זה עתה, האח שיתף בנושא חתירה אל האמת. לאחר ששיתפתם כל כך הרבה, האם אתם מרגישים עד כמה חתירה אל האמת היא הדבר החשוב ביותר, ושאם אתם מאמינים באל אך אינכם חותרים אל האמת לא תזכו בדבר? אולי כעת חלקכם מוכנים, והחלטתם לחתור אל האמת בשקידה, לעבוד קשה על דבר האל, ולשאוף להבין יותר את האמת וליישם אותה בפועל יותר. האם זו המנטליות הנכונה? מובן שכן. אם, לאחר ששיתפנו כל כך הרבה, עדיין אין לכם שום תגובה, אז זה לא נורמלי, והמילים האלה יהיו לשווא. האמת היא הדבר החשוב ביותר עבור כל אדם שמאמין באמת ובתמים באל ומייחל שהוא יופיע ולכל אדם שאוהב את האמת ומקווה לזכות בישועת האל באחרית הימים. החתירה אל האמת חשובה יותר מכל דבר אחר: היא חשובה הרבה יותר מהעבודות שלנו, מחיינו או מתוכניות הבשר העתידיות שלנו. האם אתם מכירים כעת בחשיבותה של החתירה אל האמת? אתם ללא ספק חווים רגשות מסוימים בליבכם, ומכירים בכך שהחתירה אל האמת היא הדבר החשוב ביותר בחייכם – אירוע שכביכול נמשך לכל אורך החיים עבור כל אחד מכם. לאחר הקשבה לכל כך הרבה שיתוף, יכול להיות שלכל אחד מכם יש בליבכם כזה בסיס, ידע, הרגשה והכרה. ידע ורגשות כאלה הם נכונים ומדויקים, והם מוכיחים שהדברים שהבנתם תואמים לחלוטין לדבר האל, לדברים שהוא יעשה לכל אחד מכם, ולרצונו.

רוב האנשים מאמינים באל כדי להשיג ברכות. גם אם הם מבינים מעט מהאמת, הם אינם יכולים לוותר על כוונתם להתברך. מהו יחסו של האדם לאמת? בליבם, רוב האנשים סולדים מהאמת ואפילו לא איכפת להם ממנה. כי האדם זר לאמת. הוא אינו מבין מהי האמת, שלא לדבר על מאיפה היא באה, מדוע עליו לחתור אליה, מדוע עליו לקבל אותה, מדוע עליו ליישם אותה בפועל, או מדוע האל מבטא כל כך הרבה ממנה. כל השאלות הללו זרות לכל האנשים, והם מעולם לא שקלו אותן וגם לא נחשפו אליהן מעולם. כעת, כאשר האל עושה את עבודת השיפוט באחרית הימים והוא מביע מילים רבות, אנו באים במגע עם עניינים רבים המערבים כל היבט של האמת בנתיב האמונה באל. אין כל מוצא מבלי לחפש את האמת, ולכן עלינו להבין את האמת ועלינו לקרוא את דברי האל לאור המציאות. כל משפט של דבר האל הוא האמת, ועל אנשים לחוות אותם באופן אישי כדי להבין אותם. כיוון שבסביבה שבה אדם חי – מן הלידה ועד לבגרות, להשגת עבודה, לחתונה ולתחילת קריירה – הכול קשור למעשה לאמת, כולל האנשים, האירועים והדברים שעמם הם באים במגע וכל הדברים שקורים מסביבם, ובכל זאת אין אדם אחד שרואה את הדברים האלה במונחים של האמת. לכן נאמר שכל האנשים זרים לאמת. אף אחד בכל האנושות לא מבין את האמת, לכן זה מחייב אתכם להתחיל להתמודד ולקבל את האמת, ולהתחיל לחתור אליה מעתה ואילך. זה הכרחי. אם עדיין לא הבנת שהאמונה באל דורשת חתירה אל האמת, ושרק האמת יכולה לשנות אותך, להביא אותך לידי שלמות, להביא לך ישועה ולגרום לך באמת לבוא לאל – אם אינך יכול להבין את הדברים הללו, אזי אתה לא תתעניין באמת, לא תוכל לחתור אליה, ואתה תאבד את ההתלהבות שלך ככל שתתקדם בדרך. ישנם אנשים שאומרים, "עבור אמונה באל מספיק לחיות חיי כנסייה ולבצע את חובתך, אז מדוע עדיין עלינו לחתור אל האמת? אנחנו לא עושים מעשים רעים, וגם לא הולכים אחר אחרים, שלא לדבר על ללכת אחר מנהיגי שקר או צוררי משיח בהתנגדות לאל. כולנו מבינים חלק מהדוקטרינות לגבי אמונה באל ויכולים לקיים עד הסוף את אמונתנו באל, לכן אין צורך שנבין אמיתות עמוקות הרבה יותר". האם נקודת המבט הזו נכונה? (היא אינה נכונה). מדוע לא? (כיוון שרק כאשר אנשים משיגים את האמת הם יכולים להיוושע על ידי האל). זה נכון. יש אנשים שמודעים כעת במעורפל בתוך לבם לחשיבותה של האמת להושעת האנושות. אולי הם עדיין רחוקים מלראות בבירור את הערך והחשיבות של האמת מבחינת הפיכתה לחייו של האדם, אך ההרגשה והמודעות הזו שבליבם חשובה מאוד. הדבר החשוב הוא האם ההרגשה והמודעות האלה יכולות להכות שורש בליבם של אנשים, וזה תלוי בעיסוקיהם העתידיים של אנשים. זה שעכשיו אתה בעל מודעות כזאת זה דבר טוב. זה נותן תקווה שתוכל לצעוד בדרך לישועה. החתירה אל האמת היא אכן חשובה. לדוגמה, כאשר אתה שלילי וחלש, האם אתה יכול להתחזק ללא התמיכה של האמת והצידה שהיא תעניק לך? האם אתה יכול להתגבר על החולשות שלך? האם אתה יכול לזהות ולנתח מהם הדברים שגורמים לך להיות חלש ושלילי? בהחלט אינך יכול! כאשר אתה מבצע את חובותיך בשטחיות, האם אתה יכול לתקן את צביונך המושחת הזה אם אינך חותר אל האמת? האם אתה יכול להשיג נאמנות לאל בביצוע חובותיך? האם בלי לחפש את האמת, האדם יכול לדעת את עצמו ולתקן את השחיתות שלו, את הגאוותנות שלו? לאדם יש תמיד תפיסות לגבי האל והוא תמיד מודד את האל דרך התפיסות והדמיונות שלו. האם זה ניתן לתיקון בהיעדר האמת? זה אינו ניתן לתיקון. אנו עומדים בפני אפשרויות בחירה בדברים הרבים שפוקדים אותנו בחיים. אם איננו מבינים את האמת, אם איננו יודעים מהו רצון האל ומה הוא דורש מאיתנו, אזי אין לנו דרך ליישם בפועל. אז נחשוף את צביונותינו המושחתים, ובקלות נעשה טעויות ונלך בנתיב הלא נכון. האם ניתן לתקן את קיומו של צביונו המושחת של האדם על ידי המילים והדוקטרינות שהוא מבין? אם אינכם מחפשים את האמת, ניתן לומר שלשום דבר שאתם עושים בחיים אין עקרונות, אין לכם נתיבים ללכת בהם, ואין לכם מטרות או כיוונים. אם זה המקרה, אזי כל מה שאתם עושים מנוגד לעקרונות האמת, הוא סימן להתנגדות לאל ובגידה בו, והאל יתעב ויקלל את מעשיכם. אם אתם חיים על פי צביונותיכם המושחתים, אף אחד מכם לא ייוושע אלא אם כן תקבלו את משפטו וייסוריו של האל. לכן, לפני הבנה אמיתית של האמת, כולם יצטרכו להתמודד עם קצת שיפוט וייסורים, קצת תוכחה והטלת משמעת. כל הדברים האלה נועדו לאפשר לאנשים להשיג את האמת ולהשליך מעליהם את צביונותיהם המושחתים.

