דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

בניית המלכות מכוונת ישירות אל ממלכת הרוח. כלומר, מצב המאבק בממלכת הרוח נחשף במישרין בפני כל אנשיי, ודי בכך כדי להראות שלא רק בתוך הכנסייה, אלא אף יותר מכך בעידן המלכות, כל אדם נתון במלחמה מתמדת. על אף גופם הפיזי, ממלכת הרוח מתגלה באופן ישיר, והם באים במגע עם חייה של ממלכת הרוח. לפיכך, כאשר אתם מתחילים להיות נאמנים, עליכם להתכונן כראוי לחלק הבא של עבודתי. עליכם למסור את לבבכם כולו; רק אז תוכלו לרצות את לבי. אין לי כל עניין במה שהתרחש בעבר בכנסייה; כעת, העניין הוא במלכות. בתוכניתי, השטן עוקב כל העת אחר כל צעד, וכניגוד שמדגיש את חוכמתי, הוא תמיד מנסה למצוא דרכים ואמצעים לשבש את תוכניתי המקורית. אך האם אוכל להיכנע לתחבולותיו הערמומיות? האם יש דבר כלשהו בשמיים ועל פני האדמה שאינו משמש ככלי שרת עבורי? האם ייתכן שתחבולותיו הערמומיות של השטן יהיו יוצאות מן הכלל? כאן בדיוק חוכמתי באה לידי ביטוי; זהו בדיוק הדבר המופלא במעשיי, וזהו עיקרון הפעולה של כל תוכנית הניהול שלי. במהלך עידן בניית המלכות, אני עדיין לא נמנע מתחבולותיו הערמומיות של השטן, אלא ממשיך לעשות את העבודה שעלי לעשות. בתוך היקום וכל הדברים, בחרתי במעשי השטן שישמשו לי כניגוד. האין זה ביטוי לחוכמתי? האין זה בדיוק הדבר המופלא בעבודתי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 8

כל מה שאלוהים עושה הוא נחוץ, ויש בכך משמעות יוצאת דופן, משום שכל מה שהוא עושה באדם נוגע לניהולו ולישועת האנושות. באופן טבעי, העבודה שאלוהים עשה באיוב אינה שונה, על אף שאיוב היה תם וישר בעיני האל. במילים אחרות, בלי קשר למה שאלוהים עושה ולאמצעים הוא נוקט, בלי קשר למחיר ובלי קשר למטרותיו, תכלית פעולותיו אינה משתנה. תכליתו היא לטבוע את דבריו באדם, כמו גם את דרישותיו ואת רצונו עבור האדם. במילים אחרות, התכלית היא לטבוע באדם את כל מה שאלוהים מאמין שהוא חיובי, בהתאם לצעדיו. זאת על מנת לאפשר לאדם להבין את לבו של אלוהים ואת מהותו, ולאפשר לאדם להישמע לריבונותו והסדריו של אלוהים, ובכך לאפשר לו להשיג את יראת האל וההישמרות מרע – אשר כולם היבט יחיד בתכליתו של אלוהים בכל מעשיו. ההיבט האחר הוא שמכיוון שהשטן הוא ניגוד וכלי שרת בעבודתו של אלוהים, האדם נמסר לעתים קרובות לידי השטן. זה האמצעי שבו אלוהים עושה שימוש כדי לאפשר לאנשים לראות בפיתויו ומתקפותיו של השטן את הרשעות, הכיעור והשפלות של השטן, וכך אלוהים גורם לאנשים לשנוא את השטן ולהיות מסוגלים להכיר ולזהות את מה ששלילי. התהליך הזה מאפשר להם בהדרגה להשתחרר משליטת השטן, מהאשמותיו, הפרעותיו ומתקפותיו – עד שהודות לדברי האל, להכרתם את אלוהים, לציות שלהם לאלוהים, לאמונתם באלוהים וליראתם אותו, הם גוברים על מתקפותיו והאשמותיו של השטן. רק אז הם יגאלו לחלוטין מתחומו של השטן. גאולתם של אנשים, פירושה שהשטן הובס, שהם חדלים מלהיות מזון בפיו השטן – שבמקום לבלוע אותם, השטן ויתר עליהם. הסיבה לכך היא שאנשים כאלו הם ישרים, שיש להם אמונה, ציות ויראה כלפי אלוהים, ושהם מתנתקים לחלוטין מהשטן. הם ממיטים חרפה על השטן, הופכים אותו לפחדן ומביסים אותו לחלוטין. נחישותם באמונתם באלוהים, ציותם כלפיו ויראתם אותו מביסים את השטן וגורמים לו לוותר עליהם כליל. רק אנשים כאלו נופלים באמת בנחלת האל וזו מטרתו הסופית של אלוהים בהושעת האדם. אם ברצונם לזכות בישועה וליפול לחלוטין בנחלת האל, על כל חסידי האל לעמוד בפיתויים ובמתקפות, קטנים כגדולים, מצד השטן. בני האדם שיוצאים מפיתויים ומתקפות אלו ומסוגלים להביס לחלוטין את השטן, הם אלה שאלוהים הושיע אותם. כלומר בני האדם שאלוהים הושיע אותם הם אלה שעמדו בניסיונות של אלוהים ושהשטן פיתה והתקיף אותם אינספור פעמים. בני האדם שאלוהים הושיע מבינים את רצונו של אלוהים ואת דרישותיו, הם מסוגלים לקבל ללא עוררין את ריבונותו ואת הסדריו של אלוהים, והם אינם זונחים את הדרך של יראת אל והישמרות מרע לנוכח פיתויי השטן. בני האדם שאלוהים הושיע אותם הם כנים וטובי לב, הם מבחינים בין אהבה לשנאה, יש להם חוש צדק והיגיון, והם מסוגלים לדאוג לאלוהים ולנצור אותו. השטן לא כובל אנשים כאלו. הוא אינו עוקב אחריהם, מאשים אותם או מתעלל בהם – הם חופשיים ומשוחררים לחלוטין. איוב היה אדם חופשי שכזה וזו בדיוק החשיבות של הסיבה לכך ש אלוהים מסר אותו לידי השטן.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

טרם ישועתם של אנשים, השטן מפריע לחייהם ואף שולט בחייהם לעתים קרובות. במילים אחרות, אנשים שלא נושעו הם אסירי השטן, אין להם חירות, השטן לא ויתר עליהם, הם אינם מוסמכים או זכאים לעבוד את האל, הם נרדפים קשות ומותקפים באכזריות על ידי השטן. לאנשים כאלו אין כל שמחה, אין להם זכות לקיום רגיל, ויתרה מזאת, אין להם כל כבוד. אם תעמוד ותילחם בשטן, תוך שימוש באמונתך באל, בהתמסרותך אליו וביראתך אותו ככלי נשק בקרב לחיים או למוות נגד השטן, כך שתביס לחלוטין את השטן ותגרום לו לסוב לאחור ולפחד בכל פעם שהוא יראה אותך, רק אז הוא יזנח לחלוטין את מתקפותיו והאשמותיו נגדך – ובשלב זה תזכה בישועה ותצא לחופשי. אם אתה רק נחוש להתנתק מן השטן לחלוטין, אך אינך מצויד בכלי נשק יעילים כדי להביס אותו, אזי עדיין תהיה נתון בסכנה. עם חלוף הזמן, לאחר שתעבור עינויים כה רבים בידי השטן עד שלא יוותר בך עוד שמץ של כוח, אך עדיין לא תצליח לשאת עדות, ועדיין לא תשתחרר לחלוטין מהאשמות ומתקפות השטן נגדך, הרי שלא תהיה לך כמעט תקווה לישועה. בסופו של דבר, כלומר כשתוכרז השלמת עבודתו של האל, אם עדיין תהיה נתון באחיזתו של השטן, ללא יכולת להשתחרר, אזי לעולם לא יהיו לך סיכוי או תקווה. אם כן, המשמעות היא שאנשים כאלה יהיו לחלוטין בשבי השטן.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

כשאיוב עבר בתחילה את ניסיונותיו, נלקחו ממנו כל רכושו וכל ילדיו, אך הוא לא נפל על פניו או אמר דבר מה שהיה חטא נגד אלוהים, כתוצאה מכך. הוא גבר על פיתויי השטן ועל נכסיו הגשמיים וצאצאיו, ועל הניסיון של אובדן כל רכושו הגשמי. כלומר הוא היה מסוגל להישמע ללקיחת אלוהים ממנו ולהכיר תודה ולהלל את אלוהים משום כך. זו הייתה התנהלותו של איוב במהלך פיתויו הראשון של השטן, וזו הייתה עדותו במהלך הניסיון הראשון של אלוהים. בניסיונו השני, השטן שלח את ידו להכות את איוב ועל אף שאיוב חווה כאב גדול מאי-פעם, עדיין עדותו הספיקה כדי להמם את בני האדם. הוא עשה שימוש בעוז רוחו, בנחישותו ובציותו לאלוהים, כמו גם ביראתו את אלוהים, כדי להביס את השטן בשנית, והתנהלותו ועדותו זכו שוב לאישור ולהעדפה מצד אלוהים. במהלך פיתוי זה, איוב עשה שימוש בהתנהלותו בפועל כדי להצהיר בפני השטן שמכאובי הבשר לא יוכלו לשנות את אמונתו ואת ציותו לאלוהים, או לקחת ממנו את מסירותו לאלוהים ויראתו את אלוהים. הוא לא יזנח את אלוהים ולא יוותר על תומתו ויושרו שלו בגלל שניצב בפני המוות. נחישותו של איוב הפכה את השטן לפחדן, אמונתו הותירה את השטן מפוחד ונרעד, עוצמת קרב לחיים או למוות עם השטן טבעה בשטן שנאה וטינה עמוקות, ויושרו ותומו הותירו את השטן ללא דבר לעשות לו, עד כדי כך שהשטן זנח את מתקפותיו וויתר על האשמותיו נגד איוב בפני יהוה אלוהים. פירוש הדבר הוא שאיוב גבר על העולם, שהוא גבר על הבשר, גבר על השטן, וגבר על המוות. הוא היה לחלוטין אדם שמקומו עם אלוהים. במהלך שני הניסיונות האלה, איוב עמד איתן בעדותו ולמעשה הביא לידי ביטוי את תומתו ויושרו והרחיב את התחום של עקרונות חייו, יראת אל והישמרות מרע. לאחר שאיוב עבר את שני הניסיונות האלו, ניטעה בו חוויה עשירה יותר, והחוויה הזו הפכה אותו בוגר ומנוסה יותר, חיזקה אותו ואת נחישותו ועשתה אותו בטוח יותר בנכונות ובערך של ההגינות שבה הוא דבק. הניסיונות שיהוה אלוהים העמיד בהם את איוב נתנו לו הבנה ותחושה עמוקות יותר של דאגתו של אלוהים לאדם ואפשרו לו לחוש את הערך הרב של אהבת אלוהים. מאותו הרגע הערכתו כלפי אלוהים ואהבתו כלפיו נוספו ליראתו את אלוהים. ניסיונותיו של יהוה אלוהים לא רק שלא דחו את איוב, אלא קירבו את לבו לאלוהים. כשהכאב הגשמי שאיוב סבל היה בשיאו, הדאגה שחש מצד יהוה אלוהים לא הותירה לו ברירה אלא לקלל את יום היוולדו. ההתנהלות הזו לא הייתה מתוכננת מראש, אלא שהיא הייתה גילוי טבעי של ההערכה והאהבה לאלוהים שהיו בלבו. זה היה גילוי טבעי שנבע מהערכתו ואהבתו לאלוהים. כלומר מכיוון שהוא תיעב את עצמו ולא היה מוכן או מסוגל לסבול גרימת עינוי לאלוהים, הערכתו ואהבתו לאלוהים הגיעו לנקודה של חוסר אנוכיות. באותו זמן, איוב רומם את הערצתו וכמיהתו לאלוהים ואת מסירותו לאלוהים לרמה של הערכה ואהבה. בו בזמן, הוא רומם גם את אמונתו וציותו לאלוהים ואת יראת האל לרמה של הערכה ואהבה. הוא לא התיר לעצמו לעשות דבר שיגרום נזק לאלוהים, הוא לא התיר לעצמו כל התנהלות שתפגע באלוהים ולא התיר לעצמו לגרום לאלוהים כל צער, אבל או אפילו עצב מסיבותיו שלו. בעיני אלוהים, על אף שאיוב היה עדיין אותו איוב כמו קודם, אמונתו של איוב, ציותו ויראתו את אלוהים גרמו לאלוהים סיפוק והנאה מוחלטים. באותו הזמן, איוב השיג את השלמות שאלוהים ציפה ממנו להשיג, הוא הפך למישהו שראוי באמת להיקרא "תם וישר" בעיני אלוהים. מעשיו הצדיקים אפשרו לו לגבור על השטן ולעמוד איתן בעדותו לאלוהים. כך גם מעשיו הצדיקים הפכו אותו למושלם ואפשרו לערך של חייו להתרומם ולהתעלות יותר מתמיד ולהפוך אותו לאדם הראשון שהשטן לא יתקיף ויפתה עוד. משום שאיוב היה צדיק, השטן האשים אותו ופיתה אותו. משום שאיוב היה צדיק, הוא נמסר לידי השטן. ומשום שאיוב היה צדיק, הוא גבר על השטן והביס אותו, ועמד איתן בעדותו. מאותו רגע ואילך, איוב הפך לאדם הראשון שלעולם לא יימסר עוד לידי השטן. הוא בא באמת בפני כס מלכותו של אלוהים וחי באור, תחת ברכתו של אלוהים, הרחק מעיניו הצופות של השטן והרחק מהשחתתו... הוא הפך לאדם אמיתי בעיני אלוהים, והוא יצא לחופשי...

