כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים

כולכם ראיתם במו עיניכם את העבודה שביצעתי בקרבכם, האזנתם לדברים שאמרתי וידעתם מהי גישתי אליכם, ועל כן אתם אמורים לדעת מדוע אני עושה את העבודה הזו בכם. אומר לכם במלוא הכנות –אינכם אלא כלי שרת לעבודת הכיבוש שלי באחרית הימים. אתם המכשירים להרחבה של עבודתי בקרב אומות הגויים. אני מדבר דרך הרשע שלכם, הטינופת שלכם, התנגדותכם ומרדנותכם, על מנת להיטיב להרחיב את עבודתי ולהפיץ את שמי בקרב אומות הגויים, כלומר להפיץ אותו בקרב כל האומות מחוץ לישראל. אני עושה זאת כדי ששמי, מעשיי וקולי יוכלו להתפשט ברחבי אומות הגויים, וכך כל האומות האלה, שאינן ישראל, ייכבשו על ידי, יוכלו לעבוד אותי ויהפכו לארצות הקודש שלי מחוץ לארצות ישראל ומצרים. הרחבת עבודתי היא למעשה הרחבת עבודת הכיבוש שלי והרחבת ארץ הקודש שלי. זוהי הרחבה של דריסת רגלי על פני האדמה. עליכם להבין בבירור שאתם רק ברואים מאומות הגויים שאני כובש. במקור, לא היה לכם מעמד ולא היה לכם כל ערך שימושי – הייתם חסרי תועלת. רק כיוון שרוממתי את הרימות מערימת הגללים והפכתי אותן לאותות ומופתים לכיבוש שלי את כל הארץ – "חומרי העזר" היחידים לכיבוש שלי את כל הארץ, רק בזכות כך התמזל מזלכם לבוא איתי במגע ולהתקהל ביחד איתי כעת. בחרתי בכם כאותות והמופתים לעבודת הכיבוש שלי, משום מעמדכם הנמוך. זו הסיבה היחידה לכך שאני עובד ומדבר בקרבכם, וזו הסיבה היחידה לכך שאני חי ושוהה איתכם במחיצה אחת. עליכם לדעת שרק משום הניהול שלי ושאט הנפש העז שאני חש כלפי הרימות בערימת הגללים, אני מדבר בקרבכם, והמצב הגיע לכדי כך שאני מלא זעם. עבודתי בקרבכם אינה דומה כלל לעבודתו של יהוה בישראל, והיא במיוחד לא דומה לעבודתו של ישוע ביהודה. אני מפגין סובלנות אדירה בדיבורי ובעבודתי וכובש את האנשים המנוונים האלה בכעס ובמשפט. הדבר שונה לחלוטין מהאופן שבו יהוה הוביל את עמו בישראל. עבודתו בישראל הייתה הענקת מזון והמים החיים, והוא היה מלא בחמלה ואהבה לבני עמו בקיימו אותם. העבודה של היום מתבצעת באומה מקוללת של אנשים שאינם נבחרים. אין מזון בשפע ואין הזנה של מים חיים כדי להרוות את הצמא. יתרה מכך, אין אספקה שופעת של סחורה חומרית. יש רק אספקה שופעת של משפט, קללות וייסורים. הרימות האלה שחיות בערימת הגללים בשום אופן לא ראויות לזכות בגבעות הבקר והצאן, בעושר הרב ובילדים היפים בכל רחבי הארץ שהענקתי לישראל. ישראל של היום מעלה לי כקורבן מנחה על המזבח את הבקר, והצאן, ופריטי הזהב והכסף שאני מזין אותם בהם. הם נותנים לי יותר מהמעשר שיהוה דרש תחת החוק, ולכן נתתי להם אפילו יותר – יותר מפי מאה משזכו בו בני ישראל תחת החוק. ההזנה שאני מזין את ישראל