למרות שאתם מבינים חלק מהדוקטרינות של האמונה באל, לעיתים קרובות אתם מרגישים מבולבלים כאשר אתם חווים הכול. אתם מרגישים אובדי עצות ואינכם מסוגלים להבין את רצון האל, אינכם יודעים מה ליישם בפועל, ולמרות הדאגה הרבה אין פתרון. אתם רוצים לחפש שיתוף אבל אינכם יודעים מה הבעיה, אתם רוצים לחפש תשובות בדברי האל, אבל דברו חסר גבולות ולכם אין מטרות. האם זה לא כך לעיתים קרובות? זהו סימן לכך שמאמינים חדשים אינם יודעים כיצד לחפש את האמת בכל הדברים. לכן, רוב השאלות שאתם שואלים בכינוסים אינן קשורות לאמת, כמו רוב המילים בשיתוף שלכם. זה מראה שרוב האנשים אינם יודעים כיצד ליישם בפועל את האמת בחיים האמיתיים, וגם אינם יודעים כיצד לחפש את האמת כאשר פוקדים אותם אירועים, ועל אחת כמה וכמה שהאמת איננה עיקרון עבורם ואיננה יעד ליישום בפועל שלהם. האם זהו קושי של כולם? אם היית מבין את העיקרון של האמת ומבין את תמציתה באירועים שפוקדים אותך, האם עדיין היית מבולבל באותה תדירות? כמובן שלא. גם אם אתה מרגיש קצת בלבול, זה כיוון שאתה מבין את האמת באופן שטחי מדי, או כיוון שחוויית האמת שלך מוגבלת. אינך יכול להבין את רצון האל, השחיתות שלך לא תוקנה, ואתה חש בליבך כאב. מהו הקושי הגדול ביותר שלכם לחתור כעת אל האמת? האם זה שאתם מפחדים כאשר נושא של האמת מועלה כדי שתשתפו לגביו? מפחדים להביע מילים ודוקטרינות ומכך שתהיו חסרי יכולת לתקשר את המציאות? ומפחדים עוד יותר שתהיו אובדי עצות כשדברים יקרו לכם? (כן). זה כיוון שהאמת אינה בליבכם. אחרת, לא היה לכם כל כך קשה להתמודד עם הדברים האלה. ישנם אנשים שאינם יודעים מה לעשות כשפוקדים אותם אירועים. הם יודעים לחפש את האמת בדבר האל, אבל התשובה הנכונה לא מגיעה מייד, לכן הם נוקטים בגישה של פשרה. כלומר, הם מסתפקים בהבנה מילולית של משמעות דבר האל, ומקיימים את התקנות. אם הם מתפללים וליבותיהם שלווים ורגועים, ואם הם שואלים את אחיהם ואחיותיהם ואין להם תובנות גדולות משלהם, אזי הם מרגישים שדי ליישם בפועל באופן הזה. למעשה, יישום בפועל שכזה רחוק מדי מרמת האמת הנדרשת, רחוק מדי ממציאות האמת, ורחוק מדי מרצון האל. זהו איננו העיקרון של יישום בפועל של האמת. אם אתה מעוניין ליישם בפועל ולהבין את האמת, תחילה עליך לחפש את האמת כאשר קורים לך דברים בחיי היום-יום שלך. כלומר, עליך לראות דברים על סמך דברי האל והאמת; כאשר תמצית הבעיה ברורה לך, אזי תדע ליישם בפועל בהתאם לעקרונות האמת. ואם אתה תמיד רואה דברים על פי דברי האל, אתה תוכל לראות את יד האל – מעשי האל – בכל הדברים שקורים סביבך. לא משנה מה קורה סביבם, ישנם אנשים שחושבים שאין לכך שום קשר לאמונתם באל או לאמת; הם רק הולכים לפי נטיותיהם, מגיבים לפי הפילוסופיות של השטן. האם הם יכולים ללמוד לקחים כאלה? מובן שלא. זו הסיבה לכך שאנשים רבים מאמינים באל במשך עשר או עשרים שנה ועדיין אין להם הבנה של האמת או היווכחות בחיים. הם אינם מסוגלים לשלב את האל בחיי היום-יום שלהם, או להתייחס לכל מה שקורה סביבם על סמך דברי האל, ולכן בכל פעם שקורה להם משהו, הם אינם יכולים להבין מה באמת קורה, והם גם אינם מסוגלים להתמודד עם זה על בהתבסס על עקרונות האמת. לאנשים כאלה אין היווכחות בחיים. ישנם אנשים שמפעילים את מוחם רק כשהם קוראים את דברי האל באספה; בזמנים כאלה הם מסוגלים לדבר על מעט ידע, אבל הם אינם יכולים ליישם את דברי האל בשום דבר שקורה להם בחיים האמיתיים, והם גם אינם יודעים כיצד ליישם בפועל את האמת, ולכן הם חושבים שלכל הדברים שקורים להם בחיי היום-יום אין שום נגיעה לאמת, אין שום קשר לדברי האל. באמונתם באל, זה כאילו שהם מתייחסים אל דברי האל והאמת כאל תחום ידע, כמנותקים לחלוטין מחיי היום-יום שלהם וכנפרדים לחלוטין מהשקפותיהם על הדברים, מטרות חייהם ועיסוקיהם בחייהם. מה לגבי צורה כזו של אמונה באל? האם הם יצליחו להבין את האמת ולהיכנס למציאות? כאשר הם מאמינים באל באופן הזה, האם הם הולכים אחר האל? הם אינם אנשים שבאמת מאמינים באל, שלא לדבר על ללכת אחר האל. הם רואים את כל הבעיות בחיי היום-יום שלהם – כולל כל מה שקשור למשפחה, נישואים, עבודה או תוכניותיהם העתידיות – כדברים שאין להם קשר לאמת, ולכן הם מנסים לפתור אותם באמצעות שיטות אנושיות. כשהם חווים באופן הזה, הם לעולם לא יזכו באמת, הם לעולם לא יוכלו להבין מה בדיוק האל רוצה לבצע באנשים, ואת ההשפעה שהוא רוצה להשיג עליהם. האל מבטא את האמת כדי להושיע אנשים, לטהר ולשנות את צביונותיהם המושחתים, אך הם אינם מודעים לכך שרק אם יקבלו את האמת ויחתרו אליה, הם יוכלו לפתור את צביונותיהם המושחתים; הם אינם מודעים לכך שרק כאשר הם חווים ומיישמים בפועל את דברי האל בחיי היום-יום שלהם הם יכולים לזכות באמת. האם אנשים כאלה אינם טיפשים ובורים? האם הם אינם האנשים הכי אווילים ומגוחכים? אנשים מסוימים מעולם לא חתרו אחר האמת באמונתם באל. הם חושבים שמשמעותה של אמונה באל היא ללכת לאסיפות, להתפלל, לשיר מזמורים ולקרוא את דברי האל; הם שמים דגש על טקסים דתיים, והם אף פעם לא מיישמים בפועל או חווים את דברי האל. כך אנשים דתיים מאמינים באל. וכאשר אנשים מתייחסים למשהו כל כך חשוב כמו אמונה באל כאל אמונה דתית, האם הם אינם שייכים לחסרי האמונה? האם הם אינם כופרים? החתירה אחר האמת דורשת חוויה של תהליכים רבים. יש לכך גם צד פשוט וגם צד מורכב. במילים פשוטות, עלינו לחפש את האמת וליישם בפועל ולחוות את דברי האל בכל מה שקורה סביבנו. ברגע שתתחיל לעשות זאת, אתה תראה יותר ויותר בכמה אמת עליך לזכות ואל כמה אמת עליך לחתור באמונתך באל, ושהאמת כל כך מעשית ושהאמת היא החיים. האל מציל את המין האנושי כדי שהמין האנושי יוכל לזכות באמת כחיים. על כל המין האנושי הנברא לקבל את האמת כחיים, לא רק אלה שמבצעים חובות, שהם מנהיגים ועובדים, או אלה שמשרתים את האל. דברי האל מכוונים לאנושות כולה, והאל מדבר לאנושות כולה. לכן, על כל יצירי הבריאה והאנושות כולה לקבל את דברי האל ואת האמת, לחפש את האמת בכל הדברים, ולאחר מכן לנהוג על פי עקרונות האמת כדי שהם יוכלו ליישם בפועל ולהתמסר לאמת. אילו רק מנהיגים ועובדים היו נדרשים ליישם בפועל את האמת, זה היה מנוגד לחלוטין לרצון האל, כיוון שהאמת המובעת על ידי האל היא עבור האנושות כולה, והוא מביע אותה במטרה להציל את האנושות, לא רק כדי להציל אנשים מעטים. אם זה היה המצב, למילים שהאל מביע הייתה משמעות מועטה. האם יש לכם כעת נתיב לחתור אל האמת? מהו הדבר הראשון שיש ליישם בפועל כשחותרים אל האמת? לפני כל דבר אחר, עליכם להשקיע יותר זמן באכילה ושתייה של דברי האל ובהקשבה לדרשות ובשיתופים. כאשר אתם נתקלים בבעיה, התפללו וחפשו עוד. כאשר תצטיידו בעוד אמיתות, כאשר תצמחו במהירות ותשיגו שיעור קומה, תוכלו לבצע חובה, לקחת על עצמכם קצת עבודה, ובכך תוכלו לעבור בהצלחה כמה ניסיונות ופיתויים. כאשר זה יקרה, אתם תרגישו שבאמת הבנתם כמה אמיתות וזכיתם בהן, ותחושו שהמילים הנאמרות על ידי האל הן כל האמת, שהן האמיתות הנחוצות ביותר להושעת האנושות המושחתת, ושהן אמת החיים שניתנה על ידי הבורא שאין כמותו. כרגע, אין לכם ניסיון; יש לכם רק כמיהה קטנה בליבכם. אתם מרגישים שדברי האל עמוקים, ושהם מכילים יותר מדי דברים שאינכם יכולים להשיג, ואמיתות רבות מדי שאינכם יכולים להבין. תמציתם של כמה דברים עדיין לא ברורה, ואתם מרגישים שהבנתכם את האמת שטחית מדי. פשוט יש לכם כמיהה כזו בליבכם ואנרגיה כזו, אבל יכולתכם להשיג את האמת תלויה בדרך שבה תיישמו בפועל ותחתרו אליה בעתיד.

תארו לעצמכם שבעבודת השיפוט של אחרית הימים, האל רק יבטא כמה אמיתות פשוטות: לא דברים עמוקים מדי, קל וחומר התייחסות רבה מדי לשיפוט ולחשיפת אנשים, אלא רק מילה קטנה בהתאם למה שאנשים יכולים לקבל ומה שמוחם יכול להבין – רק כמה מילות הבטחה וברכה או כמה מילות עידוד. גם אם אנשים יקבלו את המילים הללו, האם הם יוכלו להשיג ישועה? הנה דוגמה. נניח שהאל פשוט אומר, "השחיתות שבכולכם עמוקה מדי. כולכם נעדרים את האמת, וכולכם לא נאמנים אליי. מהות טבעכם הפכה לטבעו של השטן; הפכתם לשטנים חיים. אתם עוינים אותי, ואין לכם אהבה לאמת". ואז הוא אומר לאנשים, "לכו ותבינו את זה!" וממשיך מייד ב"אשרי אוהבי האמת. מי שנאמן לי יוכל לספק את רצוני, ללכת בדרך עד סופה, ולזכות בהבטחתי". האם ליבם של אנשים היה מתעורר אם האל פשוט היה אומר להם את זה? האם הם היו שואפים אל האמת? כיצד אנשים היו מרגישים? "קראנו את כל דבריו של האל, ולמרות שלכולנו יש צביונות מושחתים, אנחנו לא אנשים מרושעים ולא נתנגד לאל. פשוט יש לנו צביונות מרדניים, אנחנו מושחתים מבחינה מוסרית ובעלי אופי נחות, ואנחנו מעדיפים לנהות אחר מגמות של התנהלות בעולם. עכשיו כאשר אנחנו מבינים כמה אמיתות ויכולים להרהר ולהכיר את עצמנו, אנחנו בוודאי יכולים להשליך מעלינו את הדברים המושחתים האלה". האם ישנם אנשים רבים במצב הזו? הם חושבים שלהבין את דוקטרינת האמונה באל זה להבין את האמת, וזה מסוכן מאוד. האנשים המטיפים בגאווה מילים ודוקטרינות נופלים מייד ונחשפים כאשר הם עומדים בניסיון. האם ניתן להשליך צביון מושחת ללא חתירה אל האמת וקבלת שיפוט וייסורים? זה בלתי אפשרי. צריך להיות ברור לכם שהזמן אוזל, ואם אינכם יכולים לסבול ולשלם את המחיר עבור השגת האמת, יהיה לכם קל לבזבז את זמנכם על ידי אמונה באל על סמך תפיסות ודמיונות. לאחר מכן, כאשר תגיע הצרה הגדולה, לא יהיה לכם זמן לחתור אל האמת גם אם תרצו לעשות זאת, ותאבדו לחלוטין את הסיכוי שלכם לישועה. למרות שאתם מאמינים כעת באלוהים, אתם לא מבינים את רצונו. האם אתם באמת יודעים מדוע האל מבטא את האמת, ועושה את עבודת השיפוט? כל מילה, כל נושא, כל אמת שהאל מביע הם בעלי משמעות והם מועילים לכם מאוד. לא משנה אם אתם יכולים לראות את זה, לחוות את זה או להרגיש את זה היום, ולא משנה בכמה באמת זכיתם עכשיו, אחרי שלוש עד חמש שנים של חוויות, אתם תרגישו שדברי האל היום הם נכונים, וכמה נהדר זה שהאל מביע אותם! אם האל היה ממשיך להתייחס לאדם באותה עדינות כפי שהוא עשה בעידן החסד, וקורא לו "השה שבחיקו" והכבש האבוד האחד שכדי למצוא אותו הוא היה נוטש את התשעים ותשעה האחרים, האדם היה חושב: "רחמי האל וחסדו החומל גדולים כל כך; אהבתו של האל לאדם היא כה עמוקה!" אם האדם תמיד יחשוב ויסתכל כך על האל, הוא לא יחפש את האל באמת, הוא לא יבוא לאל, הוא לא יתמסר לאל ולא יהיה לו לב ירא-אל. ללא הבנה אמיתית של האל, צביונו המושחת של האדם לא יושלך מעליו; הוא יתייחס בבוז לאל ולאמת, והוא יתנגד לאל כפי שהשדים והשטן מתנגדים לו. אם זה המקרה, האדם לעולם לא יבין מהי האמת, הוא לעולם לא יבין באמת מה זה להאמין באל וללכת אחריו, ומה זה לחפש ולהשיג את האמת. זה נכון. אם האל לא היה מביע את המילים הללו; אם הוא לא היה מייסר ושופט כל אדם ואדם ומתייחס לכולם במילים כל כך קשות, אזי אנשים היו חושבים שלהאמין באל משמעו שהם השיגו את האמת, שלהאמין באל זה להתמלא בהתלהבות בהמשך, להיכנס למלכות ולהיות בעלי כוח כמלך. אנשים מסוימים, "אדם כמוני יכול להיות כמעט קנטוריון"! אחרים אומרים, "אני לא מבקש הרבה. במלכות אני יכול אפילו לשמור על השערים או לטאטא את הרחובות!" זוהי הכוונה המקורית, האידיאל והרצון של כל אדם המאמין באל. האל אמר כל כך הרבה דברים שחושפים ביסודיות את התפיסות והדמיונות של האדם, את רצונותיו הראוותניים ואת צביונו המושחת. שום דבר שהאדם חושב אינו בהתאם לאמת או בהתאם לאל, ושום דבר שהאדם מקווה לו או באופן אידיאלי רוצה להשיג אינו בהתאם לרצון האל. על הדברים הללו מנוגדים לחלוטין לאל. כאשר אנשים מאמינים באל, הם מתמודדים עם דברי השיפוט והייסור שלו, עם דברי האל שחושפים את מהות טבעו של האדם, עם מילים שאינן עולות בקנה אחד עם תפיסותיו של האדם ועם דרך עבודתו של האל, שאינה עולה בקנה אחד עם דמיונו של האדם. למרות שאנשים רבים מכירים בכך שדברי האל הם האמת, והם מוכנים לשתף פעולה עם עבודתו של האל ולקבל את משפטו וייסורו, קשה להם מאוד לעמוד בדרישותיו של האל. כשזה מגיע לחתירה אל האמת, אנשים רבים הופכים לאדישים, וכאשר מדובר בשיתוף לגבי האמת, הם נרדמים ולא רוצים להקשיב. אבל כשזה מגיע לסודות, ברכות והבטחות, הם מקבלים חיות. מה מתרחש? עמוק בליבם, אנשים לא אוהבים את האמת. בעיניהם, החתירה אליה קשה מדי, מייגעת, כואבת מדי ובעלת מחיר גבוה מדי. אם החתירה אל האמת הייתה פשוטה כמו קריאת ספר לימוד בבית ספר יסודי או שיר ילדים, אנשים מסוימים היו עשויים להתעניין בה קצת, כי היא הייתה פשוטה, קלה והיא לא הייתה כרוכה במחיר או בהוצאת אנרגיה רבה. למעשה, זה בדיוק להפך. החתירה אל האמת איננה כל כך קלה או כל כך פשוטה. זה לא שאם איכותם של אנשים גבוהה מספיק כדי לקרוא את דבר האל ולהבין אותו, אזי הם נכנסים באופן טבעי למציאות האמת; הבנת מילים ודוקטרינות אין משמעותה כניסה למציאות האמת. ישנם אנשים שכל כך נמרצים באמונתם באל, שהם רושמים הערות בכינוסים וכאשר הם מאזינים לדרשות ולשיתופים. אבל לאחר זמן מה הם חושבים על כך ולא מפיקים מכך דבר: הם שוכחים הכול ולא יכולים לזכור דבר, גם אם הם רוצים, לכן הם מרגישים שלא קל להשיג את האמת, ורק אז הם מבינים שהאמונה באל אינה עניין פשוט. אנשים אחרים מרגישים שהם זכו בהרבה והבינו הרבה אחרי כינוסים, אבל לאחר שנת לילה הם שוכחים הכול, וזה לא שונה בהרבה מאשר אם לא היה מתקיים כינוס. וישנם גם אחרים שמרגישים שהם קיבלו נאורות והארה וזכו להבנה לאחר קריאת דבר האל. הם מרגישים מאוד מרוצים מעצמם, אבל לאחר שהם משוחחים עם כופרים במשך זמן מה, דעתם מוסחת, וכאשר הם הולכים הביתה ומתפללים לאל, הם כבר לא יכולים לחוש בו. הם שוכחים הכול לגבי חתירה אל האמת, שינוי צביונותיהם והיוושעות על ידי האל. הסיבה לכך היא ששיעור קומתם קטן מדי והם ומבינים רק כמה מילים ודוקטרינות. דבר האל עדיין לא השתרש בהם, דבר שמוכיח שעדיין אין להם מקום בליבם עבור האל, ולכן, כאשר הם מתמודדים עם עניינים חיצוניים, לאל אין שליטה על ליבם. לחוות את עבודתו של האל זה לא עניין פשוט. בלי לחוות כמה ניסיונות, כישלונות ומכשולים, אנשים לא באמת יזכו להישגים, ושינון בעל פה בלבד לא יעבוד. כיום, רוב האנשים מתחילים להבין כמה אמיתות רק לאחר שהם מאמינים במשך כמה שנים. במיוחד לאחר שהם חוו כמה מכשולים וכישלונות, הם מרגישים את החשיבות של החתירה אל האמת, ורק אז הם מתחילים להתמקד בקריאת דבר האל, בשיתוף לגבי האמת וביישום בפועל של האמת. רק אז הם מתחילים להיכנס למציאות.

אנשים מסוימים אומרים, "מדוע כאשר ישנם קשיים או מכשול, אני מרגיש מוגבל ואיני יודע מה לעשות, ואני מרגיש שלהאמין באל זה דבר קשה מדי? מדוע כאשר ישנם קשיים, אני הופך להיות שלילי וחסרה לי אנרגיה להאמין באל? מדוע לפעמים אינני מתעניין במפגשים בקריאת דברי האל, אבל אם אני מדבר על דברים הקשורים למי שלא מאמינים אני מתרגש?" מה קורה כאן? למעשה, בהתחשב במהות טבעו של האדם, זה כיוון שהאדם אינו אוהב את האמת. אם אנשים אינם אוהבים את האמת, האם אמונתם באל יכולה להיות אמיתית? האם יכול להיות מקום לאל בליבם? האם האל נמצא בליבם? בוודאי שלא. אם האל אינו נמצא בליבך ואין לך מקום לאל, זה מוכיח שהאמת לא נמצאת בליבך, אינך מבין שום אמת ולא תיישם בפועל שום אמת. לכן, כאשר זה נוגע להרהור בדבר האל וליישום בפועל של האמת, אנשים הם אדישים וחסרי נתיב. אם מבקשים ממך להרוויח כסף ונאמר לך שאתה יכול להרוויח יותר כסף אם תעשה דברים מסוימים, אזי אתה תעשה כל מה שניתן כדי להתגבר על כל הקשיים ולהצליח, ואתה לא תפחד מכישלון אלא תתמיד בכך. ישנם אינטרסים שמושכים אותך, ליבך נשלט על ידי אינטרסים, תחומי העניין האלה נמצאים ראשונים בליבך, ואתה מרגיש שכסף ואינטרסים הם דברים חשובים מדי ולא ניתן לוותר עליהם בקלות, לכן אתה תנסה לעשות כל שביכולתך כדי להשיג את הרצונות והמטרות של עצמך, לא חשוב מה המחיר. לכן, אם תהפוך את החתירה אל האמת לעדיפות הראשונה בחייך, אני מאמין שלא תהיה ללא נתיב, ולא יחסר לך זמן, שלא לדבר על כך שלא תחווה קשיים כלשהם שיפריעו לך בחיפוש ובחתירה אל האמת. האם יש לכם נחישות שכזו? זה כמו הורה שיישלם כל מחיר כדי לרצות אל ילדו. כאשר ילדים אומרים כמה עולה ללמוד באוניברסיטה, אם למשפחה אין את הכסף הזה, אז ההורים ילכו וילוו כסף, יאספו כסף או ימצאו דרך לעשות עסקים או לעבוד בעבודה מזדמנת אם הם לא יכולים ללוות את הכסף. לא משנה כמה הם סובלים, הם יצליחו לגרד מספיק כסף כדי לשלם עבור הלימודים האקדמיים של ילדיהם, כדי לטפח את ההצלחה שלהם וכדי לתת להם סיכויי הצלחה טובים. אם באמת יש לכם נחישות כזאת בחתירה שלכם אל האמת, אני חושב שלא צריך להיות קושי שאף אחד מכם לא יכול להתגבר עליו, אלא אם כן יש לכם מוגבלות שכלית או הפרעה מוחית מולדת. צריכה להיות לך יכולת להשיג מה שמוחו של אדם רגיל יכול להשיג, ושום קושי אינו מהווה בעיה. אלא אם נולדת עם מוגבלות אינטלקטואלית, כיוון שחתירה אל האמת איננה דבר שניתן להשיג על ידי דמיונות של האדם, היא דורשת את עבודת רוח הקודש, והאדם רק משתף פעולה. כל עוד יש לנו רצון לחתור אליה, רוח הקודש תנחה אותנו, תכלכל אותנו ותעניק לנו נאורות בכל עת, ותאפשר לנו להתגבר על כל קושי ולהבין את האמת שאנו לא מבינים. כי מה שנבצר מהאדם אינו נבצר מהאל, והאדם הוא מאום; אם האל אינו עובד אזי כל מאמצי האדם ועמלו הינם לשווא.

גם בעידן החסד, אנשים אמרו שהם מאמינים באל ונוהים אחריו, אבל מטרתם הייתה להיכנס לשמיים. הם לא דיברו על יישום בפועל וחוויה של דברי האל, והם גם לא ידעו מה המשמעות של להיוושע. הם רק פעלו בהתאם את לתקנות, קיימו את הטקסים הדתיים ואז קראו את כתבי הקודש, ולאחר מכן הייתה להם תקווה קלושה, בהרגשה שזה פחות או יותר הכןל, ושהם יוכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם. השלב הזה של העבודה באחרית הימים אינו כה פשוט, וכל פריט של עבודת האל הוא מציאות שמצריכה מאיתנו לשלם את המחיר בפועל, לחתור ולחוות באופן מעשי, כך שנוכל להשיג את האמת מתוך דברים שהאל הביע. אם אמונותיהם של אנשים עדיין דומות לאלו של עידן החסד, והם פשוט מתאספים יחד כל שבוע, קוראים בכתבי הקודש ואז מתפללים, שרים ומשבחים את האל, לפני שהם מחכים להילקח אל השמיים או מחכים לעלות אל הרקיע השלישי, אזי כמה גאוותן חסר גבולות יכול האדם להיות! האנושות המושחתת היא כזו. לא משנה כיצד פועל האל, כל עוד הוא מבטיח דבר מה לאדם, האדם ידבק בהבטחה, ישמור אותה תמיד כתקנה ולעולם לא יחפש כלל את עבודת האל או את רצונו, אלא רק יחכה להילקח אל השמיים. אנשים לא יודעים מה הם, הם חולמים על דברים יפים ושואפים לגבהים כבירים. אף אחד מהם לא חושב שהוא בן השטן, קל וחומר שהוא יעד לאבדון. כולם חושבים שאם הם מאמינים באל בכנות, סבלו רבות בביצוע חובותיהם ומעולם לא בגדו באל, אזי הם כבר נושעו על ידו, ובוודאי יוכלו להיכנס למלכות השמיים. השקפת העולם הזו שגויה, והם באמת אינם מבינים כלל את האמת. במיוחד כאשר אנשים מתחילים להאמין באל, הם לא ממושמעים, ממורמרים, וגאוותנים במיוחד, רואים את כל האנשים האחרים כמפגע ולא מחשיבים אף אחר – אפילו לא את האל – לטוב כמותם. אפילו אם אדם קיבל את המשיח, אין זה אומר שהוא יכול לקבל את מה שהמשיח אומר או את כל מה שהמשיח עשה. הוא מקבל בשם בלבד את השלב הזה בעבודת האל, ומקבל בשם בלבד את האל בהתגלמותו, אך אין זה אומר שאין לו תפיסות, דמיונות או התנגדות למה שהאל עושה. אנשים מסוימים מתרגשים ושמחים כאשר הם רואים את המשיח, הם מרגישים כבוד בליבם וכי הם לא חיו לשווא. אולם, כיוון שחסרה להם אמת והם אינם מכירים את האל, יש להם תפיסות כאשר הם רואים את המשיח מדבר, יש להם תפיסות כאשר הם רואים את המשיח מטפל בדברים, ויש להם תפיסות לגבי איזה יחס יש למשיח כלפי מישהו; אפילו יש להם תפיסות, דעות ורעיונות לגבי מה המשיח אוכל ולובש, ולגבי כל אחת מהבעות הפנים או המחוות שלו. מה קורה כאן? מה שקורה זה שהאל של דמיונו של האדם שונה מהותית מהאל האמיתי, וזה בלתי אפשרי שלאנשים בעלי צביון מושחת וטבע גאוותני מיסודם לא יהיו תפיסות, שהם לא יתנגדו ושהם לא ישפטו את התגלמותו כבשר ודם של בר האנוש. אם מישהו אינו מכיר את צביונו האלוהי של האל, קשה לו להתמסר לאל ועוד יותר קשה לו לאהוב אותו ולירוא אותו. אך כיצד אנשים שחוו את עבודת האל במשך שנים רבות מכירים את האל ומתייחסים אל האל שהתגלם כבשר ודם, במיוחד אלו שהקשיבו לרבות מדרשותיו ושיתופיו של האל? הם חוו באופן אישי את התהליך, מאחיזה בתפיסות לגבי האל ועד לאחיזה בידע לגביו, ממרידה והתנגדות להתמסרות אמיתית, והם חוו באופן אישי שכל מה שהאל עושה, כל מילה שהוא משמיע, וכל מה שהוא מטפל בו מכיל בתוכו אמת ועקרונות. לאנשים לא צריכות להיות תפיסות, שלא לדבר על התנגדות או רתיעה בליבם. לאחר כמה שנים של ניסיון, כאשר אנשים יבינו מעט מהאמת, הם יתייחסו אליה בצורה נכונה, וכאשר יהיה להם בתוכם מעט מהאמת כחייהם והם ירכשו את העקרונות של יישום בפועל, באופן טבעי הם לא יעשו שום דבר מטופש. אלו שהם מאמינים חדשים ואלו שאין להם שום ניסיון בעניינים האלה נוטים להיות מרדניים כלפי האל ולהתנגד לו, והם נוטים לעשות דברים מטופשים וחסרי אחריות. אנשים מסוימים בעלי טבע רציני יכולים לשפוט את האל ולנאץ את האל ואז ליפול לגמרי; אחרים משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה באופן מתמיד, והם מנודים. האם כולכם מלאים עכשיו בתפיסות ודמיונות לגבי האל? האם אתם מרגישים שקשה מדי להאמין באל בהתגלמותו? אנשים מסוימים אומרים, "כאשר האמנו באדון, זה היה די פשוט. פשוט התאספנו יחד, הקשבנו לדרשות והתפללנו לאדון לדברים; אף אחד לא ביקש מאיתנו ליישם בפועל את האמת ולהתמסר לאל, שלא לדבר על להוביל אותנו ליישם בפועל ולחוות את דברי האל ולחתור אל האמת. הכמרים והמטיפים פשוט הסבירו את כתבי הקודש, ואנחנו יכולנו להבין אותם בכל דרך שרצינו. אבל עכשיו שאנחנו מאמינים באל הכול יכול, הוא מביע כל כך הרבה אמיתות שאנחנו מרגישים שקשה מדי ליישם בפועל את האמת, וקשה מאוד להיכנס למציאות!" האם אי פעם חשבתם שאם עדיין הייתם מאמינים באל כפי שנהגתם להאמין באדון, הייתם יכולים להשיג את האמת והחיים? שהייתם יכולים להיוושע על ידי האל? (לא היינו יכולים). העובדה שאתם יכולים להבין את זה מראה שהתקדמתם.

אמונה באל לא יכולה להתבסס על דמיונות או תפיסות, ועוד פחות מכך, על אינטרסים. אם אתה מאמין באל בסיס של אינטרס זמני או דחף, אז כדאי לך להירגע ולחשוב טוב האם אתה רוצה להמשיך להאמין, האם אתה באמת רוצה לחתור אל האמת, האם אתה מאמין אמיתי באל, האם החלטת ללכת בנתיב של אמונה באל, והאם החלטת לחתור אל האמת. למה להדגיש את הנקודות האלה? כיוון שמה שאנחנו מאמינים בו כעת הוא האל שהתגלם כבשר ודם, והמשמעות של התגלמותו של האל היא שהוא בא מהשמיים אל הארץ ובאמת הפך להיות אנושי, שמראהו זהה לזה של אדם, אך שהוא המשיח, שהוא האל בעצמו, ושהוא כלל אינו אדם פשוט. התגלמות האל כבשר ובדם ביצע בפועל עבודת השיפוט וטיהר אנשים, הביע בפועל דברים רבים, בצע עבודה רבה ובחר אנשים רבים, והוא למעשה הרחיב את עבודתו ובשורתו. כל חלק קטן מהעבודה המעשית הזאת מאשר שרצונו של האל להושיע אנשים ולהפוך אותם למושלמים מחייב באופן טבעי שהם יחוו בפועל את דבריו ועבודתו, כדי שהם יוכלו להשיג את האמת, ולהתמסר לאל באמת ולעבוד אותו. זה הדבר שהאל רוצה להשלים. מהרגע שבו התחלתם לקבל את עבודת האל ועד עכשיו, ייתכן שחוויתם כמה דברים, לא משנה אם חשבתם שהם נשגבים, או אם ניתן היה לראות אותם בעין בלתי מזוינת או שהם היו ניתנים לתפיסה על ידי המוח האנושי; בקיצור, האל עושה הכול באופן מעשי, מבצע עבודה עלינו, בקרבנו ובסביבתנו, כדי שנוכל לראות ולגעת בכך. לכן, החתירה אל האמת היא שיעור מעשי, ואנחנו צריכים לחפש את האמת וליישם אותה בפועל בכל דבר שקורה לנו, ולהסתמך על מאמצינו לשתף פעולה כדי להשיג את האמת. החתירה אל האמת איננה כפי שאנשים מדמיינים אותה. אנשים חושבים שקריאה של דברי האל והבנה מילולית שלהם היא הבנה של האמת, ושכל עוד אדם יכול לדבר במיומנות, הוא מיישם בפועל את האמת. זה לא כל כך פשוט. החתירה אל האמת דורשת מאיתנו לחפש ולקבל בפועל את האמת, לסבול ולשלם מחיר, לחוות, לחפש, לתהות, לשתף, ליישם בפועל ולעבוד קשה בחיים האמיתיים. רק בדרך הזו אנחנו יכולים להיכנס באופן הדרגתי לדברי האל ולאמת ולזכות בהם. יום אחד, כאשר תבין מהי האמת ומהי תמצית האמת, אתה תדע שמילים שדיבר האל בהתגלמותו הם הצרכים של המציאות שלנו, ושהם העקרונות של היישום בפועל שאנחנו צריכים כדי להתמודד עם הצרות שלנו, ושדברים אלה של האל הם המטרה והכיוון של חיינו. בזמן הזה, אתה תראה כמה כל מה שהאל עושה הוא משמעותי, וכמה חשובה ובעלת ערך התגלמות האל היא עבורנו! כל משפט שהאל משמיע, כל שלב של עבודתו, כל מילה ופעולה שלו, מחשבותיו, הרעיונות שלו והשקפותיו כולם נועדו כדי לטהר ולהושיע אנשים, ואף אחד מהם איננו ריק; כולם ריאליסטים ומעשיים. לכן, בין אם אדם הגיע מדת או הומר מבין אלה שאין להם אמונה, הוא לא צריך להאמין באל על בסיס תפיסות ודמיונות, ועליו להפסיק לעסוק בדמיונות דתיים, בחלומות שמישהו יילקח פתאום לשמיים לפגוש את האדון כאשר האסונות הגדולים יכו; אלו חלומות בהקיץ. האל בא כדי לחשוף ולשפוט את האדם, וכדי לטהר את טבעו המושחת של האדם על ידי הבעת האמת באופן מעשי, ולהושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מעשי. במהלך התקופה הזאת, יהיה על האדם לסבול רדיפות ותלאות, והוא יחווה גיזומים רבים ומשפטים וייסורים רבים לפני שהוא יוכל להיטהר ולהשתנות; רק דרך החוויה הזאת של עבודת האל הוא באמת יכול להשיג את האמת. לאחר שתשיג את האמת, לאל יהיה מקום בליבך, ואתה תירא אותו ותתמסר אליו באמת, שזה הדבר שהאל רוצה שיקרה. לאחר שתבין את האמת ותדע את ערכה, והאמת תשתרש בליבך ויהיו לך חוויה וידע מעשיים שלה, אזי דבר האל יהפוך להיות החיים שבליבך. האם התהליך הזה מעשי? (כן, הוא מעשי). מה, אם כן, התהליך הזה מצריך שאנשים יעשו? קודם כול, עליהם להיות בעלי לב מסור לאל, לקבל את שיפוטו וייסורו של דבר האל, ולהתמסר לגיזומו, ניסיונותיו וזיכוכו של האל, כדי שהם יוכלו להיטהר משחיתותם, כדי שהם יוכלו ליישם בפועל את האמת ולהשיג התמסרות לאל, וזאת כדי שהם יוכלו להיכנס למציאות של דבר האל. כל עוד אדם יודע כיצד לחוות את עבודת האל, הוא ידע מה האל רוצה להשלים בתוכו ואיזה תוצאות הוא רוצה להשיג. לדבר האל יש שתי השפעות מרכזיות על האדם: ראשית, הוא מאפשר לאדם להכיר את עצמו; ושנית, הוא מאפשר לאדם להכיר את האל. לאחר ששני הדברים הללו יושגו, אזי האדם באמת ידע את דברי האל ויבין את האמת לאשורה.

