לבי ישמח מאוד בגללך, ידי תרקוד מאושר בגללך ואתן לך ברכות לאין-קץ, שכן באת ממני לפני מועד הבריאה. היום עליך לחזור לצדי, היות שאינך מן העולם הזה או מן האדמה הזאת, אלא ממני. אני אוהב אותך לנצח, אברך אותך לנצח ואגונן עליך לנצח. רק אלה שבאו ממני יודעים את רצוני ורק הם יגלו התחשבות בעול שאני נושא ויעשו את מה שאני רוצה לעשות. כיום, הכול הוגשם. לבי הוא כמו כדור של אש והוא כמהּ לכך שבניי האהובים יתאחדו עימי בקרוב ושישותי תחזור בשלמותה לציון בקרוב. יש לך ידע מסוים על כך. למרות שאיננו יכולים ללכת זה בעקבות זה ברוחנו לעתים קרובות, אנו יכולים לעתים קרובות ללוות זה את זה ברוח ולהיפגש בבשר. לנצח לא ניתן להפריד בין האב והבנים. הם קשורים באופן אינטימי. איש אינו יכול לקחת אותך מצדי עד ליום השיבה אל הר ציון. אני אוהב את כל הבנים הבכורים שבאו ממני ושונא את כל האויבים שמתנגדים לי. אני אחזיר את האוהבים אותי אל ציון ואשליך את שנואי נפשי אל השאול, אל הגיהינום. זהו העיקרון הראשי שמאחורי כל צוויי המנהליים. כל מה שבניי הבכורים אומרים או עושים הוא ביטוי של רוחי. על כולם להעיד על בניי הבכורים מתוך הבנה ברורה של העניין הזה. זהו השלב הבא בעבודתי ואם מישהו יתנגד, אני אבקש מבניי האהובים לטפל בו. המצב עכשיו שונה מבעבר. אם אהוביי יאמרו מילה שיפוטית אחת, השטן ימות מייד בשאול מכיוון שכבר מסרתי את הסמכות לבניי הבכורים. כלומר, מעתה ואילך הגיע המועד שבו בניי הבכורים ואני נמשול יחד (זה מתרחש בשלב הבשר וזה שונה במקצת מלמשול יחדיו בגוף). כל מי שמתמרד במחשבתו יסבול מגורל זהה לאלה שמתנגדים לאדם שהנני. יש להתייחס לבניי הבכורים כפי שמתייחסים אליי, מכיוון שאנו גוף אחד ולא ניתן להפריד בינינו. כשם שהעידו עליי בעבר, היום יש לשאת עדות כזו על בניי הבכורים. זה אחד מצוויי המנהליים. על כולם לעמוד ולשאת עדות.

מלכותי משתרעת עד קצווי תבל ובניי הבכורים נוסעים יחד איתי אל קצווי תבל. בשל מגבלות בשרכם, אינכם מבינים דברים רבים, אף שדיברתי אותם, ולכן יש להשלים את רוב העבודה לאחר השיבה לציון. מתוך דבריי ניתן לראות ששיבה זו אינה רחוקה – למעשה, הרגע כמעט הגיע. לכן אני מדבר ללא הרף על ציון ועל עניינים שבציון. האם ידועה לכם מטרת דבריי? האם ידוע לכם מה מצוי בלבי? לבי כמהּ לחזור בקרוב לציון, לסיים את כל הישן, לסיים את חיינו עלי אדמות (מכיוון שאני מתעב את האנשים, העניינים והדברים הארציים ושונא את החיים בבשר אף יותר מכך ומגבלות הבשר רבות, הכול יתחיל לשגשג רק עם השיבה לציון) ולחזור אל חיינו במלכות. מטרת התגלמותי הראשונה הייתה להניח את המסד להתגלמותי השנייה. היה צורך ללכת בנתיב הזה. רק לאחר שמסרתי את עצמי לשטן באופן מלא, יכולתי לגאול אתכם כדי שתשובו אל גופי במהלך השלב האחרון. (אלמלא התגלמותי הראשונה, לא הייתי מסוגל לזכות בכבוד ולא הייתי מסוגל לקחת בחזרה את קורבן החטאת, כך שהייתם באים אל העולם כחוטאים.) היות שחוכמתי היא אינסופית, העובדה שהובלתי אתכם אל מחוץ לציון משמעה שלבטח אחזיר אתכם לציון. ניסיונותיו של השטן לחסום את הדרך יעלו בתוהו, שכן עבודתי הגדולה הוגשמה זה מכבר. בניי הבכורים זהים לי – הם קדושים ואין בהם רבב, ולכן אשוב לציון עם בניי הבכורים ולעולם לא ניפרד עוד.

תוכנית הניהול שלי המלאה מתגלה לכם בהדרגה. התחלתי לעשות את עבודתי בכל האומות ובקרב כל העמים. די בכך כדי להוכיח שמועד שיבתי לציון אינו רחוק מאוד, היות שעבודתי תיעשה בכל האומות ובכל העמים לאחר השיבה לציון. הקצב שלי מואץ יותר ויותר (היות שיום שובי לציון מתקרב, אני רוצה לסיים את עבודתי עלי אדמות לפני שאשוב). אני נעשה יותר ויותר עסוק בעבודתי, ועם זאת יש לי פחות ופחות עבודה לעשות עלי אדמות – כמעט שום דבר. (אני עסוק בעבודה שנעשית באמצעות רוח הקודש, שבני האדם אינם יכולים לראותה בעין בלתי מזוינת, אלא ניתן רק להסיקה מתוך דבריי. העסק שלי איננו עיסוק בבשר, אלא הוא מתייחס לתכנון משימות רבות על-ידיי.). זאת משום שכפי שאמרתי, עבודתי עלי אדמות כבר הושלמה כולה, ועל יתרת עבודתי להמתין לשובי לציון (הסיבה שבעטיה עליי לחזור לציון כדי לעבוד היא שלא ניתן להגשים את העבודה העתידית בבשר, ואם העבודה הזאת הייתה נעשית בבשר, היא הייתה ממיטה קלון על שמי). כאשר אביס את אויביי ואחזור לציון, החיים יהיו יפים ושלווים יותר מהחיים שלפני העידנים. (זאת מפני שהתגברתי לגמרי על העולם והודות להתגלמויותיי הראשונה והשנייה, זכיתי במלוא הכבוד. בהתגלמותי הראשונה זכיתי רק בחלק אחד מכבודי, אך בהתגלמותי השנייה ישותי זכתה במלוא הכבוד, לכן לא נותרו לשטן עוד הזדמנויות לנצלן. לכן החיים העתידיים בציון יהיו עוד יותר יפים ושלווים.) ישותי תופיע בצורה מפוארת עוד יותר בפני העולם והשטן כדי להשפיל את התנין הגדול האדום כאש. זו הנקודה המרכזית בחוכמתי כולה. ככל שאני מדבר יותר על עניינים חיצוניים, כך אתם מסוגלים יותר להבין. ככל שאני מדבר על דברים הנוגעים לציון שאותם בני אדם אינם מסוגלים לראות, כך תחשבו יותר שאלה דברים בעלמא, וכך יקשה עליכם יותר לדמיינם. אתם תחשבו שאני מספר סיפורי מעשיות. אך עליכם לעמוד על המשמר. איני אומר לעולם דברים בעלמא. הדברים היוצאים מפי אמינים. זו אמת לאמיתה, למרות שבשל צורת המחשבה שלכם קשה לכם להבין זאת. (בשל מגבלות הבשר, בני אדם אינם מסוגלים להבין באופן מלא ויסודי את דבריי, ולא גיליתי לחלוטין רבים מבין הדברים שאותם אמרתי. אך כאשר נחזור לציון לא אצטרך להסביר, אתם תבינו אותם באופן טבעי). אל לכם להקל ראש בכך.

למרות שבשרם של בני האנוש ותפיסותיהם מוגבלות, ברצוני בכל זאת לשפר את חשיבתכם הבשרית ולהילחם בתפיסותיכם באמצעות התעלומות שאני מגלה, מאחר שכפי שאמרתי פעמים רבות, זה שלב בעבודתי (והעבודה הזאת לא תיעצר עד לכניסה לציון). בדעתו של כל אדם קיים "הר ציון" והוא שונה מאדם לאדם. היות שאני מזכיר שוב ושוב את הר ציון, אמסור לכם מעט מידע כללי אודותיו כדי שתוכלו לדעת עליו דבר מה. להיות על הר ציון משמעו לחזור אל העולם הרוחני. למרות שהוא מתייחס לעולם הרוחני, אין זה מקום שבני אדם אינם יכולים לראותו או לגעת בו. הדבר מתייחס אל הגוף. הוא אינו בלתי-נראה או בלתי-מוחשי לחלוטין, מכיוון שכאשר הגוף מופיע, יש לו תבנית וצורה, אך כאשר הגוף אינו מופיע, אין לו תבנית או צורה. על הר ציון לא יהיו דאגות בקשר למזון, מלבושים, צרכים יומיומיים או מחסה וגם לא יתקיימו שם נישואין או משפחה ולא תהיה חלוקה למגדרים (כל הנמצאים על הר ציון הם ישותי, בגוף אחד, ולכן אין נישואין, משפחה או חלוקה למגדרים), וכל הדברים שישותי מדברת עליהם יתממשו. כאשר אנשים לא יעמדו על המשמר, ישותי תופיע בקרבם, וכאשר אנשים לא ישימו לב, ישותי תיעלם (אנשים בשר-ודם אינם יכולים לעשות דבר כזה, לכן קשה לכם לדמיין זאת עכשיו). בעתיד עדיין יהיו שמש, ירח ושמיים וארץ פיסיים, אך היות שישותי תימצא בציון, השמש לא תחרוך, לא יהיה אור יום ולא ייגרם סבל בשל אסונות טבע. כאשר אמרתי שלא נזדקק לפנסים או לאור השמש כי אלוהים ייתן לנו אור, דיברתי על השהות בציון. על פי התפיסות האנושיות, יש להשמיד כל דבר ביקום ועל כל בני האדם לחיות לאורי. הם חושבים שזו המשמעות האמיתית של האמירה: "לא נזדקק לפנסים או לאור השמש כי אלוהים ייתן לנו אור", אך למעשה זו פרשנות שגויה של הדברים. כשאמרתי: "בכל חודש העץ יישא פירות משנים-עשר סוגים", התייחסתי לעניינים בציון. המשפט הזה מייצג באופן מלא את תנאי החיים בציון. בציון, הזמן לא יהיה מוגבל ולא תהיינה מגבלות של גיאוגרפיה ומרחב. זו הסיבה שאמרתי "בכל חודש". המונח "פירות משנים-עשר סוגים" אינו מייצג את ההתנהגות שאתם מביאים לידי ביטוי בחייכם כיום, אלא הוא עוסק בחיי החופש בציון. המילים האלה הם הכללה הנוגעת לחיים בציון. מתוך כך ניתן לראות שהחיים בציון יהיו עשירים ומגוונים (שכן "שנים עשר" מציין כאן שלמות). אלה יהיו חיים ללא יגון ודמע ולא יתקיימו ניצול ודיכוי, ולכן כולם יהיו חופשיים ומשוחררים. זאת מפני שהכול קיים בישותי ואיש אינו יכול להפריד זאת והכול יהיה סצנה של יופי ושל חידוש נצחי. זו תהיה תקופה שהכול יהיה בה מוכן ושל תחילת חיינו לאחר שובנו לציון.

למרות שעבודתי עלי אדמות הושלמה במלואה, אני עדיין זקוק לכך שבניי הבכורים יעבדו עלי אדמות, ולכן איני יכול עדיין לשוב לציון. איני יכול לשוב לציון לבדי. אני אשוב לציון יחד עם בניי הבכורים אחרי שהם יסיימו את עבודתם עלי אדמות. כך ניתן יהיה לומר בצדק שאנו זוכים יחדיו בכבוד. זה יהיה הביטוי המלא של ישותי. (אני אומר שעבודתם של בניי הבכורים עלי אדמות טרם נשלמה, מפני שבני הבכורים טרם הופיעו לעיני כול. את העבודה הזאת צריכים עדיין לעשות נותני-השירות הנאמנים והישרים.)