436. האדם לא רק צריך להאמין במהותו של אלוהים – עליו לאהוב אותה. אולם רבים מאלה שמאמינים באלוהים לא מסוגלים לגלות את "הסוד." בני האדם לא מעזים לאהוב את אלוהים, וגם לא מנסים לאהוב אותו. הם מעולם לא גילו שיש כל כך הרבה לאהוב באלוהים – הם מעולם לא גילו שאלוהים הוא האל שאוהב את האדם ושהוא האל שהאדם נועד לאהוב. חביבותו של אלוהים מתבטאת בעבודתו: רק כשבני האדם חווים את עבודתו של אלוהים הם יכולים לגלות את חביבותו; רק בחוויותיהם בפועל יכולים בני האדם להעריך את חביבותו של אלוהים, ומבלי לראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של אלוהים. יש כל כך הרבה לאהוב באלוהים, אך ללא מגע עם אלוהים, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת אלוהים שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת אלוהים שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על אלוהים שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם ולא על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשאלוהים יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו בפועל ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל טבעו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים פי כמה וכמה מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר לעוצמת האהבה של בני האדם לאלוהים שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאלוהים שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. אלוהים גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה אמיתית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את אלוהים, אלוהים ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המציאות של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו באורו לנצח

437. המילה "אהבה", כפי שהדבר קרוי, מתייחסת לרגש טהור ללא רבב, שבו אתם משתמשים בלבכם לאהוב, להרגיש ולהתחשב. באהבה אין תנאים, אין מחסומים ואין מרחק. באהבה אין חשד, אין מרמה ואין ערמומיות. באהבה אין מסחר ואין שום דבר טמא. אם אתם אוהבים, הרי שלא תרמו, תתלוננו, תבגדו, תמרדו, תתבעו או תשאפו לקבל דבר מה או כמות מסוימת. אם אתם אוהבים, הרי שתקריבו בשמחה, תתמודדו עם מצוקה ותהפכו לתואמים לי. אתם תזנחו את כל מה שיש לכם למעני – אתם תוותרו על משפחתכם, עתידכם, נעוריכם ונישואיכם. אחרת, אהבתכם לא תהיה אהבה כלל אלא מרמה ובגידה! איזו אהבה היא אהבתכם? האם היא אהבת אמת? האם היא אהבת שקר? על כמה ויתרתם? כמה הקרבתם כקורבן מנחה? כמה אהבה קיבלתי מכם? האם אתם יודעים? לבכם גדוש רוע, בגידה ומרמה, ומכיוון שכך, כמה פגמים יש באהבתכם? אתם סבורים שכבר ויתרתם על מספיק למעני. אתם מאמינים שאהבתכם כלפיי כבר מספיקה. אולם מדוע דבריכם ומעשיכם תמיד נושאים איתם מרד ומרמה? אתם חסידים שלי אך אתם לא מכירים בדברי. האם זה נחשב לאהבה? אתם חסידים שלי, אך אז אתם משליכים אותי הצדה. האם זה נחשב לאהבה? אתם חסידים שלי, אך אינכם בוטחים בי. האם זה נחשב לאהבה? אתם חסידים שלי אך אתם לא יכולים לקבל את קיומי. האם זה נחשב לאהבה? אתם חסידים שלי אך אתם לא נוהגים בי כראוי למי שאני ומקשים עליי בכל צעד ושעל. האם זה נחשב לאהבה? אתם חסידים שלי, אך אתם מנסים לשטות בי ולרמות אותי בכל דבר ועניין. האם זה נחשב לאהבה? אתם משרתים אותי, אך אתם לא מפחדים ממני. האם זה נחשב לאהבה? אתם מתנגדים לי בכל מובן ובכל דבר. האם כל זה נחשב לאהבה? נכון, הקרבתם הרבה, אך מעולם לא הנהגתם את מה שדרשתי מכם. האם זה יכול להיחשב לאהבה? חשבון זהיר מגלה שאין בכם ולו שמץ של אהבה כלפיי. אחרי שנים רבות אלה של עבודה ואחרי כל המילים שסיפקתי, כמה קיבלתם בפועל? האין זה מצדיק מבט זהיר לאחור?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

438. אף לקח אינו מעמיק כמו הלקח של אהבת האל ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את אלוהים. כלומר, אם אתה מאמין באלוהים, עליך לאהוב את אלוהים. אם אתה רק מאמין באלוהים אך אינך אוהב אותו ולא רכשת ידע על אלוהים ומעולם לא אהבת את אלוהים אהבת אמת שנובעת ממעמקי לבך, הרי שאמונתך באלוהים חסרת כל תועלת. אם באמונתך באלוהים אינך אוהב את אלוהים, הרי שחייך הם לשווא וכל חייך הם העלובים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייך מעולם לא אהבת את אלוהים או ריצית אותו, מה הטעם בחייך? ומה הטעם באמונתך באלוהים? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באלוהים ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל אינכם מסוגלים להנהיג את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את אלוהים? אהבת האל דורשת חיפוש של רצון האל בכול וחיטוט בעומק לבכם כשמשהו קורה לכם בניסיון לתפוס את רצון האל ולהבין מהו רצון האל בנוגע לעניין הזה, מה הוא רוצה שתשיגו וכיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אותך לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליך להבין את רצון האל וכיצד עליך להיות מודע לרצונו. אסור לכם לְרַצות את עצמך. תחילה, שים את עצמך בצד. אין דבר נתעב יותר מהבשר. עליך לשאוף לְרַצות את אלוהים ועליך למלא את חובתך. עם מחשבות כאלה, אלוהים יעניק לך נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבך ימצא מנוח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

