187. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר האל הושיע את האדם מהצלב, אך הצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שחטאיו נמחלו לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בצביונו, וכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של האל. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. האל החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר האל יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור על האדם בשל מרדנותו. רק אז, האל יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, האל התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשהאל מתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם את הדבר המעשי שהאדם זקוק לו כיציר נברא. האדם זוכה לישועה מלאה מהאל בזכות התגלמותו של האל כבשר ודם, ולא ישירות מהשמיים כמענה לתפילותיו. האדם הוא בשר ודם, הוא אינו מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה, ולכן הוא יכול ליצור קשר רק עם האל בהתגלמותו כבשר ודם. רק כך האדם יכול להבין את הדבר כולו ואת כל האמיתות ולזכות בישועה מלאה. די יהיה בהתגלמות השנייה כדי לטהר את חטאי האדם ולזכך את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תסיים את מכלול עבודתו של האל כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של האל כבשר ודם. לאחר מכן, עבודתו של האל כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם כבשר ודם בשלישית למען עבודתו, זאת משום שכל הניהול שלו יסתיים. התגלמותו כבשר ודם של אחרית הימים תזכה באופן מלא באנשים שאותם האל בחר, וכל האנושות תמוין באחרית הימים על פי סוגיה. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב עוד כבשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

188. אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שהאל חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, האל המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של האל תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של האל. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של האל, לאחר שהושלמה עבודתו של ישוע. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד; אלא היא שלב העבודה השלישי לאחר עידן החוק ועידן החסד. בכל פעם שהאל מתחיל שלב עבודה חדש, חייבת תמיד להיות התחלה חדשה ועליה תמיד לבשר על עידן חדש. הדבר נכון גם לגבי השינויים המקבילים בצביונו של האל, אופן עבודתו, מיקום עבודתו ושמו. לכן אין זה פלא שהאדם מתקשה לקבל את עבודתו של האל בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד לו מאוד, האל תמיד מבצע את עבודתו, ותמיד מוביל את כלל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא פתח את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, האל התגלם שוב כבשר ודם, ובהתגלמות זו, הוא סיים את עידן החסד ופתח את עידן המלכות. כל מי שמסוגל לקבל את התגלמותו השנייה של האל יובל אל עידן המלכות, וגם יהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של האל. אף על פי שישוע בא בקרב בני האדם ועבד רבות, הוא השלים רק את העבודה של גאולת האנושות כולה ושימש כקורבן החטאת של האדם; הוא לא הסיר מהאדם את כל צביונו המושחת. על מנת להושיע את האדם באופן מלא מהשפעתו של השטן, לא זו בלבד שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שהאל צריך היה לבצע עבודה אדירה אף יותר כדי להסיר מהאדם לחלוטין את צביונו שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שחטאיו של האדם נמחלו לו, האל חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן החדש, והתחיל את עבודת הייסור והשיפוט. העבודה הזו הביאה את האדם לתחום נעלה יותר. כל מי שמתמסר לריבונותו של האל ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות גדולות יותר. הוא יחיה באמת באור, ויזכה באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

189. "ההתגלמות" היא הופעתו של האל כבשר ודם. האל עובד בקרב האנושות הברואה בצלם בשר ודם. לפיכך, מכיוון שהוא התגלמות האל, עליו להיות תחילה בשר ודם. בשר ודם בעל אנושיות רגילה; זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר. למעשה, ההשלכה של התגלמותו של האל כבשר ודם היא שהאל חי ועובד בבשר. שהאל בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

190. התגלמות כבשר ודם פירושה שרוח האל הופכת לבשר ודם, כלומר, אלוהים הופך לבשר ודם. העבודה שהבשר עושה היא עבודתה של רוח הקודש שמתממשת כבשר ודם ומתבטאת כבשר ודם. אף אחד מלבד אלוהים כבשר ודם לא יכול להגשים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו. כלומר, רק התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואף אחד מלבדה – יכולה לבטא את העבודה האלוהית. אילו במהלך ביאתו הראשונה של אלוהים בהתגלמותו לא הייתה לו אנושיות רגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מיד לאחר שנולד הוא יכול היה לעשות נסים, אילו מיד לאחר שלמד לדבר הוא יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שדרך לראשונה על פני האדמה הוא יכול היה לתפוס את כל העניינים הארציים ולהבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנות אדם כזה אדם רגיל ולא ניתן היה לכנות בשר ודם כאלה בשר ודם אנושיים. אם כך היה קורה עם המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמותו של אלוהים היו אובדות. העובדה שיש לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. העובדה שהוא עובר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא בשר ודם רגילים. יתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא דבר האל ורוח האל בהתגלמותם בבשר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

191. האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא התגלמותה של רוח האל, ולא של הבשר. יש בו הן אנושיות רגילה והן אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של האל עצמו. בין אם זו האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של האל עצמו. מהות זו לא תשבש את עבודתו ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו והוא גם לעולם לא ישמיע מילים המנוגדות לרצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעשה עבודה כלשהי שמשבשת את הניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להושיע את האדם והיא למען הניהול של האל עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להושיע את האדם והיא למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שדי בבשרו כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו. מאחר שהוא מגיע כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל ובין אם זה המשיח, שניהם הם האל עצמו והאל עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

192. מי שהוא האל בהתגלמותו יחזיק במהותו של האל, ומי שהוא האל בהתגלמותו יחזיק בביטויו של האל. מכיוון שהאל הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שבכוונתו לבצע, ומכיוון שהאל הופך לבשר, הוא יבטא את מהותו, ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לו חיים ולהראות לו את הדרך. בשר שלא ניחן במהות האל הוא לא האל בהתגלמותו כבשר ודם; אין ספק בכך. כדי לברר אם מדובר בהתגלמותו של האל כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הצביון שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לקבוע האם מדובר בהתגלמותו של האל כבשר ודם, והאם זו הדרך האמיתית, על סמך מהותו של האל בהתגלמותו. לכן, כאשר מכריעים האם מדובר באל בהתגלמותו, יש לבחון את מהותו (עבודתו, דבריו, צביונו, והיבטים רבים נוספים) ולא את המראה החיצוני. אם האדם בוחן רק את המראה החיצוני של האל וכתוצאה מכך מתעלם ממהותו, הדבר מעיד על בערותו ובורותו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

193. ההשלכה של התגלמותו של האל כבשר ודם היא שהאל חי ועובד בבשר. שהאל בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם. ניתן לחלק לשני שלבים את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, הוא ציית למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, שינה, מחסה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במילים אחרות, במהלך השלב הראשון, הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה בגוף אנושי רגיל, בלי להראות כל סימן חיצוני של על-טבעיות. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו ובמשך הזמן הזה, אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין כדי לקיים את העבודה הרגילה של אלוהותו. זאת מפני שבעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע את כהונתו. לכן, השלב השני של חייו הוא ביצוע כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות שלמה. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין היא שאנושיותו עדיין אינה מסוגלת לקיים את העבודה האלוהית בכללותה ושהיא עדיין לא בוגרת. רק לאחר שאנושיותו מתבגרת ונעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את הכהונה שעליו לבצע. מכיוון שהוא חי כבשר ודם, עליו לצמוח ולהתבגר. לכן, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה, בעוד שבשלב השני, אנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, וכך החיים שהאל בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. לו האל בהתגלמותו היה מתחיל את כהונתו באופן רשמי מרגע לידתו, כשהוא מציג אותות ומופתים על-טבעיים, אזי לא הייתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית. לא ייתכן שלבשר ודם לא תהיה אנושיות ואדם ללא אנושיות הוא לא בן אנוש. באופן זה, אנושיות בשרו של האל היא תכונה פנימית של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האמירה ש'כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא רק אלוהי ואין בו אנושיות' היא ניאוץ, מפני שקביעה זו פשוט לא קיימת והיא מפרה את עקרון ההתגלמות כבשר ודם. אפילו לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, הוא עדיין חי באלוהות שלו עם קליפה חיצונית אנושית כאשר הוא עושה את עבודתו. העניין הוא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה בבשר ודם רגילים. לפיכך, הגורם שמבצע את העבודה הוא האלוהיות אשר שוכנת באנושיות שלו. אלוהיותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך אלוהיות זו חבויה בתוך אנושיותו. עבודתו נעשית במהותה בידי אלוהיותו המוחלטת ולא בידי אנושיותו. אולם זה שמבצע את העבודה הוא בשרו. אפשר לומר שהוא אדם וגם האל, שכן האל הופך לאל שחי בבשר; יש לו מעטפת אנושית ומהות אנושית, ועל אחת כמה וכמה שיש לו את מהותו של האל. מכיוון שהוא אדם עם מהותו של האל, הוא מעל לכל בני האדם הברואים ומעל לכל אדם שיכול לבצע את עבודת האל. על כן, בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא האל עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם ברואים. על אף שלכולם יש אנושיות, לבני האדם הברואים אין דבר פרט לאנושיות, ואילו האל בהתגלמותו שונה מהם. בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכול, יש לו אלוהיות. אנושיותו משתקפת במראה החיצוני של בשרו ובחיי היום יום שלו, אך קשה לתפוס את אלוהותו. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות ומפני שהוא לא על-טבעי כפי שבני אדם מדמיינים, קשה מאוד לבני אדם לראותה. אפילו כיום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אפילו לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. למעשה, הסוגייה הזו פשוטה מאוד: מכיוון שהאל מתגלם כבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהיות. השילוב הזה נקרא האל עצמו, האל עצמו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

194. אנושיותו של אלוהים בהתגלמותו קיימת כדי לשמר את העבודה האלוהית הרגילה בבשר. חשיבתו האנושית הרגילה מקיימת את אנושיותו הרגילה ואת כל פעילויותיו הגשמיות הרגילות. ניתן לומר שחשיבתו האנושית הרגילה קיימת כדי לקיים את כל עבודתו של אלוהים בבשר. לולא היה לבשר הזה שכל אנושי רגיל, אלוהים לא היה יכול לעבוד בבשר והדברים שעליו לעשות כבשר ודם לעולם לא היו יכולים להתגשם. על אף שיש לאלוהים בהתגלמותו שכל אנושי רגיל, עבודתו לא מהולה במחשבה אנושית. הוא לוקח על עצמו את העבודה באנושות עם שכל רגיל, עם התנאי המוקדם שיש לו אנושיות עם שכל, ולא על ידי הפעלת מחשבה אנושית רגילה. יהיו מחשבותיו כבשר ודם נשגבות ככל שיהיו, עבודתו אינה מוכתמת בהיגיון או בחשיבה. במילים אחרות, עבודתו לא נהגית על ידי השכל של בשרו, אלא מהווה ביטוי ישיר לעבודה האלוהית באנושיותו. כל עבודתו היא הכהונה שעליו להגשים ודבר ממנה לא נהגה במוחו. לדוגמה, ריפוי החולים, גירוש השדים והצליבה לא היו תוצרים של שכלו האנושי ושום אדם עם שכל אנושי לא יכול היה להגשים אותם. בדומה לכך, עבודת הכיבוש של ימינו היא כהונה שאלוהים בהתגלמותו חייב לבצע, אך היא לא עבודה של רצון אנושי, אלא עבודה שהאלוהיות שלו צריכה לעשות – עבודה ששום בן אנוש בשר ודם לא מסוגל לה. לפיכך, על אלוהים בהתגלמותו להיות בעל שכל אנושי רגיל ובעל אנושיות רגילה, מפני שעליו לבצע את עבודתו באנושות עם שכל רגיל. זוהי מהות עבודתו של אלוהים בהתגלמותו – עצם מהותו של אלוהים בהתגלמותו.

לפני שישוע ביצע את העבודה, הוא פשוט חי באנושיותו הרגילה. איש לא יכול היה להבחין בכך שהוא אלוהים ואיש לא גילה שהוא אלוהים בהתגלמותו. בני אדם הכירו אותו רק כאדם פשוט לחלוטין. אנושיותו הפשוטה והרגילה לחלוטין הייתה הוכחה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם ושעידן החסד הוא עידן עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ולא העידן לעבודתה של הרוח. זו הייתה הוכחה לכך שרוח האל התממשה באופן מלא כבשר ודם ולכך שבעידן התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, גופו הגשמי יבצע את כל עבודתה של הרוח. המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא גוף בשר ודם שהרוח מתממשת בו והוא בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים הופך לאדם, רוחו הופכת לבשר. במילים פשוטות, הדבר מתרחש כשאלוהים עצמו שוכן בבשר בעל אנושיות רגילה ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זו משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

195. אנושיותו של המשיח נשלטת על ידי האלוהות שלו. אף שהוא מתגלם כבשר ודם, האנושיות שלו איננה לגמרי כזו של אדם בשר ודם. יש לו אופי ייחודי משלו וגם הוא נשלט על ידי האלוהות שלו. לאלוהות שלו אין חולשות. החולשה של המשיח שייכת לאנושיות שלו. במידה מסוימת, חולשה זו מגבילה את האלוהות שלו, אלא שמגבלות כאלה הן רק בהיקף ובזמן מסוימים ואינן ללא גבולות. כשמגיע הזמן לבצע את עבודת האלוהות שלו, הדבר נעשה ללא קשר לאנושיות שלו. אנושיותו של המשיח נתונה כולה להכוונת האלוהות שלו. פרט לחיים הרגילים של האנושיות שלו, כל הפעולות האחרות של האנושיות שלו מושפעות ומשתנות על ידי האלוהות שלו ונתונות להכוונתה. על אף שיש למשיח אנושיות, היא אינה מפריעה לעבודת האלוהות שלו וזאת בדיוק מאחר שהאנושיות של המשיח מכוונת על ידי האלוהות שלו. על אף שהאנושיות שלו אינה בשלה באופן התנהלות חייו עם הזולת, אין זה משפיע על העבודה הרגילה של האלוהות שלו. כשאני אומר שהאנושיות שלו לא הושחתה, אני מתכוון לכך שהאנושיות של המשיח יכולה לקבל פקודות ישירות מהאלוהות שלו ושהוא ניחן בהיגיון נעלה יותר מזה של אדם פשוט. האנושיות שלו היא המתאימה ביותר להיות מודרכת על ידי האלוהות בעבודתו. האנושיות שלו היא המוכשרת ביותר לבטא את עבודת האלוהות והמוכשרת ביותר להתמסר לעבודה כזו. כשהאל עובד בהתגלמותו כבשר ודם, הוא לעולם לא שוכח את החובות שעל אדם בשר ודם לבצע. הוא מסוגל לעבוד את האל שבשמיים עם לב נאמן. הוא ניחן במהות האל והזהות שלו היא של האל עצמו. הוא רק הגיע אל פני האדמה והפך ליציר בריאה, בעל קליפה חיצונית של יציר בריאה, וכעת הוא ניחן באנושיות שלא הייתה לו לפני כן. הוא מסוגל לעבוד את האל בשמיים. זו ההוויה של האל עצמו שהאדם אינו יכול לחקותה. זהותו היא האל בכבודו ובעצמו. הוא עובד את האל מנקודת המבט של הבשר ולכן, המילים "המשיח עובד את האל שבשמיים" אינן טעות כלל. מה שהוא מבקש מן האדם הוא מה שיש בו עצמו. הוא כבר השיג את כל מה שהוא מבקש מן האדם לפני שביקש זאת ממנו. הוא לעולם לא יבוא בדרישות כלפי אחרים בעוד שהוא עצמו אינו מחויב להן, שכן הן מהוות את הווייתו. בכל דרך שבה יבצע עבודתו, הוא לעולם לא יפעל באופן שימרוד באל. אין זה משנה מה הוא מבקש מן האדם, לא תהיה דרישה שלא ניתנת לביצוע על ידי האדם. כל מה שהוא עושה הוא נהייה אחר רצונו של האל ולמען הניהול של האל. אלוהותו של המשיח נעלית מכל בני האדם ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הצביון וההוויה של האל עצמו, שקובעים את זהותו. לכן, אין זה משנה עד כמה האנושיות שלו רגילה, אין להכחיש שהוא ניחן בזהותו של האל עצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא מתמסר לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא איננו האל עצמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

196. בר האנוש בהתגלמותו הביע את אלוהיותו של אלוהים באמצעות אנושיותו, והעביר את רצונו של אלוהים עבור האנושות. ובאמצעות הבעת רצון האל וטבעו, הוא גם חשף בפני אנשים את אלוהים שלא ניתן לראות או לחוש בעולם הרוחני. מה שאנשים ראו היה אלוהים עצמו, מוחשי ובעל בשר ודם. כך, בר האנוש בהתגלמותו הפך דברים כמו זהותו של אלוהים, מעמדו, דמותו, טבעו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו לממשיים ומואנשים. על אף שהמראה החיצוני של בר האנוש היה בעל מגבלות מסוימות מבחינת דמותו של אלוהים, מהותו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, היו מסוגלים לחלוטין לייצג את זהותו ואת מעמדו של אלוהים – פשוט היו כמה הבדלים בצורת הביטוי. בין אם מדובר באנושיותו של בר האנוש או באלוהיותו, איננו יכולים להכחיש שהוא ייצג את זהותו ומעמדו של אלוהים. עם זאת, במהלך הזמן הזה אלוהים עבד כבשר ודם, דיבר מנקודת המבט של בשר ודם ועמד לפני האנושות עם הזהות והמעמד של בר האנוש, והדבר נתן לאנשים את ההזדמנות לפגוש ולחוות את דבריו האמיתיים ועבודתו האמיתית של אלוהים בקרב האנושות. הדבר גם אפשר לאנשים להשיג תובנות על אלוהיותו ועל גדולתו מתוך ענווה, כמו גם לקבל הבנה ראשונית והגדרה ראשונית של האמיתות והממשות של אלוהים. על אף שהעבודה שביצע ישוע אדוננו, דרכי עבודתו ונקודת המבט שממנה דיבר היו שונות מישותו האמיתית של אלוהים בעולם הרוחני, הכל לגביו ייצג באמת את אלוהים עצמו שבני האדם מעולם לא ראו לפני כן – לא ניתן להכחיש זאת! כלומר בלי קשר לשאלה באיזו צורה אלוהים מופיע, מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, או באיזו דמות הוא ניצב בפני האנושות, אלוהים אינו מייצג דבר מלבד עצמו. הוא אינו יכול לייצג שום אדם – הוא אינו יכול לייצג שום אדם מושחת. אלוהים הוא אלוהים עצמו ולא ניתן להכחיש זאת.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו ג'

197. האל המעשי עצמו שעליו מדובר היום עובד הן באנושיות והן באלוהות. באמצעות הופעת האל המעשי, העבודה והחיים האנושיים הרגילים שלו והעבודה האלוהית לגמרי שלו מושגים. אנושיותו ואלוהותו משתלבות זו בזו והעבודה של שתיהן מושגת באמצעות מילים. בין שבאנושיות ובין שבאלוהות, הוא מבטא מילים. כשהאל עובד באנושיות, הוא מדבר בשפת האנושות, כדי שבני האדם יוכלו לבוא במגע עם דבריו ולהבין אותם. דבריו נאמרים בפשטות וקל להבין אותם, כך שאפשר לספקם לכל בני האדם. בין אם יש לבני אדם ידע או אם השכלתם מועטה, כולם יכולים לקבל את דברי האל. גם עבודת האל באלוהות מתבצעת במילים, אבל היא מלאה באספקה, היא מלאת חיים, היא אינה מוכתמת ברעיונות אנושיים, לא כרוכות בה העדפות אנושיות והיא חסרת מגבלות אנושיות – היא מחוץ לתחומי אנושיות רגילה כלשהי. היא מתבצעת בבשר, אך היא ביטוי ישיר של רוח האל. אם בני האדם יקבלו רק את עבודת האל באנושיות, הם יגבילו את עצמם לטווח מסוים ולכן יידרש זמן ממושך של גיזום והטלת משמעת כדי שיחול בהם אף השינוי הקל ביותר. אולם ללא עבודתה של רוח הקודש או נוכחותה, הם תמיד ישובו לסורם. ניתן לתקן את החוליים והליקויים הללו רק באמצעות העבודה באלוהות ורק אז ניתן להשלים את בני האדם. במקום גיזום ממושך, נדרשים אספקה חיובית, שימוש בדברים כדי לפצות על כל החסרונות, שימוש בדברים כדי לגלות את כל מצביהם של בני האדם, שימוש בדברים כדי לכוון את חייהם, את כל אמירותיהם ואת כל מעשיהם ולחשוף את כוונותיהם ומניעיהם. זו עבודתו המעשית של האל המעשי. לכן, בגישתכם כלפי האל המעשי עליכם להתמסר מיד לאנושיותו, לזהותו ולהכיר בו, ויתר על כן, עליכם לקבל את העבודה האלוהית שלו ואת הדברים שלו ולהתמסר להם. הופעת האל כבשר ודם פירושה שכל עבודתה של רוח האל וכל דבריה נעשים באמצעות אנושיותו הרגילה של האל ובאמצעות התגלמותו כבשר ודם. במילים אחרות, רוח האל מכוונת באופן מיידי את עבודתו האנושית ומבצעת את עבודת האלוהות כבשר ודם. אפשר לראות באל בהתגלמותו כבשר ודם הן את עבודת האל על האנושות והן עבודה אלוהית לחלוטין. זו המשמעות הממשית של הופעת האל המעשי כבשר ודם. אם תוכל להבין זאת בבירור, תוכל להתחבר לכל חלקיו השונים של האל. אתה תחדל לייחס חשיבות מופרזת לעבודתו באלוהות ותחדל להתבונן בעבודתו באנושיות בזלזול מופרז. אתה גם תימנע מכל גישה קיצונית ולא תפנה לדרכים עוקפות. באופן כללי, המשמעות של האל המעשי היא שעבודתן של אנושיותו ושל אלוהותו, כפי שרוחו מכוונת אותה, מתבטאת באמצעות בשרו ודמו, כך שבני האדם יכולים לראות שהוא מלא חיוניות, מציאותי, אמיתי וממשי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת שהאל המעשי הוא האל עצמו

198. רוח האל היא הסמכות על כל הבריאה. הבשר עם מהות האל ניחן גם הוא בסמכות, אבל האל המתגלם כבשר ודם יכול לעשות את כל העבודה המתמסרת לרצון האב שבשמיים. דבר זה אינו בר השגה או תפיסה על ידי שום אדם. האל עצמו הוא הסמכות, אבל בשרו יכול להתמסר לסמכותו. זה מה שמשתמע מהנאמר: "המשיח מתמסר לרצונו של האל האב." האל הוא רוח והוא יכול לבצע את עבודת הישועה, כפי שהאל יכול גם להיות לאדם. בכל מקרה, האל עצמו עושה את עבודתו. הוא לא משבש ולא מפריע ובוודאי שאינו מבצע עבודה שסותרת את עצמה, שכן מהות העבודה שנעשית על ידי הרוח ועל ידי הבשר זהה. בין אם זו הרוח או הבשר, שניהם עובדים כדי למלא רצון יחיד ולנהל את אותה עבודה. אף על פי שלרוח ולבשר תכונות שונות, המהות שלהם זהה. בשניהם נמצאת מהות האל עצמו והזהות של האל עצמו. לאל עצמו אין יסודות של מרדנות. המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם של כל האהבה. גם בבשר, האל אינו עושה דבר המתמרד כנגד האל האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באל אלמנטים של צדקנות או חשיבות עצמית או של גאוותנות והתנשאות. אין בו אלמנטים של נכלוליות. כל דבר שמורד באל בא מהשטן. השטן הוא מקור כל הכיעור והרע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לאלו של השטן היא שהשטן השחית את האדם ועיבד אותו. השטן לא השחית את המשיח ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות של השטן. אין זה משנה כמה קשה העבודה או חלש הבשר, האל, בעודו שוכן בבשר ודם, לא יעשה דבר שישבש את עבודת האל עצמו וודאי שלא יזנח במרדנות את רצון האל האב. הוא מעדיף לסבול את מכאובי הבשר מאשר ללכת נגד רצונו של האל האב, בדיוק כפי שישוע אמר בתפילה, "אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֺּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה." בני האדם עושים את הבחירות שלהם, אך המשיח לא עושה זאת. אף שיש לו את זהותו של האל עצמו, הוא עדיין מחפש אחר רצונו של האל האב ומקיים את מה שהוטל עליו על ידי האל האב, מנקודת המבט של הבשר. זהו דבר שהאדם אינו יכול להשיגו. דבר שבא מהשטן לא יכול לשאת את מהות האל, אלא רק מהות שמורדת באל ומתנגדת לו. הוא לא יכול להתמסר לאל באופן מלא ועל אחת כמה וכמה לא להתמסר לרצון האל בחפץ לב. כל בני האדם מלבד המשיח עשויים לעשות דברים שמתנגדים לאל ואף אחד אינו יכול לקחת על עצמו באופן ישיר את העבודה שהאל הטיל עליו. אף אחד אינו מסוגל לראות בניהולו של האל חובה שעליו למלא. המהות של המשיח היא התמסרות לרצונו של האל האב. מרדנות כלפי האל היא מאפיין של השטן. שתי איכויות אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה וכל מי שיש לו את האיכויות של השטן אינו יכול להיקרא משיח. הסיבה לכך שהאדם אינו יכול לבצע את עבודת האל במקומו היא שאין לאדם כלום ממהות האל. האדם עובד עבור האל למען האינטרסים האישיים של האדם ולמען סיכויו העתידיים ואילו המשיח עובד כדי לנהות אחר רצונו של האל האב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

199. על אף שהופעתו של אלוהים בהתגלמותו הייתה זהה בדיוק לזו של בן אדם, ועל אף שהוא למד ידע אנושי ודיבר בשפת בני אדם, ושלפעמים הוא אף הביע את רעיונותיו באמצעים וביטויים אנושיים, האופן שבו הוא ראה את בני האדם, את מהות הדברים היה שונה לחלוטין מהאופן שבו אנשים מושחתים רואים את האנושות ואת מהות הדברים. נקודת המבט שלו והגובה שבו הוא ניצב אינם בני השגה לאדם מושחת. זאת משום שמכיוון שאלוהים הוא האמת, הבשר שהוא עוטה מכיל גם הוא את המהות של אלוהים ומחשבותיו ושל מה שהוא מביע באמצעות אנושיותו – כולם אמת גם כן. עבור אנשים מושחתים, הדברים שהוא הביע כבשר ודם הם אספקות של האמת ושל החיים. האספקה הזו לא מיועדת לאדם אחד בלבד, אלא לאנושות כולה. עבור כל אדם מושחת, בלבו ניצבים רק אותם אנשים מעטים המקורבים אליו. רק אותם אנשים מעטים שיקרים לו, שהוא דואג להם. כאשר אסון ניצב באופק, הוא חושב ראשית על ילדיו, על אשתו, או על הוריו, ואדם נדיב יותר יחשוב לכל היותר על קרוב משפחה או חבר טוב. האם הוא יחשוב על נוספים? לעולם לא! מכיוון שאחרי הכל, בני אדם הם בני אדם, והם מסוגלים להביט בכל רק מנקודת המבט של אדם ומגובה של אדם. עם זאת, אלוהים בהתגלמותו שונה לחלוטין מאדם מושחת. בלי קשר לשאלות כמה רגיל, כמה שגרתי, וכמה נחות גופו של אלוהים בהתגלמותו, או אפילו כמה אנשים מתנשאים עליו, מחשבותיו וגישתו לאנושות הם דברים שאיש לא יוכל להחזיק או לחקות. הוא תמיד צופה באנושות מנקודת מבט אלוהית, ממרומי מעמדו כבורא העולם. הוא תמיד רואה את האנושות דרך המהות ודפוס החשיבה של אלוהים. הוא בפירוש אינו יכול לראות את האנושות מגובהו של אדם ממוצע ומנקודת המבט של אדם מושחת. כשאנשים מביטים באנושות, הם מסתכלים בראייה אנושית והם משתמשים בדברים כמו ידע אנושי וכללים והשערות אנושיים כמדד. זה בתחום שאנשים יכולים לראות בעיניהם – בתחום שאנשים מושחתים יכולים להשיג. כשאלוהים מביט באנושות, הוא מביט בראייה אלוהית ומשתמש במהותו ובמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו כמדד. התחום הזה כולל דברים שאנשים לא יכולים לראות וזו הנקודה שבה אלוהים בהתגלמותו ובני אדם מושחתים נבדלים לחלוטין. ההבדל הזה נקבע על פי המהויות השונות של אלוהים ושל בני האדם. המהויות השונות הללו הן אלה שקובעות את זהויותיהם ועמדותיהם, כמו גם את נקודות המבט והגבהים שמהם הם רואים את הדברים.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו ג'

200. ניתן לראות אם יש לך חוויות מהחברה וכיצד אתה חי וחווה בפועל במשפחתך על פי הדברים שאתה מביע. לעומת זאת, לא ניתן לראות מתוך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם אם יש לו חוויות חברתיות. האל מודע היטב למהותו של האדם והוא יכול לחשוף כל מיני נוהגים הנוגעים לכל מיני בני אדם. הוא אפילו טוב יותר בחשיפת צביון מושחת והתנהגות מרדנית של בני האדם. הוא לא חי בקרב בני האדם הארציים, אבל הוא מודע לטבעם של בני התמותה ולכל שחיתויותיהם של בני האדם הארציים. זו ההוויה של האל. אף שהאל אינו מתעסק בעולם, הוא מכיר את הכללים לעיסוק בעולם משום שהוא מבין לגמרי את הטבע האנושי. הוא יודע על עבודתה של הרוח, שעין האדם לא תראה ואוזנו לא תשמע, הן בהווה והן בעבר. בכך כלולה חוכמה שאינה פילוסופיה להתנהלות בעולם ופלאים שהאדם מתקשה לרדת לעומקם. זו ההוויה של האל, הגלויה לבני האדם אך גם נסתרת מהם. הוא אינו מביע את ההוויה של בן אדם יוצא מגדר הרגיל, אלא את התכונות וההוויה הפנימיות של הרוח. האל אינו נוסע ברחבי העולם אבל הוא יודע עליו הכול. הוא יוצר קשר עם "דמויי-האדם" הנעדרים כל ידע או תובנה, אך הוא מביע דברים המתעלים על ידע ועל דבריהם של בני אדם דגולים. הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם אטומים וקהי חושים, חסרי אנושיות שאינם מבינים את המוסכמות ואת חיי האנושות. עם זאת, הוא יכול לבקש מהאנושות להביא לידי ביטוי את האנושות הרגילה, ובו בזמן לחשוף את האנושיות השפלה והנמוכה של האנושות. כל אלה הם הווייתו, המרוממת יותר מזו של כל בשר ודם. אין לאל צורך לחוות חיי חברה מסובכים, מגושמים ובזויים כדי לבצע את העבודה שעליו לבצע ולחשוף באופן מוחלט את מהותה של האנושות המושחתת. חיי החברה הבזויים אינם בונים את בשרו ודמו. עבודתו ודבריו רק חושפים את מרדנותו של האדם ואינם מספקים לאדם את החוויה והלקחים כדי להתמודד עם העולם. האל לא צריך לחקור את החברה או את משפחתו של האדם, כשהוא מעניק לאדם חיים. חשיפתו של האדם ושיפוטו אינם מהווים ביטוי לחוויות הבשר של האל. זו החשיפה של חוסר צדיקותו של האדם לאחר שהכיר זה מכבר את מרדנותו של האדם ותיעב את שחיתותה של האנושות. העבודה שהאל מבצע נעשית רק כדי לגלות לאדם את צביונו של האל ולבטא את הווייתו. רק האל יכול לעשות את העבודה הזאת. אין זה דבר שאדם בשר ודם מסוגל לבצעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

201. העבודה והביטוי של המשיח קובעים את מהותו. הוא מסוגל להשלים בלב שלם את מה שהופקד בידיו. הוא מסוגל לעבוד את האל שבשמיים בלב שלם ולחפש בלב שלם את רצונו של האל האב. כל זה נקבע על ידי המהות שלו. וכך גם ההתגלות הטבעית שלו נקבעת על ידי המהות שלו. הסיבה לכך שאני קורא לה "ההתגלות הטבעית" שלו היא משום שהביטוי שלו אינו חיקוי או תוצאה של חינוך על ידי אדם או תוצאה של שנים רבות של טיפוח על ידי אדם. הוא לא למד זאת או התקשט בכך אלא הדבר טבוע בתוכו. האדם עשוי להתכחש לעבודתו, לביטוי שלו, לאנושיות שלו ולכל מהלך החיים של האנושיות הרגילה שלו, אבל איש אינו יכול להכחיש שהוא עובד את האל שבשמיים בלב שלם. איש אינו יכול להכחיש שהוא הגיע כדי למלא את רצונו של האב שבשמיים ואיש אינו יכול להכחיש את הכנות שבה הוא מחפש את האל האב. למרות שמראהו אינו נעים לחושים, שדיבורו לא משרה אור פנימי יוצא דופן ושעבודתו לא מזעזעת את הארץ או מרעידה את השמיים כפי שהאדם מדמיין, הוא אכן המשיח אשר מגשים את רצון האב שבשמיים בלב שלם ומתמסר לחלוטין לאב שבשמיים והוא מסור עד המוות. הסיבה לכך היא שהמהות שלו היא המהות של המשיח. קשה לאדם להאמין באמת זו, אולם זו עובדה. משכהונתו של המשיח תושלם, יוכל האדם לראות מעבודתו שצביונו והווייתו מייצגים את צביונו והווייתו של האל שבשמיים. בזמן ההוא, הסיכום של כל עבודתו יוכל לאשר שהוא אכן הבשר שבו מתגלם הדבר ואינו דומה לאדם בשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

202. האל שהתגלם כבשר ודם נקרא "משיח", ועל כן, כינוי המשיח שיכול להעניק לאנשים את האמת בשם "אל" אינו מוגזם כלל ועיקר. זאת משום שהוא ניחן במהותו של האל, והוא ניחן בצביונו של האל ובחוכמת עבודתו של האל, שהאדם אינו יכול להשיגם. אלה הקוראים לעצמם "משיח", אך אינם יכולים לעשות את עבודת האל, הם מתחזים. המשיח אינו רק התגלותו של האל על פני האדמה, אלא גם הבשר הייחודי שהאל עטה בעודו מבצע ומשלים את עבודתו בקרב האדם. אין זה בשר שאפשר להחליפו בכל אדם שהוא, אלא הוא בשר שיכול לשאת כראוי את עבודת האל על פני האדמה, לבטא את צביונו של האל, ויכול לייצג כראוי את האל, ולספק לאדם חיים. אלה שטוענים שהם המשיח לא ניחנים ולו בשמץ ממהותו של המשיח, ולכן כל אלה המחקים את המשיח ייפלו במוקדם או במאוחר. ועל כן אני אומר שהאדם אינו יכול לקבוע את אמיתותו של המשיח, אלא האל עצמו הוא שעונה על כך ומחליט על כך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

203. הבשר שרוח האל לובשת הוא בשרו של האל עצמו. רוח האל היא עליונה, היא כול-יכולה, קדושה וצודקת. בדומה לכך, גם בשרה עליון, כול-יכול, קדוש וצודק. בשר כזה יכול לעשות רק את מה שצודק ומועיל לאנושות, את מה שקדוש, מהולל ועוצמתי. הוא אינו מסוגל לעשות דבר שמנוגד לאמת, למוסר ולצדק, לא כל שכן דבר שבוגד ברוח האל. רוח האל קדושה, ולפיכך השטן אינו מסוגל להשחית את בשרה. המהות של בשרה שונה מזו של בשר האדם. זאת מכיוון שהשטן משחית את האדם, לא את האל. השטן אינו יכול בשום אופן להשחית את בשרו של האל עצמו. לפיכך, למרות העובדה שהאדם והמשיח שוכנים באותו מרחב, רק האדם יכול להיות מוחזק ומנוצל על ידי השטן, ולהיפגע ממזימותיו. המשיח, לעומת זאת, חסין לעולמי עד להשחתתו של השטן, מפני שהשטן לעולם לא יהיה מסוגל להתעלות לגבהים העליונים, ולעולם לא יוכל להתקרב לאל. כיום, על כולכם להבין שרק האנושות, אשר הושחתה באופן זה בידי השטן, היא שבוגדת בי. בגידה לעולם לא תהיה סוגיה שנוגעת כלל וכלל למשיח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

204. האל התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שהאל הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, האל הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם והאל הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על האל להפוך לבשר ודם בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, כדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על האל להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם. הוא נראה כאדם רגיל וחייו הם חיי אדם רגיל וכל מי שרואה אותו לא יכול להבחין בהבדל כלשהו בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומה רבה בקרב בני האדם, למהומה כזו לא היו השפעות על התוצאות הרגילות של עבודתו. בקיצור, עבודתו של האל כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשיג תוצאות ותוצאות אלו מושגות הודות לאנושיותו הרגילה. אין כל ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של האל ובסופו של דבר, עבודתו של האל תבלע את כל התפיסות האלה. ההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאל, עולה לאין שיעור על תפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שהאל עושה בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף יצור אנושי. גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של האל יוצרים תפיסות רבות של האדם בנוגע לאל, אך בשרו ודמו של האל יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב ואף לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שהאל אינו אנושי בלבד אלא הוא אל עם קליפה של אדם ואיש אינו יכול לתהות על קנקנו או להבין אותו לגמרי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

205. האדם הושחת על ידי השטן והוא העליון מבין יצירי האל, לפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיינצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השדים. השטן הוא מושא ההשמדה של האל ואילו האדם הוא מושא ישועתו של האל. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן מעמיק מאוד והפכו לדברים שמתנגדים לאל, אף בגלוי, ומכחישים את קיומו של האל. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי ואין דבר שקשה יותר לגזום אותו או לשנותו מאשר צביונם המושחת של הבשר והדם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של האל וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של האל. כדי שניתן יהיה להושיע את האדם, יש קודם כול לכבוש אותו. זו הסיבה שהאל נענה לאתגר ועטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. האל מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם ובה-בעת מושיע את האנושות המושחתת. לפיכך, זו עבודה שמשיגה שתי מטרות בו זמנית. הוא עובד כבשר ודם ומדבר כבשר ודם ומבצע את כל עבודתו כבשר ודם כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה האל יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וישלים גם את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, האל יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשהאל ישלים את עבודתו כבשר ודם, משהביס לחלוטין את השטן וזכה לניצחון, לא יהיו לשטן הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של האל כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו והוא ינחל מפלה גמורה והאל יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם וזוהי עבודה שהאל מבצע בעצמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

206. בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן והאדם התעוור מאוד וניזוק מאוד. הסיבה היסודית ביותר שבשלה האל עובד באופן אישי בבשר היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם ומשום שהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לשבש את עבודתו של האל. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של האל. באופן זה, התגלמותו של האל כבשר ודם לצורך ביצוע עבודתו היא חיונית ביותר. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן והיה למושא של תבוסה בידי האל. באופן זה, עבודת ניהול הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות והאל חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זו עבודה מעשית ביותר. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא למעשה מנהל קרב עם השטן כבשר ודם. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. האדם הוא זה שנכבש, הוא זה שמתמרד באל וזה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זהו האדם) שעוין את האל וזה שבסופו של דבר נושע גם הוא האדם. באופן זה, ישנו הכרח גדול אף יותר שהאל יהפוך לבן אנוש בעל קליפה של יציר בריאה כדי שיוכל לנהל קרב אמיתי עם השטן, לכבוש את האדם, המתמרד בו ואשר עוטה קליפה חיצונית כמותו, ולהציל את האדם, העוטה קליפה חיצונית כשל האל ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שהאל עצמו ברא. לכן על האל להפוך לאנושי ובאופן זה תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות ועוד יותר מכך, הוא מסוגל להושיע את האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

207. ישועת האדם על ידי האל אינה נעשית ישירות באמצעות השיטה של הרוח וזהות הרוח, מכיוון שהאדם אינו יכול לגעת ברוח האל, לראותה או להתקרב אליה. אילו האל ניסה להושיע את האדם ישירות דרך נקודת המבט של הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את ישועת האל. לולא האל לבש צורה חיצונית של אדם שנברא, לא הייתה לבני האדם אפשרות לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שלאדם אין בשום אופן דרך להתקרב לאל, כשם שאיש לא היה יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות כאדם שנברא, כלומר, רק על ידי שהוא אוצר את דברו בבשר שבו הוא מתגלם, האל יכול לעבוד בדברו באופן אישי בכל חסידיו. רק אז האדם יוכל באופן אישי לשמוע ולראות את דבר האל ואפילו לזכות בדבריו, ועל ידי כך לזכות בישועה מלאה. לולא האל התגלם כבשר ודם, שום בשר ודם לא היה מסוגל לזכות לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה נושע. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האנושות כולה הייתה מוכית, או נלקחת באופן מוחלט לשבי השטן, מפאת חוסר יכולתה ליצור קשר עם האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

208. הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם ולא של האל וכל קורבנותיו וסבלותיו של האל הם למען האנושות ולא למען האל עצמו. אצל האל לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול. הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא אך ורק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלותם על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים והבשר והדם לא יכולים לשאת אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל. הם אינם יכולים לבצע אותם מעשים על-טבעיים שמבצעת רוח האל ובוודאי שלא להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות האלה עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות ובשרו ודמו של האל הם התשובה לצרכים של האנושות כולה. עבור אלה שייוושעו, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הבשר: עבודתה של רוח האל מסוגלת לכסות את היקום כולו, על פני כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של הבשר נוגעת באופן יעיל יותר בכל אדם שהוא בא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר את הבשר המוחשי של האל ולבטוח בו יותר, והוא יכול להעמיק עוד יותר את ידע האדם על האל, ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע לפעולותיו המעשיות של האל. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין. קשה לבני תמותה לחזות אותה וקשה להם אף יותר לראותה, ולפיכך הם יכולים להסתמך רק על דמיונות חסרי בסיס. לעומת זאת, העבודה של הבשר היא רגילה, מעשית ועשירה בחוכמה, ומהווה עובדה שעיניו של אדם בן תמותה יכולות לראותה באופן אישי. האדם יכול להעריך באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של האל בלי שיצטרך לעשות שימוש בדמיונו הפורה. זהו הדיוק והערך המעשי של עבודת האל כבשר ודם. רוח האל יכולה לעשות רק דברים שעין האדם לא מסוגלת לראותם ושהאדם מתקשה לדמיינם, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה לא יכולים לספק שום משמעות ברורה. הם יכולים לספק רק משמעות שנוגעת, או משמעות דומה למדי, אך הם לא יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל כבשר ודם שונה מאוד: יש בה הכוונה מדויקת במילים, ויש בה כוונות ברורות ומטרות נדרשות ברורות. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, קל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה כבשר ודם וזה ההבדל העצום בינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק להיקף מוגבל ואינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר והדם. המטרות המדויקות שנדרשות מהאדם דרך עבודת הבשר והערך המעשי של הידע שמשיג האדם דרך עבודה זו עולים בהרבה על הערך המדויק והמעשי של עבודת הרוח. עבור אנשים מושחתים, רק עבודה שמספקת מילים מדויקות ויעדי חתירה ברורים, ושניתן לראותה ולגעת בה, היא מסוג העבודה שערכו רב ביותר. רק עבודה מציאותית והכוונה בעת הנכונה מתאימות לטעמו של האדם, ורק עבודה מעשית יכולה להושיע את האדם מצביונו המושחת והמנוון. רק האל בהתגלמותו יכול להשיג את הדברים האלה. רק האל בהתגלמותו יכול להושיע את האדם מצביונו הישן, המושחת והמסואב. אף שהרוח היא המהות הטבעית של האל, האל יכול לבצע עבודה כזו אך ורק כבשר ודם. אילו עבדה הרוח לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זו האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של האל משום הבשר והדם האלה, כשהאל ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו להיות אויביו, אלא, להיפך, יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שהאל כבש אותם, לעדים התואמים לאל ושלא ניתן להפרידם ממנו. האל יגרום לאדם להכיר את חשיבותה של עבודתו כבשר ודם לאדם והאדם יכיר את חשיבותם של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא יכיר את ערכו המעשי של האל בהקשר עם צמיחת חיי האדם ויתרה מזאת, הוא יידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם לא יחפוץ להיפרד ממנו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

209. אף שהתגלמותו של האל כבשר ודם שונה מאוד מזהותו וממעמדו של האל ונדמה לאדם שהיא לא עולה בקנה אחד עם מעמדו הממשי של האל, הבשר הזה, שלא ניחן בצלמו המהותי של האל או בזהותו המהותית של האל, יכול לבצע את העבודה שרוחו של האל אינה יכולה לעשות באופן ישיר. אלה הם המשמעות והערך המהותיים של התגלמותו של האל, ואלה הם המשמעות והערך שהאדם אינו מסוגל להעריך ולהכיר בהם. אף שכל האנושות רוחשת כבוד לרוח האל ומזלזלת בבשרו ובדמו של האל, בלי קשר להשקפתה ולחשיבתה, החשיבות והערך המעשיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר מתייחס רק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג להופעת האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק ריגוש או השראה וכן תחושת נפלאוּת שעבודה זו היא נפלאה, בלתי נתפסת ושלא ניתן לדמיין אותה ותחושה שעבודה זו כה אדירה, נשגבה ונפלאה ועם זאת, איש לא יכול להשיג אותה או להגיע אליה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו שקיימת מחיצה בלתי נראית בין האדם לבין האל. למעשה, זו אשליה שרוח האל העניקה לאדם, משום שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין ולעולם לא יתקיימו באותו עולם ומשום שרוח האל אינה חולקת דבר עם האדם. לכן האדם אינו זקוק לרוח האל, משום שרוח האל אינה מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה ביותר. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות מעשיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שהאל הוא מעשי ורגיל, שהוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד מהאל, עבור רוב האנשים קל למדי לבוא עימו במגע. האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו והוא אינו צריך להתבונן בו ממרחק. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר הזה וכי הוא לא מרוחק ובלתי נתפס אלא גלוי ונגיש, משום שהבשר הזה נמצא באותו עולם כמו זה של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

210. כעת, האדם מבין שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם היא אכן יוצאת מגדר הרגיל, ויש דברים רבים בה שהאדם אינו יכול להשיגם, ואלה הן תעלומות ופלאים. לפיכך, רבים החלו להתמסר לאל. מקצתם מעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי האל כיום, הם נשמעים לו באופן מלא בלי לשים לב לכך שהם עושים זאת, והם אינם מעזים להיות ביקורתיים או לומר כל דבר אחר. האנושות נכנעה בפני דבר האל ושרועה אפיים ארצה בפני השיפוט של דבר האל. לו רוח האל דיברה ישירות אל האדם, האנושות הייתה נשמעת לקול, ונופלת ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. לו האל המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא היה מתוודע לשחיתות שלו באמצעות השיפוט של דבר האל ולא היה משיג ישועה באופן זה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, האל יכול למסור את דבריו באופן אישי באוזני כל בני האנוש, כדי שכל מי שאוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. רק בדרך זו תושג התוצאה על ידי דברו, ולא הופעת רוח האל שתגרום לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, צביונו הקודם של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להיחשף במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. כל זה עבודתו המעשית של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שבה הוא מדבר ושופט באופן מעשי ומשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזו חשיבות התגלמותו של האל. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של האל בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל ועל התגלמותה של רוח האל כבשר ודם כדי להפגין את סמכותו של האל על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של האל בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן שמראות לאדם שהאל מלא סמכות, שהוא האל עצמו ושדבריו הם ביטוי של האל עצמו. כך, האנושות כולה רואה שהוא האל עצמו, האל עצמו שהתגלם כבשר ודם, שאיש לא יכול לפגוע בו, שאיש אינו יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבריו ושאין כוח אפל שיכול לגבור על סמכותו. התמסרות האדם לאל נובעת כולה מכך שהוא הדבר שנעשה בשר, כולה בשל סמכותו ושיפוטו באמצעות דברו. העבודה שמביאה התגלמותו כבשר ודם היא הסמכות שלו. האל התגלם כבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, וככזה הוא מסוגל לבצע עבודה בקרב בני האדם באופן מעשי, גלוי ומוחשי לאדם. עבודה כזו מעשית הרבה יותר מכל עבודה שנעשית ישירות על ידי רוח האל שכל הסמכות ברשותה, וגם תוצאותיה ניכרות. הסיבה לכך היא שהתגלמותו של האל כבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה באופן מעשי. לצורה החיצונית של בשר האל אין שום סמכות, והאדם יכול לבוא איתה במגע. אולם, מהותו של האל נושאת את הסמכות, אך סמכותו אינה גלויה לעינו של איש. כשהאל מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מאפשר לו לעשות את עבודתו המעשית. כל העבודה המעשית הזו יכולה להשיג תוצאות. על אף ששום אדם אינו מבין שלאל יש סמכות, אינו מבין שלא ניתן לפגוע באל ואינו רואה את חרון אפו, האל משיג את התוצאות שלהן התכוון בדבריו באמצעות סמכותו החבויה, חרון אפו הנסתר והדברים שהוא נושא בגלוי. במילים אחרות, באמצעות נימת קולו של האל, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. כך האדם מתמסר לדבר האל בהתגלמותו כבשר ודם, שלכאורה אין לו סמכות, ובכך מושגת מטרת האל להושיע את האדם. זו משמעות נוספת של התגלמותו של האל כבשר ודם: לדבר באופן מעשי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שהאדם יהיה עד לעוצמה של דבר האל. על כן, אילו עבודה זו לא נעשתה באמצעות התגלמות כבשר ודם, היא לא הייתה משיגה תוצאות כלשהן ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. לולא התגלם האל כבשר ודם, הוא היה נותר רוח שאינה נראית לעין ואינה מוחשית לאדם. מאחר שהאדם נוצר כבשר ודם, האדם והאל שייכים לשני עולמות שונים והם שונים בטבעם. רוח האל אינה תואמת לאדם, שהוא בשר ודם, ואין שום דרך לייסד ביניהם יחסים כלשהם, על אחת כמה וכמה כאשר האדם אינו יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כיציר שנברא כדי לעשות את עבודתה המקורית. האל יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להצטנע ולהפוך ליצור אנושי, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על האל להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. באופן דומה, במהלך ההתגלמות הראשונה, רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול היה לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה יכולה בשום דרך להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. האל היה יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא היה יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שהאל הכין עבורו. מכיוון שכך, ניתן רק לבקש מהאל לנוע הלוך ושוב כמה פעמים בין השמיים והארץ, ולא לבקש מהאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת משום שהאדם נפל מגדולתו, ואף יותר מכך, הוא אינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא בקרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, הדבר הכרחי בהחלט. אילו רוח האל יכלה לבצע ישירות שלב כלשהו מבין השלבים, האל לא היה סובל את ההשפלות הכרוכות בהתגלמותו כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

211. איש אינו מתאים יותר ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט השחיתות של בשרו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף, ויתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל זאת, היות שהרוח אינה מסוגלת להתייצב פנים-אל-פנים מול האדם. בשל נקודה זו לבדה, ההשפעות לא היו מיידיות, קל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות בבהירות רבה יותר בצביון האל שאין לפגוע בו. ניתן להביס את השטן באופן מלא רק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא גם אדם עם אנושיות רגילה, והוא מסוגל לשפוט באופן ישיר את אי-צדיקותו של האדם. זהו האות של קדושתו הטבעית ושל הייחודיות שלו. רק האל הוא בעל הסמכות ונמצא בעמדה לשפוט את האדם. היות שהוא מחזיק באמת ובצדקתו, ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שאינו מחזיק באמת ובצדיקות לא כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה מבצעת את העבודה הזו, משמעות הדבר לא הייתה ניצחון על השטן. הרוח נעלית יותר מטבעה בהשוואה לבני תמותה ורוח האל קדושה מטבעה וגוברת על הבשר. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא היתה מסוגלת לשפוט את מלוא מרדנותו של האדם ולא היתה מסוגלת לגלות את מלוא אי-צדיקותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי האל, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי הרוח. לכן הרוח אינה מסוגלת לחשוף טוב יותר את אי-צדיקותו של האדם, קל וחומר לחשוף באופן יסודי אי-צדיקות מעין זה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. באמצעות שיפוט תפיסותיו של האדם לגביו והתנגדותו אליו, הוא חושף את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של הרוח. לפיכך, לא הרוח שופטת ישירות את האנושות כולה, אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בשר ודם יכול לכבוש את האדם באופן מלא. האדם מתקדם מהתנגדות לו להתמסרות אליו, מרדיפתו לקבלתו, מאחיזה בתפיסות לגביו להכרתו, ומדחיית האל לאהבת האל. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של האל. האדם מכיר את האל רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. האל כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מהאל אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

212. כשאלוהים לא התגלם כבשר ודם, אנשים לא הבינו הרבה ממה שהוא אמר, מכיוון שהדברים באו מאלוהיות מוחלטת. נקודת המבט וההקשר של דבריו היו בלתי נראים ומחוץ להשגתם של בני האדם. הדבר הובע מעולם רוחני שאנשים לא יכלו לראות. זאת משום שאנשים שחיו כבשר ודם לא יכלו לעבור דרך העולם הרוחני. אך לאחר שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא דיבר אל האנושות מנקודת המבט של האנושות, והוא יצא מתחום העולם הרוחני ועבר אותו. הוא יכול היה לבטא את טבעו האלוהי, את רצונו ואת גישתו באמצעות דברים שבני אדם יכולים לדמיין ודברים שהם ראו ונתקלו בהם בחייהם, ובאמצעות שיטות שבני אדם יכלו לקבל, בשפה שהם יכולים להבין וידע שהם יכולים לקלוט. זאת כדי לאפשר לאנושות להבין ולהכיר את אלוהים, להבין את כוונתו ואת אמות המידה שדרש בגדר יכולותיהם, ברמה שהם מסוגלים לה. אלה היו השיטה והעיקרון של עבודת אלוהים באנושות. על אף שדרכיו של אלוהים ועקרונותיו בעבודה כבשר ודם הושגו בעיקר באמצעות אנושיות, העבודה הזו באמת השיגה תוצאות שלא היו מושגות מעבודה ישירות באלוהיות. עבודת אלוהים באנושיות הייתה יותר ממשית, אמיתית וממוקדת. השיטות היו גמישות הרבה יותר, ובצורתה היא עלתה על עידן החוק.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של האל, צביונו של האל והאל עצמו ג'

213. בואו של האל כבשר ודם נועד בעיקר לאפשר לבני האדם לראות את מעשיו המעשיים של האל, להעניק לרוח האל חסרת הצורה צורה של בשר ודם ולאפשר לבני האדם לראות את האל ולגעת בו. כך, בני האדם שהאל השלים יביאו אותו לידי ביטוי, ייפלו בנחלתו ויעלו בקנה אחד עם כוונותיו. אילו האל דיבר רק בשמיים ולא היה יורד ארצה באמת, בני האדם עדיין לא היו מסוגלים להכיר את האל. הם היו יכולים רק להטיף על מעשי האל באמצעות תיאוריה ריקה מתוכן, ודברי האל לא היו עומדים לרשותם כמציאות. האל ירד ארצה בעיקר כדי לשמש כמופת ודגם לחיקוי למי שייפול בנחלתו. רק כך בני האדם יכולים להכיר את האל באמת, לגעת באל ולראותו, ורק אז הם יכולים באמת ליפול בנחלת האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת שהאל המעשי הוא האל עצמו

214. רק כשהאל משפיל את עצמו במידה מסוימת, דהיינו רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, יכול האדם להפוך למקורבו ולאיש סודו. מהות האל היא הרוח: כיצד האדם כשיר להיות מקורב לרוח הזו, שהיא כה מרוממת וכה בלתי נתפסת? רק כשרוח האל יורדת ומתגלמת כבשר ודם, והופכת ליציר בריאה שזהה כלפי חוץ לבן אדם, אנשים יכולים להבין את כוונות האל וליפול בנחלתו בדרך מעשית. האל מדבר ועובד בהתגלמותו כבשר ודם, חולק את השמחות, את רגעי הצער ואת המצוקות של בני האדם, חי באותו עולם שבו חיים בני האדם, מגן עליהם ומנחה אותם, ודרך זה הוא מטהר את בני האדם ומאפשר להם לזכות בישועתו ובברכתו. רק משזכו בדברים אלה, האנשים מבינים באמת ובתמים את כוונות האל ורק אז הם יכולים להפוך למקורביו של האל. זו הדרך המעשית היחידה. אילו האל היה בלתי נראה ובלתי מוחשי לאנשים, כיצד היו יכולים להפוך למקורבים לו? האין זו דוקטרינה ריקה מתוכן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את האל ואת עבודתו יכול לְרַצות את האל

215. עבור כל מי שחיים בבשר, חתירה לשינוי בצביון מחייבת חתירה אל יעדים, והכרת האל מחייבת עדות לפעולות מעשיות ולפניו האמיתיים של האל. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו ורק בשר ודם רגילים ואמיתיים יכולים להגשימם. זו הסיבה לכך שההתגלמות כבשר ודם הכרחית – האנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את האל, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מצביונם המושחת, ראשית עליהם להכיר את צביונם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה המיועדת. לא ניתן לחשוף, לסלק או לעקור לחלוטין את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, מעשה כזה לא יוכל לעקור דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק על-ידי החלפת הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה באל המעשי ובצלמו האמיתי של האל ועל-ידי מתן אפשרות לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ניתן להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, קל וחומר לא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומעשיותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הנגדתן למול האל בהתגלמותו כבשר ודם. ללא ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם אינן יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המעשיות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה הזאת ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. האל בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה הזאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו של האדם, הוא אינו מסוגל לבטא את המעשיות ואת הרגילות של האל. האדם יכול להכיר את האל באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות רק אם האל עובד בקרב בני האדם באופן אישי ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף בן אנוש עשוי בשר ודם אינו יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של האל אינה מסוגלת להשיג את ההשפעה הזאת. האל יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של האל אינה יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל, רק התגלמותו של האל כבשר ודם יכולים לעשות זאת. הבשר הזה הוא הן אדם והן האל. הוא אדם שניחן באנושיות רגילה וגם אל שגדוש באלוהיות. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שמושיע את האדם, הוא רוח האל וגם הבשר והדם. אין זה משנה כיצד מכנים אותו, בסופו של דבר, האל עצמו הוא שמושיע את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מהבשר והדם ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת תוך שימוש בזהותה של רוח האל אלא בזהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם אינה יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל אלא רק על ידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת עידן החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי צביונו המושחת של האדם ולא היה לה כל קשר להכרתו של האדם את האל. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לצביונו המושחת של האדם ולהכרתו את האל וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הישועה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שירעה אותה, יתמוך בה, ישקה אותה, יאכיל אותה, ישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, העוזר הנוכח של האדם וכל אלו הן הסיבות לנחיצותה של ההתגלמות, הן כיום והן בימים עברו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

216. האל ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, לגלות את עצמו לאדם ולאפשר לאדם לחזות בו. האם זה עניין של מה בכך? זה בהחלט לא דבר פשוט! אין זה כמו שהאדם מדמיין: שהאל בא כדי שהאדם יוכל להתבונן בו, כדי שהאדם יבין שהאל מעשי ואיננו מעורפל וחלול ושהאל נשגב אך גם צנוע. הייתכן שהדבר פשוט כל כך? בדיוק מפני שהשטן השחית את בשרו ודמו של האדם ומפני שהאדם הוא זה שהאל מתכוון להושיעו, האל חייב ללבוש בשר ודם כדי להילחם בשטן ולרעות את האדם באופן אישי. רק זה יביא תועלת לעבודתו. שתי התגלמויותיו של האל כבשר ודם אירעו על מנת להביס את השטן וגם על מנת להיטיב להושיע את האדם. זאת משום שרק האל יכול לנהל קרב כנגד השטן, בין שמדובר ברוח האל או בבשרו ודמו של האל בהתגלמותו. בקיצור, המלאכים אינם יכולים להילחם בשטן, וקל וחומר שהאדם שהשטן השחית אינו מסוגל לכך. למלאכים אין הכוחות לנהל את הקרב הזה, ולאדם יש עוד פחות תקווה להיות מעורב. לפיכך, אם האל רוצה לפעול על חיי האדם, אם הוא רוצה לבוא באופן אישי אל פני האדמה כדי להושיע את האדם, עליו להתגלם כבשר ודם באופן אישי. כלומר, עליו ללבוש את הבשר והדם באופן אישי, ועם זהותו האינהרנטית והעבודה שעליו לעשות, עליו לבוא אל בני האדם ולהושיע את האדם באופן אישי. אחרת, לו רוח האל או האדם היו עושים את העבודה הזו, אזי קרב זה היה מסתיים בלא כלום ולא היה מסתיים לעולם. רק כשהאל מתגלם כבשר ודם כדי ללחום בשטן באופן אישי בקרב בני האדם, יש לאדם סיכוי לישועה. יתר על כן, רק כך השטן יבויש ולא יוכל עוד לנצל לרעה הזדמנויות או לבצע את מזימותיו. רוח האל אינה מסוגלת להגשים את העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם, ועל אחת כמה וכמה שאף בן אדם בשר ודם אינו מסוגל לבצע את העבודה הזו מטעם האל, מכיוון שהעבודה שהאל עושה מתבצעת למען חייו של האדם וכדי לשנות את צביונו המושחת של האדם. אילו האדם היה משתתף בקרב הזה, הוא היה רק משליך את נשקו ונס על נפשו בחרפה מוחלטת ובאי-סדר; הוא פשוט לא היה מסוגל לשנות את צביונו המושחת. הוא לא היה מסוגל להושיע את האדם מהצלב או לכבוש את כל האנושות המרדנית, אלא היה יכול רק לעשות מעט עבודה ישנה שאיננה חורגת מהעקרונות או עבודה שאינה קשורה להבסת השטן. אז למה לטרוח? הוא לא היה מסוגל לזכות באדם, וקל וחומר שלא היה יכול לבצע את העבודה של הבסת השטן, אז מה היה הטעם בכך? לכן, רק האל עצמו יכול לערוך את הקרב בשטן והאדם פשוט אינו מסוגל לעשות זאת. חובתו של האדם היא להתמסר וללכת אחר האל, מכיוון שהאדם אינו מסוגל לחלוטין לעשות עבודה הדומה לבריאת השמיים והארץ, וקל וחומר שאינו יכול לבצע את העבודה של המאבק כנגד השטן. האדם יכול רק לְרַצות את הבורא תחת מנהיגותו של האל עצמו, שבאמצעותה יובס השטן. זה הדבר היחידי שהאדם יכול לעשות. לכן, בכל פעם שפורץ קרב חדש, דהיינו בכל פעם שמתחילה העבודה של עידן חדש, האל עצמו עושה את העבודה הזו, שבאמצעותה הוא מוביל את העידן כולו ופותח נתיב חדש לאנושות כולה. השחר של כל עידן חדש הוא התחלה חדשה בקרב כנגד השטן, שבאמצעותה האדם נכנס לממלכה חדשה יותר ובעידן חדש שהאל עצמו מוביל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

217. מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא היה לבשר באופן מלא. מה שישוע עשה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם. הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. לכן, אלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם השלב הזה בעבודה נעשה כבשר ודם פשוטים בידי בן אנוש רגיל לחלוטין שאנושיותו אינה נעלה כלל ועיקר. במילים אחרות, אלוהים הפך לבן אנוש שלם. הוא אדם שזהותו היא זהות אלוהים, אדם שלם, גוף בשר ודם שלם, שמבצע את העבודה. עיניים אנושיות רואות רק גוף בשר ודם שאינו נעלה כלל ועיקר, אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שאינו מראה סימנים פלאיים כלשהם, לא עושה נסים, לא כל שכן חושף את האמת הפנימית אודות הדת באולמות כנסים גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר משותף ושלא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא בקליפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את צביונו באופן מלא, משום יכולת ההבנה המוגבלת של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא שלם. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. יתר על כן, איך שלב בודד בעבודתו של אלוהים יכול לבטא אותו באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי הקליפה הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד. על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות כבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן זהים. העניין הוא רק שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה ושהן מופיעות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זו אמת שאיש אינו יכול להכחיש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

218. אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות. הוא השלים רק את השלב הראשון של העבודה שהאל כבשר ודם היה אמור לבצע. על כן, כדי להשלים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב אל הבשר, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמעשיות של הבשר והדם, כלומר מביא לידי ביטוי את דבר האל בבשר ודם רגילים ופשוטים לחלוטין ובכך מסיים את העבודה שלא השלים כבשר ודם. להתגלמות השנייה כבשר ודם יש אותה מהות כמו לראשונה, אך היא מעשית ורגילה עוד יותר מהראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השנייה כבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו של אלוהים כבשר ודם והוא שונה מסבלו של האדם המושחת. הוא נובע גם מהרגילות והמעשיות של בשרה ודמה של ההתגלמות. מכיוון שאלוהים מבצע את כהונתו כבשר ודם רגילים ומעשיים לחלוטין, על הבשר והדם האלה לשאת קשיים רבים. ככל שבשרו ודמו יהיו רגילים ומעשיים יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. עבודתו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם רגילים מאוד שאינם על-טבעיים כלל וכלל. מכיוון שגופו רגיל ושעליו לשאת על כתפיו גם את העבודה להושיע את האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – וכל הסבל הזה נובע מהמעשיות והרגילות של גופו. מהסבל שעברו שתי ההתגלמויות כבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות כבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגילים יותר, כך אלוהים נדרש לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה. ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם מעשיים יותר, כך התפיסות של בני האדם נוקשות יותר וכך עלולות לפקוד את אלוהים סכנות רבות יותר. אולם ככל שהבשר מעשי יותר וככל שהוא ניחן בצרכים ובהיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים בבשר. ישוע נצלב ושימש כקורבן חטאת באמצעות הבשר. כלומר, באמצעות בשר בעל אנושיות רגילה הוא הביס את השטן והושיע לחלוטין את האדם מהצלב. באמצעות הבשר השלם, התגלמותו השנייה של האל מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק גוף בשר ודם רגיל ומעשי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, כיבוש האדם משיג תוקף דרך המעשיות והרגילות של האל כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. הכהונה שמבצע האל הזה בהתגלמותו היא לדבר, ודרך הדיבור הוא כובש את האדם והופך אותו למושלם. במילים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר היא לדבר ותפקידו של הבשר הוא לדבר, ובכך להשיג את המטרה של כיבוש אנשים לחלוטין, חשיפתם, הפיכתם למושלמים וסילוקם. על כן, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הכפרה על חטאי אדם שבוצעה בפעם הראשונה הייתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות; רק הבשר שעושה את עבודת הכיבוש משלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מגדר, התגלמות אחת היא זכר והשנייה היא נקבה. בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים והופרכו תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו נטול מגדר. הוא ברא את האיש והאישה כאחד ובעיניו אין הבחנה בין המינים. בשלב הזה בעבודה, אלוהים לא עושה אותות ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מילים. זאת ועוד, הסיבה לכך היא שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו הפעם היא לא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור. כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות הזו של אלוהים כבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם, לא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה איננה לעשות נסים, לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר. לכן ההתגלמות השנייה כבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מהראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם איננה שקר. אולם ההתגלמות הזו של אלוהים שונה מההתגלמות של ישוע ועל אף ששתיהן התגלמויות של אלוהים, הן לא זהות לחלוטין. לישוע הייתה אנושיות רגילה ופשוטה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות הנוכחית של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים ולא ריפוי חולים או גירוש שדים, גם לא הליכה על המים או צום במשך ארבעים יום... היא לא עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שגוף הבשר והדם שלה שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שכהונתה היא לא לרפא חולים ולגרש שדים. אלוהים לא הורס את עבודתו שלו ולא מפריע לעבודתו שלו. מכיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו המעשיים, אין צורך להכניע אותו בעזרת נסים. לכן השלב הזה הוא השלמת עבודת ההתגלמות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

219. לכל שלב של עבודה שהאל עושה יש חשיבות מעשית משל עצמו. כשישוע הגיע, הוא בא בצורה של גבר, וכאשר האל מגיע הפעם, צורתו היא של אישה. מתוך כך ניתן לראות שהעובדה שהאל ברא הן גברים והן נשים יכולה לשמש את עבודתו ושאין אצל האל הבחנה מגדרית. כשרוחו מגיעה, הוא יכול לעטות על עצמו כל בשר כרצונו, והבשר הזה מייצג אותו. בין שזה בשר של גבר או של אישה, הוא יכול לייצג את האל כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כאישה בבואו, במילים אחרות, אילו העיבור על ידי רוח הקודש היה מוביל ללידת בת ולא בן, אותו השלב בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. לו כך היה, גבר היה ודאי משלים את שלב העבודה הנוכחי, אך בכל זאת העבודה הייתה מתבצעת עד תום. לעבודה המתבצעת בכל שלב יש חשיבות משלה. אף אחד משלבי העבודה הללו לא חוזר על עצמו והם אינם סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא הבן היחידי, והמילה "בן" מצביעה על מגדר של זכר. מדוע הבן היחידי אינו מוזכר בשלב הזה? משום שצורכי העבודה דרשו שינוי במגדר מזה של ישוע. אצל האל, אין הבחנה מגדרית. האל עושה את עבודתו כרצונו, וכשהוא עובד, הוא אינו כפוף למגבלות כלשהן אלא חופשי ביותר. עם זאת, לכל שלב בעבודה יש חשיבות מעשית משלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

220. שלב העבודה שישוע עשה הגשים רק את התמצית של "הדבר היה עם האלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מממש בדיוק את המשמעות הפנימית של "הדבר היה לבשר", מעניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לך להאמין בנחישות במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, ובעידן האחרון אלוהים מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דרכיו – לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. עליך להבין את הדברים האלה לעומקם. אין מדובר בהכרת הבשר, אלא באופן שבו אתה מבין את הבשר ואת הדבר. זו העדות שעליכם לשאת, זו שכולם חייבים להכירה. משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה – והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם – היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה באופן מלא את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נוהג (4)

221. האל ירד ארצה בעיקר כדי לבצע את עובדת "הדבר היה לבשר", כלומר, הוא בא כדי שדבריו יבקעו מהבשר (לא כמו בתקופת משה בתנ"ך, כשקולו של האל בקע ישירות מהשמיים). לאחר מכן, כל דבריו יתגשמו בימי עידן מלכות אלף השנים. הם יהיו לעובדות גלויות שבני האדם יוכלו לראות ובני האדם יביטו בהם במו עיניהם ללא כל שינוי. זו המשמעות העליונה של התגלמות האל כבשר ודם. כלומר, עבודתה של רוח האל נעשית באמצעות הבשר ובאמצעות דברים. זוהי המשמעות האמיתית של "הדבר היה לבשר" ושל "הדבר מופיע בבשר". רק האל יכול לבטא את כוונות הרוח ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לדבר בשם הרוח. דברי האל מוסברים בהתגלמות האל כבשר ודם והם מנחים את כולם. אף לא אחד פטור מהם, כולם מתקיימים בתחום הזה. רק מתוך האמירות האלה בני אדם יכולים להיות מודעים. מי שלא זוכה בדרך זו שוגה בהזיות אם הוא סבור שיוכל לזכות באמירות אלה מהשמיים. זו הסמכות שבידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לגרום לכל בני האדם להאמין ולהשתכנע לחלוטין. אפילו המומחים והכמרים המכובדים ביותר לא יכולים לומר את הדברים הללו. הם חייבים כולם להיכנע לדברים האלה ואיש מהם לא יוכל להתחיל בצורה אחרת. האל ישתמש במילים כדי לכבוש את התבל. הוא יעשה זאת לא באמצעות התגלמותו כבשר ודם, אלא בשימוש באמירות האל אשר התגלם כבשר ודם כדי לכבוש את כל בני האדם בתבל כולה. רק זה נחשב לדבר שהתגשם בבשר, ורק זה הוא הופעת הדבר בבשר. ייתכן שנדמה לבני האדם שהאל לא ביצע עבודה רבה – אך כל מה שהאל צריך לעשות הוא לומר את דבריו, והם ישתכנעו לחלוטין ויחושו יראה כלפיו. ללא עובדות, אנשים צועקים וצורחים, לנוכח דברי האל, הם משתתקים. האל בוודאי יבצע עובדה זו, מפני שזוהי תוכניתו של האל מימים ימימה: ביצוע עובדת הגעת דברי האל אל פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מלכות אלף השנים הגיעה

222. האל בהתגלמותו כבשר ודם מציג את עצמו רק בפני אנשים ספורים אשר נוהים אחריו בתקופה שבה הוא מבצע את עבודתו באופן אישי, ולא בפני כל יצירי הבריאה. הוא התגלם כבשר ודם רק כדי להשלים שלב אחד בעבודתו, ולא כדי להראות את צלמו. אולם עליו לבצע את עבודתו בעצמו, ולפיכך עליו לעשות אותה כבשר ודם. כשהעבודה הזו תסתיים, הוא יעזוב את העולם האנושי. הוא אינו יכול להישאר בקרב האנושות לאורך זמן מחשש שיעמוד בדרכה של העבודה שעתידה לבוא. הוא מציג בפני ההמון רק את צביונו הצודק ואת כל מעשיו, ולא את צלם גופו כאשר הוא התגלם פעמיים כבשר ודם, משום שהאל יכול להראות את צלמו רק דרך צביונו ולא להחליף אותו בצלם התגלמותו כבשר ודם. צלם הבשר והדם שלו מוצג רק למספר מוגבל של בני אדם, רק לאלה אשר נוהים אחריו כשהוא עובד כבשר ודם. זו הסיבה לכך שהעבודה המתבצעת כעת נעשית בחשאי. באופן דומה, ישוע הראה עצמו רק ליהודים, כשהוא עשה את עבודתו, ומעולם לא נראה בפומבי באומות אחרות. לפיכך, כשהוא השלים את עבודתו, הוא עזב את העולם האנושי במהירות ולא התעכב. בתקופה שלאחר מכן, לא הוא הציג את צלמו לאדם, אלא הייתה זו רוח הקודש שביצעה את העבודה ישירות. לאחר שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם תסתיים לגמרי, הוא יעזוב את עולמם של בני התמותה ולעולם לא יעשה שוב עבודה דומה לזו שעשה בתקופה שבה היה בשר ודם. רוח הקודש עושה ישירות את כל העבודה שבאה לאחר מכן. במהלך התקופה הזו, האדם כמעט אינו יכול לראות את צלמו של האל כבשר ודם. הוא אינו מראה את עצמו לאדם כלל, אלא נותר נסתר תמיד. זמנה של עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם מוגבל. היא מתבצעת בעידן, תקופה ואומה מסוימים, ובקרב בני אדם מסוימים. עבודה כזו מייצגת רק את העבודה במהלך התקופה שבה האל מתגלם כבשר ודם. היא מייצגת עידן. היא מייצגת את עבודתה של רוח האל בעידן מסוים אחד, ולא את מכלול עבודתה. לפיכך, צלמו של האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יראה לעיני כל העמים. הדבר שמוצג בפני ההמון הוא צדקתו של האל וכל צביונו, ולא צלמו כפי שהוא התגלם פעמיים כבשר ודם. לא צלם אחד נראה לעיני האדם ולא שני הצלמים במשולב. לפיכך, חיוני שהאל בהתגלמותו כבשר ודם יעזוב את פני האדמה עם השלמת העבודה שעליו לעשות, מפני שהוא בא רק כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות, ולא כדי להראות את צלמו לבני האדם. על אף שהאל, שהתגלם פעמיים כבשר ודם, כבר הגשים את חשיבותה של ההתגלמות, הוא בכל זאת לא יגלה עצמו לאומה כלשהי שלא ראתה אותו מעולם בעבר. ישוע לעולם לא יראה את עצמו שוב ליהודים כשמש הצדק, והוא גם לא יעמוד על פסגת הר הזיתים ויופיע בפני כל העמים. כל מה שהיהודים ראו הוא את דיוקנו במהלך חייו ביהודה. הסיבה לכך היא שעבודתו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם נגמרה לפני אלפיים שנה. הוא לא ישוב ליהודה בצלם של יהודי, וודאי שלא יציג את צלמו כיהודי לאומות גויים כלשהן, משום שצלמו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם הוא בסך הכול צלם של יהודי, ולא צלמו של בר האנוש שיוחנן ראה. על אף שישוע הבטיח לאלה אשר נוהים אחריו שהוא ישוב, הוא לא סתם יראה את עצמו בצלם של יהודי לכל אלה שנמצאים באומות הגויים. עליכם לדעת שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נועדה לפתוח עידן. העבודה הזו מוגבלת לכמה שנים והוא אינו יכול להשלים את כל עבודתה של רוח האל, בדיוק כפי שצלמו של ישוע כיהודי יכול היה לייצג רק את צלם האל כשהוא עבד ביהודה, והוא יכול היה לבצע את עבודת הצליבה בלבד. בתקופה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, הוא לא יכול היה לעשות את העבודה של סיום העידן או של השמדת האנושות. לפיכך, לאחר שהוא נצלב והשלים את עבודתו, הוא עלה לרום הגבוה ביותר והסתתר לנצח מפני האדם. מאז ואילך, המאמינים הנאמנים מקרב אומות הגויים לא יכלו לראות את חזותו של ישוע האדון, אלא רק את דיוקנו, שאותו הם תלו על קיר. דיוקן זה הוא רק תמונה שצייר אדם, ולא הצלם שהאל עצמו הראה לאדם. האל לא יראה את עצמו בגלוי לעיני ההמון בצלם מהתקופה שבה התגלם פעמיים כבשר ודם. העבודה שהוא מבצע בקרב בני האדם נועדה לאפשר להם להבין את צביונו. כל זה מוצג לאדם דרך עבודת העידנים השונים. הדבר מושג באמצעות הצביון שהוא גילה ברבים ובאמצעות העבודה שהוא ביצע, ולא דרך חזותו של ישוע. כלומר האדם אינו מתוודע אל צלמו של האל באמצעות צלם הבשר והדם, אלא באמצעות העבודה שעושה האל בעל הצלם והצורה בהתגלמותו. ובאמצעות עבודתו, דמותו נראית וצביונו נודע. זו משמעות העבודה שברצונו לעשות כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (2)

223. בהתחשב בכך שאלוהים הוא האדיר ביותר בכל התבל ובמישור מעליה, האם ייתכן שהוא יסביר את עצמו לגמרי באמצעות צלם בשר ודם? אלוהים לובש את גוף הבשר והדם הזה כדי לעשות שלב אחד בעבודתו. אין חשיבות מיוחדת לצלם הזה העשוי בשר ודם. אין לו כל קשר לעידנים שחלפו, והוא אינו קשור כלל לטבעו של אלוהים. מדוע ישוע לא הרשה שצלמו יישאר? מדוע הוא לא הרשה לאדם לצייר את צלמו כדי שזה יונחל לדורות הבאים? מדוע הוא לא הרשה לבני האדם להכיר בכך שצלמו הוא צלמו של אלוהים? על אף שצלם האדם נוצר בצלמו ובדמותו של אלוהים, האם מראהו של האדם מסוגל לייצג את צלמו הנשגב של אלוהים? כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא בסך הכול יורד מהשמיים אל תוך גוף מסוים העשוי בשר ודם. רוחו היא שיורדת אל תוך גוף הבשר והדם, ובאמצעותו הוא עושה את עבודת הרוח. רוח האל היא זו שמתבטאת בגוף הבשר ודם, ורוח האל היא זו שעושה את עבודתה כבשר ודם. העבודה שנעשית כבשר ודם מייצגת את רוח האל לחלוטין, והבשר והדם נועדו למען העבודה. אך אין פירוש הדבר שהצלם של גוף הבשר והדם מחליף את צלמו האמיתי של אלוהים עצמו. זו לא המטרה או החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. הוא הופך לבשר ודם רק כדי שרוח האל תוכל למצוא מקום משכן שמתאים לעבודתה, על מנת להגשים טוב יותר את עבודתה כבשר ודם. זאת כדי שבני האדם יוכלו לראות את מעשיה, להבין את טבעה, לשמוע את דבריה ולהכיר את מופלאות עבודתה. שמו של אלוהים מייצג את טבעו, עבודתו מייצגת את זהותו, אך הוא מעולם לא אמר שמראהו כבשר ודם מייצג את צלמו. זו רק תפיסה של האדם. על כן, ההיבטים החיוניים של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הם שמו, עבודתו, טבעו והמין שלו. ההיבטים האלה משמשים כדי לייצג את הניהול שלו בעידן הזה. הופעתו כבשר ודם אינה נוגעת כלל ועיקר לניהול שלו, אשר נעשה רק למען עבודתו באותה עת. עם זאת, לא ייתכן שלא יהיה לאלוהים בהתגלמותו מראה מסוים, ולכן הוא בוחר את המשפחה המתאימה כדי לקבוע את מראהו. אילו הייתה חשיבות ייצוגית למראהו של אלוהים, אזי כל מי שהיו לו תווי פנים דומים לשלו היה גם כן מייצג את אלוהים. זו הייתה יכולה להיות טעות שערורייתית, הלא כן? האדם צייר את דיוקנו של ישוע כדי שהאדם יוכל לעבוד אותו. באותה עת, רוח הקודש לא נתנה שום הנחיות מיוחדות, ולכן האדם העביר את הדיוקן הלאה עד ימינו. למען האמת, לפי כוונתו המקורית של אלוהים, האדם לא היה אמור לעשות זאת. רק קנאותו של האדם גרמה לדיוקנו של ישוע להישאר עד ימינו. אלוהים הוא רוח, והאדם לעולם לא יהיה מסוגל להכיל את מהות צלמו של אלוהים בניתוח הסופי שלו. רק טבעו של אלוהים יכול לייצג את צלמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

224. האל מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של האל בהתגלמותו לבין גופו של האדם. האל אינו מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של האל בהתגלמותו, ובכך יזכה את האל בתהילה רבה. אף אחד מאלה איננו כוונתו של האל כשהוא מתגלם כבשר ודם. האל גם אינו מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה איננו כוונתו של האל. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, זו צורת עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר, לא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. האל בא אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ורק לפי הצורך. הוא אינו בא אל פני האדמה סתם כדי להתבונן סביב, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? האל מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באל ולהרחיב את אופקיו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא בקרב בני האדם בקלות דעת כזו. הוא בא אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא עוטה על עצמו בשר ודם כדי להביס את השטן. יתרה מזאת, הוא בא כדי להנחות את האנושות כולה כיצד לחיות את חייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ונוגעים לעבודה של התבל כולה. אילו האל היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא יעשה את דרכו לכל אומה ואומה? האם לא יהיה זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לכשעצמו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא מביא את העידן הקודם לקצו וגם מבשר על העידן החדש. כל זה עניין חשוב שנוגע לניהולו של האל וכל זה הוא החשיבות של שלב עבודה אחד שהאל בא אל פני האדמה על מנת לבצעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

225. על אף שהמשיח עלי אדמות מסוגל לעבוד מטעם האל עצמו, הוא לא מגיע מתוך כוונה להראות את צלמו בבשר לכל בני האדם. הוא לא בא על מנת שכל בני האדם יראו אותו. הוא בא כדי להוביל בידו את האדם ובכך להכניס את האדם לעידן החדש. התפקיד של הבשר של המשיח הוא לשם עבודתו של האל עצמו, כלומר, לשם עבודת האל כבשר ודם, ולא כדי לאפשר לאדם להבין במלואה את מהות בשרו של האל. אין משנה כיצד הוא עובד, דבר ממה שהוא עושה אינו חורג ממה שהבשר יכול להשיג. אין זה משנה כיצד הוא עובד, הוא עושה זאת בגוף בשר עם אנושיות רגילה ואינו חושף לגמרי לבני האדם את פניו האמיתיים של האל. בנוסף, עבודתו בבשר לעולם איננה על-טבעית או בלתי ניתנת להערכה, כפי שהאדם חושב. למרות שהמשיח מייצג את האל עצמו בהתגלמותו כבשר ודם ומבצע באופן אישי את העבודה שעל האל עצמו לעשות, הוא אינו מתכחש לקיומו של האל שבשמיים ואינו מכריז בלהט על מעשיו שלו. תחת זאת, הוא נשאר חבוי בתוך בשרו בענווה. מלבד המשיח, לאלה הטוענים באופן שקרי שהם המשיח אין את האיכויות שלו. כאשר המשיח מוצג לצד צביון הגאוותנות והרוממות העצמית של אותם משיחי שקר, מיד מתברר איזה בשר הוא המשיח האמיתי. ככל שמשיחי שקר אלו שקריים יותר, כך הם מתפארים יותר בעצמם וכך הם מסוגלים יותר לחולל אותות ומופתים כדי להטעות את האדם. משיחי השקר אינם ניחנים באיכויות של האל. המשיח אינו נגוע בכל מרכיב שהוא השייך למשיחי השקר. האל הופך לבשר ודם רק כדי להשלים את עבודת הבשר והדם, לא סתם כדי לאפשר לבני האדם לראות אותו. במקום זאת, הוא מאפשר לעבודה להוכיח את זהותו ומאפשר למה שהוא מגלה להעיד על מהותו. מהותו אינה חסרת בסיס, זהותו לא נלקחה על ידיו, היא נקבעת על ידי עבודתו ומהותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

226. החוזקה הגדולה ביותר של עבודת האל בבשר היא יכולתו להותיר לחסידיו דברים ומילות המרצה מדויקים, ואת כוונותיו המדויקות לגבי האנושות, כדי שלאחר מכן יוכלו חסידיו להעביר הלאה – למי שיקבלו את הדרך הזאת – את כל עבודתו בבשר ואת כוונותיו לגבי כלל האנושות ביתר דיוק ובמונחים מעשיים יותר. רק האל כבשר ודם שעובד בקרב בני האדם באמת הופך למציאות את עובדת היותו של האל יחד עם בני האדם ואת חייו בקרבם, ומגשים את רצונו של האדם לראות את פניו של האל, להיות עד לעבודתו, ולשמוע את דבר האל מפיו. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, והוא גם חותם את העידן שבו האמינה האנושות באלים המעורפלים. באופן ספציפי, העבודה של התגלמותו האחרונה של האל מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ויפה יותר. לא זאת בלבד שעבודה זו חותמת את עידן החוק והתקנות, אלא, חשוב מכך, היא מגלה לאנושות את האל שהוא מעשי ורגיל, צודק וקדוש, אשר פותח את העבודה של תוכנית הניהול ומדגים את התעלומות של האנושות ואת ייעודה, שברא את האנושות ושמסיים את עבודת הניהול, ואשר היה נסתר במהלך אלפי שנים. עבודה זו מביאה את קצו המוחלט של עידן הערפול. היא חותמת את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של האל אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. היא מסיימת את העידן שבו כלל האנושות שירתה את השטן והיא מוליכה את כלל האנושות בכל הדרך אל תוך תקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא תוצאה של עבודתו של האל בבשר ודם במקום רוח האל. רק כשהאל עובד בבשר ודם, חסידיו חדלים לחפש את אותם דברים שנדמה שהם הן קיימים והן לא קיימים, ואינם מגששים עוד אחריהם, וחדלים לנחש את הכוונות של האלים המעורפלים. כשהאל יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לכל הדתות והזרמים, ואלה ישדרו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיו העובדות שבעבודתו, יהיו דברים שבני האדם ראו ושמעו באופן אישי ויהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן האל מפיץ את העבודה והן גם הכלים שבהם הוא משתמש בהפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות. ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, האל לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש היקום כולו. הרוח אינה מוחשית לאדם והוא לא רואה אותה, ועבודתה של רוח האל לא יכולה להותיר לאדם ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של האל. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיים של האל, והוא יאמין תמיד באל מעורפל שלא קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של האל וגם לא ישמע לעולם דברים שהאל אמר באופן אישי. אחרי הכול, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן ואינם יכולים להוות תחליף לפניו האמיתיים של האל. האדם לא יכול לחקות את צביונו האינהרנטי של האל ואת העבודה של האל עצמו. האל הבלתי נראה שנמצא בשמיים ועבודתו יכולים להיות מובאים אל פני האדמה אך ורק על ידי התגלמותו כבשר ודם ובואו אל בין בני האדם לצורך ביצוע עבודתו באופן אישי. זוהי הדרך האידיאלית ביותר עבור האל להופיע בפני האדם, דרך שבה האדם רואה את האל ומכיר את פניו האמיתיים של האל. דבר זה אינו בר השגה על ידי אל שאינו מתגלם כבשר ודם. משביצע האל את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבר השלימה תשעים אחוזים מכל עבודת הניהול שלו. הבשר הזה אפשר התחלה טובה יותר לכל עבודתו של האל וסיכום של כל עבודתו. בנוסף, הוא הכריז על כל עבודתו של האל וביצע את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך, לא תהיה עוד התגלמות של האל כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של האל ולעולם לא תהיה עבודה פלאית כלשהי מצד התגלמות שלישית של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

227. אף שהבשר והדם האלה רגילים ומעשיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: האל כבשר ודם אינו אנושי בלבד, אלא בשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד וזה ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותם זהותו של האל. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאל מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של האל כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לולא היה זה כך, עבודתו של האל בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שהאל מסוגל לנהל קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, אופיו הישן של האדם המושחת לא ייפתר לעולם ומי שמורד באל ומתנגד לו לא יוכל לעולם להיות באמת ובתמים כפוף לריבונותו. כלומר, האל לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של האל על פני האדמה, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם והאנושות בכללותה לא תוכל לנוח. אם האל לא יוכל לנוח עם כל יצירי בריאתו, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פרי וכבודו של האל ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של האל, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה שלה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של האל בכבודו ובעצמו, הרי שהם האל בכבודו ובעצמו. אין זה משנה עד כמה הבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם היות שהבשר והדם האלה הם האל ואינם רק אנושיים. הסיבה לכך שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם אינו יכול לבצעה היא שמהותו הפנימית של האל אינה דומה לזו של אף בן אנוש והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותו של האל שונה מזאת של כל בן אנוש. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שהאל הוא אדם, אבל עוד יותר מכך הוא אל מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם פשוט העשוי בשר ודם אינו יכול לבצע ומפני שהוא מסוגל להושיע את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהאל בהתגלמותוהוא גם אנושי, הוא חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לעשות את העבודה שרוח האל אינה יכולה לבצע, הוא כשיר יותר מאשר רוח ההאל להעיד על האל עצמו ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, בכל מה שנוגע לתרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות, הם יקרי ערך ביותר ושום בן אנוש אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם המעשיים של הבשר והדם האלה. אף שהבשר הזה אינו יכול להשמיד את השטן ישירות, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן ולגרום לשטן להיכנע באופן מוחלט לריבונותו. האל מסוגל להביס את השטן ולהושיע את האנושות משום שהוא מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות שהשטן השחית אותה. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו טוב יותר בקרב יצירי בריאתו ולהושיע טוב יותר את האדם שהושחת. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם מועיל יותר לאדם בהכרת הבורא ומסוגל טוב יותר להעיד על עצמו בקרב יצירי בריאתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

228. הפעם, האל מגיע לבצע עבודה לא בגוף רוחני, אלא בגוף פשוט לגמרי. יתרה מכך, זהו הגוף של התגלמותו השנייה של האל, וזהו גם הגוף שבו האל חוזר אל הבשר והדם. זהו בשר פשוט לגמרי. כשמביטים בו, לא ניתן לראות שום דבר שמבדיל בינו לבין אחרים, אבל ניתן לזכות ממנו באמיתות שלא נשמעו מעולם. רק הבשר חסר החשיבות הזה הוא התגלמות של כל דברי האמת של האל, נושא עבודת האל באחרית הימים, והביטוי שבאמצעותו האדם מבין את כלל צביונו של האל. האם אינך משתוקק לראות את האל שבשמיים? האם אינך משתוקק להבין את האל שבשמיים? האם אינך משתוקק לראות את יעדה של האנושות? הוא יגלה לך את כל הסודות האלה – סודות שאיש מעולם לא היה מסוגל לגלות לך – והוא גם יספר לך את האמיתות שאינך מבין. הוא השער שלך למלכות, והמדריך שלך לעידן החדש. הבשר הרגיל הזה אוצר בתוכו תעלומות רבות שאדם לא יצליח לתפוס. מעשיו לא מובנים לך, אבל די במטרה הכוללת של עבודתו כדי לאפשר לך להבין שבניגוד לאמונת בני האדם, הוא איננו בשר פשוט, משום שהוא מייצג את כוונות האל באחרית הימים, ואת הדאגה שהאל מפגין כלפי האנושות באחרית הימים. למרות שאינך יכול לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, למרות שאינך יכול לראות את עיניו הבוערות כלהבות, ולמרות שאינך יכול לקבל את משמעת הברזל שלו, בכל זאת אתה יכול לשמוע בדבריו שהאל זועם, לדעת שהוא מגלה רחמים כלפי האנושות, ולראות את צביונו הצודק ואת חוכמתו, ויתרה מכך, להעריך את דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של האל באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את האל שבשמיים חי בקרב בני אדם על פני האדמה, ולאפשר לאדם להכיר את האל, להתמסר לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. לכן הוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית. האדם אמנם רואה כיום אל אשר זהה לאדם, אל ולו אף ושתי עיניים, ואל שהוא מאוד לא יוצא דופן, אולם בסופו של דבר, האל יוכיח לכם שאם האדם הזה לא היה קיים, השמיים והארץ היו עוברים שינוי עצום; אם האדם הזה לא היה קיים, השמיים היו מתקדרים, הארץ הייתה שוקעת בתוהו ובוהו, והאנושות כולה הייתה מוכית רעב ומגיפות. הוא יראה לכם שאם האל בהתגלמותו של אחרית הימים לא היה בא כדי להושיע אתכם, האל היה משמיד את האנושות כולה בגיהינום זה מכבר; אם הבשר הזה לא היה קיים, הייתם חוטאים גדולים וגוויות לנצח נצחים. עליכם לדעת שאם הבשר הזה לא היה קיים, היה זה בלתי אפשרי עבור האנושות כולה להימלט מפורענות גדולה, ובלתי אפשרי עבורה להתחמק מהעונש החמור יותר שהאל ימיט על האנושות באחרית הימים. אלמלא נולד הבשר הפשוט הזה, הייתם כולכם במצב שבו הייתם מתחננים לחיים בלי יכולת לחיות ומתחננים למוות בלי יכולת למות; אם הבשר הזה לא היה קיים, לא הייתם יכולים לזכות כיום באמת ולהתייצב בפני כס המלכות של האל, אלא האל היה מעניש אתכם על חטאיכם החמורים. הידעתם שאלמלא שובו של האל כבשר ודם, לאיש לא היה סיכוי לישועה; ושאלמלא בא הבשר הזה, האל היה מסיים את העידן הישן כבר מזמן? מכיוון שכך, האם עדיין תדחו את התגלמותו השנייה של האל? בהתחשב בכך שביכולתכם לזכות בהטבות נהדרות כל כך מהאדם הפשוט הזה, למה שלא תקבלו אותו בשמחה?

עבודתו של האל היא משהו שאינך יכול לתפוס. אם אינך יכול להבין באופן מלא אם בחירתך נכונה, או אם עבודתו של האל יכולה להצליח, למה שלא תנסה את מזלך ותראה אם האיש הפשוט הזה יוכל לעזור לך מאוד, ואם האל אכן עשה עבודה אדירה? עם זאת, עליי לומר לך שבתקופתו של נח, בני האדם אכלו ושתו, התחתנו ונמסרו לנישואין עד כדי כך שנמאס לאל לראות זאת, לכן הוא שלח מבול גדול להשמיד את האנושות, וחס רק על משפחתו בת שמונה הנפשות של נח ועל סוגים שונים של בעלי חיים. עם זאת, באחרית הימים, האל יחוס רק על מי שיהיו נאמנים לו עד הסוף. שני העידנים האלה אמנם אופיינו בשחיתות רבה שהאל מאס בה, ובאנושות כה מושחתת שהכחישה שהאל היה אדונה, אולם האל השמיד את בני האדם רק בתקופתו של נח. בשני העידנים, האנושות העציבה את האל עד מאוד, אבל באחרית הימים, האל נותר עד כה סבלני כלפי בני האדם. מדוע? האם לא תהיתם אי פעם מדוע? אם באמת אינכם יודעים, אספר לכם. האל יכול להעניק חסד לבני האדם באחרית הימים לא משום שהם פחות מושחתים מבני האדם בתקופתו של נח או משום שהכו על חטא, ועוד פחות מכך משום שהאל לא יכול להביא את עצמו להשמיד את בני האדם באחרית הימים מפני שהטכנולוגיה התקדמה כל כך. אלא משום שהאל צריך לבצע עבודה בקרב קבוצה של אנשים באחרית הימים, ושהוא יבצע עבודה זאת בעצמו בהתגלמותו כבשר ודם. יתר על כן, האל יבחר בחלק מהקבוצה הזו כמושאי ישועתו וכפרי של תוכנית הניהול שלו, ויביא את בני האדם האלה אל העידן הבא. לכן, כך או כך, המחיר ששילם האל היה כולו במסגרת הכנה לעבודה שתבצע התגלמותו כבשר ודם באחרית הימים. העובדה שהגעתם ליום הזה היא בזכות הבשר הזה. יש לכם סיכוי לשרוד היא משום שהאל חי כבשר ודם. כל הברכות האלה הושגו בזכות האיש הפשוט הזה. יתרה מזאת, בסופו של דבר, כל אומות העולם יעבדו את האיש הפשוט הזה, ויכירו תודה ויתמסרו לאיש הלא-חשוב הזה, משום שהאמת, החיים והדרך שהוא הביא הם שהושיעו את האנושות כולה, שיככו את הסכסוך בין האל לאדם, קרבו ביניהם וקישרו בין מחשבותיהם של האל ושל האדם. הוא גם זה שהשיג תהילה גדולה אף יותר לאל. האין איש פשוט כזה ראוי לאמונתך ולהערצתך? האם לא ראוי לקרוא בשם משיח לבשר הפשוט הזה? האם איש פשוט כזה אינו יכול להיות לביטוי של האל בקרב בני האדם? האם איש כזה אשר הציל את האנושות מאסון אינו ראוי לאהבתכם ולתשוקתכם להשאירו עמכם? אם אתם דוחים את האמיתות שבוקעות מפיו וגם בזים לקיומו בקרבכם, מה יהיה בסופכם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הידעת? האל עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

229. כל עבודתו של האל באחרית הימים מתבצעת בידי האיש הפשוט הזה. הוא יעניק לך הכול, ויותר מכך, הוא יהיה מסוגל להחליט בכל דבר שקשור אליך. האם האיש הזה יכול להיות כפי שאתם מאמינים שהוא, איש כה פשוט שאפילו אינו ראוי לאזכור? האם לא די באמת שלו על מנת לשכנע אתכם לחלוטין? האם לא די לכם לראות במו עיניכם את מעשיו כדי להשתכנע? או שמא הנתיב שבו הוא מוביל אינו ראוי לכם? בסופו של דבר, מה גורם לכם לחוש כלפיו עוינות, לדחות אותו ולהתרחק ממנו? איש זה הוא שמבטא את האמת, מספק את האמת ונותן לכם נתיב לפסוע בו. האם ייתכן שעדיין אינכם יכולים למצוא את סימני עבודתו של האל באמיתות האלה? אלמלא עבודתו של ישוע, האנושות לא הייתה יכולה לרדת מן הצלב, אך ללא ההתגלמות הנוכחית, היורדים מן הצלב לא היו יכולים לזכות אי פעם באישורו של האל או להיכנס לעידן החדש. ללא ביאתו של האיש הפשוט הזה, לעולם לא תהיה לכם ההזדמנות לראות את פניו האמיתיים של האל, ולא תעמדו בדרישות לכך, מפני שצריך היה להשמיד אתכם זה מכבר. עקב ביאתה של ההתגלמות השנייה של האל, האל מחל לכם וחמל עליכם. בלי קשר לכך, הדברים שעליי לומר לכם לסיכום הם אלה: האיש הפשוט הזה, שהוא התגלמות האל כבשר ודם, חשוב מאוד עבורכם. זהו המעשה האדיר שהאל כבר עשה בקרב בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הידעת? האל עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

230. אלה החפצים לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת הנאמרת על ידי המשיח הם האנשים המגוחכים ביותר עלי אדמות, ואלה שאינם מקבלים את דרך החיים שהמשיח מביא אבודים בתוך פנטזיה. ועל כן אני אומר שאלה שאינם מקבלים את המשיח של אחרית הימים יהיו לעד מושא לתיעובו של האל. המשיח הוא שער הכניסה של האדם למלכות באחרית הימים, ואין איש שיכול לעקוף אותו. איש לא יכול להפוך למושלם בידי האל, אלא דרך המשיח. אתה מאמין באל, ועל כן עליך לקבל את דבריו ולהתמסר לדברו. אל תחשוב רק על זכייה בברכות בעודך לא מסוגל לקבל את האמת ואת אספקת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שיוכל לספק חיים לכל אלה המאמינים בו בכנות. עבודה זו קיימת למען סיומו של העידן הישן וכניסה לעידן החדש, ועבודה זו היא הנתיב שכל אלה שייכנסו לעידן החדש חייבים לעבור בו. אם אתה אינך מכיר במשיח, ויתרה מכך, מגנה, מנאץ או רודף אותו, נגזר עליך להישרף לנצח ולעולם לא תיכנס למלכות האל. זאת משום שהמשיח הזה הוא עצמו ביטויה של רוח הקודש, ביטויו של האל, זה שהאל הפקיד בידיו את עבודתו על פני האדמה, ועל כן אני אומר שאם אינך יכול לקבל את כל מה שהמשיח של אחרית הימים עושה, הרי שאתה מנאץ את רוח הקודש. הגמול הראוי לאלה המנאצים את רוח הקודש מובן מאליו לכול. אני גם אומר לך זאת: אם אתה תתנגד למשיח של אחרית הימים, אם אתה תדחה את המשיח של אחרית הימים, איש לא יוכל לשאת עבורך בתוצאות. יתרה מכך, מאותו רגע ואילך לא תהיה לך לעולם ההזדמנות לזכות באישורו של האל; גם אם תרצה לכפר על מעשיך, לא תוכל לחזות שוב בפניו של האל. זאת משום שמה שאתה מתנגד לו אינו בן-אדם, מה שאתה דוחה אינו איזשהו אדם חסר חשיבות, אלא המשיח. האם אתה יודע מהן התוצאות של הדבר? אינך עושה טעות קטנה, אלא מבצע חטא מתועב. ועל כן אני מייעץ לכל אדם לא לחשוף את ניביו, לא לשלוף את טופריו ולא להשמיע ביקורת שרירותית בפני האמת, שכן רק האמת יכולה להביא לך חיים, ושום דבר מלבד האמת לא יכול לאפשר לך להיוולד מחדש ולחזות שוב בפניו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח