כולכם עסוקים בביצוע חובותיכם כעת, מכשירים את עצמכם להטפה ולנשיאת עדות לדבר האל, ולעבודת האל באחרית הימים. בין אם מדובר בהפקת סרטים או בשירת מזמורים כדי לשאת עדות לאל, האם החובות שאתם מבצעים בעלות ערך לאנושות המושחתת? (אכן כן). היכן טמון ערכן? ערכן טמון בכך שהן עוזרות לאנשים לעלות על הנתיב הנכון, לאחר שהם יראו את הדברים ואת האמיתות האלו שבוטאו על ידי האל, ובכך שהן עוזרות לאנשים להבין שהם נמנים על יצירי הבריאה, ושעליהם לבוא בפני בוראם. הרבה אנשים אינם מסוגלים לראות לעומק או להבין רבים מן הדברים שהם ניצבים בפניהם. הם מרגישים חסרי אונים ושהחיים חסרי משמעות וריקים, ואין להם שום הזנה רוחנית. מה המקור של כל זה? התשובה לכל העניין טמונה בדבר האל. לאורך השנים בהן האמנתם באל, כולכם קראתם הרבה מדברו והבנתם מספר מסוים של אמיתות, כך שהחובה שעליכם לבצע היא להשתמש בדבר האל כדי להעניק להם נאורות ולפתור את המחשבות והדעות השגויות שלהם, ובכך לאפשר להם להבין את האמת שטמונה בדבר האל ולראות נכוחה את האפלה והרוע של העולם, וכן לעזור להם לחפש את הדרך הנכונה, למצוא את הבורא, לשמוע את קולו של האל ולקרוא את דבריו. הדבר יאפשר להם לתפוס אמיתות אחדות ולראות את עבודת הישועה שהאל עושה, כדי שהם יפנו אליו ויקבלו את עבודתו. זאת בדיוק החובה שעליכם לבצע. כולכם יודעים בליבכם כמה אמיתות הבנתם וכמה בעיות פתרתם מאז שהתחלתם להאמין באל. כיום יש אנשים רבים, הן אנשים דתיים והן כופרים, שמחפשים את הדרך הנכונה ומבקשים את המושיע. הם לא יודעים את התשובות לשאלות ספציפיות כגון מדוע אנשים חיים ומתים, מה הערך והמשמעות בחייו של אדם, או מהיכן באים האנשים ולאן הם הולכים. הם מחכים שתטיפו להם את הבשורה ותישאו עדות לאל, ותובילו אותם בפני הבורא – לכן החובות שאתם מבצעים הן בעלות משמעות רבה! במובן אחד, אתם עצמכם חווים את עבודת האל, ובמובן אחר, אתם גם מעידים בפני אחרים על אודות עבודת האל. ככל שאתם מרבים לחוות את זה, כך תצטרכו להבין אמיתות רבות יותר ולהיות מצוידים בהן, וכך יהיה עליכם לעשות עבודה רבה יותר. זאת הזדמנות מצוינת עבור האל להביא אנשים לידי שלמות. עליכם להתפלל לאל ולשאת אליו עיניים בלי קשר לקשיים שאתם נתקלים בהם כשאתם מבצעים את חובותיכם; כשהכול קוראים את דבר האל ומחפשים יותר את האמת ביחד, אין בעיה שלא ניתנת לפתרון. יש אמיתות רבות בדבר האל שעליכם להבין, כך שעליכם להרהר ולשתף עליהן לעתים קרובות, ואז תהיה לכם הנאורות וההארה של רוח הקודש. אין בעיה שאי-אפשר לפתור בהסתמכות על האל, אתם צריכים להאמין בכך.

לאחר שהאל ברא את האנושות הזאת, הוא גיבש תכנית ניהול. באלפי השנים האחרונות, האנושות הזאת לא נשאה בשום אחריות או תפקיד משמעותיים לשאת עדות עבור הבורא, והעבודה שהאל עשה בקרב האנושות הייתה יחסית נסתרת ופשוטה. עם זאת, באחרית הימים, הדברים אינם עוד כפי שהיו. הבורא החל לומר דברים. הוא ביטא אמיתות כה רבות, וגילה את המסתורין של תכנית הניהול שלו, אך האנושות המושחתת קשת-הבנה ורדומה: אנשים רואים אך אינם יודעים, והם שומעים אך אינם מבינים, כאילו ליבם התקשה ונאטם. לכן, על כולכם מוטלת אחריות גדולה! מה כל כך גדול בה? בנוסף להפצת הדברים האלו והאמיתות שהאל ביטא, עוד יותר חשוב מכך הוא שתישאו עדות על הבורא לכל אחד ואחד מיצירי האנוש הברואים, ושגם תביאו בפני האל את כל יצירי האנוש הברואים האלו ששמעו את בשורת האל, כדי שהם יוכלו לתפוס את החשיבות של בריאת האנושות על ידי האל, ויבינו שכיצירי אנוש ברואים עליהם לשוב בפני הבורא, לשמוע את הדברים שהוא אמר, ולקבל את כל האמיתות שהוא ביטא. באופן זה אפשר להביא לכך שכל בני האדם יתמסרו לריבונות הבורא ולסידוריו. האם אפשר להשיג את התוצאות האלו על ידי קריאה רק במעט קטעים מדבר האל? או על ידי כך שלומדים לשיר רק כמה מזמורים? או על ידי ביצוע של היבט אחד בלבד של העבודה? לא. לכן, כדי לבצע היטב את חובותיכם, עליכם לשאת עדות לפעולות הבורא ולריבונותו ולסידוריו תוך שאתם משתמשים בשיטות ובצורות שונות. כך תוכלו להביא אנשים רבים יותר בפני הבורא ולעזור להם לקבל ולהתמסר לריבונותו ולסידוריו. האם אין זאת