436. מהות האל לא נועדה רק לכך שהאדם יאמין בה; מעבר לכך, היא נועדה לכך שהאדם יאהב אותה. אולם רבים מאלה שמאמינים באל לא מסוגלים לגלות את "הסוד". בני האדם לא מעזים לאהוב את האל, וגם לא מנסים לאהוב אותו. הם מעולם לא גילו שיש כל כך הרבה לאהוב באל – הם מעולם לא גילו שהאל הוא האל שאוהב את האדם ושהוא האל שהאדם נועד לאהוב. חביבותו של האל מתבטאת בעבודתו: רק כאשר אנשים חווים את עבודתו של האל הם יכולים לגלות את חביבותו; רק במציאות הם יכולים להעריך את חביבותו של האל. ומבלי לחוות ולראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של האל. יש כל כך הרבה לאהוב באל, אך ללא מגע בפועל עם האל, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו האל לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת האל שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת האל שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על האל שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם ולא על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשהאל יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו המעשיים ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל צביונו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים אלפי מונים מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר לעוצמת האהבה של בני האדם לאל שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאל שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. האל גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה מעשית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את האל, האל ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המעשיות של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שאוהבים את האל יחיו באורו לנצח

437. "אהבה", כשמה כן היא, היא מתייחסת לחיבה טהורה וללא רבב, כאשר אתה משתמש בליבך כדי לאהוב, להרגיש ולהתחשב. באהבה אין תנאים, אין מחסומים ואין מרחק. באהבה אין חשד, אין רמייה ואין ערמומיות. באהבה אין סחר מכר או זיהומים כלשהם. אם אתה אוהב, לא תרמה, לא תתלונן, לא תבגוד, לא תמרוד, לא תדרוש, ולא תבקש להשיג דבר-מה או כמות מסוימת. אם יש לך אהבה, אתה תקדיש את עצמך ברצון, תסבול קשיים ברצון, תהיה תואם לי, תוותר על כל אשר לך למעני, תוותר על משפחתך, עתידך, נעוריך ועל נישואיך. אם לא תעשה זאת, אהבתך כלל לא תהיה אהבה, אלא רמיה ובגידה! איזה מין אהבה היא אהבתך? האם היא אהבה אמיתית? או אהבה שקרית? על כמה דברים ויתרת? כמה הקרבת? כמה אהבה קיבלתי ממך? האם אתה יודע? לבכם מלא ברוע, בבגידה וברמיה – אז כמה טומאה יש באהבתכם? אתם חושבים שכבר ויתרתם מספיק למעני; אתם חושבים שאהבתכם אליי כבר מספקת. אך מדוע, אם כן, דבריכם ומעשיכם תמיד מכילים מרדנות וערמומיות? אתם נוהים אחריי, אך אינכם מכירים בדבריי. האם זו נחשבת אהבה? אתם נוהים אחריי, אך אז אתם דוחים אותי. האם זו נחשבת אהבה? אתם נוהים אחריי, אך אינכם בוטחים בי. האם זו נחשבת אהבה? אתם נוהים אחריי, אך אינכם יכולים לקבל את קיומי. האם זו נחשבת אהבה? אתם נוהים אחריי, אך אינכם מתייחסים אלי כראוי למי שאני, ומקשים עליי בכל צעד ושעל. האם זו נחשבת אהבה? אתם נוהים אחריי, אך מנסים לשטות בי ולרמות אותי בכל עניין. האם זו נחשבת אהבה? אתם משרתים אותי, אך אינכם יראים אותי. האם זו נחשבת אהבה? אתם מתנגדים לי בכל המובנים ובכל הדברים. האם כל זה נחשב אהבה? הקדשתם הרבה, זה נכון, אך מעולם לא יישמתם בפועל את מה שדרשתי מכם. האם זה יכול להיחשב אהבה? חישוב מדוקדק מראה שאין בכם ולו שמץ של אהבה כלפיי. לאחר כל כך הרבה שנות עבודה וכל המילים הרבות שסיפקתי, כמה באמת השגתם? האם זה לא מצדיק מבט בוחן לאחור?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

438. אף לקח אינו מעמיק כמו הלקח של אהבת האל ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את האל. כלומר, אם אתה מאמין באל, עליך לאהוב את האל. אם אתה רק מאמין באל אך אינך אוהב אותו ולא רכשת ידע על האל ומעולם לא אהבת את האל אהבת אמת שנובעת ממעמקי לבך, הרי שאמונתך באל חסרת כל תועלת. אם באמונתך באל אינך אוהב את האל, הרי שחייך הם לשווא וכל חייך הם השפלים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייך מעולם לא אהבת את האל או ריצית אותו, מה הטעם בחייך? ומה הטעם באמונתך באל? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באל ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל אינכם מסוגלים ליישם בפועל את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את האל? אהבת האל דורשת חיפוש של כוונות האל בכל הדברים וחיטוט בעומק לבך כשמשהו קורה לך, בניסיון לתפוס את כוונות האל ולהבין מהן כוונותיו בנוגע לעניינים האלה, מה הוא מבקש ממך להשיג וכיצד עליך להתחשב בכוונותיו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אותך לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליך להבין מהן כוונות האל וכיצד עליך להתחשב בהן. אסור לך לְרַצות את עצמך. תחילה, התכחש לעצמך. אין דבר נתעב יותר מהבשר. עליך לשאוף לְרַצות את האל ועליך למלא את חובתך. עם מחשבות כאלה, האל יעניק לך נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבך ימצא מנוח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באל

