היום אני מוכיח אתכם כך למען הישרדותכם, כדי שעבודתי תתקדם בצורה חלקה, וכדי שעבודתי הראשונית ברחבי היקום כולו תוכל להתבצע באופן הולם ומושלם יותר, ותגלה את דבריי, סמכותי, מלכותיותי ומשפטי לעמיהן של כל המדינות והאומות. העבודה שאני עושה בקרבכם היא תחילת עבודתי ביקום כולו. על אף שכעת כבר הגיעה אחרית הימים, דעו ש"אחרית הימים" אינה אלא שם לעידן; בדיוק כמו עידן החוק ועידן החסד, היא מתייחסת לעידן שלם, ולא לכמה השנים או לחודשים האחרונים בלבד. אך אחרית הימים שונה בתכלית מעידן החסד ומעידן החוק. עבודת אחרית הימים אינה מתבצעת בישראל, אלא בקרב הגויים; זהו כיבושם של בני כל האומות והשבטים שמחוץ לישראל בפני כס מלכותי, כדי שכבודי ברחבי היקום כולו ימלא את הקוסמוס ואת הרקיע. זאת כדי שאזכה בכבוד רב יותר, כדי שכל היצורים על פני האדמה יוכלו להעביר את כבודי לכל אומה, לנצח נצחים מדור לדור, וכל היצורים בשמיים ובארץ יוכלו לחזות בכל הכבוד שזכיתי בו על פני האדמה. העבודה המבוצעת במהלך אחרית הימים היא עבודת הכיבוש. אין זו הכוונת חייהם של כל בני האדם על פני האדמה, אלא סיומם של חיי הסבל הנצחיים, בני אלפי השנים, של האנושות על פני האדמה. כתוצאה מכך, עבודת אחרית הימים אינה יכולה להיות כמו אלפי שנות העבודה שנעשו בישראל, וגם לא כמו שנות העבודה המעטות ביהודה, שנמשכו אלפיים שנה עד להתגלמותו השנייה של האל. אנשי אחרית הימים פוגשים רק את הופעתו המחודשת של הגואל בבשר ודם, והם מקבלים את עבודתו האישית ואת דבריו של האל. אחרית הימים לא תסתיים בעוד אלפיים שנה; היא קצרה, בדומה לפרק הזמן שבו ישוע ביצע את עבודת עידן החסד ביהודה. זאת משום שאחרית הימים היא סופו של העידן כולו. זו השלמתה וסיומה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של האל, והיא חותמת את מסע הסבל של חיי האנושות. היא אינה מכניסה את האנושות כולה לעידן חדש או מאפשרת את המשך קיומה של האנושות; לדבר כזה לא תהיה כל חשיבות עבור תוכנית הניהול שלי או עבור קיומו של האדם. אילו האנושות הייתה ממשיכה כך, במוקדם או במאוחר השד היה טורף אותה כליל, והנשמות השייכות לי היו נהרסות בסופו של דבר בידיו. עבודתי נמשכת ששת אלפים שנה בלבד, והבטחתי ששליטתו של אותו הרע על האנושות כולה תימשך גם היא ששת אלפים שנה בלבד. לכן, הזמן תם. לא אמשיך ולא אתעכב עוד: במהלך אחרית הימים אביס את השטן, אקח בחזרה את כל תהילתי, ואשיב לעצמי את כל הנשמות השייכות לי על פני האדמה, כדי שהנשמות המיוסרות הללו יוכלו להימלט מים הסבל, ובכך תושלם כל עבודתי על פני האדמה. מהיום והלאה, לעולם לא אתגלם עוד כבשר ודם על פני האדמה, ורוחי, שהיא הריבונית על הכול, לעולם לא תפעל עוד על פני האדמה. אני רק אברא מחדש אנושות על פני האדמה, אנושות מקודשת, שהיא עירי הנאמנה על פני האדמה. אך דעו שלא אשמיד את העולם כולו, וגם לא אשמיד את האנושות כולה. אשאיר את השליש הנותר – השליש שאוהב אותי ונכבש על ידי לחלוטין, ואגרום לשליש הזה לפרוח ולהתרבות על פני האדמה בדיוק כפי שעשו בני ישראל תחת החוק; הם יקבלו את הצאן והבקר הרבים שאזין אותם בהם, וכן את כל אוצרות האדמה. אנושות זו תישאר עמי לנצח, אך לא תהיה זו האנושות המזוהמת והנתעבת של ימינו, אלא אנושות שהיא אסופה של כל אלה שזכיתי בהם. השטן לא יפגע באנושות כזו, לא יפריע לה ולא יציב עליה מצור, והיא תהיה האנושות היחידה שתתקיים על פני האדמה לאחר שאנצח את השטן. זוהי האנושות שנכבשה על ידי היום וזכתה בהבטחתי. ולכן, האנושות שנכבשה במהלך אחרית הימים היא גם האנושות שתינצל ותזכה בברכותיי הנצחיות. היא תהיה העדות היחידה לניצחוני על השטן, והשלל היחיד מן הקרב שלי עם השטן. שלל מלחמה זה הוא מה שהצלתי מהשפעתו של השטן, והוא הזיקוק והפרי היחידים של תוכנית הניהול שלי בת ששת אלפי השנים. הם באים מכל אומה וזרם, מכל מקום ומדינה ברחבי היקום. הם בני גזעים שונים, בעלי שפות, מנהגים וצבעי עור שונים, והם פזורים בכל אומה וזרם על פני הגלובוס, ואף בכל פינה בעולם. בסופו של דבר, הם יתאספו יחד כדי ליצור אנושות שלמה, אסופה של בני אדם שכוחות השטן אינם יכולים להגיע אליה. אלה מקרב האנושות שלא נושעו ונכבשו על ידי ישקעו בדממה במעמקי הים, ויישרפו באש המאכלת שלי לנצח נצחים. אני אשמיד את האנושות הישנה והמזוהמת עד מאוד הזו, בדיוק כפי שהשמדתי את הבנים הבכורים ואת המקנה של מצרים, והשארתי רק את בני ישראל, שאכלו בשר שה, שתו דם שה, וסימנו את משקופי דלתותיהם בדם שה. האם האנשים שנכבשו על ידי והם ממשפחתי אינם גם האנשים שאוכלים את בשר השה שהוא אני ושותים את דם השה שהוא אני, ונגאלו על ידי ועובדים אותי? האם אנשים כאלה אינם מלווים תמיד בכבודי? האם אלה שאין להם את בשר השה שהוא אני לא שקעו כבר בדממה במעמקי הים? היום אתם מתנגדים לי, והיום דבריי הם בדיוק כמו אלה שנאמרו על ידי יהוה לבני ישראל ולנכדיהם. אך יש עיקשות במעמקי לבבכם, ואתם מעצימים את חרון אפי, מביאים עוד סבל על בשרכם, עוד משפט על חטאיכם, ועוד חרון אף על חוסר הצדיקות שלכם. מי יוכל להינצל ביום חרון אפי, כאשר אתם נוהגים בי כך היום? חוסר הצדיקות של מי תוכל להימלט מעיניי המייסרות? עבירותיו של מי יוכלו לחמוק מידיי, אני הכול יכול? התנגדותו של מי תוכל להימלט ממשפטי, אני הכול יכול? אני, יהוה, מדבר כך אליכם, צאצאי משפחת הגויים, והדברים שאני אומר לכם עולים על כל האמירות של עידן החוק ועידן החסד, אך אתם עיקשים יותר מכל אנשי מצרים. האם אינכם מעצימים את חרון אפי בעודי עושה את עבודתי בנחת? כיצד תוכלו להימלט ללא פגע מיומי שלי, אני הכול יכול?

אני עבדתי ודיברתי כך בקרבכם, השקעתי אנרגיה ומאמץ כה רבים, אך מתי אי פעם הקשבתם לדבריי הברורים? היכן השתחוויתם בפניי, הכול יכול? מדוע אתם נוהגים בי כך? מדוע כל מה שאתם אומרים ועושים מעורר את חרון אפי? מדוע לבבכם קשה כל כך? האם אי פעם הכיתי אתכם אפיים ארצה? מדוע אינכם עושים דבר מלבד לגרום לי צער ודאגה? האם אתם ממתינים ליום חרון אפי, אני יהוה, שיבוא עליכם? האם אתם ממתינים שאשלח את חרון האף שהתעורר בעקבות מרדנותכם? האם כל מה שאני עושה אינו למענכם? אך אתם תמיד נהגתם בי, יהוה, באופן זה: גנבתם את קורבנותיי, לקחתם את המנחות ממזבחי הביתה למאורת הזאבים כדי להאכיל את הגורים ואת גורי הגורים; אנשים נלחמים זה בזה, ניצבים זה מול זה במבטי זעם ובחרבות ובחניתות, ומשליכים את דבריי שלי, הכול יכול, לבית הכיסא כדי שיהיו מטונפים כצואה. היכן היושרה שלכם? האנושיות שלכם הפכה לבהמיות! לבבכם הפך מזמן לאבן. האינכם יודעים שבעת שיגיע יום חרון