אחריות גדולה? (אכן כן). אם כך, איזו גישה עליכם לאמץ כלפי החובות שלכם? האם זה בסדר להיות פזורי נפש? האם זה בסדר להעלים עין מדברים? האם זה בסדר לעשות דברים בלב לא שלם ובאורח שטחי? לדחות ולהתנהל עם דברים באופן אגבי? (לא). אז מה עליכם לעשות? (להשקיע את עצמכם בלב שלם). אתם צריכים להשקיע את עצמכם בלב שלם, תוך שימוש בכל טיפה של אנרגיה, ניסיון ותובנה שיש לכם. כופרים לא מבינים מה הדבר המשמעותי ביותר שאדם יכול לעשות בחייו, אבל אתם כן מבינים משהו בנוגע לכך, נכון? (כן). לקבל את מה שהאל הפקיד בידיכם ולהשלים את השליחות שלכם – אלו הדברים החשובים ביותר. החובות שאתם מבצעים כעת הן רבות ערך! יתכן שאינכם רואים את ההשלכות ברגע זה, ויתכן שאינכם רואים תוצאות משמעותיות מהן ברגע זה, אבל לא יחלוף זמן רב עד שהן יישאו פרי. בטווח הארוך, אם העבודה הזאת תבוצע היטב, לא יהיה די בכסף כדי למדוד את התרומה שלה לאנושות. עדויות אמת כאלו הן יקרות ורבות ערך יותר מכל דבר אחר, והן יתקיימו לנצח נצחים. אלו המעשים הטובים של כל אדם שהולך בעקבות האל, והן משהו שראוי לציין. כל דבר בחייו של אדם הוא ריק ואינו ראוי לציון, פרט לאמונה באל, לחתירה אל האמת ולביצוע חובתו כיציר בריאה. אפילו אם השגת את ההישגים המדהימים ביותר; אפילו אם היית על הירח וחזרת משם; אפילו אם הגעת לתגליות מדעיות שהייתה בהן מידה של תועלת או עזרה למין האנושי, אין בכך ערך וכל הדבר עתיד לחלוף. מה הדבר היחיד שלא יחלוף? (דבר האל). רק דבר האל, עדויות לאל, כל העדויות והעבודה שמשיאות עדות לבורא, וכל המעשים הטובים של אנשים – לא יחלפו. הדברים האלו יתקיימו לנצח, והם בעלי ערך רב. לכן, השליכו מעליכם את כל המגבלות שלכם, בצעו את המשימה הגדולה הזאת, ואל תתנו לעצמו להיות מוגבלים על ידי אנשים, אירועים או דברים כלשהם; השקיעו עצמכם למען האל בכנות, והשקיעו את כל האנרגיה והמאמץ שלכם בביצוע חובותיכם. זה הדבר שהאל מברך יותר מכל, והוא שווה כל כמות של סבל!

אתה הולך בעקבות האל כעת, אתה מקשיב לדבר האל ואתה מקבל את מה שהבורא מטיל עליך. לעתים זה קצת קשה ומעייף, ולעתים אתה סופג מעט השפלה וזיכוך; אך אלו דברים טובים, לא דברים רעים. במה תזכה, בסוף? מה שתזכה בו הוא האמת והחיים, ובסופו של דבר תזכה בכך שהבורא יראה אותך בחיוב ויאשר אותך. האל אומר: "אתה הולך בעקבותיי, אתה מועדף עליי ואני מרוצה ממך". אפילו אם האל אינו אומר דבר פרט לכך שאתה בעיניו יציר בריאה, הרי שלא חיית לשווא, היית מועיל. מדהים לזכות להכרה מן האל באופן הזה, וזה לא הישג קטן כלל ועיקר. אם אנשים הולכים בעקבות השטן, במה הם יזכו? (בהשמדה). לפני שהם יושמדו, לְמה יהפכו האנשים האלו? (הם יהפכו לשדים). האנשים האלו יהפכו לשדים. בלי קשר כמות המיומנויות שאנשים רוכשים, הכסף שהם מרוויחים, התהילה ורווח שהם משיגים, ההטבות חומריות שהם נהנים מהן, או לכמה גבוה מעמדם בעולם החילוני, בפנים הם יהפכו למושחתים יותר ויותר, למרושעים ומלוכלכים יותר ויותר, למרדניים וצבועים יותר ויותר, ובסופו של דבר הם יהפכו לרוחות רפאים חיות – הם יהפכו לבלתי-אנושיים. אז כיצד נראים אנשים כאלו בעיני הבורא? פשוט "בלתי-אנושיים" ותו-לא? מה עמדתו וגישתו של הבורא כלפי אדם כזה? סלידה, גועל, תיעוב, דחייה ובסופו של דבר קללות, עונש והשמדה. אנשים הולכים בנתיבים שונים וסופם שהם מגיעים לתוצאות שונות. איזה נתיב אתם בוחרים? (להאמין באל וללכת בעקבותיו). בחירה ללכת בעקבות האל היא בחירה בנתיב הנכון: משמעותה ללכת בנתיב האור. אם אנשים רוצים לחיות חיים שיש להם ערך ומשמעות, להיות בעלי מצפון נקי, ובאמת לשוב בפני הבורא ולהיות לצידו, עליהם להקדיש את עצמם בלב שלם, לרצות ולהלל את האל על ידי מילוי חובותיהם כיצירי בריאה – הם לא יכולים לפעול שלא בלב שלם. עליך לומר: "בימי חיי ובעולם הזה, אני לא מצפה לעשות הון, לבלוט בין אחרים, להביא כבוד לאבותיי, להצטיין לעומת המקבילים לי, או שאנשים יעריכו אותי באופן מיוחד – לא אלחם עבור הדברים האלו. לא אלך בנתיב הזה. פשוט אלך בעקבות האל ואקדיש את חיי, את האנרגיה שלי ואת כל היכולות, הכישורים והכישרונות שיש לי, לביצוע חובתי, אקדיש את כולם לאל. במהלך הזמן הזה, אפילו אם אחרים ידחו אותי בתיעוב ואפילו אם לעתים יגזמו אותי, או שאחיי ואחיותיי לא יבינו אותי; או אם האל יזכך וינסה אותי, ויגרום לי לסבל רב; או אם לא יהיו לי הנאות הגוף בחיים האלו ואמצא את עצמי לבד ובלי שיטפלו בי – אני מקבל את כל הדברים האלו ומקדיש את כל הווייתי לאל". זה הרצון שצריך להיות לך! עם כוח רצון כזה, אדם יכול לעמוד בקשיים רבים, אך בלעדיו, אם לאדם יש רק תשוקה ופרץ פתאומי של התלהבות, זה לא יעבוד: אין מוטיבציה. אנשים מסוימים, כשהם עסוקים בחובותיהם, מדלגים על ארוחות וישנים מעט פחות, וכשהם רואים שהם לא נראים טוב, הם חושבים: "זה לא עובד. לא חשוב כמה אני עסוק, אני צריך לנוח; אני לא יכול להזדקן בטרם עת, ואני לא יכול לעמוד בכל כך הרבה קשיים. חשוב שאטפל בבריאותי". מה אתה חושב על המחשבות האלו? אנשים אלה אינם מתחשבים בכוונות האל. הם מוקירים את הבשר יותר ממה שהם מוקירים את החובה שלהם ואת מה שהאל הטיל עליהם; נוכח חוויית הסבל הראשונה, הם מאבדים את הנכונות שלהם, והם נסוגים כמו צב שמחזיר את ראשו לשריון, ומתחילים להתלונן; הם לא מסוגלים לדאוג לדברים שהאל דואג בגללם, והם לא מסוגלים לחשוב על מה שהאל חושב עליו, הם חסרי התחשבות כלפי הכוונות של האל. אם מנהיג אומר שמשימה מסוימת דחופה מאוד, אנשים כאלו ישיבו: "לא אכפת לי מזה בכלל, ואני לא מעוניין בטרחה. אני לא מעונין". האם קיימים אנשים כאלו? (כן). אנשים כאלו הם אנוכיים, בזויים ובוגדניים. הם משתמשים בתכסיסים, הם אינם ראויים לאמון, הם לא אנשים שרוצים את האל בכנות. הם גם יגידו שהם הקדישו את עצמם לאל, אבל אלו מילים ותו-לא – האנשים האלו לא מטפלים בשום עניינים מעשיים, הם לא סובלים קושי ולו הקל ביותר והם גם לא משלמים את המחיר הקטן ביותר. האל לא מתענג על אנשים כאלו, ואין להם את ברכתו. יש אנשים שמפסיקים לרצות לבצע את חובותיהם ברגע שהבשר שלהם סובל קצת. לאנשים צעירים, במיוחד, אכפת מהמראה שלהם והם נעצבים כשהם רואים את פניהם כחושות, כשהם רואים שעורם כבר לא חלק, או כשהם מוצאים בראשם שיער שהאפיר. הם תמיד מודאגים מכך שיזדקנו וייעשו מכוערים, או מכך שלא יוכלו למצוא בן-זוג, או משלא יוכלו להקים משפחה. האם אנשים כאלו יכולים לזכות באמת? מהו העיקרון לפיו האל שופט האם אנשים מסוגלים לשלם מחיר כשהם מבצעים את חובותיהם, והאם הם מבצעים את חובותיהם ברמה סבירה? האל פשוט רוצה לראות את הכנות של האנשים. לפעמים אנשים חושבים: "אני פשוט אציע את ליבי, וזה יספיק", ועם זאת הם הולכים ועושים מה שהם עושים ברגיל, בלי להשתנות ולו במידה הקטנה ביותר. כיצד רואה האל את העניין הזה? מבחינה אחת, האל יביט בשאיפות שלך, ומבחינה אחרת הוא יביט במעשים הממשיים שלך. האל יבחן את הדברים האלו. אם יש לך השאיפה והרצון ובה בעת אתה באמת יכול לשלם מחיר, הרי שאפילו אם אתה לפעמים חלש, האל יראה שליבך לא באמת ויתר, ושהוא עדיין שואף כלפי מעלה, ושאתה אוהב את האמת, אוהב הגינות, צדיקות ודברים חיוביים, והוא לא ייטוש אותך. יש אנשים שמדברים די טוב, אך ליבם לא מתרגש; הם לא מיישמים בפועל ולו שמץ של אמת, וכל מה שהם עושים זה לנסות להערים על אחרים. אין להם ברירה אלא לדבר כך, זהו האופן שבו הם מתמודדים עם האנשים שסביבם. הם עשויים להישמע מכובדים במידה מסוימת, אך למעשה הם אינם מוכנים לפעול. אפילו אם הם אכן פועלים, הם לא מיישמים בפועל את מה שהם אומרים. במקום זה, הם עושים כל מה שהם רוצים, כל מה שטוב להם, וכל מה שיגן עליהם. האם אין אי-התאמה בין דבריהם ובין מעשיהם? האם האל יכול לראות את אי-ההתאמה הזאת? האל בוחן, והוא בהחלט מסוגל לראות אותה. אנשים מסוימים הם ערמומיים ומשתמשים בתכסיסים קטנים. הם חושבים שהאל לא יודע, שלא אכפת לו ושהוא גם לא רואה. האם זה באמת כך? כיצד מטפל האל באנשים ישרים ובאלו שמשתמשים בתכסיסים קטנים? האם אתם יכולים לראות את ההבדל בין אופני הטיפול של האל בשני סוגי האנשים האלו? (האל מברך את הישרים ומתעב את הערמומיים). כיצד מברך האל את האנשים הישרים? מה אתם חושבים על כך שלאנשים ישרים יש את ברכת האל? (אנשים ישרים משיגים תוצאות בחובותיהם). (האל מעניק נאורות