439. כיום, כולכם יודעים שאמונת האדם באל אין מטרתה היחידה ישועה של הנפש ורווחת הבשר וכן אין מטרתה להעשיר את חיי האדם באמצעות אהבה כלפי האל, וכן הלאה. במצב הנוכחי, אם אתה אוהב את האל רק לשם רווחת הבשר או עונג רגעי, הרי שאפילו אם בסופו של דבר תגיע אהבתך לאל לשיאה ולא תבקש עוד דבר, ה"אהבה" שאתה מחפש עודנה אהבה טמאה והיא אינה משביעה את רצונו של האל. אלה שמשתמשים באהבה לאל כדי להעשיר את הקיום המשמים שלהם ולמלא חלל בלבם הם מסוג האנשים שחומדים חיים קלים, לא אלה שבאמת חפצים לאהוב את האל. אהבה מסוג זה היא על כורחו של האדם, היא רדיפה אחר עונג שכלי והאל אינו זקוק לה. אם כך, איזה סוג אהבה יש לך? לשם מה אתה אוהב את האל? כמה אהבת אמת יש בך לאל עכשיו? אהבתם של מרביתכם היא מהסוג שתואר לעיל. אהבה כזו יכולה רק לשמר את המצב הקיים – היא אינה יכולה להשיג נצחיות או להכות שורש באדם. סוג כזה של אהבה כמוהו כפרח שפרח ואז קמל אך לא נשא פרי. במילים אחרות, משאהבת את האל כך פעם אחת, אם אין מי שיכוון אותך בהמשך נתיבך, אתה תקרוס. אם אתה יכול לאהוב את האל רק בזמנים של אהבת האל, אבל לאחר מכן צביון חייך יישאר ללא שינוי, הרי שלא תצליח להימלט מן המעטה של השפעת האופל, לא תוכל להיחלץ מכבלי השטן ומהונאתו. אף אדם כזה אינו יכול ליפול בנחלתו של האל. בסופו של דבר, רוחו, נשמתו וגופו של אדם כזה עדיין ישתייכו לשטן. אין כל ספק בכך. וכל מי שאינו יכול ליפול בנחלתו של האל יחזור למקומו המקורי, כלומר בחזרה לשטן, והוא יירד אל אגם האש והגופרית כדי לקבל את השלב הבא בעונשו מהאל. אלה שנופלים בנחלתו של האל הם אלה שמורדים בשטן ונמלטים מהשפעתו. הם נמנים באופן רשמי על אנשי המלכות. זה האופן שבו אנשי המלכות נוצרים. האם אתה נכון להיות לאדם כזה? האם אתה נכון ליפול בנחלתו של האל? האם אתה נכון להימלט מהשפעתו של השטן ולשוב אל האל? האם אתה משתייך לשטן כעת או שמא אתה נמנה על אנשי המלכות?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איזו נקודת מבט צריכה להיות למאמינים

440. האדם חי תמיד תחת מעטה ההשפעה של החושך והיה כבול תחת השפעת השטן, ללא יכולת להימלט, וצביונו של האדם, לאחר שעבר עיבוד בידי השטן, נעשה יותר ויותר מושחת. אפשר לומר שהאדם חי באופן תמידי בתוך צביונו השטני המושחת ושהוא אינו מסוגל לאהוב את האל באמת. לכן, אם האדם רוצה לאהוב את האל, עליו להשיל את צדקנותו, חשיבותו העצמית, גאוותנותו, יהירותו וכדומה – כל מה ששייך לצביונו של השטן. אחרת, אהבתו של האדם אינה טהורה, זו אהבה שטנית, ואהבה שבהחלט לא יכולה לזכות באישורו של האל. אם רוח הקודש לא תהפוך את האדם למושלם, תשבור אותו, תגזום אותו, תטיל עליו משמעת, תוכיח אותו או תזכך אותו באופן ישיר, איש לא יוכל לאהוב את האל באמת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האדם המושחת אינו מסוגל לייצג את האל

441. כשבני האדם באים במגע עם אלוהים בלבם, כשלבם מסוגל לפנות אליו לחלוטין, זה השלב הראשון באהבה האנושית לאלוהים. אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, ראשית עליכם להיות מסוגלים להפנות לו את לבכם. מה פירוש הדבר להפנות לאלוהים את לבכם? פירוש הדבר שכל דבר שאתם מחפשים בלבכם נעשה למען אהבתכם לאלוהים וזכייתכם באלוהים – זה מוכיח שהשבתם את לבכם לחלוטין לאלוהים. מלבד אלוהים ודבריו כמעט אין דבר אחר בלבכם (משפחה, עושר, בעל, רעיה, ילדים או דברים אחרים). אפילו אם יש דברים כאלה, הם לא יכולים לתפוס מקום בלבכם, ואתם לא חושבים על עתידכם אלא רק שואפים לאהוב את אלוהים. בשלב הזה, כבר הפניתם את לבכם לחלוטין לאלוהים. נניח שאתם עדיין מתכננים תוכניות לעצמכם בלבכם, ותמיד מכוונים לתועלתכם העצמית וחושבים: "מתי אוכל לבקש בקשה קטנה מאלוהים? מתי משפחתי תתעשר? כיצד אוכל להשיג בגדים טובים? ..." אם אתם חיים במצב הזה, הדבר מוכיח שלבכם לא הופנה לגמרי לאלוהים. אם אתם רק מחזיקים את דברי האל בלבכם, ואם אתם מסוגלים להתפלל לאלוהים ולהתקרב אליו בכל עת, כאילו הוא ממש קרוב אליכם, כאילו אלוהים שוכן בקרבכם ואתם שוכנים בקרבו – אם זה מצבכם, פירוש הדבר שלבכם נמצא עם אלוהים. אם תתפללו לאלוהים ותאכלו ותשתו את דבריו מדי יום, אם תמיד תחשבו על עבודת הכנסייה, אם תתחשבו ברצונו של אלוהים ותשתמשו בלבכם כדי לאהוב את אלוהים באמת ובתמים ולְרַצות את לבו, הרי שלבכם יהיה שייך לאלוהים. אם לבכם מלא בדברים אחרים, פירוש הדבר הוא שהשטן עדיין שולט בו, ושלבכם לא פנה אל אלוהים באמת. כשלבו של אדם פונה אל אלוהים באמת, הוא מתמלא באהבה אמיתית וספונטנית לאלוהים והוא מסוגל להתחשב בעבודתו של אלוהים. על אף שעדיין יהיו לאדם הזה מצבים של טיפשות וחוסר דעת, הוא יהיה מסוגל להתחשב בענייניו של בית האל, למען עבודתו של אלוהים, ולמען שינוי בטבעו שלו עצמו. לבו יהיה במקום הנכון. יש אנשים שטוענים תמיד שכל מעשיהם מכוונים לטובת הכנסייה, אך האמת היא שמעשיהם מכוונים למען התועלת האישית שלהם. אדם כזה לא פועל מהמניע הנכון. הוא מושחת ורמאי, ורוב הדברים שהוא עושה נועדו להשיג דברים לתועלתו האישית. אדם כזה לא עוסק בשאיפה לאהוב את אלוהים. לבו עדיין שייך לשטן, והוא לא יכול לפנות לאלוהים. אין לאלוהים שום דרך לזכות באדם כזה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אהבה אמיתית לאלוהים היא ספונטנית

442. כל שלב בעבודה שהאל מבצע באנשים, מבחינה חיצונית נדמה כי מדובר באינטראקציות בין אנשים, וכי הם תוצאה של סידורים מעשה ידי אדם או של הפרעה אנושית. אך מאחורי כל מהלך בעבודה, וכל דבר שמתרחש, יש הימור שעשה השטן בפני האל, והם דורשים מאנשים לעמוד איתן בעדותם למען האל. קחו לדוגמה את ההעמדה בניסיון של איוב: מאחורי הקלעים, השטן ערך הימור עם האל. ומה שקרה לאיוב היו מעשים של בני אדם והפרעות של בני אדם. מאחורי כל מהלך עבודה שהאל מבצע עליכם נמצא ההימור שערך השטן עם האל – מאחוריו ניטש קרב. לדוגמה, אם יש לך דעות קדומות על אחיך ואחיותיך, יהיו דברים שתרצה לומר – דברים שאתה חש שעלולים לגרום לאל חוסר שביעות רצון – אך אם לא תאמר אותם, תחוש אי-נוחות פנימית ובאותו רגע יפרוץ בתוכך קרב: "האם אדבר או לא?" זהו הקרב. על כן, יש קרב בכל דבר שבו אתה נתקל, וכשניטש בקרבך קרב, הודות לשיתוף הפעולה שלך בפועל ולסבלך בפועל, האל עובד בקרבך. בסופו של דבר, אתה מסוגל לשים את העניין בצד בתוכך והכעס פג מאליו. זו התוצאה של שיתוף הפעולה שלך עם האל. כל דבר שאנשים עושים דורש מידה מסוימת מדם ליבם. ללא מצוקה בפועל, הם אינם יכולים לְרַצות את האל, הם אפילו לא יתקרבו לְריצוי של האל ודבריהם יהיו סיסמאות ריקות ותו לא! האם הסיסמאות הריקות האלו יכולות לְרַצות את האל? כשהאל והשטן עורכים קרב במישור הרוחני, כיצד עליך לרצות את האל וכיצד עליך לעמוד איתן בעדותך למענו? עליך לדעת שכל דבר שקורה לך הוא ניסיון גדול וזה הזמן שבו האל דורש שתישא עדות. למרות שכלפי חוץ דברים אלה נראים לא חשובים, כשהם מתרחשים הם מוכיחים אם אתה אוהב את האל אם לאו. אם אתה אוהב אותו, תוכל לעמוד איתן בעדותך למענו, ואם לא יישמת בפועל את אהבתך כלפיו, הדבר מעיד על כך שאינך אדם שמיישם בפועל את האמת, שאתה נטול אמת ונטול חיים, שאתה מוץ! בכל דבר שקורה לאנשים האל זקוק לכך שהם יעמדו איתן בעדותם עליו. למרות ששום דבר משמעותי לא קורה לך כרגע ואינך נושא עדות גדולה, כל הפרטים בחיי היום-יום שלך קשורים לעדות לאל. אם תוכל לזכות בהערצתם של אחיך ואחיותיך, בני משפחתך וכל מי שסביבך, אם יום אחד יבואו הכופרים ויעריצו את כל מעשיך ויראו שכל מה שהאל עושה נפלא, הרי שנשאת עדות. אף שאין לך תובנות ואיכותך דלה, בזכות העובדה שהאל הופך אותך למושלם, אתה מסוגל לְרַצות את האל ולהתחשב בכוונותיו, להראות לאחרים איזו עבודה אדירה האל עשה בבני אדם בעלי האיכות הדלה ביותר. כאשר בני אדם מכירים את האל והופכים למתגברים בפני השטן, נאמנים לאל במידה רבה, אזי לאיש אין עמוד שדרה חזק יותר מאשר לקבוצת בני האדם הזו וזו העדות האדירה ביותר. אף על פי שאינך מסוגל לעשות עבודה גדולה, אתה יכול לְרַצות את האל. בני אדם אחרים אינם יכולים לשים בצד את תפיסותיהם, אך אתה יכול לעשות זאת. בני אדם אחרים אינם יכולים להעיד על האל במהלך חוויותיהם בפועל, אך אתה יכול להשתמש בשיעור קומתך בפועל ובמעשיך בפועל כדי לגמול לאל על אהבתו ולשאת עליו עדות מהדהדת. רק מעשה כזה נחשב לאהבת אל אמיתית.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באל

