187. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר אלוהים הושיע את האדם מהצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בטבעו, ובכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של אלוהים. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר אלוהים יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסורים על האדם בשל מרדנותו. רק אז, אלוהים יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, אלוהים התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשאלוהים מתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם את הדרך המעשית שהאדם זקוק לה כיציר נברא. האדם זוכה לישועה מלאה מאלוהים בזכות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ולא ישירות מהשמיים כמענה לתפילותיו. זאת מכיוון שהאדם כבשר ודם אינו מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה. האדם יכול ליצור קשר רק עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ורק כך האדם יכול להבין את כל הדרכים ואת כל האמיתות ולזכות בישועה מלאה. די יהיה בהתגלמות השנייה כדי לטהר את חטאי האדם ולזכך את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תסיים את מכלול עבודתו של אלוהים כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. לאחר מכן, עבודתו של אלוהים כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם כבשר ודם בשלישית למען עבודתו, זאת משום שכל הניהול שלו יסתיים. באחרית הימים, התגלמותו כבשר ודם תזכה באופן מלא באנשיו הנבחרים, וכל האנושות תחולק באחרית הימים על פי סוגיה. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב עוד כבשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

188. אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שאלוהים חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, אלוהים עדיין המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של אלוהים תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של אלוהים. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של אלוהים, לאחר שעבודתו של ישוע הושלמה. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד, אלא היא השלב השלישי של העבודה לאחר עידן החוק ועידן החסד. בכל פעם שאלוהים מתחיל שלב חדש של עבודתו, חייבת תמיד להיות התחלה חדשה ועליה תמיד לבשר על עידן חדש. כך גם עם השינויים המקבילים בטבעו של אלוהים, באופן עבודתו, במיקום עבודתו ובשמו. לכן אין זה פלא שקשה לאדם לקבל את עבודתו של אלוהים בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד אליו מאוד, אלוהים תמיד עושה את עבודתו ותמיד מוביל את כל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה

189. "ההתגלמות" היא הופעתו של אלוהים כבשר ודם. אלוהים עובד בקרב האנושות שנבראה בצלם בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם כבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם בעל אנושיות רגילה. זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר. למעשה, ההשלכה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא שאלוהים חי ועובד כבשר ודם, שאלוהים בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

190. התגלמות כבשר ודם פירושה שרוח האל הופכת לבשר ודם, כלומר, אלוהים הופך לבשר ודם. העבודה שהבשר עושה היא עבודתה של רוח הקודש שמתממשת כבשר ודם ומתבטאת כבשר ודם. אף אחד מלבד אלוהים כבשר ודם לא יכול להגשים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו. כלומר, רק התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואף אחד מלבדה – יכולה לבטא את העבודה האלוהית. אילו במהלך ביאתו הראשונה של אלוהים בהתגלמותו לא הייתה לו אנושיות רגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מיד לאחר שנולד הוא יכול היה לעשות נסים, אילו מיד לאחר שלמד לדבר הוא יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שדרך לראשונה על פני האדמה הוא יכול היה לתפוס את כל העניינים הארציים ולהבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנות אדם כזה אדם רגיל ולא ניתן היה לכנות בשר ודם כאלה בשר ודם אנושיים. אם כך היה קורה עם המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמותו של אלוהים היו אובדות. העובדה שיש לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. העובדה שהוא עובר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא בשר ודם רגילים. יתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא דבר האל ורוח האל בהתגלמותם בבשר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

191. האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח איננו בשר ודם, אלא הוא התגלמותה של רוח האל. יש בו הן אנושיות רגילה והן אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זו האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים עצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו והוא גם לעולם לא ישמיע מילים המנוגדות לרצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעשה עבודה כלשהי שפוגמת בניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להושיע את האדם והיא למען הניהול של אלוהים עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להושיע את האדם והיא למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שדי בבשרו כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו. מאחר שהוא מגיע כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל ובין אם זה המשיח, שניהם הם אלוהים עצמו ואלוהים עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

192. מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי מהותו של אלוהים. אם כן, המפתח להכרעה אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהותו (עבודתו, דבריו, טבעו ואספקטים נוספים רבים) ולא למראה החיצוני. אם האדם בוחן רק את המראה החיצוני וכתוצאה מכך מתעלם ממהותו של אלוהים, הדבר מעיד על בערותו ובורותו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה

193. ההשלכה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא שאלוהים חי ועובד כבשר ודם, שאלוהים בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם. ניתן לחלק לשני שלבים את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, כשהוא נשמע למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, שינה, מחסה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במילים אחרות, במהלך השלב הראשון, הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה עם קליפה אנושית רגילה, בלי להראות כל סימן חיצוני של על-טבעיות. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו ובמשך הזמן הזה, אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין כדי לקיים את העבודה הרגילה של אלוהותו. זאת מפני שבעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע את כהונתו. לכן, השלב השני של חייו הוא ביצוע כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות מוחלטת. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין היא שאנושיותו עדיין אינה מסוגלת לקיים את העבודה האלוהית בכללותה ושהיא עדיין לא בוגרת. רק לאחר שאנושיותו מתבגרת ונעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את הכהונה שעליו לבצע. מכיוון שכבשר ודם, עליו לגדול ולהתבגר, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה. לעומת זאת, בשלב השני, מכיוון שאנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, החיים שאלוהים בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. לו אלוהים בהתגלמותו החל את כהונתו ברצינות מרגע לידתו, לו הוא עשה אותות ומופתים על-טבעיים, אזי לא הייתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית. לא ייתכנו בשר ודם ללא אנושיות ואדם ללא אנושיות הוא לא בן אנוש. באופן זה, אנושיות בשרו של אלוהים היא תכונה פנימית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. האמירה ש"כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא כולו אלוהי וכלל לא אנושי", היא חילול הקודש מפני שקביעה זו פשוט לא קיימת והיא מפרה את עקרון ההתגלמות כבשר ודם. אפילו לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, הוא עדיין חי באלוהות שלו עם קליפה חיצונית אנושית כאשר הוא עושה את עבודתו. העניין הוא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה בבשר ודם רגילים. לפיכך, הגורם המניע של העבודה הוא האלוהות ששוכנת באנושיות שלו. אלוהותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך אלוהות זו חבויה בתוך אנושיותו. עבודתו נעשית במהותה בידי אלוהותו המוחלטת ולא בידי אנושיותו. אולם זה שמבצע את העבודה הוא בשרו. אפשר לומר שהוא אדם וגם אלוהים, מפני שאלוהים הופך לאל שחי כבשר ודם עם קליפה אנושית ומהות אנושית, אך גם עם מהותו של אלוהים. מכיוון שהוא אדם עם מהותו של אלוהים, הוא נעלה על כל בני האדם שנבראו ועל כל אדם שיכול לבצע את עבודתו של אלוהים. על כן, בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא אלוהים עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם נבראים. על אף שלכולם יש אנושיות, לבני האדם הנבראים אין דבר פרט לאנושיות, ואילו אלוהים בהתגלמותו שונה מהם. בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכך, אלוהות. אנושיותו משתקפת במראה החיצוני של בשרו ובחיי היום יום שלו, אך קשה לתפוס את אלוהותו. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות ומפני שהוא לא על-טבעי כפי שבני אדם מדמיינים, קשה מאוד לבני אדם לראותה. אפילו כיום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אפילו לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. למעשה, הסוגייה הזו פשוטה מאוד: מכיוון שאלוהים מתגלם כבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות. השילוב הזה נקרא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

194. אנושיותו של אלוהים בהתגלמותו קיימת כדי לשמר את העבודה האלוהית הרגילה בבשר. חשיבתו האנושית הרגילה מקיימת את אנושיותו הרגילה ואת כל פעילויותיו הגשמיות הרגילות. ניתן לומר שחשיבתו האנושית הרגילה קיימת כדי לקיים את כל עבודתו של אלוהים בבשר. לולא היה לבשר הזה שכל אנושי רגיל, אלוהים לא היה יכול לעבוד בבשר והדברים שעליו לעשות כבשר ודם לעולם לא היו יכולים להתגשם. על אף שיש לאלוהים בהתגלמותו שכל אנושי רגיל, עבודתו לא מהולה במחשבה אנושית. הוא לוקח על עצמו את העבודה באנושות עם שכל רגיל, עם התנאי המוקדם שיש לו אנושיות עם שכל, ולא על ידי הפעלת מחשבה אנושית רגילה. יהיו מחשבותיו כבשר ודם נשגבות ככל שיהיו, עבודתו אינה מוכתמת בהיגיון או בחשיבה. במילים אחרות, עבודתו לא נהגית על ידי השכל של בשרו, אלא מהווה ביטוי ישיר לעבודה האלוהית באנושיותו. כל עבודתו היא הכהונה שעליו להגשים ודבר ממנה לא נהגה במוחו. לדוגמה, ריפוי החולים, גירוש השדים והצליבה לא היו תוצרים של שכלו האנושי ושום אדם עם שכל אנושי לא יכול היה להגשים אותם. בדומה לכך, עבודת הכיבוש של ימינו היא כהונה שאלוהים בהתגלמותו חייב לבצע, אך היא לא עבודה של רצון אנושי, אלא עבודה שהאלוהיות שלו צריכה לעשות – עבודה ששום בן אנוש בשר ודם לא מסוגל לה. לפיכך, על אלוהים בהתגלמותו להיות בעל שכל אנושי רגיל ובעל אנושיות רגילה, מפני שעליו לבצע את עבודתו באנושות עם שכל רגיל. זוהי מהות עבודתו של אלוהים בהתגלמותו – עצם מהותו של אלוהים בהתגלמותו.

לפני שישוע ביצע את העבודה, הוא פשוט חי באנושיותו הרגילה. איש לא יכול היה להבחין בכך שהוא אלוהים ואיש לא גילה שהוא אלוהים בהתגלמותו. בני אדם הכירו אותו רק כאדם פשוט לחלוטין. אנושיותו הפשוטה והרגילה לחלוטין הייתה הוכחה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם ושעידן החסד הוא עידן עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ולא העידן לעבודתה של הרוח. זו הייתה הוכחה לכך שרוח האל התממשה באופן מלא כבשר ודם ולכך שבעידן התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, גופו הגשמי יבצע את כל עבודתה של הרוח. המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא גוף בשר ודם שהרוח מתממשת בו והוא בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים הופך לאדם, רוחו הופכת לבשר. במילים פשוטות, הדבר מתרחש כשאלוהים עצמו שוכן בבשר בעל אנושיות רגילה ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זו משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

195. אנושיותו של המשיח נשלטת על ידי האלוהות שלו. אף שהוא מתגלם כבשר ודם, האנושיות שלו איננה לגמרי כזו של אדם בשר ודם. יש לו אופי ייחודי משלו וגם הוא נשלט על ידי האלוהות שלו. לאלוהות שלו אין חולשות. החולשה של המשיח שייכת לאנושיות שלו. במידה מסוימת, חולשה זו מגבילה את האלוהות שלו, אלא שמגבלות כאלה הן רק בהיקף ובזמן מסוימים ואינן ללא גבולות. כשמגיע הזמן לבצע את עבודת האלוהות שלו, הדבר נעשה ללא קשר לאנושיות שלו. אנושיותו של המשיח מונחית כולה על ידי האלוהות שלו. פרט לחיים הרגילים של האנושיות שלו, כל הפעולות האחרות של האנושיות שלו מושפעות ומונחות על ידי האלוהות שלו. על אף שיש למשיח אנושיות, היא אינה פוגמת בעבודת האלוהות שלו וזאת בדיוק מאחר שהאנושיות של המשיח מכוונת על ידי האלוהות שלו. על אף שהאנושיות שלו אינה בשלה באופן התנהלותו עם הזולת, אין זה משפיע על העבודה הרגילה של האלוהות שלו. כשאני אומר שהאנושיות שלו לא הושחתה, אני מתכוון לכך שהאנושיות של המשיח יכולה לקבל פקודות ישירות מהאלוהות שלו ושהוא ניחן בהיגיון נעלה יותר מזה של אדם פשוט. האנושיות שלו היא המתאימה ביותר להיות מודרכת על ידי האלוהות בעבודתו. האנושיות שלו היא המוכשרת ביותר לבטא את עבודת האלוהות והמוכשרת ביותר להתמסר לעבודה כזו. כשאלוהים עובד בהתגלמותו כבשר ודם, הוא לעולם לא שוכח את החובות שעל אדם בשר ודם למלא. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים עם לב נאמן. הוא ניחן במהות האל והזהות שלו היא של אלוהים עצמו. הוא רק הגיע אל פני האדמה והפך ליציר נברא, בעל קליפה חיצונית של יציר נברא, וכעת הוא ניחן באנושיות שלא הייתה לו לפני כן. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים בשמיים. זו ההוויה של אלוהים עצמו שהאדם אינו יכול לחקותה. זהותו היא אלוהים בכבודו ובעצמו. הוא עובד את אלוהים מנקודת המבט של הבשר ולכן, המילים "המשיח עובד את אלוהים שבשמיים" אינן טעות כלל. מה שהוא מבקש מן האדם הוא מה שיש בו עצמו. הוא כבר השיג את כל מה שהוא מבקש מן האדם לפני שביקש זאת ממנו. הוא לעולם לא יבוא בדרישות כלפי אחרים בעוד שהוא עצמו אינו מחויב להן, שכן הן מהוות את הווייתו. בכל דרך שבה יבצע עבודתו, הוא לעולם לא יפעל באופן שימרה את פיו של אלוהים. אין זה משנה מה הוא מבקש מן האדם, לא תהיה דרישה שלא ניתנת לביצוע על ידי האדם. כל מה שהוא עושה הוא מילוי רצונו של אלוהים ולמען הניהול של אלוהים. אלוהותו של המשיח נעלית מכל בני האדם ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הטבע וההוויה של אלוהים עצמו, שקובעים את זהותו. לכן, אין זה משנה עד כמה האנושיות שלו רגילה, אין להכחיש שהוא ניחן בזהותו של אלוהים עצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא נשמע לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא איננו אלוהים עצמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

196. בר האנוש בהתגלמותו הביע את אלוהיותו של אלוהים באמצעות אנושיותו, והעביר את רצונו של אלוהים עבור האנושות. ובאמצעות הבעת רצון האל וטבעו, הוא גם חשף בפני אנשים את אלוהים שלא ניתן לראות או לחוש בעולם הרוחני. מה שאנשים ראו היה אלוהים עצמו, מוחשי ובעל בשר ודם. כך, בר האנוש בהתגלמותו הפך דברים כמו זהותו של אלוהים, מעמדו, דמותו, טבעו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו לממשיים ומואנשים. על אף שהמראה החיצוני של בר האנוש היה בעל מגבלות מסוימות מבחינת דמותו של אלוהים, מהותו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, היו מסוגלים לחלוטין לייצג את זהותו ואת מעמדו של אלוהים – פשוט היו כמה הבדלים בצורת הביטוי. בין אם מדובר באנושיותו של בר האנוש או באלוהיותו, איננו יכולים להכחיש שהוא ייצג את זהותו ומעמדו של אלוהים. עם זאת, במהלך הזמן הזה אלוהים עבד כבשר ודם, דיבר מנקודת המבט של בשר ודם ועמד לפני האנושות עם הזהות והמעמד של בר האנוש, והדבר נתן לאנשים את ההזדמנות לפגוש ולחוות את דבריו האמיתיים ועבודתו האמיתית של אלוהים בקרב האנושות. הדבר גם אפשר לאנשים להשיג תובנות על אלוהיותו ועל גדולתו מתוך ענווה, כמו גם לקבל הבנה ראשונית והגדרה ראשונית של האמיתות והממשות של אלוהים. על אף שהעבודה שביצע ישוע אדוננו, דרכי עבודתו ונקודת המבט שממנה דיבר היו שונות מישותו האמיתית של אלוהים בעולם הרוחני, הכל לגביו ייצג באמת את אלוהים עצמו שבני האדם מעולם לא ראו לפני כן – לא ניתן להכחיש זאת! כלומר בלי קשר לשאלה באיזו צורה אלוהים מופיע, מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, או באיזו דמות הוא ניצב בפני האנושות, אלוהים אינו מייצג דבר מלבד עצמו. הוא אינו יכול לייצג שום אדם – הוא אינו יכול לייצג שום אדם מושחת. אלוהים הוא אלוהים עצמו ולא ניתן להכחיש זאת.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

197. האל המעשי עצמו שעליו מדובר היום עובד הן באנושיות והן באלוהות. באמצעות הופעת האל המעשי, העבודה והחיים האנושיים הרגילים שלו והעבודה האלוהית לגמרי שלו מושגים. אנושיותו ואלוהותו משתלבות זו בזו והעבודה של שתיהן מושגת באמצעות מילים. בין שבאנושיות ובין שבאלוהות, הוא מבטא מילים. כשאלוהים עובד באנושיות, הוא מדבר בשפת האנושות, כדי שבני האדם יוכלו לבוא במגע עם דבריו ולהבין אותם. דבריו נאמרים בפשטות וקל להבין אותן, כך שאפשר לספקם לכל בני האדם. בין אם יש לבני אדם ידע או אם השכלתם מועטה, כולם יכולים לקבל את דברי האל. גם עבודת האל באלוהות מתבצעת במילים, אבל היא מלאה באספקה, היא מלאת חיים, היא אינה מוכתמת ברעיונות אנושיים, לא כרוכות בה העדפות אנושיות והיא חסרת מגבלות אנושיות – היא מחוץ לתחומי האנושיות הרגילה. היא מתבצעת בבשר, אך היא ביטוי ישיר של רוח האל. אם בני האדם יקבלו רק את עבודת האל באנושיות, הם יגבילו את עצמם לטווח מסוים ולכן יידרש זמן ממושך של טיפול, גיזום והטלת משמעת כדי שיחול בהם אף השינוי הקל ביותר. אולם ללא עבודתה של רוח הקודש או נוכחותה, הם תמיד ישובו לסורם. ניתן לתקן את החוליים והליקויים הללו רק באמצעות העבודה באלוהות ורק אז ניתן להשלים את בני האדם. במקום טיפול וגיזום ממושכים, נדרשים אספקה חיובית, שימוש בדברים כדי לפצות על כל החסרונות, שימוש בדברים כדי לגלות את כל מצביהם של בני האדם, שימוש בדברים כדי לכוון את חייהם, את כל אמירותיהם ואת כל מעשיהם ולחשוף את כוונותיהם ומניעיהם. זו עבודתו האמיתית של האל המעשי. לכן, בגישתכם כלפי האל המעשי עליכם להתמסר מיד לאנושיותו, לזהותו ולהכיר בו, ועליכם לקבל את העבודה והדברים של אלוהים ולהישמע להם. הופעת האל כבשר ודם פירושה שכל עבודתה של רוח האל וכל דבריה נעשים באמצעות אנושיותו הרגילה של אלוהים ובאמצעות התגלמותו כבשר ודם. במילים אחרות, רוח האל מכוונת באופן מיידי את עבודתו האנושית ומבצעת את עבודת האלוהות כבשר ודם. אפשר לראות באל בהתגלמותו כבשר ודם הן את עבודת האל בקרב האנושות והן עבודה אלוהית לחלוטין. זו המשמעות הממשית של הופעת האל המעשי כבשר ודם. אם תוכל להבין זאת בבירור, תוכל להתחבר לכל חלקיו השונים של אלוהים. אתה תחדל לייחס חשיבות מופרזת לעבודתו באלוהות ותחדל להתבונן בעבודתו באנושיות בזלזול מופרז. אתה גם תימנע מכל גישה קיצונית ולא תפנה לדרכים עוקפות. באופן כללי, המשמעות של האל המעשי היא שעבודתן של אנושיותו ושל אלוהותו, כפי שרוחו מכוונת אותה, מתבטאת באמצעות בשרו ודמו, כך שבני האדם יכולים לראות שהוא מלא חיוניות, מציאותי, אמיתי וממשי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

198. רוח האל היא הסמכות על כל הבריאה. הבשר עם מהות האל ניחן גם הוא בסמכות, אבל האל המתגלם כבשר ודם יכול לעשות את כל העבודה הנשמעת לרצון האב שבשמיים. אדם בודד לא יוכל לתפוס או להבין זאת. אלוהים עצמו הוא הסמכות, אבל בשרו יכול להתמסר לסמכותו. זה מה שמשתמע מהנאמר: "המשיח נשמע לרצונו של אלוהים האב". אלוהים הוא רוח והוא יכול לבצע את עבודת הישועה, כפי שאלוהים יכול גם להיות לאדם. בכל מקרה, אלוהים עצמו עושה את עבודתו. הוא לא מפריע ולא מפסיק ובוודאי שאינו מבצע עבודה שסותרת את עצמה, שכן מהות העבודה שנעשית על ידי הרוח ועל ידי הבשר זהה. בין אם זו הרוח או הבשר, שניהם עובדים כדי למלא רצון יחיד ולבצע אותה עבודה. אף על פי שלרוח ולבשר תכונות שונות, המהות שלהם זהה. בשניהם נמצאת מהות האל עצמו והזהות של האל עצמו. לאלוהים עצמו אין יסודות של מרדנות. המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם של כל האהבה. גם בבשר, אלוהים אינו עושה דבר הממרה את פיו של אלוהים האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באלוהים אלמנטים של צדקנות או חשיבות עצמית או של יהירות והתנשאות. אין בו אלמנטים של נוכלות. כל דבר שממרה את פיו של אלוהים בא מהשטן. השטן הוא מקור כל הכיעור והרשע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לאלו של השטן היא שהשטן השחית את האדם ועיבד אותו. השטן לא השחית את המשיח ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות של השטן. אין זה משנה כמה קשה העבודה או חלש הבשר, אלוהים, בעודו שוכן בבשר ודם, לא יעשה דבר שיפריע לעבודת אלוהים עצמו וודאי שלא יזנח במרדנות את רצון אלוהים האב. הוא מעדיף לסבול את מכאובי הבשר מאשר ללכת נגד רצונו של אלוהים האב, בדיוק כפי שישוע אמר בתפילה, "אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֺּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה". בני האדם עושים את הבחירות שלהם, אך המשיח לא עושה זאת. אף שיש לו את זהותו של אלוהים עצמו, הוא עדיין מחפש אחר רצונו של אלוהים האב ומקיים את מה שהוטל עליו על ידי אלוהים האב, מנקודת המבט של הבשר. זהו דבר שהאדם אינו יכול להשיגו. דבר שבא מהשטן לא יכול לקבל את מהות האל, אלא רק את מהות שממרה את פיו של אלוהים ומתנגדת לו. הוא לא יכול להישמע לאלוהים באופן מלא ועל אחת כמה וכמה לא למלא את רצון האל בחפץ לב. כל בני האדם מלבד המשיח עשויים לעשות דברים שנוגדים את אלוהים ואף אחד אינו יכול לקחת על עצמו באופן ישיר את העבודה שאלוהים הטיל עליו. אף אחד אינו מסוגל לראות בניהולו של אלוהים חובה שעליו למלא. המהות של המשיח היא התמסרות לרצונו של אלוהים האב. מרדנות כלפי אלוהים היא מאפיין של השטן. שתי איכויות אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה וכל מי שיש לו את האיכויות של השטן אינו יכול להיקרא משיח. הסיבה לכך שהאדם אינו יכול לבצע את עבודת האל במקומו היא שאין לאדם כלום ממהות האל. האדם עובד עבור אלוהים למען האינטרסים האישיים של האדם ולמען סיכויו העתידיים ואילו המשיח עובד כדי לעשות את רצונו של אלוהים האב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

199. על אף שהופעתו של אלוהים בהתגלמותו הייתה זהה בדיוק לזו של בן אדם, ועל אף שהוא למד ידע אנושי ודיבר בשפת בני אדם, ושלפעמים הוא אף הביע את רעיונותיו באמצעים וביטויים אנושיים, האופן שבו הוא ראה את בני האדם, את מהות הדברים היה שונה לחלוטין מהאופן שבו אנשים מושחתים רואים את האנושות ואת מהות הדברים. נקודת המבט שלו והגובה שבו הוא ניצב אינם בני השגה לאדם מושחת. זאת משום שמכיוון שאלוהים הוא האמת, הבשר שהוא עוטה מכיל גם הוא את המהות של אלוהים ומחשבותיו ושל מה שהוא מביע באמצעות אנושיותו – כולם אמת גם כן. עבור אנשים מושחתים, הדברים שהוא הביע כבשר ודם הם אספקות של האמת ושל החיים. האספקה הזו לא מיועדת לאדם אחד בלבד, אלא לאנושות כולה. עבור כל אדם מושחת, בלבו ניצבים רק אותם אנשים מעטים המקורבים אליו. רק אותם אנשים מעטים שיקרים לו, שהוא דואג להם. כאשר אסון ניצב באופק, הוא חושב ראשית על ילדיו, על אשתו, או על הוריו, ואדם נדיב יותר יחשוב לכל היותר על קרוב משפחה או חבר טוב. האם הוא יחשוב על נוספים? לעולם לא! מכיוון שאחרי הכל, בני אדם הם בני אדם, והם מסוגלים להביט בכל רק מנקודת המבט של אדם ומגובה של אדם. עם זאת, אלוהים בהתגלמותו שונה לחלוטין מאדם מושחת. בלי קשר לשאלות כמה רגיל, כמה שגרתי, וכמה נחות גופו של אלוהים בהתגלמותו, או אפילו כמה אנשים מתנשאים עליו, מחשבותיו וגישתו לאנושות הם דברים שאיש לא יוכל להחזיק או לחקות. הוא תמיד צופה באנושות מנקודת מבט אלוהית, ממרומי מעמדו כבורא העולם. הוא תמיד רואה את האנושות דרך המהות ודפוס החשיבה של אלוהים. הוא בפירוש אינו יכול לראות את האנושות מגובהו של אדם ממוצע ומנקודת המבט של אדם מושחת. כשאנשים מביטים באנושות, הם מסתכלים בראייה אנושית והם משתמשים בדברים כמו ידע אנושי וכללים והשערות אנושיים כמדד. זה בתחום שאנשים יכולים לראות בעיניהם – בתחום שאנשים מושחתים יכולים להשיג. כשאלוהים מביט באנושות, הוא מביט בראייה אלוהית ומשתמש במהותו ובמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו כמדד. התחום הזה כולל דברים שאנשים לא יכולים לראות וזו הנקודה שבה אלוהים בהתגלמותו ובני אדם מושחתים נבדלים לחלוטין. ההבדל הזה נקבע על פי המהויות השונות של אלוהים ושל בני האדם. המהויות השונות הללו הן אלה שקובעות את זהויותיהם ועמדותיהם, כמו גם את נקודות המבט והגבהים שמהם הם רואים את הדברים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

200. ניתן לראות אם יש לך חוויות מהחברה וכיצד אתה חי וחווה בפועל במשפחתך על פי הדברים שאתה מביע. לעומת זאת, לא ניתן לראות מתוך עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אם יש לו חוויות חברתיות. אלוהים מודע היטב למהותו של האדם והוא יכול לחשוף כל מיני נוהגים הנוגעים לכל מיני בני אדם. הוא אפילו טוב יותר בחשיפת טבע מושחת והתנהגות מרדנית של בני האדם. הוא לא חי בקרב בני האדם הארציים, אבל הוא מודע לאופיים של בני התמותה ולכל שחיתויותיהם של בני האדם הארציים. זו ההוויה של אלוהים. אף שאלוהים אינו מתעסק בעולם, הוא מכיר את הכללים לעיסוק בעולם משום שהוא מבין לגמרי את האופי האנושי. הוא יודע על עבודתה של רוח האל, שעין האדם לא תראה ואוזנו לא תשמע, הן בהווה והן בעבר. בכך כלולה חוכמה שאינה תורת חיים ופלאים שהאדם מתקשה לרדת לעומקם. זו ההוויה של אלוהים, הגלויה לבני האדם אך גם נסתרת מהם. הוא אינו מביע את ההוויה של בן אדם יוצא מגדר הרגיל, אלא את התכונות וההוויה הפנימיות של רוח האל. אלוהים אינו נוסע ברחבי העולם אבל הוא יודע עליו הכול. הוא יוצר קשר עם "דמויי-האדם" הנעדרים כל ידע או תובנה, אך הוא מביע דברים המתעלים על ידע ועל דבריהם של בני אדם דגולים. הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם אטומים וקהי חושים, חסרי אנושיות שאינם מבינים את המוסכמות ואת חיי האנושות. עם זאת, הוא יכול לבקש מהאנושות להביא לידי ביטוי את האנושות הרגילה, ובו בזמן לחשוף את האנושיות השפלה והנמוכה של האנושות. כל אלה הם הווייתו, המרוממת יותר מזו של כל בשר ודם. אין לאלוהים צורך לחוות חיי חברה מסובכים, מגושמים ובזויים כדי לבצע את העבודה שעליו לבצע ולחשוף באופן מוחלט את מהותה של האנושות המושחתת. חיי החברה הבזויים אינם מחנכים את בשרו ודמו. עבודתו ודבריו רק חושפים את מרדנותו של האדם ואינם מספקים לאדם את החוויה והלקחים הנחוצים כדי להתמודד עם העולם. אלוהים לא צריך לחקור את החברה או את משפחתו של האדם, כשהוא מעניק לאדם חיים. חשיפתו של האדם ושיפוטו אינם מהווים ביטוי לחוויות הבשר של אלוהים. זו החשיפה של רשעותו של האדם לאחר שהכיר זה מכבר את מרדנותו של האדם ותיעב את שחיתותה של האנושות. העבודה שאלוהים מבצע נעשית רק כדי לגלות לאדם את טבעו של האל ולבטא את הווייתו. רק אלוהים יכול לעשות את העבודה הזאת. אין זה דבר שאדם בשר ודם מסוגל לבצעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

201. העבודה והביטוי של המשיח קובעים את מהותו. הוא מסוגל להשלים בלב שלם את מה שהופקד בידיו. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים בלב שלם ולשאוף בלב שלם לתהות אחר רצונו של אלוהים האב. כל זה נקבע על ידי המהות שלו. וכך גם ההתגלות הטבעית שלו נקבעת על ידי המהות שלו. הסיבה לכך שאני קורא לה "ההתגלות הטבעית" שלו היא משום שהביטוי שלו אינו חיקוי או תוצאה של חינוך על ידי אדם או תוצאה של שנים רבות של טיפוח על ידי אדם. הוא לא למד זאת או התקשט בכך אלא הדבר טבוע בתוכו. האדם עשוי להתכחש לעבודתו, לביטוי שלו, לאנושיות שלו ולכל מהלך החיים של האנושיות הרגילה שלו, אבל איש אינו יכול להכחיש שהוא עובד את אלוהים שבשמיים בלב שלם. איש אינו יכול להכחיש שהוא הגיע כדי למלא את רצונו של האב שבשמיים ואיש אינו יכול להכחיש את הכנות שבה הוא תר אחר אלוהים האב. למרות שמראהו אינו נעים לחושים, שדיבורו לא משרה אווירה יוצאת דופן ושעבודתו לא מזעזעת את הארץ או מרעידה את השמיים כפי שהאדם מדמיין, הוא אכן המשיח אשר מגשים את רצון האב שבשמיים בלב שלם ומתמסר לחלוטין לאב שבשמיים והוא צייתן עד המוות. הסיבה לכך היא שהמהות שלו היא המהות של המשיח. קשה לאדם להאמין באמת זו, אולם זו עובדה. משכהונתו של המשיח תושלם, יוכל האדם לראות מעבודתו שטבעו והווייתו מייצגים את טבעו והווייתו של אלוהים שבשמיים. בזמן ההוא, הסיכום של כל עבודתו יוכל לאשר שהוא אכן הבשר שבו מתגלם הדבר ואינו דומה לאדם בשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

202. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו ובחוכמה בעבודתו – דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לא כל אדם יכול לתפוס את מקום הבשר והדם האלה, אלא רק מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, לבטא את טבעו של אלוהים, לייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל מתחזי המשיח האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח – אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

203. הבשר שרוח האל לובשת הוא בשרו של אלוהים עצמו. רוח האל היא עליונה, היא כול-יכולה, קדושה וצודקת. בדומה לכך, גם בשרה עליון, כול-יכול, קדוש וצודק. בשר כזה יכול לעשות רק את מה שצודק ומועיל לאנושות, את מה שקדוש, מהולל ועוצמתי. הוא אינו מסוגל לעשות דבר שמנוגד לאמת, למוסר ולצדק, לא כל שכן דבר שבוגד ברוח האל. רוח האל קדושה, ולפיכך השטן אינו מסוגל להשחית את בשרה. המהות של בשרה שונה מזו של בשר האדם. זאת מכיוון שהשטן משחית את האדם, לא את אלוהים. השטן אינו יכול בשום אופן להשחית את בשרו של אלוהים. לפיכך, על אף שהאדם והמשיח שוכנים באותו מרחב, רק האדם נכבש, מנוצל ונלכד על ידי השטן. המשיח, לעומת זאת, חסין לעולמי עד להשחתתו של השטן, מפני שהשטן לעולם לא יהיה מסוגל להתעלות לגבהים העליונים, ולעולם לא יוכל להתקרב לאלוהים. כיום, על כולכם להבין שרק האנושות, אשר הושחתה באופן זה בידי השטן, היא שבוגדת בי. בגידה לעולם לא תהיה סוגיה שנוגעת כלל וכלל למשיח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

204. אלוהים התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שאלוהים הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, אלוהים הפך את האדם למושא עבודתו היחידי בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם ואלוהים הוא היחידי שיכול להציל את האדם. על כן, על אלוהים להפוך לבשר ודם בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, כדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם. הוא נראה כאדם רגיל וחייו הם חיי אדם רגיל וכל מי שרואה אותו לא יכול להבחין בהבדל כלשהו בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומה רבה בקרב בני האדם, למהומה כזו לא היו ההשפעות הרגילות של עבודתו. בקיצור, עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשיג תוצאות ותוצאות אלו מושגות הודות לאנושיותו הרגילה. אין כל ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של אלוהים ובסופו של דבר, עבודתו של אלוהים תבלע תפיסות כאלה. ההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאלוהים, עולה לאין שיעור על תפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שאלוהים עושה בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף יצור אנושי. גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של אלוהים יוצרים תפיסות רבות של האדם בנוגע לאלוהים, אך בשרו ודמו של אלוהים יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב ואף לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שאלוהים אינו אנושי בלבד אלא הוא אל עם קליפה של אדם ואיש אינו יכול לתהות על קנקנו או להבין אותו לגמרי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

205. האדם הושחת על ידי השטן והוא העליון מבין יצירי האל, לפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיינצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השטן. השטן הוא מושא ההשמדה של אלוהים ואילו האדם הוא מושא ישועתו של אלוהים. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן מעמיק מאוד והפכו לדברים שמתנגדים לאלוהים, אף בגלוי, ומכחישים את קיומו של אלוהים. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי ואין דבר שקשה יותר לטפל בו או לשנותו מאשר טבעם המושחת של הבשר והדם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של אלוהים וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של אלוהים. כדי שניתן יהיה להושיע את האדם, יש קודם כול לכבוש אותו. זו הסיבה שאלוהים נענה לאתגר ועטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. אלוהים מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם ובה-בעת מושיע את האנושות המושחתת. לפיכך, זו עבודה שמשיגה שתי מטרות בו זמנית. הוא עובד כבשר ודם ומדבר כבשר ודם ומבצע את כל עבודתו כבשר ודם כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה אלוהים יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וישלים גם את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, אלוהים יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשאלוהים ישלים את עבודתו כבשר ודם, משהביס לחלוטין את השטן וזכה לניצחון, לא יהיו לשטן הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של אלוהים כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו והוא ינחל מפלה גמורה ואלוהים יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם וזוהי עבודה שאלוהים יבצע בעצמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

206. בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן והאדם התעוור מאוד וניזוק מאוד. הסיבה היסודית ביותר שבשלה אלוהים עובד באופן אישי בבשר היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם ומשום שהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לשבש את עבודתו של אלוהים. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של אלוהים. באופן זה, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם חיונית. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן והיה למושא של תבוסה בידי אלוהים. באופן זה, עבודת ניהול הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות ואלוהים חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זו עבודה מעשית ביותר. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא למעשה מנהל קרב עם השטן כבשר ודם. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. האדם הוא זה שנכבש, הוא זה שמתמרד באלוהים וזה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זהו האדם) שעוין את אלוהים וזה שבסופו של דבר נושע גם הוא האדם. באופן זה, ישנו הכרח גדול אף יותר שאלוהים יהפוך לאנושי בעל קליפה של בריאה כדי שיוכל לנהל קרב של ממש עם השטן, לכבוש את האדם, המתמרד בו ואשר עוטה קליפה חיצונית כשל אלוהים, ולהציל את האדם, העוטה קליפה חיצונית כשל אלוהים ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שאלוהים עצמו ברא. לכן על אלוהים להפוך לאנושי ובאופן זה תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות ויתרה מכך, הוא מסוגל להושיע את האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

