אנושיותכם לוקה בחסר, אורח חייכם שפל ובזוי מדי, אין בכם אנושיות וחסרה לכם תובנה. מסיבה זו עליכם לצייד את עצמכם בדברים של אנושיות רגילה. להיות בעלי מצפון, היגיון ותובנה. לדעת כיצד לדבר ולהתבונן בדברים, לשים לב לניקיון, לפעול כמו בן אדם רגיל – כל אלו הם מאפייני הידע של אנושיות רגילה. כאשר אתם מתנהגים כראוי מבחינות אלו, אזי ניתן לומר שיש לכם רמה סבירה של אנושיות. עליכם גם לצייד את עצמכם עבור החיים הרוחניים. עליכם להכיר את עבודת האל על פני האדמה במלואה ולחוות את דבריו. עליך לדעת כיצד להישמע להסדריו של אלוהים וכיצד למלא את חובתו של יציר הבריאה. אלו שני ההיבטים שעליך להיווכח בהם כיום – עליך לצייד את עצמך לחיים של אנושיות, ולהנהיג לחיים של רוחניות. אי אפשר לוותר על אף אחד משניהם.

יש אנשים מגוחכים: הם יודעים רק איך לצייד את עצמם במאפייני האנושות. המראה שלהם הוא ללא רבב, דבריהם ואופן דיבורם הולמים ולבושם מכובד מאוד והגון. אבל תוכם ריק. הם רק נראים כבעלי אנושיות רגילה כלפי חוץ. יש שמתמקדים רק בשאלות של מה לאכול, מה ללבוש ומה לומר. יש אפילו כאלו שמתרכזים רק בעניינים כמו טאטוא הרצפה, סידור המיטה וניקיון כללי. ייתכן שהם מתורגלים היטב בדברים אלו, אבל אם תבקש מהם לדבר על ידיעתם בנוגע לעבודת אחרית הימים של אלוהים, או על ייסורים ומשפט, או על ניסיונות וזיכוך, סביר להניח שלא יפגינו ולו גם שמץ של התנסות. אתה יכול לשאול אותם: "האם אתם מבינים את עבודתו העיקרית של אלוהים על פני האדמה? במה שונה עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום מעבודתו של ישוע? מעבודתו של יהוה? האם הם אותו האל? האם הוא בא כדי להביא סוף לעידן הזה, או כדי להושיע את האנושות?" אבל לאנשים כאלו אין מה לומר בעניינים אלו. יש בהם שמתקשטים מאוד, אבל רק באופן שטחי: האחיות מתקשטות כפרחים מלאי חן והאחים מתלבשים כנסיכים או כגברברים צעירים ועשירים. כל דאגתם נתונה לדברים חיצוניים, כמו מאכליהם ולבושם. בתוכם, הם חסרי כול ואין להם אפילו שמץ של ידע אודות האל. איזו משמעות יכולה להיות לכך? יש גם כאלה שמתלבשים כמו קבצנים חסרי כול – הם באמת נראים כמו עבדים ממזרח אסיה! האם באמת אינכם מבינים את בקשתי מכם? שתפו ביניכם: במה באמת זכיתם? כל השנים האלו אתם מאמינים באלוהים, ורק זו התנובה שקצרתם – האינכם נבוכים? האינכם מתביישים? כל השנים האלו אתם מבקשים את דרך האמת, ולמרות זאת שיעור קומתכם כיום אינו עולה על זה של זרזיר! ראו את הגבירות הצעירות שביניכם, יפות כמו ציור בבגדיכן ובאיפור שלכן, משוות את עצמכן זו לזו – מה אתן משוות? את תענוגותיכן? את דרישותיכן? האם אתן חושבות שבאתי כדי לגייס דוגמניות? אין לכן בושה! איפה החיים שלכן? האין זה נכון שאתן רק מבקשות את התשוקות המופרזות שלכן? את מחשיבה את עצמך ליפה כל כך, אבל למרות שאת עוטה בגדי פאר, האם אינך אלא תולעת מתפתלת שנולדה בערימת גללים? כיום, שפר מזלך ואת נהנית מברכות שמימיות אלו, לא בגלל פנייך היפים, אלא בגלל שאלוהים מרומם אותך באופן יוצא דופן. האם עדיין לא ברור לך מאין באת? כאשר מוזכרים החיים, את סוכרת את פיך ואינך אומרת דבר, אילמת כמו פסל, אך עדיין את מעזה בחוצפתך להתלבש בבגדי פאר! ואת עדיין נוטה לשים סומק על פנייך ולפדר אותם! וראו את הגנדרנים שביניכם, גברים סוררים המבלים את זמנם בשוטטות חסרת תוחלת, חסרי משמעת, כשהבעה זחוחה על פניהם. האם כך אמור בן אדם להתנהג? אל מה מופנית תשומת הלב של כל אחד ואחת מכם כל היום? האם אתם יודעים במי אתם תלויים כדי שיזין אתכם? ראה את בגדיך, ראה את שקצרת בידיך, טפח על בטנך – מה הרווחת ממחיר הדם והזיעה ששילמת במשך כל שנות אמונתך? אתה עדיין חושב לנסוע לטיולים, עדיין חושב איך לקשט את בשרך המצחין – עיסוקים חסרי ערך! אתה מתבקש להיות אדם רגיל, אבל כעת לא רק שאינך רגיל, אתה סוטה. איך יש לאדם כמוך החוצפה לבוא לפניי? עם אנושיות כזו, כשאתה מפגין את קסמיך ומציג לראווה את בשרך, חי תמיד בתוך תשוקות הבשר – האם אינך צאצא של שדים מזוהמים ושל רוחות רעות? לא ארשה לשד מטונף כזה להמשיך לשרוד עוד זמן רב! אל תניח שאיני יודע מה אתה חושב בלבך. אתה יכול אולי לרסן את תאוותך ואת בשרך, אבל איך לא אדע את המחשבות המקננות בלבך? איך לא אדע את כל תאוות עיניך? גבירות צעירות, האם אינכן מייפות את עצמכן כדי להציג לראווה את בשרכן? מה תועלת יביאו לכן הגברים? האם הם באמת יכולים להושיע אתכן מים הסבל? ובנוגע לגנדרנים שביניכם, כולם מתלבשים כדי להראות כג'נטלמנים מכובדים, אבל האין זו תחבולה שמטרתה למשוך תשומת לב ליפי תוארכם? למען מי אתם עושים זאת? מה תועלת יביאו לכם הנשים? האם אינן מקור חטאכם? דברים רבים אמרתי לכם, גברים ונשים, אך אתם צייתם רק למעטים מתוכם. אוזניכם קשות שמיעה, עיניכם קהו מראות ולבותיכם התקשחו עד כדי כך שאין בגופכם דבר מלבד תשוקה, תשוקה שאתם לכודים בה ללא יכולת להיחלץ ממנה. מי רוצה להתקרב אל תולעים שכמותכם המתפלשות בטינופת ובזוהמה? אל תשכחו שאינכם אלא אלה שהרמתי מאשפתות ושבמקור לא הייתה בכם אנושיות רגילה. כל שאני מבקש מכם הוא אנושיות רגילה, שבמקור לא הייתה בכם, לא שתציגו לראווה את תשוקתכם או שתתנו דרור לבשרכם הרקוב, שאוּלף במשך שנים כה רבות בידי השטן. כאשר אתם מתלבשים בצורה כזו, האינכם פוחדים שתיפלו עמוק עוד יותר למלכודת? האינכם יודעים שמקורכם בחטא? האינכם יודעים שגופכם מלא וגדוש בתשוקה, עד כדי כך שהיא נוטפת מבגדיכם וחושפת את מצבכם כשדים מכוערים ומטונפים להחריד? האין זה נכון שאתם יודעים זאת טוב יותר מכל אדם? לבותיכם, עיניכם, שפתותיכם – האם הם לא טומאו כולם על-ידי שדים מטונפים? האם חלקים אלו שלכם אינם מטונפים? האם אתם סבורים שכל עוד אינכם עושים דבר, אתם הקדושים מכולם? האם אתם סבורים שבגדי פאר יכולים להסתיר את נשמותיכם השפלות? זה לא יילך! אני מציע לכם להיות יותר מציאותיים: אל תהיו נוכלים ומזויפים ואל תציגו לראווה את עצמכם. אתם מנופפים בתשוקתכם זה לזה, אבל כל שתקבלו בתמורה הוא סבל ללא קץ ותוכחה חסרת פשרות! לשם מה אתם מפלרטטים זה עם זה ומשחקים משחקי אהבים? האם זו מידת ההגינות ומידת היושרה שלכם? אני מתעב את אלו מביניכם שעוסקים ברפואת אליל ובכשפים. אני מתעב את הגברים והנשים הצעירים ביניכם שאוהבים את בשרם. מוטב שתרסנו את עצמכם, מפני שכעת נדרש מכם להיות בעלי אנושיות רגילה, ואינכם רשאים להציג לראווה את תשוקתכם – ולמרות זאת אתם מנצלים כל הזדמנות שנקרית בדרככם, כי בשרכם שופע ותשוקתכם גדולה!

על פני השטח, חיי האנושיות שלך מסודרים היטב, אבל כאשר מבקשים ממך לדבר על הידע שלך על החיים, פיך נאלם. מבחינה זו אתה עני ואביון. עליך לצייד את עצמך באמת! חיי האנושיות שלך השתנו לטובה, וגם חייך הפנימיים חייבים להשתנות. שנה את מחשבותיך, שנה את השקפותיך בנוגע לאמונה באל, שנה את הידע והחשיבה שבתוכך, ושנה את הידע אודות האל הקיים בתפיסותיך. בעזרת הטיפול שנותן לך אלוהים, באמצעות התגלויות ואספקה, שנה בהדרגה את הידע שלך על עצמך, על חיי אנוש ועל אמונתך באלוהים. אפשר להבנתך להתמלא בטוהר. באופן זה משתנות מחשבותיו של האדם, משתנה אופן הראייה שלו ומשתנה גישתו הנפשית. לכך ורק לכך אפשר לקרוא "שינוי בטבע החיים". אינך מתבקש לבלות את כל שעות היום בקריאת דברי האל או בכיבוס בגדים ובעבודות ניקיון. החיים של אנושיות רגילה צריכים באופן טבעי להיות נסבלים, לכל הפחות. בנוסף לכך, כאשר אתה עוסק בעניינים חיצוניים, עליך עדיין להשתמש בתובנה ובהיגיון מסוימים. אבל חשוב מכול, שתהיה מצויד באמת של החיים. כאשר אתה מצייד את עצמך לחיים, עליך להתמקד באכילה ובשתייה של דברי האל, עליך להיות מסוגל לדבר על הידע אודות האל, על השקפותיך בנוגע לחיי אנוש, ובייחוד, על הידע שלך אודות העבודה שנעשית על-ידי אלוהים באחרית הימים. כיוון שאתה מבקש חיים, עליך לצייד את עצמך בדברים אלו. כאשר אתה אוכל ושותה את דברי האל, עליך למדוד את המציאות של מצבך ביחס אליהם. כלומר, כאשר אתה מגלה את כשליך במהלך ההתנסות הממשית שלך, עליך להיות מסוגל למצוא נתיב לנוהג ולהפנות את גבך למניעיך ולתפיסותיך השגויים. אם תשאף תמיד לדברים אלו ותקדיש את לבך להשיגם, יהיה לך נתיב ללכת בו, לא תחוש ריקנות וכך תוכל להתמיד במצב רגיל. רק אז תהיה אדם שנושא עול בחייו, אדם בעל אמונה. מדוע אחרי שמקצת האנשים קוראים את דברי האל, הם אינם מסוגלים להנהיג אותם? האין זה מפני שהם אינם מסוגלים להבין את הדברים החיוניים ביותר? האין זה מפני שאינם לוקחים ברצינות את החיים? הסיבה לכך שהם אינם מסוגלים להבין את הדברים החיוניים ושאין להם נתיב לנוהג היא שכאשר הם קוראים את דברי האל, הם אינם מסוגלים לקשר בינם לבין מצבם שלהם, והם גם אינם יכולים לשלוט במצבם שלהם. יש שאומרים: "קראתי את דברי האל ואני מקשר בינם לבין מצבי. אני יודע שאני מושחת ובעל איכות ירודה. אבל איני מסוגל להשביע את רצון האל." ראית רק את החיצוניות השטחית ביותר ואינך יודע דברים אמיתיים לרוב: איך לוותר על תענוגות הבשר, איך לוותר על צדקנות, איך להשתנות, איך להיווכח בדברים אלו, איך לשפר את איכותך, ומאיזה היבט להתחיל. אתה תופס רק כמה דברים על פני השטח, וכל שאתה יודע הוא שאתה באמת מושחת מאוד. כאשר אתה נפגש עם אחיך ואחיותיך, אתה מדבר על עומק שחיתותך, ונדמה כאילו אתה מכיר את עצמך ונושא נטל גדול בחייך. למעשה, טבעך המושחת לא השתנה, וזו הוכחה לכך שטרם מצאת את הנתיב לנוהג. אם אתה עומד בראש כנסייה, עליך להיות מסוגל לתפוס את מצבם של האחים והאחיות ולהצביע עליו. האם זה יספיק רק לומר: "אתם מרדנים ונחשלים!"? לא, עליך לומר במדויק איך באים לידי ביטוי מרדנותם ונחשלותם. עליך לדבר על מצבי המרדנות שלהם, על ההתנהגויות המרדניות שלהם ועל הטבע השטני שלהם, ועליך לדבר עליהם כך שהם יהיו משוכנעים מעבר לכל ספק באמיתות דבריך. השתמש בעובדות ובדוגמאות כדי להמחיש את דבריך, אמור בדיוק איך יוכלו לחדול מהתנהגותם המרדנית והצבע על הנתיב לנוהג – זו הדרך לשכנע אנשים. רק אלו שעושים כך מסוגלים להנהיג אחרים. רק הם מחזיקים במציאות של האמת.