443. אלה שאוהבים את האל הם אלה שאוהבים את האמת, וככל שאלה שאוהבים את האמת ירבו ליישם אותה בפועל, כך הם יחזיקו ביותר ממנה; ככל שהם ירבו ליישם אותה בפועל, כך הם יזכו ביותר מאהבת האל, וככל שהם ירבו ליישם אותה בפועל, כך האל יברך אותם יותר. אם תמיד תיישם כך בפועל, אהבת האל תאפשר לך בהדרגה לראות זאת, כפי שפטרוס החל להכיר את האל: פטרוס אמר שלאל אין רק החוכמה לברוא את השמים והארץ וכל הדברים, אלא שיש לו גם החוכמה לעשות עבודה מעשית בבני האדם. פטרוס אמר שהאל ראוי לאהבתם של בני האדם לא רק בזכות זה שברא את השמים והארץ וכל צבאם, אלא גם בזכות יכולתו לברוא את האדם, להושיע את האדם, להפוך את האדם למושלם ולהנחיל את אהבתו לאדם. עוד אמר פטרוס שיש הרבה באל שראוי לאהבתו של האדם. פטרוס אמר לישוע: "האם אתה ראוי לאהבתם של בני האדם רק בזכות בריאת השמים והארץ וכל צבאם? יש בך עוד דברים המצדיקים אהבה: אתה פועל ונע בחיים האמיתיים, רוחך נוגעת בי בקרבי, אתה מטיל עליי משמעת, אתה מוכיח אותי – אלה דברים שראויים אף יותר לאהבתם של בני האדם." אם אתה רוצה לראות את אהבת האל ולחוות אותה, עליך לחקור ולחפש בחיים האמיתיים, ועליך לשים בצד את בשרך ודמך. עליך לגמור אומר בדעתך. עליך להיות נחוש, להיות מסוגל לְרַצות את האל בכל, מבלי להיות עצל, מבלי לחמוד את תענוגות הבשר, מבלי לחיות למען הבשר, אלא לחיות למען האל. יכול להיות שבפעם הזאת אתה לא תרצה את האל. זאת מפני שאתה לא מבין את כוונות האל; בפעם הבאה, אפילו שיידרש מאמץ רב יותר, עליך לְרַצות אותו, ואסור לך לרצות את הבשר. כאשר תחווה באופן זה, תכיר את האל. אתה תבין שהאל יכול לברוא את השמים והארץ וכל הדברים, שהוא התגלם כבשר ודם כדי שבני האדם יוכלו לראות אותו באמת ולבוא איתו במגע באמת ובתמים, שהוא יכול לצעוד בקרב בני אדם, ושרוחו יכולה להפוך בני אדם למושלמים בחייהם האמיתיים ולאפשר להם לראות את חביבותו ולחוות את המשמעת, התוכחות והברכות שלו. אם אתה תמיד חווה באופן זה, תיקשר הדוקות לאל בחייך האמיתיים, ואם יום אחד יחסיך עם האל יחדלו להיות רגילים, תוכל לסבול תוכחה ולהרגיש חרטה. כשיהיו לך יחסים רגילים עם האל, לא תרצה לעולם לעזוב את האל, ואם יום אחד האל יאמר שהוא עוזב אותך, אתה תפחד ותאמר שאתה מעדיף למות מאשר להישאר בלי האל. מיד כשתחוש כך, תרגיש שאתה לא מסוגל לעזוב את האל, וכך תהיה לך תשתית ותיהנה באמת מאהבתו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שאוהבים את האל יחיו באורו לנצח

444. עד כמה בדיוק אתה אוהב את האל כיום? ועד כמה בדיוק אתה מודע לכל מה שהאל עשה בך? אלה הלקחים שעליך ללמוד. כשהאל מגיע אל פני האדמה, כל מה שהוא עשה באדם וכל מה שהוא אפשר לאדם לראות נועד לכך שהאדם יאהב אותו ויכיר אותו באמת. מצד אחד, העובדה שהאדם מסוגל לסבול למען האל ושהוא הצליח להגיע עד הלום, נובעת מאהבתו של האל, ומצד שני היא נובעת מהישועה של האל. עוד יותר מכך, היא נובעת מהשיפוט ומעבודת הייסור שהאל ביצע באדם. אם אין לכם את המשפט, הייסור והניסיונות של האל, ואם האל לא גרם לכם לסבול, הרי שבכל הכנות, לא תאהבו את האל באמת. ככל שעבודתו של האל באדם גדולה יותר, וככל שסבלו של האדם רב יותר, כך הדבר ממחיש יותר עד כמה עבודתו של האל משמעותית, וכך לבו של האדם מסוגל יותר לאהוב את האל באמת. כיצד משיגים את הלקח של אהבת האל? ללא סבל וזיכוך, ללא ניסיונות כאובים – ויתרה מזאת, אילו האל היה נותן לאדם רק חסד, חמלה ורחמים – האם היית מסוגל להגיע למצב שבו אתה אוהב את האל באמת ובתמים? מצד אחד, במהלך הניסיונות של האל, האדם לומד להכיר את הפגמים שלו ורואה עד כמה הוא חסר משמעות, בזוי ועלוב – שאין לו דבר ושהוא לא כלום. מצד שני, במהלך הניסיונות האל מכין סביבות שונות למען האדם כדי שבתוכן הוא יהיה מסוגל לחוות טוב יותר את החביבות של האל. אף על פי שהכאב עצום, ולעיתים קשה מנשוא – ואפילו מגיע לרמה של יגון משתק – לאחר שהאדם חווה אותו, הוא מבין עד כמה חביבה עבודתו של האל בו, ורק על היסוד הזה נולדת באדם אהבה אמיתית לאל. כיום, האדם רואה שעם החסד, האהבה והרחמים של האל לבדם, האדם אינו מסוגל להכיר את עצמו באמת, ועל אחת כמה וכמה שהוא אינו מסוגל להכיר את מהותו שלו. רק באמצעות זיכוך ומשפט של האל גם יחד, ובמהלך תהליך הזיכוך עצמו, האדם יכול להכיר את הפגמים שלו ולדעת שאין לו דבר. כך, אהבתו של האדם לאל מושתתת על היסודות של הזיכוך והמשפט של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של האל

445. כיום, אין למרבית בני האדם את הידע הזה. הם סבורים שאין לסבל כל ערך, העולם נוטש אותם, חיי המשפחה שלהם בצרות, האל סבור שהם לא משביעי רצון, והסיכויים העתידיים שלהם עגומים. יש אנשים שסובלים במידה מסוימת, והם אפילו רוצים למות. זו איננה אהבה אמיתית לאל. בני אדם כאלה הם מוגי לב, אין להם יכולת התמדה, הם חלשים וחסרי תועלת! האל להוט לכך שהאדם יאהב אותו, אך ככל שהאדם אוהב אותו יותר, כך האדם סובל יותר, וככל שהאדם אוהב אותו, כך מתרבים ניסיונותיו של האדם. אם תאהב את האל, תחווה כל סוג של סבל, ואם לא תאהב את האל, אזי אולי הכול יתקדם על מי מנוחות עבורך והכול יהיה שלו סביבך. כשתאהב את האל, תרגיש תמיד שאתה מוקף בדברים רבים שלא ניתן להתגבר עליהם, ומאחר ששיעור קומתך נמוך מדי, תעבור זיכוך. יתרה מכך, לא תהיה מסוגל לְרַצות את האל, ותמיד תחוש שכוונותיו של האל נשגבות מדי ושהוא מעבר ליכולתו של האדם. משום כל זה, אתם תעברו זיכוך – משום שיש בכם חולשה רבה ומשום שיש בכם דברים רבים שלא מסוגל לְרַצות את כוונות האל, תעברו זיכוך פנימי. אולם עליכם להבין בבירור שהטיהור מושג רק באמצעות זיכוך. לפיכך, במהלך אחרית הימים, אתם חייבים לשאת עדות על האל. אין זה משנה עד כמה תסבלו, עליכם להמשיך לצעוד עד הסוף, ואפילו בנשמת אפכם האחרונה, עליכם להיות נאמנים לאל ולהיות נתונים לתזמוריו של האל. רק זו אהבה אמיתית לאל, ורק זו עדות חזקה ומהדהדת. כשהשטן מפתה אותך, עליך לומר: "לבי שייך לאל, והאל כבר זכה בי. אני לא יכול לְרַצות אותך – אני חייב להקדיש את כל כולי כדי לְרַצות את האל." ככל שאתה מרצה את האל יותר, כך הוא מברך אותך יותר, וכך תגדל עוצמת אהבתך לאל. כך יהיו לך, בנוסף, גם אמונה ונחישות, ותרגיש שדבר אינו ראוי או משמעותי יותר מחיים של אהבה כלפי האל. אפשר לומר שדי בכך שהאדם יאהב את האל על מנת שיפסיק לחוש צער. על אף שלעיתים בשרכם חלש ואתה אפוף צרות רבות של ממש, אם בזמנים האלה תסתמך באמת על האל, אזי תזכה לנחמה בתוככי רוחך, ויהיה לך על מה להסתמך. כך, תהיה מסוגל להתגבר על סביבות רבות, וכך לא תתלונן על האל בשל סבלכם. במקום זאת, תרצו לשיר, לרקוד, להתפלל, להתכנס ולשתף, ולהקדיש מחשבה לאל, ותחושו שכל בני האדם וכל העניינים והדברים סביבכם שאותם האל מסדיר הם ראויים. אם לא תאהב את האל, כל מה שתראה יטריד אותך ודבר לא יהיה נאה בעיניך. רוחך לא תהיה חופשית אלא מדוכאת, לבך תמיד יתלונן על האל, ותמיד תרגיש שאתה סובל עינויים רבים כל כך ושאין זה צודק. אם לא תעסוק בחיפוש לשם האושר אלא על מנת לְרַצות את האל וכדי שהשטן לא יאשים אותך, אזי עיסוק כזה יעניק לך כוחות אדירים לאהוב את האל. האדם מסוגל ליישם בפועל את כל מה שהאל אומר, ולכל מעשיו של האדם יש יכולת לְרַצות את האל – זו פירושה של אחיזה במציאות. עיסוק בשאיפה לרַצות את האל הוא שימוש בלבך אוהב-האל כדי ליישם בפועל את דבריו. בלי קשר לזמן – אפילו כאשר לאחרים לא יהיה כוח – בתוכך ישנו עדיין לב אוהב-אל, ואתה משתוקק אל האל ומתגעגע לאל מעומק נפשך. זהו שיעור קומה אמיתי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של האל

446. בזמן שהוא עובר את ייסורי הזיכוך, האדם יכול ליפול ביתר קלות תחת השפעתו של השטן – אם כן, כיצד עליכם לאהוב את אלוהים במהלך הזיכוך? עליכם לגייס את רצונכם, להגיש את ליבכם לאלוהים ולהקדיש לו את כל זמנכם. יהיה אשר יהיה האופן שבו אלוהים יזכך אתכם, עליכם להיות מסוגלים להנהיג את האמת כדי להגשים את רצונו של אלוהים, ועליכם להיות נחושים לחפש אחר אלוהים ולשאוף לשיתוף עם אלוהים. בזמנים כאלה, ככל שתהיו פסיביים כך תהפכו לשליליים, וכך ייקל עליכם לסגת לאחור. כאשר עליכם למלא את תפקידכם, אפילו שאינכם ממלאים אותו היטב, אתם עושים כמיטב יכולתכם ואתם עושים זאת באמצעות לבכם ירא-האל ותו לא. יאמרו עליכם אחרים מה שיאמרו – בין אם יאמרו שעשיתם עבודה טובה ובין אם יאמרו שעשיתם עבודה גרועה – אתם פועלים מהמניעים הנכונים ואינכם צדקנים, מכיוון שאתם פועלים מטעם אלוהים. כשאחרים לא מפרשים אתכם נכון, אתם מסוגלים להתפלל לאלוהים כך: "הו, אלוהים! איני מבקש שאחרים יהיו סובלניים כלפיי או שיתייחסו אליי יפה, וגם לא שיבינו אותי או יתמכו בי. אני רק מבקש שאהיה מסוגל לאהוב אותך בלבי, שאהיה שקט בלבי, ושמצפוני יהיה נקי. איני מבקש שאחרים ישבחו אותי או יעריכו אותי במיוחד. כל משאלתי היא לְרַצות אותך מעמקי לבי. אני ממלא את תפקידי בכך שאני עושה את כל מה שאני יכול. על אף שאני אוויל וטיפש, בעל איכות ירודה ועיוור, אני יודע שאתה חביב, ואני מוכן להקדיש לך את כל אשר לי." ברגע שאתם מתפללים כך, צץ לבכם ירא-האל, ואתם חשים הקלה גדולה בלבכם. זו הכוונה בהנהגת אהבה לאלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק הודות לחוויית הזיכוך יוכל אדם לאהוב באמת

