דברי האל מכתבי הקודש להתייחסות:

"אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּקָּחֵם מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁתִּשְׁמְרֵם מִן הָרָע... קַדֵּשׁ אוֹתָם בָּאֱמֶת: דְּבָרְךָ אֱמֶת... וּלְמַעֲנָם אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת עַצְמִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם מְקֻדָּשִׁים בָּאֱמֶת" (יוחנן י"ז 15-19).

"מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן" (יוחנן י"ב 48).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר האל הושיע את האדם מהצלב, אך הצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שחטאיו נמחלו לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בצביונו, וכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של האל. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. האל החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר האל יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור על האדם בשל מרדנותו. רק אז, האל יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש באדם טבע שמתנגד לאל. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה. כלומר, האדם נקנה במחיר גבוה, אך הטבע הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את האל. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסור, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של האל. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסור של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא גם עבודת הכיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של האל דרך המשפט והייסור של דבר האל, ובאמצעות הזיכוך, השיפוט והחשיפה על ידי דבר האל – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. על אף שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שהאל אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הצביון השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ומתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שצביונו של האדם עדיין מושחת. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם השמיעו דברי תלונה, חדלו לחפש חיים ונעשו שליליים לחלוטין. האין זה מראה שהאנושות עדיין אינה מסוגלת להישמע לריבונותו של האל? האין זה בדיוק הצביון השטני המושחת שלה? כשלא יוסרת, הרמת את ידיך גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידיו של ישוע, וקראת בקול רם: "להיות בן אהוב של האל! להיות מקורב של האל! אנחנו מעדיפים למות ולא להשתחוות לשטן! מרדו בשטן הזקן! מרדו בדרקון הגדול האדום כאש! מי ייתן והדרקון הגדול האדום כאש יאבד את שלטונו בחרפה! מי ייתן והאל ישלים אותנו!" הקריאות שלך היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעה עת הייסורים ושוב התגלה הצביון המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם והיא עמוק יותר מחטא. השטן שתל אותו באדם והוא מושרש עמוק בתוכו. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את הטבע שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

העבודה באחרית הימים היא אמירת דברים. ניתן להשיג שינויים גדולים באדם באמצעות מילים. השינויים שנגרמו כעת בבני האדם האלו עם קבלת הדברים הללו גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו בבני האדם כאשר קיבלו את האותות והמופתים בעידן החסד. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים גורשו מהאדם באמצעות הנחת הידיים והתפילה, אך הצביון המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך באשר לאופן שבו האדם יוכל להשליך מעליו את הצביון השטני המושחת שבו – נותר עדיין לעשות עבודה זו. האדם רק זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו בזכות אמונתו, אך טבעו החוטא של האדם לא נעקר מן השורש ועדיין נותר בו. חטאי האדם נמחלו באמצעות התגלמותו של האל, אך אין פירוש הדבר שהאדם היה כבר נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לעקור מן השורש את טבעו החוטא ולשנות אותו. חטאי האדם נמחלו בזכות עבודת הצליבה של האל, אך האדם המשיך לחיות בצביון השטני הקודם והמושחת שלו. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהצביון השטני המושחת שלו, כדי שטבעו החוטא של האדם ייעקר מן השורש ולא יתפתח שוב לעולם, ובכך יאפשר לצביונו של האדם להשתנות. הדבר ידרוש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי צביונו. יתר על כן, הדבר ידרוש מהאדם ליישם בפועל בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שצביונו יוכל להשתנות בהדרגה וכדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, על מנת שכל מעשיו יהיו בהתאם לכוונותיו של האל, על מנת שהוא ישליך מעליו את צביונו השטני המושחת ועל מנת שישתחרר מהשפעתו האפלה של השטן, ובכך יחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה. כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שישוע הוא בנו של דוִד והכריז עליו כנביא גדול וכאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו בזכות אמונתם כאשר רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו את המתים ניתן היה להשיב לחיים. אולם האדם לא היה מסוגל לגלות את הצביון השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע איך לסלקו מעליו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכדומה. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אדם שהיה יכול לחיות על סמך זאת, נחשב אז למאמין מתקבל על הדעת. רק מאמינים כאלה יכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם של אנשים אלה, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי, ללא שום נתיב לשינוי צביונם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב ההוא הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסור. השלב הזה הוא טיהור האדם באמצעות מילים ובכך מעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך לעסוק בגירוש שדים, מפני שטבעו החוטא של האדם לא היה נעקר מן השורש, והאדם היה מגיע למבוי סתום לאחר שחטאיו נמחלו. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה והאל גבר על השטן. אולם צביונו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, האדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאל והאל לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, האל משתמש במילים כדי לחשוף את צביונו המושחת של האדם וגורם לאדם ליישם בפועל בהתאם לנתיב הנאות. העבודה של השלב הזה משמעותית יותר מהעבודה בשלב הקודם ואף נושאת פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לצביונו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב יסודי הרבה יותר של העבודה. לפיכך, ההתגלמות כבשר ודם באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של האל כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של האל לישועת האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

