלו, את המרחק שנסע או כמה עבודה הוא עשה. האל אינו מתחשב בדברים אלה וגם לא רוצה בהם. נניח שאתה תמיד רוצה לקחת את רצונותיך ואת שאיפותיך לאל ולהחליפם בתמורה לפרסים ולכתרים אבל מאז ומתמיד התייחסת בביטול לדברי האל והתעלמת מהם. אף שהאל אמר אינספור דברים, שום דבר מהם לא נשאר בלבך. התוכחות, האזהרות או התזכורות של האל או אפילו שיפוטיו, ייסורו או דברי ההוראה שלו – בלבך אין אפילו אחד מדברים אלה. אינך מאמץ אפילו מילה אחת שהאל אומר בתור סיסמה החקוקה בלבך. לבך אינו זוכר אפילו מילה אחת שהאל אמר ובה בעת אינך משלם שום מחיר כדי ליישם בפועל את דברי האל ולהיכנס אליהם. אם כל זה נכון אזי, מנקודת מבטו של האל, קצך ויעדך כבר נקבעו. אם בנוכחות האל, בנוכחות הבורא, אינך משתכנע להתפשר ולהיות אדם רגיל או איש מסוג האנשים שאפשר למצוא בכל מקום; אם בנוכחות הבורא אתה מעז להתחצף; אם אתה תמיד רוצה לשחק תפקיד של דמות דגולה, סופרמן, איש בלתי רגיל ואינך נשאר בעמדה שהאל נתן לך, אז מה אתה עדיין רוצה להשיג מהאל? האל ייתן לך את זה? אם אנשים רוצים להשיג את מה שהאל הבטיח לאדם, עליהם לנהות בדרכו של האל תחילה. זהו הכיוון הכללי. כדי לקבל את הכיוון הספציפי, עליהם להקשיב לדברי האל וליישמם בפועל. הנתיב הזה לעולם לא יוליך אותם בדרך לא נכונה. הקשב לדברי האל ויישם אותם בפועל, הפוך אותם למציאות חייך, לבסיס, לעקרונות, לכיוון וליעד של מה שאתה אומר, של אופן התנהלותך, של השקפת עולמך ושל אופן פעולתך. כלומר, אתה מוכרח לבסס על דבר האל את דבריך ואת שיפוטך. בכל פעם שאתה בוחר להיות עם אדם מסוג מסוים ולהתרחק מאדם מסוג אחר או לדחות אותו, אתה מוכרח להתבסס על דברי האל. אפילו אם תכעס ותקלל אנשים אחרים, לפעולותיך מוכרחים להיות עקרונות והקשר ועליהם להיות בהתאמה לאמת מיסודם. כך תממש בחייך את המציאות של דבר האל ותקבל מהאל אישור. השאיפה להיכנס למציאות-האמת היא תהליך של חתירה אל האמת והבאה לידי ביטוי של האנושיות הרגילה כדי להיות יציר בריאה מתאים. היא גם תהליך של השתחררות מהניסיון להיות סופרמן, דמות יוצאת מגדר הרגיל, ידוען או דמות דגולה. אם אתה רוצה להימלט מנתיב השאיפה להפוך לסופרמן, ידוען ודמות דגולה או להימלט משיטת חתירה מעין זו, עליך קודם כל לא לעמוד גבוה כל כך, עליך להצטנע ולהודות בכך שאתה אדם חסר חשיבות שאינו יכול לעשות דבר ללא הדרכתו של האל – פשוט אדם רגיל. עליך להודות שכאשר אתה נמצא בנפרד מהאל ומדבריו אתה שום דבר. אתה אדם שמוכן לקבל את ריבונות הבורא ותזמורו. ללא רוח החיים שהאל נתן לך – ללא כל מה שהאל נתן לך – אתה גופה חסרת ערך. ברור שבאותו הזמן שאתה מכיר בדברים הללו אתה מוכרח לבוא לפני האל ולקבל את כל דברי החיים שאמר. הדבר החשוב ביותר הוא שעליך להיכנס למציאות הדברים שהאל אמר, להפוך אותם לחייך, להפוך אותם ליסוד ולבסיס חייך וקיומך ולהפוך אותם למקור תמיכה בהישרדותך לאורך כל ימי חייך. זוהי כוונתו של האל ודרישתו הגבוהה ביותר מבני האדם.

היום, הנושא העיקרי של השיתוף שלנו היה כיצד להתייחס לדברי האל, כיצד לאכול ולשתות אותם, איך על אנשים להעריך את דברי האל כאילו היו אוצר יקר וכיצד עליהם ליישם בפועל את דברי האל כדי להיכנס למציאות-האמת ולהשיג ישועה. עסקנו בעיקר בשיתוף על החשיבות של דבר האל. דברים אלה הם בדיוק הדברים שחסרים לכם והדברים שעל האדם להחזיק בהם. אילולא הייתי משתף כך לא הייתם יכולים להבין דברים כאלה לאשורם. נראה שיש לכם ידע תת-הכרתי כלשהו אבל אינכם יכולים להסביר בבירור מה אתם יודעים. זה דומה לכתיבת מאמר כשהמתאר כבר ממופה אך עדיין אי אפשר לבסס את התוכן. זהו מצבכם בפועל. השיתוף של היום על הדברים האלה הוא תזכורת ואזהרה בשבילכם. דברי האל הם הדבר החשוב ביותר לכל אדם ואדם ואין שום תחליף לאמת. ברגע שתבינו את העניין הזה אמור להיות לכם נתיב ליישום בפועל. אתם מוכרחים לעשות יותר בשביל לאכול ולשתות את דברי האל וליישם אותם בפועל כדי להיכנס למציאות של דברי האל. מה עליך לעשות אם אתה מרגיש ששיעור קומתך נמוך מדי, חסרה לך יכולת הבנה ואינך יכול להבין את דברי האל לעומקם ולהחיל אותם על עצמך? התחל באכילה ובשתייה מהמים הרדודים. עליך לשנן את הדברים הפשוטים והקלים להבנה שתוכל ליישם בפועל בכוחות עצמך, הפוך אותם לעקרונות שאתה נוהג לפיהם ביישום בפועל ופעל בהתאם לדברי האל. אם האל אומר לך ללכת מזרחה, לך מזרחה. אם האל אומר לך ללכת מערבה, לך מערבה. אם האל אומר להתפלל יותר, התפלל יותר. עשה את מה שהאל אומר. עדיף שאנשים אחרים יחשבו שאתה טיפש מאשר שתהיה מה שהשטן היה מחשיב כאדם פיקח ונבון. רק מי שבוחרים ליישם בפועל את האמת כשמטרתם היחידה היא לזכות באישור מהאל, רק הם חכמים ונבונים באמת.

25 בספטמבר 2021