הדבר מופיע בבשר

תוכן

בני אדם! התרוננו!

באורי, בני האדם רואים שוב את האור. בדברי, בני האדם מוצאים דברים מהנים. באתי מהמזרח ושם נולדתי. כשכבודי מאיר, כל האומות מוארות, הכל נשטף באור, ודבר לא נותר בחושך. במלכות, חייהם של אנשי האל עם אלוהים הם מאושרים באופן שאין דומה לו. המים מרקדים לכבוד חייהם המבורכים של בני האדם, ההרים נהנים מהשפע של בני האדם. כל בני האדם מתאמצים, עובדים קשה ומפגינים נאמנות במלכותי. במלכות, אין עוד מרד, ואין עוד התנגדות. השמיים והארץ תלויים זה בזה, והאדם ואני קרובים ומרגישים תחושה עמוקה, דרך האושר שבחיים, כשאנחנו נשענים זה על זה... בעת הזו, אני מתחיל באופן רשמי את חיי השמימיים. השטן לא מתערב עוד, ובני האדם זוכים למנוחה. ברחבי תבל, בני האדם הנבחרים שלי חיים בכבודי, ומבורכים באופן שאין דומה לו, לא כבני אדם החיים בקרב בני אדם, אלא כבני אדם החיים עם אלוהים. כולם חוו את השחיתות של השטן וטעמו את המרירות והמתיקות של החיים. כעת, כשהם חיים באורי, איך ייתכן שהם לא יתרוננו? איך ייתכן שמישהו יוותר על רגע כה יפהפה וייתן לו לחלוף? בני אדם! שירו כעת את השירים שבלבכם ורקדו למעני! תנו ללבכם הישר לנסוק כעת והעלו אותו כקורבן מנחה למעני! הכו בתוף כעת ונגנו למעני! אני זוהר על פני התבל כולה! אני מראה לבני האדם את פניי רבי הכבוד! אני ארעים! אתעלה על התבל! אני כבר מולך בקרב בני האדם! בני האדם מהללים אותי! אני מרחף בשמי התכלת ובני האדם נעים ביחד איתי. אני צועד בקרב בני האדם ואנשיי מקיפים אותי! לבם של בני האדם צוהל, ושיריהם מרעידים את התבל וסודקים את הרקיע! התבל כבר לא אפופה בערפל. כבר אין בוץ, וכבר אין הצטברות של שפכים. בני האדם הקדושים של התבל! תחת בדיקתי, סבר פניכם האמיתי מתגלה. אתם לא בני אדם המכוסים בטינופת, אלא קדושים טהורים כאבן הירקן – כולכם יקיריי וכולכם העונג שלי! כל הדברים חוזרים לחיים! כל הקדושים בשמיים משרתים אותי, נכנסים לחיבוקי החם, כבר לא בוכים, כבר לא חרדים, מעלים את עצמם כקורבנות מנחה למעני, חוזרים לביתי, ובמולדתם, הם יאהבו אותי עד אין קץ! ללא שינוי! איפה הצער? איפה הדמעות? איפה הבשר והדם? הארץ איננה עוד, והשמיים הם לעולמים. אני מופיע בפני כל בני האדם, וכל בני האדם משבחים אותי. החיים האלה, היופי הזה, מימי קדם ולנצח נצחים, לא ישתנו. אלה חיים במלכות.