האמונה באל והכרת האל הם טבעיים לחלוטין ומוצדקים, וכיום – בעידן שבו האל בהתגלמותו כבשר ודם עושה את עבודתו באופן אישי – זה זמן טוב במיוחד להכיר את האל. ריצוי האל הוא דבר מה שמושג על בסיס הבנת כוונותיו של האל וכדי להבין את כוונות האל, יש הכרח להכיר את האל במידת מה. היכרות זו עם האל היא החזון שצריך להיות למי שמאמין באל. היא הבסיס לאמונתו של האדם באל. בהיעדר היכרות כזו, אמונתו של האדם באל תהיה במצב מעורפל, על סמך תיאוריה ריקה מתוכן. אפילו אם בני אדם כאלה יגמרו בדעתם להיות חסידי אל, הם לא יזכו בדבר. כל מי שאינם זוכים בדבר בזרם הזה הם אלה שיסולקו – הם כולם אוכלי חינם. יהא השלב בעבודתו של האל שאתה חווה אשר יהא, צריך להתלוות לך חזון אדיר. אחרת, יהיה לך קשה לקבל כל אחד מהשלבים בעבודתו החדשה של האל, מפני שבני האדם אינם מסוגלים לדמיין את העבודה החדשה של האל והיא מעבר לתפיסתם. לכן, בלי רועה שידאג לאדם ובלי רועה שישתף אותו בחזון, האדם אינו מסוגל לקבל את העבודה החדשה הזו. אם האדם אינו מסוגל להבין חזיונות, הוא אינו מסוגל להבין את העבודה החדשה של האל ואם האדם אינו מסוגל להתמסר לעבודתו החדשה של האל, הוא לא יוכל להבין את כוונות האל והידע שלו על האל יסתכם בלא כלום. לפני שבני האדם מוציאים לפועל את דבר האל, הם חייבים להכיר את דברי האל, כלומר להבין את כוונות האל. רק כך יהיה ניתן להוציא לפועל את דברי האל במדויק ובהתאם לכוונות האל. כל מי שמחפש את האמת צריך לדעת זאת וכל מי שמנסה להכיר את האל חייב לחוות את התהליך הזה. תהליך ההכרה של דברי האל הוא תהליך הכרת האל והכרת עבודתו של האל. מכאן שידיעת החזון לא מסתכמת רק בהכרת האנושיות של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלא היא גם כוללת את הכרת דברי האל ועבודתו. בעזרת דברי האל, בני האדם מבינים את כוונותיו של האל ומעבודתו של האל הם מתוודעים לצביונו של האל ולמה שהאל הנו. האמונה באל היא השלב הראשון בהכרת האל. התהליך שבו מתקדמים מהאמונה הראשונית באל לאמונה העמוקה ביותר בו הוא תהליך הכרת האל ותהליך חוויית עבודתו של האל. אם הנך רק מאמין באל לשם האמונה באל ולא במטרה להכיר את האל, הרי שאמונתך אינה מציאותית והיא אינה יכולה להפוך לטהורה – אין כל ספק בכך. אם במהלך התהליך שבו האדם חווה את עבודתו של האל הוא מכיר בהדרגה את האל, אזי צביונו ישתנה בהדרגה ואמונתו תיעשה יותר ויותר אמיתית. כך, כאשר בני האדם נוחלים הצלחה באמונתם באל, הם יזכו לחלוטין באל. האל טרח כה רבות על מנת להתגלם בשנית בבשר ולהוציא לפועל את עבודתו באופן אישי כדי שבני האדם יוכלו להכיר אותו ולראות אותו. הכרת האל^[א] היא התוצאה האחרונה שיש להשיג בסיום עבודתו של האל. זו הדרישה האחרונה של האל מהאנושות. האל עושה זאת לשם עדותו האחרונה. הוא עושה עבודה זו כדי שבני האדם יפנו אליו לגמרי סוף-סוף. רק באמצעות הכרת האל, בני אדם יכולים לאהוב אותו וכדי לאהוב את האל עליהם להכיר אותו. אין זה חשוב במה בני אדם מבקשים לזכות או כיצד הם עושים זאת, עליהם להיות מסוגלים לזכות בידע על האל. רק בדרך זו בני האדם יכולים לרצות את לבו