בני האדם חיים את כל חייהם תחת השפעתו של השטן, ואין ולו אדם אחד שמסוגל להשתחרר בכוחות עצמו מהשפעת השטן. כולם חיים בעולם מזוהם, בשחיתות וריקנות, ללא משמעות או ערך ולו הפחותים ביותר – הם חיים חיים נטולי דאגות שכאלה למען הבשר, למען תאווה ולמען השטן. לקיומם אין ולו הערך הפחות ביותר. האדם אינו מסוגל למצוא את האמת שתשחרר אותו מהשפעת השטן. על אף שהאדם מאמין באלוהים וקורא את כתבי הקודש, הוא לא מבין כיצד לשחרר את עצמו משליטתה של השפעת השטן. במהלך העידנים, בודדים גילו את הסוד הזה, בודדים הבינו אותו. ולכן, על אף שהאדם מתעב את השטן ומתעב את הבשר, הוא אינו יודע כיצד להיפטר מהשפעתו המזיקה של השטן. היום, האין אתם עדיין תחת השפעתו של השטן? אתם לא מתחרטים על מעשיכם המרדניים, ועוד פחות מכך אתם מרגישים שאתם מזוהמים ומרדניים. לאחר שהתנגדתם לאלוהים, אתם אפילו חווים שקט נפשי ושאננות עמוקה. האין השאננות שלכם נובעת מהיותכם מושחתים? האין מקורו של השקט הנפשי הזה במרדנות שלכם? האדם חי בגיהינום אנושי, הוא חי תחת השפעתו האפלה של השטן – על פני האדמה רוחות חיות ביחד עם האדם, פולשות לבשרו של האדם. על פני האדמה, אתם לא חיים בגן עדן יפיפה. המקום שבו אתם נמצאים הוא ממלכת השדים, גיהינום אנושי, עולם השאול. אם האדם לא ייטהר, הוא ייוותר חלק מהזוהמה. אם אלוהים לא יגן על האדם וידאג לו, הוא ייוותר אסיר של השטן. אם האדם לא יישפט וייוסר, לא יהיו לו האמצעים להימלט מהדיכוי של השפעתו האפלה של השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

האדם חי בקרב הבשר, כלומר הוא חי בגיהינום אנושי, וללא השיפוט והייסורים של אלוהים, האדם טמא בדיוק כמו השטן. כיצד יכול להיות האדם קדוש? פטרוס האמין שייסורים ושיפוט על ידי אלוהים הם ההגנה הטובה ביותר שעומדת לרשות האדם וכן החסד העילאי ביותר. רק אם האדם ייוסר ויישפט על ידי אלוהים, הוא יוכל להתעורר ולשנוא את הבשר ואת השטן. המשמעת המחמירה של אלוהים משחררת את האדם מהשפעת השטן, משחררת אותו מעולמו האישי והקטן, ומאפשרת לו לחיות לאור נוכחותו הבעת פניו של האל. אין ישועה טובה יותר מאשר ייסורים ושיפוט! פטרוס התפלל, "אלי! כל עוד אתה מייסר ושופט אותי, אדע שלא נטשתני. אפילו אם אינך מעניק לי שמחה או שלווה, ואפילו אם אתה גורם לי לחיות בסבל ומטיל עלי אינספור תוכחות, כל עוד אינך נוטש אותי, לבי יהיה רגוע. היום, הייסורים והשיפוט שלך נהפכו להגנתי הטובה ביותר ולברכתי הגדולה ביותר. החסד שאתה מעניק לי מגן עלי. החסד שאתה עושה לי היום הוא ביטוי של טבעך הצודק, הוא ייסור ושיפוט – יתרה מזאת, הוא ניסיון, ויותר מכך הוא חיים של סבל." פטרוס היה מסוגל להניח בצד את תענוגות הבשר ולחפש אחר אהבה עמוקה יותר והגנה גדולה יותר משום שהוא זכה להרבה חסדים באמצעות הייסורים והשיפוט של אלוהים. במהלך חייו של אדם, אם הוא רוצה להיטהר ולהשיג שינוי בצביונו, אם הוא רוצה להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות ולמלא את חובתו בתור יציר בריאה, אזי חייב הוא לקבל על עצמו את הייסור ואת השיפוט של האל, ואל לו להתרחק מהמשמעת של האל ומהלקאותיו, על מנת שיוכל להשתחרר מתמרונו ומכוחו של השטן ולחיות באורו של האל. דע שהייסור והשיפוט של האל הם האור, האור של ישועת האדם, ואין ברכה טובה מזו לאדם, ואין חסד או הגנה טובים יותר. האדם חי תחת השפעתו של השטן ומתקיים בבשר – אם הוא לא יטוהר ולא יקבל את הגנתו של אלוהים, הוא יעשה מושחת יותר מתמיד. אם הוא רוצה לאהוב את אלוהים, עליו להיטהר ולהינצל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

למען האמת, העבודה שנעשית כעת נועדה לגרום לבני האדם למרוד בשטן, אביהם הקדמון. הכוונה של כל השיפוט באמצעות מילים היא לחשוף את טבעה המושחת של האנושות ולאפשר לבני אדם להבין את מהות החיים. השיפוט החוזר והנשנה חודר ללבם של בני האדם. כל שיפוט מתייחס ישירות לגורלם ונועד לפצוע את לבם כדי שהם יוכלו לוותר על כל הדברים האלה ולהכיר בכך את החיים, את העולם המזוהם הזה, להכיר את חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים וכן את האנושות שהשטן השחית. ככל שהאדם מקבל יותר ייסורים ושיפוט כאלה, כך יכול לבו של האדם להיפצע יותר ורוחו יכולה להתעורר יותר. מטרתו של שיפוט כזה היא לעורר את רוחם של בני האדם האלה שהושחתו ורומו באופן העמוק ביותר. לאדם אין רוח, כלומר רוחו מתה לפני זמן רב, והוא לא יודע שיש שמיים, לא יודע שיש אלוהים ובוודאי לא יודע שהוא נאבק בתוך תהום המוות. איך הוא יכול כלל לדעת שהוא חי בגיהינום המרושע הזה עלי אדמות? איך הוא יכול כלל לדעת שגווייתו המרקיבה נפלה אל תוך שאול המוות משום שהשטן השחית אותה? איך הוא יכול כלל לדעת שהאנושות הרסה זה מכבר כל דבר על פני האדמה ללא תקנה? ואיך הוא יכול כלל לדעת שהבורא יורד היום אל פני האדמה ומחפש קבוצה של בני אדם מושחתים שהוא יוכל להושיעם? אפילו לאחר שהאדם חווה כל זיכוך ושיפוט אפשריים, מצפונו הקהה עדיין מתעורר אך בקושי ובאמת כמעט לא מגיב. האנושות מנוונת כל כך! למרות זאת, שיפוט כזה דומה לברד האכזר שיורד מהשמיים, הוא מועיל ביותר לאדם. לולא בני האדם נשפטו כך, לא הייתה שום תוצאה ולחלוטין לא היה ניתן להושיע בני אדם מתהום האומללות. לולא העבודה הזו, היה לבני אדם קשה מאוד להיחלץ מהשאול, מפני שלבם מת לפני זמן רב, והשטן רמס את רוחם לפני זמן רב. כדי להושיע אתכם, בני האדם ששקעו במעמקי הניוון, יש צורך לקרוא אליכם נמרצות, לשפוט אתכם נמרצות, ורק אז יהיה אפשר לעורר את לבבותיכם הקפואים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שהפך למושלם יכול לחיות חיים בעלי משמעות