אפי, אשפוט את הרע שאתם עושים היום נגדי, הכול יכול? האם אתם חושבים שבכך שאתם משטים בי, משליכים את דבריי לבוץ ואינכם מקשיבים להם – האם אתם חושבים שבכך שאתם פועלים מאחורי גבי תוכלו להימלט ממבטי הזועם? האינכם יודעים שעיניי שלי, אני יהוה, כבר ראו אתכם כאשר גנבתם את קורבנותיי וחמדתם את רכושי? האינכם יודעים שכאשר גנבתם את קורבנותיי, עשיתם זאת לפני המזבח שעליו מוקרבים הקורבנות? כיצד יכולתם להחשיב עצמכם כה חכמים ולרמות אותי כך? כיצד יוכל חרון אפי לסור מחטאיכם המתועבים? כיצד תוכל חמתי הבוערת לפסוח על מעשיכם הרעים? הרע שאתם עושים היום אינו פותח לכם מוצא, אלא צובר ייסורים למחר שלכם; הוא מעורר את הייסורים שלי, אני הכול יכול, כלפיכם. כיצד יוכלו מעשיכם הרעים ודבריכם הרעים לחמוק מייסוריי? כיצד יוכלו תפילותיכם להגיע לאוזניי? כיצד אפתח מוצא לחוסר הצדיקות שלכם? כיצד ארפה ממעשיכם הרעים במרידתכם נגדי? כיצד לא אכרות את לשונותיכם הארסיות כלשון הנחש? אינכם קוראים לי למען צדיקותכם, אלא מעצימים את חרון אפי כתוצאה מחוסר הצדיקות שלכם. כיצד אוכל לסלוח לכם? בעיניי שלי, אני הכול יכול, דבריכם ומעשיכם מזוהמים. עיניי שלי, הכול יכול, רואות את חוסר הצדיקות שלכם כייסורים בלתי פוסקים. כיצד יוכלו ייסוריי ומשפטי הצודקים לסור מכם? מכיוון שאתם עושים לי זאת, גורמים לי צער וחרון אף, כיצד אוכל להניח לכם להימלט מידיי ולחמוק מן היום שבו אני, יהוה, אייסר ואקלל אתכם? האינכם יודעים שכל דבריכם ואמירותיכם הרעים כבר הגיעו לאוזניי? האינכם יודעים שחוסר הצדיקות שלכם כבר הכתימה את גלימת צדקתי הקדושה? האינכם יודעים שמרדנותכם כבר עוררה את חרון אפי העז? האינכם יודעים שכבר מזמן גרמתם לי לרתוח, וכבר מזמן העמדתם את סבלנותי במבחן? האינכם יודעים שכבר הרסתם את הבשר שאני שוכן בו, והפכתם אותו לסחבות? סבלתי עד כה, וכעת אני משחרר את חרון אפי, ואין בי סבלנות כלפיכם עוד. האינכם יודעים שמעשיכם הרעים כבר הגיעו לעיניי, ושזעקותיי כבר הגיעו לאוזני אבי? כיצד יוכל להרשות לכם לנהוג בי כך? האם יש משהו בעבודה שאני עושה בכם שאינו למענכם? אך מי מכם הפך אוהב יותר כלפי עבודתי, אני יהוה? האם אוכל להיות לא נאמן לרצון אבי בגלל חולשתי, ובגלל הייסורים שסבלתי? האינכם מבינים את לבי? אני מדבר אליכם כפי שיהוה דיבר; האם לא הקדשתי כל כך הרבה למענכם? על אף שאני מוכן לשאת את כל הסבל הזה למען עבודת אבי, כיצד תוכלו להשתחרר מהייסורים שאני מביא עליכם כתוצאה מסבלי? האם לא נהניתם ממני כל כך הרבה? היום, אבי העניק לכם אותי; האינכם יודעים שאתם נהנים מהרבה יותר מאשר דבריי השופעים? האינכם יודעים שחיי הוחלפו בחייכם ובדברים שאתם נהנים מהם? האינכם יודעים שאבי השתמש בחיי כדי להילחם בשטן, ושהוא גם העניק את חיי לכם, וגרם לכם לקבל פי מאה, ואפשר לכם להימנע מפיתויים רבים כל כך? האינכם יודעים שרק בזכות עבודתי נחסכו מכם פיתויים רבים, וייסורי בעירה רבים? האינכם יודעים שרק בגללי אבי איפשר לכם ליהנות עד עכשיו? כיצד תוכלו להישאר היום כל כך קשים ועקשנים, ממש כאילו יבלות צמחו על לבבכם? כיצד יוכל הרע שאתם עושים היום לחמוק מיום חרון האף שיבוא לאחר עזיבתי את האדמה? כיצד אוכל להניח לאלה שהם כל כך קשים ועקשנים להימלט מחרון אפו של יהוה?