447. כיצד צריך האדם לאהוב את אלוהים במהלך הזיכוך? בנחישות לאהוב את אלוהים כדי לקבל את הזיכוך שלו: במהלך הזיכוך, אתם עוברים עינוי בתוככם, כאילו מישהו סובב סכין בלבכם, אך אתם מוכנים לְרַצות את אלוהים באמצעות לבכם ירא-האל, ואינכם מוכנים לדאוג לבשר ולדם. זו הכוונה בהנהגת אהבה לאלוהים. בתוככם אתם כואבים וסבלכם מגיע לדרגה מסוימת, אך אתם עדיין מוכנים להתייצב בפני אלוהים ולהתפלל כך: "הו, אלוהים! איני יכול לעזוב אותך. על אף שיש חושך בתוכי, אני רוצה לְרַצות אותך. אתה מכיר את לבי, והלוואי שיכולת להשקיע בי יותר מאהבתך." כך עליכם לנהוג במהלך זיכוך. אם תשתמשו בלבכם ירא-האל כיסודכם, הזיכוך יוכל לקרב אתכם לאלוהים וליצור קרבה רבה יותר בינכם לבין אלוהים. מאחר שאתם מאמינים באלוהים, עליכם למסור את לבכם בפני אלוהים. אם תעניקו את ליבכם לאל ותניחו אותו בפניו, אזי במהלך הזיכוך לא תוכלו להתכחש לאל או לעזוב אותו. באופן זה, הקשר שלכם עם אלוהים יתהדק עוד יותר ויהיה רגיל יותר, ותכיפות השיתוף שלך עם האל תגדל. אם תתמידו ליישם בפועל באופן זה, כך תעבירו זמן רב יותר לאורו של אלוהים ותחת הכוונת דבריו. אז ישתנה צביונכם יותר ויותר, והידע שלכם יגדל מדי יום. כשיבוא היום וניסיונותיו של אלוהים יפקדו אתכם, לא רק שתהיו מסוגלים לעמוד לצדו, אלא שתהיו גם מסוגלים לשאת עדות לאלוהים. בעת כזו תידמו לאיוב ולפטרוס. לאחר שתישאו עדות על אלוהים תאהבו אותו באמת, ותהיו מוכנים להקריב את חייכם למענו ברצון. אתה תהיה עד של האל, ואדם שהאל אוהב. אהבה שעברה זיכוך היא חזקה, לא שבירה. לא משנה מה יהיה העיתוי של הניסיונות שהאל יעביר אתכם או האופן שלהם, תהיו מסוגלים שלא לדאוג אם תחיו או תמותו, להשליך הצדה הכול ברצון למען אלוהים ולשאת הכול בשמחה למען אלוהים – כך תהיה אהבתך טהורה ולאמונתך תהיה מציאות. אז תהיו בני אדם אהובים באמת על אלוהים, בני אדם אשר אלוהים באמת הפך למושלמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק הודות לחוויית הזיכוך יוכל אדם לאהוב באמת

448. אלוהים מייסר ושופט את האדם משום שעבודתו דורשת זאת, ויתרה מזאת, משום שהאדם צריך זאת. האדם צריך להתייסר ולהישפט, ורק לאחר מכן הוא יכול לזכות באהבה כלפי אלוהים. כיום, שוכנעתם לחלוטין, אך כאשר אתם נתקלים במכשול הקטן ביותר, אתם בצרות. שיעור קומתכם עדיין נמוך מאוד, ואתם עדיין צריכים לחוות ייסורים ושיפוט נוספים על מנת לרכוש ידע מעמיק יותר. כיום, יש לכם פחות או יותר לב ירא-אל ואתם מפחדים מאלוהים, ואתם יודעים שהוא האל האמיתי, אך אינכם רוחשים כלפיו אהבה גדולה, והרבה פחות מכך הצלחתם להשיג אהבה טהורה. הידע שלכם שטחי מדי, ושיעור קומתכם עדיין אינו מספק. כשאתם באמת נתקלים בסביבה, אתם עדיין לא נושאים עדות – היווכחותכם אינה יזומה מספיק, ואין לכם מושג כיצד לנוהג לפי הדת. רוב האנשים פסיביים ועצלים, הם רק אוהבים בסתר את אלוהים בלבם, אך אין להם שיטה לנהוג לפיה, וגם מטרותיהם אינן ברורות להם די הצורך. אלה שהובאו לידי שלמות אינם בעלי אנושיות רגילה גרידא, אלא הם גם מחזיקים באמיתות אשר מעבר לאמות המידה של המצפון אשר מעל לרף של המצפון. הם לא משתמשים במצפונם לגמול על אהבתו של אלוהים בלבד, אלא יותר מכך, הם מכירים את אלוהים, הם נוכחו לדעת שאלוהים חביב וראוי לאהבתו של האדם, ואף שיש דברים כה רבים לאהוב באלוהים, ולכן האדם אינו יכול שלא לאהוב אותו! אהבתם של אלה שהובאו לידי שלמות כלפי אלוהים, מטרתה להגשים את שאיפותיהם האישיות. אהבתם היא ספונטנית, אהבה שלא מבקשת דבר בתמורה, אהבה שאינה עסקה. הם אוהבים את אלוהים אך בזכות הידע שיש להם אודותיו. לאנשים כאלה לא אכפת אם אלוהים מרעיף אליהם מחסדיו, והם שבעי רצון אך ורק מגרימת סיפוק לאל. הם לא מתמקחים עם אלוהים, אף לא מודדים את אהבתם לאלוהים לפי המצפון: "אתה נתת לי, ובתמורה אני אוהב אותך – אם אתה לא נותן לי, אז אין לי דבר לתת לך בתמורה". אלה שהובאו לידי שלמות תמיד מאמינים ש"אלוהים הוא הבורא, והוא מוציא לפועל את עבודתו עלינו. כיוון שזכיתי בהזמנות זו, בתנאי ובכשירות להיעשות מושלם, עיסוקי בחיפוש אחר האמת צריך להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, ועליי לרצות את אלוהים".