האל מבצע את עבודת המשפט והייסורים כדי שבני האדם יזכו בידע אודותיו ולמען עדותו. אילו האל לא היה שופט את צביונם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את צביונו הצודק של האל שאינו סובל שום חטא ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה לגבי האל לידיעה חדשה. לשם עדותו ולשם ניהולו של האל, הוא מציג בפומבי את כל-כולו וכך באמצעות הופעתו הפומבית של האל, הוא מאפשר לבני האדם להגיע לידע אודותיו ולשנות את צביונם ולשאת עדות מהדהדת על האל. השינוי בצביונם של בני האדם מושג באמצעות סוגי העבודה השונים שהאל מבצע. ללא שינויים כאלה בצביונם של בני האדם, הם לא יוכלו לשאת עדות על האל ואף לא לא להיות תואמים לכוונות האל. השינוי בצביונו של אדם מציין שהוא השתחרר מכבלי השטן ומהשפעת החושך והפך באמת ובתמים למודל ודוגמה לעבודתו של האל, לעד על האל ולאדם שעולה בקנה אחד עם כוונותיו של האל. כיום, האל המתגלם כבשר ודם ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו על פני האדמה והוא דורש שבני האדם ירכשו ידע לגביו, יתמסרו לו ויישאו עליו עדות – עליהם להכיר את עבודתו המעשית והרגילה, עליהם להתמסר לכל דבריו ולעבודתו שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם ועליהם לשאת עדות על כל העבודה שהאל עושה לישועת בני האדם, כמו גם על כל המעשים שהוא עושה על מנת לכבוש את האדם. מי שנושאים עדות על האל חייבים להכיר את האל. רק עדות כזו היא מדויקת ומעשית ורק עדות כזו יכולה להמיט קלון על השטן. האל משתמש באנשים שלמדו להכיר אותו על ידי כך שחוו את משפטו, את ייסורו ואת גיזומו, על מנת שיישאו עליו עדות. הוא משתמש הן בבני האדם שהשטן השחית והן באנשים שצביונם השתנה ולכן זכו בברכתו כדי שיישאו עליו עדות. הוא אינו צריך שבני האדם יהללו אותו אך ורק בפיהם ואף לא את שבחיהם ועדותם של בני מינו של השטן שאותם הוא לא גאל. רק בני האדם שמכירים את האל ורק בני האדם שצביונם השתנה כשירים לשאת עדות על האל. האל לא יתיר לבני האדם להמיט קלון על שמו בכוונה תחילה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את האל יכול לשאת עדות על האל

האם אתה מבין כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתה מבין כעת, אני מייעץ לך להתמסר בצייתנות למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לך הזדמנות לזכות לאישורו של האל או להילקח על ידי האל אל מלכותו. האל יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיהם רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהם בגדו באל ומפני שהם מורדים באל. אנשים אלה, שאינם ראויים אף לעמול, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. האל לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באל. אנשים כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את צביונו הצודק של האל, הלא כן? האין זו בדיוק מטרת האל בשיפוט האדם וגילויו? במהלך המשפט, האל שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, ומאפשר לאותן רוחות רעות להשמיד את גוף הבשר שלהם כאוות נפשן, וגופם מצחין כגוויות. זה הגמול הראוי להם. האל כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה בספרי התיעוד שלהם ובזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות ומאפשר לרוחות הטמאות הללו לחלל כרצונן את כל גופם וגורם לכך שהם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. האל מונה בין הרעים את אותם צבועים שעשו שירות במשך פרק זמן מסוים אך לא נשארים נאמנים עד הסוף, ומניח להם לבוסס בבוץ עם האנשים הרעים וליצור עימם יחד כנופייה של ערב רב של חוטאים. בסופו של דבר, האל ישמיד אותם. האל משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא תרם ולו שמץ מכוחו, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של האל. האל מונה בין אלה שנותנים שירות לאנשיו את מי שמעולם לא היה כן בפני האל, אך לא הייתה לו ברירה אלא להתמודד עם האל כלאחר יד. רק מעטים מהאנשים האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יושמדו לצד בני האדם שעמלם אינו עומד בסטנדרטים. בסופו של דבר, האל יביא למלכותו את כל מי שמאוחד בלב ובנפש עם האל, את אנשיו של האל ואת בניו וכן את מי שהאל הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. הם הזיקוק של עבודת האל. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע האל, הם יימנו על הכופרים. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזה נתיב לבחור היא שלכם בלבד. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של האל לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של האל, וטבעו הצודק של האל לא חס על איש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת

קטעים מסרטים קשורים

הדרך היחידה להילקח למלכות השמיים (2)

דרשות קשורות

מדוע אלוהים מבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים?

מזמורים קשורים

המשיח של אחרית הימים הביא את עידן המלכות

ייסורי האל ומשפטו הם האור לישועת האדם