חישבו על העבר: מתי היה מבטי זועם וקולי תקיף כלפיכם? מתי הייתי קטנוני כלפיכם? מתי נזפתי בכם שלא בצדק? מתי נזפתי בכם בפניכם? האם לא למען עבודתי אני קורא לאבי להרחיק אתכם מכל פיתוי? מדוע אתם נוהגים בי כך? האם אי פעם השתמשתי בסמכותי כדי להכות את בשרכם? מדוע אתם גומלים לי כך? לאחר שאתם מתייחסים אלי בחום ובקור חליפות, אתם אינכם חמים ואינכם קרים, ואז אתם מנסים לשדל אותי ולהסתיר ממני דברים, ופיכם מלא ברוק של חסרי הצדיקות. האם אתם חושבים שלשונכם יכולה לרמות את רוחי? האם אתם חושבים שלשונכם יכולה להימלט מחרון אפי? האם אתם חושבים שלשונכם רשאית לשפוט את מעשיו שלי, יהוה, ככל שתחפוץ? האם אני האל שאדם שופט? האם ארשה לרימה קטנה לנאץ אותי כך? כיצד אוכל להכניס בני מרי שכאלה לברכותיי הנצחיות? דבריכם ומעשיכם חשפו והוקיעו אתכם זה מכבר. כאשר פרשתי את השמיים ובראתי את כל הדברים, לא הרשיתי לאף יציר בריאה להשתתף כרצונו, וקל וחומר שלא הרשיתי לדבר כלשהו לשבש את עבודתי ואת ניהולי כרצונו. לא הייתה בי סבלנות לשום אדם או דבר; כיצד אוכל לחוס על אלה שהם אכזריים ובלתי אנושיים כלפיי? כיצד אוכל לסלוח לאלה שבוגדים בדבריי? כיצד אוכל לחוס על אלה שמתמרדים נגדי? האם גורלו של האדם אינו בידיו שלי, הכול יכול? כיצד אוכל להחשיב את חוסר הצדיקות שלך ואת מרדנותך כדבר קדוש? כיצד יוכלו חטאיך לטמא את קדושתי? איני נטמא מטומאתם של חסרי הצדיקות, ואיני נהנה ממנחותיהם. אילו היית נאמן לי, אני יהוה, האם היית לוקח לעצמך את הקורבנות ממזבחי? האם היית משתמש בלשונך הארסית כדי לנאץ את שמי הקדוש? האם היית בוגד בדבריי כך? האם היית מתייחס לתהילתי ולשמי הקדוש ככלי שנועד לשרת את השטן, אותו הרע? חיי ניתנים להנאתם של הקדושים. כיצד אוכל להרשות לך לשחק בחיי כרצונך, ולהשתמש בהם ככלי לסכסוך ביניכם? כיצד תוכלו להיות כה חסרי לב, וכה נטולי דרך הטוב, באופן שבו אתם נוהגים בי? האינכם יודעים שכבר כתבתי את מעשיכם הרעים בדברי החיים האלה? כיצד תוכלו להימלט מיום חרון האף שבו אייסר את מצרים? כיצד אוכל להרשות לכם להתנגד לי ולהתמרד נגדי כך, פעם אחר פעם? אני אומר לכם בבירור, בבוא היום, הייסור שלכם יהיה קשה מנשוא, יותר מזה של מצרים! כיצד תוכלו להימלט מיום חרון אפי? אני אומר לכם באמת ובתמים: סבלנותי הוכנה עבור מעשיכם הרעים, והיא קיימת למען ייסורכם ביום ההוא. האינכם אלה שיסבלו משפט זועם לאחר שתפקע סבלנותי? האם כל הדברים אינם בידיו שלי, אני הכול יכול? כיצד אוכל להרשות לכם להתמרד נגדי כך, תחת השמיים? חייכם יהיו קשים מאוד מכיוון שפגשתם את המשיח, שנאמר עליו שיבוא, אך הוא מעולם לא בא. האינכם אויביו? ישוע היה חברכם, אך אתם אויבי המשיח. האינכם יודעים שעל אף שאתם חברים של ישוע, מעשיכם הרעים גדשו כליהם של אלה שהם נתעבים? על אף שאתם קרובים מאוד ליהוה, האינכם יודעים שדבריכם הרעים הגיעו לאוזניו של יהוה ועוררו את חרון אפו? כיצד יוכל להיות קרוב אליך, וכיצד יוכל לא לשרוף את כליך, המלאים במעשים רעים? כיצד יוכל לא להיות אויבך?