של האל. רק על ידי הכרת האל בני האדם באמת יכולים להאמין בהאל ורק על ידי הכרת האל בני האדם יכולים באמת לירוא את האל ולהתמסר לו. מי שלא מכיר את האל לעולם לא יוכל באמת להתמסר לו ולירוא אותו. הכרת האל כוללת את הכרת צביונו של האל, את הבנת כוונותיו ואת מה שהאל הנו. עם זאת, יהא ההיבט שהאדם מכיר אשר יהא, כולם דורשים מבני האדם לשלם מחיר ונכונות להתמסר. אחרת, שום אדם לא יוכל להישאר חסיד אל עד הסוף. עבודתו של האל כלל אינה עולה בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם. בני האדם מתקשים מדי להבין את צביונו של האל ואת מה שהאל הנו וגם אינם יכולים לתפוס את הדברים שהאל אומר ועושה. אם בני האדם רוצים להיות חסידי אל אך אינם מוכנים להתמסר לו, הם לא יזכו בדבר. מבריאת העולם ועד היום האל עשה עבודה רבה שהיא מעבר לתפיסתם של בני האדם ואשר בני האדם מתקשים לקבלה והאל גם אמר דברים רבים שמקשים על ריפוי תפיסותיהם של בני האדם. אולם האל מעולם לא חדל מעבודתו משום שלבני האדם יש קשיים רבים מדי. תחת זאת, הוא המשיך לעבוד ולדבר ועל אף ש"לוחמים" רבים נפלו בצדי הדרך, הוא עדיין עושה את עבודתו וממשיך ללא הפסק לבחור קבוצות של אנשים שמוכנים להתמסר לעבודתו החדשה. הוא אינו מרחם על אותם "גיבורים" שנפלו, אלא במקום זאת, מוקיר את האנשים שמקבלים את עבודתו ודבריו החדשים. אך לשם מה הוא פועל בצורה כזו, צעד אחר צעד? מדוע הוא כל הזמן מסלק אנשים ובוחר באחרים? מדוע הוא תמיד משתמש בשיטה כזו? מטרת עבודתו היא שבני האדם יכירו אותו וכך ייפלו בנחלתו. עיקרון עבודתו הוא לעבוד על האנשים שמסוגלים להתמסר לעבודה שהוא עושה בימים אלו, לא לעבוד על האנשים שמתמסרים לעבודה שעשה בעבר אך מתנגדים לעבודתו הנוכחית. זו הסיבה לכך שהוא מסלק אנשים כה רבים.

לא ניתן להשיג את ההשפעות של הלקח מהכרת האל בתוך יום או יומיים: בני האדם צריכים לצבור חוויות, להתנסות בסבל ולרכוש התמסרות אמיתית. ראשית, התחל מעבודתו של האל ומדבריו. חובה עליך להבין מה כלול בהכרת האל, כיצד לרכוש ידע זה וכיצד לחזות באל במהלך חוויותיך. זה הדבר שכל מי שעדיין אינו מכיר את האל חייב לעשות. איש אינו יכול להבין בין רגע את עבודתו של האל ואת דבריו ואיש אינו יכול לרכוש ידע על המכלול של האל בתוך זמן קצר. נדרש תהליך של חוויות ובלעדיו אף אחד לא יהיה מסוגל להכיר את האל או להיות חסיד כן שלו. ככל שהאל עושה יותר עבודה, כך בני האדם מכירים אותו יותר. ככל שעבודתו של האל מנוגדת יותר לתפיסותיהם של בני האדם, כך מעמיק ומתחדש הידע של בני האדם על האל. אילו נשארה עבודתו של האל תמיד קבועה וללא שינוי, אזי לבני האדם היה רק ידע מועט עליו. מבריאת העולם ועד ימינו, מה שעשה האל במהלך עידן החוק ובמהלך עידן החסד ומעשיו בעידן המלכות – החזיונות האלה צריכים להיות ברורים לכם כשמש. עליכם להכיר את עבודתו של האל. רק לאחר שפטרוס נעשה חסידו של ישוע הוא החל להכיר בהדרגה חלק ניכר מעבודתה של רוח האל בישוע. הוא אמר: "אין זה מספיק להסתמך על ניסיונם של בני האדם על מנת להשיג ידע שלם על האל. חייבים להיות דברים חדשים רבים מעבודתו של האל שיעזרו לנו להכיר את האל." בהתחלה, פטרוס האמין שהאל שלח את ישוע כמו שליח והוא לא ראה בישוע את המשיח. באותו זמן, כשהוא החל להיות חסידו של ישוע, ישוע שאל אותו: "שמעון בר יונה, התהיה לי לחסיד?" פטרוס אמר: "חובה עליי להיות חסיד של מי שנשלח על ידי אבינו שבשמיים. חובה עליי להכיר באדם שבחרה רוח הקודש. אהיה חסידך." מהדברים האלה ניתן לראות שפטרוס פשוט לא ידע דבר על ישוע. הוא חווה את דברי האל, גזם את עצמו וסבל קשיים למען האל. עם זאת, לא היה לו ידע על עבודתו של האל. לאחר תקופת התנסות, פטרוס ראה בישוע רבים ממעשיו של האל. הוא ראה בישוע את חביבותו של האל והרבה מהווייתו של האל. הוא גם ראה שדבריו של ישוע לא יכלו להיאמר על ידי בן אדם ושעבודתו של ישוע לא יכלה להיעשות על ידי בן אדם. יתרה מזאת, פטרוס גם ראה בדבריו ובמעשיו של ישוע הרבה מחוכמתו של האל והרבה עבודה של אופי אלוהי. במהלך חוויותיו הוא לא רק למד להכיר את עצמו, אלא גם התמקד בכל פעולה ופעולה של ישוע, אשר לימדו אותו דברים חדשים רבים. כלומר, הוא למד שהיו ביטויים רבים של האל המעשי בעבודה שהאל עשה באמצעות ישוע ושדבריו של ישוע, פעולותיו, העבודה שביצע והדרכים שבהן רעה את הכנסיות נבדלים מאלה של בני אדם רגילים. באופן זה, פטרוס למד לקחים רבים מישוע שהיה אמור ללמוד ועד לרגע שבו ישוע עמד להיצלב, הוא הספיק לזכות בידע מסוים לגבי ישוע – דברים אלה הפכו לבסיס לנאמנותו לישוע שנמשכה לאורך כל חייו וכן לצליבתו במהופך למען האדון. למרות שבהתחלה היו לו תפיסות מסוימות וידע לא ברור על ישוע, דברים כאלה הם באופן בלתי נמנע חלק מאנשים מושחתים. כשישוע עמד לעזוב, הוא אמר לפטרוס שצליבתו היא העבודה שהוא בא לעשות: הוא היה חייב להינטש על ידי העידן ושהעידן הישן והטמא הזה ימסמר אותו אל הצלב. הוא בא להשלים את עבודת הגאולה ולאחר שזו תושלם, כהונתו תגיע לסופה. כשפטרוס שמע זאת, הוא נתקף צער ונקשר עוד יותר לישוע. כשישוע נצלב, פטרוס מירר בבכי בסתר. לפני כן, הוא שאל את ישוע: "אדוני! אתה אומר שעומדים לצלוב אותך. לאחר שתעזוב, מתי נראה אותך שוב?" האם לא היה מרכיב של טומאה בדברים שהוא אמר? האם לא עירב בכך את תפיסותיו? בתוך לבו הוא ידע שישוע בא כדי להשלים חלק מעבודתו של האל ושהרוח תהיה איתו לאחר שישוע יעזוב. על אף שהוא ייצלב ויעלה השמיימה, רוח האל תהיה איתו. באותה עת היה לפטרוס ידע מסוים לגבי ישוע. הוא ידע שישוע נשלח על ידי רוח האל, שרוח האל הייתה בתוכו, שישוע היה האל בכבודו ובעצמו, שהוא היה המשיח. אולם משום אהבתו לישוע ומשום חולשתו האנושית, פטרוס אמר את הדברים האלה. אם יהיה ניתן להתבונן ולהתנסות בדקדקנות בחוויות בכל שלב מעבודתו של האל, אזי ניתן יהיה לגלות בהדרגה את חביבותו של האל. ומה היה חזיונו של פאולוס? כשישוע התגלה בפניו, פאולוס אמר: "מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?" ישוע ענה: "אָנֺכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף." זה היה חזיונו של פאולוס. עד לתום מסעו של פטרוס הוא ראה בחזיונו את תחייתו של ישוע, את הופעתו למשך 40 ימים, ואת תורתו של ישוע במהלך חייו.