439. כיום, כולכם יודעים שאמונת האדם באלוהים אין מטרתה היחידה ישועה של הנפש ורווחת הבשר וכן אין מטרתה להעשיר את חיי האדם באמצעות אהבה כלפי אלוהים, וכן הלאה. במצב הנוכחי, אם אתה אוהב את אלוהים רק לשם רווחת הבשר או עונג רגעי, הרי שאפילו אם בסופו של דבר תגיע אהבתך לאלוהים לשיאה ולא תבקש עוד דבר, ה"אהבה" שאתה מחפש עודנה אהבה טמאה והיא אינה משביעה את רצונו של אלוהים. אלה שמשתמשים באהבה לאלוהים כדי להעשיר את הקיום המשמים שלהם ולמלא חלל בלבם הם מסוג האנשים שחומדים חיים קלים, לא אלה שבאמת חפצים לאהוב את אלוהים. אהבה מסוג זה היא על כורחו של האדם, היא רדיפה אחר עונג שכלי ואלוהים אינו זקוק לה. אם כך, איזה סוג אהבה יש לך? לשם מה אתה אוהב את אלוהים? כמה אהבת אמת יש בך לאלוהים עכשיו? אהבתם של מרביתכם היא מהסוג שתואר לעיל. אהבה כזו יכולה רק לשמר את המצב הקיים – היא אינה יכולה להשיג יציבות או להכות שורש באדם. סוג כזה של אהבה כמוהו כפרח שפרח ואז קמל אך לא נשא פרי. במילים אחרות, משאהבת את אלוהים כך פעם אחת, אם אין מי שיכוון אותך בהמשך נתיבך, אתה תקרוס. אם אתה יכול לאהוב את אלוהים רק בזמנים של אהבת אלוהים, אבל לאחר מכן טבע חייך יישאר ללא שינוי, הרי שלא תצליח להימלט ממעטה העלטה, לא תוכל להיחלץ מכבלי השטן ומהונאתו. אף אדם כזה אינו יכול ליפול בנחלתו של אלוהים. בסופו של דבר, רוחו, נשמתו וגופו של אדם כזה עדיין ישתייכו לשטן. אין כל ספק בכך. וכל מי שאינו יכול ליפול בנחלתו של אלוהים יחזור למקומו המקורי, כלומר בחזרה לשטן, והוא יירד אל אגם האש והגופרית כדי לקבל את השלב הבא בעונשו מאלוהים. אלה שנופלים בנחלתו של אלוהים הם אלה שנוטשים את השטן ונמלטים מתחומו. הם נמנים באופן רשמי על אנשי המלכות. זה האופן שבו אנשי המלכות נוצרים. האם אתה נכון להיות לאדם כזה? האם אתה נכון ליפול בנחלתו של אלוהים? האם אתה נכון להימלט מתחומו של השטן ולשוב אל אלוהים? האם אתה משתייך לשטן כעת או שמא אתה נמנה על אנשי המלכות?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, איזו נקודת מבט צריכה להיות למאמינים

440. האדם חי תמיד תחת מעטה ההשפעה של החושך והיה כבול תחת השפעת השטן, ללא יכולת להימלט, וטבעו של האדם, לאחר שעבר עיבוד בידי השטן, נעשה יותר ויותר מושחת. אפשר לומר שהאדם חי באופן תמידי בתוך טבעו השטני המושחת ושהוא אינו מסוגל לאהוב את אלוהים באמת. לכן, אם האדם רוצה לאהוב את אלוהים, עליו להשיל את צדקנותו, חשיבותו העצמית, גאוותנותו, יהירותו וכדומה – כל מה ששייך לטבעו של השטן. אחרת, אהבתו של האדם אינה טהורה, זו אהבה שטנית, ואהבה שבהחלט לא יכולה לזכות באישורו של אלוהים. אם רוח הקודש לא תהפוך את האדם למושלם, תטפל בו, תשבור אותו, תגזום אותו, תטיל עליו משמעת, תוכיח אותו או תזכך אותו באופן ישיר, איש לא יוכל לאהוב את אלוהים באמת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האדם המושחת אינו מסוגל לייצג את אלוהים

441. כשבני האדם באים במגע עם אלוהים בלבם, כשלבם מסוגל לפנות אליו לחלוטין, זה השלב הראשון באהבה האנושית לאלוהים. אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, ראשית עליכם להיות מסוגלים להפנות לו את לבכם. מה פירוש הדבר להפנות לאלוהים את לבכם? פירוש הדבר שכל דבר שאתם מחפשים בלבכם נעשה למען אהבתכם לאלוהים וזכייתכם באלוהים – זה מוכיח שהשבתם את לבכם לחלוטין לאלוהים. מלבד אלוהים ודבריו כמעט אין דבר אחר בלבכם (משפחה, עושר, בעל, רעיה, ילדים או דברים אחרים). אפילו אם יש דברים כאלה, הם לא יכולים לתפוס מקום בלבכם, ואתם לא חושבים על עתידכם אלא רק שואפים לאהוב את אלוהים. בשלב הזה, כבר הפניתם את לבכם לחלוטין לאלוהים. נניח שאתם עדיין מתכננים תוכניות לעצמכם בלבכם, ותמיד מכוונים לתועלתכם העצמית וחושבים: "מתי אוכל לבקש בקשה קטנה מאלוהים? מתי משפחתי תתעשר? כיצד אוכל להשיג בגדים טובים? ..." אם אתם חיים במצב הזה, הדבר מוכיח שלבכם לא הופנה לגמרי לאלוהים. אם אתם רק מחזיקים את דברי האל בלבכם, ואם אתם מסוגלים להתפלל לאלוהים ולהתקרב אליו בכל עת, כאילו הוא ממש קרוב אליכם, כאילו אלוהים שוכן בקרבכם ואתם שוכנים בקרבו – אם זה מצבכם, פירוש הדבר שלבכם נמצא עם אלוהים. אם תתפללו לאלוהים ותאכלו ותשתו את דבריו מדי יום, אם תמיד תחשבו על עבודת הכנסייה, אם תתחשבו ברצונו של אלוהים ותשתמשו בלבכם כדי לאהוב את אלוהים באמת ובתמים ולְרַצות את לבו, הרי שלבכם יהיה שייך לאלוהים. אם לבכם מלא בדברים אחרים, פירוש הדבר הוא שהשטן עדיין שולט בו, ושלבכם לא פנה אל אלוהים באמת. כשלבו של אדם פונה אל אלוהים באמת, הוא מתמלא באהבה אמיתית וספונטנית לאלוהים והוא מסוגל להתחשב בעבודתו של אלוהים. על אף שעדיין יהיו לאדם הזה מצבים של טיפשות וחוסר דעת, הוא יהיה מסוגל להתחשב בענייניו של בית האל, למען עבודתו של אלוהים, ולמען שינוי בטבעו שלו עצמו. לבו יהיה במקום הנכון. יש אנשים שטוענים תמיד שכל מעשיהם מכוונים לטובת הכנסייה, אך האמת היא שמעשיהם מכוונים למען התועלת האישית שלהם. אדם כזה לא פועל מהמניע הנכון. הוא מושחת ורמאי, ורוב הדברים שהוא עושה נועדו להשיג דברים לתועלתו האישית. אדם כזה לא עוסק בשאיפה לאהוב את אלוהים. לבו עדיין שייך לשטן, והוא לא יכול לפנות לאלוהים. אין לאלוהים שום דרך לזכות באדם כזה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אהבה אמיתית לאלוהים היא ספונטנית

442. בכל שלב בעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם נדמה שמדובר בקשרי גומלין בין בני אדם, כאילו שהדבר הוא מעשה ידי אדם או פרי התערבות של האדם. אך מאחורי הקלעים, כל שלב בעבודה וכל דבר שמתרחש הוא התערבות שעושה השטן עם אלוהים, ובני האדם נדרשים לעמוד איתן בעדותם על אלוהים. קחו את ניסיון איוב כדוגמה: מאחורי הקלעים, השטן ערך התערבות עם אלוהים. ומה שקרה לאיוב היה מעשים של בני אדם והתערבות של בני אדם. מאחורי כל מהלך עבודה שאלוהים עושה בקרבכם, השטן מהמר עם אלוהים – מאחורי הכול ניטש קרב. לדוגמה, אם יש לך דעות קדומות על אחיך ואחיותיך, יהיו דברים שתרצה לומר – דברים שאתה חש שעלולים לגרום לאלוהים אי נחת – אך אם לא תאמר אותם, תחוש אי-נוחות פנימית ובאותו רגע יפרוץ בתוכך קרב: "האם אדבר או לא?" זהו הקרב. על כן, יש קרב בכל דבר שבו אתה נתקל, וכשניטש בקרבך קרב, הודות לשיתוף הפעולה שלך בפועל ולייסוריך בפועל, אלוהים עובד בקרבך. בסופו של דבר, אתה מסוגל לשים את העניין בצד בתוכך והכעס פג מאליו. זו התוצאה של שיתוף הפעולה שלך עם אלוהים. כל דבר שאנשים עושים דורש מהם לשלם מחיר מסוים במאמציהם. ללא מצוקה בפועל, הם אינם יכולים לְרַצות את אלוהים, הם אפילו לא יתקרבו לְריצוי של אלוהים ודבריהם יהיו סיסמאות ריקות ותו לא! האם הסיסמאות הריקות האלו יכולות לְרַצות את אלוהים? כשאלוהים והשטן עורכים קרב במישור הרוחני, כיצד עליך לרצות את אלוהים וכיצד עליך לעמוד איתן בעדותך עליו? עליך לדעת שכל דבר שקורה לך הוא ניסיון גדול וזה הזמן שבו אלוהים זקוק לכך שתישא עדות. למרות שכלפי חוץ דברים אלה נראים לא חשובים, כשהם מתרחשים הם מוכיחים אם אתה אוהב את אלוהים אם לאו. אם אתה אוהב אותו, תוכל לעמוד איתן בעדותך עליו ואם לא הנהגת את אהבתך אליו, הדבר מראה שאינך אדם שמנהיג את האמת, שאין לך אמת ושאין לך חיים, שאתה כעלה נידף ברוח! כל דבר שקורה לבני האדם קורה כאשר אלוהים זקוק לכך שהם יעמדו איתן בעדותם עליו. למרות ששום דבר משמעותי לא קורה לך כרגע ואינך נושא עדות גדולה, כל פרט בחיי היום-יום שלך קשור לעדותך על אלוהים. אם תוכל לזכות בהערצתם של אחיך ואחיותיך, בני משפחתך וכל מי שסביבך, אם יום אחד יבואו הכופרים ויעריצו את כל מעשיך ויראו שכל מה שאלוהים עושה נפלא, הרי שנשאת עדות. אף שאין לך תובנות ואיכותך דלה, בזכות העובדה שאלוהים הופך אותך למושלם, אתה מסוגל לְרַצות את אלוהים ולהיות מודע לרצונו, להראות לאחרים איזו עבודה אדירה אלוהים עשה בבני אדם בעלי האיכות הדלה ביותר. כאשר בני אדם מכירים את אלוהים והופכים למתגברים בפני השטן, נאמנים לאלוהים במידה רבה, אזי לאיש אין עמוד שדרה חזק יותר מאשר לקבוצת בני האדם הזו וזו העדות האדירה ביותר. אף על פי שאינך מסוגל לעשות עבודה גדולה, אתה יכול לְרַצות את אלוהים. בני אדם אחרים אינם יכולים לשים בצד את תפיסותיהם, אך אתה יכול לעשות זאת. בני אדם אחרים אינם יכולים להעיד על אלוהים במהלך חוויותיהם בפועל, אך אתה יכול להשתמש בשיעור קומתך בפועל ובמעשיך בפועל כדי לגמול לאלוהים על אהבתו ולשאת עליו עדות מהדהדת. רק מעשה כזה נחשב לאהבת אל אמיתית.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

443. ככל שתרבו להנהיג את האמת, כך תהיה לכם יותר אמת; ככל שתרבו להנהיג את האמת, כך יהיה לכם יותר מאהבתו של אלוהים; וככל שתרבו להנהיג את האמת, כך אלוהים יברך אתכם יותר. אם תמיד תנהגו כך, אהבת האל תאפשר לכם בהדרגה להבין זאת, כפי שפטרוס החל להכיר את אלוהים: פטרוס אמר שלאלוהים אין רק החוכמה לברוא את השמים והארץ וכל צבאם, אלא שיש לו גם החוכמה לעשות עבודה אמיתית בבני האדם. פטרוס אמר שאלוהים ראוי לאהבתם של בני האדם לא רק בזכות זה שברא את השמים והארץ וכל צבאם, אלא גם בזכות יכולתו לברוא את האדם, להושיע את האדם, להפוך את האדם למושלם ולהנחיל את אהבתו לאדם. עוד אמר פטרוס שיש הרבה באלוהים שראוי לאהבתו של האדם. פטרוס אמר לישוע: "האם אתה ראוי לאהבתם של בני האדם רק בזכות בריאת השמים והארץ וכל צבאם? יש בך עוד דברים המצדיקים אהבה: אתה פועל ונע בחיים האמיתיים, רוחך נוגעת בי בקרבי, אתה מטיל עליי משמעת, אתה מוכיח אותי – אלה דברים שראויים אף יותר לאהבתם של בני האדם." אם אתם רוצים לראות את אהבת האל ולחוות אותה, עליכם לחקור ולחפש בחיים האמיתיים, ועליכם לשים בצד את בשרכם ודמכם. עליכם לגמור אומר בדעתכם. עליכם להיות נחושים, להיות מסוגלים לְרַצות את אלוהים בכל, מבלי להיות עצלים, מבלי לחמוד את תענוגות הבשר, מבלי לחיות למען הבשר, אלא לחיות למען אלוהים. יכול להיות שיהיו זמנים שבהם אתם לא תְּרַצו את אלוהים. זאת מפני שאתם לא מבינים את רצון אלוהים; בפעם הבאה, אפילו שיידרש מאמץ רב יותר, עליכם לְרַצות אותו, ואסור לכם לְרַצות את הבשר והדם. כאשר תחוו באופן זה, תכירו את אלוהים. אתם תבינו שאלוהים יכול לברוא את השמים והארץ וכל צבאם, שהוא התגלם כבשר ודם כדי שבני האדם יוכלו לראות אותו באמת ולבוא איתו במגע באמת ובתמים, שהוא יכול לצעוד בקרב בני אדם, ושרוחו יכולה להפוך בני אדם למושלמים בחייהם האמיתיים ולאפשר להם לראות את חביבותו ולחוות את המשמעת, התוכחות והברכות שלו. אם אתה תמיד חווה באופן זה, תיקשר הדוקות לאלוהים בחייך האמיתיים, ואם יום אחד יחסיך עם אלוהים יחדלו להיות רגילים, תוכל לסבול תוכחה ולהרגיש חרטה. כשיהיו לך יחסים רגילים עם אלוהים, לא תרצה לעולם לעזוב את אלוהים, ואם יום אחד אלוהים יאמר שהוא עוזב אותך, אתה תפחד ותאמר שאתה מעדיף למות מאשר להישאר בלי אלוהים. מיד כשתחוש כך, תרגיש שאתה לא מסוגל לעזוב את אלוהים, וכך תהיה לך תשתית ותיהנה באמת מאהבתו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו באורו לנצח

444. עד כמה בדיוק אתה אוהב את אלוהים כיום? ועד כמה בדיוק אתה מודע לכל מה שאלוהים עשה בך? אלה הדברים שעליך ללמוד. כשאלוהים הגיע אל פני האדמה, כל מה שהוא עשה באדם וכל מה שהוא אפשר לאדם לראות נועדו לכך שהאדם יאהב אותו ויכיר אותו באמת. מבחינה מסוימת, העובדה שהאדם מסוגל לסבול למען אלוהים ושהוא הצליח להגיע עד הלום, נובעת מאהבתו של אלוהים, ומבחינה אחרת היא נובעת מהישועה של אלוהים. יתרה מזאת, היא נובעת מעבודת המשפט והייסורים שאלוהים ביצע באדם. אם אין לכם את המשפט, הייסורים והניסיונות של אלוהים, ואם אלוהים לא גרם לכם לסבול, הרי שלמען האמת, אינכם אוהבים את אלוהים באמת. ככל שעבודתו של אלוהים באדם רבה יותר, וככל שסבלו של האדם רב יותר, כך ברור יותר עד כמה עבודתו של אלוהים משמעותית, וכך לבו של האדם מסוגל יותר לאהוב את אלוהים באמת ובתמים. כיצד לומדים את האופן שבו יש לאהוב את אלוהים? ללא עינויים וזיכוך, ללא ניסיונות כאובים – ויתרה מזאת, אילו אלוהים היה נותן לאדם רק חסד, אהבה ורחמים – האם הייתם מסוגלים להגיע למצב שבו אתם אוהבים את אלוהים באמת ובתמים? מצד אחד, במהלך הניסיונות של אלוהים, האדם מתוודע לפגמים שלו ומבין שהוא חסר משמעות, בזוי ועלוב – שאין לו דבר ושהוא לא כלום. מצד שני, במהלך הניסיונות, אלוהים יוצר סביבות שונות למען האדם כדי שהאדם יהיה מסוגל יותר לחוות את החביבות של אלוהים. על אף שהכאב רב, ולעיתים בלתי נסבל – ואפילו מגיע לרמה של יגון משתק – לאחר שהאדם חווה אותו, הוא מבין עד כמה חביבה עבודתו של אלוהים בו, ורק על היסוד הזה נולדת באדם אהבה אמיתית לאלוהים. כיום, האדם רואה שעם החסד, האהבה והרחמים של אלוהים לבדם, האדם אינו מסוגל להכיר את עצמו באמת, ועל אחת כמה וכמה שהוא אינו מסוגל להכיר את מהותו שלו. רק באמצעות זיכוך ומשפט של אלוהים גם יחד, ובמהלך תהליך הזיכוך עצמו, האדם יכול להכיר את הפגמים שלו ולדעת שאין לו דבר. כך, אהבתו של האדם לאלוהים מושתתת על היסודות של הזיכוך והמשפט של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים

445. כיום, אין למרבית בני האדם את הידע הזה. הם סבורים שאין לסבל כל ערך, העולם נוטש אותם, חיי המשפחה שלהם בצרות, אלוהים לא אוהב אותם, והסיכויים העתידיים שלהם עגומים. הסבל של בני אדם מסוימים מגיע לקיצוניות והם מתחילים לחשוב על המוות. זו איננה אהבה אמיתית לאלוהים. בני אדם כאלה הם מוגי לב, אין להם יכולת התמדה, הם חלשים וחסרי אונים! אלוהים להוט לכך שהאדם יאהב אותו, אך ככל שהאדם אוהב אותו יותר, כך האדם סובל יותר, וככל שהאדם אוהב אותו, כך מתרבים ניסיונותיו של האדם. אם תאהבו את אלוהים, תחוו כל סוג של סבל, ואם לא תאהבו את אלוהים, אזי אולי הכול יתקדם על מי מנוחות עבורכם והכול יהיה שלו סביבכם. כשתאהבו את אלוהים, תרגישו שאתם מוקפים בדברים רבים שלא ניתן להתגבר עליהם, ומאחר ששיעור קומתכם נמוך מדי, תעברו זיכוך. יתרה מכך, לא תהיו מסוגלים לְרַצות את אלוהים, ותמיד תחושו שרצונו של אלוהים נשגב מדי ושהוא מעבר ליכולתו של האדם. משום כל זה, אתם תעברו זיכוך – משום שיש בכם חולשה רבה ומשום שחלק רב מכם לא מסוגל לְרַצות את אלוהים, תעברו זיכוך פנימי. אולם עליכם להבין בבירור שהטיהור מושג רק באמצעות זיכוך. לפיכך, במהלך אחרית הימים, אתם חייבים לשאת עדות על אלוהים. אין זה משנה עד כמה תסבלו, עליכם להמשיך לצעוד עד הסוף, ואפילו בנשמת אפכם האחרונה, עליכם להיות נאמנים לאלוהים ולציית לתזמוריו של אלוהים. רק זו אהבה אמיתית לאלוהים, ורק זו עדות חזקה ומהדהדת. כשהשטן מפתה אתכם, עליכם לומר: "לבי שייך לאלוהים, ואלוהים כבר זכה בי. אני לא יכול לְרַצות אותך – אני חייב להקדיש את כל כולי כדי לְרַצות את אלוהים." ככל שאתם מרַצים את אלוהים יותר, כך הוא מברך אתכם יותר, וכך תגדל עוצמת אהבתכם לאלוהים. כך יהיו לך, בנוסף, גם אמונה ונחישות, ותרגיש שדבר אינו ראוי או משמעותי יותר מחיים של אהבה כלפי אלוהים. אפשר לומר שדי בכך שהאדם יאהב את אלוהים על מנת שיפסיק לחוש צער. על אף שלעיתים בשרכם חלש ואתם אפופים צרות רבות של ממש, בזמנים האלה, תסתמכו באמת על אלוהים ותזכו לנחמה בתוככי רוחכם, ותחושו ודאות ותחושה שיש לכם על מה להסתמך. כך, תהיו מסוגלים להתגבר על סביבות רבות, וכך לא תתלוננו על אלוהים בשל סבלכם. במקום זאת, תרצו לשיר, לרקוד, להתפלל, להתכנס ולשתף, ולהקדיש מחשבה לאלוהים, ותחושו שכל בני האדם וכל העניינים והדברים סביבכם שאותם אלוהים מסדיר הם ראויים. אם לא תאהבו את אלוהים, כל מה שתראו יטריד אתכם ודבר לא יהיה נאה בעיניכם. רוחכם לא תהיה חופשית אלא מדוכאת, לבכם תמיד יתלונן על אלוהים, ותמיד תרגישו שאתם סובלים עינויים רבים כל כך ושאין זה צודק. אם לא תעסקו בחיפוש לשם האושר אלא על מנת לְרַצות את אלוהים וכדי שהשטן לא יאשים אתכם, אזי עיסוק כזה יעניק לכם כוחות אדירים לאהוב את אלוהים. האדם מסוגל לבצע את כל מה שאלוהים אומר, ולכל מעשיו של האדם יש יכולת לְרַצות את אלוהים – זו פירושה של אחיזה במציאות. עיסוק בשאיפה לרַצות את אלוהים הוא שימוש באהבה כלפי האל כדי להנהיג את דבריו. בלי קשר לזמן – אפילו כאשר לאחרים לא יהיה כוח – בתוככם ישנו עדיין לב שאוהב את אלוהים, שמשתוקק אל אלוהים בכל מאודו ומתגעגע לאלוהים. זהו שיעור קומה אמיתי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים

446. בזמן שהוא עובר את ייסורי הזיכוך, האדם יכול ליפול ביתר קלות תחת השפעתו של השטן – אם כן, כיצד עליכם לאהוב את אלוהים במהלך הזיכוך? עליכם לגייס את רצונכם, להגיש את ליבכם לאלוהים ולהקדיש לו את כל זמנכם. יהיה אשר יהיה האופן שבו אלוהים יזכך אתכם, עליכם להיות מסוגלים להנהיג את האמת כדי להגשים את רצונו של אלוהים, ועליכם להיות נחושים לחפש אחר אלוהים ולשאוף לשיתוף עם אלוהים. בזמנים כאלה, ככל שתהיו פסיביים כך תהפכו לשליליים, וכך ייקל עליכם לסגת לאחור. כאשר עליכם למלא את תפקידכם, אפילו שאינכם ממלאים אותו היטב, אתם עושים כמיטב יכולתכם ואתם עושים זאת באמצעות אהבתכם לאלוהים ותו לא. יאמרו עליכם אחרים מה שיאמרו – בין אם יאמרו שעשיתם עבודה טובה ובין אם יאמרו שעשיתם עבודה גרועה – אתם פועלים מהמניעים הנכונים ואינכם צדקנים, מכיוון שאתם פועלים מטעם אלוהים. כשאחרים לא מפרשים אתכם נכון, אתם מסוגלים להתפלל לאלוהים כך: "הו, אלוהים! איני מבקש שאחרים יהיו סובלניים כלפיי או שיתייחסו אליי יפה, וגם לא שיבינו אותי או יתמכו בי. אני רק מבקש שאהיה מסוגל לאהוב אותך בלבי, שאהיה שקט בלבי, ושמצפוני יהיה נקי. איני מבקש שאחרים ישבחו אותי או יעריכו אותי במיוחד. כל משאלתי היא לְרַצות אותך מעמקי לבי. אני ממלא את תפקידי בכך שאני עושה את כל מה שאני יכול. על אף שאני אוויל וטיפש, בעל איכות ירודה ועיוור, אני יודע שאתה חביב, ואני מוכן להקדיש לך את כל אשר לי." ברגע שאתם מתפללים כך, צצה אהבתכם לאלוהים, ואתם חשים הקלה גדולה בלבכם. זו הכוונה בהנהגת אהבה לאלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק הודות לחוויית הזיכוך יוכל אדם לאהוב באמת

447. כיצד צריך האדם לאהוב את אלוהים במהלך הזיכוך? בנחישות לאהוב את אלוהים כדי לקבל את הזיכוך שלו: במהלך הזיכוך, אתם עוברים עינוי בתוככם, כאילו מישהו סובב סכין בלבכם, אך אתם מוכנים לְרַצות את אלוהים באמצעות לבכם, שאוהב את אלוהים, ואינכם מוכנים לדאוג לבשר ולדם. זו הכוונה בהנהגת אהבה לאלוהים. בתוככם אתם כואבים וסבלכם מגיע לדרגה מסוימת, אך אתם עדיין מוכנים להתייצב בפני אלוהים ולהתפלל כך: "הו, אלוהים! איני יכול לעזוב אותך. על אף שיש חושך בתוכי, אני רוצה לְרַצות אותך. אתה מכיר את לבי, והלוואי שיכולת להשקיע בי יותר מאהבתך." כך עליכם לנהוג במהלך זיכוך. אם תשתמשו באהבה לאלוהים כיסודכם, הזיכוך יוכל לקרב אתכם לאלוהים וליצור קרבה רבה יותר בינכם לבין אלוהים. מאחר שאתם מאמינים באלוהים, עליכם למסור את לבכם בפני אלוהים. אם תעלו את לבכם כקורבן מנחה לאלוהים ותניחו אותו בפניו, לא תוכלו במהלך הזיכוך לדחות או לעזוב את אלוהים. באופן זה, הקשר שלכם עם אלוהים יתהדק עוד יותר ויהיה רגיל יותר, ותכיפות השיתוף שלכם עם אלוהים תגבר. ככול שתתמידו כך לנהוג, כך תעבירו זמן רב יותר לאורו של אלוהים ותחת הכוונת דבריו. אז ישתנה טבעכם יותר ויותר, והידע שלכם יגדל מדי יום. כשיבוא היום וניסיונותיו של אלוהים יפקדו אתכם, לא רק שתהיו מסוגלים לעמוד לצדו, אלא שתהיו גם מסוגלים לשאת עדות לאלוהים. בעת כזו תידמו לאיוב ולפטרוס. לאחר שתישאו עדות על אלוהים תאהבו אותו באמת, ותהיו מוכנים להקריב את חייכם למענו ברצון. אתם תהיו עדיו של אלוהים ואהוביו של אלוהים. אהבה שעברה זיכוך היא חזקה ועמידה. יהיו אשר יהיו העיתוי של הניסיונות שאלוהים יעביר אתכם וטיבם, תהיו מסוגלים שלא לדאוג אם תחיו או תמותו, להשליך הצדה הכול ברצון למען אלוהים ולשאת הכול בשמחה למען אלוהים – כך תהיה אהבתכם טהורה ואמונתכם אמיתית. אז תהיו בני אדם אהובים באמת על אלוהים, בני אדם אשר אלוהים באמת הפך למושלמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק הודות לחוויית הזיכוך יוכל אדם לאהוב באמת

448. אלוהים מייסר ושופט את האדם משום שעבודתו דורשת זאת, ויתרה מזאת, משום שהאדם צריך זאת. האדם צריך להתייסר ולהישפט, ורק לאחר מכן הוא יכול לזכות באהבה כלפי אלוהים. כיום, שוכנעתם לחלוטין, אך כאשר אתם נתקלים במכשול הקטן ביותר, אתם בצרות. שיעור קומתכם עדיין נמוך מאוד, ואתם עדיין צריכים לחוות ייסורים ושיפוט נוספים על מנת לרכוש ידע מעמיק יותר. כיום, אתם יראים את אלוהים במידת מה, אתם מפחדים מאלוהים, ואתם יודעים שהוא האל האמיתי, אך אינכם רוחשים כלפיו אהבה גדולה, והרבה פחות מכך הצלחתם להשיג אהבה טהורה. הידע שלכם שטחי מדי, ושיעור קומתכם עדיין אינו מספק. כשאתם באמת נתקלים בסביבה, אתם עדיין לא נושאים עדות – היווכחותכם אינה יזומה מספיק, ואין לכם מושג כיצד לנוהג לפי הדת. רוב האנשים פסיביים ועצלים, הם רק אוהבים בסתר את אלוהים בלבם, אך אין להם שיטה לנהוג לפיה, וגם מטרותיהם אינן ברורות להם די הצורך. אלה שהובאו לידי שלמות אינם בעלי אנושיות רגילה גרידא, אלא הם גם מחזיקים באמיתות אשר מעבר לאמות המידה של המצפון אשר מעל לרף של המצפון. הם לא משתמשים במצפונם לגמול על אהבתו של אלוהים בלבד, אלא יותר מכך, הם מכירים את אלוהים, הם נוכחו לדעת שאלוהים חביב וראוי לאהבתו של האדם, ואף שיש דברים כה רבים לאהוב באלוהים, ולכן האדם אינו יכול שלא לאהוב אותו! אהבתם של אלה שהובאו לידי שלמות כלפי אלוהים, מטרתה להגשים את שאיפותיהם האישיות. אהבתם היא ספונטנית, אהבה שלא מבקשת דבר בתמורה, אהבה שאינה עסקה. הם אוהבים את אלוהים אך בזכות הידע שיש להם אודותיו. לאנשים כאלה לא אכפת אם אלוהים מרעיף אליהם מחסדיו, והם שבעי רצון אך ורק מגרימת סיפוק לאל. הם לא מתמקחים עם אלוהים, אף לא מודדים את אהבתם לאלוהים לפי המצפון: "אתה נתת לי, ובתמורה אני אוהב אותך – אם אתה לא נותן לי, אז אין לי דבר לתת לך בתמורה". אלה שהובאו לידי שלמות תמיד מאמינים ש"אלוהים הוא הבורא, והוא מוציא לפועל את עבודתו עלינו. כיוון שזכיתי בהזמנות זו, בתנאי ובכשירות להיעשות מושלם, עיסוקי בחיפוש אחר האמת צריך להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, ועליי לרצות את אלוהים".

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

449. במהלך חייו, פטרוס חווה זיכוך מאות פעמים ועבר הרבה מבחנים כואבים. הזיכוך הפך ליסוד אהבתו העילאית לאלוהים ולחוויה המשמעותית ביותר בחייו. יכולתו לרחוש אהבה עילאית לאלוהים נבעה, במובן אחד, מנחישותו לאהוב את אלוהים. אך חשוב מכך, היא נבעה מהזיכוך ומהסבל שעבר. הסבל הזה הפך למורה הדרך שלו בנתיב האהבה לאלוהים ולדבר שהוא העריך יותר מכל. אם בני האדם לא עוברים את כאב הזיכוך באהבתם את אלוהים, אהבתם מלאה בטומאה ובהעדפות שלהם. אהבה כזו מלאה בדעות של השטן ופשוט אינה מסוגלת לְהשביע את רצונו של אלוהים. הנחישות לאהוב את אלוהים לא זהה לאהבה אמיתית לאלוהים. על אף שכל מה שבני אדם כאלה חושבים עליו בליבם מכוון לאהבה לאלוהים ולריצויו, ונדמה כאילו שמחשבותיהם מוקדשות כולן לאלוהים ונעדרות כל רעיון אנושי, כשהם מגישים את מחשבותיהם לאלוהים הוא לא משבח או מברך אותן. אפילו כשבני האדם מבינים לגמרי את כל האמיתות – כשהם מכירים את כולן – אין זה בהכרח סימן שהם אוהבים את אלוהים, ולא ניתן לומר שבני האדם האלה באמת אוהבים את אלוהים. על אף שבני אדם מבינים אמיתות רבות מבלי לעבור זיכוך, הם לא מסוגלים להנהיג את האמיתות האלה. רק במהלך זיכוך בני אדם יכולים להבין את מלוא המשמעות של האמיתות האלה. רק אז הם יכולים להעריך באמת ובתמים את משמעותן הפנימית. אז, כשהם מנסים שוב, הם מסוגלים להנהיג את האמיתות כראוי ובהתאם לרצונו של אלוהים. אז רעיונותיהם האנושיים פוחתים, השחיתות האנושית שלהם פוחתת ורגשותיהם האנושיים מתמעטים. רק אז הנוהג שלהם הוא ביטוי אמת של אהבה לאלוהים. השפעת האמת של אהבת האל לא מושגת באמצעות ידע המבוטא במילים או נכונות שכלית, ולא ניתן להשיג אותה רק באמצעות הבנת האמת. היא דורשת מבני אדם שישלמו מחיר, שיעברו ייסורים רבים במהלך זיכוך, ורק אז תהפוך אהבתם לטהורה ותהיה כלבבו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק הודות לחוויית הזיכוך יוכל אדם לאהוב באמת

450. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב למענך, אני חייב לשאת את העדות הזו עלייך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לעמוד בדרישותיך ולהפוך לטהורה עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, מפני שאין דבר יותר מספק בעיניי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך, ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהעלות את חיי כקורבן מנחה למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאני לא צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך כך גם אם אתה לא אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, מפני שהדבר מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ומוות למענך הוא דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, משום שאני יודע מעט מאוד לגביך. אני יודע שאני לא מסוגל לספק את רצונותיך לחלוטין, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא יכולתי להשיב לך את כל כולי – אני מאוד רחוק מכך. כשאני נזכר ברגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

451. על האדם לעסוק בשאיפה להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, ואסור לו להסתפק בנסיבות חייו הנוכחיות. כדי להביא לידי ביטוי את צלמו של פטרוס, על האדם לרכוש את הידע והניסיון של פטרוס. על האדם לעסוק בחיפוש אחר דברים יותר נעלים ועמוקים. עליו לשאוף להשגת אהבה עמוקה וטהורה יותר לאלוהים ולחיים בעלי ערך ומשמעות. רק חיים כאלה הם חיים אמיתיים – רק כך יוכל האדם להידמות לפטרוס. עליכם להתמקד בנקיטת יוזמה בנוגע להיווכחות בצד החיובי, ואסור לכם להיכנע ולאפשר לעצמכם להתדרדר למען הקלה רגעית תוך התעלמות מאמיתות יותר עמוקות, מוגדרות ומעשיות. על אהבתכם להיות מעשית, וחובה עליכם למצוא דרכים להשתחרר מהחיים המושחתים והשאננים האלה שלא שונים מחייה של חיה. עליכם להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, חיים בעלי ערך, ואסור לכם להשלות את עצמכם או להתייחס לחייכם כאל צעצוע. אמיתות שלא ניתנות להשגה לא קיימות עבור כל מי ששואף לאהוב את אלוהים, ואין שום דין שהן לא יוכלו לעמוד בו. איך עליכם לחיות את חייכם? איך עליכם לאהוב את אלוהים? איך עליכם להשתמש באהבתכם אליו כדי לספק את רצונו? אין דבר חושב מזה בחייכם. מעל הכל, עליכם להיות בעלי שאיפות והתמדה, ואסור לכם להיות כמו חסרי עמוד השדרה, כמו החלשים. עליכם ללמוד איך לחוות חיים בעלי משמעות ואיך לחוות אמיתות בעלות משמעות, ואסור לכם לנהוג כך בעצמכם כלאחר יד. בלי שתשימו לב, חייכם יחלפו להם. לאחר מכן, האם תהיה לכם עוד הזדמנות לאהוב את אלוהים? האם האדם יכול לאהוב את אלוהים לאחר מותו? עליכם להחזיק באותן השאיפות ובאותו המצפון שהיו לפטרוס. על חייכם להיות בעלי משמעות, ואסור לך לשחק עם עצמכם משחקים. כבני בני אנוש וכאנשים שמנסים להתקרב לאלוהים, עליכם להיות מסוגלים לשקול בזהירות את האופן שבו אתם מתייחסים לחייכם, את האופן שבו תעלו את עצמכם כקורבן מנחה לאלוהים, את האופן שבו תוכלו להעמיק את המשמעות של אמונתכם באלוהים, ואת האופן שבו עליכם לאהוב את אלוהים בצורה טהורה יותר, יפה יותר וטובה יותר, משום שאתם אוהבים את אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

452. אם בני אדם רוצים לאהוב את אלוהים, עליהם לטעום מחביבותו של אלוהים ולראות את חביבותו של אלוהים. רק אז יכול להתעורר בקרבם לב שאוהב את אלוהים, לב שמעניק לאנשים השראה לתת מעצמם בנאמנות למען אלוהים. אלוהים לא גורם לבני אדם לאהוב אותו בדבריו או בביטויו, או בדמיונות שלהם, והוא לא כופה על אנשים לאהוב אותו. במקום זאת, הוא מניח להם לאהוב אותו מרצונם החופשי, והוא מניח להם לראות את חביבותו בעבודתו ובאמירותיו, וכתוצאה מכך הם מתמלאים באהבה כלפי אלוהים. רק כך בני אדם יכולים באמת לשאת עדות על אלוהים. בני האדם לא אוהבים את אלוהים משום שאחרים דחקו בהם לאהוב אותו ולא כתוצאה מדחף רגעי של רגש. הם אוהבים את אלוהים מפני שהם ראו את חביבותו, ראו שיש בו כל כך הרבה שראוי לאהבה, ראו את ישועת האל, את חוכמתו ואת מעשיו הפלאיים – וכתוצאה מכך, הם באמת מהללים את אלוהים, ובאמת כמהים אליו, ומתעוררת בהם תשוקה כזו שלא הייתה שורדת אלמלא זכו באלוהים. הסיבה לכך שמי שמעיד על אלוהים יכול לשאת עדות מוחצת על אלוהים היא שהעדות מושתתת על הכרה אמיתית של אלוהים וכמיהה אמיתית לאלוהים. עדות שכזו לא מבוססת על דחף רגשי, אלא על הכרת אלוהים וטבעו. כיוון שהם הכירו את אלוהים, הם מרגישים שהם חייבים לבטח להעיד על אלוהים, ולגרום לכל מי שכמה לאלוהים להכיר את אלוהים, ולהיות מודע לחביבותו של אלוהים ולאמיתותו. כמו אהבתם כלפי אלוהים, עדותם היא ספונטנית, היא אמיתית ויש לה חשיבות וערך אמיתיים. היא לא פסיבית, ריקנית או חסרת משמעות. הסיבה לכך שרק בני אדם שאוהבים את אלוהים באמת מחזיקים במירב הערך והמשמעות בחייהם, והסיבה שרק הם באמת אוהבים את אלוהים היא שהם מסוגלים לחיות לאורו של אלוהים. הם יכולים לחיות למען עבודתו וניהולו של אלוהים. זאת מפני שהם לא חיים בחשיכה, אלא חיים באור. חייהם לא חסרי משמעות, אלא מבורכים על ידי אלוהים. רק בני האדם שאוהבים את אלוהים יכולים להעיד על אלוהים, רק הם עדי האל, רק אותם מברך אלוהים ורק הם יכולים לקבל את הבטחותיו של אלוהים. בני האדם שאוהבים את אלוהים הם מקורביו של אלוהים, הם בני האדם שאלוהים אוהב והם יכולים ליהנות מברכות יחד עם אלוהים. רק בני אדם כאלה יחיו לנצח, ורק הם יחיו לעולמי עד בחסותו והגנתו של אלוהים. אלוהים נועד לאהבתם של בני האדם והוא ראוי לאהבתם של כל בני האדם, אך לא כל בני האדם מסוגלים לאהוב את אלוהים, ולא כל בני האדם יכולים להעיד על אלוהים ולהיחשב כבעלי השפעה בעיני אלוהים. מכיוון שהם יכולים להעיד על אלוהים ולהקדיש את כל מאמציהם לעבודתו של אלוהים, בני האדם שבאמת אוהבים את אלוהים יכולים לצעוד בכל מקום תחת השמיים מבלי שאיש יעז להתנגד להם, והם יכולים להפעיל סמכות על פני האדמה ולשלוט בכל אנשיו של אלוהים. בני האדם האלה התקבצו מכל רחבי העולם. הם דוברים שפות שונות והם בעלי גווני עור שונים, אך לקיומם יש משמעות אחת, לכולם יש לב שאוהב את אלוהים, הם כולם נושאים עדות אחת ויש להם החלטה אחת ורצון אחד. בני האדם שאוהבים את אלוהים יכולים לצעוד בחופשיות ברחבי העולם ובני האדם שמעידים על אלוהים יכולים לנוע ברחבי התבל. אלה הם בני האדם שאלוהים אוהב. אלוהים מברך אותם והם יחיו לנצח באורו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו באורו לנצח