באמצעות השיתופים, כבר קיבלת אמיתות רבות, ועליך לשקול אותן. עליך להיות מסוגל להסיק כמה אמיתות ישנן בסך הכול. כאשר תדע זאת ותהיה מסוגל להבחין בעצמך בין ההיבטים השונים של אנושיות רגילה שצריכים להיות לאדם, בין ההיבטים העיקריים של השינויים בטבע חייו של האדם, בין העמקת החזונות ובין האמצעים השגויים של ידיעה והתנסות, שבהם השתמשו בני האדם לאורך הדורות – רק אז תעלה על הנתיב הנכון. אנשי הדת עובדים את כתבי הקודש כאילו היו אלוהים. בעיקר, הם מתייחסים לארבע הבשורות של הברית החדשה כאילו היו ארבעה פנים שונים של ישוע, והם מדברים על השילוש של האב, הבן ורוח הקודש. כל זה מגוחך ביותר וכולכם צריכים לזהות זאת. יתרה מכך, עליכם להכיר את מהות האל בהתגלמותו כבשר ודם ואת עבודת אחרית הימים. עליכם גם להכיר את דרכי הנוהג הישנות, את התפיסות המופרכות והעיוותים בקשר לנוהג – החיים ברוח, ההתמלאות ברוח הקודש, ההשלמה עם כל מה שקורה, הכניעה בפני סמכות. עליכם לדעת איך נהגו אנשים בעבר ואיך אנשים אמורים לנהוג כיום. בנוגע לאופן שבו מנהיגים ועובדים צריכים לשתף פעולה בכנסיות, כיצד לחדול מצדקנות ומהתנשאות, כיצד על האחים והאחיות לחיות יחד, כיצד לכונן יחסים רגילים עם אנשים אחרים ועם אלוהים, כיצד להשיג חיי אנוש רגילים, הדברים שעל בני האדם להיות ניחנים בהם בחייהם הרוחניים, כיצד עליהם לאכול ולשתות את דברי האל, אלו מדברי האל מתייחסים לידע, אלו לחזונות ואלו לנתיב הנוהג – האם לא דובר כבר על כל אלו? דברים אלו פרושים בפני מבקשי האמת ואיש לא זוכה בטיפול מועדף. כיום, עליכם לטפח את היכולת לחיות באופן עצמאי, ולא להסתמך על הלך-רוח של תלותיות. בעתיד, כאשר לא יהיה איש שינחה אתכם, תחשוב על דבריי אלו. בעתות של סבל, כאשר לא ניתן לחיות את חיי הכנסייה, כאשר אחים ואחיות אינם יכולים להיפגש זה עם זה, רובם חיים לבדם ויכולים רק לשתף עם בני האדם באזור שלהם, בזמנים כאלו, בגלל שיעור קומתך הנוכחי, פשוט אינך יכול לעמוד איתן. בעיצומו של הסבל, רבים מתקשים לעמוד איתן. רק אלו שיודעים את דרך החיים ושמצוידים בכמות מספקת של האמת, מסוגלים להמשיך להתקדם ובהדרגה להשיג זיכוך והשתנות. לא קל לשאת את הסבל. אם אתה סבור שתצלח אותם בתוך כמה ימים, הדבר רק מוכיח עד כמה חשיבתך פשטנית! אתה סבור שהודות לכך שאתה מבין הרבה מהדוקטרינה תוכל לעמוד איתן, אבל זה אינו המקרה! אם לא תזהה את המהויות שבדברי האל, אם לא תהיה מסוגל לתפוס את המאפיינים החיוניים של האמת, ואם לא יהיה לך נתיב לנוהג, אזי כאשר תגיע העת ומשהו יקרה לך, אתה תיקלע למבוכה. לא תוכל לעמוד בפני פיתויי השטן, וגם לא בבוא הזיכוך. אם לא תהיה בך אמת ויחסרו לך חזונות, אזי בבוא העת לא תוכל למנוע את נפילתך. אתה תאבד כל תקווה ותאמר, "אם אני בין כה וכה עומד למות, עדיף כבר שאתייסר עד הסוף! בין אם עליי לשאת ייסורים ובין אם אשלח לאגם האש, יהיה אשר יהיה – אקבל את מה שיבוא!" כך היה בתקופה של נותני השירות: היו אנשים שהאמינו שהם, כך או כך, נותני שירות, ולפיכך חדלו לבקש חיים. הם עישנו ושתו לשוכרה, עינגו את גופם ועשו כרצונם. היו אנשים שפשוט חזרו לעבוד בעולם. כך המצב גם בסביבה עוינת; אם אינך יכול להתגבר עליה, אם רק תרפה אך מעט משליטתך העצמית, תאבד כל תקווה. אם לא תוכל להתגבר על השפעתו זו של השטן, הוא ייקח אותך בשבי מבלי שתהיה מודע לכך, ושוב תישלח לחורבן. לפיכך עליך לצייד את עצמך כיום באמת, עליך להיות מסוגל לחיות באופן עצמאי, וכאשר אתה קורא את דברי האל, עליך להיות מסוגל לחפש נתיב לנוהג. גם בהעדר מנהיגים או עובדים שישקו ויובילו אותך, עליך להיות מסוגל למצוא נתיב לנוהג, לגלות את חסרונותיך ואת האמיתות שבהן עליך להצטייד ושאותן עליך להנהיג. האם אלוהים יכול ללוות את האדם כל הזמן אחרי בואו אל פני האדמה? יש אנשים שמאמינים כך, כתוצאה מהתפיסות שלהם: "אלוהים, אם לא תעשה עלינו את עבודתך עד לנקודה מסוימת, לא ניתן יהיה לומר שעבודתך הסתיימה, כי השטן מאשים אותך". אני מודיע לכם כי ברגע שאסיים לומר את דבריי, עבודתי כבר תסתיים בהצלחה. כאשר לא יהיה לי עוד מה לומר, עבודתי תושלם. סיום עבודתי יהיה הוכחה לתבוסתו של השטן, וכיוון שכך, ניתן יהיה לומר שהיא בוצעה בהצלחה, בלי כל האשמה מצד השטן. אבל אם עד סיום עבודתי עדיין לא יחול בכם שינוי, פירוש הדבר הוא שלא ניתן להושיע אנשים כמוכם ואתם תסולקו. לא אעשה עבודה מעבר לנחוץ. לא אמשיך את עבודתי על פני האדמה עד שאכבוש אתכם במידת מה, עד שכולכם תבינו כל היבט של האמת לאשורו, ועד שאיכותכם תשתפר ותשאו עדות בפנימיותכם ובחיצוניותכם. זה יהיה בלתי אפשרי! כיום, העבודה שאני עושה בכם אמורה להוביל אתכם לחיים של אנושיות רגילה. זו העבודה של הכרזה על עידן חדש ושל הובלת האנושות לתוך החיים בעידן החדש. עבודה זו מתבצעת ומתפתחת בקרבכם ישירות, צעד אחר צעד: אני מלמד אתכם פנים אל פנים, אני אוחז בידכם, אני מסביר לכם כל דבר שאינכם מבינים ומעניק לכם כל דבר שחסר לכם. ניתן לומר שעבורכם כל העבודה הזו היא אספקה לחיים, אשר מובילה אתכם לחיים של אנושיות רגילה. היא מיועדת במיוחד להעניק אספקה לחייה של קבוצת אנשים זו באחרית הימים. עבורי, כל העבודה הזו מיועדת לסיים את העידן הישן ולהכריז על החדש. ובאשר לשטן, התגלמתי כבשר ודם כדי להביסו. העבודה שאני עושה בקרבכם כעת היא האספקה שלכם להווה וישועתכם לשעה הנכונה, אבל במשך השנים המעטות האלו אומר לכם את כל האמיתות, את דרך החיים במלואה ואפילו את עבודת העתיד. כל זה יספיק כדי לאפשר לכם לחוות דברים באופן רגיל בעתיד. כל דבריי הם מה שהפקדתי בידכם. אין לי דברי תוכחה נוספים. כיום, כל הדברים שאני דובר אליכם הם דברי התוכחה שלי אליכם, מכיוון שכיום אין לכם שום התנסות ברבים מהדברים שאני אומר ואינכם מבינים את משמעותם הפנימית. יום יבוא וכל חוויותיכם יישאו פרי, בדיוק כפי שאמרתי היום. דברים אלו הם חזונותיכם בהווה, ועליהם תסתמכו בעתיד. הם אספקת החיים בהווה ותוכחה לעתיד, ואין תוכחה טובה מהם. הסיבה לכך היא שהזמן לעבודתי על פני האדמה אינו ארוך כמו הזמן שעומד לרשותכם לחוות את דבריי. אני רק משלים את עבודתי, בעוד שאתם מבקשים חיים, תהליך הכרוך במסע ממושך לאורך החיים. רק אחרי שתחוו דברים רבים תוכלו לזכות באופן מלא בדרך החיים. רק אז תוכלו לזהות את המשמעות הפנימית של הדברים שאני אומר כיום. כאשר דבריי יהיו בידיכם, כאשר תקבלו לידיכם את כל התפקידים שאטיל עליכם, כאשר אסיים להטיל עליכם את כל התפקידים הדרושים וכאשר תסתיים עבודת הדברים, אזי ימומש גם רצונו של אלוהים, בלי תלות בגודל ההשפעה שהושגה. אין זה כפי שאתה מדמיין לעצמך, שבהכרח עליך להשתנות במידה מסוימת. אלוהים אינו פועל בהתאם לתפיסותיך.

בני האדם אינם משיגים צמיחה בחייהם בתוך ימים ספורים. גם אם ישתו ויאכלו את דברי האל מדי יום, לא יהיה בכך די. עליהם לחוות תקופה של צמיחה בחייהם. זהו תהליך הכרחי. בהתחשב באיכותם של בני האדם כיום, מה ביכולתם להשיג? אלוהים עובד בהתאם לצרכיהם של בני האדם, ותובע מהם דברים בהתאם לאיכות הטבועה בהם. נניח שעבודה זו הייתה מתבצעת בקרב קבוצת אנשים בעלי איכות גבוהה: הדברים הנאמרים היו נשגבים יותר מהדברים שנאמרים לכם, החזונות היו נשגבים יותר, והאמיתות היו הרבה יותר נשגבות. חלק מהדברים היו צריכים להיות חמורים יותר, מסוגלים יותר לכלכל את חיי האדם, מסוגלים יותר לגלות תעלומות. כאשר אלוהים היה מדבר בקרב אנשים כאלו, הוא היה מספק להם בהתאם לצרכיהם. אפשר לומר שהדרישות שאלוהים דורש מכם כיום הן הקפדניות ביותר. לו עבודה זו הייתה מתבצעת על אנשים בעלי איכות גבוהה יותר, הדרישות היו גדולות אף יותר. כל עבודתו של אלוהים נעשית בהתאם לאיכות הטבועה בבני האדם. המידה שבה בני האדם השתנו ונכבשו כיום היא המידה הגדולה ביותר האפשרית. אל תמדדו את יעילותו של שלב העבודה הזה באמצעות תפיסותיכם שלכם. עליכם להבין לאשורו מה טבוע בכם ולא להעריך את עצמכם יתר על המידה. במקור, אף אחד מכם לא ביקש חיים, אלא הייתם קבצנים המשוטטים ברחובות. אין זה אפשרי לחשוב שאלוהים יעבוד עליכם במידה שאתה מדמיין לעצמך, כך שיגרום שכולכם להשתחוות אפיים ארצה, משוכנעים לגמרי, כאילו ראיתם חזון גדול! אין זה אפשרי מפני שאדם שלא ראה את פלאות האל אינו יכול להאמין לגמרי לכל דבריי. גם לו בחנתם היטב את דבריי, עדיין לא הייתם מאמינים להם לגמרי. זהו טבע האדם. בני האדם שמבקשים את האמת יעברו שינויים מסוימים, בעוד שהאמונה שהייתה בעבר נחלתם של אלו שאינם מבקשים את האמת תיחלש, ויכולה אף להיעלם. הקושי הגדול ביותר איתכם הוא שאינכם יכולים להאמין לגמרי מבלי שראיתם את התגשמות דברי האל, ואינכם משלימים עם המצב מבלי שראיתם את ניסי האל. מי יכול להיות נאמן לגמרי לאלוהים מבלי לראות דברים כאלו? לכן אני אומר שאינכם מאמינים באלוהים אלא בניסים. דיברתי כעת בבהירות על היבטים שונים של האמת. כל אחד מהם שלם, והם קשורים קשר הדוק זה לזה. ראית אותם, וכעת עליך להנהיג אותם. כיום אני מראה לך את הנתיב, ובעתיד עליך להנהיג אותו בעצמך. הדברים שאני אומר כעת מציבים דרישות בפני בני האדם בהתבסס על נסיבותיהם האמיתיות, ואני עובד בהתאם לצרכיהם ולדברים שבפנימיותם. האל המעשי בא לפני האדמה כדי לעשות עבודה מעשית, כדי לעבוד בהתאם לנסיבות ולצרכים האמיתיים של בני האדם. הוא אינו חסר