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסור ועל משפט

449. במהלך חייו, פטרוס חווה זיכוך מאות פעמים ועבר הרבה מבחנים כואבים. הזיכוך הפך ליסוד אהבתו העילאית לאלוהים ולחוויה המשמעותית ביותר בחייו. יכולתו לרחוש אהבה עילאית לאלוהים נבעה, במובן אחד, מנחישותו לאהוב את אלוהים. אך חשוב מכך, היא נבעה מהזיכוך ומהסבל שעבר. הסבל הזה הפך למורה הדרך שלו בנתיב האהבה לאלוהים ולדבר שהוא העריך יותר מכל. אם בני האדם לא עוברים את כאב הזיכוך באהבתם את אלוהים, אהבתם מלאה בטומאה ובהעדפות שלהם. אהבה כזו מלאה בדעות של השטן ופשוט אינה מסוגלת לְהשביע את רצונו של אלוהים. הנחישות לאהוב את אלוהים לא זהה לאהבה אמיתית לאלוהים. על אף שכל מה שבני אדם כאלה חושבים עליו בליבם מכוון לאהבה לאלוהים ולריצויו, ונדמה כאילו שמחשבותיהם מוקדשות כולן לאלוהים ונעדרות כל רעיון אנושי, כשהם מגישים את מחשבותיהם לאלוהים הוא לא משבח או מברך אותן. אפילו כשבני האדם מבינים לגמרי את כל האמיתות – כשהם מכירים את כולן – אין זה בהכרח סימן שהם אוהבים את אלוהים, ולא ניתן לומר שבני האדם האלה מחזיקים במציאות של אהבת האל. על אף שבני אדם מבינים אמיתות רבות מבלי לעבור זיכוך, הם לא מסוגלים להנהיג את האמיתות האלה. רק במהלך זיכוך בני אדם יכולים להבין את מלוא המשמעות של האמיתות האלה. רק אז הם יכולים להעריך באמת ובתמים את משמעותן הפנימית. אז, כשהם מנסים שוב, הם מסוגלים להנהיג את האמיתות כראוי ובהתאם לרצונו של אלוהים. אז רעיונותיהם האנושיים פוחתים, השחיתות האנושית שלהם פוחתת ורגשותיהם האנושיים מתמעטים. רק אז הנוהג שלהם הוא ביטוי אמת של אהבה לאלוהים. השפעת האמת של אהבת האל לא מושגת באמצעות ידע המבוטא במילים או נכונות שכלית, ולא ניתן להשיג אותה רק באמצעות הבנת האמת. היא דורשת מבני אדם שישלמו מחיר, שיעברו ייסורים רבים במהלך זיכוך, ורק אז תהפוך אהבתם לטהורה ותהיה תואמת לרצונו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק הודות לחוויית הזיכוך יוכל אדם לאהוב באמת

450. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב למענך, אני חייב לשאת את העדות הזו עלייך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לעמוד בדרישותיך ולהפוך לטהורה עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, מפני שאין דבר יותר מספק בעיניי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך, ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהעלות את חיי כקורבן מנחה למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאני לא צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך כך גם אם אתה לא אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, מפני שהדבר מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ומוות למענך הוא דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, משום שאני יודע מעט מאוד לגביך. אני יודע שאני לא מסוגל לספק את רצונותיך לחלוטין, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא יכולתי להשיב לך את כל כולי – אני מאוד רחוק מכך. כשאני נזכר ברגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסור ועל משפט

451. על האדם לעסוק בשאיפה להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, ואסור לו להסתפק בנסיבות חייו הנוכחיות. כדי להביא לידי ביטוי את צלמו של פטרוס, על האדם לרכוש את הידע והניסיון של פטרוס. על האדם לעסוק בחיפוש אחר דברים יותר נעלים ועמוקים. עליו לשאוף להשגת אהבה עמוקה וטהורה יותר לאלוהים ולחיים בעלי ערך ומשמעות. רק חיים כאלה הם חיים אמיתיים – רק כך יוכל האדם להידמות לפטרוס. עליכם להתמקד בכניסה יזומה בצד החיובי, ואסור לכם להיות פסיביים ולאפשר לעצמכם להתדרדר למען הקלה זמנית תוך התעלמות מאמיתות יותר עמוקות, מפורטות ומעשיות. עליך להיות ניחן באהבה מעשית, ושומה עליך למצוא כל דרך אפשרית להשתחרר מהחיים המנוונים והשאננים האלה שלא שונים מחייה של חיה. עליכם להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, חיים בעלי ערך, ואסור לכם להשלות את עצמכם או להתייחס לחייכם כאל צעצוע. אמיתות שלא ניתנות להשגה לא קיימות עבור כל מי שיש לו נחישות ושהוא אוהב את האל, ואין שום דין שהן לא יוכלו לעמוד בו. איך עליכם לחיות את חייכם? איך עליכם לאהוב את אלוהים? איך עליכם להשתמש באהבתכם אליו כדי לרצות את כוונותיו? אין דבר חושב מזה בחייכם. מעל הכל, עליך להיות בעלי נחישות והתמדה מסוג זה, ואסור לכם להיות כמו חסרי עמוד השדרה, החלשים. עליכם ללמוד איך לחוות חיים בעלי משמעות ואיך לחוות אמיתות בעלות משמעות, ואסור לכם לנהוג כך בעצמכם כלאחר יד. בלי שתשימו לב, חייכם יחלפו להם. לאחר מכן, האם תהיה לך עוד הזדמנות כזו לאהוב את האל? האם האדם יכול לאהוב את אלוהים לאחר מותו? עליך להיות בעל אותה נחישות ואותו מצפון שהיו לפטרוס. על חייכם להיות בעלי משמעות, ואסור לך לשחק עם עצמכם משחקים. כבן אנוש וכאדם החותר אל האל, עליך להיות מסוגל לשקול את חייך ולהתייחס אליהם בזהירות – לחשוב איך להקדיש את עצמך לאל, איך להעמיק את המשמעות של אמונתך באל, ואת האופן שבו עליך לאהוב את האל בצורה טהורה יותר, יפה יותר וטובה יותר, משום שאתה אוהב את האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסור ועל משפט

452. אם בני אדם רוצים לאהוב את האל, עליהם לטעום מחביבותו של האל ולראות את חביבותו של האל. רק אז יכול להתעורר בקרבם לב אוהב-אל, ולב שמאפשר להם להשקיע מעצמם בנאמנות למען האל. האל לא גורם לבני אדם לאהוב אותו דרך דבריו או דרך הדמיונות שלהם, והוא לא כופה על אנשים לאהוב אותו. במקום זאת, הוא מניח להם לאהוב אותו מרצונם החופשי, והוא מניח להם לראות את חביבותו בעבודתו ובאמירותיו, וכתוצאה מכך הם מתמלאים באהבה כלפי האל. רק כך בני אדם יכולים באמת לשאת עדות על האל. בני האדם לא אוהבים את האל משום שאחרים דחקו בהם לאהוב אותו ולא כתוצאה מדחף רגעי של רגש. הם אוהבים את האל מפני שהם ראו את חביבותו, ראו שיש בו כל כך הרבה שראוי לאהבה, ראו את ישועת האל, את חוכמתו ואת מעשיו הפלאיים – וכתוצאה מכך, הם באמת מהללים את האל, ובאמת כמהים אליו, ומתעוררת בהם תשוקה כזו שלא הייתה שורדת אלמלא זכו באל. הסיבה לכך שמי שמעיד על האל יכול לשאת עדות מוחצת על האל היא שהעדות מושתתת על הכרה אמיתית של האל וכמיהה אמיתית לאל. עדות שכזו לא מבוססת על דחף רגשי, אלא על הכרת האל וצביונו. כיוון שהם הכירו את האל, הם מרגישים שהם חייבים לבטח לשאת עדות לאל, ולגרום לכל מי שכמה לאל להכיר את האל, ולהיות מודע לחביבותו של האל ולמעשיות האל. כמו אהבתם כלפי האל, עדותם היא ספונטנית, היא אמיתית ויש לה חשיבות וערך אמיתיים. היא לא פסיבית, ריקנית או חסרת משמעות. הסיבה לכך שרק בני אדם שאוהבים את האל באמת מחזיקים במירב הערך והמשמעות בחייהם, והסיבה שרק הם מאמינים באמת באל היא שהם מסוגלים לחיות לאורו של האל. הם יכולים לחיות למען עבודתו וניהולו של האל. זאת מפני שהם לא חיים בחשיכה, אלא חיים באור. חייהם לא חסרי משמעות, אלא מבורכים על ידי האל. רק בני האדם שאוהבים את האל יכולים לשאת עדות לאל, רק הם עדי האל, רק הם מבורכים על ידי האל, ורק הם יכולים לקבל את הבטחותיו של האל. בני האדם שאוהבים את האל הם מקורביו של האל, הם האנשים שהאל אוהב, והם יכולים ליהנות מברכות יחד עם האל. רק בני אדם כאלה יחיו לנצח, ורק הם יחיו לעולמי עד בחסותו והגנתו של האל. האל הוא מי שעל בני האדם לאהוב, והוא ראוי לאהבתם של כל האנשים. אך לא כולם מסוגלים לאהוב את האל, ולא כל האנשים יכולים לשאת עדות לאל ולהחזיק בסמכות עם האל. מכיוון שהם יכולים לשאת עדות לאל ולהקדיש את כל מאמציהם לעבודתו של האל, בני האדם שבאמת אוהבים את האל יכולים לצעוד בכל מקום תחת השמיים מבלי שאיש יעז להתנגד להם, והם יכולים להפעיל סמכות על פני האדמה ולשלוט בכל אנשיו של האל. בני האדם האלה התקבצו מכל רחבי העולם. הם אנשים מכל רחבי העולם אשר דוברים שפות שונות והם בעלי גווני עור שונים, אך לקיומם יש משמעות אחת, לכולם יש לב אוהב-אל, הם כולם נושאים עדות אחת ויש להם נחישות אחת ורצון אחד. אלה שאוהבים את האל יכולים לצעוד בחופשיות ברחבי העולם, ואלה שנושאים עדות לאל יכולים לנוע ברחבי היקום. אלה הם האנשים שהאל אוהב, האל מברך אותם והם יחיו לנצח באורו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שאוהבים את האל יחיו באורו לנצח