בני האדם חווים את עבודתו של האל, מכירים את עצמם, נפטרים מצביונם המושחת ומחפשים צמיחה בחייהם, הכול במטרה להכיר את האל. אם אתה רק שואף להכיר את עצמך ולגזום את הצביון המושחת שלך אולם בלי שיהיה לך כל ידע על העבודה שהאל עושה באדם, על גדולתה של ישועתו או על הדרך שבה אתה חווה את עבודתו של האל ואתה עד למעשיו, הרי שניסיונך אווילי. אם אתה חושב שדי ביכולתך ליישם בפועל את האמת ולשאת בסבל כדי שחייך יגיעו לבגרות, פירוש הדבר הוא שטרם תפסת את משמעותם האמיתית של החיים או את מטרתו של האל בהפיכת האדם למושלם. יום אחד, כאשר תהיה בכנסיות הדתיות בקרב חברי "כנסיית החזרה בתשובה" או "כנסיית החיים", תיתקל בהרבה מאמינים אדוקים שתפילותיהם כוללות "חזונות" ואשר חשים במהלך חיפוש החיים שלהם שהמילים נוגעות בהם ומנחות אותם. יתר על כן, במקרים רבים הם מסוגלים לשאת סבל ולזנוח את עצמם ולא לאפשר לבשר להנחות אותם. באותה עת, לא תוכל להבחין בהבדל: אתה תאמין שכל מעשיהם נכונים, שהם הביטוי הטבעי של החיים ושחבל מאוד שהשם שבו הם מאמינים שגוי. האין אמונות כאלה מטופשות? מדוע נאמר שלהרבה בני אדם אין חיים? משום שהם אינם מכירים את האל ולכן נאמר שאין האל בלבם ושאין להם חיים. אם אמונתך באל הגיעה לנקודה שבה אתה מסוגל להכיר היטב את מעשיו של האל, את המעשיות של האל וכל שלב בעבודתו של האל, הרי שאתה מחזיק באמת. אם אינך מכיר את עבודתו של האל ואת צביונו, הרי שחוויותיך עדיין לוקות בחסר. כיצד ישוע הוציא לפועל את שלב עבודתו, כיצד השלב הנוכחי מוצא לפועל, כיצד האל עשה את עבודתו בעידן החסד ואיזו עבודה נעשתה, איזו עבודה נעשית בשלב הנוכחי – אם אין לך ידע מעמיק על הדברים האלה, לעולם לא תרגיש בטוח ותמיד תהיה חסר ביטחון. אם, לאחר תקופה מסוימת של חוויה תהיה מסוגל להכיר את העבודה שהאל עשה ואת כל שלבי עבודתו ואם רכשת ידע מעמיק על המטרות של דברי האל ומדוע הרבה מדבריו טרם הוגשמו, אזי תוכל להמשיך בדרך קדימה באומץ וללא עיכובים, ללא דאגות וללא זיכוך. עליכם להבחין באילו אמצעים האל מבצע עבודה כה רבה. הוא עושה שימוש בדבריו, מזכך את בני האדם ומשנה את תפיסותיהם באמצעות סוגים רבים של אמירות. כל הסבל שסבלתם, כל הזיכוך שחוויתם, הגיזום שקיבלתם בתוככם, הנאורות שחוויתם – כולם הושגו באמצעות דברי האל. מדוע בני האדם נעשים לחסידי האל? הם חסידי האל בזכות דבריו! דברי האל מסתוריים מאוד ובכוחם לגעת בלבבותיהם של בני האדם, לחשוף דברים המסתתרים עמוק בלבם, לאפשר להם לדעת דברים שאירעו בעבר ולחדור אל העתיד. לכן בני האדם סובלים בשל דברי האל ובזכות דברי האל הם גם הופכים למושלמים. רק אז הם נעשים לחסידי אל. בשלב זה על בני האדם לקבל את דברי האל ובין אם הם הפכו למושלמים או עברו זיכוך, דברי האל הם הדבר העיקרי. זו עבודתו של האל וזה גם החזון שעל האדם להכיר כיום.