היגיון. כאשר אלוהים פועל, הוא אינו מאלץ בני אדם. ההחלטה אם תינשא, למשל, צריכה להתבסס על המציאות של נסיבות חייך. האמת נאמרה לך בבירור, ואיני מגביל אותך. המשפחות של חלק מהאנשים לוחצות עליהם עד כדי כך שאינם מסוגלים להאמין באלוהים אלא אם כן הם מתחתנים. כך, נישואים, באופן מהופך, עוזרים להם. עבור אחרים, נישואים אינם מביאים שום תועלת, אלא רק גוזלים מהם את שהיה כבר בידיהם. את המקרה שלך יש לשפוט על-פי הנסיבות הממשיות שלך ועל-פי נחישותך. אינני כאן כדי להמציא חוקים ותקנות כדי להעמיד בפניכם דרישות. הרבה אנשים חוזרים ומכריזים, "אלוהים הוא מעשי. עבודתו מבוססת במציאות, ועל המציאות של נסיבות חיינו." אבל האם אתה יודע מה עושה אותו מציאותי, הלכה למעשה? חדל ממילים ריקות! עבודתו של אלוהים היא מעשית. אין לה דוקטרינה, אלא היא חופשית לגמרי, פתוחה במלואה ואינה מסווית. מהם הפרטים הספציפיים של מספר העקרונות האלו? האם אתה יכול לומר באלו חלקים מעבודת האל מדובר? עליך לדבר בפירוט, צריכים להיות לך כמה סוגים של עדויות חווייתיות, ועליך להבין לאשורו היבט זה של עבודת האל – עליך לדעת אותו, ורק אז תהיה כשיר לומר דברים אלו. האם תהיה תשובה בפיך, אם ישאלו אותך: "איזו עבודה עשה האל בהתגלמותו כבשר ודם על פני האדמה במהלך אחרית הימים? מדוע אתם קוראים לו 'האל המעשי'? מה פשר ה'מעשי' כאן? התוכל לדבר על עבודתו המעשית, מה היא כוללת באופן ספציפי? ישוע הוא אלוהים שהתגלם כבשר ודם, וגם האלוהים של ימינו הוא אלוהים שהתגלם כבשר ודם, אז מהם ההבדלים ביניהם? ומה דומה בהם? איזו עבודה עשה כל אחד מהם?" כל זה רלוונטי לנשיאת עדות! אל לך להיות מבולבל בנוגע לשאלות אלו. אחרים יאמרו: "עבודתו של האל כיום היא אמיתית. אף פעם אינה מופע של ניסים ונפלאות." האם באמת אלוהים אינו מבצע ניסים ונפלאות? האם אתה בטוח? האם אתה יודע מהי באמת עבודתי? ניתן לומר שאלוהים אינו מבצע ניסים ונפלאות, אבל האין כל העבודה שהוא מבצע והדברים שהוא אומר בגדר ניסים? ניתן לומר שאלוהים אינו מבצע ניסים ונפלאות, אבל זה תלוי באופן שבו הדבר מוסבר ואל מי הוא מכוון. מבלי ללכת לכנסייה, הוא חשף במערומיהם את מצביהם של בני האדם, ומבלי לבצע כל עבודה מלבד לדבר, הוא דירבן בני אדם להתקדם – האין אלו ניסים? הוא כבש בני אדם באמצעות דברים בלבד, ובני אדם הולכים בעקבותיו בשמחה בלי תכניות או תקוות – האין גם זה נס? כאשר הוא מדבר, דבריו משרים מצב רוח מסוים על בני האדם. אם אינם מתמלאים שמחה, הם חשים עצבות. אם אינם עוברים זיכוך, הם עוברים ייסורים. במעט דברים חדים כתער הוא גורם ייסורים לבני האדם – האין זה על-טבעי? האם בני אדם יכולים לעשות דבר מעין זה? קראת את כתבי הקודש במשך כה הרבה שנים, אבל לא הבנת דבר ולא זכית באף תובנה. אינך מסוגל להתנתק מדרכי האמונה המיושנות והמסורתיות האלו. בשום אופן אינך יכול להבין את כתבי הקודש. אבל אלוהים יכול להבין את כתבי הקודש עד תום – האין זה על-טבעי? אם לא היה שום דבר על-טבעי באלוהים, כאשר הוא בא אל פני האדמה, האם הוא היה מסוגל לכבוש אתכם? אלמלא עבודתו המופלאה והאלוהית, מי מכם היה משתכנע? בעיניך, נראה כאילו אדם רגיל עובד וחי עימכם – על פניו, נדמה שהוא אדם רגיל, אדם פשוט. אתה רואה חזות של אנושיות רגילה, בעוד שלמעשה, זו אלוהיות בפעולה. אין זו אנושיות רגילה אלא אלוהיות. זהו אלוהים עצמו בפעולה, עבודה שהוא מבצע תוך שימוש באנושיות רגילה. לפיכך, עבודתו היא הן רגילה והן על-טבעית. בן אדם אינו יכול לעשות את העבודה שהוא מבצע. וכיוון שעבודה זו אינה יכולה להיעשות בידי בני אדם רגילים, היא נעשית בידי ישות מופלאה. עם זאת, אלוהיות מופלאה, לא אנושיות. אלוהיות שונה מאנושיות. גם לאדם שרוח הקודש משתמשת בו יש אנושיות פשוטה ורגילה, אבל הוא אינו מסוגל לבצע את העבודה הזו. בכך טמון ההבדל. אתה עשוי לומר: "אלוהים אינו אל על-טבעי. הוא אינו עושה דבר על-טבעי. אלוהינו אומר דברים מעשיים ואמיתיים. הוא בא אל הכנסייה כדי לבצע עבודה אמיתית ומעשית. מדי יום הוא מדבר איתנו פנים-אל-פנים, ופנים-אל-פנים הוא מצביע על מצבינו – אלוהינו אמיתי! הוא חי עימנו, וכל דבר הנוגע אליו הוא רגיל לחלוטין. שום דבר בהופעתו אינו מייחד אותו כאלוהים. לפעמים, הוא אפילו מתרגז ואנו חוזים במלכותיות של חרון אפו, ולפעמים, הוא מחייך ואנו רואים את מראהו המחויך. הוא אלוהים עצמו בצורה ובדמות, עשוי בשר ודם, והוא אמיתי וממשי." כאשר אתה נושא עדות כזו, זוהי עדות לוקה בחסר. איזו תועלת היא תביא לאחרים? אם אינך יכול להעיד על הסיפור הפנימי ועל מהות עבודתו של אלוהים בעצמו, הרי ש"עדותך" אינה ראויה להיקרא בשם זה!

נשיאת עדות לאלוהים היא בראש ובראשונה ביטוי של הידע שלך על עבודתו של אלוהים, על האופן שבו אלוהים כובש בני אדם, על האופן שבו הוא מושיע בני אדם, על האופן שבו הוא משנה בני אדם. היא ביטוי של האופן שבו אלוהים מנחה אנשים להיווכח במציאות האמת, מתיר להם להיכבש, להפוך למושלמים ולהיוושע בידיו. נשיאת עדות משמעה דיבור על עבודתו של האל ועל כל שחווית. רק עבודתו יכולה לייצג אותו ורק עבודתו יכולה לגלות אותו ברבים, בכללותו. עבודתו נושאת עדות עליו. עבודתו של אלוהים ואמירותיו מייצגות ישירות את רוחו. העבודה שהוא עושה מתבצעת על-ידי רוח האל, והדברים שהוא אומר נאמרים על-ידי רוח האל. דברים אלו רק מתבטאים על-ידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אך למעשה, הם ביטויים של רוח האל. כל העבודה שהוא עושה וכל הדברים שהוא אומר מייצגים את מהותו. אילו אלוהים, אחרי שהתגלם כבשר ודם ובא בקרב בני האדם, לא היה מדבר או עובד, ואז היה מבקש מכם לדעת את המציאוּת שלו, את היותו רגיל, את כל-יכולתו, האם היית מסוגל לעשות זאת? האם היית מסוגל לדעת מהי מהותה של רוח האל? האם היית מסוגל לדעת מהם מאפייני האל כבשר ודם? אלוהים מבקש מכם לשאת לו עדות רק מפני שחוויתם כל שלב בעבודתו. לולא חווייתם זאת, הוא לא היה עומד על כך שתישאו לו עדות. לפיכך, כאשר אתה נושא עדות לאלוהים, אינך מעיד רק על החיצוניות של האנושיות הרגילה שלו, אלא גם על העבודה שהוא עושה ועל הנתיב שהוא מוביל. עליך להעיד כיצד אלוהים כבש אותך ובאלו היבטים הוא הביא אותך לידי שלמות. כזו היא העדות שעליך לשאת. אם, בכל אשר תלך, תקרא בקול גדול: "אלוהינו בא לבצע את עבודתו, ועבודתו מעשית באמת! הוא זכה בנו בלי מעשים על-טבעיים, בלי ניסים ונפלאות כלל!" אנשים ישאלו: "למה כוונתך, כאשר אתה אומר שאלוהים אינו עושה ניסים ונפלאות? איך יכול אלוהים לכבוש אותך מבלי לעשות ניסים ונפלאות?" ואתה תאמר: "הוא דיבר, ומבלי להפגין שום ניסים ונפלאות, הוא כבש אותנו. עבודתו כבשה אותנו." בסופו של דבר, אם אינך מסוגל לומר שום דבר מהותי, אם אינך יכול לדבר על פרטים, האם זו עדות אמיתית? כאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם כובש את בני האדם, אלו דבריו האלוהיים שעושים זאת. האנושות אינה מסוגלת להשיג זאת. אין בכוחו של בן תמותה להשיג זאת, ואפילו בעלי האיכות הגבוהה ביותר מבין בני האדם הרגילים אינם מסוגלים לכך, כיוון שאלוהיותו של אלוהים נשגבת מכל יציר בריאה שהוא. דבר זה מופלא עבור בני האדם. ככלות הכול, הבורא נשגב יותר מכל יציר בריאה שהוא. יצירי הבריאה אינם יכולים להיות נשגבים יותר מהבורא. אם היית נשגב מאלוהים, לא היה בכוחו לכבוש אותך, והוא יכול לכבוש אותך רק מפני שהוא נשגב ממך. אלוהים שיכול לכבוש את כל המין האנושי הוא הבורא, ואיש מלבדו אינו יכול לבצע את העבודה הזו. דברים אלו הם "עדות" – סוג העדות שעליך לשאת. שלב אחר שלב, חווית ייסורים, משפט, זיכוך, ניסיונות, מכשולים וסבל, ונכבשת. הרפית מתוכניות הבשר, ממניעיך האישיים ומהמניעים האינטימיים של הבשר. במילים אחרות, דברי האל כבשו לגמרי את לבך. למרות שלא צמחת בחייך במידה שאלוהים דרש, אתה יודע את כל זאת ומעשיו שכנעו אותך לחלוטין. לפיכך ניתן לקרוא לכך עדות, עדות ממשית ואמיתית. העבודה שאלוהים בא כדי לבצע, עבודת השיפוט והייסורים, נועדה לכבוש את האדם, אבל הוא גם משלים את עבודתו, מסיים את העידן ומבצע את עבודת הסיום. הוא מסיים את העידן כולו, מושיע את כל האנושות ומושיע את האנושות מחטא אחת ולתמיד. הוא זוכה באופן מלא באנושות שאותה יצר. עליך לשאת עדות לכל זה. חווית כה הרבה מעבודתו של אלוהים, חזית בה במו עיניך וחווית אותה בעצמך. בהגיעך אל הסוף עצמו, אל לך להיכשל בביצוע התפקיד שהוטל עליך. כמה חבל זה יהיה! בעתיד, בעת הפצת הבשורה, עליך להיות מסוגל לדבר על הידע שלך, להעיד על כל שזכית לו בלבך ולא לחסוך במאמצים. זה מה שיציר הבריאה צריך להשיג. מהי המשמעות בפועל של שלב זה בעבודתו של אלוהים? מהי השפעתו? וכמה ממנו מתבצע על האדם? מה אמורים בני האדם לעשות? כאשר תוכלו לדבר בבהירות על כל העבודה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם עשה מאז בואו אל פני האדמה, אז תושלם עדותכם. כאשר תוכל לדבר בבהירות על חמשת הדברים הבאים: משמעות עבודתו של אלוהים, תוכנה, מהותה, הטבע שהיא מייצגת ועקרונותיה, אזי הדבר יוכיח שהנך מסוגל לשאת עדות לאלוהים ושבאמת ניחנת בידע. דרישותיי מכם אינן גבוהות במיוחד וכל מי שעוסק בחיפוש אמיתי יכול לעמוד בהן. אם אתה נחוש להיות אחד מעדי אלוהים, עליך להבין מה אלוהים מתעב ומה אלוהים אוהב. חווית חלק ניכר מעבודתו, ובאמצעות עבודה זו עליך להכיר את טבעו, להבין את רצונו ואת דרישותיו מהאנושות, ולהשתמש בידע זה כדי להעיד עליו ולמלא את חובתך. עליך לומר רק זאת: "אנו מכירים את האל. השיפוט והייסורים שלו קשים ביותר. דבריו חמורים, צודקים ומלכותיים, ואיש אינו יכול לפגוע בהם," אבל האם דברים אלו מזינים, בסופו של דבר, את האדם? מהי השפעתם על בני האדם? האם אתה באמת יודע שעבודת השיפוט והייסורים הזו היא המועילה ביותר עבורך? השיפוט והייסורים של אלוהים חושפים את מרדנותך ואת שחיתותך, האין זאת? הם יכולים לטהר ולהוציא את אותם דברים מטונפים ומושחתים שבתוכך, האין זאת? אלמלא היו שיפוט וייסורים, מה היה קורה לך? האם אתה אכן מכיר בעובדה שהשטן השחית אותך עד לדרגה העמוקה ביותר? כיום עליכם להצטייד בדברים אלו ולדעת אותם היטב.

אמונה באלוהים בתקופה הנוכחית אינה האמונה שאתם אולי מדמיינים – שדי בכך לקרוא את דברי האל, להתפלל, לשיר, לרקוד, למלא את חובותיכם ולחיות חיים של אנושיות רגילה. הייתכן שהאמונה תהיה כה פשוטה? המפתח הוא התוצאות. המפתח אינו מספר הדרכים שעומדות לרשותך כדי לעשות דברים, אלא כיצד בדיוק תוכל להשיג את התוצאות הטובות ביותר. ייתכן שאתה יכול לנופף בדברי האל ולפרט ידע מסוים שיש לך, אבל כאשר אתה מניח אותם בצד, אין לך מה לומר. זה מראה שאתה מסוגל רק לדבר אותיות ודוקטרינות, אבל חסר את הידע החווייתי. כיום, אסור שתיכשל בתפיסת מה שחיוני – היווכחותך במציאות תלויה בכך! התחל לתרגל את עצמך כך: ראשית, קרא את דברי האל, התוודע היטב למושגים הרוחניים שבהם, מצא את החזונות העיקריים שבהם, זהה את החלקים שנוגעים לנוהג, חבר יחד את כל המרכיבים, אחד-אחד, והיווכח בהם בחווייתך. אלו הם הדברים החיוניים שעליך לתפוס. הנוהג החיוני ביותר בעת אכילה ושתייה של דברי האל הוא זה: כאשר אתם קוראים פרק מדברי האל, עליכם להיות מסוגלים לאתר את החלקים העיקריים שעוסקים בחזונות, וכמו כן עליכם להיות מסוגלים לאתר את החלקים העיקריים שנוגעים לנוהג. השתמשו בחזונות כבסיס והשתמשו בנוהג כמדריך לכם בחיים. אלו הם הדברים שחסרים לכם יותר מכול ושאתם מתקשים בהם יותר מכול. רק לעתים נדירות אתם מקדישים להם תשומת לב כלשהי בלבכם. באופן כללי, כולכם שרויים במצב של עצלות, חסרי מוטיבציה ואינכם מוכנים להקריב קורבן אישי כלשהו. או שאתם מחכים באופן פסיבי, ואחדים מכם אפילו מתלוננים. הם אינם מבינים את מטרותיה של עבודתו של אלוהים ואת משמעותה והם מתקשים לבקש את האמת. אנשים כאלו מתעבים את האמת ובסופו של דבר הם יסולקו. איש מביניהם אינו יכול להפוך למושלם ואיש מביניהם לא ישרוד. אם אין לבני אדם ולו גם שמץ של נחישות להתנגד לכוחותיו של השטן, אזי אין להם תקווה.

ובכן, יעילותו או חוסר יעילותו של החיפוש שלכם נמדדת לפי הדברים שאתם ניחנים בהם כעת. לפיהם ייקבע סופכם. במילים אחרות, סופכם מתגלה בקורבנות שהקרבתם ובדברים שעשיתם. סופכם ייוודע לפי החיפוש שלכם, לפי אמונתכם ולפי מעשיכם. לרבים מביניכם כבר לא תהיה ישועה, כי היום הוא היום שבו יתגלה סופם של בני האדם, ולא אפעל בבלבול בעבודתי. לא אוביל אל העידן הבא בני אדם שאין להם כל אפשרות לישועה. יגיע הזמן שבו תסתיים עבודתי. לא אעבוד על גופות מצחינות, חסרות חיים, שלא ניתן כלל להושיען. זוהי אחרית הימים של ישועת האדם, ולא אבצע עבודה חסרת תוחלת. אל תמחו כנגד השמיים והארץ – סוף העולם מגיע. הדבר הוא בלתי נמנע. הדברים הגיעו לנקודה זו, ואתה כאדם אינך יכול לעשות דבר כדי לעצור אותם. אינך יכול לשנות דברים כרצונך. אתמול לא שלמת את המחיר על מנת לבקש את האמת ולא היית נאמן, היום, המועד הגיע וכבר לא ניתן להושיע אותך, ומחר תסולק, ולא יהיה שום מרחב תמרון להושיע אותך. למרות שלבי רך ואני עושה כמיטב יכולתי כדי להושיע אותך. אם אינך עושה מאמץ למען עצמך או מקדיש מחשבה לעצמך, מה לי ולזה? אלו שחושבים רק על בשרם ונהנים מנוחות, אלו שנראים כמאמינים אבל אינם מאמינים באמת, אלו שעוסקים ברפואת אליל ובכשפים, המופקרים, המרופטים והבלויים, אלו שגונבים את הקורבנות והרכוש של יהוה, אלו שאוהבים שוחד, אלו שחולמים לריק על עלייתם לשמיים, אלו שהם יהירים וגאוותנים ומבקשים רק פרסום וממון לעצמם, אלו שמפזרים מילים חצופות, אלו שכופרים באלוהים עצמו, אלו שאינם עושים דבר אבל מבקרים את אלוהים עצמו ומשמיצים אותו, אלו שיוצרים חבורות ומבקשים עצמאות, אלו שמרוממים את עצמם מעל אלוהים, אותם גברים ונשים צעירים ובני גיל העמידה וזקנים, קלי דעת השקועים בפריצות, אותם גברים ונשים שנהנים מפרסום וממון אישי ורודפים אחר מעמד אישי בין אחרים, ואותם בני אדם חסרי חרטה הלכודים בחטא – האין כולם מעבר לאפשרות של ישועה? פריצות, חטא, תרופות אליל, כשפים, ניבולי פה ודיבור מלא חוצפה משתוללים בכם ללא מעצורים, בעוד שהאמת ודברי החיים נרמסים על ידיכם ושפת הקודש מחוללת בקרבכם. גויים שכמוכם, מלאים בטינופת ובמרדנות! מה יהיה סופכם? איך יש לאלו שאוהבים את הבשר, שמבצעים כישופים של הבשר וששקועים בחטא הפריצות את החוצפה להמשיך לחיות? האינכם יודעים שאנשים כמוכם הם תולעים שאין להן ישועה? איזו זכות יש לכם להעמיד דרישות? עד כה, לא התחולל שמץ של שינוי באלו שאינם אוהבים את האמת ואוהבים רק את הבשר – איך יכולים בני אדם כאלה להיוושע? אלו שאינם אוהבים את דרך החיים, שאינם מרוממים את אלוהים ונושאים לו עדות, שמתחבלים תחבולות למען מעמדם, שמהללים את עצמם – האם אינם כפי שהיו, אפילו כיום? מה הטעם להושיע אותם? יכולתך להיוושע אינה תלויה בוותק שלך או במספר שנות עבודתך, ועוד פחות מכך במספר ההמלצות שצברת. היא תלויה בשאלה, אם החיפוש שלך נשא פרי. עליך לדעת שאלו שאלוהים מושיע הם ה"עצים" נושאי הפרי, לא העצים שלמרות היותם עשירי עַלְוָה ועתירי פרחים אינם נושאים פרי. גם אם בילית שנים רבים בשיטוט ברחובות, מה חשיבות יש לדבר? איפה היא עדותך? יראת האל שלך קטנה בהרבה מאהבתך את עצמך ואת תשוקותיך מלאות התאווה – האין אדם כמוך מְנוּוָן? איך יכול אדם כזה להיות דוגמה ומודל לישועה? אופייך חסר תקנה, מרדנותך גדולה מדי, ואין לך סיכוי לישועה! אנשים כאלו יסולקו, הלא כן? האם מועד סיום עבודתי לא יהיה גם מועד הגעתו של יומך האחרון? עשיתי כה הרבה עבודה ואמרתי דברים כה רבים בקרבכם – כמה מהם נכנסו באמת לאוזניכם? לכמה מהם צייתם אי פעם? כאשר עבודתי תסתיים, זה יהיה המועד שבו תפסיק להתנגד לי, שבו תפסיק לצאת נגדי. בזמן שאני עובד, אתם מתנגדים לי ללא הפסק ולעולם אינכם מצייתים לדבריי. אני עושה את עבודתי ואתם עושים את ה"עבודה" שלכם ומקימים את הממלכה הקטנה שלכם. אינכם אלא להקת שועלים וכלבים, שעושים הכול כדי להתנגד לי! אתם מנסים כל הזמן לאמץ לחיקכם את אלו שמציעים לכם את אהבתם המלאה – היכן היראה שלכם? כל מעשיכם מלאים מרמה! אין בכם צייתנות או יראה, וכל מעשיכם מלאים מרמה וכפירה! האם אנשים כאלו יכולים להיוושע? גברים שטופי זימה ומושחתים מינית מנסים תמיד למשוך אליהם פרוצות מתגנדרות להנאתם. בהחלט לא אושיע שדים מושחתים מינית כאלו. אני שונא אתכם, שדים מטונפים, ותאוותנותכם וגנדרנותכם יובילו אתכם לגיהינום. מה יש לכם לומר להגנתכם? אתם דוחים, שדים מטונפים ורוחות רעות שכמוכם! אתם מגעילים! איך יכול זבל כזה להיוושע? האם יכולים אלו הלכודים בחטא להיוושע? כיום, האמת הזו, הדרך הזו והחיים האלו לא מושכים אתכם. לעומת זאת, אתם נמשכים לחטאים, לממון, למעמד, לפרסום ולרווח, להנאות הבשר, ליפי תוארם של הגברים ולקסמי הנשים. מה מכשיר אתכם להיכנס למלכותי? צלמכם גדול אפילו יותר מזה של אלוהים, מעמדכם גבוה אפילו יותר מזה של אלוהים, ויוקרתכם בקרב בני האדם גדולה אף יותר – הפכתם למושא הערצתם של בני האדם. האם לא הפכתם למלאך הראשי? כאשר יתגלה סופם של בני האדם, שהיא גם העת בה תתקרב עבודת הישועה אל סופה, רבים מכם יהיו גופות שלא ניתן להושיען ושיש לסלקן. בזמן עבודת הישועה אני נדיב וטוב כלפי כל בני האדם. כאשר תסתיים העבודה, סופם של בני אדם מסוגים שונים יתגלה, ובאותה עת לא אהיה עוד נדיב וטוב. כיוון שסופם של בני האדם יתגלה, כל אחד יסווג לפי סוגו, ולא יהיה טעם לבצע עוד עבודת ישועה, כיוון שעידן הישועה יחלוף, ולאחר שיחלוף, לא ישוב עוד.