עולה על מה שזכו לו גם אברהם וגם יצחק. אני אפרה וארבה את משפחת ישראל ואפיץ את עמי ישראל אל כל רחבי העולם. בני האדם שאני מברך ודואג להם הם עדיין עם ישראל הנבחר, כלומר בני האדם שמקדישים לי הכול ואשר זכו בכל הדברים ממני. משום שהם מתחשבים בי, הם מקריבים עגלים ושיים בני יומם על המזבח הקדוש שלי ומוסרים לי את כל מה שיש להם, אפילו עד כדי כך שהם מוסרים לי את בניהם בכוריהם בציפייה לשובי. ומה איתכם? אתם מעוררים את כעסי, מציבים לי דרישות, גונבים את הקורבנות שאנשים מקריבים לי, ואינכם יודעים שאתם פוגעים בי. לפיכך, אתם זוכים רק בבכי ובעונש באפלה. עוררתם את כעסי פעמים רבות, והמטרתי עליכם את הלהבות הבוערות שלי, עד שבני אדם רבים מתו באופן טרגי ובתים מאושרים הפכו לקברים שוממים. אני חש רק כעס ללא קץ כלפי הרימות האלה, ואין לי כל כוונה לברך אותם. רק למען עבודתי חרגתי מהרגלי ורוממתי אתכם, וסבלתי השפלה אדירה ועבדתי בקרבכם. אלמלא רצונו של אבי, איך הייתי חי תחת קורת גג אחת עם הרימות המתגוללות בערימת הגללים? אני חש תיעוב עצום כלפי כל הפעולות והמילים שלכם, ומשום שיש לי "עניין" מסוים בטינופת ובמרדנות שלכם – הדבר הפך לאוסף גדול של דבריי. אחרת, בשום אופן לא הייתי שוהה במחיצתכם במשך זמן כה רב. על כן, עליכם לדעת שגישתי כלפיכם היא רק גישה של חמלה ורחמים; אין לי אף טיפת אהבה כלפיכם. יש לי רק סובלנות כלפיכם, משום שאני עושה זאת רק למען עבודתי. ואתם ראיתם את מעשיי רק משום שבחרתי בטינופת ובמרדנות כ"חומרי גלם". אחרת, בשום אופן לא הייתי חושף את מעשיי בפני הרימות האלה. אני עובד בכם רק באי-רצון. אין שום דמיון בין גישתי בעבודה הזו לבין הנכונות והמוכנות שאפיינו את עבודתי בישראל. אני מדבר בקרבכם באי-רצון ונושא את הכעס שלי. אילולא עבודתי הגדולה יותר, איך הייתי סובל את המראה המתמשך של רימות כאלה? אילולא הצורך לפעול למען שמי, זה מכבר הייתי עולה אל הגבהים הרמים ביותר ומבעיר עד היסוד את הרימות האלה יחד עם ערימת הגללים שלהן! אילולא הצורך לפעול למען תהילתי, איך הייתי מתיר לשדים הרעים האלה להתנגד אליי בגלוי ולנענע בראשיהם לנגד עיניי? אילולא הצורך לבצע את עבודתי על מי מנוחות וללא כל מחסומים, איך הייתי מתיר לבני האדם האלה, המשולים לרימות, להתעלל בי באופן מופקר? אם מאה בני אדם בכפר בישראל היו מתקוממים ומתנגדים לי כך, אפילו אם הם היו מעלים לי קורבנות, בכל זאת הייתי משמיד אותם ומטיל אותם לחרכים בקרקע, כדי שבני האדם בערים אחרות לא יתמרדו עוד לעולם. אני אש מכלה-כל ואיני סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את כל בני האנוש, הם חייבים להישמע לכל דבריי ומעשיי ולא למרוד נגדי. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, וקל וחומר שאינם מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, והברואים צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב מלא יראה כלפיי. הם לא צריכים לשכנע אותי ובמיוחד אסור להם להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להישמע לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף שאתם מפרים את הדברים שאני מורה לכם ולא יודעים פחד, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרימות הקטנות וחסרות החשיבות הפכו את העפר בערימת הגללים. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, ואמשיך לנהוג כך עד שהאמירות שלי יושלמו, עד הרגע האחרון ממש. אל תדאגו! אני לא יכול לשקוע לאותה רמה של רימה חסרת שם, ואני לא אשווה את רמת הכישרון שלי לזו שלכם. אני מתעב אתכם, אך אני מסוגל לעמוד בכך. אתם ממרים את פי, אך לא תוכלו להימלט מהיום שבו אמיט עליכם ייסורים, שאותו הבטיח לי אבי. האם רימה ברואה יכולה להשתוות לאדון כל הבריאה? בסתיו, עלי שלכת ישובו לשורשיהם; אתם תשובו לבית "אביכם" ואני אשוב אל צדו של אבי. חיבתו העדינה של אבי תלווה אותי והרמיסה של אביכם תבוא בעקבותיכם. לי תהיה תהילתו של אבי ולכם תהיה הבושה של אביכם. אני אשתמש בייסורים שאני מרסן מזה זמן רב כדי ללוות אתכם, ואתם תפגשו בייסורים שלי בבשרכם המעופש, שמושחת מזה כבר עשרות אלפי שנים. אני אסיים בכם את עבודת המילים שלי המלווה בסובלנות, ואתם תתחילו לגלם את התפקיד של חווית האסון הנובע מדבריי. אני אשמח מאוד ואעבוד בישראל, ואתם תבכו ותחרקו שיניים, תתקיימו ותמותו בבוץ. אני אשוב לצורתי המקורית ולא אשאר עוד בטינופת במחיצתכם, ואילו אתם תשיבו לעצמכם את כיעורכם המקורי ותמשיכו להתחפר לכם בערימת הגללים. כשעבודתי ודבריי יסתיימו, יהיה זה יום שמחה עבורי. כשהתנגדותכם ומרדנותכם יסתיימו, יהיה זה יום של בכי עבורכם. לא תהיה לי חמלה עליכם, ואתם לעולם לא תראו אותי שוב. לא אנהל איתכם דו-שיח עמכם, ואתם כבר לא תפגשו בי. אשנא את מרדנותכם, ואתם תתגעגעו לחביבותי. אכה אתכם, ואתם תתגעגעו אליי. אפרד מכם בשמחה, ואתם תהיו מודעים לחובכם לי. לעולם לא אראה אתכם שוב, אך אתם תמיד תקוו לראות אותי. אשנא אתכם משום שאתם מתנגדים לי כעת, ואתם תתגעגעו אליי, משום שאני מטיל עליכם ייסורים כעת. לא אהיה מוכן לחיות איתכם במחיצה אחת, אך אתם תשתוקקו לכך במרירות ותבכו עד אין קץ, משום שתתחרטו על כל מה שעשיתם לי. אתם תתחרטו על המרדנות וההתנגדות שלכם, ואפילו תשתטחו על הקרקע בחרטה, תיפלו ארצה לפניי ותישבעו לא להמרות שוב את פי. אולם בלבכם, אתם פשוט תאהבו אותי, אך לא תהיו מסוגלים לשמוע את קולי – אגרום לכם להתבייש בעצמכם.