207. ישועת האדם על ידי אלוהים אינה נעשית ישירות באמצעות רוח האל וזהותה של רוח האל, מכיוון שהאדם אינו יכול לגעת ברוח האל, לראותה או להתקרב אליה. אילו אלוהים ניסה להושיע את האדם ישירות דרך רוח הקודש, האדם לא יכול היה לקבל את ישועת האל. לולא אלוהים לבש צורה חיצונית של אדם שנברא, לא הייתה לבני האדם אפשרות לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שלאדם אין דרך להתקרב לאלוהים, כשם שאיש לא היה יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות כאדם שנברא, כלומר, רק על ידי הפיכת דברו לבשר ודם שבו הוא מתגלם, אלוהים יכול לעבוד בדבריו באופן אישי בכל חסידיו. רק אז האדם יוכל באופן אישי לראות ולשמוע את דבר האל ויותר מכך, להיווכח בתכונות של דברי האל, ועל ידי כך לזכות בישועה מלאה. לולא אלוהים התגלם כבשר ודם, שום בשר ודם לא היה מסוגל לזכות לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה נושע. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האנושות כולה הייתה מוכית אפיים ארצה או נלקחת בשלמותה לשבי השטן, מפאת חוסר יכולתה ליצור קשר עם אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

208. הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם ולא של אלוהים וכל קורבנותיו וסבלותיו של אלוהים הם למען האנושות ולא למען אלוהים עצמו. אצל אלוהים לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול. הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא אך ורק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלותם על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים והבשר והדם לא יכולים לשאת אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל. הם אינם יכולים לבצע אותם מעשים על-טבעיים שמבצעת רוח האל ובוודאי שלא להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות האלה עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות ובשרו ודמו של אלוהים הם התשובה לצרכים של האנושות כולה. כדי להושיעם, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הבשר: עבודתה של רוח האל מסוגלת לכסות את התבל כולה, על פני כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של הבשר מתייחסת באופן יעיל יותר לכל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר את הבשר והדם המוחשיים של אלוהים ולבטוח בהם יותר והם יכולים להעמיק את הכרתו את אלוהים ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו הממשיים של אלוהים. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין. קשה לבני תמותה לתפוס אותה וקשה להם אף יותר לראותה ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות נבובים. לעומת זאת, העבודה של הבשר ודם היא רגילה ומבוססת על המציאות ועשירה בחוכמה ומהווה עובדה שעינו הפיזית של האדם יכולה לראותה. האדם יכול לחוות באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של אלוהים בלי שיצטרך להסתמך על דמיונו הפורה. זהו הדיוק והערך האמיתי של עבודת האל כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראותם ושהאדם מתקשה לדמיינם, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם מספקים שום משמעות ברורה. הם מספקים רק משמעות מרגשת או רחבה, אך הם אינם יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל כבשר ודם שונה מאוד: יש בה הכוונה מדויקת במילים, יש בה רצון ברור ומטרות ברורות שהוא דורש. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, קל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה כבשר ודם וזה ההבדל העצום בינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק להיקף מוגבל ואינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר והדם. עבודת הבשר והדם מציבה בפני האדם מטרות נחוצות ומדויקות בהרבה ומעניקה לו ידע רב-ערך ואמיתי בהרבה בהשוואה לעבודתה של רוח האל. העבודה שערכה רב ביותר עבור האדם שהושחת היא זו שניתן לראותה ולגעת בה, שמספקת מילים מדויקות ומטרות ברורות לעסוק בהשגתן. רק עבודה מציאותית והכוונה בעת הנכונה מתאימות לטעמו של האדם ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מטבעו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מטבעו המושחת לשעבר. אף שרוח האל היא מהותו הטבעית של אלוהים, אלוהים יכול לבצע עבודה כזו אך ורק כבשר ודם. אילו עבדה רוח האל לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זו האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של אלוהים משום הבשר והדם האלה, כשאלוהים ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו להיות אויביו, אלא, להיפך, יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שאלוהים כבש אותם, לעדים התואמים לאלוהים ושלא ניתן להפרידם ממנו. אלוהים יגרום לאדם להכיר את חשיבותה של עבודתו כבשר ודם לאדם והאדם יכיר את חשיבותם של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא יכיר את ערכו האמיתי של אלוהים לצמיחת חיי האדם ויתרה מזאת, הוא יידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם לא יחפוץ להיפרד ממנו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

209. אף שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם שונה מאוד מזהותו וממעמדו של אלוהים ונדמה לאדם שהיא לא עולה בקנה אחד עם שיעור קומתו הממשי של אלוהים, הבשר והדם האלה, שאינם ניחנים בצלמו האמיתי של אלוהים או בזהותו האמיתית של אלוהים, יכולים לבצע את העבודה שרוחו של אלוהים אינה יכולה לעשות באופן ישיר. כאלה הם המשמעות והערך האמיתיים של התגלמותו של האל ואלה הם המשמעות והערך שהאדם אינו מסוגל להעריך ולהכיר בהם. אף שכל האנושות רוחשת כבוד לרוח האל ומזלזלת בבשרו ובדמו של אלוהים, בלי קשר להשקפתה ולחשיבתה, החשיבות והערך האמיתיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר מתייחס רק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג להופעת האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק ריגוש או השראה וכן תחושת פלא חסרת פשר שלא ניתן לדמיין אותה ותחושה שעבודה זו כה אדירה, נשגבה ונפלאה ועם זאת, בלתי ניתנת להשגה או לרכישה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו שקיימת מחיצה בלתי נראית בין האדם לבין אלוהים. למעשה, זו אשליה שרוח האל העניקה לאדם, משום שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין ולעולם לא יתקיימו באותו עולם ומשום שרוח האל אינה חולקת דבר עם האדם. לכן האדם אינו זקוק לרוח האל, משום שרוח האל אינה מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה ביותר. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות אמיתיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שאלוהים הוא אמיתי ורגיל, שהוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד מאלוהים, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות. האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו והוא אינו צריך להתבונן בו ממרחק. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו עולם כמו האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

210. כעת, האדם מבין שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היא אכן יוצאת מגדר הרגיל, ויש דברים רבים בה שהאדם אינו יכול להשיגם, ואלה הן תעלומות ופלאים. לפיכך, רבים החלו להישמע לאלוהים. מקצתם מעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי האל כיום, הם נשמעים לו באופן מלא בלי לשים לב לכך שהם עושים זאת, והם אינם מעזים להיות ביקורתיים או לומר כל דבר אחר. האנושות נכנעה בפני דבר האל ושרועה אפיים ארצה בפני השיפוט של דבר האל. לו רוח האל דיברה ישירות אל האדם, האנושות הייתה נשמעת לקול, ונופלת ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. לו אלוהים המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא היה מתוודע לשחיתות שלו באמצעות השיפוט של דבר האל ולא היה משיג ישועה באופן זה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, אלוהים יכול למסור את דבריו באופן אישי באוזני כל בני האנוש, כדי שכל מי שאוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. זו התוצאה שרק דברו משיג, ולא הופעת רוח האל שתגרום לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, טבעו הקודם של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להיחשף במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. כל זה עבודתו המעשית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שבה הוא מדבר ושופט באופן מעשי ומשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם וזו חשיבות התגלמותו של אלוהים. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של אלוהים בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל ועל התגלמותה של רוח האל כבשר ודם כדי להפגין את סמכותו של אלוהים על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של אלוהים בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן שמראות לאדם שהאל מלא סמכות, שהוא אלוהים עצמו ושדבריו הם ביטוי של אלוהים עצמו. כך, האנושות כולה רואה שהוא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו שהתגלם כבשר ודם, שאיש לא יכול לפגוע בו, שאיש אינו יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבריו ושאין כוח אפל שיכול לגבור על סמכותו. האדם נשמע לאלוהים לגמרי משום שאלוהים הוא הדבר שנהיה לבשר, משום סמכותו ומשום שיפוטו באמצעות דבריו. העבודה שמביאה התגלמותו כבשר ודם היא הסמכות שלו. אלוהים התגלם כבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, וככזה הוא מסוגל לבצע עבודה בקרב בני האדם באופן מעשי, גלוי ומוחשי לאדם. עבודה כזו מציאותית הרבה יותר מכל עבודה שנעשית ישירות על ידי רוח האל שכל הסמכות ברשותה, וגם תוצאותיה ניכרות. הסיבה לכך היא שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה באופן מעשי. לצורה החיצונית של בשר האל אין שום סמכות, והאדם יכול לבוא איתה במגע. אולם, מהותו של אלוהים נושאת את הסמכות, אך סמכותו אינה גלויה לעינו של איש. כשאלוהים מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מועיל עוד יותר לעבודתו המעשית של אלוהים. כל העבודה המעשית הזו יכולה להשיג תוצאות. על אף ששום אדם אינו מבין שלאלוהים יש סמכות, אינו מבין שלא ניתן לפגוע באלוהים ואינו רואה את חרון אפו, אלוהים משיג את התוצאות שלהן התכוון בדבריו באמצעות סמכותו החבויה, חרון אפו הנסתר והדברים שהוא נושא בגלוי. במילים אחרות, באמצעות נימת קולו של אלוהים, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. כך האדם נשמע לדבר האל בהתגלמותו כבשר ודם, שלכאורה אין לו סמכות, ובכך מושגת מטרת האל להושיע את האדם. זו משמעות נוספת של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם: לדבר באופן מציאותי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שהאדם יהיה עד לעוצמה של דבר האל. על כן, אילו עבודה זו לא נעשתה באמצעות התגלמות כבשר ודם, היא לא הייתה משיגה תוצאות כלשהן ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. לולא התגלם אלוהים כבשר ודם, הוא היה נותר רוח שאינה נראית לעין ואינה מוחשית לאדם. מאחר שהאדם נוצר כבשר ודם, האדם ואלוהים שייכים לשני עולמות שונים והם שונים באופיים. רוח האל אינה תואמת לאדם, שהוא בשר ודם, ואין שום דרך לייסד ביניהם יחסים כלשהם, על אחת כמה וכמה כאשר האדם אינו יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כיציר שנברא כדי לעשות את עבודתה המקורית. אלוהים יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להצטנע ולהפוך ליצור אנושי, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על אלוהים להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. באופן דומה, במהלך ההתגלמות הראשונה, רק אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול היה לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה יכולה בשום דרך להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. אלוהים היה יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא היה יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שאלוהים הכין עבורו. מכיוון שכך, ניתן רק לבקש מאלוהים לנוע הלוך ושוב כמה פעמים בין השמיים והארץ, ולא לבקש מהאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת משום שהאדם נפל מגדולתו, ואף יותר מכך, הוא אינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא בקרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, הדבר הכרחי בהחלט. אילו רוח האל יכלה לבצע ישירות שלב כלשהו מבין השלבים, אלוהים לא היה סובל את ההשפלות הכרוכות בהתגלמותו כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

211. איש אינו ראוי יותר ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט ההשחתה של בשרו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף. יתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל עבודה כזאת היות שרוח האל אינה מסוגלת להתייצב פנים-אל-פנים מול האדם. לכן ההשפעות לא היו מידיות וקל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות בבירור בטבעו של אלוהים החסין מפני פגיעה. ניתן להביס את השטן באופן מלא רק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. מכיוון שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן, כמו האדם, באנושיות רגילה, הוא מסוגל לשפוט את רשעותו של האדם ישירות. זהו האות של קדושתו הטבעית ושל הייחוד שלו. רק אלוהים מוסמך ומסוגל לשפוט את האדם היות שהוא מחזיק באמת ובצדק ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שאינו מחזיק באמת ובצדק אינו כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה מבצעת את העבודה הזו, משמעות הדבר לא הייתה ניצחון על השטן. רוח האל נעלית יותר מטבעה בהשוואה לבני תמותה והיא קדושה מטבעה וגוברת על הבשר. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא הייתה מסוגלת לשפוט את מלוא מרדנותו של האדם ולא הייתה מסוגלת לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי רוח האל. לכן רוח האל אינה מסוגלת לחשוף היטב את רשעותו של האדם וקל וחומר שאינה מסוגלת לגלות רשעות כזו במלואה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא מגלה את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו של האדם עם האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא עובר מהתנגדות לציות, מרדיפה לקבלה, מתפיסות לידע ומדחייה לאהבה. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של אלוהים. האדם מכיר את אלוהים רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. אלוהים כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מאלוהים אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

212. כשאלוהים לא התגלם כבשר ודם, אנשים לא הבינו הרבה ממה שהוא אמר, מכיוון שהדברים באו מאלוהיות מוחלטת. נקודת המבט וההקשר של דבריו היו בלתי נראים ומחוץ להשגתם של בני האדם. הדבר הובע מעולם רוחני שאנשים לא יכלו לראות. זאת משום שאנשים שחיו כבשר ודם לא יכלו לעבור דרך העולם הרוחני. אך לאחר שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא דיבר אל האנושות מנקודת המבט של האנושות, והוא יצא מתחום העולם הרוחני ועבר אותו. הוא יכול היה לבטא את טבעו האלוהי, את רצונו ואת גישתו באמצעות דברים שבני אדם יכולים לדמיין ודברים שהם ראו ונתקלו בהם בחייהם, ובאמצעות שיטות שבני אדם יכלו לקבל, בשפה שהם יכולים להבין וידע שהם יכולים לקלוט. זאת כדי לאפשר לאנושות להבין ולהכיר את אלוהים, להבין את כוונתו ואת אמות המידה שדרש בגדר יכולותיהם, ברמה שהם מסוגלים לה. אלה היו השיטה והעיקרון של עבודת אלוהים באנושות. על אף שדרכיו של אלוהים ועקרונותיו בעבודה כבשר ודם הושגו בעיקר באמצעות אנושיות, העבודה הזו באמת השיגה תוצאות שלא היו מושגות מעבודה ישירות באלוהיות. עבודת אלוהים באנושיות הייתה יותר ממשית, אמיתית וממוקדת. השיטות היו גמישות הרבה יותר, ובצורתה היא עלתה על עידן החוק.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

213. בואו של האל כבשר ודם נועד בעיקר לאפשר לבני האדם לראות את מעשיו האמיתיים של האל, להעניק לרוח האל חסרת הצורה צורה של בשר ודם ולאפשר לבני האדם לראות את האל ולגעת בו. כך, בני האדם שאלוהים השלים יביאו אותו לידי ביטוי, ייפלו בנחלתו ויהיו כלבבו. אילו אלוהים דיבר רק בשמיים ולא היה יורד ארצה באמת, בני האדם עדיין לא היו מסוגלים להכיר את אלוהים. הם היו יכולים רק להטיף על מעשי האל באמצעות תיאוריה ריקה מתוכן, ודברי האל לא היו עומדים לרשותם כמציאות. אלוהים ירד ארצה בעיקר כדי לשמש כמופת ודגם לחיקוי למי שייפול בנחלתו. רק כך בני האדם יכולים להכיר את אלוהים באמת, לגעת באלוהים ולראותו, ורק אז הם יכולים באמת ובתמים ליפול בנחלת האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

214. רק כשאלוהים משפיל את עצמו במידה מסוימת, דהיינו רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, יכול האדם להפוך למקורבו ולאיש סודו. מהות האל היא הרוח: כיצד האדם כשיר להיות מקורב לרוח הזו, שהיא כה מרוממת וכה בלתי נתפסת? רק כשרוח האל יורדת מגדולתה ומתגלמת כבשר ודם, והופכת לברייה שזהה כלפי חוץ לבן אדם, אנשים יכולים להבין את רצון האל וליפול בנחלתו. אלוהים מדבר ועובד בהתגלמותו כבשר ודם, חולק את השמחות, את רגעי הצער ואת המצוקות של בני האדם, חי באותו עולם שבו חיים בני האדם, מגן עליהם ומנחה אותם, ודרך זה הוא מטהר את בני האדם ומאפשר להם לזכות בישועתו ובברכתו. משזכו בדברים אלה, האנשים מבינים באמת ובתמים את רצון האל ורק אז הם יכולים להפוך למקורביו של אלוהים. זו האפשרות המעשית היחידה. אילו אלוהים היה בלתי נראה ואנשים לא היו מסוגלים לתפוס אותו, כיצד היו יכולים להפוך למקורבים לו? האין זו דוקטרינה ריקה מתוכן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים

215. עבור כל מי שחיים בבשר, שינוי טבעם מחייב חיפוש יעדים והכרת אלוהים מחייבת ראיית המעשים האמיתיים ואת פניו האמיתיים של אלוהים. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו ורק בשר ודם רגילים ואמיתיים יכולים להגשימם. זו הסיבה לכך שהתגלמות האל כבשר ודם הכרחית וזו הסיבה לכך שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את אלוהים, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מטבעם המושחת, ראשית עליהם להכיר את טבעם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה הראויה. לא ניתן לחשוף, לסלק או לעקור לחלוטין את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, מעשה כזה לא יוכל לעקור דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק על-ידי החלפת הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה באל המעשי ובצלמו האמיתי של אלוהים ועל-ידי מתן אפשרות לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ניתן להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, קל וחומר לא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומציאותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הנגדתן למול האל בהתגלמותו כבשר ודם. ללא ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם אינן יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המציאות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה זאת ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. רק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה זאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו של האדם, הוא אינו מסוגל לבטא את המציאות ואת הרגילות של אלוהים. האדם יכול להכיר את אלוהים באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות רק אם אלוהים עובד בקרב בני האדם באופן אישי ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף בן אנוש עשוי בשר ודם אינו יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של אלוהים אינה מסוגלת להשיג את ההשפעה הזאת. אלוהים יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של אלוהים אינה יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל יכולים לעשות זאת, בהתגלמותו של האל כבשר ודם. הבשר הזה הוא הן אדם והן אלוהים. הוא אדם שניחן באנושיות רגילה וגם אל שגדוש באלוהיות. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שמושיע את האדם, הוא רוח האל וגם הבשר והדם. אין זה משנה כיצד מכנים אותו, בסופו של דבר, אלוהים עצמו הוא שמושיע את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מהבשר והדם ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת תוך שימוש בזהותה של רוח האל אלא בזהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם אינה יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל אלא רק על ידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת עידן החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי טבעו המושחת של האדם ולא היה לה כל קשר להכרתו של האדם את אלוהים. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לטבעו המושחת של האדם ולהכרתו את אלוהים וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הישועה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שירעה אותה, יתמוך בה, ישקה אותה, יאכיל אותה, ישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, העוזר הנוכח של האדם וכל אלו הן הסיבות לנחיצותה של ההתגלמות, הן כיום והן בימים עברו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

216. אלוהים ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, לגלות את עצמו לאדם ולאפשר לאדם לחזות בו. האם זה עניין של מה בכך? זה בהחלט לא דבר פשוט! אין זה כמו שהאדם מדמיין: שאלוהים בא כדי שהאדם יוכל להתבונן בו, כדי שהאדם יבין שאלוהים אמיתי ואיננו מעורפל וחלול ושאלוהים נשגב אך גם צנוע. הייתכן שהדבר פשוט כל כך? בדיוק מפני שהשטן השחית את בשרו ודמו של האדם ומפני שהאדם הוא זה שאלוהים מתכוון להושיעו, אלוהים חייב ללבוש בשר ודם כדי להילחם בשטן ולרעות את האדם באופן אישי. רק זה יביא תועלת לעבודתו. שתי התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם אירעו על מנת להביס את השטן וגם על מנת להיטיב להושיע את האדם. זאת משום שרק אלוהים יכול להיות לנהל קרב כנגד השטן, בין שמדובר ברוח האל או בבשרו ודמו של האל בהתגלמותו. בקיצור, המלאכים אינם יכולים להילחם בשטן, וקל וחומר שהאדם שהשטן השחית אינו מסוגל לכך. למלאכים אין הכוחות לנהל את הקרב הזה, והאדם חסר אונים אף יותר. לפיכך, אם אלוהים רוצה לעבוד על חיי האדם, אם הוא רוצה לרדת ארצה באופן אישי כדי להושיע את האדם, עליו להתגלם כבשר ודם באופן אישי. כלומר, עליו ללבוש את הבשר והדם באופן אישי, ועם זהותו הטבעית והעבודה שעליו לעשות, עליו לבוא אל בני האדם ולהושיע את האדם באופן אישי. אחרת, לו רוח האל או האדם היו עושים את העבודה הזו, אזי קרב זה היה מסתיים בלא כלום ולא היה מסתיים לעולם. רק כשאלוהים מתגלם כבשר ודם כדי ללחום בשטן באופן אישי בקרב בני האדם, יש לאדם סיכוי לישועה. יתר על כן, רק כך השטן יבויש ולא יוכל עוד לנצל לרעה הזדמנויות או לבצע את תוכניותיו. רוח האל אינה מסוגלת להגשים את העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם, ועל אחת כמה וכמה שאף בן אדם בשר ודם אינו מסוגל לבצע את העבודה הזו עבור אלוהים, מכיוון שהעבודה שאלוהים עושה מתבצעת למען חייו של האדם וכדי לשנות את טבעו המושחת של האדם. אילו האדם היה משתתף בקרב הזה, הוא היה רק נס על נפשו באי-סדר עגום ופשוט לא היה מסוגל לשנות את טבעו המושחת. אלוהים לא היה מסוגל להושיע את האדם מהצלב או לכבוש את כל האנושות המרדנית, אלא היה יכול רק לעשות מעט עבודה ישנה שאיננה חורגת מהעקרונות או עבודה שאינה קשורה להבסת השטן. אז למה לטרוח? מה חשיבותה של עבודה שאינה לה יכולת באנושות, קל וחומר אין לה אפשרות להביס את השטן? לכן, רק אלוהים עצמו יכול לערוך את הקרב בשטן והאדם פשוט אינו מסוגל לעשות זאת. חובתו של האדם היא להישמע ולהיות חסיד של אלוהים, מכיוון שהאדם אינו מסוגל לעשות עבודה הקשורה לשמיים ולארץ, ואף פחות מכך את העבודה של הקרב כנגד השטן. האדם יכול רק לְרַצות את הבורא תחת מנהיגותו של אלוהים עצמו, שבאמצעותה יובס השטן. זה הדבר היחידי שהאדם יכול לעשות. לכן, בכל פעם שפורץ קרב חדש, דהיינו בכל פעם שמתחילה העבודה של העידן החדש, אלוהים עצמו עושה את העבודה הזו, שבאמצעותה הוא מוביל את העידן כולו ופותח נתיב חדש לאנושות כולה. השחר של כל עידן חדש הוא התחלה חדשה בקרב כנגד השטן, שבאמצעותה האדם נוכח במישור חדש ויפה יותר ובעידן חדש שאלוהים עצמו מוביל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

217. מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא היה לבשר באופן מלא. מה שישוע עשה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם. הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. לכן, אלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם השלב הזה בעבודה נעשה כבשר ודם פשוטים בידי בן אנוש רגיל לחלוטין שאנושיותו אינה נעלה כלל ועיקר. במילים אחרות, אלוהים הפך לבן אנוש שלם. הוא אדם שזהותו היא זהות אלוהים, אדם שלם, גוף בשר ודם שלם, שמבצע את העבודה. עיניים אנושיות רואות רק גוף בשר ודם שאינו נעלה כלל ועיקר, אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שאינו מראה סימנים פלאיים כלשהם, לא עושה נסים, לא כל שכן חושף את האמת הפנימית אודות הדת באולמות כנסים גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר משותף ושלא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא בקליפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את טבעו באופן מלא, משום כושר ההבנה המוגבל של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא שלם. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. יתר על כן, איך שלב בודד בעבודתו של אלוהים יכול לבטא אותו באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי הקליפה הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד. על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות כבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן זהים. העניין הוא רק שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה ושהן מופיעות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זו אמת שאיש אינו יכול להכחיש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

218. אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות. הוא השלים רק את השלב הראשון בעבודה שהיה צורך שאלוהים יעשה כבשר ודם. על כן, כדי לסיים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב אל הבשר, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמציאות של הבשר והדם, כלומר מביא לידי ביטוי את דבר האל בבשר ודם רגילים לחלוטין ובכך מסיים את העבודה שלא סיים כבשר ודם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם דומה במהותה לראשונה, אך היא ממשית ורגילה עוד יותר מהראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השנייה כבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו של אלוהים כבשר ודם והוא שונה מסבלו של האדם המושחת. הוא נובע גם מהרגילות של בשרה ודמה של ההתגלמות. מכיוון שאלוהים מבצע את כהונתו כבשר ודם רגילים ומציאותיים לחלוטין, על הבשר והדם האלה לשאת קשיים רבים. ככל שבשרו ודמו יהיו רגילים יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. עבודתו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם רגילים מאוד שאינם על-טבעיים כלל וכלל. מכיוון שגופו רגיל ושעליו לשאת על כתפיו גם את העבודה להושיע את האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – וכל הסבל הזה נובע מהמציאות והרגילות של גופו. מהסבל שעברו שתי ההתגלמויות כבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות כבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגילים יותר, כך אלוהים נדרש לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה. ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם ממשיים יותר, כך התפיסות של בני האדם נוקשות יותר וכך עלולות לפקוד את אלוהים סכנות רבות יותר. אולם ככל שהבשר ממשי יותר וככל שהוא ניחן בצרכים ובהיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים בבשר. גופו של ישוע הוא זה שמוסמר אל הצלב, בשרו שאותו הקריב כקורבן חטאת. באמצעות בשר ודם עם אנושיות רגילה, הוא הביס את השטן והושיע לחלוטין את האדם מהצלב. כגוף של בשר ודם שלמים, התגלמותו השנייה של אלוהים מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק גוף בשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, כיבוש האדם מקבל תוקף דרך המציאותיות והרגילות של אלוהים כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. כהונתה של ההתגלמות הזו של אלוהים היא לדבר ובכך לכבוש את האדם ולהפוך אותו למושלם. במילים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר, חובתו של גוף הבשר והדם, היא לדבר ובכך לכבוש את האדם, לחשוף אותו, להפוך אותו למושלם ולהשמיד אותו לחלוטין. על כן, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הגאולה ההתחלתית הייתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות. גוף הבשר ודם שעושה את עבודת הכיבוש ישלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מגדר, התגלמות אחת היא זכר והשנייה היא נקבה. בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים והופרכו תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו נטול מגדר. הוא ברא את האיש והאישה כאחד ובעיניו אין הבחנה בין המינים. בשלב הזה בעבודה, אלוהים לא עושה אותות ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מילים. זאת ועוד, הסיבה לכך היא שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו הפעם היא לא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור. כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות הזו של אלוהים כבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם, לא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה איננה לעשות נסים, לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר. לכן ההתגלמות השנייה כבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מהראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם איננה שקר. אולם ההתגלמות הזו של אלוהים שונה מההתגלמות של ישוע ועל אף ששתיהן התגלמויות של אלוהים, הן לא זהות לחלוטין. לישוע הייתה אנושיות רגילה ופשוטה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות הנוכחית של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים ולא ריפוי חולים או גירוש שדים, גם לא הליכה על המים או צום במשך ארבעים יום... היא לא עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שגוף הבשר והדם שלה שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שכהונתה היא לא לרפא חולים ולגרש שדים. אלוהים לא הורס את עבודתו שלו ולא מפריע לעבודתו שלו. מכיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו הממשיים, אין צורך להכניע אותו בעזרת נסים. לכן השלב הזה הוא השלמת עבודת ההתגלמות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

219. לכל שלב של עבודה שאלוהים עושה יש חשיבות מעשית. כשישוע הגיע, הוא הגיע בצורה של זכר, וכאשר אלוהים מגיע הפעם, צורתו היא של נקבה. מתוך כך ניתן לראות שהעובדה שאלוהים ברא הן גברים והן נשים יכולה לשמש את עבודתו ושאין אצל אלוהים הבחנה מגדרית. כשרוחו מגיעה, היא יכולה לעטות על עצמה כל בשר כרצונה והבשר הזה מייצג אותה. בין שזה בשר של זכר או נקבה, הוא יכול לייצג את אלוהים כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כנקבה בבואו, במילים אחרות, אילו רוח הקודש הייתה מולידה תינוקת ולא תינוק, השלב ההוא בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. לעבודה המתבצעת בכל שלב יש חשיבות משלה. אף אחד מהשלבים הללו לא חוזר על עצמו והם אינם סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא הבן היחידי, והמילה "בן" מצביעה על מגדר של זכר. מדוע הבן היחידי אינו מוזכר בשלב הזה? משום שצורכי העבודה דרשו שינוי במגדר מזה של ישוע. אצל אלוהים, אין הבחנה מגדרית. אלוהים עושה את עבודתו כרצונו, וכשהוא עובד, הוא אינו כפוף למגבלות כלשהן אלא חופשי ביותר. עם זאת, לכל שלב בעבודה יש חשיבות מעשית משלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

220. שלב העבודה שישוע עשה הגשים רק את המהות של "הדבר היה עם האלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מממש בדיוק את המשמעות הפנימית של "הדבר היה לבשר", מעניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לך להאמין בנחישות במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, ובעידן האחרון אלוהים מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דרכיו – לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. עליך להבין את הדברים האלה לעומקם. אין מדובר בהכרת הבשר, אלא באופן שבו אתה מבין את הבשר ואת הדבר. זו העדות שעליכם לשאת, זו שכולם חייבים להכירה. משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה – והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם – היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה באופן מלא את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נוהג (4)

221. אלוהים יורד ארצה בעיקר כדי לבצע את עובדת "הדבר היה לבשר," כלומר, הוא בא כדי שדבריו יבקעו מהבשר (לא כמו בתקופת משה בתנ"ך, כשקולו של אלוהים בקע ישירות מהשמיים). לאחר מכן, כל דבריו יתגשמו בימי עידן מלכות אלף השנים. הם יהיו לעובדות גלויות שבני האדם יוכלו לראות ובני האדם יביטו בהם במו עיניהם ללא כל עיוות. זו המשמעות העליונה של התגלמות האל כבשר ודם. כלומר, עבודתה של רוח האל נעשית באמצעות הבשר ובאמצעות דברים. זוהי המשמעות האמיתית של "הדבר היה לבשר" ושל "הדבר מופיע בבשר." רק אלוהים יכול לבטא את רצון הרוח ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לדבר בשם הרוח. דברי האל מוסברים בהתגלמות האל כבשר ודם והם מנחים את כולם. אף לא אחד פטור מהם, כולם מתקיימים בתחום הזה. רק מתוך האמירות האלה בני אדם יכולים להיות מודעים. מי שלא זוכה בדרך זו שוגה בהזיות אם הוא סבור שיוכל לזכות באמירות אלה מהשמיים. זו הסמכות שבידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לגרום לכל בני האדם להאמין ולהשתכנע לחלוטין. אפילו המומחים והכמרים המכובדים ביותר לא יכולים לומר את הדברים הללו. הם חייבים כולם להתמסר לדברים האלה ואיש מהם לא יוכל להתחיל בצורה אחרת. אלוהים ישתמש במילים כדי לכבוש את התבל. הוא יעשה זאת לא באמצעות התגלמותו כבשר ודם, אלא בשימוש באמירות האל אשר התגלם כבשר ודם כדי לכבוש את כל בני האדם בתבל כולה. רק זה הדבר היה לבשר וזו הופעתו היחידה של הדבר בבשר. ייתכן שנדמה לבני האדם שאלוהים לא ביצע עבודה רבה – אך כל מה שאלוהים צריך לעשות הוא לומר את דבריו, והם ישתכנעו לחלוטין ויחושו יראה כלפיו. ללא עובדות, אנשים צועקים וצורחים, לנוכח דברי האל, הם משתתקים. אלוהים בוודאי יבצע עובדה זו, מפני שזוהי תוכניתו של אלוהים מימים ימימה: ביצוע עובדת הגעת דברי האל אל פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מלכות אלף השנים הגיעה

222. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מציג את עצמו רק בפני כמה חסידים בתקופה שבה הוא מבצע את עבודתו באופן אישי, ולא בפני כל הברואים. הוא התגלם כבשר ודם רק כדי להשלים שלב אחד בעבודתו, ולא כדי להראות את צלמו. אולם עליו לבצע את עבודתו בעצמו, ולפיכך עליו לעשות אותה כבשר ודם. כשהעבודה הזו תסתיים, הוא יעזוב את העולם האנושי. הוא אינו יכול להישאר בקרב האנושות לאורך זמן מחשש שיעמוד בדרכה של העבודה שעתידה לבוא. הוא מציג בפני ההמון רק את טבעו הצודק ואת כל מעשיו, ולא את צלם גופו כאשר הוא התגלם פעמיים כבשר ודם, משום שאלוהים יכול להראות את צלמו רק דרך טבעו ולא להחליף אותו בצלם התגלמותו כבשר ודם. צלם הבשר והדם שלו מוצג רק למספר מוגבל של בני אדם, רק לחסידיו כשהוא עובד כבשר ודם. זו הסיבה לכך שהעבודה המתבצעת כעת נעשית בחשאי. באופן דומה, ישוע הראה עצמו רק ליהודים, כשהוא עשה את עבודתו, ומעולם לא נראה בפומבי באומות אחרות. לפיכך, כשהוא השלים את עבודתו, הוא עזב את העולם האנושי במהירות ולא התעכב. בתקופה שלאחר מכן, לא הוא הציג את צלמו לאדם, אלא הייתה זו רוח הקודש שביצעה את העבודה ישירות. לאחר שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם תסתיים לגמרי, הוא יעזוב את עולמם של בני התמותה ולעולם לא יעשה שוב עבודה דומה לזו שעשה בתקופה שבה היה בשר ודם. רוח הקודש עושה ישירות את כל העבודה שבאה לאחר מכן. במהלך התקופה הזו, האדם כמעט אינו יכול לראות את צלמו של אלוהים כבשר ודם. הוא אינו מראה את עצמו לאדם כלל, אלא נותר נסתר תמיד. זמנה של עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מוגבל. היא מתבצעת בעידן, תקופה ואומה מסוימים, ובקרב בני אדם מסוימים. עבודה כזו מייצגת רק את העבודה במהלך התקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם. היא מייצגת עידן. היא מייצגת את עבודתה של רוח האל בעידן מסוים אחד, ולא את מכלול עבודתה. לפיכך, צלמו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא יראה לעיני כל העמים. הדבר שמוצג בפני ההמון הוא צדקתו של אלוהים וכל טבעו, ולא צלמו כפי שהוא התגלם פעמיים כבשר ודם. לא צלם אחד נראה לעיני האדם ולא שני הצלמים במשולב. לפיכך, חיוני שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יעזוב את פני האדמה עם השלמת העבודה שעליו לעשות, מפני שהוא בא רק כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות, ולא כדי להראות את צלמו לבני האדם. על אף שאלוהים, שהתגלם פעמיים כבשר ודם, כבר הגשים את חשיבותה של ההתגלמות, הוא בכל זאת לא יגלה עצמו לאומה כלשהי שלא ראתה אותו מעולם בעבר. ישוע לעולם לא יראה את עצמו שוב ליהודים כשמש הצדק, והוא גם לא יעמוד על פסגת הר הזיתים ויופיע בפני כל העמים. כל מה שהיהודים ראו הוא את דמותו במהלך חייו ביהודה. הסיבה לכך היא שעבודתו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם נגמרה לפני אלפיים שנה. הוא לא ישוב ליהודה בצלם של יהודי, וודאי שלא יציג את צלמו כיהודי לאומות גויים כלשהן, משום שצלמו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם הוא בסך הכול צלם של יהודי, ולא צלמו של בר האנוש שיוחנן ראה. על אף שישוע הבטיח לחסידיו שהוא ישוב, הוא לא סתם יראה את עצמו בצלם של יהודי לכל אלה שנמצאים באומות הגויים. עליכם לדעת שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נועדה לפתוח עידן. העבודה הזו מוגבלת לכמה שנים והוא אינו יכול להשלים את כל עבודתה של רוח האל, בדיוק כפי שצלמו של ישוע כיהודי יכול היה לייצג רק את צלם האל כשהוא עבד ביהודה, והוא יכול לעשות את עבודת הצליבה בלבד. בתקופה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, הוא לא יכול היה לעשות את העבודה של סיום העידן או של השמדת האנושות. לפיכך, לאחר שהוא נצלב והשלים את עבודתו, הוא עלה לרום הגבוה ביותר והסתתר לנצח מפני האדם. מאז ואילך, המאמינים הנאמנים מקרב אומות הגויים לא יכלו לראות את חזותו של ישוע אדוננו, אלא רק את דיוקנו, שאותו הם תלו על קיר. דיוקן זה הוא רק תמונה שצייר אדם, ולא הצלם שאלוהים עצמו הראה לאדם. אלוהים לא יראה את עצמו בגלוי לעיני ההמון בצלם מהתקופה שבה התגלם פעמיים כבשר ודם. העבודה שהוא עושה בקרב בני האדם נועדה לאפשר להם להבין את טבעו. כל זה מוצג לאדם דרך עבודת העידנים השונים. הדבר מושג באמצעות הטבע שהוא גילה ברבים ובאמצעות העבודה שהוא עשה, ולא דרך חזותו של ישוע. כלומר האדם אינו מתוודע אל צלמו של אלוהים באמצעות צלם הבשר והדם, אלא באמצעות העבודה שעושה אלוהים בעל הצלם והצורה בהתגלמותו. ובאמצעות עבודתו, דמותו נראית וטבעו נודע. זו משמעות העבודה שברצונו לעשות כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (2)

223. בהתחשב בכך שאלוהים הוא האדיר ביותר בכל התבל ובמישור מעליה, האם ייתכן שהוא יסביר את עצמו לגמרי באמצעות צלם בשר ודם? אלוהים לובש את גוף הבשר והדם הזה כדי לעשות שלב אחד בעבודתו. אין חשיבות מיוחדת לצלם הזה העשוי בשר ודם. אין לו כל קשר לעידנים שחלפו, והוא אינו קשור כלל לטבעו של אלוהים. מדוע ישוע לא הרשה שצלמו יישאר? מדוע הוא לא הרשה לאדם לצייר את צלמו כדי שזה יונחל לדורות הבאים? מדוע הוא לא הרשה לבני האדם להכיר בכך שצלמו הוא צלמו של אלוהים? על אף שצלם האדם נוצר בצלמו ובדמותו של אלוהים, האם מראהו של האדם מסוגל לייצג את צלמו הנשגב של אלוהים? כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא בסך הכול יורד מהשמיים אל תוך גוף מסוים העשוי בשר ודם. רוחו היא שיורדת אל תוך גוף הבשר והדם, ובאמצעותו הוא עושה את עבודת הרוח. רוח האל היא זו שמתבטאת בגוף הבשר ודם, ורוח האל היא זו שעושה את עבודתה כבשר ודם. העבודה שנעשית כבשר ודם מייצגת את רוח האל לחלוטין, והבשר והדם נועדו למען העבודה. אך אין פירוש הדבר שהצלם של גוף הבשר והדם מחליף את צלמו האמיתי של אלוהים עצמו. זו לא המטרה או החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. הוא הופך לבשר ודם רק כדי שרוח האל תוכל למצוא מקום משכן שמתאים לעבודתה, על מנת להגשים טוב יותר את עבודתה כבשר ודם. זאת כדי שבני האדם יוכלו לראות את מעשיה, להבין את טבעה, לשמוע את דבריה ולהכיר את מופלאות עבודתה. שמו של אלוהים מייצג את טבעו, עבודתו מייצגת את זהותו, אך הוא מעולם לא אמר שמראהו כבשר ודם מייצג את צלמו. זו רק תפיסה של האדם. על כן, ההיבטים החיוניים של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הם שמו, עבודתו, טבעו והמין שלו. ההיבטים האלה משמשים כדי לייצג את הניהול שלו בעידן הזה. הופעתו כבשר ודם אינה נוגעת כלל ועיקר לניהול שלו, אשר נעשה רק למען עבודתו באותה עת. עם זאת, לא ייתכן שלא יהיה לאלוהים בהתגלמותו מראה מסוים, ולכן הוא בוחר את המשפחה המתאימה כדי לקבוע את מראהו. אילו הייתה חשיבות ייצוגית למראהו של אלוהים, אזי כל מי שהיו לו תווי פנים דומים לשלו היה גם כן מייצג את אלוהים. זו הייתה יכולה להיות טעות שערורייתית, הלא כן? האדם צייר את דיוקנו של ישוע כדי שהאדם יוכל לעבוד אותו. באותה עת, רוח הקודש לא נתנה שום הנחיות מיוחדות, ולכן האדם העביר את הדיוקן הלאה עד ימינו. למען האמת, לפי כוונתו המקורית של אלוהים, האדם לא היה אמור לעשות זאת. רק קנאותו של האדם גרמה לדיוקנו של ישוע להישאר עד ימינו. אלוהים הוא רוח, והאדם לעולם לא יהיה מסוגל להכיל את מהות צלמו של אלוהים בניתוח הסופי שלו. רק טבעו של אלוהים יכול לייצג את צלמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

224. אלוהים מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של אלוהים בהתגלמותו לבין גופו של האדם. אלוהים אינו מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו, ובכך יזכה את אלוהים בתהילה רבה. אף אחד מאלה איננו רצונו של אלוהים כשהוא מתגלם כבשר ודם. אלוהים גם אינו מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה איננו רצונו של אלוהים. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, זו צורת עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר, לא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. אלוהים בא אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ורק לפי הצורך. הוא אינו בא אל פני האדמה סתם כדי להתבונן סביב, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באלוהים ולהרחיב את אופקיו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא בקרב בני האדם בקלות דעת כזו. הוא בא אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא עוטה על עצמו בשר ודם כדי להביס את השטן. יתרה מזאת, הוא בא כדי להנחות את האנושות כולה כיצד לחיות את חייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ונוגעים לעבודה של התבל כולה. אילו אלוהים היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא יעשה את דרכו לכל אומה ואומה? האם לא יהיה זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לכשעצמו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא מביא את העידן הקודם לקצו וגם מבשר על העידן החדש. כל זה עניין חשוב שנוגע לניהולו של אלוהים וכל זה הוא החשיבות של שלב עבודה אחד שאלוהים בא אל פני האדמה על מנת לבצעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

225. על אף שהמשיח עלי אדמות מסוגל לעבוד מטעם אלוהים עצמו, הוא לא מגיע מתוך כוונה להראות את צלמו בבשר לכל בני האדם. הוא לא בא על מנת שכל בני האדם יראו אותו. הוא בא כדי להוביל בידו את האדם ובכך להכניס את האדם לעידן החדש. התפקיד של הבשר של המשיח הוא לשם עבודתו של אלוהים עצמו, כלומר, לשם עבודת האל כבשר ודם, ולא כדי לאפשר לאדם להבין את מהות בשרו של האל. אין משנה כיצד הוא עובד, דבר ממה שהוא עושה אינו חורג ממה שהבשר יכול להשיג. אין זה משנה כיצד הוא עובד, הוא עושה זאת בגוף בשר עם אנושיות רגילה ואינו חושף לגמרי לבני האדם את פניו האמיתיים של אלוהים. בנוסף, עבודתו בבשר לעולם איננה על-טבעית או בלתי ניתנת להערכה, כפי שהאדם חושב. למרות שהמשיח מייצג את אלוהים עצמו בהתגלמותו כבשר ודם ומבצע באופן אישי את העבודה שעל אלוהים עצמו לעשות, הוא אינו מתכחש לקיומו של אלוהים שבשמיים ואינו מכריז בלהט על מעשיו שלו. תחת זאת, הוא נשאר חבוי בתוך בשרו בענווה. מלבד המשיח, לאלה הטוענים באופן שקרי שהם המשיח אין את האיכויות שלו. כאשר המשיח מוצג לצד היהירות והרוממות העצמית של אותם משיחי שקר, מיד מתברר איזה בשר הוא המשיח האמיתי. ככל שמשיחי שקר אלו שקריים יותר, כך הם מתפארים יותר בעצמם וכך הם מסוגלים יותר לחולל אותות ומופתים כדי להונות את האדם. משיחי השקר אינם ניחנים באיכויות של אלוהים. המשיח אינו נגוע בכל מרכיב שהוא השייך למשיחי השקר. אלוהים הופך לבשר ודם רק כדי להשלים את עבודת הבשר והדם, לא סתם כדי לאפשר לבני האדם לראות אותו. במקום זאת, הוא מאפשר לעבודה להוכיח את זהותו ומאפשר למה שהוא מגלה להעיד על מהותו. מהותו אינה מופרכת, זהותו לא נלקחה על ידיו, היא נקבעת על ידי עבודתו ומהותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

226. הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא יכולתו להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כדי שלאחר מכן יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי יותר למי שיקבלו את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו של אלוהים יחד עם בני האדם ואת חייו בקרבם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושות באל המעורפל. באופן ספציפי, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ויפה יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא, חשוב מכך, הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין של האנושות ואת ייעודה, זה שברא את האנושות ושמסיים את עבודת הניהול וזה שהיה נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול. הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. הוא מסיים את העידן שבו כלל האנושות שירתה את השטן ומוליך את כלל האנושות כל הדרך לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא תוצאה של עבודתו של האל כבשר ודם במקומה של רוח האל. כשאלוהים עובד כבשר ודם, חסידיו חדלים לחפש את אותם דברים מעורפלים שנדמה שהם קיימים ולא קיימים ואינם מגששים עוד אחריהם והם חדלים לנחש את רצונו של האל המעורפל. כשאלוהים יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לכל הדתות והזרמים, ואלה ישדרו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיו העובדות שבעבודתו, יהיו דברים שבני האדם ראו ושמעו באופן אישי ויהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן אלוהים מפיץ את העבודה והן גם הכלים שבהם הוא משתמש בהפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות. ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, אלוהים לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש היקום כולו. רוח האל אינה מוחשית עבור האדם ובלתי נראית עבורו ועבודתה של רוח האל אינה יכולה להותיר ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של אלוהים עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיים של אלוהים והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של אלוהים ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר באופן אישי. אחרי הכול, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן ואינם יכולים להוות תחליף לפניו האמיתיים של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת העבודה של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לפני האדמה. זוהי הדרך האידיאלית ביותר עבור אלוהים להופיע בפני האדם, דרך שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיים של אלוהים. דבר זה אינו בר השגה על ידי אל שאינו מתגשם כבשר ודם. משביצע אלוהים את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבר השלימה תשעים אחוזים מכל עבודת הניהול שלו. הבשר הזה אפשר התחלה טובה יותר לכל עבודתו של אלוהים וסיכום של כל עבודתו. בנוסף, הוא הכריז על כל עבודתו של אלוהים וביצע את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך, לא תהיה עוד התגלמות של אלוהים כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של אלוהים ולעולם לא תהיה עבודה פלאית כלשהי מצד התגלמות שלישית של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

227. אף שהבשר והדם האלה רגילים ואמיתיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: אלוהים כבשר ודם אינו אנושי בלבד, אלא בשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד וזה ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותם זהותו של אלוהים. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שאלוהים מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של אלוהים כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לולא היה זה כך, עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שאלוהים מסוגל לנהל קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, אופיו הישן של האדם המושחת לא ייפתר לעולם ומי שמתמרד באלוהים ומתנגד לו לא יוכל לעולם להיות באמת ובתמים כפוף לריבונותו. כלומר, אלוהים לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם והאנושות בכללותה לא תוכל לנוח. אם אלוהים לא יוכל לנוח עם כל יציריו, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פרי וכבודו של אלוהים ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של אלוהים, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה שלה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של אלוהים בכבודו ובעצמו, הרי שהם אלוהים בכבודו ובעצמו. אין זה משנה עד כמה הבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם היות שהבשר והדם האלה הם אלוהים ואינם רק אנושיים. הסיבה לכך שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם אינו יכול לבצעה היא שמהותו הפנימית של אלוהים אינה דומה לזו של אף בן אנוש והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותו של אלוהים שונה מזאת של כל בן אנוש. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שאלוהים הוא אדם אבל הוא אל מעל הכול, מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם פשוט העשוי בשר ודם אינו יכול לבצע ומפני שהוא מסוגל להושיע את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהאל בהתגלמותו כבשר ודם זהה לאדם, הוא חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לעשות את העבודה שרוח האל אינה יכולה לבצע, הוא כשיר יותר מאשר רוח האלוהים להעיד על אלוהים עצמו ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, תרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות הופכים אותם לחשובים ביותר ושום בן אנוש אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם של הבשר והדם האלה. אף שהבשר הזה אינו יכול להשמיד את השטן ישירות, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן ולגרום לשטן להיכנע באופן מוחלט לריבונותו. אלוהים מסוגל להביס את השטן ולהושיע את האנושות משום שהוא מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות שהשטן השחית אותה. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו טוב יותר בקרב ברואיו ולהושיע טוב יותר את האדם המושחת. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לסייע טוב יותר לאדם להכיר את הבורא ומסוגל טוב יותר להעיד על עצמו בקרב ברואיו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

228. הפעם, אלוהים מגיע לעשות עבודה לא בגוף רוחני אלא בגוף פשוט לגמרי. יתרה מכך, לא רק שזה גופו של אלוהים בהתגלמותו השנייה, זהו גם הגוף שבו אלוהים חוזר אל הבשר והדם. זהו גוף בשר ודם פשוט לגמרי. לא ניתן לראות שום דבר שמבדיל בינו לבין בני אדם אחרים, אבל ניתן לזכות ממנו באמיתות שלא נשמעו מעולם. גוף הבשר חסר החשיבות הזה מגלם את כל דברי האמת של אלוהים, מוציא לפועל את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ומבטא את כלל טבעו של אלוהים על מנת שהאדם יבין אותו. האם אינך משתוקק לראות את אלוהים שבשמיים? האם אינך משתוקק להבין את אלוהים שבשמיים? האם אינך משתוקק לראות את יעדה הסופי של האנושות? הוא יגלה לך את כל הסודות האלה – סודות שאיש לא היה מסוגל לגלות לך, והוא גם יספר לך את האמיתות שאינך מבין. הוא השער שלך למלכות והמדריך שלך לעידן החדש. בשר ודם פשוטים כאלה טומנים בחובם תעלומות בלתי נתפסות. ייתכן שמעשיו לא יהיו מובנים לך כלל, אבל די במטרה הכוללת של עבודתו כדי לאפשר לך לראות שבניגוד למה שבני האדם מאמינים, הוא איננו גוף בשר פשוט. זאת משום שהוא מייצג את רצון האל ואת הדאגה שהאל מפגין כלפי האנושות באחרית הימים. למרות שאינך יכול לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, למרות שאינך יכול לראות את עיניו הבוערות כלהבות ולמרות שאינך יכול לקבל את המשמעת של מוט הברזל שלו, בכל זאת אתה יכול לשמוע בדבריו שאלוהים זועם ולדעת שאלוהים מרחם על האנושות. אתם יכולים לראות את טבעו הצודק של אלוהים ואת חוכמתו ויתרה מכך, אתם יכולים להבין את דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את אלוהים שבשמיים חי בקרב בני אדם על פני האדמה ולאפשר לאדם להכיר את אלוהים, להישמע לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. זו הסיבה לכך שהוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית. אף שמה שהאדם רואה כיום הוא אל שדומה לאדם, אל עם אף ושתי עיניים, אל שאיננו יוצא דופן, בסופו של דבר, אלוהים יוכיח לכם שאם האדם הזה לא היה קיים, השמיים והארץ היו עוברים שינוי עצום. אם האדם הזה לא היה קיים, השמיים היו מתקדרים, הארץ הייתה שוקעת בתוהו ובוהו והאנושות כולה הייתה מוכית רעב ומגיפות. הוא יראה לכם שאם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא היה בא כדי להושיע אתכם באחרית הימים, אלוהים היה משמיד את האנושות כולה בגיהינום זה מכבר. אם הבשר והדם האלה לא היו קיימים, הייתם חוטאים גדולים וגוויות לנצח נצחים. עליכם לדעת שאם הבשר והדם האלה לא היו קיימים, האנושות כולה הייתה ניצבת בפני אסון בלתי נמנע ולא הייתה מצליחה להתחמק מהעונש החמור יותר שאלוהים ימיט על האנושות באחרית הימים. אם הבשר ודם הפשוטים האלה לא היו נולדים, הייתם כולכם במצב שבו הייתם מתחננים לחיים בלי יכולת לחיות ומתפללים למוות בלי יכולת למות. אם הבשר ודם האלה לא היו קיימים, לא הייתם יכולים לזכות כיום באמת ולהתייצב בפני כס המלכות של אלוהים, אלא אלוהים היה מעניש אתכם על חטאיכם החמורים. הידעתם שאלמלא חזר אלוהים כבשר ודם, לאיש לא היה סיכוי לישועה ושאלמלא באו הבשר והדם האלה, אלוהים היה מסיים את העידן הישן כבר מזמן? מכיוון שכך, האם אתם עדיין יכולים לדחות את התגלמותו השנייה של אלוהים? בהתחשב בכך שביכולתכם לזכות בטובות כה רבות מהאדם הפשוט הזה, למה שלא תקבלו אותו בשמחה?

עבודתו של אלוהים היא משהו שאינך יכול לתפוס. אם אינך יכול להבין באופן מלא אם בחירתך נכונה או אם עבודתו של אלוהים יכולה להצליח, למה שלא תנסה את מזלך ותראה אם האיש הפשוט הזה יוכל לעזור לך מאוד ואם אלוהים אכן עשה עבודה אדירה? עם זאת, עליי לומר לך שבתקופתו של נח, בני האדם אכלו ושתו, התחתנו ונמסרו לנישואין עד כדי כך שנמאס לאלוהים לראות זאת. לכן הוא שלח מבול גדול להשמיד את האנושות וחס רק על משפחתו בת שמונה הנפשות של נח ועל כל מיני בעלי החיים. עם זאת, באחרית הימים, בני האדם שאלוהים יחוס עליהם הם אלה שהיו נאמנים לו עד הסוף. אף ששני העידנים האלה אופיינו בשחיתות רבה שאלוהים מאס בה ואף ששני העידנים אופיינו באנושות כה מושחתת שכפרה באלוהותו של אלוהים, אלוהים השמיד את בני האדם רק בתקופתו של נח. בשני העידנים, האנושות העציבה את אלוהים עד מאוד, אבל באחרית הימים, אלוהים נותר עד כה סבלני כלפי בני האדם. מדוע? האם לא תהיתם אי פעם מדוע? אם באמת אינכם יודעים, אספר לכם. הסיבה שאלוהים יכול להעניק חסד לבני האדם באחרית הימים איננה שהם פחות מושחתים מבני האדם בתקופתו של נח או שהם חזרו בתשובה, קל וחומר שהסיבה איננה שאלוהים לא יכול להביא את עצמו להשמיד את בני האדם באחרית הימים מפני שהטכנולוגיה התקדמה כל כך. תחת זאת, הסיבה היא שאלוהים צריך לעשות עבודה בקרב קבוצה של אנשים באחרית הימים ושאלוהים יעשה עבודה זאת בעצמו בהתגלמותו כבשר ודם. יתר על כן, אלוהים יבחר בחלק מהקבוצה הזו כמושאי ישועתו וכפרי של תוכנית הניהול שלו ויביא את בני האדם האלה אל העידן הבא. לכן, כך או כך, המחיר ששילם אלוהים היה חלק מתהליך ההכנה לעבודה שהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים תעשה. העובדה שהגעתם ליום הזה היא בזכות הבשר והדם האלה. הסיבה שיש לכם סיכוי לשרוד היא שאלוהים חי כבשר ודם. כל מזלכם הטוב נובע מהאיש הפשוט הזה. יתרה מזאת, בסופו של דבר, כל אומות העולם יעבדו את האיש הפשוט הזה ויכירו תודה ויישמעו לאיש הלא חשוב הזה, משום שהאמת, החיים והדרך שהוא הביא הם שהושיעו את האנושות כולה, שיככו את הסכסוך בין אלוהים לאדם, קרבו ביניהם וקישרו בין מחשבותיהם של אלוהים ושל האדם. הוא גם זה שהשיג תהילה גדולה אף יותר לאלוהים. האין איש פשוט כזה ראוי לאמונתך ולהערצתך? האם לא ראוי לקרוא בשם משיח לבשר והדם הפשוטים האלה? האם איש פשוט כזה אינו יכול להיות לביטוי של אלוהים בקרב בני האדם? האם איש כזה אשר הציל את האנושות מאסון אינו ראוי לאהבתכם ולתשוקתכם להשאירו עמכם? אם אתם דוחים את האמיתות שבוקעות מפיו וגם בזים לקיומו בקרבכם, מה יהיה בסופכם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

229. כל עבודתו של אלוהים באחרית הימים נעשית בידי האיש הפשוט הזה. הוא יעניק לכם הכול ויותר מכך, הוא יהיה מסוגל להחליט בכל דבר שקשור אליכם. האם האיש הזה יכול להיות כפי שאתם מאמינים שהוא, איש כה פשוט שאפילו אינו ראוי לאזכור? האם לא די באמת שלו כדי לשכנע אתכם לחלוטין? האם לא די בהיותכם עדים לעבודתו כדי לשכנע אתכם לחלוטין? או שמא הנתיב שהוא מביא אינו ראוי לכם? בסופו של דבר, מה גורם לכם לתעב אותו, להשליך אותו מפניכם ולהתרחק ממנו? איש זה מבטא את האמת, איש זה מספק את האמת ואיש זה נותן לכם נתיב לפסוע בו. האם יכול להיות שעדיין אינכם יכולים למצוא את סימני עבודתו של אלוהים באמיתות האלה? אלמלא עבודתו של ישוע, האנושות הייתה עדיין על הצלב, אך ללא ההתגלמות הנוכחית, היורדים מן הצלב לא היו יכולים לזכות אי פעם באישורו של אלוהים או להיכנס לעידן החדש. ללא ביאתו של האיש הפשוט הזה, לעולם לא תהיה לכם ההזדמנות לראות את פניו האמיתיים של אלוהים ולא תהיו כשירים לכך, מפני שצריך היה להשמיד אתכם זה מכבר. משום ביאתה של ההתגלמות השנייה של אלוהים, אלוהים מחל לכם וחמל עליכם. בלי קשר לכך, הדברים שעליי לומר לכם לסיכום הם אלה: האיש הפשוט הזה, שהוא התגלמות האל כבשר ודם, חשוב מאוד עבורכם. זהו המעשה האדיר שאלוהים כבר עשה בקרב בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

230. אלו המבקשים לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת שאומר המשיח הינם בני האדם המגוחכים ביותר עלי אדמות, ואלו שלא מקבלים את דרך החיים שמביא המשיח שוגים בדמיונות. לכן אני אומר שאלוהים יתעב לעולם את בני האדם שאינם מקבלים את המשיח באחרית הימים. המשיח הוא השער של האדם למלכות השמיים באחרית הימים, ואיש לא יכול לפסוח עליו. רק דרך המשיח יכול אלוהים להפוך בני אדם למושלמים. אתם מאמינים באלוהים, ועל כן עליכם לקבל את דבריו ולהישמע לדרכו. עליכם לחשוב לא רק על קבלת ברכות מבלי לקבל את האמת או את צידת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שכל מי שבאמת מאמין בו יוכל לקבל חיים. עבודתו מכוונת לסיום העידן הישן וכניסה לעידן החדש, וזהו הנתיב שכל מי שנכנס לעידן החדש צריך ללכת בו. אם אינכם מסוגלים להכיר במשיח, ובמקום זאת אתם מגנים אותו, מחללים את קדושתו ואף רודפים אותו, נגזר עליכם להישרף לעולמים ולעולם לא תיכנסו למלכות אלוהים. זאת משום שהמשיח הזה הוא בעצמו הביטוי של רוח הקודש, הביטוי של אלוהים והאחד שאלוהים הפקיד בידיו את עבודתו על פני האדמה. על כן אני אומר שאם אתם לא יכולים לקבל את כל מה שעושה המשיח באחרית הימים, אתם מחללים את קדושתה של רוח הקודש. העונש שייענשו המחללים את שם רוח הקודש ברור מאליו לכל. אני גם אומר לכם שאם אתם מתנגדים למשיח של אחרית הימים ומתכחשים לו, איש לא יוכל לשאת בהשלכות מעשיכם במקומכם. יתר על כן, מכאן ואילך לא תהיה לכם הזדמנות נוספת לזכות באישורו של אלוהים. גם אם תנסו לכפר על חטאיכם, לעולם לא תחזו שוב בפני אלוהים. זאת מפני שמי שאתם מתנגדים לו אינו בן אדם, ושמי שאתם מתכחשים לו אינו איזושהי ישות חסרת ערך, אלא המשיח. האם אתם מודעיםלהשלכות מעשיכם? לא עשיתם טעות קטנה אלא ביצעתם פשע נורא. על כן עצתי לכולם היא לא לחשוף שיניים כלפי האמת ולא למתוח ביקורת פזיזה, מפני שרק האמת תוכל להביא לכם חיים, ודבר מלבד האמת לא יכול לאפשר לכם להיוולד מחדש ולחזות בפניו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח