הכרת ריבונות האל היא שיעור עמוק ביותר. מוכרחה להיות לאדם הבנה רוחנית על מנת שיראה את ריבונות האל על הכול, וכן עליו להבין אמיתות רבות. באשר להבנת האל, לעתים תכופות מאוד אנשים הם צרי אופקים ומביטים רק על מה שנמצא מולם. הם תמיד שופטים את האל בהתבסס על מה שלדעתם צודק או לא צודק, נכון או לא נכון, ושחור או לבן, או בהתבסס על תפיסות ועל דמיונות אנושיים, ואומרים שהאל טעה בעשותו כך או בעשותו כך. עם זאת, מה הדבר הנכון? כל עוד האל עשה דבר מה, אותו דבר הוא נכון. האם נכון מצד האל להשמיד אנשים? (כן). האל רומם גזע וגרם לו לשגשג, אך לתחושתך, הגזע הזה לא צריך לשגשג. אם כך, איך הוא הפך למשגשג? היהודים התנגדו לאל, ולכן בעיני אנשים, ברגע שהאל כעס עליהם והטיל עליהם קללה, היה עליו לחסלם. אבל אלה הם רק תפיסותיו ודמיונותיו של אדם. אחרי שהאל קילל והעניש את העם היהודי, הוא הרשה לו לשרוד, והבטיח להם ששורשיהם יישארו, שהם יהיו פזורים במדינות אחרות ברחבי העולם, ושלבסוף ישיבו לעצמם את מדינתם. אי אפשר לשנות את הבטחות האל, ודברי העונש שדיבר האל היו צריכים אף הם להתקיים. ריבונות האל היא כה מופלאה. אם אתה מנסה לשפוט את עבודת האל ואת הדברים שקורים לאנשים מנקודת מבט של צודק ולא צודק, ונכון ולא נכון, אתה תדחה אותם. אתה תחשוב שאין הם נראים כעבודת האל ושאינם תואמים להשקפות ולדמיונות שלך, ואתה תדחה אותם. אם תדחה אותם, כיצד תוכל להתמסר אליהם כאמת? זה יהיה בלתי אפשרי. מדוע אנשים דוחים אותם? הדבר נגרם עקב תפיסות אנושיות, ופירוש הדבר הוא שהדברים שהשכל האנושי מסוגל להכיר בהם, וכן מה שאנשים יכולים לראות ממעשי האל, הם מוגבלים, וכך גם האמיתות שאנשים מסוגלים להבין. כיצד תוכל לפרוץ את המגבלות האלה כדי להכיר את האל באמת? עליך לקבל דברים מהאל, לא להגדיר בנקל דברים שנקרים בדרכך ואינך מסוגל להבינם, וכן לא לשפוט בעיוורון אם אינך מסוגל לפתור בעיה כלשהי. זה ההיגיון שנחוץ לאנשים יותר מכול. אם אתה אומר, "זה לא מה שהאל עושה, האל לעולם לא יעשה דבר כזה!" אזי אתה חסר היגיון. מה אתה יכול להבין באמת? אם אתה מעז לשפוט בשם האל, אתה באמת חסר היגיון. האל לא בהכרח יפעל בדיוק כפי שאתה חושב או בטווח דמיונותיך. האל גדול מדי, אינו ניתן להבנה מדי, עמוק מדי, נפלא מדי, וחכם מדי! מדוע הוספתי את המילה "מדי"? משום שבני אדם לא מסוגלים להבין את האל לעומק. אתה יציר בריאה, אז אל תנסה להבין את האל לעומק. ברגע שתרפה מהמחשבה הזאת, יהיה לך מעט היגיון. אל תנסה לקבוע לאל חוקים ואם תצליח להימנע מכך, יהיה לך היגיון. אנשים רבים תמיד קובעים לאל חוקים, ואומרים שעל האל לפעול בצורה מסוימת, שהאל בהחלט יפעל כך, או שהאל בהחלט לא יפעל כך, שדבר מה הוא בהחלט מעשה אלוהי, ושדבר אחר הוא בהחלט לא מעשה אלוהי. ומה באשר להוספת המילה "בהחלט"? (היא חסרת היגיון). אתה אומר שהאל נפלא מדי וחכם מדי, אבל אז אתה אומר שהאל לעולם לא יפעל בדרך מסוימת. האין זו סתירה? אין זו הכרה אמיתית של האל. אין כל היגיון בהתעקשות מתמדת על דעותיו האישיות של אדם וכן בקביעת חוקים מתמדת לאל.

האל מבצע את שלב העבודה הסופי הזה, ואיש לא חשב שהוא יופיע ויעבוד בסין. האם אינך יכול לדמיין זאת עקב התפיסות והדמיונות שבלבך, ומגבלות החשיבה שלך? אתה עשוי לחשוב שהדבר אפשרי באמריקה, בבריטניה או בישראל, אך בשום אופן אינך יכול לתאר לעצמך שהאל יעבוד בסין. זה בלתי נתפס בעיניך. זה מתעלה בהרבה על תפיסותיהם ועל דמיונותיהם של אנשים, אבל האל החל זה עתה את עבודתו בסין, והוא מבצע את עבודתו הסופית והחשובה מכל. הדבר עומד בסתירה רבה מדי לתפיסות האנושיות. אם כך, מה למדת מזה? (שעבודת האל לא תואמת לתפיסות אנושיות, שהיא מופלאה ואינה ניתנת להבנה). עבודת האל מתעלה בהרבה על דמיונות אנושיים, היא מופלאה, אינה ניתנת להבנה, חכמה ועמוקה – מילים אנושיות אלה מתארות את תכונות האל ומהותו, את צביונו ואת תמציתו, וזה נחשב הגיוני. אנשים מסכמים זאת במילים האלה משום שמעשי האל עומדים בסתירה עם תפיסות אנושיות – עבודת האל היא מופלאה, אינה ניתנת להבנה, ועומדת בסתירה עם תפיסות אנושיות. מה עוד אנשים יכולים ללמוד מכך? שתפיסותיה ודמיונותיה הקודמים של האנושות התערערו כולם. אז מהו מקור התפיסות האלה? ממה שאתם יכולים לראות, סין היא ענייה ולא מתקדמת, המפלגה הקומוניסטית שולטת, נוצרים נרדפים, אין חופש וזכויות אדם, ובני העם הסיני סובלים מרמת השכלה נמוכה וממוקמים בתחתית הזירה העולמית, ונראה כאנשים החולים ומעוררי הרחמים של מזרח אסיה. כיצד יכול האל להתגלם כבשר ודם בסין כדי לבצע את עבודתו? האין זו תפיסה? כעת, בדקו אם תפיסה זו נכונה או שגויה. (היא שגויה לחלוטין). תחילה, הבה לא נדבר אודות סיבותיו של האל לעבוד כך, האם זה משום שהוא רוצה להיות צנוע ונחבא, או שמא לעבודה באופן זה יש משמעות וערך עמוקים. הבה לא נדון ברמה הזו, אלא בשאלה האם עבודת האל באופן זה מתנגשת עם תפיסות אנושיות. מאוד! אנשים לא מתארים לעצמם. זוהי תעלומת שמים, ואיש אינו יודע. גם אם יזמנו אסטרונומים, גאוגרפים, היסטוריונים ונביאים, האם יצליח מישהו לפצח זאת? איש לא יצליח, גם אם כל האנשים המוכשרים, חיים או מתים, יתכנסו כדי לנתח ולחקור, או להתבונן וללמוד בעזרת טלסקופים אסטרונומיים – הכול יהיה לשווא. מה פירוש הדבר? שהאנושות היא חסרת חשיבות מדי, נבערת מדי, ואין לה מספיק תובנות כדי להבין לעומק את ענייני האל. אם אינך יכול להבין לעומק, אל תטרח. אם תנסה, מה תהיה התוצאה הסופית? תפיסותיך אינן האמת, ולמעשה הן רחוקות מאוד ממה שהאל רוצה לעשות. אין הן זהות כלל וכלל. שמץ הידע שיש לבני האדם הוא חסר תועלת, אי אפשר לגלות בעזרתו דבר או לפתור בעזרתו בעיות. כעת משאתם קוראים את דברי האל ומאזינים לדרשות ולשיתופים, האם יש בלבכם מעט יותר הבנה? האם אתם מכירים את האל במידת-מה? מישהו עשוי לומר, "האל לא דן איתנו במעשיו, לו רק היה נותן לנו אות משמים כדי שנוכל להבין את מה שבכוונתו לעשות, או אפילו מעורר השראה בנביא שיתנבא לפנינו". גם עם אות משמים, לא אתה ולא נביא תהיו מסוגלים לראות זאת. מעשי האל בממלכת הרוח הם סוד כמוס מימי קדם ועד עצם היום הזה, והם כה כמוסים ששום אדם לא יכול לדעת מהם. כל נביא או אסטרונום, או חוקר, מומחה או מדען בכל תחום שהוא, מוכשרים ככל שיהיו, ולא משנה כמה ילמדו, אך הם לעולם לא יבינו את ענייני האל. אנשים יכולים ללמוד את עבודת האל בעבר, ואולי אף יצליחו ללקט מספר סודות או משמעות שעשויים להיות קשורים במניעי האל למעשיו, אך איש אינו יודע מה יעשה האל בעתיד, או מה הוא מתכנן. לכן, אל לאנשים לחשוב שהתבוננות ומחקר, חקירה וניסיון ארוכי טווח, ניתוח מעמיק, או חריצות רבה ועבודה קשה, יאפשרו להם להבין לעומק את האל או בסופו של דבר כיצד הוא עובד. זה דבר בלתי אפשרי שלעולם לא יצליח. אם כך, אם אנשים לא יכולים להבין לעומק את האל, מה עליהם לעשות? (עליהם להתמסר). התמסרות היא המעשה ההגיוני ביותר מבחינת בני האדם, והדבר שהכי עולה בקנה אחד עם כוונות האל; התמסרות היא הנחת היסוד. מהי מטרתה? להיות מסוגלים להכיר את האל טוב יותר, להשיג את האמת ולזכות בחיים, זאת בהתבסס על חוויית עבודת האל. בכך עליך לזכות, וזהו האוצר שעליך להשתוקק לו. באשר לאירועים חיצוניים גדולים, כמו למשל עניינים בין-לאומיים, כיצד פועל האל וכיצד הוא מוביל את האנושות – אם אתה לומד להבין את אלה, זה אפילו יותר טוב. זה גם בסדר אם אתה אומר, "לא ממש אכפת לי מהדברים האלה. אין לי האיכות או השכל בשביל זה; אכפת לי רק מהאופן שבו האל מספק לי את האמת ומשנה את צביוני". כל עוד לבך מסור וירא-אל, בסופו של דבר יעלה בידך לזכות באמת, וכן בחוכמה, מידי האל. האמת משנה את צביונם של בני אדם; אלה החיים שבני האדם צריכים לשאוף להם, והנתיב שבו עליהם ללכת. אם כך, מהי החוכמה שהאנשים מקבלים? מבלי שאפילו תדע זאת, תוכל לראות כיצד האל עושה מעשים רבים, מדוע הוא עושה אותם, מהן כוונותיו ומטרותיו, ומהם עקרונותיו בעשותו מעשים מסוימים. תוכל לדעת זאת באופן לא מודע באמצעות תהליך חוויית האמת של דברי האל. המילים והסוגיות האלה אולי עמוקות מדי, ולא תהיה מסוגל להביע זאת במילים, אך תחוש זאת בלבך, ותהיה לך הבנה אמיתית מבלי שאפילו תדע זאת.

הבה נתחיל בסיפור אברהם. כשהגיע לגיל 85 ועדיין לא היה לו בן, האל הבטיח להעניק לו בן. מה הייתה תגובתה של אשתו שרה? היא חשבה לעצמה, "אני כבר זקנה ואינני פורייה. איך אוכל ללדת ילד?" האין זו תפיסה אנושית? היא השתמשה בתפיסות אנושיות כדי לאמוד את עבודת האל, ולכן יכלה לפקפק בו ולחשוב שדבר כזה הוא בלתי אפשרי. ומה היא עשתה אז? היא מסרה את אמתה הגר לאברהם כפילגש. אם כך, אמרו לי, האם האל ראה מה היא עשתה? הוא ידע. בשנה שלאחר מכן, הגר ילדה בן ושמו ישמעאל. כשאברהם היה בן 99, האל יהוה התגלה אליו והבטיח לו ששרה תלד לו בן בערך באותו הזמן בשנה שלאחר מכן, ושארץ כנען כולה תימסר לידיו ולידי צאצאיו לעולם ועד. בשנה שלאחר מכן, שרה ילדה בן ושמו יצחק. משום שהיה בנה של האדונית, יצחק היה היורש, ולעומת זאת ישמעאל, בנה של הפילגש, לא יכול היה לרשת. לאחר מכן, הגר וישמעאל נשלחו משם, והגר הביאה אותו אל המדבר, שם לא היו מזון ומים. על ערש דווי, התפללה הגר לאל יהוה ואמרה, "אין מוצא. יש לי ילד, ואני רוצה לחיות". האל יהוה שלח מלאך שייתן להם מים, והם שרדו. לאחר מכן הפך המדבר לביתם, והם השתקעו שם והעמידו צאצאים רבים – אנשים מודרניים, כמו למשל הערבים, החיים במזרח התיכון. אתה מבין, הדבר התאפשר הודות לרצונו הטוב של האל. זהו אירוע חיצוני גדול, אותו איש לא למד, אבל אין זה אומר שפועלו של האל אינו נוכח בו – הוא נוכח. לא מדובר כאן בדבר מה שמישהו עשה בסתר, ושהאל לא ראה. בהחלט לא. רצונו הטוב של האל נוכח כאן. האל הרשה והבטיח ששבטו של ישמעאל ישרוד במטרה לאזן את העולם וכדי שבעת הצורך, הוא יביא תועלת. הם תמיד נלחמו בבני ישראל על שטחים, על רצועת עזה ועל ירושלים. עליך לראות את פועלו של האל בסוגיה זו. האל עשה משהו שבעיני אנשים הוא רע, והם חושבים שאולי הוא שגה בחישוביו או לא התבונן בקפידה יתרה, ושאנשים ניצלו פרצות. זה מה שמסוגל לתפוס ולדמיין שכלו של האדם הממוצע. אנשים חושבים שהאל נרדם בשמירה, וכתוצאה מכך הגר ילדה את ישמעאל, האל ריחם עליהם ולכן הרשה להם לשרוד, וסידר שהם יגורו במדבר. האם זה אכן כך? (לא). לאל יש תוכנית, וללידתם ולקיומם של גזעים שונים – כלומר, מגוון המוצאים האתניים וצבעי העור של האנושות – תפקיד באיזון האנושות כולה, ואם תבחן את מצב העולם תוכל לראות בדיוק מהו תפקידם. האם זהו מעשה אלוהי? האל שולט בקצב הריבוי של גזע מסוים, באוכלוסייה העולמית שלו, בתפקידו על פני האדמה ובקרב האנושות כולה, ובמעשיהם של אנשיו, הן הטובים והן הרעים. אם ברע עסקינן, אנשים מאמינים שאין סיכוי שדברים כאלה מקורם באל, ושהם כולם מעשה ידיו של השטן. אבל השטן אף הוא בידי האל, הלא כן? יש אנשים שאומרים, "השטן עושה ככל העולה על רוחו, ולאל אין שום שליטה". האם זהו ההסבר? אי אפשר ליישב זאת בצורה הגיונית, ואין זה נכון לעשות זאת. דברים מסוימים נראים רעים כלפי חוץ, ואחרים נראים טובים, אך כולם מצויים תחת ריבונות האל. אינך יכול לומר שריבונות האל חולשת רק על הטוב ולא על הרע, משום שהשניים נתונים בידי האל, הוא מתזמר אותם ושולט בהם, ורצונו הטוב עומד מאחורי כל הדברים כולם. זוהי האמת, ואם אתה יכול לראות זאת בבירור, אתה מבין את האמת. תהיה זו שגיאה מצדך להסיק שדברים הם רעים ולהתייחס אליהם רק על פי השקפה זו, משום שקל לא להבין את האל ולהתנגד לו. רצונו הטוב של האל מצוי בכל אחד ממעשיו. אם כך, מהו רצונו הטוב של האל? אנשים מבחינים רק בדברים הרעים שקורים לנגד עיניהם, ואף פעם לא מסוגלים לחשוב על ההשלכות האפשריות עשר או עשרים שנים לאחר מעשה. מה שיקרה אלף או אלפיים שנים לאחר מכן, מה יהיה מקומו ואיזה תפקיד מרכזי הוא ימלא בעיצוב מצב העולם ובקרב האנושות כולה – אנשים לא יכולים לראות זאת, אבל זוהי ריבונות האל. האם התפתחות מצב העולם והאנושות כולה היא דבר של מה בכך? בכל מקום שבו קורה דבר מה, מתקיים אירוע גדול, או מתחוללת מגפה או רעידת אדמה, האל נמצא בשליטה! אנשים מגוחכים נטולי כל הבנה רוחנית עשויים לתהות, "אם האל שולט בכל, אזי דיכוי השדים, וכן הטבח והרדיפה האכזרית כלפי אנשיו הנבחרים של האל מצויים אף הם תחת שליטתו? האם האל יזם זאת?" האם נכון לראות זאת כך? האם אמירה זו תקפה? היא מציבה את האל בעמדה שלילית, וזוהי שגיאה. אם כך, איך נכון לבחון סוגיה זו? האל יוזם את כל הדברים כולם, ומה כוללים "כל הדברים כולם"? הם כוללים את הכול: כל מה שאפשר לראות בעין לא מזוינת, כגון הרים ונהרות, עצים, צמחים, אנשים וכדומה. הם כוללים גם מיקרואורגניזמים שאי אפשר לראות בעין לא מזוינת, וכן שדים, השטן, וכל מיני רוחות ורוחות רפאים מממלכת הרוח. כל אלה מצויים תחת שליטת האל. הם עושים מה שהאל רוצה שיעשו. הוא משחרר אותם כאשר יש בהם צורך, והם פועלים כמצופה מהם. זוהי ריבונות האל. בכל אופן שבו האל שולט ומסדר, בסופו של דבר אפשר לראות את רצונו מבוצע, וכל אחד מדברי האל יתגשם.

אולי כעת אנשים לא מסוגלים לראות איזו השפעה יש למעשה מסוים של האל, או לדעת מה מטרתו, מדוע האל עושה זאת, או מהי כוונתו. ייתכן שגם כעבור מאתיים שנים עדיין אי אפשר יהיה לראות זאת, והאנושות עדיין לא תדע, אך תשתכנע אלף שנים לאחר מכן, "היה כה נכון וכה נפלא מצד האל לעשות זאת! אלוהים הוא אכן האל!" האנושות תגלה שכל מעשי האל הם האמת וששום דבר אינו שגוי. למשל, העולם בעידן החסד ראה בצליבתו ובמותו של ישוע אדוננו כשל בשלב העבודה ההוא. הם חשבו, "גורל ישוע אדוננו לא היה כשל כל בן תמותה, לידה, זקנה, מחלה ומוות; יהודה בגד בו לפני שהאל ביצע עבודה כלשהי, חיילים עצרו אותו, הצליפו בו, הוא עטה כתר קוצים, לעגו לו, ולבסוף הוא מוסמר אל הצלב. האין זה כישלון?" האם צליבה היא כישלון? יהודה הסגיר את ישוע אדוננו לממשלה, אך מה מייצגת הממשלה? היא מייצגת את כוחות השטן. האם זה טוב או רע שהמשיח נמסר לידי השטן? (זה נראה רע כלפי חוץ). אנשים חשבו, "הו, לא! השטן הפריע לעבודת האל. זה לא טוב. זה סימן רע, משום שהאל לא השגיח, ואינו מלא עוצמה עד כדי כך! איך ייתכן שבכל זאת בגדו במשיח בהתגלמותו כבשר ודם ומסרו אותו לידי השלטונות? האין זה אומר בבירור שעזבו אותו לחסדי השטן? אם ישוע אדוננו לא ימצא דרך מילוט במהרה, העבודה הזאת תסתיים, הלא כן? למשיח עדיין יש כהונה". האין זה מה שאנשים חושבים? פטרוס אמר, "חלילה לך, אדוני. אל יהיה הדבר הזה לך!" (הבשורה על פי מתי ט"ז 22), ואז צצו התפיסות האנושיות. הם חשבו, "לא ייתכן שהאל נמסר לידי השלטונות, ולכן אם זה מה שקרה, אין הוא האל". האין זו תפיסה אנושית? רק משום שאחזו בתפיסה שכזו, אנשים אמרו דברים כאלה, פעלו או התנהגו באופן זה ועיכבו את ביצוע רצון האל. מה אמר ישוע לפטרוס? "סור מלפניי, שטן" (הבשורה על פי מתי ט"ז 23). ישוע אדוננו חשב שפטרוס הוא השטן. בסופו של דבר נמסר ישוע אדוננו לידי השטן, והאנשים האלה הפכו לכלי שרת לשם מימוש עבודת הצליבה של ישוע אדוננו. האם מסירת ישוע אדוננו לידי השטן הייתה דבר טוב או רע? (דבר טוב). כשבוחנים זאת כך, זה דבר טוב ולא רע, משום שכך מומשה עבודת האל. מאז בגידתו של יהודה ועד צליבת ישוע אדוננו, האם האל עשה מעשה? האם הוא תכנן להימלט, או האם מישהו בא להצילו? (לא). האם האל חשב על דרך לחולל נס, להרים את ישוע אדוננו השמיימה ולהחביאו מאחורי העננים היכן שאיש לא ימצא אותו? איזו עלייה נשגבת ומופלאה! אך איש לא ראה את הדברים האלה, משום שהאל לא עשה אותם. האם הדבר מוכיח שאין הוא יכול לעשותם? האם האל יכול היה לעשות זאת? (כן, הוא יכול היה). אם כן, מדוע הוא לא עשה זאת? (בגלל רצונו הטוב של האל, ומשום שהייתה לו תוכנית). מה הייתה תוכניתו של האל? למסור את עצמו לידי השטן, ואז להתחלף עם החוטאים ההם על הצלב, ולהקריב את עצמו על מנת לגאול את האנושות. זה מה שהאל רצה לעשות; הוא לא עושה את המעשים שאנשים מדמיינים בתפיסותיהם. אנשים רבים חושבים, "האל צריך לשלוח יותר ברקים על מנת להכות בכל האנשים הרעים שהתנגדו לו, ולאחר שיכה בהם, ישוע אדוננו יעלה השמיימה. עד כמה נשגב ואדיר זה יהיה, ועד כמה זה יחשוף את סמכות האל! הניחו לשדים ולשטנים ולכל בני האדם לראות את השלכות צליבת האל, ואז הם לא יעזו בעתיד, הלא כן?" אולי אנשים לא יעזו להתנגד, אבל האם אין בכך עיכוב אם עבודת האל לא ממומשת? תפיסות אנושיות תמיד משבשות את עבודת האל, לכן הוא לא עובד באופן זה. יש אנשים שבאמת מאמינים בישוע אדוננו משום שהוא נצלב כדי לבצע את עבודת הגאולה, אך בה בעת יגידו, מתוך כוונה טובה, "לא היה צורך לצלוב את ישוע אדוננו. היה לא קל להתגלם כבשר ודם, והיה עליו לעבוד בענווה ובהסתתרות, לספוג את נטישת האנשים ואת השמצות הסופרים והפרושים. זה עלוב עד מאוד. היה עליו להימנע מצליבה, לא להוריד את עצמו לרמה הזו, אין בכך צורך". האם נכון לראות זאת כך? (לא). כשבוחנים זאת כעת, כעבור אלפיים שנים, אופן חשיבה זה אינו נכון. האם אמת מצויה בשכל האנושי? (לא). אם כך, מה מצוי בשכלם של בני האדם? רק דמיונות ותפיסות אנושיים, וכן כוונות טובות, רגשות, חמלה ואנוכיות. האם הדברים האלה יכולים לממש את עבודת האל? האם הם יכולים לבצע את רצונו? לא, ולכן אמר ישוע אדוננו, "סור מלפניי, שטן". האל בכבודו ובעצמו רצה למסור את עצמו לידי השטן, לאפשר לשטן בעצמו לצלוב את המשיח, ולממש את עבודת הגאולה דרך הצליבה. האל לא חולל נסים. האל אמר מספר פעמים, "האל נותר חרישי". למה הכוונה? האם פירוש הדבר הוא שהאל לא רואה דבר, דבר לא מטריד אותו, הוא אינו מבחין בדבר, אינו אומר מילה, ושומר על שתיקה מוחלטת? (לא). אם כך, מהי המשמעות של "נותר חרישי"? הדבר מכיל את הכוונה, את החוכמה ואת הצביון של האל. איזה צביון של האל נחשף בכך שהוא נותר חרישי? ניכרת כאן חוכמת האל. הוא רוצה להשלים את עבודת הניהול שלו. אין זה משנה בכמה תפיסות ודמיונות אוחזים אנשים, תחילה הוא נמנע מהם ללא הסבר, ועובד בשקט ובמעשיות, עד ליום בו אנשיו הנבחרים מבינים את האמת ומסוגלים להתמסר לו, רצונו מבוצע ועבודתו עליהם נשלמת, והוא מנצח את השטן לחלוטין וזוכה בתהילה. הוא משתמש בעובדות ובתוצאות האלה כהוכחה לעיני האנושות, כהוכחה לעיני השטן – אלה הם הצביון והכוונה של האל שנחשפים כאשר הוא נותר חרישי. איזה צביון של האל הוא זה? האם הוא מראה את סבלנותו של האל? (כן). מדוע האל נהג בסבלנות בעת ההיא? מדוע הוא נותר חרישי? זוהי חוכמת האל. יש דברים שהם בגדר תעלומה ששום יציר בריאה, מישהו שאינו יציר בריאה, או מלאך, אינו רשאי להבין או לתפוס. זוהי חוכמת האל. האל אינו יכול לדבר בטרם עת, והאם יש תועלת בכך שידבר עוד מילה אחת? זה חסר תועלת, משום שאין הם מבינים. אם הוא ידבר עם מישהו, האם הוא יבין? (לא). לכן, דיבור הוא חסר תועלת. אם האל היה אומר לאנושות לפני אלפיים שנים, "אני רוצה להיצלב, להציע את דמי היקר כדי לגאול את האנושות בדמות בשר החטא", האם אנשים היו מבינים? (לא). מה היו מילותיו היחידות של האל? הוא אמר, "חזרו בתשובה, כי קרבה מלכות שמים" (הבשורה על פי מתי ד' 17), וביקש מאנשים לנהוג בסבלנות ובסובלנות. האם האל אמר יותר מזה לבני האדם? (לא). מדוע לא? (בני האדם לא יכלו להבין). האנושות לא יכלה להבין בשום אופן. לכן האל נאלץ לחשוף את צביונו ואת מחשבותיו בדממה. גם לו האל היה מדבר עם יציר בריאה או עם מישהו שאינו יציר בריאה, הם לא היו מבינים. לכן, הוא יכול היה רק להשתמש במעשיו ובעובדות כדי להוכיח לאנושות וכדי לבצע את רצונו. רק כעת, אלפיים שנים לאחר מכן, האל חושף את הדברים האלה בעודו עושה את עבודת השיפוט באחרית הימים; אנשים בוחנים אירועים שהתרחשו לפני אלפיים שנים, ורק כעת הם מבינים את חשיבות צליבתו של ישוע אדוננו בזמנו. באשר לסיבה לצליבת האל, למסירתו לשטן, לבגידתו של יהודה בנסיבות אלה, שלאחריה, ישוע אדוננו סבל רבות וסחט את טיפת דמו האחרונה כדי לבצע את רצון האל, וגם מדוע האל עשה זאת ומה משמעות הדבר – האל מדבר על כך רק כשהוא נושא עדות להתגלמות כשהוא מתגלה ועובד באחרית הימים, ונוסף לכך, חושף תעלומות רבות כגון רצון האל וניהולו. כעת, משאנשים ראו את הקשר בין שלושת שלבי העבודה, הם סוף סוף יודעים מהו חזון תוכנית הניהול של האל, ומבינים את האמיתות האלה ואת כוונותיו הטובות של האל. לו האל היה מספר לאנושות אלף שנים מראש, האם אנשים היו מבינים? (לא). אם כך, לעתים תכופות האל נותר חרישי בעודו עושה מעשים. מהי הסיבה לשתיקתו? זה משום שהעבודה שעושה האל היא חכמה מדי, נפלאה מדי ועמוקה מדי – לו האל היה מדבר מוקדם יותר, ואין זה משנה מה היה נאמר, אנשים לא היו מסוגלים לתפוס ולהבין. לכן האל יכול רק להתקדם חרש, תוך שהוא מביע מילים כדי לבצע את עבודתו ולהוביל את האנושות. ראוי הוא שבני אדם ילכו אחר האל, והעתיד מתבהר ככל שהם מתקדמים בדרכם. האל לא יסיט אותך מדרך הישר, וגם אם הוא מוסר אותך לידי השטן, בסופו של דבר האל תמיד נושא באחריות. עליך לאחוז באמונה הזאת, וזוהי הגישה שיצירי בריאה צריכים להפגין כלפי האל. אם אתה יכול לומר, "גם אם האל מוסר אותי ככלי משחק לידי השטן, הוא עדיין האל, ואל ללבי שהולך אחר האל לחדול מכך, אינני יכול לשנות את אמונתי בו", אזי זוהי אמונת אמת באל.

חלפו אלפיים שנים מאז צליבתו של ישוע אדוננו, וכעת האנשים שמקבלים את עבודת האל באחרית הימים שומעים את קולו, מאזינים לדרשות ומשתפים על האמת מדי יום ביומו. הם מבינים את שלושת השלבים של עבודת האל, ומכירים את מסתרי תוכנית הניהול שלו. האם מאמינים באדון בדת מבינים? אפילו כעת הם עדיין לא מבינים, ועדיין דבקים בתפיסותיהם. כשמישהו אומר, "ישוע אדוננו היה בנו של נגר עני. ראו באיזה מין אדון אתם מאמינים", אין ביכולתם להפריך זאת, והם אינם מסוגלים לשאת עדות למען האל. כה בזויים הם אנשים! האל ביטא אמיתות רבות כל כך למען האנושות ועשה מעשים כה גדולים, אבל אם לא יפרט באוזניהם באופן אישי את החשיבות, את הערך ואת האמת שבמעשים אלה, אף לא אחד מהם יהיה מסוגל לדבר בשם האל ולשאת עדות למענו. למה הכוונה, לדבר בשם האל? הכוונה היא לשאת עדות למעשי האל ולריבונותו, למחיר אותו שילם על מנת לגאול את האנושות ולמחשבותיו, ולמשמעות של כל מעשיו. מה אתם מבינים מזה? (האנושות לא יכולה לדמיין את עבודת האל). האנושות לא יכולה לדמיין את עבודת האל, ואף לא להבינה לעומק. לכן, לאדם מוכרחות להיות ההשקפה ונקודת המבט הנכונות כדי שיוכל לראות את עבודת האל, הדרכתו את האנושות ורצונו, ולהתייחס אליהם. מוכרחה להיות לאדם נקודת מבט נכונה. זה חיוני. עליך לדעת מי אתה ומיהו האל, אילו דברים יאפשרו לך להבין את דברי האל ואת עבודתו, אילו סוגיות אין לך שום דרך להבין בבירור או לעומק, ואיזו מין גישה עליך להפגין. זה ההיגיון שמוכרח להיות לך. כך, תקיים עם האל קשר רגיל והרמוני למדי. אם בעודך לומד על האל ומעלה השערות לגביו, או חוקר את כל מעשיו, תמיד תפגין גישה של "נחיה ונראה", תגלה חשד, ספק או אפילו התנגדות, נכונות לך צרות. זה אקדמי, זה מחקר – זה חסר אמונה. באשר לריבונות האל עליך לנקוט בהשקפה ובגישה של התמסרות, של חיפוש ושל יראה; רק אלה יניבו הכרה אמיתית, והבנה של האל. אם אתה מבין את האל, אזי לא תעמוד בסתירה לו, או לכל הפחות לא תבין אותו לא נכונה. תהיה מסוגל להתמסר ולומר, "אף שאינני יודע מה משמעות מעשה זה של האל, אני מבין שכל מעשיו הם נכונים". מהי ההבנה הזאת? משמעה הוא שאתה משוכנע לחלוטין בלבך שלכל מעשי האל יש משמעות, ושאנשים צריכים להתמסר. האדון ישוע המשיח מסר את עצמו לידי השטן והשטן צלבו – בעיני האנשים לא היה זה דבר טוב, אבל הוא הגשים את רצון האל והשלים את העבודה של גאולת האנושות. זהו דבר נפלא בעל חשיבות וערך עצומים לאנושות כולה, אבל האם האנושות ראתה זאת בבירור? (לא). האנושות לא ראתה זאת בבירור. האנושות לא ראתה את כוונת האל במעשה, ולא הבינה את המשמעות ואת הערך במה שעשה האל; כלומר, אנשים לא ראו את התועלת העצומה לאנושות. הם ראו רק את תחייתו של ישוע אדוננו שלושה ימים לאחר שנצלב, כיצד הוא התגלה לאנשים ונפגש עמם, שוחח איתם, העלה זיכרונות, ואז עזב; אבל רצון האל הוגשם. האין זה משמעותי עד מאוד? (אכן). האם אנשים הבינו זאת לעומק? לא. מתוך סוגיה זו, אנשים מוכרחים להעריך את עצמם נכונה, ולהפגין גישה נכונה כלפי האל. אין זה משנה מה עושה האל, או אם אנשים מבינים זאת או לא, עליהם לסכור את פיהם. זה הדבר הנכון. אל תעלו בדעתכם ללמוד הכול, זה לא בסדר. מדוע לא? אין שום חוק שאוסר עליך לעשות זאת, אבל תגיע למבוי סתום ותישקף לך סכנה. אינך יכול להבין ואינך מסוגל לתפוס כעת, אבל אתה תמיד רוצה ללמוד, תמיד עומד בסתירה לאל. אם אינך מצליח לפתור זאת באמצעות לימוד, אבל גם אינך מחפש את האמת, אילו בעיות עלולות לצוץ בנקל? יהיה לך קל לא להבין נכונה את האל. בתחילה לא תבין נכונה, ואם אינך יכול להבין דברים בבירור, ואי ההבנה הזו תישאר, תהיה שלילי וחלש, והדבר ישפיע על ביצוע חובתך ועל ההיווכחות בחיים שלך – כל הדברים האלה קשורים זה לזה. אי אפשר להבין בבירור דברים רבים לאחר שנה או שנתיים בלבד, והאמת עמוקה מדי. גם אם האל היה מעניק לך נאורות ברגע זה, האם היית מסוגל להבין עם שיעור קומתך הנמוך? גם אם היית מסוגל להבין מעט, האם היית מסוגל להבין את האמת על בוריה? היית אומר, "אני מכיר את כוח המשיכה. מדוע דברים נופלים מטה, ולא מרחפים מעלה, אבל אם יוצאים מהאטמוספירה אל החלל, צפים? משום שמשאירים מאחור את כוח הכבידה של הקרקע. אני מבין את זה, אז אינני מבין כבר את מעשי האל?" אינך יודע בדיוק מהי ריבונות האל על כוח הכבידה, והבנת רק כיצד הוא בא לידי ביטוי. אין זה אומר שהבנת לעומק את ריבונות האל עליו, וגם אם יכולת, האם אתה מסוגל להיות ריבון עליו? לו אנשים היו עוזבים את האטמוספירה, הם היו בצרות. ללא כוח הכבידה, הם היו מרחפים ומתעופפים להם אנה ואנה. מה אנו למדים מזה? (שאנשים אינם מבינים לעומק דברים רבים). אנשים לא מסוגלים להבין לעומק, ובכל זאת תמיד עומדים בסתירה לאל, לומדים ובוחנים אותו, לבותיהם מלאים חשד, ואומרים, "אם אינני מסוגל להבין לעומק את העניין הזה, אזי אינך האל". מה באשר לסברה זו? דעה והשקפה זו שגויות, הן עומדות בסתירה לאל, ואין זה נכון תמיד ללמוד. עליך להבין את האל ולומר, "אינני מסוגל להבין זאת, זה עמוק מדי, וגם אם האל היה מעניק לי נאורות, לא הייתי מצליח להבין את הסוגייה על בוריה. לכן אחפש במשך מספר שנים בלב מסור, ואם האל לא ייתן לי תשובה, פשוט אשכח מזה. ביני לבין האל אין מחסומים או אי הבנות. אם לא אתלונן על האל או לא אבין אותו נכונה, אזי לא אתנגד לו. אם לא אתנגד לו, אזי לא אמרוד בו, ואם לא אמרוד בו, אזי לא אדחה אותו או אסטה ממנו. לנצח אלך אחר האל". מהו היסוד להליכה אחר האל לנצח? "אין זה משנה אם מעשי האל תואמים לתפיסותיי, תמיד אתמסר ואלך. אלוהים הוא עדיין האל שלי ואני יציר בריאה, אני בן אדם. אין זה משנה איך יתייחס אליי האל, אם הוא ישליך אותי לגיהינום, לאגם האש, לידי השטן או לידיהם של שדים, תמיד אתמסר לו ללא תלונות. מעמדו של האל לא יכול להשתנות, ואף לא זהותי כיציר בריאה. כל עוד אין שינוי בעובדה זו, עליי ללכת אחר האל, והוא האל שלי לנצח". ברגע שאמונתך באל תכה שורש איתן, לא תפנה לו את גבך. זהו הקשר בין זהותך כיציר בריאה לבין האל. ברגע שתראה בבירור את זהות האל ואת מעמדו בלבך, ואת הזהות ואת המעמד שעליך לדבוק בהם מעצם היותך יציר בריאה, וברגע שאלה יכו שורש בלבך, אזי לא תסטה ממנו. לאחר מכן, כאשר תהיה חלש, שלילי, עצוב, או שיקרה לך דבר מה שאינו תואם לתפיסותיך ואינך יכול לתפוס אותו או להבינו לעומק, האם הדבר ישפיע על הקשר שלך עם האל? (לא). כל עוד אמת החזונות ברורה לך, הנחת את היסוד, חווית סביבות רבות ואתה מבין שיש משמעות לכל אחד ממעשיו של האל, תכיר את עבודת האל, והדבר יקשה על תפיסות להתעורר שוב. יש אנשים שמסוגלים להבין רק חלק. למשל, באשר לשיפוט ולייסור, אנשים מודים שהאל עושה דבר משמעותי, אך כשהם ניצבים לפני גיזום, יש להם תפיסות. אין זה משנה מי גוזם אותם, הם לא מוכנים לקבל זאת ואינם מודים שהדבר הגיע מן האל. הם חושבים שהדבר נעשה על ידי האדם, ושמקורו בשטן. האין זו טעות נוספת? בעיה נוספת מופיעה, והחיפוש אחר האמת מוכרח להמשיך. אם אינך יכול לעבור את זה, האם תוכל להתמסר לחלוטין לעבודת האל? תוכל להתמסר רק למה שתואם לתפיסותיך, אך לא למה שלא. אדם שכזה עלול להתנגד לאל בקלות רבה מאוד, ולא חל שינוי בצביונו.

שלל מחשבות, רעיונות ומצבים שנמצאים בתוך תוכם של אנשים משפיעים לעתים תכופות על חלק מדעותיהם, השקפותיהם ונקודות מבטם. אם תוכל לפתור את המחשבות, את הרעיונות ואת המצבים האלה אחד-אחד באמצעות חיפוש האמת, הם לא ישפיעו על הקשר שלך עם האל. שיעור קומתך אולי נמוך כעת, והבנתך את האמת שטחית, ואמיתות רבות אינן ברורות לך משום שאתה מאמין באל זמן קצר בלבד או עקב גורמים אחרים – אבל עליך לתפוס עיקרון אחד: עליי להתמסר לכל מה שעושה האל, ואין זה משנה אם הדבר נראה טוב או רע כלפי חוץ, אם הוא צודק או לא צודק, ואם הוא תואם לתפיסות אנושיות. אין לי זכות לבקר, להעריך, לנתח או ללמוד אם הדבר צודק או לא צודק. עליי לבצע את חובתי כיציר בריאה ואז ליישם בפועל את האמיתות שכן ברורות לי, לרצות את האל ולא לסטות מדרך האמת. איישם בפועל את מה שהאל מאפשר לי להבין, ואחפש את מה שעליי ליישם, גם אם האל לא העניק לי נאורות; אם האל לא העניק לי נאורות בנוגע למשהו שאינני צריך להבין, אתמסר ואמתין, ואולי יום אחד האל יניח לי להבין. בדיוק כמו צליבתו של ישוע אדוננו, אלפיים שנים לאחר מכן אלה שקיבלו את עבודת האל באחרית הימים מבינים באופן בסיסי, ואפילו אלה שלא נלהבים בחתירתם מבינים אף הם מה היה העניין. ייתכן ואינך מבין כעת חלק מהעבודה הגדולה בתוכנית הניהול של האל, אבל אינך מבין אותו נכונה משום שאינך מבין את האמת ומכחיש את קיומו, והדבר הורס את הקשר הרגיל בינך לבין האל. זוהי טעות חמורה. עליך לנקוט בגישה, בהשקפה ובנקודת מבט שאומרות, "פשוט אמתין לכל מה שאינני מבין. כשיום אחד האל יעניק נאורות לאנושות, אולי אבין את כל אלה". כשישוע אדוננו עזב, הוא אמר, "עוד רבות יש לי להגיד לכם, אלא שאתם אינכם יכולים לשאת זאת עכשיו" – מדוע הם לא יכלו לשאת זאת? משום ששיעור קומתם של אנשים היה לא בוגר, והם לא היו מסוגלים להבין. זה כמו שמסבירים לבן שלוש או בן חמש על קבלת שכר או על תמיכה במשפחה; הוא ישמע את הדברים, אבל ירגיש שזה כה רחוק ממנו שאיננו מסוגל להבין או להשיג. האל רוצה לגלות לאנושות דברים רבים שאנשים מוכרחים להבין, אבל עקב שיעור קומתם הלא בוגר של בני האדם, וכן משום שתהליכי עבודת האל עדיין לא גלויים לחלוטין לבני האדם והם טרם חוו אותם, אם ידעו את הדברים טרם זמנם, הם לא יבינו אותם. גם לו היו מקשיבים, הם היו חושבים שמדובר בדוקטרינה ומבינים אותה פשוטו כמשמעו, מבלי לדעת באמת את כוונת האל. לכן, האל איננו מדבר. האם ראוי שהאל לא ידבר? האם הדבר מועיל לאדם? (כן). האם זה יעכב את צמיחת חייהם של בני האדם? בהחלט לא יהיה אף לא שמץ של עיכוב, ולא תהיה כל השפעה על חיי היום-יום שלך או על חתירתך הרגילה. פשוט הרגע את לבך וחתור אל האמת, משום שזהו הדבר החשוב מכול; בסופו של דבר, החתירה אל האמת היא שורש העניין. אם תחתור אל האמת, המסתורין האופף חלק ממעשי האל, חוכמתו, נפלאותו והצביון הקיים בכל מעשיו, וכן הדברים שעל האנושות להבין, יתבהרו בהדרגה בעודך הולך אחר האל. הכרת האל כרוכה בהיבטים רבים ובמסגרת האינטראקציות, הקשר והמגע שלך עם האל, עליך לחוות את דבריו, להתענג על דבריו ועל עבודתו, וכן על נאורותו ועל ההדרכה שהוא מעניק לך. לאורך תהליך זה, תזכה בהכרה של האל מבלי שאפילו תהיה מודע לכך; כלומר, תזכה בהבנה הדרגתית של האל באמצעות חוויית ריבונותו וסידורו למענך. אם לא תעבור תהליכים אלה, אלא רק תביט מעלה פעור עיניים מדי יום ביומו, ותבחן את עבודת האל בהתבסס על דמיונותיך, זה לעולם לא יקרה. בסופו של דבר תתמלא ספקות ותאמר, "היכן האל? האם הוא יצר את הירח? השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב – האם בכך מתבטאת ריבונות האל על כל הדברים כולם?" זוהי הבנה חלולה, ואמונתך תהפוך למילים ריקות ותו לא. לו היו שואלים אותך אם אתה מאמין באל, היית משיב, "אני מאמין באל, יש לי אמונה, אני נוצרי". לו היו שואלים אותך אז, "מדוע אינך בודהיסטי?" היית משיב, "בודהיזם איננה דרך האמת, כי אם הנצרות". עצם כך שאתה יכול רק לומר זאת מוכיח שאין לך ניסיון ושלא זכית בדבר. כל היבט של האל, תכונות האל ומהותו, צביונו, ריבונותו וסידוריו לאנושות ולכל הדברים כולם, המציאות והדיוק של דבריו וכן חשיבותם, הבהרתם וערכם מבחינת האנושות, וכן כמה מדרכי פועלו המתבטאים בניסיון, במשמעת, בנאורות ובהארה, בנחמה ובהטפה, וחלק מהדרכתו המיוחדת לאדם – אלמלא חווית את כל אלה על בשרך, אלמלא טעמת אותם באמת, האם הקשר שלך עם האל יכול להיות רגיל? האם אתה יכול להתמסר לו באמת ובתמים? הבנתך את האל תהיה לנצח סימן שאלה, רצף של סימני שאלה, ללא שום הבנה אמיתית. אם כך, האם הקשר שלך עם האל הוא קשר רגיל? האם זהו אכן קשר בין יציר בריאה לבין בורא? מה בדיוק מייצג סימן השאלה הזה? האל תמיד יהיה לא מוכר מבחינתך, מבחינת זהות, מעמד ותמצית. הוא לא בן משפחה שלך, הוא לא קרוב שלך, תמיד נדמה כי הוא מבקר זר שמעולם לא הכרת – לכן לא קל להסביר את מהות הקשר שלך עם האל, אך הוא בהחלט לא משתווה לקשר של יציר בריאה עם בורא.

מהם ההיבטים העיקריים לאמונה באל? כיצד הופכים את האמונה באל למציאות שעל אנשים לאחוז בה בחייהם? כיצד להשיג התמסרות ולזכות באל? בטרם תוכל להתמסר לאל ולזכות בו, עליך להסתמך על חוויית דבריו, ובעיקר על השיפוט ועל הייסור שלו. רבים אמנם מוכנים לבצע את חובתם, אך אינם מבינים כיצד לחוות את עבודתו. לשם כך, עליך לחוות את השיפוט ואת הייסור שלו, את גיזומו, את ניסיונותיו ואת זיכוכו. יש ליישם בפועל את כל דרישות האל, להיכנס אליהן ולהשיגן. הדבר נקרא חוויית עבודת האל. על מנת לחוות זאת, עליך לבסס עמו קשר רגיל, תמיד להתפלל אליו ולחפש ממנו בלב מסור לאל. אין זה משנה מה קורה או אילו קשיים נקרים בדרכך, עליך להסתמך על האל ולכבדו, למצוא בדבריו תשובות ונתיב, ותמיד להתפלל אליו ולשתף עמו. חוויית עבודת האל משמעה להיות איתו בקשר ולהתמסר לדבריו ולעבודתו, להתפלל אליו ולחפש ממנו כשאתה נתקל בבעיות או בקשיים. ברגע שתצבור ניסיון רב באופן זה, ותבין את האמת, תלמד כיצד ליישם את דברי האל על דברים שמתרחשים. אפשר ליישם את דברי האל בדרכים רבות, למשל, כשקורה משהו אפשר להתפלל ולחפש, וכך לבחון בדברי האל כיצד אנשים אמורים לפעול, מהם העקרונות, ומהן כוונותיו ודרישותיו של האל מבני האדם. כשתדע את כל זאת ותבין את רצונותיו של האל, יהיו לך ידע והבנה מסוימים של האל. כשאתה ניצב אל מול ניסיונות עליך לחפש, "מה אומרים דברי האל על ניסיון גדול שכזה? כשהאל בוחן אנשים, מה משמעות הדבר? מדוע הוא רוצה לבחון אנשים?" דברי האל אומרים שאתה מושחת, שאתה תמיד מפגין מרדנות וסרבנות, ושאינך מתמסר לו, אלא מטפח דמיונות ותפיסות, ושהאל רוצה לטהר אותך באמצעות ניסיונות. בכל אשר תחווה, בין אם מדובר ברדיפות או בניסיונות, בין אם גוזמים אותך, מטילים עליך משמעת או מענישים אותך, ואין זה משנה אילו סביבות מציב לך האל או באילו שיטות הוא נוקט, עליך תמיד לחפש את התשובה ואת הבסיס בדברי האל, וכן לחפש את כוונותיו ואת דרישותיו ממך. הווה אומר, לא משנה מה קורה, עליך לחשוב תחילה מה אמר האל, כיצד הוא רוצה שאנשים יישמו בפועל, מהן דרישותיו מבני האדם ומהן כוונותיו. אם תבין את הדברים האלה, תדע כיצד לחוות את עבודת האל. אם בלבך אין מקום לאל ואינך אוהב את האמת, ובמקום זאת אתה תמיד חושב מה היו אומרים אנשים, ספרים או אנשים גדולים ומפורסמים, או מה עושים כופרים כשקורה הדבר הזה, אם תחפש ותיישם בפועל באופן זה, אתה משתייך לחסרי האמונה, משום שמחשבותיך ונתיבך זהים לאלה של הכופרים. אם אתה אדם שמאמין באל, אבל חשיבתך זהה לזו של כופרים ואתה הולך בנתיב הכופרים, אזי אין זו הדרך הנכונה וזהו מבוי סתום; אדם שמאמין באל לא צריך לפעול כך, ואין זה הנתיב שעליו ללכת בו. בכנסייה יש אנשים כאלה, והם נמנים על חסרי האמונה, כופרים החבויים בכנסייה.

כיצד קשורים האדם והאל? כיצד תוכל להכיר את האל? כיצד הוא מבצע את עבודתו על האדם? הוא משתמש בדבריו על מנת לחשוף את כוונותיו, להדריך אותך אל הנתיב שעליך ללכת בו, לבחון אותך ולפרט באוזניך את כל דרישותיו ואמות המידה שלו עבורך. אנשים מבינים את כל היבטי האמת בדברי האל מבלי להכיר בכך אפילו: העקרונות מאחורי ההתמודדות עם אנשים והטיפול בסוגיות, היחס לאחיהם ולאחיותיהם, עבודת הכנסייה וחובתם, חוויית הניסיונות, הנאמנות לאל, הוויתור, ההתייחסות לעולם הכופרים, וכן הלאה. כל זה מצוי בדברי האל, והוא אמר זאת לאנושות. אך באיזו מידה חווה זאת האדם בסופו של דבר? אנשים יכולים לראות את האל בדבריו, ולעמוד מולו פנים אל פנים. ייתכן ומישהו ישאל, "היכן האל שאתה מאמין בו?" אלה שטרם חוו זאת לא מצליחים לפצח זאת, "כן, היכן האל? הוא מעולם לא התגלה אליי. תמיד אומרים שהוא ברקיע השלישי, אבל מעולם לא ראיתי אותו. אינני יודע כמה גדול או גבוה האל הוא באמת, או עד כמה כל-יכול או יודע-כל הוא". בעלי הניסיון יאמרו, "הדברים האלה לא חשובים. אני פגשתי בדברי האל מהיום הראשון לאמונתי בו. כעת אני מאמין בו כבר עשרים או שלושים שנים, ובדבריו נגלים אליי צביונו ותמציתו, ואני מבין ומכיר אותו במידת-מה. לאחר שחוויתי את דבריו כל השנים האלה, אם יום אחד האל יבוא אליי וידבר איתי, יתקשר עמי, אוכל לאשר שהוא האל שביטא את הדברים האלה, הוא האחד שאני מאמין בו, ללא ספק! אין זה משנה איך הוא נראה, כל עוד דבריו ודברים אלה הם מאותו המקור, אזי הוא האל שאני מאמין בו, האל מהשמים, זה שבידיו ריבונות על עתידי ועל כל הדברים כולם. זה הוא". ברגע כזה, האם עדיין יש צורך שהאל ידבר אליך מהשמים? (אין צורך). אין זה משנה איזו צורה או דמות לובש האל, אינך צריך לראותה. אין צורך. לא תהיה לך סקרנות שכזו. אבל מדוע? אחרי שנות הניסיון האלה, דרך תקשורת עם האל, אף שאינך יכול לומר שאתה מכיר אותו, או שאתם קרובים מאוד, לכל הפחות הוא מוכר לך דרך דבריו ודרך הניסיון שיש לך איתם ועם עבודתו. הוא איתך, מדריך את חייך, ריבון על חיי היום-יום שלך ועל גורלך. הוא מבין היטב את שמחתך, את צערך, את כעסך ואת אושרך, ואתה מכיר את אלה שלו. כבר אינך מבין אותו לא נכונה או מתלונן עליו, ומקומו בלבך הוא כזה שאתה אפילו יכול לומר שהוא מוכתר שם, וחולש כמלך, מסוגל לשלוט בכל ישותך. למה הכוונה "חולש כמלך"? הכוונה היא שאתה משתמש בדברי האל כדי לפתור כל דבר שקורה, ודבריו הם אדוני לבך. אתה כבר לא האדון. הידע שלך והבנתך, הספרים שקראת, החוויות והאירועים שבחייך – כל אלה לא יכולים להוביל אותך. דברי האל ידריכו אותך בכול, הם יהפכו לספר ההדרכה של חייך, חשופים וממומשים כל יום בחייך האמיתיים. כך יהיו לך מציאויות-האמת. אז, אם תישאל שוב, "כיוון שאתה מאמין באל, האם אתה מכיר אותו?" אתה תשיב, "אני מכיר את האל מעט. אינני מעז להשתמש במילים על מנת לתאר את עוצמתו ואת חוכמתו, ואף אינני מעז להגדירו, אבל לפחות אני יודע שהאל אינו ניתן להבנה, הוא כה חכם ונפלא, אוהב את האנושות עד מאוד, וצביונו כה צודק!" האין ידע מועט זה בעל ערך רב יותר מתפיסותיהם ומדמיונותיהם הכוזבים והמעורפלים של בני אדם? (כן). אם כך, מהו מקור הדברים יקרי הערך האלה? מקורם בחוויית דברי האל. כלומר, לאחר שסופקו לך דברי האל כל השנים האלה, הם מכים שורש בלבך ונובטים, מלבלבים ונושאים פרי, ואתה מממש את מציאות דבריו. איך תשיג תוצאה שכזו בעודך מממש את דברי האל? (בכך שתחווה בהדרגה את סידורי האל לאנשים, לאירועים ולדברים). זה מגיע מניסיון, כלומר אישור מתמיד של דברי האל בעת זו, אישור שכל אחד ממשפטיו של האל הוא האמת, והדבר שאתה זקוק לו בחייך. אז, אם מישהו יאמר, "האל שאתה מאמין בו איננו האל, הוא לא קיים, אי אפשר לראותו", אתה תשיב, "קיומו וריבונותו של האל לא ייקבעו על ידי אדם אחד בלבד. ההחלטה היא בידי האל, בידי עובדת קיומו של האל וריבונותו על כל הדברים כולם, בידי חווייתי את עבודת האל כל השנים האלה וכן בידי כל העדויות לחוויית עבודת האל לאורך השנים. זוהי הוכחה". זוהי נשיאת עדות לאל. אם מישהו שוב ישאל, "היכן האל?" מה תשיב? (הוא בלבו של כל מי שמאמין בו). האל כבר חי בלבבות בני האדם, אבל הוא גם נמצא בקרב וסביב כל הדברים כולם, הסובבים אותנו. זהו קיומו של האל. אינך יכול להכחיש זאת, ומה שאתה חווה אמיתי יותר ממה שביכולתך לראות. גם לו היית רואה את האל, האם היית מזהה אותו? (לא). אם גופו הרוחני של האל היה יורד ומתערה בקרב בני האדם ואומר, "אני האל", היית נבהל ואומר, "אתה האל? איך ייתכן שאינני מזהה אותך? אינני מקבל אל כמוך!" למעשה, אתה תפחד. מדוע שתגיב בצורה כזאת? משום שאינך מכיר את האל, לכן אלה הגישה וההתנהגות שתפגין כלפיו.

מהו הדבר החשוב ביותר שיש לשים לב אליו כשמאמינים באל? אפשר לומר שהדבר החשוב ביותר הוא לחוות את דבריו. בתהליך חוויית דברי האל, לא משנה אילו מצבים שגויים מצויים בבני האדם, מצבים של התנגדות לאל או של מרדנות, או אילו דעות מופרכות, יש להפוך אותם על פיהם ולפתור אותם בעזרת האמת. כך מצבך הפנימי ישתפר בהדרגה, הקשר שלך עם האל יהפוך לרגיל יותר ויותר, ואתה תחוש בקיומו של האל. אם הקשר שלך עם האל איננו רגיל, לא תחוש בקיומו של האל. האם אין אמת בכל זה? יש אמת בכל זה. אם אנשים מאמינים באל כאילו הם חיים בריק, לא מקיימים תקשורת עם שום דבר, לא רואים דבר, לא יודעים דבר, מתעלמים מהעולם החיצוני, בדיוק כמו הנזירים והנזירות הטאואיסטים הדוגלים בסיגוף, אין זו הדרך הנכונה. אנשים שיכולים להתבונן, להבין ולחוות, יהיו מסוגלים לראות את פועלו של האל בדברים רבים. אך כעת ישנן סוגיות שהן עמוקות מדי ומעבר להישג ידם של רוב האנשים, לכן אל לך לוותר על מה שבהישג ידך על מנת לחפש משהו רחוק מאוד. פשוט התמקד בדברי האל ולמד כיצד לאמוד את עצמך על פיהם. למה הכוונה לאמוד את עצמך על פיהם? הכוונה היא לבחון האם מצוי בך אחד המצבים אותם חשפו דברי האל, באיזה מצב אתה, מה מאוזכר בדברי האל, ועל אילו מצבים אנושיים הוא מדבר. יש לבחון את כל אלה ולהבינם היטב. לפעמים אנשים מאזינים לדברי האל פעם אחת וחושבים, "דברי האל אינם מכוונים אליי. המצב הזה לא מצוי בי. הוא מדבר על אנשים אחרים". זו אינה הדרך הנכונה להבינם, והיא מעידה על כך שעדיין אינך מבין את דבריו, שהם עדיין לא משפיעים עליך ושטרם עיכלת אותם. צבור ניסיון עד לבוא היום בו תאזין לדברי האל שחושפים בני אדם ותאמר, "האל מדבר עליי". לכך הכוונה לאמוד את עצמך על פי דברי האל. אבל זוהי רק ההתחלה, רק תחילת הכניסה אל דברי האל – ייתכן ולא תבין בדיוק מהו המצב שעליו הוא מדבר. לכן עליך לחפש במשך זמן מה מהי האמת במה שאומר האל, מהן דרישותיו ואיזה נתיב הוא מעניק לאנושות. הדבר כרוך בפרטים; אינך יכול סתם לבחון ולנתח מצב חיצוני וזה הכול. מהי מטרתו של האל בניתוח מצבם של בני אדם ובדרישתו שהם יבחנו מצב זה? המטרה היא לגרום להם להפוך אותו על פיו. האל אומר שזהו מצב שגוי, ושאם אתה חי במצב שכזה, או שאתה מחזיק בדעה שכזו, אזי אתה עלול להתנגד לאל. זוהי מרדנות, האל אינו שבע רצון מכך, ומדובר בצביון מושחת ששייך לשטן ואיננו תואם לאמת; עליך לשנות נתיב. בעודך משנה נתיב, עליך להבין מהן דרישות האל, שיש אמת בדרישות אלה, וכן עליך להבין את כוונת האל ולהרהר, "מה האל דורש בעניין זה? כיצד אשנה נתיב, אשתחרר ממצב זה ואפתור אותו?" הדבר כרוך בחיפוש האמת. לא די בכך שתאמוד את עצמך על פי דברי האל ותו לא – בנוסף לכך, אתה עדיין צריך להבין את האמת ולהיות מסוגל להכיר את עצמך. או-אז תחוש כי דרישות האל מהאנושות הן אדירות, ותהיה מסוגל לשבחו מכל הלב, "האל הוא כה חכם, ובוחן בקפידה את פנים לבו של האדם! האל חשף את מצבי, ואפילו לא ידעתי שהוא מצוי בי, אך האל יודע הכול!" זה הכול? זה אפילו לא קרוב למספיק, ולא מה שדורש האל. הוא דורש שתניח למצבים השליליים והשגויים, לצביונות המושחתים הללו, וברגע שתפתור אותם, עליך ליישם בפועל על פי האמת. כשהבנתך את האמת תעמיק בהדרגה, מצבך הפנימי ישתנה לחלוטין ואתה תניח לדעתך הקודמת, תראה שהיא מופרכת, תבין היכן הטעות ומהי תמציתה, ואז תהיה מסוגל לפתור אותה. אז, כשתוכל להניח לדברים גשמיים ולדעות שטניות, גם אם תחוש שחסר לך משהו בתוך תוכך, לבך יתחיל להתמלא באמיתות שהבנת. מהי ההשקפה הנכונה שהאל רוצה שתהיה לך, מה הוא רוצה שתאחז בו, אילו דעות נכון שיהיו לך ואילו דעות הן שגויות – קיים תהליך להבנת הדברים האלה, והוא דורש ממך לחפש את האמת ולהעמיק בה ללא הרף, ומשתבין את האמת באמת, לבך יתמלא מימוש ובטחון. אין זה קל לאדם להאמין באמת ולקבלה. לכל בני האדם יש מחשבות פעילות, יש להם מחשבות, רעיונות וצביונות מושחתים, וכשאין להם מה לעשות, הם תמיד ילמדו את דברי האל וינתחו האם הם נכונים או לא. לו היו פוגשים מישהו שמבין את האמת וחולק את עדותו החווייתית, הדבר היה מועיל להם ומזכה אותם בהבהרה; אך לו היו פוגשים מישהו שמדבר שטויות ודעותיו מגוחכות, אדם זה ישפיע עליהם. זהו מצב רגיל. אך לאחר שיחוו מספיק, יום אחד הם יכירו לחלוטין בכך שדברי האל הם האמת, ויבינו היכן טעו. אבל האם משמעות ההבנה היא שהם מסוגלים ליישם בפועל את האמת? (לא, הם לא מסוגלים). הם עדיין לא מוכנים לעשות זאת, וחושבים לעצמם, "פשוט להתכחש לעצמי?" הם עדיין רוצים להמשיך לבחון דברים בקפידה, ולא משנה מה הם חושבים בלבם, מרדנותם וצביונם המושחת תמיד נוכחים. לא קל להם לקבל את האמת; הם לא יכולים לקבלה ישירות כאמת באופן פשוט וטהור. גם אם הם יודעים בבירור שזוהי האמת, הם עדיין לא יכולים ליישמה בפועל במהירות ובאופן מוחלט. זהו אישור לעובדה שבתוך תוכו של אדם מצויים צביונות מושחתים, ותמצית שטנית. המטרה של עבודת האל ושל הבעת האמת היא לפתור את צביונו המושחת של האדם, לחפור החוצה את השחיתות, לפתור אותה, ולטהר אותו צעד אחר צעד. דעותיו של האדם יהיו תואמות לאלה של האל בהדרגה, ומעשיו יהיו תואמים לאמת. אין זה משנה באיזה היבט תהיה תואם לאל, לא יהיו לך אי הבנות לגביו בהיבט זה. עליך לחפש את האמת במקומות בהם אינך מבין נכונה את האל, ולהשתמש בכך כדי לפתור את אי ההבנה. אל לך להתעקש תמיד על דעתך, מתוך מחשבה מתמדת שאי ההבנה שלך היא נכונה וקבילה, שהיא תקפה והגיונית היכן שמיישמים אותה. זה מגוחך. לאנשים יש צביונות מושחתים – גאוותנות-מה היא דבר רגיל; הם יכולים להשתנות כל עוד הם מקבלים את האמת. אם הם מגוחכים ומחזיקים בדעות שגויות, זה מסוכן, לא יהיה להם קל לקבל את האמת, ולעתים תכופות הם לא יבינו אותה נכונה. סביר מאוד שאנשים כאלה יחזיקו בתפיסות העוינות את האל, ואף ינהגו כלפיו כך; הם נמנים על הסוג המשתייך לשטן. באשר לאי הבנת האל, אם מישהו לא מחפש את האמת, הוא יחשוב שמעשי האל אינם נכונים. אם הוא תמיד "יתדיין" כך אל מול האל, יתחרה בו ויריב איתו, יריב ויתחרה, בסופו של דבר זה יסתיים בכישלון והוא יושפל לחלוטין. האמת והאל תמיד יהיו המנצחים. רק אם תצליח לשמור על לב מסור, לחפש ולקבל את האמת בעודך מתחרה באל ורב עמו, תוכל לחולל מהפך בלבך ובסופו של דבר יהיה עליך להתמסר לפני דברי האל. חוויית התהליך הזה היא תהליך שבו האל מושיע את האדם וזוכה בו, וכל מי שמעדיף למות במקום לקבל את האמת ייחשף ויסולק. אם אתה יכול לקבל את האמת, ולהתמסר לפני האל, אזי אתה אדם שמתמסר לאל, שיכול להשיג איתו תאימות, ושלעולם לא ימרוד בו או יתנגד לו שוב. אין זה משנה כמה שנים אנשים כבר מאמינים באל, כל עוד יהיו מסוגלים לקבל את האמת ולהתמסר לאל בהצלחה, בסופו של דבר הם יצליחו כולם לחולל שינוי בצביון חייהם. אתן לכם דוגמה. נניח שאתה לומד בוטניקה או חקלאות וזורע באדמה עשרה זרעי עצי פרי. מלימודיך ידוע לך שעשרת הזרעים האלה יצמיחו עשרה עצים. זוהי מסקנה המבוססת על יסודות ועל השערה מדעיים, ואתה דבק במסקנה זו. לכן, כשהאל אומר שעשרה זרעים יצמיחו אחד עשר עצים, אינך מאמין: "זה אפשרי? כיצד עשרה זרעים יכולים להצמיח אחד עשר עצים?" למעשה, יש זרע חבוי אחד שלא הבחנת בו. מהו הבסיס לדבקות בעמדתך? הראיות והידע המדעי שלמדת – הדברים האלה שולטים בחשיבתך, ואינך מסוגל לראות מעבר לטווח זה. אם זהו הרף שלך, אזי דברי האל אינם הרף שלך – וזוהי מרדנות אנושית. אתה תחשוב, "יש לי בסיס, אז איך אתה יכול לומר שמסקנתי איננה האמת? דבריך הם חסרי בסיס, אז איך אתה יכול לומר שדבריך הם האמת? הם משוללי יסוד לחלוטין! כמה אנשים הוכיחו זאת? מי הוכיח זאת? מי ראה זאת? היכן העובדות?" אתה מכחיש את דברי האל בטרם ראית את העובדות, אתה תמיד מוסיף סימן שאלה לסוף דבריו, תמיד מכחיש אותו, תמיד חש, "מה שאמר האל איננו נכון; מסקנתי היא הנכונה, משום שהוכיחו אותה. יש לי השכלה אקדמית בתחום זה, אני איש מקצוע, לכן יש לסמן את מסקנתי כנכונה". מבחינתך, עשרה זרעים משתווים לצמיחתם של עשרה עצים, לכן אינך מאמין לאל כשהוא אומר שאחד עשר עצים יצמחו. אבל אם במבחן התוצאה הסופית והעובדה היא שצומחים אחד עשר עצים, האם תשתכנע? (כן). תשתכנע לחלוטין? מדוע? (ראיתי את העובדות). כשתראה את העובדות, תתחיל לדחות את הידע שרכשת ואת מסקנתך, ובלבך ודאי יתחולל מאבק: "איך ייתכן שטעיתי? האם ייתכן שמדע הוא שגוי?" בתהליך זה אנשים ילמדו את דברי האל, ינתחו אם הם נכונים או לא, וישוו בין השניים: "מה מהשניים נכון, דברי האל או טיעונים מדעיים? מי בסבירות גבוהה יותר להיות נכון?" העובדות נמצאות ממש בהישג ידם, אבל אנשים עדיין לא מסוגלים לקבלן לחלוטין, ועליהם לחכות עוד מספר שנים בטרם ישתכנעו לגמרי ממעשה האל ולקבל אותו באמת. האל לא מדבר או פועל ללא בסיס; תהליך פעולותיו מאפשר לך לחוות וללמוד בעצמך, עד שאתה נוכח בתוצאות. מה יוצא לך מהתהליך הזה? הוא מאפשר לך לקבל אישור של ממש לפועלו של האל. הוא לא מניח לך לומר ללא בסיס, "אתה האל, אתה אדיר ואצילי, חכם ונפלא". הוא לא מניח לך לשאת לו עדות כך; במקום זאת הוא משתמש בעובדות האלה על מנת להניח לך לחוות ולראות במו עיניך. האל לא יגיד לך שאין זה נכון שעשרה זרעים יצמיחו עשרה עצים. הוא לא יסתור אותך או יתווכח איתך, אלא ישתמש בעובדות כהוכחה, ויאפשר לך לראות זאת במו עיניך. אולי האל אמר לך את זה כשהיית בן עשרים, אבל הוא לא אמר, "אני האמת ועליך להקשיב לי". האל לא אמר זאת; הוא רק עשה זאת, ואתה רואה את התוצאות כשאתה בן שלושים. זהו משך הזמן שארך הדבר. האם האל התווכח איתך בתקופה זו? (לא). אם כך, מי התווכח? בני האדם הם אלה שמתווכחים עם האל, ותמיד חושבים, "האל טועה. דבריו ומעשיו אינם מדעיים ואינם הגיוניים". בני אדם אוהבים להתווכח עם האל, אך הוא נותר חרישי וממשיך בפועלו. עשר שנים לאחר מכן תגלה עובדה ותיבהל, "מתברר שהשקפתי הייתה שגויה!" עד שאתה מודה בטעותך, כבר עוצבה מסקנת המעשה, אך האם תוכל לקבל זאת? אתה מקבל תופעה ותו לא, אך בלבך עדיין אינך יודע מה קורה. לכמה שנות ניסיון אתה עוד זקוק? ייתכן ויחלוף עוד עשור שבו תחווה זאת בעצמך, בטרם תאשר כי המסקנה של מעשי האל בעניין זה הייתה נכונה, שהאל הוא האמת והצדק ושאתה טועה. כשתגיע לגיל ארבעים כבר תהיה משוכנע לחלוטין, ותגיד, "האל הוא האמת, הוא באמת האל, ומעשיו כה נפלאים ואמיתיים! האל הוא כה חכם!" אתה מתכחש לעצמך. ראה, כמה שנות ניסיון זה לקח? (עשרים שנים). ומה עשה האל בעשרים השנים האלה? הוא לא השתמש בנוסחאות כדי לומר לך, כפי שמסבירים את חוקי ניוטון – הוא השתמש בעובדות כדי לגרום לך לראות כמה דברים, העניק לך נאורות והדריך אותך להבינם באמצעות תופעות ואירועים שמתרחשים סביבך. כעבור שלוש או חמש שנים, תזכה במעט הבנה ותאמר, "טעיתי, אבל האם טעיתי לגמרי?" תחווה יותר, והאל יפרט לך מספר עובדות, וכשתהיה בן ארבעים – כלומר כעבור עשור נוסף – תודה שטעית. כך פועל האל, כאלה הם מעשיו. איזה תהליך יאפשר לך להבין שאתה טועה ושהאל צודק? תהליך של קבלת עובדות, ותגיע להבנה הזאת הודות לנאורותו ולהדרכתו של האל. זהו תהליך של ממש; האל לא מעניק לך מסקנה סתם כך וגורם לך להאמין לה ללא בסיס. לו האל היה מאלץ אותך להאמין, האם זה היה קביל? לו האל היה שולט בכך בכוח במטרה לגרום לך להבין, היית מבין, וממילא היית יודע שהאל צדק. אך כוונתו של האל איננה להפוך אנשים לרובוטים. אין זה רצונו. הוא רוצה שאנשים יבינו את האמת, יבחרו בכוחות עצמם, ויהיו מסוגלים להתמסר לו. אך השגת התוצאה הזאת אורכת זמן.

האם עד כה נוכחתם שעבודת האל היא מעשית? (כן). היא מעשית עד מאוד. המעשיות של עבודת האל מנוגדת לדעותיו הדמיוניות והמעורפלות של האדם, לכן עליך לשקול את הדברים שבתוכך שהם דמיוניים, או ריקים ולא מעשיים, או שאין להם בסיס בדברי האל. הדבר הנכון הוא שפשוט תפריך את כל אלה. זה נכון בהחלט וכך עליך לחוות. כמה דברים ברא האל, בורא כל הדברים כולם? הוא ודאי כה חכם, הלא כן? אם נדמה לך שתצליח לחוות ולתפוס זאת לעומק בתוך שלוש או חמש שנים, זה בלתי אפשרי. אפילו עם ניסיון של חיים שלמים לא תצליח לתפוס זאת. לכן, כשאתה חווה את דברי האל, עליך להיות עם רגליים על הקרקע; התחל בקטן, בפרטים, וחפש את עקרונות-האמת. כשתיתקל במשהו שאינך יכול לתפוס, למד להשקיט את עצמך לפני האל ולחפש את האמת, מבלי להפגין חרדה וקוצר רוח. כיצד יכול אדם להיות שקט לפני האל? לבך מוכרח להתפלל לאל ולשתף עמו ואם אינך יכול להשקיט את עצמך, תוכל לקרוא את דברי האל ולהרהר בהם, או לשיר מזמורים של דברי האל. זה יעזור לך להשקיט את עצמך לפני האל. לבו של אדם ייעשה שקט כשהוא יחזור לפני האל; הוא יחוש שאין טעם בעשיית מעשים או בהתרוצצות בחוץ, ואין מה להרוויח מכך. כל עוד הוא שקט לפני האל – בין אם בקריאת דברי האל, שיתוף על האמת, או שירת מזמורי שבח לאל – רוחו תרוויח משהו ותהפוך לנאורה, והוא יחוש הזנה ומימוש בלבו. בהדרגה תראה בבירור את עבודת האל, תהיה מסוגל להתמסר לו, ותזכה באמת ובחיים. אם אנשים רוצים לזכות באמת ולזכות באל, הם מוכרחים להקריב, לשאת סבל רב, ולהשקיע זמן ומרץ בחוויית עבודת האל במשך שנים רבות. רק אז הם יוכלו לזכות באמת ובחיים, ובכל ישועת האל.

11 באוקטובר, 2017