כדי להכיר את עצמך, עליך להכיר את גילויי השחיתות של עצמך, את צביונך המושחת, את נקודות התורפה שלך ואת מהות טבעך. עליך גם להכיר, עד הפרט האחרון, את הדברים שמתגלים בחיי היום-יום שלך – את המניעים שלך, נקודות המבט שלך, היחס שלך לגבי כל דבר – בין אם אתה בבית או בחוץ, כאשר אתה בהתכנסויות, כאשר אתה אוכל ושותה את דברי האל או בהקשר עם כל בעיה שבה אתה נתקל. דרך ההיבטים האלה עליך ללמוד להכיר את עצמך. כמובן, כדי להכיר את עצמך באופן עמוק יותר, עליך לשלב את דברי האל; רק על ידי הכרה עצמית המבוססת על דבריו תוכל להשיג את התוצאות. כאשר אתם מקבלים את השיפוט של דברי האל, אל תפחדו מסבל או כאב, ויתרה מכך, אל תפחדו שדברי האל יחדרו אל ליבכם ויחשפו את מצבכם המכוער. זה כל כך מועיל לסבול את הדברים האלה. את אתה מאמין באל, עליך לקרוא עוד מדברי האל ששופטים ומייסרים אנשים, במיוחד את אלה שחושפים את תמצית השחיתות של האנושות. עליך להשוות אותם יותר למצבך המעשי, ועליך לקשר אותם יותר אליך ופחות לאחרים. המצבים השונים שהאל חושף קיימים בכל האנשים, וכולם יכולים להימצא בך. אם אינך מאמין לכך, נסה לחוות את זה. ככל שתחווה את זה יותר, כך תכיר את עצמך יותר, ותרגיש יותר שדברי האל מדויקים מאוד. לאחר שהם קוראים את דברי האל, לאנשים מסוימים קשה לקשר אותם לעצמם; הם חושבים שחלק מהדברים האלה אינם מדברים עליהם, אלא שהם מדברים על אנשים אחרים. למשל, כאשר האל חושף אנשים כמופקרים וכזונות, אחיות מסוימות מרגישות שכיוון שהן היו נאמנות לחלוטין לבעליהן, בטוח שמילים כאלה אינן מכוונות אליהן; אחיות מסוימות מרגישות שכיוון שהן אינן נשואות ומעולם לא קיימו יחסי מין, בטוח גם שמילים כאלה אינן מכוונות אליהן. אחים מסוימים חושבים שמילים כאלה מכוונות רק כלפי נשים והן אינן קשורות אליהם; אנשים מסוימים מאמינים שדברי האל על חשיפת האדם הם קשים מדי, שהם אינם מתאימים למציאות, ולכן הם מסרבים לקבל אותם. ישנם אפילו אנשים שאומרים שבמקרים מסוימים, דברי האל אינם מדויקים. האם זו הגישה הנכונה כלפי דברי האל? כמובן שהיא אינה נכונה. כל האנשים רואים את עצמם בהתבסס על ההתנהגויות החיצוניות שלהם. הם אינם מסוגלים להרהר אודות עצמם, וללמוד להכיר את צביונם המושחת בקרב דברי האל. במקרה הזה, "מופקרים" ו"זונות" מתייחס לצביון השחיתות, הטומאה וההפקרות של האנושות. בין אם מדובר בגבר או באישה, באדם נשוי או לא נשוי, לכולם יש מחשבות מושחתות של הפקרות – לכן כיצד יכול להיות שאין לכך קשר אליך? דברי האל חושפים את צביונם המושחת של אנשים; בין אם מדובר בזכר או בנקבה, רמת השחיתות של בני האדם היא זהה. האם זו לא עובדה? עלינו קודם להבין שכל מה שהאל אומר הוא אמת ותואם לעובדות, ושלא משנה כמה קשים דבריו ששופטים וחושפים אנשים, או כמה עדינים דבריו אודות שיתוף האמת או שידול אנשים, בין אם דבריו הם שיפוט או ברכות, בין אם הם תוכחות או קללות, בין אם הם מותירים אנשים עם טעם חמוץ או מתוק, אנשים חייבים לקבל את כולם. זו הגישה שצריכה להיות לאנשים כלפי דברי האל. איזה מן גישה זו? האם זו גישה אדוקה, גישה חסודה, גישה סבלנית או גישה של קבלת סבל? אתם קצת מבולבלים. אני אומר לכם שזו לא אף אחת מאלה. באמונתם, אנשים חייבים לעמוד בתוקף על כך שדברי האל הם האמת. כיוון שהם אכן האמת, על אנשים לקבל אותם בהיגיון. בין אם הם מסוגלים או לא מסוגלים להכיר או להודות בכך, יחסם הראשון כלפי דברי האל צריך להיות יחס של קבלה מלאה. אם דבר האל לא חושף אחד מכם או את כולכם, אם מי הוא חושף? ואם הוא לא נועד לחשוף אותך, מדוע אתה מתבקש לקבל אותו? האם זו לא סתירה? האל מדבר אל כלל האנושות, כל משפט שהאל משמיע חושף אנושות מושחתת, ואף אחד אינו פטור – דבר שבאופן טבעי כולל גם אותך. אף לא אחת מהשורות שהאל משמיע עוסקת בהופעות חיצוניות, או במצב מסוים, שלא לדבר על תקנה חיצונית או על צורת התנהגות פשוטה של אנשים. הן לא כאלה. אם אתה חושב שכל שורה שהאל משמיע רק חושפת סוג פשוט של התנהגות אנושית או הופעה חיצונית, אזי אין לך שום הבנה רוחנית ואינך מבין מהי האמת. דברי האל הם האמת. אנשים יכולים לחוש את עומקם של דברי האל. באיזה אופן הם עמוקים? כל מילה של האל חושפת את צביונם המושחת של אנשים, ודברים מהותיים שמושרשים באופן עמוק בחייהם. אלה הם דברים מהותיים, לא הופעות חיצוניות, ובמיוחד לא התנהגויות חיצוניות. כשמסתכלים על אנשים על פי המראה החיצוני שלהם, כולם עשויים להיראות כאנשים טובים. אבל מדוע, אם כן, האל אומר שחלק מהאנשים הם רוחות רעות וחלק מהם רוחות טמאות? זהו עניין שאינו גלוי לך. לכן, אסור לאדם להתייחס לדברי האל לאור תפיסות או דמיונות אנושים, או לאור כפירה אנושית, ובוודאי שלא לאור ההצהרות של המפלגה השלטת. רק דברי האל הם האמת; כל מילותיו של האדם שגויות. לאחר שעברתם שיתוף באופן הזה, האם חוויתם שינוי ביחסכם כלפי דברי האל? לא משנה כמה גדול או קטן השינוי, בפעם הבאה שתקראו את דברי האל אשר שופטים או חושפים אנשים, עליכם לפחות לא לנסות להתדיין עם האל. עליכם להפסיק להתלונן על האל ולהגיד, "דברי האל לגבי חשיפה ושיפוט של אנשים הם קשים מאוד; לא אקרא את העמוד הזה. אני פשוט אדלג עליו. תנו לי לחפש משהו לקרוא על ברכות והבטחות, כדי למצוא קצת נחמה". עליכם להפסיק לקרוא את דברי האל על ידי בחירה של מה כן ומה לא על פי נטיותיכם. עליכם לקבל את האמת ואת השיפוט והייסורים של דברי האל; רק אז ניתן יהיה ניתן לטהר את צביונכם המושחת, ורק אז תוכלו להשיג ישועה.

למרות שאתם יודעים שכל דברי האל נכונים, ואתם מוכנים לחתור אל האמת, עדיין יש לכם העדפות ובחירות משלכם כאשר אתם מתמודדים עם דברי האל, ואתם עדיין ממשיכים לפעול בהתאם לרצונכם. אתם מוכנים ברצון לקרוא את דברי האל לגבי הבטחות וברכות, ואתם תזכרו במיוחד את דברי האל המביעים הבטחות. אתם תחושו נחמה כאשר תקראו מילים כאלה, או שתרגישו קצת תקווה ותמצאו שעדיין יש לכם את הכוח והמוטיבציה להאמין באל. אך אתם אינכם מוכנים לקרוא את דברי האל ששופטים וחושפים אנשים, כיוון שאם אדם תמיד קורא את דברי האל לגבי חשיפה ושיפוט וייסור של אנשים, אז הוא חש מצוקה וכוחו להאמין באל ידעך, ואם כך איך אדם יוכל להתקדם? בימינו, רוב האנשים אינם יכולים להבין את דברי שהאל שחושפים נסתרות. הם מרגישים שהם עמוקים מדי, ושדברי הברכה נמצאים מחוץ להישג ידם. כאשר הם קוראים את דברי האל שחושפים את צביונו המושחת של האדם, הם יכולים להבין חלק מהם, ואפילו אם הם יכולים לקשר את הדברים האלה לעצמם ולהודות בליבם שהם העובדות, הם עדיין מסרבים לקבל אותם. אתה רואה כמה אנשים הם בעייתיים! הם יודעים שדברי האל נכונים, אבל הם עדיין לא מוכנים לקבל אותם; הם רוצים להשיג ברכות אבל הם עדיין לא יכולים לזכות בהן. אם כך, כיצד צריך אדם לאכול ולשתות את דברי האל בצורה נכונה? קודם כול, אדם צריך לקרוא יותר מדברי האל שחושפים נסתרות. כאשר אדם קורא מילים כאלו, הוא מרגיש שהאל נשגב ונמצא ברקיע השלישי, ושצריך להיות לאדם לב ירא-אל. אז הוא מתפלל, "הו אלוהים, אתה כל כך אדיר! אתה עליון! יש לך ריבונות על כל הדברים, ואתה יכול לקבוע את גורלי; אני מוכן להתמסר לכל הדברים שארגנת שיתרחשו סביבי". כאשר הם יתפללו באופן הזה, לאנשים תהיה קצת יראה מהאל. אנשים מוכנים להאמין באל הנעלה, לכן לפני שהם אוכלים ושותים את דבר האל, הצעד הראשן הוא לוודא שהאל מדבר לאנשים מהשמיים, ואז אנשים יסכימו לקרוא את דבר האל והם יהיו מועדים פחות להחזיק בתפיסות. הצעד השני הוא למצוא כמה מילים מהבטחותיו וברכותיו של האל כדי לאכול ולשתות. כאשר אנשים רואים את דברי האל מברכים את האדם, הם כל כך מתרגשים שהם מתחילים לבכות ואומרים, "הו אלוהים, אתה כל כך חביב! אתה כל כך ראוי שיעבדו אותך! אנחנו מוכנים לקבל את הברכות שיש לך עבורנו, ואנחנו מוכנים אפילו יותר לקבל את ההבטחות שהבטחת לנו. זה רק שעכשיו שיעור קומתנו קטן ועדיין לא גדלנו, חסרים לנו הכישורים לקבל את הבטחותיך וברכותיך, ואנחנו מפצירים בך לספק לנו עוד!" כמה טוב לקרוא את המילים של ברכות האל! לאחר מכן הם תוהים, "אז איזה מין ברכות יש שם? האל אמר שכאשר תבוא העת, לא יבואו שום אסונות על האדם, ושהאדם ישוחרר מהטרדות של אכילת שלוש ארוחות ביום ושטיפה וניקיון – האל דיבר על הבטחות שכאלה". ככל שאדם קורא יותר, כך הוא מתרגש יותר. אך לא משנה כמה אתה נלהב, אל תשכח לחתור אל האמת. הצעד השלישי הוא לקרוא את דברי האל שחושפים את צביונה ותמציתה המושחתת של האנושות. בנוגע לדברים אלה, אין צורך לאכול או לשתות הרבה בכל פעם; מספיק לאכול ולשתות פריט או שניים בכל פעם. לאחר שאכלת ושתית, קודם כל הנח בצד את הדברים שאינך מבין, את הדברים שלא ניתן לקשר אליך, והרהר בזהירות בדברים שניתן לקשר אליך, ולאט לאט אתה תלמד להכיר את מצבך. לאחר שבאמת זיהית את צביונך המושחת, והבנת יותר ויותר אמיתות, אתה תוכל לראות באופן לא מודע מבעד למהות טבעך. האם אתם חושבים שזה דבר טוב? (זה דבר טוב). זה כמו שנותנים לילד תרופה: קודם נותנים לו משהו טעים כדי לשדל אותו, ולאחר מכן, כאשר הוא לא שם לב, נותנים לו לגימה של תרופה; אם זה מר בעיניו, נותנים לו שתי סוכריות נוספות כדי לשדל אותו, ואז הוא ייקח את התרופה שלו. אבל כאשר הוא גדל, זה כבר לא נחוץ: הוא שותה את התרופה מרצונו, בידיעה מלאה שהיא מרה. זהו עניין של שיעור קומה. אם חסר לך שיעור קומה, ואתה מתבקש למצוא בדברי האל את המילים שחושפות את טבעו המושחת של האדם ואת האמיתות שקשורות לכך ולהשוות את עצמך אליהן, ואם מאלצים אותך לאכול ולשתות את הדברים האלה במשך כל היום, לבסוף אתה תתעייף מהם כיוון שהם אינם כלולים בניסיונך והוא אינו מתאים לכך. לכן, עליך להוסיף באמצע משהו שדומה להמתקה, ואלו ששיעור קומתם נמוך צריכים לאכול ולשתות את דברי האל באופן הזה. אם לעיתים קרובות אתה חלש ושלילי, ואין לך אמונה אמיתית או תקווה, עליך למהר ולאכול ולשתות כמה מילים אודות ברכותיו והבטחותיו של האל, ולמצוא מילים לאכול ולשתות אודות גילוי נסתרות על ידי האל. אם אתה מרגיש שכוחך מתגבר והקשר שלך עם האל מתהדק, אזי עליך להכות כל עוד הברזל חם ולמצוא מילים לאכול ולשתות אודות ייסור ושיפוט, ובאופן הזה השפעת האכילה והשתייה תתרחש בצורה קלה יותר, ואתה לא תעכב את הצמיחה בחיים. כאשר אתה אוכל ושותה מדברי האל כששיעור קומתך נמוך, עליך לדעת איך לעשות התאמות: לאכול ולשתות באופן כזה שהלך הרוח שלך יהיה טוב ואתה תצמח במהירות; לאכול ולשתות ממה שבהישג ידך ולהניח בצד את מה שאיננו; ולנסות ליישם בפועל ולחוות את מה שהבנת מהאכילה והשתייה. כל עוד אתה יודע כיצד ליישם בפועל ולחוות את דברי האל ואת האמיתות שאתה מבין, אתה תוכל להיכנס לנתיב הנכון של האמונה באל.

אני זוכר שמישהו אמר פעם משהו כמו: היה אדם שהתאמץ מאוד ללמוד מתי האל יעזוב את כדור הארץ. המאמץ הגדול הזה לא היה לחשוב על כך יום ולילה; אלא, היה מדובר בעניין שהטריד אותו מאז שהחל להאמין באל. על מנת למצוא תשובה מדויקת, הוא אסף את כל המילים אודות עזיבת האל, כמו למשל מתי האל יעזוב את כדור הארץ, איזה סימנים יהיו, ואיך יגיבו לכך האנשים בכנסייה. לאחר מכן הוא הרהר בהם במרץ רב, והכין ניתוח מקיף והשווה אותם זה לזה, אחד אחד ומההתחלה ועד הסוף, כאילו שהוא נעזר בכתבי קודש לצורך ייחוס. האם זה לא היה מאמץ אדיר? כמה "אכפת" היה לאדם הזה מהאל, וכמה "אהבה" הייתה לו לאל! עזיבתו של האל את כדור הארץ היא אירוע משמעותי מאוד בעבודתו של האל, וכאשר הוא גילה את זה, הוא התייחס לכך כאל דבר החשוב ביותר – יותר חשוב מהחתירה שלו אל האמת להשגת ישועה, וחשוב יותר מחיפוש פריטים של אמת בדברי האל. לכן, הוא אסף את כל המילים הללו ולבסוף מצא את ה"תשובה". אם נניח בצד את הדיוק של תוצאות המחקר שלו, מה אתם חושבים על השקפותיו של אדם כזה בנוגע לחתירה אל אמונה באל ועל הדרך שבה הוא חתר אליה? האם הוא היה צריך להשקיע את המאמץ הזה? זה היה חסר טעם להשקיע עבודה כל כך קשה! כיצד עזיבתו של האל את כדור הארץ קשורה אליך? האל לא הודיע ​​לך על בואו, לכן הוא לא מתכוון להודיע ​​לך מתי הוא יעזוב. ישנם הרבה דברים שהאל לא מגלה לאנשים, ומה הסיבה לכך? הסיבה היא שאנשים לא צריכים לדעת, ואם הם ידעו, זה לא יועיל להם ולא ישחק תפקיד בייעודים העתידיים שלהם, ולכן אין צורך שאנשים ידעו. כעת כאשר האל התגלם כבשר ודם, הוא יודע את כל הנסתרות ואת כל ההיבטים של האמת ואת כל הדברים, והוא יכול לספר לאנשים, אך ישנם כמה דברים שאנשים לא צריכים לדעת, וגם אין שום סיבה לספר להם. האם למועד עזיבתו של האל את כדור הארץ או למועד שבו הוא יסיים את עבודתו יש השפעה כלשהי על האדם? ניתן לומר: שום השפעה שהיא! אנשים מסוימים אומרים, "מה זאת אומרת שאין לכך השפעה? מה אני אעשה אם מאוחר מדי עבורי לחתור אל האמת? אני צריך לראות כמה זמן נותר מיומו של האל, ואני צריך להיות בטוח לגבי היום לפני שאני חותר אל האמת". האם אדם כזה הוא טיפש? האם הוא חותר אל אמת? בשום אופן לא! לאדם שבאמת חותר אל האמת, לא יהיה אכפת מכך, והוא גם לא ירצה להעסיק את עצמו בדברים האלה; הוא חושב שהתעניינות בדברים האלה לא עוזרת בחתירה אל האמת ושאין להם שום חשיבות, לכן הוא לא מוכן להשקיע מחשבה ומאמץ בנושאים המשעממים האלה. אנשים מסוימים תמיד מתעניינים במועד שבו יבוא יומו של האל, אך האם זה איננו סדר יום פרטי? האם הדאגה המתמדת שלך לגבי מתי יגיע יומו של האל מוכיחה שאתה אוהב את האל? האם היא יכולה להוכיח שאתה אדם שנוהה אחר רצון האל? האם היא יכולה להוכיח שאתה נושא עדות על האל? האם היא יכולה להוכיח שתרמת להתפשטות הבשורה של מלכות האל? כיצד אתה מתקדם בעשיית מעשים טובים? כמה מהאמת הבנת? לאיזה מציאויות-אמת נכנסת? אלו הדברים שצריכים לעניין אותך יותר מכול. אתה תמיד שואל אודות החדשות של האל, תמיד רוצה לדעת קצת רכילות, תמיד רוצה להבין קצת נסתרות. אך זה רק לב סקרן, ובשום אופן לא לב שחותר אל האמת או לב שמתחשב באל, ואף פחות מכך, לב שירא את האל. לחתירתך אחר הבנת נסתרות אין שום בדל של קשר לחתירה אל האמת. כיצד צריך להתייחס לאנשים כאלה? האם אתה מכבד אותם? האם אתה מעריץ אותם? האם אתה מקנא בהם? האם תעזור להם לחפש נסתרות שכאלה? לא, ללא ספק אתה תביט עליהם בזלזול ותגיד, "אנחנו עדיין לא טובים בחתירה אל האמת, בידיעה עצמית, ובידיעה של האל – עדיין לא השגנו שום דבר – וישנן אמיתות מכל סוג שמחכות שיחפשו אותן, שיבינו אותן ויישמו אותן בפועל, לכן אין צורך שנשקיע מאמץ כדי ללמוד נסתרות כאלה". למעשה, כל עוד האל והרצון לחתור אל האמת נמצאים בליבך, כאשר יבוא היום, האל לא ישאיר אותך בחוסר ידיעה; הוא לא ינטוש אותך. אלו הן האמונה וההבנה שחייבות להיות לכם. אם אתה מחזיק באמונה ובהבנה האלו, אתה לא תעשה שום דבר טיפשי. אם האל התכוון לספר לך, האם הוא לא היה אומר את זה בצורה ישירה? האם היה צורך כלשהו ללכת סחור סחור? האם היה צורך להסתיר מילים בתוך מילים? האם היה צורך להיות חשאי? כמובן שלא. מה שהאל רוצה שאנשים ידעו זו האמת; כל מה שעבודתו, דבריו ורצונו מביעים זו האמת, והוא לא יסתיר אותם בשום צורה מאנשים. לכן, אין צורך שתשאל אודות דברים שהאל לא רוצה שאנשים ידעו, ואתה גם לא צריך להרהר בהם, כי כמות המאמץ שאתה תשקיע בדברים האלה תהיה לשווא, והוא יהיה חסר ערך לחלוטין, אך בעיני האל זה יהיה נתעב. מדוע האל יתעב זאת? קודם כול, עליך להבין שהאל הביע אמיתות רבות, ואמיתות מובעות בכל התחומים. אם אינך מחפש את האמת כדי לתקן את הבעיות האמיתיות שלך כשדברים קורים לך, אינך אוהב את האמת: אתה אדם סקרן מדי; אדם שאוהב להתפלפל; אדם שתמיד מתייחס לדברי האל בשטחיות וללא הכבוד הראוי. אין בליבך מקום עבור האל. כל מה שיש לך בליבך זה כמה דברים שהאל לא רוצה שתדע, כמו למשל איך הדברים באמת במשכנו – הרקיע השלישי – והיכן הוא באמת נמצא, מה יהיה במלכות העתידית, ומתי התגלמותו של האל תעזוב את כדור הארץ. לכן אני אומר שהאל מתעב אותך. האם יש לאל סיבה כלשהי לתעב אותך? (יש לו סיבה). נניח שילדיך לא התאמצו ללמוד כל היום ולא עשו את שיעורי הבית שלהם, ובמקום זאת הם הרהרו בשאלות כמו: "איך ההורים שלי נפגשו? כיצד הם ילדו אותי? לאחר שנולדתי, האם הם חיבבו אותי? מה יהיה מצבה של משפחתי בעתיד? האם נצליח להתעשר?" אם הם כל הזמן יחשבו על שאלות כאלה, האם זה יגרום לך לא לאהוב ילדים כאלה? האם אתה תתעב את הילדים שלך שעושים זאת? מה תרצה שילדיך יעשו? אתה תרצה שהם ילמדו לקרוא ולכתוב היטב ויתאמצו בלימודים. זה מה שאתה רוצה עבור ילדיך, אזי מהו רצונו של האל עבור האדם? כיצד יכול האל לא להעדיף אפילו יותר שהאדם ילך בנתיב הנכון ויבצע עבודה ראויה? האל אינו אוהב שאנשים לומדים אותו, או מסתכלים בחשאי על כל מילה ופעולה שלו, או משקיעים בו זמן ומאמץ חסרי טעם. רבים הם אלה שתמיד לומדים מתי יבוא יומו של האל. האם הם אינם מפקפקים ומתנגדים לאל בליבם? מהי הבעיה בכך שהאדם לא מעריך את האמיתות הרבות שהאל מבטא ולא חותר אליהן? אדם אדוק מחפש את האמת ומרגיש את ליבו של האל בכל הדברים, ולאחר שהוא קורא את דברי האל, הוא יכול להיות בטוח שהמילים הללו הן האמת, ושעל אנשים ליישם אותן בפועל ולהתמסר אליהן. רק אלו שאינם מאמינים שדבר האל הוא האמת ילמדו את האל. לאנשים האלה לא אכפת כלל לגבי מחויבויותיהם וחובותיהם; הם כלל לא שמים לב אליהן ולא עושים שום מאמץ לשלם עבורן מחיר. במקום זאת, הם תמיד מתעניינים בדברים כמו מתי האל יעזוב את כדור הארץ, מתי האל ינחית אסון, וכמה זמן נותר עד יומו של האל, ושאלות מוזרות כמו: "האם האל ייפגש איתנו לאחר שהוא יעזוב את כדור הארץ? האם עבודתו של האל תהיה כך לאחר שהוא יעזוב את כדור הארץ? לאחר שהאל יעזוב את כדור הארץ, כמה זמן הוא יישאר ברקיע השלישי? האם הוא ישוב? האם יהיו מלאכים בעידן המלכות העתידי? האם מלאכים מתקשרים עם אנשים?" האל מתעב אנשים שלומדים כל הזמן נושאים כאלה. אז במה האדם צריך להתמקד? בדרך להכרת האל בהתגלמותו, בדרך להכרת עבודתו של האל, ובדרך להבנת כל מילה שאמר האל: אלה הם תחומי האחריות של האדם, ואלו הם הדברים הראשונים שעל האדם לנסות להבין ולהיכנס אליהם. אם אינך מחפש להבין ולהיכנס אל האמיתות הללו, אזי אמונתך באל היא חסרת משמעות – סיסמה ריקה ללא תוכן אמיתי. אם אתה כל הזמן מהרהר בחשאי בדברים הקשורים לנסתרות ולמועד שבו האל יעזוב את כדור הארץ, או אם אתם כל הזמן מדברים ביניכם אודות מקום הולדתו של בשרו של האל, לאיזו מין משפחה הוא נולד, איזה רקע משפחתי יש לו, איזה מן חיים יש לו, מה גילו, איזה חינוך הוא קיבל, האם הוא האמין אי פעם באל, האם הוא אי פעם קרא את כתבי הקודש וכמה זמן הוא האמין בישוע וכן הלאה – אם אתם כל הזמן לומדים את הדברים האלה, אזי אתם שופטים את האל ומבצעים חילול הקודש כנגד בשרו של האל! האל רוצה שתכיר את צביונו ואת תמציתו כדי שתבין את ליבו, תוכל להתמסר אליו ותוכל ליישם בפועל את האמת ולרצות אותו; הוא אינו מאפשר לך ללמוד אותו ולדבר עליו מאחורי גבו. לכן, כיוון שקיבלנו את התגלמותו של האל ואת השלב הזה של עבודת האל, וקיבלנו את המשיח כחיינו וכאלוהינו, צריך להיות לנו לב ירא-אל ועלינו להתייחס לתכונות האל, להווייתו ולבשר שבו הוא התגלם באדיקות; אלה ההיגיון והאנושיות שצריכים להיות לנו. אם אתה מרגיש שאין לך כעת שום ידע אודות האל, אזי אל תדבר על כך. במקום זאת, דבר על להכיר את עצמך, על כיצד לחתור את האמת, ועל כיצד לבצע את חובותיך היטב, ולצייד את עצמך בהיבטים האלה של האמת. יום אחד, כאשר תרגיש שיש לך קצת ידע אמיתי אודות האל, תוכל לשתף יחד. אבל אל תנסה לדבר על מידע הנוגע לבשרו של האל בהתגלמותו או על נסתרות לא ידועות כלשהן, כיוון שאתה בקלות עלול להעליב את צביונו של האל, להיות מוקע על ידו ולהפוך למנאץ, ורוח הקודש תנטוש אותך. זהו עניין שעליך לראות בצורה ברורה. האם ניתן להחליף את החתירה אל האמת בכך שכל הזמן לומדים את האל ומסתקרנים מרכילות? האם זה יכול לאפשר לך להכיר את האל? אם אינך יכול לראות את הדברים האלה בצורה ברורה, האם אינך אדם מאוד טיפש ובור?

אנשים צריכים להבין בדיוק מהי חתירה את האמת. מדוע האל מביע כל כך הרבה אמיתות כדי להושיע אנשים? מדוע האל דורש מאנשים להבין כל כך הרבה אמיתות? אם אדם אינו מבין את האמיתות הללו, האם הוא יכול תקן את צביונו המושחת? האם אדם יכול להכיר את האל מבלי להבין את האמיתות הללו? אם אדם אינו מכיר את האל, האם הוא יכול להשיג התמסרות לאל? האם הוא יכול לעבוד את האל? כל האמיתות הללו קשורות זו לזו. כיצד אדם יכול להשיג ישועה מבלי להבין את האמיתות הללו? האם קל להבין את האמיתות האלה? האם אדם יכול השיג הבנה של האמת מבלי לחוות שיפוט וייסור? האם אדם יכול להכיר את עצמו מבלי לחוות גיזום? האם אדם יכול לחוות חרטה כנה מבלי להכיר את עצמו? האם אדם יכול להשיג ישועה ללא חרטה אמיתית? כל האמיתות הללו הן אמיתות שעל מאמיני האל להבין והן אמיתות שחייבים להבין כדי להשיג ישועה. אם אמונתך באל תמיד הייתה מבולבלת ולא חתרת אל האמת, אזי איבדת את המשמעות של האמונה באל.

סתיו, 2007.