כיצד האל מביא את בני האדם לידי שלמות? מהו צביונו של האל? מה צביונו כולל? אם מישהו מסוגל להסביר את כל הדברים האלה בבירור, אזי זה נקרא הפצת שמו של האל, זו נשיאת עדות על האל וזו רוממות של האל. על בסיס הכרת האל, בני האדם ישנו את בסופו של דבר את צביון חייהם. ככל שבני האדם עוברים יותר גיזום וזיכוך, כך הם נמרצים יותר. ככל שמתרבים שלבי עבודתו של האל, כך הם נעשים מושלמים יותר. בחוויותיהם של בני האדם כיום, כל שלב בעבודתו של האל מתנגש בתפיסותיהם של בני האדם והכול נשגב מבינתם של בני האדם וחורג מציפיותיהם. האל מספק את כל מה שבני האדם צריכים והדבר מנוגד מכל הבחינות לתפיסותיהם של בני האדם. כשאתה חלש, האל אומר את דבריו. רק כך הוא יכול לספק לך את שנחוץ לחייך. על ידי כך שהוא סותר את תפיסותיך, הוא גורם לך לקבל את גיזום האל. רק כך תוכל להיפטר מהשחיתות שלך. כיום, האל בהתגלמותו כבשר ודם עובד מצד אחד באלוהיות, אולם מצד שני הוא עובד באנושיות רגילה. כאשר לא תהיה מסוגל עוד להתכחש לשום עבודה של האל, כאשר תוכל להתמסר לכל דבר שהאל יאמר ויעשה באנושיות הרגילה, כשתוכל להתמסר ולהבין שאין זה משנה איזו אנושיות יפגין האל וכאשר תרכוש חוויה מעשית, רק אז תוכל להיות בטוח שהוא האל, רק אז תפסיק לפתח תפיסות ותהיה חסיד אל עד הסוף. בעבודתו של האל טמונה חוכמה והוא יודע כיצד בני האדם יכולים לשאת עליו עדות איתנה. הוא יודע מהי נקודת התורפה של האדם והדברים שהוא אומר מסוגלים לפגוע היישר בחולשתך הבסיסית. אולם הוא גם משתמש בדבריו המלכותיים והחכמים כדי לגרום לך לשאת עליו עדות איתנה. כאלה הם מעשיו המופלאים של האל. העבודה שהאל עושה היא מעבר לבינתם ולדמיונם של בני האדם. שיפוטו של האל חושף את סוגי השחיתויות של בני האדם, בהיותם בשר ודם, ואת מהותם וכך לא נותר לאדם מקום להסתיר בו את חרפתו.

האל מבצע את עבודת המשפט והייסורים כדי שבני האדם יזכו בידע אודותיו ולמען עדותו. אילו האל לא היה שופט את צביונם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את צביונו הצודק של האל שאינו סובל שום חטא ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה לגבי האל לידיעה חדשה. לשם עדותו ולשם ניהולו של האל, הוא מציג בפומבי את כל-כולו וכך באמצעות הופעתו הפומבית של האל, הוא מאפשר לבני האדם להגיע לידע אודותיו ולשנות את צביונם ולשאת עדות מהדהדת על האל. השינוי בצביונם של בני האדם מושג באמצעות סוגי העבודה השונים שהאל מבצע. ללא שינויים כאלה בצביונם של בני האדם, הם לא יוכלו לשאת עדות על האל ואף לא לא להיות תואמים לכוונות האל. השינוי בצביונו של אדם מציין שהוא השתחרר מכבלי השטן ומהשפעת החושך והפך באמת ובתמים למודל ודוגמה לעבודתו של האל, לעד על האל ולאדם שעולה בקנה אחד עם כוונותיו של האל. כיום, האל המתגלם כבשר ודם ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו על פני האדמה והוא דורש שבני האדם ירכשו ידע לגביו, יתמסרו לו ויישאו עליו עדות – עליהם להכיר את עבודתו המעשית והרגילה, עליהם להתמסר לכל דבריו ולעבודתו שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם ועליהם לשאת עדות על כל העבודה שהאל עושה לישועת בני האדם, כמו גם על כל המעשים שהוא עושה על מנת לכבוש את האדם. מי שנושאים עדות על האל חייבים להכיר את האל. רק עדות כזו היא מדויקת ומעשית ורק עדות כזו יכולה להמיט קלון על השטן. האל משתמש באנשים שלמדו להכיר אותו על ידי כך שחוו את משפטו, את ייסורו ואת גיזומו, על מנת שיישאו עליו עדות. הוא משתמש הן בבני האדם שהשטן השחית והן באנשים שצביונם השתנה ולכן זכו בברכתו כדי שיישאו עליו עדות. הוא אינו צריך שבני האדם יהללו אותו אך ורק בפיהם ואף לא את שבחיהם ועדותם של בני מינו של השטן שאותם הוא לא גאל. רק בני האדם שמכירים את האל ורק בני האדם שצביונם השתנה כשירים לשאת עדות על האל. האל לא יתיר לבני האדם להמיט קלון על שמו בכוונה תחילה.

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי נכתב "עבודת הכרת האל".