פסוקים מכתבי הקודש

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ־לּוֹ‬ עֵזֶר כְּנֶגְדּו" (בראשית ב' 18).‬‬‬‬‬‬‬‬‬

"וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הֽ͏ָאָדָֽם׃ וַיֹּאמֶר֮ הֽ͏ָאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ עַל־כֵּן֙ יֽ͏ַעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד" (בראשית א' 21-24).

"אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ ס וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃ בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב" (בראשית ג' 16-19).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

מקורם של נישואים הוא בדבר שהאל ברא. האל ברא את האדם הראשון, שנזקק לשותפה כדי שתעזור לו ותלווה אותו, שתחייה איתו, וכך האל ברא עבורו שותפה, וכך התממשו הנישואין האנושיים. זה הכול. זה פשוט עד כדי כך. זאת ההבנה הבסיסית של נישואין שצריכה להיות לך. הנישואין באים מן האל; הם מסודרים ונקבעים על ידו. לכל הפחות, אתה יכול לומר שהם אינם דבר שלילי, שהם דבר חיובי. אפשר גם לומר במדויק שהנישואין הם דבר ראוי, שהם מקטע ראוי במהלך חיי האדם ובמסגרת תהליך הקיום של אנשים. הם לא דבר מרושע, וגם לא כלי או אמצעי שנועדו להשחית את המין האנושי; הם ראויים וחיוביים, כיוון שהם נבראו ונקבעו על ידי האל, וכמובן, הוא סידר אותם. מקור הנישואין האנושיים במעשה בריאה של האל, והם דבר שהוא סידר וקבע באופן אישי, כך שאם מביטים על כך מן הזווית הזאת, ההשקפה היחידה שצריכה להיות לנו ביחס לנישואין היא שמקורם באל, שהם דבר ראוי וחיובי, שהם אינם שליליים, מרושעים, אנוכיים או אפלים. מקור הנישואין אינו באדם, וגם לא בשטן, ובוודאי שהם לא התפתחו באופן אורגני במסגרת הטבע; להפך, האל ברא אותם במו-ידיו, וסידר וקבע אותם באופן אישי. זה ודאי לחלוטין. זאת ההגדרה והמושג המקוריים והמדויקים ביותר של נישואין.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (9)

המשמעות האמיתית של נישואין היא לא רק התרבות הגזע האנושי, אלא חשוב מכך, כדי שהאל יסדר בן-זוג לכל גבר ואישה, בן-זוג שילווה אותם בכל תקופה בחייהם, בין אם קשה וכואבת ובין אם קלה, שמחה ומאושרת – במהלך כל זאת שיהיה להם מישהו לגלות לו את ליבם ומחשבותיהם, ולחלוק איתו את הצער, הכאב, האושר והשמחה שלהם. זאת המשמעות מאחורי העובדה שהאל מסדר לאנשים נישואין, והם הצורך הסובייקטיבי של כל אדם יחיד. כשהאל ברא את המין האנושי, הוא לא רצה שאנשים יהיו בודדים, וכך הוא סידר עבורם נישואין. בנישואין, גברים ונשים נוטלים על עצמם תפקידים שונים, והדבר החשוב ביותר הוא ליווי ותמיכה הדדית שלהם, ושהם יחיו היטב כל יום וינועו היטב במסלול החיים. קודם כל, הם יכולים ללוות זה את זה, וחוץ מזה, הם יכולים לתמוך זה בזה – זאת המשמעות של נישואין והצורך בקיומם. כמובן, זאת גם ההבנה והגישה שצריכה להיות לאנשים כלפי נישואין, וזאת האחריות והמחויבות שעליהם למלא כלפי הנישואין.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (9)

נישואין הם אירוע מרכזי בחיי האדם. זוהי התקופה שבה הוא מתחיל באמת לקחת על עצמו אחריות מסוגים שונים, מתחיל למלא בהדרגה משימות מסוגים שונים. בני אדם מטפחים אשליות רבות באשר לנישואין בטרם יחוו אותם בעצמם, וכול האשליות האלה נפלאות. נשים מדמיינות כי "החצי השני" שלהן יהיה הנסיך המקסים מהאגדות, וגברים מדמיינים כי יתחתנו עם שלגייה. הפנטזיות האלה מראות, שלכול אדם יש דרישות מסוימות מהנישואין, מערכת משלו של דרישות ואמות מידה. על אף שבתקופה רעה זו, בני אדם מופגזים ללא הרף במסרים מעוותים על הנישואין, שיוצרים דרישות נוספות רבות עוד יותר ונותנים לבני האדם מטען ועמדות משונות מסוגים שונים, כול אדם שחווה נישואין יודע, שאין זה משנה כיצד הוא מבין אותם, אין זה משנה מהי עמדתו כלפיהם, נישואין אינם עניין של בחירה אישית.

האדם פוגש באנשים רבים בחייו, אך איש אינו יודע מי יהיה לבן או בת זוגו בנישואין. על אף שלכל אחד יש רעיונות משלו ועמדות אישיות בנושא הנישואין, איש אינו יכול לחזות, מי יהיה לבסוף "החצי השני" האמיתי שלו, והמושגים שלו עצמו אינם נחשבים הרבה לצורך העניין. לאחר שפגשתם באדם המוצא חן בעיניכם, אתם יכולים לחזר אחרי האדם הזה, אך השאלה אם הוא או היא מעוניינים בכם, אם הוא או היא מסוגלים להיות לבן או לבת זוגכם, אינה החלטה שלכם. מושא חיבתכם אינו בהכרח האדם שעמו תוכלו לחלוק את חייכם. ובינתיים מישהו שמעולם לא ציפיתם לו, נכנס בשקט לחייכם והופך לבן או לבת זוגכם, הופך למרכיב החשוב ביותר בגורלכם, ל"חצי השני" שלכם, שגורלכם קשור בו באופן שאינו ניתן להתרה. וכך, על אף שיש מיליוני מערכות נישואין בעולם, כול אחת מהן שונה מן האחרת: כמה מערכות נישואין אינן מספקות, כמה מהן מאושרות; כמה מתפרשות על פני מזרח ומערב, כמה – על פני צפון ודרום; כמה מהן הן שידוכים מושלמים, כמה מהן הן בין בני זוג ממעמד שווה; כמה מהן מאושרות והרמוניות, כמה מהן כואבות ומלאות צער; כמה מהן מהוות מושא קנאה לאחרים, כמה מהן אינו מובנות וזוכות למבטים זועפים; כמה מהן מלאות שמחה, כמה מהן שטופות דמעות וגורמות לייאוש... במספר עצום זה של מערכות נישואין, מגלים בני אדם נאמנות ומחוייבות לנישואין לכול אורך החיים, אהבה, התקשרות ואי-יכולת להיפרד, השלמה ואי-הבנה או בגידה ואף שנאה. בין אם הנישואין עצמם מביאים עמם אושר או כאב, משימתו של כול אדם בנישואין נקבעת מראש על ידי הבורא ולא תשתנה. על הכול למלא אותה. והגורל האישי השוכן מאחורי כול מערכת נישואין אינו משתנה. הוא נקבע זמן רב מראש על ידי הבורא.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

נישואין הם נקודת מפנה חשובה בחיי אדם. זהו תוצר של הגורל האנושי, חולייה בעלת חשיבות מכרעת בגורלו. הם אינם מושתתים על רצונו או העדפותיו האישיים של אדם כלשהו ואינם מושפעים מגורמים חיצוניים כלשהם, אלא נקבעים באופן מלא על ידי גורלם של שני הצדדים, על ידי הסידורים והקביעות מראש של הבורא באשר לגורלם של בני הזוג. על פניו, מטרת הנישואין היא להמשיך את המין האנושי, אך הנישואין באמת אינם אלא טקס שאדם עובר בתהליך מילוי משימתו. התפקידים שבני אדם ממלאים בנישואין אינם רק תפקידי גידול הדור הבא. אלה הם התפקידים השונים שהאדם לוקח על עצמו והמשימות שעליו למלא במהלך שמירת הנישואין. כיוון שלידתו של האדם משפיעה על שינויים של בני האדם, האירועים והדברים סביבו, הנישואין שלו ישפיעו עליהם אף הם באופן בלתי נמנע, ויתרה מכך, ישנו אותם בדרכים שונות.

כשהאדם נעשה עצמאי, הוא מתחיל את מסעו בחיים, אשר מוביל צעד אחר צעד לעבר בני האדם, האירועים והדברים הקשורים לנישואיו. ויחד עם זאת, האדם השני שירכיב נישואין אלה מתקרב, צעד אחר צעד, לעבר אותם בני האדם, האירועים והדברים. תחת ריבונותו של הבורא, שני בני אדם ללא קרבה ביניהם, אשר שותפים לגורלות הקשורים זה בזה, נכנסים בהדרגה למערכת נישואין והופכים באורח פלא למשפחה, "שני חגבים הנאחזים באותו החבל". כך כשהאדם נכנס למערכת נישואין, מסעו בחיים ישפיע על "החצי השני" שלו וייגע בו, ובדומה לכך, מסעו או מסעה של בן או בת זוגו בחיים, ישפיע על גורלו בחיים וייגע בו. במילים אחרות, גורלות אנושיים קשורים זה בזה, ואיש אינו יכול למלא את משימתו בחיים או לבצע את תפקידו באופן עצמאי לחלוטין מאחרים. ללידתו של האדם יש השפעה על שרשרת עצומה של מערכות יחסים. הגדילה כרוכה אף היא בשרשרת מורכבת של מערכות יחסים. ובדומה לכך, נישואין מתקיימים באופן בלתי נמנע בתוך רשת ענקית ומורכבת של קשרים אנושיים, שכול חבר בה מעורב ושמשפיעה על גורלו של כול מי שמהווה חלק ממנה. נישואין אינם תוצר של משפחותיהם של שני בני הזוג, הנסיבות שבהן גדלו, המראה החיצוני שלהם, גילם, תכונותיהם, כישרונותיהם או גורמים אחרים כלשהם, אלא הם נובעים ממשימה משותפת ומגורלות הקשורים זה בזה. זהו מקור הנישואין, תוצר של גורל אנושי אשר מתוזמר ומסודר על ידי הבורא.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

לא צריכות להיות לכם שום פנטזיות סובייקטיביות או לא מציאותיות ביחס לנישואין, ביחס למי הוא השותף שלכם או איזה מין אדם הוא השותף שלכם; צריכה להיות לכם גישה של התמסרות לאל, אתם צריכים להתמסר לסידורים ולקביעה של האל ולסמוך על כך שהאל יכין עבורכם מישהו מתאים ביותר. האם לא צריך שתהיה גישה מסורה? (כן). שנית, אתם חייבים לוותר על הקריטריונים ההם לבחירת שותף שהושרשו בכם על ידי המגמות המרושעות של החברה ואז לקבוע את הקריטריונים הנכונים לבחירת שותף, כלומר, השותף שלכם צריך לכל הפחות להיות מישהו שמאמין באל כמוכם ושהולך באותו הנתיב כמוכם – זה מפרספקטיבה כללית. יתרה מכך, השותף שלכם חייב להיות מסוגל למלא את האחריות של גבר או אישה בנישואין; הוא חייב להיות מסוגל למלא את האחריות של שותף. כיצד תוכלו לשפוט את ההיבט הזה? עליכם להביט באיכות של האנושיות שלו, האם יש לו תחושה של אחריות, והאם יש לו מצפון. וכיצד שופטים האם יש למישהו מצפון ואנושיות? אם אינכם באים איתו במגע הרי שאין לכם כל דרך לדעת איך האנושיות שלו, ואפילו אם אתם באים איתו במגע, הרי שאם זה רק לזמן קצר, יתכן שלא תהיו מסוגלים לגלות איך הוא. אם כך, כיצד שופטים אם למישהו יש אנושיות? אתה מביט האם הוא לוקח אחריות על חובתו, על התפקיד שהטיל האל ועל העבודה בבית האל, ואתה מסתכל האם הוא יכול להגן על האינטרסים של בית האל והאם הוא נאמן לחובתו – זוהי הדרך הטובה ביותר לשפוט את איכות האנושיות של מישהו. נניח שאופיו של אדם זה ישר מאוד, וכשמדובר בעבודה שבית האל מוסר בידיו, הוא מסור ביותר, אחראי, רציני וכן, דקדקן מאוד, כלל לא רשלן, ולעולם לא מזניח, והוא חותר אל האמת, והוא מקשיב בזהירות ובאופן מצפוני לכל מה שהאל אומר. ברגע שהדבר ברור לו והוא מבין אותו, הוא מיישם אותו מיד; על אף שיתכן שלאדם כזה אין איכות גבוהה, הוא לכל הפחות מישהו שאינו שטחי כלפי החובה שלו וכלפי עבודת הכנסייה, ושמסוגל לקחת אחריות בכנות. אם הוא מצפוני ואחראי כלפי חובתו, הרי שהוא בוודאי יחיה איתכם את חייו בלב שלם וייקח עליכם אחריות עד הסוף ממש – אופיו של אדם כזה יכול לעמוד במבחנים. אפילו אם תחלו, תזדקנו, תתכערו, או אם יש לכם פגמים וליקויים, האדם הזה תמיד יטפל בכם נכון ויסבול אתכם, והוא תמיד יעשה את המיטב כדי לשמור עליכם ועל משפחתכם ולהגן עליכם, ולהעניק לכם חיים יציבים, כך שתחיו בשקט נפשי. זה הדבר המשמח ביותר עבור גבר או אישה בחיי נישואין. הוא לא בהכרח יהיה מסוגל להעניק לכם חיי עושר, מותרות ורומנטיקה, הוא לא בהכרח יהיה מסוגל להציע לכם שום דבר שונה מבחינת חיבה או כל היבט אחר, אך לכל הפחות הוא יגרום לכם להרגיש בנוח, ושאיתו חייכם יהיו מסודרים, ולא תהיה כל סכנה שתחושו לא בנוח. כשאתם תביטו באדם הזה, תהיו מסוגלים לומר כיצד יהיו חייו בעוד 20 או 30 שנה מהיום ואפילו לעת זקנה. אדם מהסוג הזה צריך להיות הקריטריון שלכם לבחירת שותף. כמובן, הקריטריון הזה לבחירת שותף מציב רף מעט גבוה, ולא קל למצוא אדם כזה בקרב המין האנושי המודרני, נכון? כדי לשפוט את אופיו של אדם והאם הוא יהיה מסוגל למלא את האחריות שלו בנישואין, עליכם להביט ראשית בגישה שלו כלפי חובתו – זה היבט אחד. היבט נוסף הוא שעליכם להסתכל האם יש לו לב ירא-אל. אם יש לו, הרי שלכל הפחות הוא לא יעשה שום דבר בלתי-אנושי או בלתי-מוסרי או לא אתי, כך שהוא בהחלט יתייחס אליכם יפה. אם אין לו לב ירא-אל, והוא חצוף, עקשן או שהאנושיות שלו מרושעת, ערמומית וגאוותנית; אם אין לו לב ירא-אל והוא מחשיב את עצמו עליון על אחרים; אם הוא מטפל בעבודה, בחובות ואפילו בשליחות של האל ובכל דבר גדול של בית האל בפזיזות ועל פי רצונותיו שלו, תוך שהוא פועל באופן מופקר, לעולם אינו מגלה זהירות, לא מחפש עקרונות, ובמיוחד כשהוא מטפל במנחות הוא לוקח אותן ונוטל אותן ללא רשות ובפזיזות, בלי לחשוש מדבר, הרי שאתם בשום פנים ואופן לא צריכים לחפש מישהו כזה. בלי לב ירא-אל, הוא מסוגל לכל דבר. נכון לעכשיו, אדם כזה יכול לדבר אליכם במילים חלקלקות ולהבטיח את אהבתו הנצחית, אך כשהיום יבוא שהוא לא יהיה מאושר, או כשלא תהיו מסוגלים לספק את צרכיו וכבר לא תהיו האהובים שלו, הרי שהוא יאמר שהוא לא אוהב אתכם ושאין לו עוד שום רגשות כלפיכם, והוא פשוט יקום ויעזוב אתכם בכל עת שהוא ירצה. אפילו אם אתם עדיין לא גרושים, הוא עדיין ילך לחפש מישהו אחר – כל זה אפשרי. הוא מסוגל לעזוב אתכם בכל רגע, בכל מקום, והוא מסוגל לכל דבר. אנשים כאלו מסוכנים ואינם ראויים לכך שתפקידו בידיהם את כל חייכם. אם אתם מוצאים אדם כזה כדי שיהיה המאהב שלכם, יקיר ליבכם, מי שאתם בוחרים בו כשותף, הרי שאתם בצרות. אפילו אם הוא גבוה, עשיר, יפה-תואר, מוכשר להדהים ומטפל בכם יפה ומגלה התחשבות כלפיכם, ואם לדבר באופן שטחי, הוא עומד במיוחד בקריטריונים, בין אם הוא חבר או חברה, בעל או אישה, ובכל זאת אין לו לב ירא-אל, הרי שהאדם הזה לא יכול להיות השותף הנבחר שלכם. אם אתם מאוהבים בו ומתחילים לצאת איתו ואז אתם מתחתנים, הרי שהאדם הזה יהיה סיוט ואסון עבורכם כל חייכם. אתם אומרים: "אני לא פוחד, אני חותר אל האמת". נפלתם בידיו של שד, והוא שונא את האל, מתנגד לאל, ומשתמש בכל מיני דרכים כדי להפריע לאמונתכם באל – האם אתם מסוגלים להתגבר על כך? מעט שיעור הקומה והאמונה שלכם אינם יכולים לעמוד בעינוי הזה, ולאחר ימים אחדים אתם כל כך מעונים שאתם מתחננים לרחמים ואינכם מסוגלים להמשיך להאמין באל. אתם מאבדים את אמונכם ודעתכם מלאה בהתכתשות הזאת החוזרת ונשנית. זה כמו להיזרק למטחנת בשר ולהיקרע לגזרים ללא צלם אנוש, כשאתם מבוססים בכך לגמרי, עד שלבסוף נגזר עליכם אותו הגורל כמו השד שנישאתם לו, וחייכם יגיעו לקיצם.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (10)

האם החתירה לאושר בנישואין היא המטרה שעל אנשים לשאוף אליה בחיים ברגע שהם נישאים? האם יש לכך איזשהו קשר לנישואין שהאל קבע? (לא.) האל נתן לאדם את הנישואין, והוא נתן לך סביבה שבה אתה יכול למלא את האחריות ואת המחויבויות של גבר או של אישה במסגרת הנישואין. האל נתן לך את הנישואין, שפירושו שהוא נתן לך בן-זוג. בן-הזוג הזה ילווה אותך עד סוף החיים האלו וילווה אותך בכל שלב בחיים. למה אני מתכוון ב"ללוות"? אני מתכוון שבן-הזוג שלך יעזור לך ויטפל בך, ויחלוק איתך את כל הדברים שתיתקל בהם בחיים. כלומר, לא משנה בכמה דברים תיתקל, אתה כבר לא תתמודד איתם לבד, אלא שניכם תתמודדו איתם ביחד. דרך החיים הזאת גורמת לחיים להיות מעט יותר קלים ונינוחים, כששני אנשים עושים את מה שהם אמורים לעשות, וכל אחד תורם את המיומנויות ואת החוזקות שלו, וכך הם מתחילים את חייהם. זה פשוט עד כדי כך. עם זאת, האל מעולם לא העמיד דרישה בפני האנשים ואמר: "נתתי לך את הנישואין. אתה נשוי כעת ולכן אתה חייב לאהוב את בן הזוג שלך באופן מוחלט עד הסוף ולהחמיא לו כל הזמן – זאת המשימה שלך". האל נתן לך את הנישואין, נתן לך בן-זוג, ונתן לך סביבת חיים שונה. בתוך סביבת חיים כזאת ומצב כזה, הוא גורם לבן-הזוג שלך לחלוק ולהתמודד עם הכול ביחד איתך, כך שתוכל לחיות בחופשיות ובקלות רבה יותר, בעודו מאפשר לך להעריך שלב שונה בחיים. יחד עם זאת, האל לא מכר אותך לנישואין. למה אני מתכוון בכך? אני מתכוון שהאל לא לקח את חייך, את גורלך, את השליחות שלך, את הנתיב שאתה הולך בו בחיים, את הכיוון שאתה בוחר בו בחיים ואת סוג האמונה שיש לך ונתן את הכול בידי בן-הזוג שלך כדי שהוא יקבע עבורך את הדברים. הוא לא אמר שסוג הגורל, השאיפות, הנתיב בחיים והמבט על החיים שיש לאישה הם דברים שבעלה צריך להחליט עליהם, או שסוג הגורל, השאיפות, המבט על החיים והחיים שיש לגבר הם דברים שאשתו צריכה להחליט עליהם. האל מעולם לא אמר דברים כאלו ולא קבע דברים באופן הזה. אתה מבין, האם האל אמר דבר שכזה כשהוא קבע את הנישואין עבור המין האנושי? (לא.) האל מעולם לא אמר שהחתירה לאושר בנישואין היא השליחות בחיים של אישה או של גבר, ושעליך לשמר היטב את האושר של נישואיך כדי שהשליחות שלך בחיים תתממש וכדי שאתה תתנהל בהצלחה כיציר בריאה – האל מעולם לא אמר דבר שכזה. האל גם לא אמר: "עליך לבחור את הנתיב שלך בחיים במסגרת הנישואין. הנישואין ובן-הזוג שלך יכריעו האם תשיג ישועה או לא. ההשקפה שלך על החיים והגורל שלך יוכרעו על ידי בן-הזוג שלך". האם האל אי-פעם אמר דבר כזה? (לא.) האל קבע עבורך את הנישואין ונתן לך בן-זוג. אתה בא בברית הנישואין אבל הזהות והמעמד שלך בפני האל אינם משתנים – אתה עדיין אתה. אם את אישה הרי שאת עדיין אישה בפני האל; אם אתה גבר הרי שאתה עדיין גבר בפני האל. אבל יש דבר אחד ששניכם חולקים, והוא שלא משנה אם אתם גבר או את אישה, כולכם יצירי בריאה בפני הבורא. במסגרת הנישואין, אתם סובלים זה את זה ואוהבים זה את זה, אתם עוזרים זה לזה ותומכים זה בזה, וזהו מילוי האחריות שלכם. אלא שבפני האל, האחריות שעליכם למלא והשליחות שעליכם לבצע לא יכולות לפנות את מקומן בפני האחריות שאתם ממלאים עבור בן-הזוג שלכם. לכן, כשיש התנגשות בין האחריות שלך כלפי בן-הזוג שלך לבין החובה שיציר בריאה צריך לבצע בפני האל, מה שאתה צריך לבחור הוא לבצע את חובתו של יציר בריאה ולא למלא את האחריות כלפי בן-הזוג שלך. זהו הכיוון וזאת המטרה שעליך לבחור, וכמובן זאת גם השליחות שעליך לבצע. יחד עם זאת, יש אנשים שטועים והופכים את החתירה לאושר בנישואין, או את מילוי האחריות שלהם כלפי בן-זוגם ואת הדאגה לבן-זוג ואת אהבתם כלפיו, לשליחות שלהם בחיים, והם רואים את בן-הזוג שלהם כשמיים שלהם, כייעוד שלהם – זאת טעות. הייעוד שלך נמצא תחת הריבונות של האל, ואינו נשלט על ידי בן-הזוג שלך. נישואין לא יכולים לשנות את ייעודך, והם גם לא יכולים לשנות את העובדה שהאל מושל בייעודך. בנוגע לסוג ההשקפה על החיים שצריך להיות לך והנתיב שאתה צריך ללכת בו, עליך לחפש אותם במילים של תורת האל ודרישותיו. הדברים האלו אינם תלויים בבן-הזוג שלך ולא בן-הזוג שלך אמור להחליט ביחס אליהם. פרט למילוי האחריות כלפיך, לא צריכה להיות לו שליטה על ייעודך והוא גם לא צריך לדרוש שתשנה את הכיוון שלך בחיים, או להחליט איזו השקפה על החיים אמורה להיות לך, ובוודאי שהוא לא צריך להגביל אותך או להציב מכשול בפני החתירה שלך לישועה. ככל שהדבר נוגע לנישואין, כל מה שאנשים יכולים לעשות הוא לקבל אותם מן האל ולהיצמד להגדרה של הנישואין שהאל קבע עבור האדם, כשהן הבעל והן האישה ממלאים את האחריות והמחויבויות שלהם זה לזה. מה שהם לא יכולים לעשות הוא להחליט על הייעוד, החיים הקודמים, החיים הנוכחיים או החיים הבאים של בן-זוגם, קל וחומר על הנצח. היעד, הייעוד, הנתיב שאתה הולך בו, רק הבורא יכול לקבוע אותם. לכן, כיציר בריאה, בין אם התפקיד שלך הוא של אישה ובין אם של בעל, האושר שאתה צריך לחתור אליו בחיים האלו בא מביצוע החובה של יציר בריאה ומהשלמת השליחות של יציר בריאה. הוא לא בא מהנישואין עצמם, ובוודאי שלא ממילוי האחריות של אישה או של בעל במסגרת הנישואין. כמובן, הנתיב שאתה בוחר ללכת בו והראייה שלך ביחס לחיים שאתה מאמץ לא צריכים להיות בנויים על אושר בנישואין, ובוודאי שהם לא צריכים להיקבע על ידי אחד מבני הזוג הנשואים – זה משהו שעליך להבין. אם כך, אנשים שנכנסים לנישואין, שרק חותרים לאושר בנישואין ורואים בחתירה הזאת את המשימה שלהם, צריכים לוותר על מחשבות ודעות כאלה, לשנות את האופן שבו הם מיישמים בפועל, ולשנות את הכיוון שהם הולכים בו בחיים. אתה נכנס לנישואין וחי ביחד עם בן-הזוג שלך תחת הקביעה של האל, זה הכול, ודי בכך כדי למלא את האחריות של בעל או של אישה בעודכם חולקים את חייכם ביחד. באשר לנתיב שעליכם ללכת בו ולהשקפה על החיים שעליכם לאמץ, לבן-הזוג שלכם אין כל חובה וגם אין לו כל זכות להחליט בדברים האלו. על אף שאתם כבר נשואים ויש לכם בן-זוג, מי שנקרא בן-הזוג שלכם יכול לשאת עליו את המשמעות של היות אדם בן-זוג רק כפי שהיא נקבעה על ידי האל. הוא יכול רק למלא את האחריות של בן-זוג, ואתה יכול לבחור ולהחליט בכל דבר אחר שאינו קשור לבן-הזוג שלך. כמובן, חשוב עוד יותר שהבחירות וההחלטות שלך לא יתבססו על ההעדפות ועל ההבנה שלך עצמך, אלא על דברי האל. האם אתה מבין את השיתוף בעניין הזה? (כן.) לכן, האל לא יזכור את הפעולות של כל בן-זוג במסגרת הנישואין, אשר חותר לאושר בנישואין בכל מחיר או מקריב כל קורבן שהוא. לא משנה אם אתה מיטיב לממש את המחויבויות והאחריות כלפי בן-הזוג שלך או עושה זאת באופן מושלם, או באיזו מידה אתה עומד בציפיות של בן-הזוג שלך – במילים אחרות, לא משנה עד כמה אתה מיטיב לשמור על האושר שלך בנישואין, או באיזו מידה של שלמות אתה עושה זאת, או כמה הוא ראוי לקנאה – אין משמעות הדבר שמילאת את השליחות של יציר בריאה, והדבר גם אינו מוכיח שאתה יציר בריאה שעומד בסטנדרט. אולי את אישה מושלמת או אתה בעל מושלם, אבל הדבר נותר מוגבל למסגרת הנישואין. הבורא מודד איזה סוג של אדם אתם על בסיס האופן שבו אתם מבצעים בפניו את חובתכם כיצירי בריאה, איזה סוג של נתיב אתם הולכים בו, מה המבט שלכם על החיים, למה אתם חותרים בחיים, וכיצד אתם מבצעים את השליחות של יציר בריאה. באמצעות הדברים האלו, האל מודד את הנתיב שאתם הולכים בו כיצירי בריאה ואת הייעוד העתידי שלכם. הוא לא מודד את הדברים האלו על פי האופן שבו אתם ממלאים את האחריות והמחויבויות שלכם כאישה או כבעל, וגם לא על פי שביעות הרצון של בן הזוג שלכם מאהבתכם.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (11)

אנחנו משתפים על ויתור על השאיפה לאושר בנישואין לא כדי שתוותר על נישואין כעניין פורמלי, וגם לא כדי לעודד אותך להתגרש, אלא כדי שתוותר על השאיפות האלו ביחס לאושר בנישואין. ראשית, עליך לוותר על אותן דעות ששולטות בך בחתירה שלך לאושר בנישואין, ואז עליך לוותר על הנוהג לחתור לאושר בנישואין ולהקדיש את רוב זמנך והאנרגיה שלך לביצוע חובתו של יציר בריאה ולחתירה אל האמת. באשר לנישואין, כל עוד הם אינם מתנגשים עם החתירה שלך אל האמת ולא סותרים אותה, הרי שהמחויבויות שעליך למלא, השליחות שעליך להביא לידי מימוש, והתפקיד שעליך למלא במסגרת הנישואין לא ישתנו. לכן, לבקש ממך לוותר על החתירה לאושר בנישואין אין פירושו לבקש ממך לנטוש את הנישואין או להתגרש כעניין פורמלי, אלא שפירושו לבקש ממך למלא את השליחות שלך כיציר נברא ולבצע כראוי את החובה שעליך לבצע לצד ההנחה שעליך למלא את האחריות שיש למלא בנישואין. כמובן, אם החתירה שלך לאושר בנישואין משפיעה על ביצוע החובה שלך כיציר בריאה, מכשילה אותו או אפילו מקלקלת אותו, הרי שעליך לנטוש לא רק את החתירה שלך לאושר בנישואין, אלא גם את הנישואין שלך בכלל. מה המטרה הסופית והמשמעות של שיתוף על הנושאים הללו? הן נועדו להבטיח שהאושר בנישואין לא ימנע ממך לעשות את הצעדים, לא יכבול את ידיך, לא יעוור את עיניך, לא יעוות את ראייתך, לא יפריע לשכלך ולא יעסיק אותו; הדבר נועד להבטיח שהחתירה לאושר בנישואין לא תמלא את הנתיב שלך בחיים ולא תמלא את חייך, כדי שתוכל לגשת באופן נכון לאחריות ולמחויבויות שעליך למלא בנישואין וכדי שתוכל לעשות את הבחירות הנכונות בנוגע לאחריות ולמחויבויות שעליך למלא. דרך טובה יותר ליישם בפועל היא להקדיש זמן ואנרגיה רבים יותר לחובתך, לבצע את החובה שעליך לבצע, ולהביא לידי מימוש את השליחות שהאל הפקיד בידיך. אל לך לשכוח לעולם שאתה יציר בריאה, שהאל הוא שהוביל אותך בחיים עד לרגע זה, שהאל הוא שנתן לך את הנישואין ושנתן לך משפחה, ושהאל הוא זה שהעניק לך את האחריות שעליך למלא במסגרת הנישואין, ושלא אתה בחרת בנישואין, לא אתה הגעת לידי כך שהתחתנת יש מאין, או שאתה יכול לשמור על האושר שלך בנישואין על ידי הסתמכות על היכולות ועל הכוח שלך עצמך. האם הסברתי זאת כעת באופן ברור? (כן). האם אתה מבין מה אתה אמור לעשות? האם הנתיב ברור לך כעת? (כן). אם אין ניגוד או סתירה בין האחריות והמחויבויות שעליך למלא בנישואין והחובה והשליחות שלך כיציר בריאה, הרי שבנסיבות כאלה, עליך למלא את האחריות שלך במסגרת הנישואין בכל דרך שיש למלאה, ועליך למלא את האחריות שלך היטב, לשאת בעול האחריות שעליך לשאת, ולא לנסות לחמוק ממנה. עליך לקחת אחריות על בת-הזוג שלך, ועליך לקחת אחריות על חייה של בת-הזוג שלך, על רגשותיה, על כל מה שקשור אליה. יחד עם זאת, כשיש התנגשות בין האחריות והמחויבויות שבהן אתה נושא במסגרת הנישואין לבין השליחות והחובה שלך כיציר בריאה, הרי שמה שעליך לוותר עליו אינו החובה או השליחות שלך אלא האחריות שלך במסגרת הנישואין. זה מה שהאל מצפה ממך, זה התפקיד שמטיל עליך האל, וכמובן זה מה שהאל דורש מכל גבר או אישה. רק כשתהיה מסוגל לכך תיחשב כמי שחותר אל האמת ונוהה אחר האל. אם אינם מסוגל לכך, ואינך יכול לנהוג כך, הרי שאתה בסך הכול מאמין לכאורה, אתה לא נוהה אחר האל בלב כן, ואתה לא אדם שחותר אל האמת. כעת יש לך ההזדמנות והתנאים לעזוב את סין ולבצע את חובתך, ויש אנשים שאומרים: "אם אעזוב את סין כדי לבצע את חובתי, יהיה עלי לעזוב את בת-זוגי בבית. האם לעולם לא נתראה שוב? האם יהיה עלינו לחיות בנפרד? האם כבר לא יהיו לנו נישואין?" יש אנשים שחושבים: "הו, איך בן-הזוג שלי יחיה בלעדיי? האם הנישואין שלנו לא יתפרקו אם אני לא אהיה שם? האם הנישואין שלנו יסתיימו? מה אעשה בעתיד?" האם אתה אמור לעסוק במחשבות על העתיד? על מה אתה אמור לחשוב יותר מכל דבר אחר? אם אתה רוצה להיות מישהו שחותר אל האמת, הרי שמה שאתה אמור לחשוב עליו יותר מכל זה כיצד לוותר על מה שהאל מבקש ממך לוותר עליו וכיצד להשיג את מה שהאל מבקש ממך להשיג. אם בעתיד, בימים שעוד יבואו, אתה אמור להיות ללא נישואין וללא בת-הזוג שלך לצידך, עדיין תוכל לחיות עד לגיל זקנה ולחיות היטב גם כך. אך אם תיטוש את ההזדמנות הזאת, הרי שהדבר שווה ערך לנטישת החובה שלך והשליחות שהאל הפקיד בידיך. מבחינת האל, לא תהיה אז מישהו שחותר אל האמת, מישהו שבאמת מעוניין באל, או מישהו שחותר לישועה. אם תרצה, באופן פעיל, לנטוש את ההזדמנות והזכות שלך להשיג ישועה, לנטוש את השליחות שלך, ובמקום זאת תבחר בנישואין, תבחר להישאר באיחוד של בעל ואישה, להיות עם בת-הזוג שלך ולרָצות אותה, ותבחר לשמור על הנישואין שלך כפי שהם, הרי שבסוף אתה תזכה בכמה דברים ותפסיד כמה דברים, נכון? נישואין הם לא הכול מבחינתך, וגם לא אושר בנישואין – הם אינם יכולים להכריע את גורלך, הם אינם יכולים להכריע את עתידך, ועוד פחות מכך הם יכולים להכריע את יעדך. אם כך, אנשים הם אלה שצריכים להחליט מהן הבחירות שעליהם לעשות והאם לוותר על החתירה לאושר בנישואין ולבצע את החובה של יציר בריאה.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (10)

האל קבע עבורך את הנישואין רק כדי שתוכל ללמוד למלא את האחריות שלך, שתלמד לחיות בשלווה ביחד עם אדם אחר ולחלוק איתו את החיים, תחווה חיים ביחד עם בן-זוג וכיצד להתמודד עם כל הדברים שאתם נתקלים בהם ביחד, כך שחייך יהיו עשירים יותר ושונים יותר. יחד עם זאת, הוא לא מוכר אותך לנישואין, וכמובן, הוא לא מוסר אותך כולך לידי בן-זוג כדי שתהיה לו לעבד. אתה לא העבד שלו והוא גם לא האדון שלך. אתם שווים. יש לך רק האחריות של בעל או של אישה כלפי בן-הזוג שלך, וכשאתה ממלא את האחריות הזאת, האל רואה בך אישה או בעל שמניחים את הדעת. אין לבן-הזוג שלך שום דבר שאין לך, ואתה לא גרוע יותר מבן-הזוג שלך. אם אתה מאמין באל וחותר אל האמת, ואתה מסוגל לבצע את חובתך, והולך לכינוסים לעתים קרובות, קורא קריאת-תפילה את דברי האל ובא בפני האל, הרי שאלו דברים שהאל מקבל והם מה שיציר בריאה צריך לעשות והם החיים הרגילים שיציר בריאה צריך לחיות. אין בכך שום דבר מביש, ואתה גם לא צריך להרגיש כאילו שאתה חייב משהו לבן-הזוג שלך כיוון שאתה חי חיים כאלו – אתה לא חייב לו שום דבר. אם תרצה, יש לך מחויבות לשאת עדות לבן הזוג שלך לעבודת האל. אך אם הוא לא מאמין באל, והוא לא הולך באותו הנתיב כמוך, הרי שאתה לא צריך ואין לך שום מחויבות לומר לו או להסביר לו שום דבר או שום מידע על אמונתך או על הנתיב שאתה הולך בו, וגם אין לו שום זכות לדעת על כך. זאת האחריות והמחויבות שלו לתמוך בך, לעודד אותך ולהגן עליך. אם הוא לא יכול לעשות זאת, הרי שאין לו אנושיות. מדוע? כיוון שאתה הולך בנתיב הנכון, ומשום שאתה הולך בנתיב הנכון, המשפחה שלך ובן-הזוג שלך מבורכים ונהנים מחסדו של האל יחד איתך. זה רק צודק שבן-הזוג שלך יוקיר תודה על כך, במקום שיפלה אותך לרעה או יציק לך בגלל האמונה שלך או בגלל שאתה נרדף, או שהוא יאמין שעליך מטלות ביתיות נוספות ודברים אחרים, או שאתה חייב לו משהו. אתה לא חייב לו מבחינה רגשית, רוחנית או מכל בחינה אחרת – הוא חייב לך. בגלל אמונתך באל, הוא נהנה מחסד נוסף וברכות נוספות מן האל, והוא זוכה בדברים האלו לפני משורת הדין. מה כוונתי ב"זוכה בדברים האלו לפנים משורת הדין"? אני מתכוון שלמישהו כזה לא מגיע לזכות בדברים האלו והוא לא אמור לזכות בהם. מדוע הוא לא אמור לזכות בהם? כיוון שהוא לא נוהה אחר האל או מכיר באל, ולכן החסד שהוא נהנה ממנו בא מכך שאתה מאמין באל. הוא נהנה יחד איתך ונהנה מברכות יחד איתך, ורק צודק שהוא יהיה אסיר תודה כלפיך. במילים אחרות, כיוון שהוא נהנה מהברכות הנוספות האלה ומהחסד הזה, הוא צריך למלא את האחריות שלו יותר ולתמוך יותר באמונתך באל. בגלל שאדם אחד בבית מאמין באל, יש אנשים שהעסק המשפחתי שלהם משגשג והם מצליחים מאוד. הם מרוויחים הרבה כסף, המשפחה שלהם חיה חיים טובים, הם נעשים עשירים בדברים חומריים ואיכות החיים שלהם עולה – כיצד קרו כל הדברים האלו? האם המשפחה שלך הייתה מסוגלת להשיג את כל הדברים האלו אלמלא אחד מכם האמין באל? יש אנשים שאומרים: "האל קבע שיהיה להם גורל של עושר". נכון שהאל קבע את זה, אבל אם במשפחה שלהם לא היה האדם האחד הזה שמאמין באל, העסק שלהם לא היה זוכה לחסד כזה ולא היה מבורך כך. כיוון שיש להם את האדם האחד הזה שמאמין באל, כיוון שלאדם הזה שמאמין באל יש אמונה אמיתית, והוא חותר בכנות, ומוכן להקדיש את עצמו ולהשקיע מעצמו עבור האל, בן-הזוג הלא-מאמין שלהם מקבל את החסד והברכות לפנים משורת הדין. כל כך קל לאל לעשות את הדבר הקטן הזה. אלו שאינם מאמינים עדיין לא מרוצים, והם אפילו מדכאים את מי שמאמינים באל ומציקים להם. הרדיפות שהמדינה והחברה נוקטות נגד מאמינים הן כבר אסון בפני עצמן, ואף על פי כן בני המשפחה שלהם מרחיקים לכת עוד יותר ומגבירים את הלחץ. אם, בנסיבות כאלה, אתה עדיין מאמין שאתה מאכזב אותם ואתה מוכן להפוך לעבד לנישואין שלך, הרי זה באמת משהו שאתה לא צריך לעשות. אז הם לא תומכים באמונה שלך באל, בסדר גמור; אז הם לא מגינים על האמונה שלך באל, גם זה בסדר גמור. הם רשאים לא לעשות את הדברים האלו. יחד עם זאת, הם לא צריכים להתייחס אליך כאל עבד כיוון שאתה מאמין באל. אתה לא עבד, אתה בן אדם, אדם מכובד והגון. לכל הפחות, אתה יציר בריאה בפני האל, ולא עבד של אף אחד. אם עליך להיות עבד, הרי שאתה יכול להיות עבד רק לאמת, עבד לאל, ולא עבד לשום אדם, לא כל שכן שבן הזוג שלך יהיה אדונך. במונחים של יחסי הבשר, מי שקרוב אליך ביותר בעולם הזה פרט להוריך הוא בן-הזוג שלך. אך כיוון שאתה מאמין באל, הוא מתייחס אליך כאל אויב ותוקף ורודף אותך. הוא מתנגד להשתתפותך בכינוסים, ואם הוא שומע רכילות כלשהי, הוא גוער בך ומתנכל לך כשהוא מגיע הביתה. אפילו כשאתה מתפלל או קורא בדברי האל בבית מבלי להשפיע כלל על רגילות חייו, הוא עדיין יגער בך ויתנגד לך ואפילו יכה אותך. אמור לי, איזה מין דבר זה? האם הוא לא שד? האם זה האדם הקרוב אליך ביותר? האם למישהו כזה מגיע שתמלא כל אחריות שהיא כלפיו? (לא.) לא, לא מגיע לו! וכך, יש אנשים שנמצאים בנישואין מהסוג הזה ועדיין דרוכים לכל בקשה של בן-זוגם, והם מוכנים להקריב כל דבר שהוא, להקריב את הזמן שהם היו אמורים להשקיע בביצוע חובתם, את ההזדמנות לבצע את חובתם ואפילו את ההזדמנות שלהם להגיע לישועה. הם לא צריכים לעשות את הדברים הללו, ולכל הפחות צריכים לזנוח רעיונות כאלו. פרט לכך שהם חייבים לאל, אנשים לא חייבים שום דבר לאף אחד. אתה לא חייב להוריך, את לא חייבת לבעלך, אתה לא חייב לאשתך, לילדיך ובוודאי לא לחבריך – אתה לא חייב שום דבר לאף אחד. כל מה שיש לאנשים מקורו באל, כולל הנישואין שלהם. אם כבר מדברים על חובות, הרי שאנשים חייבים רק לאל. כמובן, האל לא דורש שתחזיר לו את החוב, הוא רק מבקש ממך ללכת בדרך הנכונה בחיים. הכוונה העליונה של האל ביחס לנישואין היא שלא תאבד את הכבוד והיושרה שלך בגלל הנישואין שלך, שלא תהפוך למישהו שאין לו נתיב נכון ללכת בו, בלי מבט משלו על החיים או על כיוון החתירה האישי שלו, ושלא תהפוך למישהו שמוותר אפילו על חתירה אל האמת, מוותר על ההזדמנות שלו להגיע לישועה, ומוותר על כל תפקיד או שליחות שהאל הטיל עליו, ותהפוך במקום זאת לעבד נרצע לנישואין שלך. אם אתה מתייחס לנישואין שלך כך, מוטב היה אילו לא התחתנת כלל, וחיי הרווקות היו מתאימים לך יותר. אם אתה לא יכול להיפטר ממצב או מבנה כזה של חיי הנישואין, ולא משנה מה אתה עושה, הרי שמוטב היה אילו חילצת את עצמך לחלוטין מן הנישואין, ומוטב היה אילו חיית כאדם חופשי. כפי שאמרתי, המטרה של האל בקביעה של נישואין היא שיוכל להיות לך בן-זוג, כדי לעבור את העליות והמורדות בחיים ולעבור כל שלב בחיים בלוויית בן-הזוג שלך, כדי שלא תהיה לבד או בודד בכל שלב בחיים, שיהיה לך מישהו לצידך, מישהו לגלות לו את המחשבות הפרטיות ביותר שלך, ומישהו שינחם אותך ויטפל בך. יחד עם זאת, האל אינו משתמש בנישואין כדי לכבול אותך, או כדי לכבול את ידיך ואת רגליך, כך שלא תהיה לך שום זכות לבחור את הנתיב שלך עצמך ותהפוך עבד לנישואין. האל קבע עבורך את הנישואין וסידר לך בן-זוג; הוא לא מצא לך אדון המושל בעבדים, והוא גם לא רוצה שתהיה כלוא בנישואין ללא שאיפות ומטרות משלך בחיים, ללא כיוון החתירה הנכון שלך ובלי הזכות לשאוף לישועה. להיפך, בין אם אתה נשוי ובין אם לאו, הזכות הגדולה ביותר שהאל העניק לך היא הזכות לחתור למטרות החיים שלך עצמך, לגבש השקפה נכונה ביחס לחיים ולשאוף לישועה. אף אחד לא יכול ליטול ממך את הזכות הזאת, אף אחד לא יכול להתערב בה, כולל בן-הזוג שלך. וכך, אלו מכם הממלאים את תפקיד העבדים בנישואין שלכם צריכים לזנוח את צורת החיים הזאת, לזנוח את הרעיונות והנוהגים שלכם הנוגעים לרצון להיות עבד לנישואין שלכם, ולהותיר את המצב הזה מאחוריכם. אל תהיה מוגבל בגלל בן-הזוג שלך, ואל תושפע, תוגבל או תהיה כבול על ידי הרגשות, הדעות, המילים, הגישות או אפילו המעשים של בן-זוגך. הותר את הכול מאחור והסתמך על האל באומץ ובתעוזה. כשאתה רוצה לקרוא בדברי האל, קרא בדברים האל, לך לכינוסים כשאתה אמור ללכת לכינוסים, שכן אתה בן אדם, לא כלב, ואתה לא צריך שמישהו יפקח על ההתנהגות שלך או יגביל את חייך או ישלוט בהם. יש לך הזכות לבחור את המטרות ואת הכיוון שלך בחיים – האל העניק לך את הזכות הזאת, ובמיוחד, אתה הולך בנתיב הנכון. הדבר החשוב ביותר הוא שכאשר שבית האל יצטרך שתבצע עבודה מסוימת, כשבית האל ייתן לך חובה, אתה תזנח את הכול בצייתנות, ללא בחירה או הסתייגות, ותבצע את החובה שעליך לבצע ותשלים את השליחות שהאל הטיל עליך. אם העבודה הזאת דורשת ממך לעזוב את הבית לעשרה ימים או לחודש, הרי שעליך לבחור לבצע את חובתך היטב, להשלים את מה שהאל הפקיד בידיך, ולרצות את ליבו את האל – זאת הגישה, זאת הנחישות וזה הרצון שצריכים להיות למי שחותרים אל האמת. אם העבודה הזאת דורשת ממך להיעדר במשך שישה חודשים, שנה, או פרק זמן לא ידוע, הרי שעליך לזנוח בצייתנות את משפחתך ואת בן-זוגך וללכת להשלים את השליחות שהאל הטיל עליך. זה כיוון שזהו הזמן שבו העבודה של בית האל והחובה שלך זקוקים לך יותר מכול, ולא הזמן שבו הנישואין שלך ובן-הזוג שלך זקוקים לך יותר מכול. לכן, אתה לא צריך לחשוב שאם אתה נשוי אז אתה צריך להיות עבד לנישואין שלך, או שזאת בושה אם הנישואין שלך יסתיימו או יתפרקו. למעשה, זאת לא בושה, ועליך לראות את הנסיבות שבהן הנישואין הסתיימו ומה היה הסידור של האל. אם הדבר נקבע ונשלט על ידי האל, ולא נגרם על ידי אדם, הרי שיש בכך תהילה, זה כבוד, שכן ויתרת על הנישואין שלך וסיימת אותם למען מטרה צודקת, בשאיפה לרצות את האל ולמלא את השליחות שלך כיציר בריאה. זה משהו שהאל יזכור ויקבל, וזאת הסיבה שאני אומר שזה דבר שיש בו תהילה, לא בושה! על אף שהנישואין של אנשים מסוימים מסתיימים בגלל שבן-הזוג שלהם נוטש אותם ובוגד בהם – במילים פשוטות, עוזבים אותם וזורקים אותם – זה לא דבר שיש בו בושה. במקום זה, עליך לומר: "לכבוד הוא לי. מדוע? האל הוא שקבע ושלט בכך שהנישואין שלי הגיעו עד לנקודה הזו והסתיימו כך. הייתה זאת ההדרכה של האל שהובילה אותי לעשות את הצעד הזה. אלמלא עשה זאת האל וגרם לו להעיף אותי לרחוב, בהחלט לא היו לי האמונה והאומץ לעשות את הצעד הזה. תודה לריבונות ולהדרכה של האל! הללויה!" זה כבוד. אתה עשוי לחוות את החוויה הזו בכל מיני סוגים של נישואין, ואתה יכול לבחור ללכת בנתיב הנכון תחת הדרכתו של האל, לממש את השליחות שהאל הטיל עליך, לעזוב את בן-זוגך בנסיבות כאלו ומתוך מניע כזה ולסיים את הנישואין שלך, וזה משהו שיש לברך עליו. יש לפחות דבר אחד שראוי לשמוח עליו, וזה שאתה כבר לא עבד לנישואין שלך. נמלטת מן העבדות של נישואיך, ואתה כבר לא צריך לדאוג, לחוש כאב ולהיאבק כיוון שאתה עבד לנישואין שלך ורוצה להשתחרר אבל לא מסוגל. מאותו רגע ואילך, נמלטת, אתה חופשי, וזה דבר טוב. עם זאת, אני מקווה שמי שהנישואין שלהם הסתיימו בעבר בכאב ועדיין שקועים בצללים של העניין הזה יוכלו באמת לוותר על הנישואין שלהם, לוותר על הצללים שהם הותירו בכם, לוותר על השנאה, על הכעס ואפילו על הסבל שהם הותירו בכם, ולא להרגיש עוד כאב וכעס, כיוון שכל הקורבנות שהקרבתם וכל המאמצים שעשיתם למען בן-הזוג שלכם נענו בחוסר נאמנות, בבגידה ובלעג. אני מקווה שתשאירו את כל זה מאחוריכם, תשמחו על כך שאתם כבר לא עבדים לנישואין שלכם, תשמחו שאתם כבר לא צריכים לעשות שום דבר או להקריב קורבנות מיותרים עבור אדון העבדים שמשל בנישואין שלכם, ומקום זאת, תחת הדרכתו וריבונותו של האל, תלכו בנתיב הנכון בחיים, תבצעו את חובתם כיצירי בריאה, ולא תהיו עוד עצובים ולא תהיה לכם עוד סיבה לדאגה. כמובן, אין עוד שום צורך שתהיה מודאג או חרד בשל בן-זוגך לנישואין או שמוחך יהיה עסוק במחשבות עליו, מעתה ואילך הכול יהיה טוב, אתה כבר לא צריך לדון עם בן-זוגך בעניינים האישיים שלך, אתה כבר לא צריך להיות מוגבל בגללו. אתה צריך רק לחפש את האמת, ורק לחפש את העקרונות ואת הבסיס לדברי האל. אתה כבר חופשי וכבר לא עבד לנישואין שלך. מזל שהותרת מאחוריך את הסיוט הזה של הנישואין, שבאמת באת בפני האל, ואתה כבר לא מוגבל על ידי הנישואין שלך ויש לך יותר זמן לקרוא את דברי האל, לבוא לכינוסים ולבצע הקדשות רוחניות. אתה חופשי לחלוטין, אתה כבר לא צריך לפעול בצורה מסוימת בתלות במצבי הרוח של מישהו אחר, אתה כבר לא צריך להקשיב להתגרויות הלגלגניות של אף אחד, אתה כבר לא צריך להתחשב במצבי-הרוח או ברגשות של אף-אחד – אתה חי חיי רווקות, נהדר! אתה כבר לא עבד, אתה יכול להיחלץ מהסביבה הזאת שבה הייתה לך אחריות מכל מיני סוגים שהיה עליך למלא כלפי אנשים, אתה יכול להיות יציר בריאה אמיתי, להיות יציר בריאה תחת ריבונותו של הבורא, ולבצע את החובה של יציר בריאה – כמה נהדר לעשות את זה באופן טהור! אתה לעולם לא צריך עוד להתווכח, לדאוג, לטרוח, לספוג, לעמוד בקשיים, לסבול או לכעוס על הנישואין שלך, אתה לעולם לא צריך לחיות עוד באותה סביבה דוחה ובאותו מצב מורכב. זה נהדר, כל אלו הם דברים טובים, והכול מתנהל היטב. כשמישהו בא בפני הבורא, הוא פועל ומדבר בהתאמה עם דברי האל ובהתאמה עם עקרונות-האמת. הכול מתנהל בצורה חלקה, ללא כל אותן מחלוקות מסובכות, וליבך יכול לשקוט. כל אלו דברים טובים, אבל חבל שאנשים מסוימים עדיין מוכנים להיות עבדים בסביבה דוחה כזאת של חיי נישואין, והם לא נמלטים או מותירים אותה מאחוריה. בכל מקרה, אני עדיין מקווה שגם אם האנשים הללו לא יסיימו את הנישואין שלהם ולא יחיו כשנישואיהם מפורקים, הם לכל הפחות לא ייאלצו להיות עבדים לנישואין שלהם. לא משנה מיהו בן-הזוג שלכם, לא משנה אילו כישרונות או אנושיות יש לו, כמה גבוה המעמד שלו או כמה הוא מיומן או מוכשר, הוא עדיין לא האדון שלכם. הוא בן-הזוג שלך, אדם שווה לך. הוא לא אצילי יותר ממך ואתה לא שפל ממנו. אם הוא לא מסוגל למלא את האחריות שלו בנישואין, הרי שיש לך הזכות להוכיח אותו, והמחויבות שלך היא לנהל אותו ולהטיף לו. אל תשפיל את עצמך ואל תרשה לעצמך שינצלו אותך מתןך מחשבה שהוא אימתני מדי, או כיוון שאתה פוחד שהוא יתעייף ממך, ידחה אותך או ייטוש אותך, או כיוון שאתה רוצה לשמור על ההמשכיות של יחסי הנישואים שלך, תוך שאתה מתפשר מרצון כך שאתה עבד שלו ועבד לנישואין שלך – זה לא ראוי. זה לא האופן שבו אדם צריך להתנהג, וזאת גם לא האחריות שאדם צריך למלא במסגרת הנישואין. האל לא מבקש ממך להיות עבד והוא גם לא מבקש ממך להיות אדון. הוא רק מבקש ממך למלא את האחריות שלך, וזאת הסיבה שעליך להבין נכונה את האחריות שעליך לבצע בנישואין, ואתה גם צריך להבין נכונה ולראות באופן ברור את התפקיד שאתה ממלא בנישואין. אם התפקיד שאתה ממלא מעוות ולא תואם עם האנושיות ועם מה שהאל קבע, הרי שאתה צריך לבדוק את עצמך ולחשוב כיצד להיחלץ מן המצב הזה. אם אפשר להוכיח את בן-הזוג שלך, הוכח אותו; אם על ידי כך שתוכיח את בן-הזוג שלך תסבול תוצאות לא רצויות, הרי שאתה צריך לבחור בחירה חכמה ומתאימה יותר.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (11)

כל האנשים, כשהם מתחתנים, חושבים שהם בני-מזל ומאושרים. רוב האנשים מאמינים שכשהם מתחתנים, בן-הזוג שלהם הוא סמל לחיים שהם בחרו לעתיד לבוא, ושכמובן, הנישואין שלהם הם הייעוד שהם מחפשים בחיים האלו. מהי משמעות הדבר? משמעות הדבר היא שכל מי שמתחתנים מאמינים שנישואין הם הייעוד שלהם, ושברגע שיש להם נישואין כאלו, הנישואין האלה הם הייעוד שלהם. מה פירוש "ייעוד"? פירושו דריסת רגל. הם מפקידים בידי הנישואין ובידי בן הזוג שלו הם נישאו את הציפיות שלהם, את עתידם ואת אושרם, וכך, לאחר שהם נישאים, הם חושבים שלעולם לא יחסר להם עוד שום דבר ולא יהיו להם עוד שום דאגות. הסיבה היא שהם מרגישים שהם כבר מצאו את ייעודם, והייעוד הזה הוא הן בן-זוגם והן הבית שהם בונים ביחד עם האדם הזה. היות שהם מצאו את ייעודם, הם כבר לא צריכים לחתור לשום דבר או לקוות לשום דבר. ...כשמישהו מתחתן, אם הוא רואה בנישואין את הייעוד שלו, ובה בעת מתייחס אל כל שאיפותיו, השקפתו על החיים, הנתיב שהוא הולך בו בחיים ומה שהאל דורש ממנו, כדברים מיותרים שנועדו לזמנו הפנוי, הרי שלא טוב שמבלי משים הוא רואה בנישואין שלו את ייעודו, אלא להיפך, הנישואין שלו הופכים למכשול, לאבן נגף, ולגורם מפריע לחתירתו אל המטרות הנכונות בחיים, לגיבוש השקפה נכונה על החיים, ואפילו לחתירה שלו לישועה. הסיבה לכך היא שכשמישהו מתחתן ורואה בבן-הזוג שלו את הייעוד שלו ואת יעדו בחיים האלו, הוא מאמין שהרגשות השונים של בן-זוגו, האושר והאומללות שלו, קשורים אליו עצמו, ושהאושר והאומללות שלו עצמו והרגשות השונים שלו קשורים לבן-זוגו, וכך חייו של בן-זוגו, מותו, אושרו ושמחתו כרוכים בחייו של האדם הזה עצמו, במותו, באושרו ובשמחתו. לכן, הרעיון של האנשים הללו לפיו הנישואין שלהם הם הייעוד שלהם בחיים גורם לחתירה שלהם אל נתיב בחיים, אל דברים חיוביים ואל הישועה להיות מאוד נרפית ופסיבית. אם בן-הזוג של מישהו שנוהה אחר האל בנישואיו בוחר שלא לנהות אחר האל ובמקום זאת בוחר לחתור אל דברים של העולם הזה, הרי שמי שכן נוהה בעקבות האל יושפע באורח חמור מבן-זוגו... זה כיוון שבליבה, בעלה הוא נשמתה, הוא חייה, ועוד יותר מכך הוא השמיים שלה, הוא מבחינתה הכול. בליבה, בעלה אוהב אותה יותר מכול, והיא מי שאוהבת את בעלה יותר מכול. אך כעת היא נתקלה בבעיה: אם בעלה יתנגד לאמונתה באל ותפילותיה יעלו חרס, מה יהיה אז? היא חרדה בשל כך מאוד. כשהיא נדרשת לבצע את חובתה הרחק מן הבית, על אף שהיא רוצה גם לבצע את חובתה בבית האל, הרי שכשהיא שומעת שכדי לבצע את חובתה עליה לעזוב את הבית ולנסוע למקום רחוק, ושעליה להיעדר זמן רב מן הבית, היא חשה חרדה עצומה. מדוע? היא דואגת שכיוון שהיא תעזוב את הבית לא יהיה מי שיטפל בבעלה, שהיא תתגעגע לבעלה ולא תוכל להפסיק לדאוג בגללו. היא תחוש דאגה בגללו ותכְּמָה אליו ואפילו תחוש שהיא לא יכולה לחיות כשהוא לא לצידה, שהיא תאבד כל תקווה וכיוון בחיים, ושהיא גם לא תהיה מסוגלת לבצע את חובתה בלב שלם. כעת, רק מעצם כך שהיא חושבת על כך ליבה מתמלא כאב, ולא משנה אם הדבר באמת יקרה. וכך, בכנסייה, היא לעולם לא מעזה לבקש ללכת ולבצע את חובתה במקום אחר, או אם יש איזשהו תפקיד שדורש ממישהו להיות רחוק במשך פרק זמן ארוך וללון הרחק מן הבית, היא לעולם לא מעזה להציע את עצמה לתפקיד וגם לא מעזה להיעתר לבקשה כזאת. היא פשוט עושה כל מה שלאל ידה במסירת מכתבים עבור אחיה ואחיותיה, או בכך שמדי פעם היא מארחת כינוסים בביתה, אך היא לעולם לא מעזה להיפרד מבעלה ליום שלם... האנשים האלו מרגישים שלהיות מסוגלים להביט בבן-זוגם, להחזיק את ידו, ולחיות איתו פירושו שיש להם תמיכה לכל החיים, כאילו שמרגיעים ומנחמים אותם. הם חושבים שלא יהיו להם דאגות ביחס לאוכל או לביגוד, שום טרדות, ושבן-הזוג שלהם הוא הייעוד שלהם. לכופרים יש אמרה: "אם יש לי אותך בחיים האלו, אני לא צריך שום דבר אחר". כך מרגישים האנשים האלו בעומק ליבם ביחס לנישואין שלהם ולבן-הזוג שלהם; הם מרגישים מאושרים כשבן-זוגם מאושר, חרדים כשבן-זוגם חרד, וסובלים כשבן-זוגם סובל. אם בן-זוגם מת, הם לא רוצים לחיות עוד. ואם בן-זוגם הולך ומתאהב במישהו אחר, מה הם עושים? (הם לא רוצים לחיות.) יש בהם מי שלא רוצים לחיות עוד ולכן הם מתאבדים, ויש מי שמאבדים את שפיותם. אמרו לי, מה קורה כאן? איזה מין אדם מאבד את שפיותו? אובדן שפיותך מראה שאתה רדוף על ידי שדים. יש נשים שמאמינות שבעלן הוא הייעוד שלהן בחיים, ושברגע שהן ימצאו גבר כזה, הן לעולם לא יאהבו שום גבר אחר – זה מקרה של "אם יש לי אותך בחיים האלו, אני לא צריכה שום דבר אחר". אלא שבעלה מאכזב אותה, והולך ומתאהב במישהי אחרת, ולא רוצה אותה עוד. אז מה קורה בסוף? היא שונאת באופן מוחלט את כל בני המין השני. כשהיא רואה גבר אחר, היא רוצה לירוק עליו, לקלל אותו ולהכות אותו. היא מפתחת נטיות אלימות, והשכל הישר שלה מתעוות. יש כאלה שממש יוצאות מדעתן. אלה התוצאות כשאנשים לא מבינים נכון את הנישואין.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (11)

כיצד אתה צריך לטפל במצב כשבן-הזוג שלך לא נאמן? אתה לא צריך להתקוטט או לעשות צרות, וגם לא לעשות סצנה ולהתגלגל על הרצפה. אתה צריך להבין שכשהדבר הזה קורה, השמיים לא נופלים, וגם החלום שלך בנוגע לייעוד אינו נהרס, וכמובן אין פירוש הדבר שהנישואין שלך צריכים להסתיים ולהתפרק, ובוודאי שאין פירוש הדבר שהנישואין שלך נכשלו או שהם הגיעו לסוף הדרך. אלא שפשוט כיוון שלכולם יש צביונות מושחתים, וכיוון שאנשים מושפעים מן המגמות המרושעות ומהנוהגים הנפוצים של העולם, ואין להם שום חסינות כדי להתגונן מפני מגמות מרושעות, הם לא יכולים להימנע מלעשות טעויות, מלהיות לא נאמנים, מלסטות מדרך הישר בנישואין שלהם, ומלאכזב את בן-זוגם. אם תביט על הבעיה מהפרספקטיבה הזאת, הרי שזה לא עניין כזה גדול. כל המשפחות שנוצרות מתוקף נישואין מושפעות על ידי הסביבה הכללית של העולם והמגמות המרושעות והנוהגים הנפוצים של החברה. כמו-כן, מהפרספקטיבה של הפרט, לאנשים יש תשוקות מיניות, ובנוסף הם גם מושפעים על ידי תופעות כמו פרשיות אהבה בין גברים ונשים בסרטים ובדרמות טלוויזיה, וכן על ידי מגמת הפורנוגרפיה בחברה. קשה לאנשים להיצמד לעקרונות שעליהם לקיים. במילים אחרות, קשה לאנשים לשמור על קו בסיסי של מוסריות. גבולות התשוקה המינית נפרצים בקלות; תשוקה מינית כשלעצמה אינה מושחתת, אך כיוון שלאנשים יש צביונות מושחתים, בנוסף לעובדה שהם חיים בסביבה מהסוג הזה, קל להם לעשות טעויות כשמדובר ביחסים בין גברים ונשים, וזה משהו שאתה צריך להבין בבירור. אף אדם עם צביון מושחת אינו יכול לעמוד בפני פיתוי או התגרות בסביבה מהסוג הזה. התשוקה המינית של האדם יכולה לעלות על גדותיה בכל מקום ובכל זמן, ואנשים ימצאו את עצמם בוגדים בבני-זוגם בכל מקום ובכל זמן. הסיבה לכך אינה שיש בעיה עם התשוקה המינית עצמה, אלא כיוון שמשהו לא בסדר עם האנשים עצמם. אנשים ישתמשו בתשוקות המיניות שלהם כדי לעשות דברים שגורמים להם לאבד את מוסריותם, את האתיקה ואת היושרה שלהם, כגון בגידה, ניהול פרשיות אהבים, החזקת פילגשים וכן הלאה. וכך, כמישהו שמאמין באל, אם אתה בוחן את הדברים האלו נכונה, הרי שאתה צריך לטפל בהם באורח רציונלי. אתה בן אנוש מושחת, וגם הוא בן אנוש מושחת, וכך אל לך לדרוש שהוא יהיה כמוך וישמור אמונים רק כיוון שאתה מסוגל לשמור אמונים לנישואין שלך, תוך שאתה דורש ממנו לא לבגוד. כשמשהו כזה קורה, אתה צריך להתמודד איתו באופן הנכון. מדוע? לכולם יש הזדמנות להיתקל בסביבה כזאת או בפיתוי כזה. אתה יכול להשגיח על בן-זוגך כמו נץ, אבל זה לא ישנה, ככל שתשגיח מקרוב יותר, כך הדבר יקרה מהר יותר ומוקדם יותר. זה כיוון שלכולם יש צביונות מושחתים, כולם חיים בסביבה הכללית הזאת של חברת מרושעת, ומעטים מאוד אינם מופקרים. מה שמונע מהם להיות כאלו הוא רק מצבם או התנאים שלהם. אין הרבה דברים שבהם בני-האדם טובים מבהמות. לכל הפחות, בהמה מגיבה לאינסטינקטים המיניים שלה, אבל אין זה כך במקרה של בני-האדם, בני-אדם יכולים לנהוג בצורה מופקרת ולנקוט בגילוי עריות באופן מודע – רק אנשים מסוגלים לנהוג בצורה מופקרת. לכן, בסביבה הכללית של החברה המרושעת הזאת, לא רק אלו שאינם מאמינים באל, אלא כמעט כל האנשים מסוגלים לעשות דברים כאלו. זוהי עובדה שאין לערער עליה, ואף-אחד אינו יכול לחמוק מן הבעיה הזאת. אם כך, היות שדבר כזה יכול לקרות לכל אחד, מדוע אינך מרשה שהוא יקרה עם בעלך? התרחשות של דבר כזה היא למעשה דבר רגיל מאוד. רק כיוון שאת מסובכת בעניין מבחינה רגשית, אזי שכשהוא עוזב אותך וזורק אותך, את לא מסוגלת להתגבר על זה ולשאת את זה. אם משהו כזה היה קורה למישהו אחר, היית בסך הכול עוטה על פנייך חיוך אירוני וחושבת: "זה בסך הכול דבר רגיל. האם לא כולם בחברה כאלו?" מה אומרת האמרה ההיא? משהו על "לשחק" בחוץ? (לשמור על דלת הכניסה לבית נעולה בזמן שמשחקים בחוץ.) אלו כולן מילים פופולריות ודברים ששייכים למגמות המרושעות של העולם. מדובר במשהו ראוי לשבח מבחינתו של גבר. אם גבר אינו מסוגל לשמור על דלת הכניסה לבית שלו נעולה ולא מסוגל לשחק בחוץ, זה מראה שלגבר אין שום יכולת, ואנשים יצחקו עליו. וכך, כשדבר כזה קורה לאישה, היא יכולה לעשות סצנה, להתגלגל על הרצפה, לתת פורקן לרגזנות שלה, לבכות, לעשות צרות, לא לאכול כיוון שהדבר הזה קרה, ולבקש את נפשה למות, לתלות את עצמה, להתאבד. יש נשים שכועסות עד כדי כך שהן יוצאות מדעתן. זה קשור באופן בלתי מורגש לגישה שלה כלפי נישואין, וכמובן שזה גם קשור באורח ישיר לרעיון שלה לפיו "בן-זוגה הוא הייעוד שלה". האישה מאמינה שעל ידי פירוק נישואיהם, בעלה השמיד את האחריות ואת השאיפה הנהדרת שבייעוד של חייה. כיוון שבעלה היה הראשון שהשמיד את האיזון בנישואין שלהם, הראשון שהפר את הכללים, כיוון שהוא זרק אותה, הפר את נדרי הנישואין, והפך את חלומה היפה לסיוט, הדבר גורם לה להתבטא בדרכים האלו ולנקוט את ההתנהגויות הקיצוניות הללו. אם אנשים יקבלו את ההבנה הנכונה של נישואין מהאל, הרי שהם יתנהגו באורח מעט יותר רציונלי. כשדבר כזה יקרה להם, אנשים רגילים ירגישו פגועים, הם יבכו, והם יסבלו. אך כשהם יירגעו ויחשבו על דברי האל, יחשבו על הסביבה הכללית בחברה, ואז יחשבו על המצב האמיתי, על כך שלכולם יש צביונות מושחתים, הם יטפלו בעניין באורח רציונלי ונכון, ויוותרו על העניין במקום להיצמד אליו כמו כלב שנצמד לעצם. למה אני מתכוון ב"לוותר על העניין"? אני מתכוון שהיות שבעלך עשה את הדבר הזה ולא היה נאמן לנישואין שלכם, את צריכה לקבל את העובדה הזאת, לשבת איתו ולדבר, ולשאול: "מה התוכניות שלך? מה נעשה עכשיו? האם נמשיך לקיים את הנישואין שלנו או שנסיים אותם ונבחר לחיות בנפרד?" פשוט שבו ודברו; אין שום צורך לריב או לעשות צרות. אם בעלך מתעקש לסיים את הנישואין, אז זה לא עניין גדול. כופרים אומרים לעתים קרובות "יש הרבה דגים בים", "גברים הם כמו אוטובוסים – עוד אחד תמיד יגיע במהרה", ואיך אומרת האמרה ההיא? "אל תוותרי על כל היער בגלל עץ בודד אחד". ולא רק שהעץ הזה מכוער, אלא שהוא גם רקוב בפנים. האם האמרות האלה נכונות? אלו דברים שכופרים משתמשים בהם כדי להתנחם, אבל האם יש להם איזשהו קשר עם האמת? (לא.) אז מה צריכה להיות המחשבה והדעה הנכונה? כשאת נתקלת במקרה כזה, קודם כל אסור לך להיות פזיזה, ואת צריכה לכבוש את כעסך ולומר: "בוא נירגע ונדבר. מה אתה מתכנן לעשות?" הוא אומר: "אני מתכוון להמשיך לנסות איתך". ואז את אומרת: "אם כך, אז בוא נמשיך לנסות. אל תנהל עוד פרשיות אהבה, מלא את האחריות שלך כבעל, ונוכל לשים את העניין הזה מאחורינו. אם אתה לא מסוגל לעשות את זה, אז ניפרד וכל אחד מאיתנו ילך לדרכו. יתכן שהאל קבע שהנישואין שלנו יסתיימו כאן. אם זה אכן כך, אני מוכנה להתמסר לסידור שלו. אתה יכול ללכת בשביל הרחב, ואני אלך בנתיב של האמונה באל, ולא נשפיע זה על זה. אני לא אתערב בענייניך ואתה לא צריך להגביל אותי. הגורל שלי לא בידיך, ואתה לא הייעוד שלי. האל מחליט על גורלי ועל ייעודי. איזו תחנה שאליה אגיע בחיי תהיה תחנתי האחרונה, ותהיה ההגעה של הייעוד שלי – את זאת עלי לשאול את האל, הוא יודע, הוא אוחז בריבונות, ואני רוצה להתמסר לתזמורים ולסידורים שלו. בכל אופן, אם אתה לא רוצה להמשיך לקיים את הנישואין האלו איתי, אז ניפרד לשלום. על אף שאין לי שום מיומנות מיוחדת והמשפחה הזאת תלויה בך כלכלית, אני בכל זאת מסוגלת להמשיך לחיות בלעדיך, ואחיה היטב. האל לא ייתן לדרור לרעוב, ועל אחת כמה וכמה שהוא יעשה הרבה יותר עבורי, בן אנוש חי. יש לי ידיים ורגליים, אני יכולה לטפל בעצמי. אתה לא צריך לדאוג. אם האל קבע שאהיה בודדה לשארית חיי בלי שתהיה לצידי, הרי שאני מוכנה להתמסר, ואני מוכנה לקבל את העובדה הזאת בלי להתלונן". האם אין זה דבר טוב לעשות? (אכן כן.) זה נהדר, נכון? אין כל צורך להתווכח או לריב, ובוודאי שאין צורך לחולל צרות אינסופיות בגלל העניין עד כדי כך שהוא ייוודע לכולם – אין צורך בדבר מכל זה. נישואין אינם עניינו של אף אחד, אלא העניין שלך ושל בעלך בלבד. אם נוצר עימות בנישואין, הרי שעל שניכם לפתור אותו ולשאת בתוצאות. כמישהו שמאמין באל, אתה צריך להתמסר לתזמורים ולסידורים של האל ללא קשר לתוצאה. כמובן, כשמדובר בנישואין, לא משנה אילו סדקים מתגלעים או אילו תוצאות מופיעות, בין אם הנישואין נמשכים ובין אם לאו, בין אם אתה יוצא לחיים חדשים במסגרת הנישואין שלך ובין אם הנישואין שלך מסתיימים בו במקום, הנישואין שלך אינם הייעוד שלך, וגם לא בן-זוגך. הוא רק הצטווה על ידי האל להופיע בחיים שלך ובקיומך כדי למלא תפקיד וללוות אותך בנתיב שלך בחיים. אם הוא מסוגל ללוות אותך לאורך כל הדרך עד לסופה ולהגיע יחד איתך לסוף עצמו, הרי שאין דבר טוב מכך, ועליך להודות לאל על חסדו. אם יש בעיה במהלך הנישואין, ומופיעים סדקים או קורה משהו שאינו לטעמך, ובסופו של דבר הנישואין שלך מסתיימים, אין משמעות הדבר שאין לך עוד שום ייעוד, שבחייך משתרר כעת אופל, או שאין שום אור, ושאין לך כל עתיד. יתכן שסיומם של הנישואין שלך הוא ההתחלה של חיים נהדרים יותר. כל זה נתון בידיו של האל, והאל הוא שמתזמר ומסדר. יתכן שסיומם של הנישואין שלך מעניק לך הבנה והערכה עמוקה יותר של הנישואין, תובנה עמוקה יותר. כמובן, יתכן שסיומם של הנישואין שלך הוא נקודת תפנית חשובה במטרות ובכיוון של חייך ובנתיב שאתה הולך בו. מה שהוא יביא לך לא יהיו זיכרונות עגומים, ובוודאי לא זיכרונות כואבים, ולא יהיה מדובר רק בחוויות ובתוצאות שליליות, ולמעשה הוא יביא לך חוויות חיוביות ופעילות שלא יכלו להיות לך אילו עדיין היית נשוי. אילו הנישואין שלך היו נמשכים, יתכן שתמיד היית חי את החיים חסרי הייחוד, הבינוניים והמשעממים האלו עד קץ ימיך. לעומת זאת, אם הנישואין שלך מסתיימים ומתפרקים, הרי שזה לא בהכרח דבר רע. קודם לכן הוגבלת על ידי האושר והאחריות של נישואיך, וכן על ידי הרגשות או צורת החיים שהיו כרוכים בדאגה שלך לבן-זוגך, בטיפול שלך בו, בהתחשבותך בו, בתמיכה שלך בו ובדאגה שלך כלפיו. אך החל מהיום שבו מסתיימים הנישואין שלך, כל נסיבות חייך, כל המטרות שלך בחיים וכל מה שאתה חותר אליו בחיים עוברים שינוי יסודי ומוחלט, ויש לומר שהשינוי הזה קורה בשל סיומם של נישואיך. יתכן שהתוצאה הזאת, השינוי והתמורה הללו, הם מה שהאל מתכוון שתרוויח מן הנישואין שהוא קבע עבורך, ושהם מה שהאל מתכוון שתרוויח מכך שהוא הוביל אותך לסיים את נישואיך. על אף שנפגעתך והלכת בדרך חתחתים, ועל אף שהקרבת כמה קורבנות מיותרים ועשית פשרות מיותרות במסגרת הנישואין, הרי שאת מה שאתה מקבל בסוף אי-אפשר להשיג במסגרת חיי הנישואין. לכן, יהיו הדברים כפי שיהיו, נכון לוותר על המחשבה והדעה ש"נישואין הם הייעוד שלך". בין אם הנישואין שלך ממשיכים להתקיים או ניצבים בפני משבר, או שהנישואין שלך ניצבים בפני קריסה או שכבר הסתיימו, יהיה המצב אשר יהיה, הנישואין עצמם אינם הייעוד שלך. זה משהו שאנשים צריכים להבין.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (11)

האל נתן לך חיים יציבים ובן-זוג רק כדי שתוכל לחיות טוב יותר ושיהיה לך מישהו שיטפל בך, שיהיה לך מישהו לצידך, לא כדי שכשיהיה לך בן זוג תוכל לשכוח את האל ולשכוח את את דבריו או לנטוש את המחויבות שלך לבצע את חובתך ואת מטרת חייך של חתירה לישועה, ואז תחיה למען בן זוגך. אם אתה באמת פועל כך, אם אתה באמת חי כך, אזי אני מקווה שתשנה מסלול מוקדם ככל האפשר. לא משנה כמה מישהו חשוב לך, או כמה הוא חשוב לחייך, לקיומך, לנתיב שלך בחיים, הוא לא הייעוד שלך כיוון שהוא בסך-הכול בן-אדם מושחת. האל סידר עבורך את בן-הזוג הנוכחי שלך, ואתה יכול לחיות יחד איתו. אם מצב רוחו של האל יתחלף והוא יסדר לך מישהו אחר, עדיין תוכל לחיות טוב באותה המידה, ולכן בן-זוגך הנוכחי אינו האחד והיחיד שלך, והוא גם לא הייעוד שלך. רק האל הוא האחד שהייעוד שלך מופקד בידיו, ורק האל הוא האחד שהייעוד של המין האנושי מופקד בידיו. אתה עדיין יכול לשרוד ולחיות אם תעזוב את הוריך, וכמובן שעדיין תוכל לחיות טוב אם תעזוב את בן-זוגך. הוריך אינם הייעוד שלך וכך גם בן-הזוג שלך. אל תשכח את הדברים החשובים ביותר בחיים רק כיוון שיש לך בן-זוג, מישהו להפקיד בידיו את רוחך, את נשמתך ואת בשרך. אם תשכח את האל, תשכח את מה שהוא הפקיד בידיך, את החובה שיציר בריאה צריך לבצע, ומהי זהותך, הרי שתאבד כל מצפון והיגיון. לא משנה איך החיים שלך כעת, ובין אם אתה נשוי או לא, הזהות שלך בפני הבורא לא תשתנה לעולם. אף-אחד לא יכול להיות הייעוד שלך, ואתה לא יכול להפקיד את עצמך בידי אף-אחד. רק האל יכול לתת לך ייעוד מתאים, רק האל הוא האחד שהישרדות המין האנושי מופקדת ידיו, וכך יהיה תמיד.

– הדבר, כרך שישי: אודות החתירה אל האמת, כיצד לחתור אל האמת (11)