עבודתם של נותני השירות הייתה השלב הראשון בעבודת הכיבוש. כיום מתבצע השלב השני בעבודת הכיבוש. מדוע ההבאה לידי שלמות מוזכרת גם היא בעבודת הכיבוש? כדי להניח יסודות לעתיד. כיום מתבצע השלב הסופי בעבודת הכיבוש, ואחריו תבוא תקופה של התנסות בסבל גדול, שתציין את תחילתה הרשמית של הבאת האנושות לידי שלמות. העניין העיקרי כעת הוא כיבוש, אך זהו גם הזמן של השלב הראשון בתהליך ההבאה לידי שלמות. שלב ראשון זה כרוך בהבאה לידי שלמות של הידע והציות של בני האדם, שכמובן מניחה את היסודות לעבודת הכיבוש. על מנת שתהפוך למושלם, עליך להיות מסוגל לעמוד איתן בעיצומו של הסבל העתידי ולהקדיש את כל-כולך להפצת שלב העבודה הבא. זהו הפירוש של הבאה לידי שלמות, וזהו גם הזמן שבו בני האדם נופלים לגמרי בנחלתו של אלוהים. כיום אנו מדברים על כיבוש שלכם, והדבר זהה לדיבור על הבאה לידי שלמות. אבל העבודה שנעשית כיום היא היסודות להבאה לידי שלמות בעתיד. כדי להפוך למושלמים, על בני האדם לחוות מצוקה, וחוויית המצוקה הזו צריכה להתבסס על כיבוש שלהם. אם לבני האדם יחסרו את היסודות הנוכחיים – אם הם לא ייכבשו לגמרי – יקשה עליהם לעמוד איתן בשלב הבא של העבודה. הכיבוש שלהם לכשעצמו אינו המטרה הסופית. היא רק שלב אחד של עדות על אלוהים בפני השטן. הבאה לידי שלמות היא המטרה הסופית, ואם לא תהפוך למושלם תושלך כאבן שאין לה הופכין. רק כאשר תתמודד עם מצוקה בעתיד, יתגלה שיעור קומתך האמיתי. במילים אחרות, רק אז תתבהר מידת הטוהר של אהבתך לאל. בני האדם אומרים כיום כך: "עלינו להישמע לאלוהים בכל אשר יעשה. לפיכך אנו מוכנים להיות ניגוד שיכול להדגים את עוצמתו הרבה של אלוהים ואת טבעו. בין אם אלוהים מגלה נדיבות כלפינו או מקלל אותנו, או אם הוא שופט אותנו, אנו עדיין אסירי תודה לו." העובדה שאתה אומר זאת מעידה רק על כך שיש לך הבנה מועטה, אבל יכולתך ליישם הבנה זו במציאות תלויה בשאלה אם ידע זה אמיתי או לא. העובדה שלבני האדם יש כיום תובנות והבנה כאלו היא פרי עבודת הכיבוש. יכולתך להפוך למושלם תתבהר רק כאשר תתמודד עם מצוקה, ובעת כזו יתגלה אם אתה באמת אוהב את אלוהים בלבבך. אם אהבתך אכן טהורה, תאמר אז: "אנו ניגודים, אנו ברואים בידי האל." כאשר תפיץ את הבשורה לאומות הגויים תאמר, "אני רק נותן שירות. אלוהים אמר את כל הדברים הללו כדי להראות לנו את טבעו הצודק, תוך שימוש בטבענו המושחת. אלמלא אלוהים אמר דברים כאלו, לא היינו יכולים לראותו, לא היינו מבינים את חוכמתו ולא היינו זוכים בישועה כה גדולה ובברכות כה גדולות." די בכך שתהיה לך באמת ובתמים הבנה מתוך התנסות. עם זאת, רוב דבריך כיום משוללים הבנה ואינם אלא גיבוב של סיסמאות ריקות: "אנו ניגודים ונותני שירות; אנו רוצים להיכבש ולשאת עדות מהדהדת על אלוהים..." צעקות בלבד אינן מעידות על כך שאתה ניחן במציאות ואינן מוכיחות שאתה בעל שיעור קומה. חייב להיות לך ידע אמיתי, והידע שלך חייב לעמוד למבחן.

עליך לקרוא עוד מהאמירות האלה, שאלוהים ביטא בפרק הזמן הזה, ולבחון את פעולותיך לאורן: היותך באמת ובתמים ניגוד היא עובדה בלתי מעורערת! מהי מידת הידע שלך כיום? דעותיך, מחשבותיך, התנהגותך, דבריך ומעשיך – האין כל הביטויים האלו מסתכמים בהיותך ניגוד לצדקתו וקדושתו של האל? האין הביטויים שלך מעידים על טבעך המושחת, שדברי האל חושפים אותו? מחשבותיך ודעותיך, מניעיך והשחיתות המתגלה בך מראים את טבעו הצודק של אלוהים, כמו גם את קדושתו. גם אלוהים נולד בארץ המטונפת, אבל הוא נותר ללא רבב. הוא חי באותו עולם מטונף כמוך, אבל הוא ניחן בהיגיון וביכולת הבנה והוא מתעב את הטינופת. ייתכן שאינך מסוגל אפילו להבחין בטינופת כלשהי בדבריך ובמעשיך, אבל הוא מסוגל, והוא מורה עליה עבורך. אותם דברים ישנים שלך – חוסר התרבות, התובנה והתבונה שלך, ודרכי החיים הנחשלות שלך – נחשפות כעת לאור על-ידי ההתגלויות העכשוויות. רק הודות לבואו של אלוהים אל פני האדמה כדי לעבוד, בני האדם חוזים בקדושתו ובטבעו הצודק. הוא שופט ומייסר אותך וגורם לך לרכוש הבנה. לפעמים אופייך השטני בא לידי ביטוי, והוא מורה עליו עבורך. הוא מכיר את מהות האדם כאת כף ידו. אלוהים שוכן ביניכם, אוכל את אותו מזון כמוך וחי באותה סביבה – ועם זאת, הוא מבין יותר ממך. הוא יכול לחשוף אותך ולזהות את מהותה המושחתת של האנושות. יותר מכול הוא מתעב את פילוסופיות החיים ואת נוכלותו וערמומיותו של האדם. הוא בייחוד שונא את יחסי הבשר שבין בני האדם. גם אם אינו בקי בפילוסופיות החיים של האדם, הוא יכול לראות בבירור ולחשוף את הטבע המושחת שנגלה בבני האדם. בעבודתו, אלוהים מדבר ומלמד את האדם באמצעות הדברים האלו ומשתמש בהם כדי לשפוט את בני האדם ולבטא את טבעו הצודק והקדוש. כך הופכים בני האדם לניגודים לעבודתו של האל. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לחשוף במערומיהם את נטיות הטבע המושחתות בני האדם ואת כל פניו המכוערים של השטן. למרות שהוא לא מעניש אותך ורק משתמש בך כניגוד לצדקתו ולקדושתו, אתה חש בושה ואינך מוצא מקום להסתתר בו, כי אתה כה מטונף. הוא מדבר באמצעות הדברים שנחשפים באדם, ורק כאשר דברים אלו מתגלים, בני האדם נעשים מודעים לגודל קדושתו של האל. הוא אינו מעלים עין אפילו מהזוהמה הקטנה ביותר בבני האדם, אפילו מהמחשבות המזוהמות שבלבם. אם דבריהם ומעשיהם של בני האדם אינם עולים בקנה אחד עם רצונו, הוא לא סולח להם. אין בדבריו מקום לטינופת של בני האדם או לשום דבר אחר – על הכול להתגלות. רק אז אתה נוכח שאלוהים באמת שונה מבני האדם. אם יש בבני אדם אפילו רמז לטינופת, הוא מתעב אותם לגמרי. לפעמים, בני האדם אפילו אינם מסוגלים להבין זאת ואומרים, "אלוהים, מדוע אתה כועס כל-כך? מדוע אינך מתחשב בחולשות אנוש? למה אינך יכול לגלות מעט סלחנות כלפי בני האדם? למה אתה כל-כך חסר התחשבות באדם? אתה הרי יודע באיזו מידה הושחתו בני האדם, אז מדוע אתה בכל זאת מתייחס אליהם כך?" הוא מתעב חטא. חטא דוחה אותו. בייחוד מגעיל אותו כל גילוי של מרדנות בך. כשאתה מגלה טבע מרדני, הוא רואה זאת ונגעל עמוקות – נגעל עד אין קץ. באמצעות הדברים האלו, מתבטאים טבעו של אלוהים ומה שהינו. בהשוואה אליו אתה נוכח שלמרות שהוא אוכל אותו מזון, לובש אותם בגדים ונהנה מאותם דברים כמו בני האדם, ולמרות שהוא חי ומתגורר ביניהם, הוא שונה מהאדם. האין זו החשיבות של "ניגוד"? באמצעות פנים אנושיות אלו מתגלה כוחו של האל. החשיכה היא שמבליטה את קיומו רב-הערך של האור.

כמובן שאלוהים לא עושה אתכם לניגודים סתם כך. רק כאשר עבודתו זו נושאת פרי, מתבהר שמרדנותו של האדם מהווה ניגוד לטבעו הצודק של האל, ורק משום שאתם ניגודים, מתאפשר לכם להכיר את הביטוי הטבעי של טבעו הצודק של האל. אתם נשפטים ומתייסרים בגלל מרדנותכם, אבל זו גם מרדנותכם שעושה אתכם לניגודים, והודות למרדנותכם אתם זוכים בחסד הגדול שאלוהים מעניק לכם. מרדנותכם היא ניגוד לכול-יכולתו ולחוכמתו של אלוהים, ובנוסף לכך, הודות למרדנותכם זכיתם לישועה גדולה וברכות כאלה. למרות ששפטתי אתכם שוב ושוב, זכיתם בישועה אדירה, שאיש מעולם עוד לא זכה בה. העבודה הזו היא בעלת חשיבות עליונה עבורכם. גם להיותכם "ניגוד" יש רב ערך ביותר עבורכם: נושעתם וזכיתם בחסד הישועה הודות להיותכם ניגוד – אם כך, האין להיותכם ניגוד ערך עליון עבורכם? האין להיותכם ניגוד חשיבות עליונה? משום שאתם חיים באותו מישור, באותה ארץ מטונפת, כמו אלוהים, אתם משמשים כניגוד וזוכים בישועה הגדולה. אלמלא אלוהים התגלם כבשר ודם, מי היה מרחם עליכם ומי היה דואג לעלובי נפש שכמותכם? מי היה מטפל בכם? אלמלא אלוהים התגלם כבשר ודם כדי לעבוד ביניכם, ומתי הייתם זוכים בישועה זו, שאיש מעולם לא זכה בכמותה? אלמלא התגלמתי כבשר ודם כדי לטפל בכם ולשפוט את חטאיכם, האם לא הייתם זה מכבר נופלים לשאול? אלמלא התגלמתי כבשר ודם והשפלתי עצמי בקרבכם, כיצד הייתם יכולים להיות כשירים לשמש ניגוד לטבעו הצודק של האל? האינכם משמשים כניגוד מפני שלבשתי צורת אנוש ובאתי בקרבכם כדי לאפשר לכם לזכות בישועה הגדולה? האינכם זוכים בישועה זו מפני שהתגלמתי כבשר ודם? אלמלא אלוהים התגלם כבשר ודם כדי לחיות בקרבכם, האם הייתם מסוגלים לגלות שאתם חיים במצב שפל מזה של כלבים וחזירים, בגיהינום אנושי? האם לא עברתם ייסורים ומשפט מפני שאתם ניגוד לעבודתי כבשר ודם? אין עבודה שהולמת אתכם יותר מעבודת הניגוד, כי הודות להיותכם ניגודים נושעתם במשפט. האינכם מרגישים שחייכם התברכו בכך שהוכשרתם לשמש כניגוד? אתם רק עובדים כניגוד, אך אתם זוכים בישועה שבכמותה לא זכיתם מעולם ושאף לא דמיינתם אותה לעצמכם. כיום, חובתכם היא לשמש כניגוד, והגמול המגיע לכם הוא ליהנות מברכות נצחיות בעתיד. הישועה שבה אתם זוכים אינה תובנה בת חלוף כלשהי או ידע חלקי וחולף ליום זה, אלא ברכה גדולה: המשכיות החיים לעד. למרות שאני משתמש ב"ניגוד" כדי לכבוש אתכם, עליכם לדעת שהישועה והברכה האלו ניתנות כדי שתיפלו בנחלתי. הדבר נעשה לשם הכיבוש, אך גם כדי שאוכל להיטיב להושיע אתכם. ה"ניגוד" הוא עובדה, אך הסיבה להיותכם ניגודים היא מרדנותכם, והודות לכך זכיתם בברכות, שבכמותן לא זכה איש מעולם. כיום מתאפשר לכם לראות ולשמוע ומחר תקבלו, ולא זו בלבד, אלא גם תבורכו מאוד. אם כך, האין ערך עליון לניגודים? ההשפעות של עבודת הכיבוש העכשווית מושגות בזכות הטבע המרדני שלכם המשמש כניגוד. כלומר, שיאו של האירוע השני של הייסורים והמשפט הוא השימוש בטינופת ובמרדנות שלכם כניגוד, כדי שתראו את טבעו הצודק של אלוהים. כאשר אתם שבים וכופים על עצמכם צייתנות, במהלך האירוע השני של הייסורים והמשפט, אזי מלוא טבעו הצודק של האל מוצג בפניכם בגלוי. במילים אחרות, כאשר קבלתכם את עבודת הכיבוש תסתיים, אז גם תסיימו לבצע את תפקיד הניגוד. אין בכוונתי להדביק לכם תוויות. אני משתמש, לעומת זאת, בתפקידכם כנותני שירות, כדי לבצע את האירוע הראשון של עבודת הכיבוש ולהציג לראווה את טבעו הצודק של אלוהים שאינו סובל פגיעה. באמצעות הניגודיות שלכם, באמצעות השימוש במרדנותכם כניגוד, נוצרות ההשפעות של האירוע השני של עבודת הכיבוש, השפעות אלו מגלות לכם באופן מלא את טבעו הצודק של אלוהים, שלא התגלה לגמרי באירוע הראשון, ומראות לכם את טבעו הצודק של אלוהים במלואו ואת כל מה שהנו – כולל החוכמה, הפליאה והקדושה הזכה של עבודתו. פירות עבודה זו מושגים באמצעות כיבוש בתקופות שונות, ובאמצעות מידות שונות של משפט. ככל שהמשפט מתקרב לשיאו, כך הוא מגלה יותר את טבעם המרדני של בני האדם, וכך הופך הכיבוש ליעיל יותר. טבעו הצודק של אלוהים מתגלה במלואו במהלך עבודת הכיבוש הזו. עבודת הכיבוש מחולקת לשני צעדים וכוללת שלבים ודרגות שונים, ולפיכך, כמובן, גם ההשפעות שנוצרות שונות. במילים אחרות, מידת ההתמסרות של בני האדם הולכת ומעמיקה. רק לאחר מכן ניתן יהיה להעלות לגמרי את בני האדם על דרך הישר לשלמות. רק לאחר שתושלם כל עבודת הכיבוש (כאשר אירוע המשפט השני ייצור השפעה סופית), לא יישפטו עוד בני האדם אלא יורשו להיווכח בדרך הישר של חוויית החיים. זאת משום שמשפט מייצג כיבוש, וכיבוש לובש צורה של משפט וייסורים.

אלוהים התגלם כבשר ודם במקום הנחשל והמטונף מכולם, ורק בדרך זו אלוהים יכול להראות בבירור את טבעו הקדוש והצודק במלואו. וכיצד מתגלה טבעו הצודק של אלוהים? הוא מתגלה כאשר הוא שופט את חטאי האדם, כאשר הוא שופט את השטן, כאשר הוא סולד מחטאים וכאשר הוא מתעב את האויבים שמתנגדים לו ומתמרדים נגדו. הדברים שאני אומר כעת נועדו לשפוט את חטאי האדם, לשפוט את רשעותו של האדם ולקלל את מרדנותו של האדם. נוכלותו וערמומיותו של האדם, דבריו ומעשיו של האדם – כל הדברים שאינם עולים בקנה אחד עם רצון האל חייבים לעבור שיפוט, ומרדנותו של האדם תוּקע כחטא. דברי האל סובבים סביב עקרונות המשפט. אלוהים משתמש בשיפוט של רשעותו של האדם, בקללה של מרדנותו של האדם ובחשיפת פניו המכוערים של האדם כדי להפגין את טבעו הצודק. קדושה מייצגת את טבעו הצודק של אלוהים, וקדושתו היא למעשה טבעו הצודק. הטבע המושחת שלכם הוא ההקשר לדבריי כיום – באמצעותן אני מדבר ושופט ומבצע את עבודת הכיבוש. רק זוהי העבודה האמיתית, ורק כך קדושת האל יכולה לזרוח במלוא הדרה. אם לא יהיה בך שמץ של טבע מושחת, אלוהים לא ישפוט אותך ולא יראה לך את טבעו הצודק. כיוון שטבעך מושחת, אלוהים לא יניח לך, וכך מתגלה קדושתו. לו אלוהים היה רואה את היקף הטינופת והמרדנות של האדם אך לא היה מדבר או שופט אותך ולא היה מייסר אותך על רשעותך, אזי הייתה זו הוכחה לכך שהוא אינו אלוהים, כיוון שלא הייתה בו שנאה כלפי החטא. הוא היה מטונף בדיוק כמו האדם. כיום אני שופט אותך בגלל הטינופת שלך, ואני מייסר אותך בגלל השחיתות והמרדנות שלך. איני מציג לראווה את כוחי בפניכם או מדכא אתכם במכוון. אני עושה דברים אלו מפני שאתם, שנולדתם בארץ מטונפת זו, הזדהמתם באופן כה חמור מהטינופת. פשוט איבדתם את היושרה והאנושיות שלכם והפכתם לדמויי חזירים, שנולדו בפינות העולם המטונפות ביותר. מסיבה זו אני שופט אתכם ושופך עליכם את חרון אפי. בדיוק בגלל השיפוט הזה אתם מסוגלים לראות שאלוהים הוא האל הצודק ושאלוהים הוא האל הקדוש. בדיוק בגלל קדושתו וצדקתו של אלוהים, הוא שופט אתכם ושופך עליכם את חרון אפו. בזכות יכולתו לחשוף את טבעו הצודק לנוכח מרדנותו של האדם ובזכות יכולתו לחשוף את קדושתו לנוכח הטינופת של האדם, די בכך כדי להוכיח שהוא אלוהים בכבודו ובעצמו, שהוא קדוש וזך, אך שהוא חי בארץ הטינופת. אם אדם מתבוסס ברפש עם אחרים ואין בו שמץ קדושה וטבע צודק, אזי הוא אינו כשיר לשפוט את רשעותו של הזולת ואינו מתאים לבצע את השיפוט של הזולת. לו האדם היה שופט את זולתו, האם לא היה זה כאילו סטר לעצמו בפרצוף? איך יכולים בני אדם מטונפים באותה מידה להיות כשירים לשפוט את הדומים להם? רק האל הקדוש בכבודו ובעצמו מסוגל לשפוט את האנושות המטונפת בכללותה. איך ייתכן שאדם ישפוט את חטאיו של אדם אחר? איך אדם יכול לראות את חטאיו של אדם אחר, ואיך אדם יכול להיות כשיר לגנות חטאים אלו? לו אלוהים לא היה כשיר לשפוט את חטאי האדם, אזי איך הוא היה יכול להיות האל הצודק בכבודו ובעצמו? כשנטיות הטבע המושחתות של בני האדם מתגלות, אלוהים מדבר כדי לשפוט את בני האדם, ורק אז בני האדם רואים שהוא קדוש. כאשר הוא שופט את האדם ומייסר אותו על חטאיו, בעודו ממשיך וחושף את חטאיו של האדם, אף אחד ושום דבר לא יכול להימלט ממשפט זה. הוא שופט כל דבר מטונף, ורק עקב כך אפשר לומר שטבעו צודק. אלמלא כך היה, איך ניתן היה לומר שאתם ניגודים גם בשם וגם כעובדה?

העבודה שנעשתה בישראל שונה מאוד מהעבודה שנעשית כיום. יהוה הדריך את חייהם של בני ישראל ולא היו ייסורים ושיפוט רבים, מפני שבאותו זמן, בני האדם הבינו רק מעט מהעולם והיו להם רק מעט טבע מושחת. בזמן ההוא, בני ישראל נשמעו ליהוה ללא סייג. כאשר הוא ציווה עליהם לבנות מזבחות, הם הזדרזו לבנות מזבחות. כאשר הוא ציווה עליהם ללבוש גלימות כוהנים, הם צייתו. באותם ימים, יהוה היה כמו רועה המוביל עדר כבשים, כאשר הכבשים מצייתות להנחיותיו של הרועה ורועות באחו. יהוה הדריך את חייהם והנחה אותם בנוגע לאופן האכילה, הלבוש, המגורים והמסע שלהם. הזמן לא התאים לגילוי טבעו של אלוהים, כיוון שהאנושות באותה תקופה הייתה בינקותה. רק מעטים מתוכה היו מרדנים ומתנגדים, באנושות לא הייתה טינופת רבה, ולכן בני האדם לא יכלו לשמש כניגוד לטבעו של האל. קדושת האל מתגלה באמצעות אנשים הבאים מהארץ המטונפת. כיום, אלוהים משתמש בטינופת, שאותה חושפים אותם אנשים מהארץ המטונפת, ועורך משפט, וכך מתגלה מהותו במשפט. מדוע הוא שופט? הוא יכול לומר את דברי המשפט מפני שהוא סולד מחטא. איך הוא היה יכול להתמלא חמה אלמלא תיעב את מרדנותה של האנושות? לו לא היה בו גועל ולא דחייה, ולו היה מתעלם ממרדנותם של בני האדם, הייתה זו הוכחה לכך שהוא מטונף כמו האדם. אלוהים יכול לשפוט את האדם ולייסרו מפני שהוא מתעב טינופת, ואת מה שהוא מתעב אין בו. לו היו גם בו התנגדות ומרדנות, הוא לא היה מתעב את בני האדם שמתנגדים ומתמרדים. לו עבודת אחרית הימים הייתה מתבצעת בישראל, לא הייתה לה משמעות. מדוע עבודת אחרית הימים מתבצעת בסין, במקום החשוך והנחשל ביותר? כדי לגלות את קדושתו וצדקתו של האל. בקצרה, ככל שהמקום חשוך יותר, כך מתגלה ביתר בהירות קדושת האל. למעשה, כל זה נועד למען עבודתו של אלוהים. רק כיום אתם מבינים שאלוהים ירד מהשמיים כדי לעמוד ביניכם ולהתבלט על רקע הטינופת והמרדנות שלכם, ורק כעת אתם מבינים את אלוהים. האין זו רוממוּת אדירה? למעשה, אתם קבוצה של בני אדם שנבחרו בסין. העובדה שנבחרתם וזכיתם בחסדו של האל למרות שאינכם כשירים לזכות בחסד כה רב מוכיחה שכל זה הוא רוממוּת עצומה עבורכם. אלוהים הופיע בפניכם והראה לכם את טבעו הקדוש במלואו. הוא העניק לכם את כל זה ואפשר לכם ליהנות מכל הברכות האפשריות. לא רק שטעמתם מטבעו הצודק של אלוהים, אלא גם טעמתם מישועת האל, מגאולת האל ומאהבת האל האינסופית וחסרת הגבולות. אתם, בני האדם המטונפים מכולם, זכיתם בחסד כה רב – האינכם מבורכים? האין זה אלוהים שמרומם אתכם? אתם בני האדם במעמד הנמוך ביותר, ומטבעכם אינכם ראויים לברכות כה גדולות – ובכל זאת אלוהים חרג ממנהגו בכך שרומם אותך. האינך מתבייש? אם אינך מסוגל למלא את חובתך, הרי שבסופו של דבר תתבייש בעצמך ותעניש את עצמך. כיום, איני מטיל משמעת עליך ואיני מעניש אותך, ובשרך בריא ושלם. אבל בסופו של דבר, מילים אלו יגרמו לך בושה. עד כה לא ייסרתי אף אחד בפומבי. דבריי אולי חמורים, אך כיצד אני מתנהג כלפי בני אדם? אני מנחם אותם, מוכיח אותם ומזכיר להם. הסיבה היחידה שאני עושה זאת היא כדי להציל אתכם. האם באמת אינכם מבינים את רצוני? עליכם להבין את דבריי ולשאוב מהם השראה. רק כעת אנשים רבים מבינים זאת. האין זו הברכה של היותכם ניגוד? האין היותכם ניגוד הגדולה בברכות? בסופו של דבר, כאשר תלכו להפיץ את הבשורה, תאמרו כך: "אנחנו ניגודים טיפוסיים." ישאלו אתכם, "מה פירוש היותך ניגוד טיפוסי?" ואתה תאמר: "אנחנו ניגוד לעבודתו של אלוהים ולכוחו הגדול. טבעו הצודק של אלוהים מתגלה במלואו באמצעות מרדנותנו. אנחנו כלי השרת לעבודתו של אלוהים באחרית הימים, אנחנו הנספחים של עבודתו וגם כלי העבודה שלו". כאשר הם ישמעו זאת, הם יסתקרנו. אז תאמר: "אנחנו הדגימות והדגמים להשלמת עבודתו של אלוהים בתבל כולה, ולכיבוש האנושות כולה על ידיו. בין אם אנו קדושים או מטונפים, בסופו של דבר, אנחנו מבורכים יותר מכם, כיוון שראינו את אלוהים, והודות להזדמנות להיכבש על ידיו, מתגלה כוחו הגדול של האל. רק בזכות היותנו מטונפים ומושחתים התגלה טבעו הצודק של אלוהים. האם אתם יכולים לשאת עדות כזו על עבודת האל באחרית הימים? אינכם כשירים לכך! כל זה אינו אלא רוממות האל אותנו! למרות שאיננו יהירים, אנו יכולים להלל בגאווה את אלוהים, כי איש לא יכול לרשת הבטחה כה גדולה ואיש לא יכול לזכות בברכה כה גדולה. אנו אסירי תודה על כך שאנו המטונפים כל כך יכולים לשמש כניגודים במהלך הניהול של אלוהים." וכאשר ישאלו, "מהם דגימות ודגמים?" תאמר, "אנחנו המרדנים והמטונפים ביותר באנושות. השטן השחית אותנו יותר מכול, ואנו בני הבשר והדם הנחשלים והשפלים ביותר. אנו דוגמה טיפוסית לבני אדם שהשטן השתמש בהם. כיום, בחר בנו אלוהים להיות הראשונים באנושות שהוא כובש, וראינו את טבעו הצודק של האל וירשנו את הבטחתו. הוא משתמש בנו כדי לכבוש בני אדם נוספים, ולפיכך אנו הדגימות והדגמים מקרב האנושות לבני אדם שנכבשו". אין עדות טובה מדברים אלה, וזו ההתנסות הטובה ביותר שלך.