לאנשים ישרים, ואנשים ישרים יכולים להבין בקלות את האמת ולהיכנס למציאות). (האל אוהב אנשים ישרים ואכפת לו מהם, רק הישרים יכולים להיכנס למלכות האל). כל האמירות הללו נכונות, ואלו ברכות האל לאנשים ישרים. האם אינכם יכולים לראות כעת את ההבדל ואת הגישה של האל בטיפול שלו באנשים שונים ובאנשים שהולכים בנתיבים שונים? גם אנשים ישרים עושים דברים מטופשים וחווים חולשה; אבל יש להם הנאורות וההדרכה של האל, הם נהנים מהגנתו והם יכולים לראות את הברכות שלו בכל מקום. האל מטיל משמעת וגוזם אותם, או מנסה אותם ומזכך אותם, כדי לגרום להם להשתנות ולצמוח. אנשים שמשתמשים תמיד בתכסיסים במילים ובמעשים שלהם, אנשים שהם תמיד חלקלקים וחומקים מאחריות בביצוע חובותיהם, הם אלו שאינם מקבלים כלל את האמת. אין להם את העבודה של רוח הקודש, שזה כמו לחיות בבִּיצה, באפלה. לא משנה כמה הם מגששים, לא משנה כמה הם מנסים, הם לא יכולים לראות את האור וגם לא למצוא כיוון. הם מבצעים את חובותיהם ללא השראה וללא ההדרכה של האל, נתקלים בקיר בדברים רבים, והם נחשפים בבלי דעת בשעה שהם עושים דברים מסוימים. מה המטרה בחשיפתם? שהכול יוכלו להבחין בהם ולראות נכוחה איזה סוג של אנשים הם. למעשה, כל האנשים מהסוג הזה הם עובדים. לאחר שהם יסיימו לעבוד, בלי שהם עברו כל תמורה ממשית, הם יתחילו להיחשף ולהיות מסולקים. אלו שביצעו כל מיני מעשים רעים ייענשו, וכמו כופרים הם ימותו בכל מיני מיתות נוראות. יש אנשים שאמרו מילות נאצה ומילים של יומרה, וכתוצאה מכך האל לא רוצה אותם עוד, והוא מוסר אותם לידי השטן. האם מסירתם לידי שטן יכולה להניב תוצאות טובות? ללא הגנת האל, השטן יענה אותם ויפעל עליהם: שדים ישתלטו עליהם והם ייראו כמו רוחות רפאים, עד שרוחות רעות יענו אותם למוות. האם האל אינו מתייחס לאנשים שונים באופנים שונים? כשהאל עובד באנשים, הוא מניע אותם, מעניק להם נאורות והדרכה, ומחולל שינוי במצבים הפנימיים שלהם. אנשים טובים אוהבים להיות ישרים יותר ויותר, כיוון שרק על ידי כך שהם ישרים הם מסוגלים לבצע היטב את חובותיהם ולעלות על הנתיב של חתירה אל האמת. רק על ידי כך שהם יהיו ישרים הם יוכלו לזכות בעבודה של רוח הקודש ולהרהר בעצמם כל העת, לא להתמרד נגד האל, להתמסר לאל בדברים שקורים להם, ולחפש את האמת ולשאוף לה בכל הדברים. זה בדיוק מה שהאל דורש מאנשים, וכשהם עומדים בדרישות שלו הוא עובד בהם, מעניק להם נאורות, מאיר עליהם, מדריך אותם ומברך אותם. האל מניח בצד את אלו שסולדים מן האמת ושונאים אותה. כיצד מטפל האל באנשים רעים ורשעים שמבצעים כל מיני מעשים מרושעים וכל העת משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה? האל יחשוף אותם וימסור אותם לשטן. הם יתחילו לעשות בעיות ולגלות את פרצופם האמיתי, הם יאמרו דברים מנוגדים ושליליים באורח לא רצוני, והם יזרעו מחלוקת וינהגו כמו ליצנים. הם יעשו הרבה דברים רעים, שיגרמו לשיבושים והפרעות בכנסייה, וכשאנשיו הנבחרים של האל יבינו את האמת ויוכלו להבחין בהם ולחשוף אותם, הם יורחקו ויגורשו. האם זאת בחירה שלהם? (לא). זה סופם של הדברים עבור אנשים שאינם מקבלים את האמת ואינם מטפלים בחובותיהם. כשאנשים לא הולכים בנתיב הנכון, אם האל מוסר אותם לידי השטן ולשדיו הקטנים, הרי שהם הרוסים לגמרי ונטושים ללא תקנה. לאחר שהם ייחשפו, הם יהרהרו: "מה קורה? האם עשיתי בעיות? האם הייתי גורם משבש, האם גרמתי להפרעה? האם לא הייתי מודע לכך?" האל בוחן את הכול, ואם הוא יסדר סביבות כדי לחשוף אותם ולהיפטר מהם, הרי שהדבר יקרה מהר מאוד. יתכן שלאחר תקרית אחת או שתיים, יתגלה שהם אנשים רעים, והם יטופלו בהתאם. יש דברים מסוימים שהאל מטפל בהם באופן אישי, ויש דברים אחרים שהוא עושה על ידי כך שהוא משתמש בשדים קטנים, בשטן או ברוחות רעות שעושות לו שירות. במובן אחד, הוא מביט לידי שלמות ובונה את אנשיו הנבחרים של האל; במובן אחר, הוא חושף אנשים רעים ונפטר מהם. אם אתה מודד את זה תוך שימוש בתפיסות שלך ואתה חושב שזה לא דבר שהאל עושה, שהוא לא עושה דברים כאלו, שהדברים האלו לא מתוזמרים על ידו, האם אין זאת טעות? כל הדברים הם בידי האל, ואתם תדעו זאת לאחר שתחוו את הדבר.

על אף שאנשים מסוימים מאמינים באל, ליבם עדיין בעולם החילוני; הם אמנם מבצעים את חובותיהם, אך עדיין חולמים להתעשר. ליבם ממשיך להיות חסר מנוח ולא מסופק, ולפעמים הם רוצים לעזוב את בית האל, אך חוששים שלא יקבלו ברכות ושייקלעו לאסונות, כך שכל מה שהם יכולים לעשות הוא לבצע את חובותיהם באופן שטחי. לעתים הם עלולים להפיץ שליליות ולהתלונן מעט, ואף על פי שלא עשו הרבה דברים רעים, הם לא ממלאים תפקיד חיובי. האם האל מודע להתנהגותם זו? (אכן). האם האנשים מודעים? לעתים קרובות, אנשים לא רואים את זה. הם מרגישים שאנשים כאלו הם טובים, קמים מוקדם והולכים לישון מאוחר כדי לבצע את חובותיהם, מסוגלים לעמוד בקשיים ולשלם מחיר, ובסך הכול חווים חולשה מדי פעם ולא אוהבים לתקשר עם אחרים. אך האל יודע מה האנשים האלו חושבים בליבם וכיצד הם פועלים, ויש לו סידורים מתאימים. כשמגיע הרגע, הוא מאפשר למחלה להכות בהם, וכשהם חולים, הם אינם יכולים לבצע את חובותיהם. מה משמעות הדבר? משמעות הדבר היא שהם מוצָאים משורותיהם של אלו המבצעים את חובותיהם. האם זה דבר טוב או רע? (זה דבר רע). כולכם מוכנים לבצע את חובותיכם בנאמנות, אינכם רוצים להיתקל בצרות, במחלה או בכאב, ואתם מרגישים שכל אלו מעכבים את ביצוע חובותיכם. אך אלו שלא רוצים לבצע את חובותיהם ירגישו שזה דבר טוב אם הם נתקלים בצרות או במחלה, והם חושבים: "הפעם מצאתי סיבה, תירוץ; אני כבר לא צריך לבצע את חובתי". למעשה, זה דבר רע. משמעות הדבר היא שהאל אינו רוצה אותם עוד, שהם כבר לא נחשבים, וזאת דרכו של האל לטהר אותם ממנו. לאחר שהם יטוהרו, המחלות שלהם עשויות להיעלם באורח לא צפוי, וכשיוטב להם, הם ילכו לעבודה וירוויחו כסף, יחיו את חייהם ויעשו את ההון שלהם. האל לא רוצה אנשים מהסוג הזה – מה משמעות הדבר כשהאל כבר לא רוצה מישהו? המשמעות היא שלאדם הזה אין סוף; הוא נעלם מעיניו של האל, וכבר אין לו סיכוי לזכות בישועה. האל ייעד אותו מראש ובחר בו, אך מעתה ואילך הוא דוחה אותו בתיעוב; הוא מחליט לא להושיע אדם מהסוג הזה, אלא לעקור אותו מבית האל. אדם מהסוג הזה לעולם לא ייוושע על ידי האל. מעתה ואילך, הוא איבד כל סיכוי לישועה. בלי קשר למה שהוא יעשה או לאופן שבו הוא יתנהג, האל כבר לא רוצה אותו. אם האל לא רוצה מישהו, האם זה סוף פסוק? הסיפור של האדם הזה עוד לא הסתיים. לפני שהאל בוחר באדם, האדם חי תחת שלטונו של השטן. לאחר שהאל בוחר אותו, הוא בא לבית האל וחי תחת השגחתו והגנתו של האל. כשהוא מתנגד ובוגד באל, והאל מנתק אותו, לאן הוא שב? (לשלטונו של השטן). הוא שב להיות תחת שלטונו של השטן. זה אומר שהאל מסר אותו בחזרה לשטן, כלומר "אני לא רוצה עוד את האדם הזה. הוא לא מקבל את האמת; אני נותן לך אותו", והשטן לוקח אותו. האדם הזה שב אל השטן וכבר אין לו שום סיכוי לישועה. מה מאבד אדם כשהאל מחזיר אותו לשטן? אילו תוצאות ואיזה סוף יהיו מנת חלקו? העניין הזה צריך להיות ברור לכם. להיות מסולק על ידי האל אינו עניין של מה בכך, והדבר בהחלט לא קורה בגלל עבירה רגעית שאדם עושה, שכן האל מושיע את בני-האדם במידה הגדולה ביותר האפשרית ואינו מסלק אותם בקלות. כשאדם נבחר על ידי האל, מה מרוויח מכך האדם הזה? (את הסיכוי להיוושע). מה עוד? (הוא זוכה באמת). כן, ברור שהוא צריך להשיג את האמת כדי לזכות בישועת האל. כשהאל בוחר אדם ומוביל אותו משלטון השטן אל ביתו, האם השטן מעז להעמיד תנאים בפני האל? הוא לא מעז להעמיד שום תנאים, והוא גם לא מעז לומר שום דבר. אם האל אומר: "האדם הזה שלי, אסור לך לגעת בו עוד", השטן מוותר בצייתנות על האדם הזה. המזון, הלבוש, המגורים, התחבורה של האדם הזה וכל תנועה שלו נמצאים בהשגחת האל ותחת עיניו הפקוחות, וללא רשותו של האל השטן לא יעז שוב לגעת באדם הזה. מה נובע מכך? משמעות הדבר היא שהאדם חי לחלוטין תחת השגחתו והגנתו של האל, ללא הפרעה או התערבות מצד כוחות חיצוניים, ושהשמחה, הצער והכאב היומיומיים שלו כולם תחת עיניו הבוחנות של האל, ותחת השגחתו והגנתו. אם יקרה איזה אסון או פורענות, האל יאפשר לאדם הזה להימנע מהם, והוא יהיה בסדר גמור; בעוד שהכופרים ואלו שהאל לא בחר יזכו בגורל שמגיע להם. אם הם אמורים למות, אם ימותו; אם הם אמורים לסבול אסון, הם יסבלו אסון. שום אדם אינו יכול לשנות זאת, ושום אדם אינו יכול להושיע אדם אחר. כשאסונות קורים, הם קורים לאנשים רבים; אך כיצד קורה שאסונות לא קורים לך? זאת ההגנה של האל. לא השטן, לא השדים הקטנים, לא הרוחות הרעות מעיזות לגעת בך. כשהם באים לפניך, זה כאילו שהם נחסמים על ידי אזור מוגבל שמצוי לפניהם, כאילו שהם רואים את המילים "אל תגעו באדם הזה" או כאילו שהם זוכים להצצה בצו משמיים, ואינם מעיזים לגעת בך, ואתה מוגן. היו לך חיים טובים מאוד בשנים האלו, הכול התנהל היטב, ויכולת לבצע את חובתך באופן רגיל – זה מישהו שמוגן על ידי האל. יחד עם זאת, לאחר שהאדם שזה עתה הזכרתי זוכה בהגנת האל, הוא לא מרגיש אותה וגם לא מודע לה. הוא אומר: "זה קרוב לוודאי בגלל מזל או מנת חלקי הטובה שחייתי בשלום כל השנים האלו, ושהשטן והשדים הקטנים ההם שמרו ממני מרחק". האדם הזה לא אומר שזאת הייתה ההגנה של האל, והוא גם לא יודע לגמול על אהבת האל וחסדו. הוא אינו מבצע את חובתו היטב ובמקום זאת הוא גורם לשיבושים ולהפרעות, ועושה רק דברים רעים. האל רואה את התנהגותו העקבית, בוחן את הווייתו הפנימית ביותר, ונותן לו זמן והזדמנות במשך שנים רבות, והאדם בכל זאת לא מתחרט. אז האל אומר שאי-אפשר להושיע את האדם הזה, ובסופו של דבר מחליט להשיב אותו אל השטן. האדם הזה הוא דבר חסר ערך, והאל אינו רוצה בו עוד. מי הכי שמח כשהאל נפטר מהאדם הזה? השטן הכי שמח, ואומר: "כמה נהדר שיש לי עוד שד קטן במחנה שלי, עוד שותף לדבר עבירה!" האדם הזה, שהוא שוטה ואינו יודע לפחד, חוזר כך לחיקו של השטן. אילו דברים יעשה לו השטן? (הוא ידרוס אותו ויזיק לו). השטן כל כך טוב בגרימת נזק לאנשים, ששדים משתלטים על חלקם, אחדים מפתחים מחלות מוזרות, ואחדים פתאום מתנהגים בצורה לא נורמלית, חושפים את חזותם השטנית כאילו הם לא שפויים. לעתים קרובות השטן פוגע באנשים וטורף אותם באופן הזה. זה טבעם של מעשי השטן: הוא מסתמך על תכסיסים ורשעות, ומשתמש בשיטות שונות כדי לפתות אנשים להתמסר לו, להזיק להם ולטרוף אותם. האם השיטות של השטן להזיק לאנשים מוגבלות לדברים האלו? בהחלט לא. השטן לא רק משחית אנשים על ידי כך שהוא פוגע בהם, הורס אותו ועושה בהם שמות, כפי שאנשים אומרים. יש לו אמצעים הרבה יותר שפלים ומרושעים, והאנושות המושחתת חווה את כולם באורח ישיר. לאחר שאנשים נמסרים לשטן, אחדים מהם נעשים פתאום פקחים במיוחד ומיומנים בהפעלת תכסיסים; לפתע פתאום, מסלולי הקריירה שלהם נעשים חלקים באורח בולט, והם זוכים לקידום ומתעשרים. האם זה דבר טוב או דבר רע? (זה דבר רע). זה דבר טוב בעיני האדם, אז כיצד זה יכול להיחשב לדבר רע? (האנשים הללו הלכו שבי אחר התכסיסים של השטן והם יתנתקו עוד ועוד מן האל). הם מקודמים ומתעשרים, והכול הולך טוב מבחינתם; עד מהרה הם נעשים אילי-הון, עם כסף, מעמד ופרסום. הם חיים טוב מאוד וחוזרים לחלוטין לעולם החילוני. האם הם עדיין מסוגלים לחשוב על האל בעת הזאת? האם הם עדיין רוצים להאמין באל? האם האל עדיין נמצא בליבם? (לא). הם הרחיקו את עצמם לחלוטין מן האל והפנו את הגב לדרך האמיתית, והם נשבו לחלוטין בידי השטן. הם כבר לא חברים בבית האל; הם הפכו לכופרים וכך הם הרוסים לגמרי. האם אנשים כאלו יכולים עדיין ליהנות מהגנת האל? (לא). באיזה מצב הם, כשהם חיים בעולם החילוני ותחת שלטונו של השטן? בכל יום הם לא יודעים האם הם יחיו או ימותו; כל אימת שהם יוצאים החוצה, הם לא יודעים האם הם ייתקלו באיזו פורענות; אין להם לא שלווה ולא שמחה; וליבם מלא אימה, אי-נחת ופחד. הם יודעים מה התוצאות של בגידה באל, כך שהם במצב של חרדה לכל אורך היום, והם לא יודעים מתי יכה בהם אסון ומתי הם ייענשו. זאת התחושה בליבם של אנשים כשהאל דוחה אותם בתיעוב: הם לכודים באפלה ללא מוצא, כל צעד שהם עושים קשה מאוד ומפחיד ביותר, וחייהם מלאים בכאב. האם אתה חושב שאנשים כאלו חיים חיי כאב כיוון שהם רודפים אחר תהילה ורווח, נוהים אחר העולם החילוני, חיים חיי נוחות, והולכים בדרך הכופרים? לא. זה כיוון שברגע שהאל נטש אותם, כבר לא אכפת לו מהם. ללא ההגנה וההשגחה של האל, הם הופכים לאנשים תחת שלטונו של השטן והם נופלים מיד לאפלה. הדבר הראשון שאנשים מרגישים כשהם נופלים לאפלה הוא שליבם כבר לא שליו, והם כבר לא חשים את נוכחות האל. הם חשים שהעולם מלא אימה, מלכודות, תרמית וסכנה, ושהחיים עוד יותר קשים. האם זה משנה מה מעמדם בעולם? האם זה משנה כמה הם בעלי יכולת וחזקים? לא. כל אלו שאינם מאמינים באל או שהוא נפטר מהם, זה יהיה סופם, נפילה לגיהינום בחייהם, שזה דבר כואב מאוד. כל מיני רוחות רפאים חיות יפגעו בך שם מדי יום. אי-אפשר לחיות שם; אלו פשוט חיים גרועים מן המוות.

כשאנשים נמצאים תחת ההגנה של האל, הם חשים בטוחים, שלווים ושמחים. הם יכולים לחיות כבני אנוש ולעסוק בכל הפעילויות של אנושות רגילה; הכול בהם נורמלי וכפי שהוא אמור להיות, וליבם חופשי ונינוח. כשאנשים מאבדים את הדאגה וההגנה של האל, הרגשות האלו נעלמים, ולכן הם מגיבים לכל האנשים, האירועים ולדברים שסביבם באמצעות המיומנויות, היכולות, המחשבות והפילוסופיות שלהם עצמם להתנהלות בעניינים הארציים, וגם באמצעות מזגם החם. מהם כל האנשים, האירועים והדברים האלו סביבם? הם כל האנשים הרעים, האנשים הרשעים, השדים הגדולים והקטנים והרוחות הרעות. האם חייהם של אנשים יהיו טובים אם הם נמצאים במקום כזה של רוחות טמאות ללא הגנת האל? (לא). זאת הסיבה שבגללה אנשים לא יכולים ליהנות ולו מיום טוב אחד לאחר שהם עוזבים את האל; החיים נעשים עבורם עניין קשה עד כדי כך. כשאנשים חיים תחת ההשגחה וההגנה של האל, הם אינם יודעים להוקיר זאת ואינם לוקחים את הדבר ברצינות; ברגע שהאל נוטש אותם, כבר מאוחר מכדי להתחרט, וזאת באמת קטסטרופה בעלת ממדים אדירים! רק כשאנשים חיים תחת התזמור, ההשגחה וההגנה של האל הם יכולים לחוות אושר, שלווה ושמחה אמיתיים, שהם השלווה והאושר שמרגישים עמוק בלב ושמקורם באל. לאחר שאנשים מאבדים את ההשגחה וההגנה של האל, הכאב, הדאגה, החרדה, אי-הנחת והאימה ששוכנים עמוק בליבם מתחילים לגבור בהדרגה. הסבל בליבם גדל, וקשה להם להינתק ממנו; הם אינם יכולים להשתחרר. כמה אדירים יכולים להיות המיומנויות והכוחות של אדם? מהו הדבר שאתה עומד מולו לבד? אתה עומד מול כל מיני רוחות טמאות ורעות! כלפי חוץ הן נראות כמו אנשים: יש להן צורות, מתווים, בשר ודם אך האנשים הללו כולם של השטן, והשטן וכל מיני סוגים של רוחות רעות וטמאות מתמרנים אותם. כמה מיומן יכול אדם להיות מול הדברים האלו? האם הוא יכול להיות נטול פחד? האם הוא יכול ליהנות משלווה ומשמחה? לא משנה כמה הוא גדול וחשוב, בלי קשר למיומנות או לעוז הרוח שלו, כיצד הוא ירגיש כשהוא חי תחת שלטונו של השטן, ובעולם הזה? ברגע שהוא לבד והוא נרגע, הוא יחשוב על האנשים, האירועים והדברים סביבו ועל כמה קשה לו להתמודד עם כל דבר ודבר שהוא נתקל בו; עליו לשבור את הראש כדי לטפל בכולם. איזה משימה קשה היא זאת, להשתמש בכוח אנושי ובאמצעים אנושיים כדי להסדיר את כל הדברים האלו! עד כדי כך קשה לו לחיות; עד כדי כך הדבר כואב. יש אנשים שאומרים שאישים גדולים לא סובלים מכאבים כאלו, אך למעשה הם סובלים יותר. אנשים מהשורה ניצבים בפני מעגל חיים קטן, בעוד שאישים גדולים ניצבים מול מעגל חיים גדול יותר, ויותר סבל ועינוי. האם הם חווים אושר? (לא). אם כך, ברגע שאנשים איבדו את ההשגחה וההגנה של האל, ברגע שהוא נטש אותם, מול איזה מין חיים הם יעמדו? הם יעמדו ללא סיוע מול כל הרוחות הטמאות והרעות הללו, ולבדם – ופירוש הדבר חיים שאי-אפשר לשאתם! בכל רגע הם עלולים למות מאש יריביהם או כתוצאה מן המזימות שלהם, והם מנהלים חיים מתישים, כואבים ומעונים. אנשים מסוימים הם טיפשים וחושבים שמייגע להאמין באל, לחתור אל האמת ללא הרף ותמיד להתמקד בהתמסרות לאל ובהקשבה לדברי האל; הם חושבים שאנשים ארציים הם אלו שחופשיים, ומרגישים שאין משמעות באמונה באל, אז הם לא רוצים עוד להאמין. הם תמיד חושבים כך, אבל יום אחד הם יגלו מה התוצאות של הדבר.

בידי הבורא, אנשים נהנים משלווה, שמחה, ברכות, הגנה והשגחה ללא קץ, בעוד אלו שחסרים אנושיות ואין להם שום מצפון לא יחוו את הדברים האלו. יחד עם זאת, ברגע שאדם ננטש על ידי האל הוא מיד ירגיש שכאב האפלה יורד עליו, ואז הוא יבין לחלוטין כמה אושר ושמחה היו באמונה באל, בביצוע חובותיו ובחיים בבית האל ובנוכחותו, אבל אז יהיה כבר מאוחר מדי. אתה עשוי לומר: "אני מתחרט שעזבתי את האל. האם אני יכול להתחיל מחדש ולהאמין בו?" האם אל נותן הזדמנויות כאלה? (לא). אם אינך רוצה עוד את האל, האם האל יכול עדיין לרצות אותך? האם אינך אוהב את השטן? אתה אוהב את השטן בליבך, אך אתה עדיין רוצה ללכת אחר האל כדי להשיג כמה ברכות. האם האל עשוי להסכים לכך? (לא). ככה זה. לכן, אנשים חייבים לבוא בפני האל לעתים קרובות כדי להרהר ולחשוב על הדברים האלו עד תום: מהו אושר אמיתי; כיצד לחיות כדי שיהיו לך אושר, שמחה ושלווה אמיתיים; ומה הם הדברים בעלי הערך הרב ביותר ושראוי להוקיר אותם בחייהם של בני-אדם. יש להרהר על הדברים האלו. ככל שתרבה להרהר על הדברים הראויים ועל האמת, כך האל יעניק לך נאורות רבה יותר וידריך אותך, וייתן לך להבין, לדעת ולראות, וככל שתהפוך לנאור ומואר יותר מבחינת היישום בפועל והכניסה אל האמת – האם האמונה שלך לא תגדל ותגדל? אם אתה תמיד עצלן ומתריס, תמיד סולד מן האמת ולא אוהב אותה; אם אתה אף פעם לא רוצה לבוא אל נוכחות האל ואתה תמיד חושב להיות מופקר ולהתרחק מן האל; ואם אתה לא מקבל את הדרכתו, לא מקבל את ההשגחה שלו וגם לא את ההגנה שלו, האם האל יכול להכריח אותך? אם זאת הגישה שלך, האל בהחלט לא יעניק לך נאורות, כך שתהיה לך אמונה מועטה. ככל שתאמין זמן רב יותר, כך תהיה לך פחות אנרגיה, ואז אתה תתלונן, תפיץ את התפיסות ואת השליליוּת שלך, ועם הזמן אתה תגרום לצרות. לאחר שתגרום לצרות ותפריע לעבודה בכנסייה, בית האל כבר לא יתייחס אליך כל כך יפה, והוא יסלק אותך או יגרש אותך, ותגיע לסוף הנתיב שלך באמונה באל. מי יהיה אשם בכך? (האדם עצמו). זה הסוף שבא על אנשים שמאמינים באל אך לא חותרים אל האמת. כפי שאומר הפתגם: "קרח בעומק מטר לא קפא ביום אחד". אם האמנת באל במשך שנים אחדות אבל לא חתרת אל האמת, ובחרת בנתיב העולם, ובחרת ללכת אחר השטן במקום ללכת אחר האל, הרי שהאל ייטוש ויעזוב אותך. האל לא מכריח אנשים. הישועה של האל, דבר האל, והאמת והחיים שלו ניתנים לאדם בחינם; הוא לא מבקש ממך כסף או עושה איתך עסקאות. אם אתה לא רק מסרב לקבל את האמת אלא גם מתלונן בפני האל ומפריע לעבודת הכנסייה, האם אינך מחפש צרות? מה יעשה אז האל? הוא בהחלט ייטוש אותך, וזה יהיה העונש ההולם עבורך. אם אתה דוחה את הישועה הגדולה של האל כשהיא בהישג-יד, ועדיין מרגיש שעשו לך עוול ואתה רוצה לעשות עסקה עם האל, זה באמת חסר הגיון! אם זה המצב, אתה צריך לחזור לבור הבוצי של העולם ולהסתדר איך שמתחשק לך! לאל לא יהיה אכפת עוד, ובכך הסוף שלך יוכרע. יש מי שאומרים: "אם אנשים לא רוצים עוד את האל, מדוע הוא לא נותן להם למות?" האם אין מי שחושבים כך? (יש). אנשים מסוימים הם אכזריים ואומרים: "אם אדם לא הולך בעקבות האל, האל צריך לקלל אות, להעניש אותו ואז להרוס אותו!" האם אתם חושבים שזה הצביון של האל? (לא). האל לא עושה את זה; הוא אינו מכריח אנשים. האל כבר קבע איך יהיו חייו של אדם, והאל לא פועל בדרכים מקריות. גורלו, יעדו וסופו של אותו אדם נקבעו מראש על ידי האל, ואם הוא לא הולך אחר האל, הרי שהאל עדיין ייתן לו לחיות בדרך הזאת באופן טבעי על פי גורלו המקורי. האל ימסור אותו לשטן, וזה יהיה סוף הסיפור; הסוף שלו ייקבע בסופו של דבר על ידי האל בעת שהדבר אמור לקרות, בסוף חייו. האל לא יפר את כל החוקים האלו. במלים של בני-אדם, האל פועל באופן הגיוני במיוחד, בניגוד לבוגדניות ולרשע של צוררי המשיח, שאומרים: "אם לא תלך אחריי, אהרוג אותך!" איזה מין צביון הוא זה? זה צביון של פושע, זה צביון של שודד, של פורע חוק. האל לא מתנהג כך. האל אומר: "אם אינך הולך אחריי, אז חזור לשטן, ומעתה ואילך כל הקשרים בינינו ינותקו. לא תיהנה לא מההגנה שלי ולא מההשגחה שלי; לא יהיה לך חלק בברכה הזאת. חייה כרצונך; הבחירה היא שלך!" האל סובלני כלפי אנשים והוא לא מכריח אותם, בניגוד לשטן, שתמיד רוצה לשלוט ולאחוז בך לנצח, אפילו אם זה לא מה שאתה רוצה. האל לא עושה את זה. לאל יש עקרונות משלו לעשיית דברים; הוא מבקש מאנשים ללכת אחריו, אך הוא לעולם לא מכריח אותם. כיציר בריאה, אם אתה לא יכול לקבל את האמת, אם אתה לא יכול להשלים את חובותיך כיציר בריאה, לעולם לא תזכה בברכת האל.

7 בנובמבר, 2017