כעת אני מתבונן בבשר ובדם משולחי הרסן שלכם שרוצים להונות אותי, ויש לי רק אזהרה קטנה לתת לכם, אם כי לא "אשרת" אתכם באמצעות ייסורים. עליכם לדעת איזה תפקיד אתם מגלמים בעבודתי, ואז אהיה מרוצה. בכל עניין מעבר לכך, לא אכפת לי כלל אם תתנגדו אליי, אם תבזבזו את כספי, אם תאכלו את הקורבנות שהועלו לכבודי, יהוה, אם תנשכו זה את זה, רימות שכמותכם, או אם יהיו ביניכם סכסוכים או שתחללו זה את זה, יצורים דמויי כלבים שכמותכם. אתם צריכים רק לדעת אילו מין יצורים אתם, ואני אהיה מרוצה. מלבד הדברים האלה, אם ברצונכם לשלוף זה מול זה כלי נשק או להיאבק זה בזה במילים, אין בכך פסול. אין לי שום עניין להתערב בדברים כאלה, ואני כלל לא מעורב בעניינים אנושיים. אין הכוונה שלא אכפת לי מהסכסוכים ביניכם, אלא שאני לא אחד מכם, ולכן אני לא משתתף בעניינים ביניכם. אני עצמי לא אחד מהברואים ואני לא שייך לעולם, ולכן, אני מתעב את החיים השוקקים בקרב בני האדם ואת הקשרים המסובכים והלא ראויים ביניהם. אני מתעב בפרט את המוני האדם ההומים. יחד עם זאת, אני מכיר לעומק את הפגמים שבלבו של כל ברוא וברוא, ולפני שבראתי אתכם, כבר הכרתי את הרשע שקיים בעומקי הלב האנושי, והכרתי את כל ההונאה והנכלוליות בלב האנושי. על כן, אף על פי שמעשי הרשע של בני האדם לא מותירים מאחוריהם שום עקבות, אני בכל זאת יודע שהרשעות הטמונה בלבכם עולה על העושר של כל הדברים שבראתי. כל אחד מכם עלה לגבהים הרמים ביותר של ההמון. עליתם והפכתם לאבותיהם של ההמון. אתם שרירותיים במיוחד, ואתם מתפרעים בקרב כל הרימות, מחפשים מקום נוח ומנסים לטרוף את הרימות הקטנות מכם. אתם מרושעים וזדוניים בלבכם, ואתם עולים אף על רוחות הרפאים ששקעו אל מצולות הים. אתם חיים בתחתית ערימת הגללים ומפריעים לרימות לכל אורכה ורוחבה כך שלא תהיה להן מנוחה. אתם נאבקים זה בזה לזמן מה ואז נרגעים. אתם לא יודעים מהו מקומכם, אך אתם בכל זאת נאבקים זה בזה בערימת הגללים. מה אתם יכולים להשיג מהמאבק הזה? אם באמת היה לכם לב מלא יראה כלפיי, איך הייתם יכולים להיאבק זה בזה מאחורי גבי? גם אם מעמדכם רם, אתם בכל זאת תולעים קטנות ומצחינות בין הגללים, הלא כן? האם תהיו מסוגלים להצמיח כנפיים ולהפוך ליונה ברקיע? תולעים קטנות ומצחינות שכמוכם שגונבות את קורבנות המנחה מהמזבח שלי, יהוה. האם כך אתם יכולים להציל את המוניטין ההרוס, הכושל שלכם ולהפוך לעם ישראל הנבחר? אתם חדלי אישים חסרי בושה! בני אדם העלו את הקורבנות האלה על המזבח למעני כביטוי לרגשות הנדיבים, שחשים אלה היראים מפניי. הקורבנות האלה נועדו לשליטתי ולשימושי, אז איך ייתכן שאתם תשדדו ממני את התורים הקטנים שבני אדם נתנו לי? האם אתם לא מפחדים להפוך ליהודה איש קריות? האם אתם לא מפחדים שארצכם תהפוך לשדה דמים? יצורים חסרי בושה שכמותכם! אתם חושבים שהתורים שבני האדם מעלים לי כקורבנות מנחה נועדו כולם להזין את הכרס שלכם, רימות שכמותכם? מה שנתתי לכם הוא מה ששמחתי ורציתי לתת לכם. מה שלא נתתי לכם שייך לי. אתם לא יכולים פשוט לגנוב את קורבנות המנחה שלי. אני הוא יהוה, מבצע העבודה, אדון הבריאה, ואני הסיבה לכך שבני האדם מעלים קורבנות מנחה. האם אתם חושבים שהקורבנות האלה הם פיצוי על כל ההתרוצצויות שלכם? באמת אין לכם בושה! למען מי אתם מתרוצצים? אתם עושים זאת למען עצמכם, הלא כן? מדוע אתם גונבים את הקורבנות שלי? מדוע אתם גונבים כסף מארנק הכסף שלי? אתם בניו של יהודה איש קריות, הלא כן? הקורבנות שלי, יהוה, נועדו להנאתם של הכוהנים. האם אתם כוהנים? אתם מעזים לאכול את הקורבנות שלי בזחיחות, ואתם אפילו פורשים אותם על השולחן – אתם חסרי ערך! חדלי אישים חסרי תועלת שכמותכם! האש שלי, אש יהוה, תעלה אתכם בלהבות!

קודם: מה אתם יודעים על אמונה?

הבא: אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

עבודה והיווכחות (10)

התקדמותה של האנושות עד כה היא ללא תקדים. עבודתו של אלוהים והיווכחותו של האדם מתקדמות שכם אל שכם, ולפיכך, גם עבודתו של אלוהים היא אירוע...

כיצד פטרוס הכיר את ישוע

במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף...

עבודה והיווכחות (7)

רק כיום האדם מבין שמה שחסר לו אינו רק אספקה של חיי רוח וחוויה של הכרת האל אלא דבר חשוב הרבה יותר – שינויים בטבעו. בשל בורותו המוחלטת של...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה