הדבר מופיע בבשר

תוכן
  • אמירותיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם במהלך ביצוע כהונתו
    • נספח: פירושים של מסתרי דבריו של אלוהים
      • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (א')
        • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ב')
          • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ג')
            • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ד')
              • חלק ג'

                כיצד השלב השני בעבודת הכיבוש נושא פרי

                שלב העבודה של עושי השירות הוא השלב הראשון בעבודת הכיבוש. כיום אנחנו נמצאים בשלב השני של עבודת הכיבוש. מדוע ההפיכה למושלמים נדונה בעבודת הכיבוש? היא הנחת יסודות לעתיד – כיום אנחנו נמצאים בשלב האחרון של עבודת הכיבוש, ולאחר מכן, תחל הצרה הגדולה, ובעת הזו, העבודה של הפיכת בני האדם למושלמים תיפתח באופן רשמי. הדבר המרכזי כעת הוא כיבוש. עם זאת, זה גם השלב הראשון של ההבאה לידי שלמות – הפיכת הבנתם וציותם של בני האדם למושלמים, שכמובן, עדיין מניחים את היסודות לעבודת הכיבוש. אם ברצונכם להפוך למושלמים, עליכם להיות מסוגלים לעמוד איתן בצרה העתידית ולהקדיש את כל כוחכם להרחבת שלב העבודה הבא. זוהי ההבאה לידי שלמות, וזה הרגע שבו בני האדם ייפלו לחלוטין בנחלתו של אלוהים. מה שנדון כעת הוא הכיבוש, וכן ההבאה לידי שלמות. אולם מה שנעשה כעת הוא היסודות להפיכה למושלמים בעתיד. על מנת להפוך למושלמים, על בני האדם לחוות מצוקות, ועליכם לחוות אותה על סמך היסודות של כיבושם. אם לא יהיו לבני האדם היסודות הנוכחיים האלה, ואם הם לא ייכבשו באופן יסודי, הם יתקשו לעמוד בשלב הבא. הכיבוש לבדו לא משיג את המטרה הסופית – הוא רק נושא עדות על אלוהים בפני השטן. ההפיכה למושלמים היא המטרה הסופית, ואם לא תהפכו למושלמים, לא תיחשבו לבעלי ערך. רק כאשר בני אדם יתמודדו עם מצוקות בעתיד, יתגלה שיעור קומתם הממשי – במילים אחרות, הטוהר האמיתי של אהבתכם לאלוהים ייראה. כעת, כל בני האדם אומרים: "אנחנו נישמע לאלוהים בכל אשר הוא יעשה, ואנחנו מוכנים להיות ניגודים ולהוציא לפועל את עוצמתו של אלוהים ואת טבעו של אלוהים. בין שהוא יעניק לנו את חסדו ובין אם הוא יקלל אותנו או ישפוט אותנו, אנחנו נכיר לו תודה." העובדה שאתם אומרים זאת כעת מעידה על הבנה מעטה, אך השאלה אם תוכלו ליישם זאת במציאות תלויה בשאלה אם הבנתכם מציאותית באמת. העובדה שבני האדם כבר ראו והבינו את הדברים האלה היא הישג של עבודת הכיבוש. השאלה אם תוכלו להפוך למושלמים תיענה בעיקר כשתהיו במצוקה. בעת הזו, יתגלה אם אתם אוהבים את אלוהים באמת בלבכם. ואם באמת תאהבו אותו אהבה טהורה, אתם תאמרו: "אנחנו רק ניגודים. אנחנו ברואים בידיו של אלוהים." וכשתפיצו את הבשורה לאומות אחרות, אתם תאמרו: "אני רק עושה שירות, ומשום טבענו המושחת, אלוהים דיבר כל כך הרבה, כדי שנראה את טבעו הצודק. אם אלוהים לא היה אומר את הדברים האלה, לא היינו מסוגלים לראות אותו, לא היינו מסוגלים לטעום מחוכמתו ולא היינו מסוגלים לזכות בישועה כה אדירה ובברכה כה אדירה." אם אתם באמת מחזיקים בהשקפה הזאת, מצבכם טוב. אמרתם כעת דברים רבים כבדרך אגב, ואתם תמיד צועקים את הסיסמאות: "אנחנו ניגודים ועושי שירות. אנחנו מוכנים להיכבש ולהעיד עדות מהדהדת על אלוהים..." אתם לא יכולים סתם לצעוק זאת ובזאת לסיים את עבודתכם, ולהוכיח בכך שאתם בני אדם בעלי שיעור קומה. חייבת להיות לכם הבנה אמיתית, והבנתכם חייבת להיבדק.

                היזכרו בחוויות לאורך תקופת הזמן הזו, והביטו שוב בדברים שאמרתי, ואז השוו אותם למה שאתם עושים. העובדה שאתם לחלוטין ניגודים היא האמת לאמיתה! איזו רמה של הבנה יש לכם כעת? הדעות שלכם, המחשבות שלכם, ההתנהגות שלכם, דבריכם ומעשיכם, כל הדברים שאתם מביאים לידי ביטוי – אלה כולם ניגודים לצדק והקדושה של אלוהים, הלא כן? כל מה שמתגלה בדבריו הנוכחיים של אלוהים נוגע לטבע המושחת של האנושות, הלא כן? טבעו הצודק של אלוהים משתקף מהדעות והמניעים שלכם, וממה שאתם חושפים. אלוהים, שחי גם הוא בארץ הטינופת, לא זוהם בטינופת כלל וכלל. הוא חיי באותו עולם מטונף שאתם חיים בו, אך הוא ניחן בהיגיון ותובנה. הוא מתעב את הטינופת. אתם עצמכם לא יכולים לראות את הדברים המטונפים במילים ובמעשים שלכם, אבל הוא יכול לראות אותם – הוא יכול להראות לכם אותם. הדברים הישנים שלכם – היעדר התרבות, התובנה וההיגיון שלכם, אורח החיים הנחשל שלכם – נחשפו כולם בכך שהוא גילה אותם כעת. אלוהים בא אל פני האדמה כדי לעבוד כך, כדי שבני האדם יראו את קדושתו ואת טבעו הצודק. הוא שופט אתכם ומטיל עליכם ייסורים, וגורם לכם להבין את עצמכם. לפעמים אופייכם השטני מופיע, והוא יכול להראות לכם אותו. הוא מכיר את מהותה של האנושות כמו את כף ידו. הוא חי כמוכם, אוכל את אותו מזון שאתם אוכלים, חי בבית דומה לשלכם, אך הוא יודע הרבה יותר מכם. אולם מה שהוא שונא יותר מכל הוא תורות החיים של האנושות והנכלוליות והרמאות של בני האדם. הוא שונא את הדברים האלה והוא לא מוכן להכיר בהם. הוא שונא במיוחד את האינטראקציות של בני האדם שמהותן של הבשר והדם. על אף שהוא לא לגמרי מבין חלק מההבנה הכללית של האינטראקציות האנושיות, הוא מודע לגמרי לזמנים שבהם בני האדם חושפים חלק מטבעם המושחת. בעבודתו, הוא מדבר ומלמד את בני האדם באמצעות הדברים האלה שבהם, ובאמצעותם, הוא שופט את בני האדם ומגלה את טבעו הצודק והקדוש. כל בני האדם הופכים לניגודים לעבודתו. רק אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול לגלות כל מיני דברים לגבי טבעה המושחת של האנושות ואת כל פרצופיו המכוערים של השטן. אלוהים לא מעניש אתכם, הוא רק רוצה שתשמשו לו ניגודים לקדושתו של אלוהים, ואז אתם לא יכולים לעמוד איתן לבדכם מפני שאתם מטונפים מדי. הוא מדבר באמצעות הדברים האלה שבני האדם מגלים, והוא חושף אותם כדי שבני האדם יוכלו לדעת כמה אלוהים קדוש. הוא לא יניח אפילו לקמצוץ מהטינופת של בני האנוש, ואפילו לא לדעה המטונפת הקטנה ביותר בלבם, או למילים ומעשים שלא עולים בקנה אחד עם רצונו. באמצעות דבריו, לא יישאר זכר לטינופת באף אדם, ובשום דבר – הכל ייחשף. הוא עושה זאת רק כדי שתראו שהוא באמת שונה מבני האדם. הוא נגעל מאוד אפילו מהטיפה הקטנה ביותר של טינופת באנושות. לפעמים בני האדם אפילו לא מבינים, ואומרים: "מדוע אתה תמיד כועס? אלוהים, מדוע אתה לא מתחשב בחולשותיה של האנושות? מדוע אתה לא מגלה שום סלחנות לאנושות? מדוע אתה כל כך לא מתחשב באדם? אתה יודע כמה בני האדם מושחתים. אם כן, מדוע אתה בכל זאת מתייחס כך אל בני האדם?" הוא נגעל מחטא. הוא שונא חטא. הוא נגעל במיוחד מכל מרדנות שיש בכם. כשאתם חושפים טבע מרדני, הוא נגעל עד בלי די. באמצעות הדברים האלה מתבטאים טבעו ומהותו. כשתשוו זאת לעצמכם, אתם תראו שעל אף שהוא אוכל את אותו מזון, לובש את אותם בגדים, ונהנה מאותן הנאות כמו בני האדם, ועל אף שהוא חי לצד האנושות וביחד איתה, הוא לגמרי שונה. זו עצם המשמעות של שימוש כניגוד, הלא כן? באמצעות הדברים האלה בבני האדם, עוצמתו האדירה של אלוהים מתגלה על דרך הניגוד. זוהי חשיכה שמדגישה את קיומו היקר של האור.

                כמובן, הוא לא משתמש בכם במכוון כניגוד, אך כשעבודתו מעלה תוצאות, היא מציגה את מרדנותה של האנושות כניגוד לטבעו הצודק של אלוהים. משום ששימשתם ניגוד, יש לכם הזדמנות להכיר את הביטוי הטבעי של טבעו הצודק של אלוהים. משום המרדנות שלכם עצמכם, עברתם משפט וייסורים, אך משום המרדנות שלכם, שימשתם גם כניגודים וזכיתם בחסד העצום שאלוהים העניק לכם. מרדנותכם היא זו שמהווה ניגוד לכול יכולתו וחוכמתו של אלוהים, ומשום כך, זכיתם בישועה כה אדירה, ובברכה כה אדירה. על אף ששום ושוב קיבלתם את השיפוט שלי, זכיתם גם בישועה אדירה שבני האדם של ימים עברו לא זכו לה. העבודה הזו משמעותית עבורכם לאין ערוך. ה"ניגוד" הזה באמת מאוד יקר ערך עבורכם – בזכות שימושכם כניגוד, זכיתם בישועה ובחסד. שימוש כניגוד כזה הוא דבר מאוד יקר ערך, הלא כן? הוא בעל משמעות רבה, הלא כן? משום שאתם חיים באותו מישור שבו אלוהים חי, ומשום שאתם חיים איתו בארץ המטונפת הזו, הפכתם לניגודים שלו וזכיתם בישועה כה מדהימה. אם הוא לא היה מתגלם כבשר ודם, מי היה מרחם עליכם, ומי היה דואג לבני אדם עלובים כמוכם? מי היה מטפל בכם? אם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא היה ביניכם, באיזה שלב הייתם מסוגלים לזכות בישועה הזו, שאיש לא זכה לה מעולם? אם לא הייתי מתגלם כבשר ודם כדי לדאוג לכם ולשפוט את חטאיכם, הייתם יורדים שאולה מזמן מאוד, הלא כן? אם לא הייתי מתגלם כבשר ודם כדי להצטנע ביניכם, איזו זכות הייתה לכם להיות ניגוד לטבעו הצודק של אלוהים? אתם משמשים כניגודים משום שהתגלמתי כבשר ודם ביניכם כדי שתוכלו לזכות בישועה כה אדירה, הלא כן? וכל זה נובע מכך שהתגלמתי כבשר ודם, הלא כן? אלמלא אלוהים בהתגלמותו היה חי ביניכם, לא הייתם מסוגלים לגלות שאתם חיים בגיהינום עלי אדמות, ושמצבכם גרוע מזה של חזיר או כלב, הלא כן? המשפט והייסורים שזכיתם בהם נבעו מכך שאתם ניגודים לעבודתי כבשר ודם, הלא כן? העבודה של השימוש כניגודים מתאימה לכם מאוד, משום שזכיתם בישועה של משפט האל בזכות כך. האם אתם לא מרגישים שהתברכתם בכך שאתם מסוגלים לשמש כניגודים מוסמכים? כל מה שעשיתם הוא העבודה של השימוש כניגודים, אך זכיתם בישועה שמעולם לא תיארתם לעצמכם. השימוש כניגודים הוא חובתכם כעת, והברכות הנצחיות שתיהנו מהן בעתיד יהיו הגמול שאתם זכאים לו. הישועה שאתם זוכים בה היא לא תובנה או הבנה רגעיות כיום, אלא ברכה אדירה יותר – המשך חייכם לנצח נצחים. על אף שאתם נכבשים על ידי היותכם ניגוד, עליכם לדעת שהישועה הזו והברכה הזו היא נפילתכם המלאה בנחלת האל. זהו כיבושכם וזו הדרך שבה תוכלו לזכות טוב יותר בישועה. השימוש כניגוד הוא עובדה, אך אתם ניגודים משום מרדנותכם ומשום כך זכיתם בברכות שאיש מעולם לא זכה להן. כיום אתם רואים ושומעים, ומחר תזכו בברכות אף אדירות מכף ותקבלו אותן. אם כן, שימוש כניגוד כזה הוא הדבר בעל הערך הרב ביותר, הלא כן? בזכות הניגוד של הטבע המרדני שלכם, עבודת הכיבוש הנוכחית נושאת פרי. במילים אחרות, שיא הייסורים והמשפט השניים הוא הפיכת הטינופת והמרדנות שלכם לניגוד, כדי שתוכלו לראות את טבעו הצודק של אלוהים. כשתהפכו שוב לצייתנים בייסורים והמשפט השניים, כלל טבעו הצודק של אלוהים יתגלה לכם לגמרי. כלומר ברגע שבו עבודת הכיבוש שלכם תסתיים, תמלאו את חובתכם כניגוד. לא מדובר בתווית שהודבקה לכם בכוונה, אלא השלמה של עבודת הכיבוש הראשונה באמצעות תפקידכם כעושי שירות – גילוי טבעו הצודק של אלוהים, שלא ניתן לפגוע בו. בכך שתשמשו כניגוד ובאמצעות מרדנותכם כניגוד, עבודת הכיבוש השנייה נשאה פרי. טבעו הצודק של אלוהים, שלא התגלה לכם לגמרי בפעם הראשונה, נפתח בפניכם לגמרי כדי שתוכלו לראות את כלל טבעו הצודק, את כל מי שאלוהים הינו – חוכמת עבודתו, הפלא והקדושה והטוהר. הפירות האלה של עבודתו הושגו באמצעות תקופות שונות של כיבוש וכן רמות שונות של משפט. ככל שמשפטו יתקרב יותר לשיאו, כך הוא יהיה מסוגל יותר לחשוף את טבעם המושחת של בני האדם, וכך הוא יהיה מסוגל יותר להשיג את תוצאת הכיבוש. כל טבעו המושחת מתגלה מתוך עבודת הכיבוש הזו. עבודת הכיבוש מחולקת לשני שלבים שמתבצעים בזמנים שונים וברמות שונות. וכמובן, גם התוצאות המושגות שונות. כלומר רמת הציות של בני האדם מעמיקה יותר ויותר. מהשלב הזה והלאה, סוף-סוף אפשר יהיה להעלות את בני האדם על המסלול הנכון להבאה לידי שלמות לאחר שכל עבודת הכיבוש תושלם (כשהמשפט השני ישיג את תוצאותיו הסופיות) אלוהים סוף-סוף לא ישפוט את האנושות, אלא יאפשר להם לעלות על המסלול הנכון לחוויית החיים. זאת משום שהמשפט מייצג כיבוש, והכיבוש והמשפט באים לידי ביטוי כייסורים.

                רק בכך שאלוהים מתגלם כבשר ודם במקום הנחשל והמטונף ביותר, הוא יכול לחשוף את כלל טבעו הקדוש והצודק. ובאמצעות מה נחשף טבעו הצודק? באמצעות שיפוט חטאיהם של בני האדם, באמצעות שיפוט השטן, באמצעות סלידה מחטאים ובאמצעות שנאה אל אויביו, שמורדים בו ומתנגדים אליו. מה שאני אומר יום נועד לשפוט את חטאיהם של בני האדם ואת מרדנותם. הוא נועד לקלל את מרדנותם של בני האדם. הרמאות והנכלוליות שלהם, ומילותיהם ומעשיהם – כל הדברים שלא עולים בקנה אחד עם רצונו של אלוהים – יעברו שיפוט, ורשעותם של בני האדם תוגדר כחוטאת. אלוהים מדבר לפי עקרונות המשפט, והוא מגלה את טבעו הצודק על-ידי שיפוט רשעותם, הטלת קללה על מרדנותם, וחשיפת כל פרצופיהם המכוערים. הקדושה מייצגת את טבעו הצודק של אלוהים. קדושתו היא למעשה טבעו הצודק. הרקע לדבריי היום הוא הדיבור, השיפוט ועשיית עבודת הכיבוש לאור הטבע המושחת שלכם. רק זה מהווה עבודה אמיתית, ורק זה יכול לגלות את קדושתו של אלוהים לחלוטין על דרך הניגוד. אילו לא היה לכם טבע מושחת כלל וכלל, אלוהים לא היה שופט אתכם, ולא הייתם מסוגלים לראות טבעו הצודק. מכיוון שיש לכם טבע מושחת, אלוהים לא יניח לכם. מתוך כך מתגלה קדושתו של אלוהים. אם הטינופת והמרדנות של האדם חמורות מדי, ואלוהים היה רואה זאת ולא אומר דבר, ולא היה שופט אתכם או ממיט עליכם ייסורים משום הרשעות שלכם, הדבר היה מוכיח שהוא לא אלוהים כלל וכלל, משום שהוא לא היה שונא חטא, אלא שהוא היה מטונף בדיוק כמו האנושות. אני שופט אתכם כיום משום הטינופת שלכם. אני ממיט עליכם ייסורים משום השחיתות והמרדנות שלכם. הדבר לא נועד לזכות בכוח וביוקרה בקרבכם, או להתעמר בכם במכוון, אלא שהוא נעשה מפני שאתם חיים בארץ של טינופת והטינופת הזו זיהמה אתכם כל כך. פשוט איבדתם הרבה מהיושר שלכם, ומהאנושיות שלכם, ואתם ממש כמו חזירים שחיים במקומות המצחינים ביותר. משום הדברים האלה אתם נשפטים, ומשום כך חרון אפי בא עליכם. משום השיפוטים האלה, הייתם מסוגלים לראות שאלוהים הוא אלוהים הצודק, ושאלוהים הוא האל הקדוש. הקדושה והצדק שלו הן הסיבה לכך שהוא שפט אתכם והביא עליכם את חרון אפו. מפני שהוא יכול לגלות את טבעו הצודק כשהוא רואה את המרדנות של האנושות, ומפני שהוא יכול לגלות את קדושתו כשהוא רואה את הטינופת של האנושות, די בכך כדי להוכיח שהוא אלוהים עצמו, שהוא קדוש וללא דופי, אך אשר חי בארץ של טינופת. אילו הוא היה אדם שמטנף את עצמו ואת זולתו, ואם לא היו לו אף מרכיבים של קדושה או טבע צודק, הוא לא היה כשיר לשפוט את הרשעות של האנושות או להיות שופט האנושות. אילו האדם היה שופט את האדם, הדבר יהיה כמו סטירת לחי עצמית, הלא כן? איך ייתכן שלמישהו תהיה הזכות לשפוט אדם כמוהו, שהוא מטונף בדיוק כמוהו? היחיד שיכול לשפוט את כל האנושות המטונפת הוא אלוהים הקדוש עצמו, ואיך ייתכן שהאדם ישפוט את חטאי האדם? איך ייתכן שהאדם יהיה מסוגל לראות את חטאיו של האדם, ואיך ייתכן שהוא יהיה כשיר לגנות את האדם? אם לאלוהים לא הייתה הזכות לשפוט את חטאיו של האדם, איך ייתכן שהוא היה אלוהים הצודק עצמו? כשמתגלה טבעם המושחת של בני האדם, אלוהים מדבר כדי לשפוט אותם, ורק אז הם יכולים לראות שהוא קדוש. משפט, ייסורים והחשיפה של חטאי האנושות – אף אדם או דבר לא מסוגל להימלט מהמשפט הזה. אלוהים שופט כל דבר מטונף. רק בזכות כך ניתן לומר שטבעו של אלוהים צודק. אחרת, איך אפשר יהיה לומר שאתם ראויים להיקרא ניגודים?

                העבודה שהתבצעה בעם ישראל שונה עד מאוד מהעבודה של ימינו. יהוה הוביל את חייהם של בני ישראל, אך הוא לא שפט אותם והמיט עליהם ייסורים במידה שהדבר נעשה כעת, משום שבזמן ההוא, בני האדם הבינו מעט מדי מהדברים בעולם, וטבעם היה מושחת רק במקצת. בזמן ההוא, בני ישראל נשמעו ליהוה בכל אופן. כשהוא ציווה עליהם לבנות מזבח, הם מיהרו ועשו זאת, וכשהוא ציווה עליהם ללבוש את בגני הכהונה, הם נשמעו לו. בזמן ההוא, יהוה היה ממש כמו רועה המוביל עדר כבשים על פני האדמה, וכל הצאן התקדמו לאן שהרועה הוביל אותן, לאכול עשב במרעה. יהוה הוביל את חייהם. הוא הנחה אותם בעניינים של מזון, לבוש, מחסה ותחבורה. זו לא הייתה העת לגילוי טבעו של אלוהים משום שבני האדם של אותה תקופה היו עוללים בני יומם, והיו מעט מאוד בני אדם מרדנים או מתקוממים, והם עדיין לא הזדהמו. לכן הם לא היו יכולים להיות ניגודים לטבעו של אלוהים. קדושתו של אלוהים מתגלה בבני האדם בארץ של הטינופת. וכעת אלוהים שופט את הטינופת שמגלים בני האדם בארץ הטינופת. כך מתבטא מה שאלוהים הינו במשפטו של אלוהים. ומדוע הוא שופט? הוא עושה זאת משום שהוא נגעל מחטאים, ולכן הוא מסוגל לבטא דברי משפט. אילו הוא לא היה נגעל ממרדנותה של האנושות, האם הוא מלא בכל כך הרבה חמה? אם הוא לא היה נגעל וסולד מכך, ואם בני האדם היו מרדנים אך הוא לא היה שם לכך את לבו, הדבר היה מוכיח שהוא מטונף בדיוק כמו האנושות. הסיבה לכך שהוא מסוגל לשפוט את האנושות ולהמיט עליה ייסורים היא שהוא נגעל מטינופת. כל מה שמגעיל את אלוהים הוא מה שאין לו עצמו. אם היו גם בו מרדנות והתקוממות, הוא לא היה נגעל מבני אדם מתקוממים ומרדנים. אם עבודתו באחרית הימים עדיין הייתה נעשית בעם ישראל, לא הייתה לה כל חשיבות. מדוע העבודה של אחרית הימים נעשית בסין, שהיא המקום החשוך והנחשל ביותר? הדבר נועד לגלות את הקדושה והצדק של אלוהים. לפשוטו של עניין, ככל שמקום חשוך יותר, כך קדושתו של אלוהים תאיר באור גדול יותר. האמת היא שכל זה נועד למען עבודתו של אלוהים. רק כעת אתם יודעים שאלוהים בשמיים ירד אל פני האדמה ועומד כיום ביניכם, ושהוא מודגש לנוכח הטינופת והמרדנות שלכם, ולכן התחלתם להבין את אלוהים – זה דבר מרומם מאוד, הלא כן? האמת היא שאתם קבוצה של בני אדם בסין שנבחרו, ומפני שבני האדם האלה נבחרו ונהנו מחסדו של אלוהים, ומפני שבני האדם האלה לא כשירים ליהנות בהרבה מחסדו, הדבר מוכיח שכל זה הוא דבר מרומם מאוד עבורכם. אלוהים התגלה אליכם וגילה בפניכם את כל טבעו הקדוש, והוא העניק לכם את כל זה, ואפשר לכם ליהנות מברכות רבות. לא רק בחנתם את טבעו הצודק, אלא באופן חשוב יותר, בחנתם את הישועה שלו וכן את גאולתו ואהבתו האינסופית, וכך אתם, בני האדם המטונפים ביותר, קיבלתם חסד כה רב – האין זו ברכה? האין זה רוממות מאלוהים? מעמדכם הוא הנמוך ביותר, ולא הייתם כשירים לקבל ברכה כה אדירה, אבל אלוהים היה נחוש בדעתו לרומם אתכם. האם אתם לא מתביישים? אם לא תוכלו למלא תא חובתכם, בסופו של דבר, תתביישו בעצמכם לחלוטין. אתם תטילו על עצמכם ייסורים. אלוהים לא מכה אתכם או מעניש אתכם כיום. בשרכם בריא ושלם, אך בסופו של דבר, דברי האל ימיטו עליכם בושה. עד עתה, מעולם לא הטלתי ייסורים בפומבי על אף אדם. אמרתי דברים קשים, אך איך נהגתי אל בני האדם? הייתי מנחם, הוכחתי אותם, וכן הזהרתי אותם. התכלית היחידה לכך הייתה להושיע אתכם. האם ייתכן שאתם באמת לא מבינים את כוונתי? כשאני אומר זאת, על כולכם להבין, והדברים האלה אמורים לעורר בכם השראה. יש רבים מבינכם שמבינים זאת סוף-סוף: הברכה הזו מתקבלת בזכות שימושכם כניגודים, הלא כן? שימוש כניגוד הוא הדבר המבורך ביותר, הלא כן? בסופו של דבר, אתם תפיצו את הבשורה הבאה: "אנחנו ניגודים טיפוסיים." ישאלו אתכם: "מה פירוש הדבר להיות ניגוד טיפוסי?" ואז תאמרו: "אלה מאיתנו שמשלימים את עבודתו של אלוהים ומשרתים כניגוד לעוזו של אלוהים – בזכות מרדנותנו, אנחנו משרתים כניגודים לכל טבעו הצודק. אנחנו כלי השרת והנספחים לעבודתו הסופית של אלוהים – אנחנו הכלים." כשהם ישמעו זאת, הם יסתקרנו. ואז תאמרו: "אנחנו גם האות והמופת להשלמת העבודה של התבל כולה, ולכיבוש האנושות כולה. בין שאנחנו קדושים או מטונפים, אנחנו יותר מבורכים מכם, משום שראינו את אלוהים. עוזו של אלוהים בא לידי ביטוי בהזדמנות שבה הוא כבש אותנו, ומשום הטינופת שלנו, טבעו הצודק בא לידי ביטוי. האם אתם מסוגלים לזה? אין לכם שום זכות! אלוהים מרומם אותנו בלבד! על אף שאנחנו לא יהירים, אנחנו גאים להלל את אלוהים משום שאף אחד אחר לא יכול להיות כל כך מבטיח, ואף אחד אחר לא יכול ליהנות מברכה כה אדירה. מפליא שבני אדם מטונפים כאלה יכולים באמת לשמש כניגודים בניהולו של אלוהים, ואנחנו אדירי תודה עד בלי די." הם ישאלו: "אם כן, מהם אות ומופת?" ואתם תאמרו: "אנחנו בני האדם המרדנים ביותר מכל האנושות, וגם המטונפים ביותר. אנחנו אלה שהשטן השחית יותר מכל, ואנחנו בני האנוש הנחשלים והעלובים ביותר ששייכים לבשר והדם. אנחנו הייצוג הטיפוסי של בני אדם שהשטן משתמש בהם. כעת אלוהים בחר בנו להיות בני האדם הראשונים שהוא כובש מכל האנושות. ראינו את טבעו הצודק של אלוהים, ירשנו את הבטחתו, והוא יכבוש בני אדם נוספים דרכנו. זו הסיבה שאנחנו האות והמופת לבני האדם באנושות שנכבשו." זו העדות הטובה ביותר שלכם, וזו החוויה הטובה ביותר שלכם.