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

איוב סבל חורבן מצד השטן, אך עדיין לא זנח את שמו של יהוה אלוהים. אשתו הייתה הראשונה לצאת ולגלם את דמותו של השטן, מה שניתן לראות באופן שבו היא התקיפה את איוב. הטקסט המקורי מתאר זאת: "וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת" (איוב ב' 9). אלה הדברים שהשטן אמר במסווה אנושי. הם היו התקפה והאשמה, כמו גם שידול, פיתוי ודיבה. לאחר שהוא כשל בתקיפת בשרו של איוב, השטן תקף ישירות את הגינותו. בכך, הוא רצה לנצל את הדבר כדי לגרום לאיוב לוותר על הגינותו, לזנוח את אלוהים ולהפסיק לחיות. כך השטן רצה גם לפתות את איוב במילים האלה: אם איוב יזנח את שמו של יהוה, לא יהיה עליו לסבול עינויים כאלה – הוא יוכל להשתחרר מעינויי הבשר. למשמע עצתה של אשתו, איוב נזף בה באומרו "כְּדַבֵּ֞ר אַחַ֤ת הַנְּבָלוֹת֙ תְּדַבֵּ֔רִי גַּ֣ם אֶת־הַטּ֗וֹב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל" (איוב ב' 10). איוב הכיר את המילים אלה זה מכבר, אך ברגע זה, הוכח שהוא מכיר אותם באמת.

כשאשתו יעצה לו לברך אלוהים ולמות, כוונתה הייתה: אלוהיך נוהג בך כך, מדוע אתה לא מקלל אותו? מדוע אתה עדיין חי? אלוהיך כל כך לא הוגן כלפיך, אך אתה עדיין אומר ברוך שם יהוה. איך הוא יכול להמיט עליך אסון כשאתה מברך את שמו? מהר וזנח את שמו של יהוה ואל תלך עוד אחריו. כך יבואו צרותיך אל קיצן. ברגע הזה, נוצרה העדות שאלוהים רצה לראות באיוב. אף אדם רגיל לא יכול לשאת עדות כזו, ואנחנו לא קוראים על כך באף סיפור בכתבי הקודש – אך אלוהים ראה זאת זמן רב לפני שאיוב אמר את הדברים הללו. אלוהים פשוט רצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לאפשר לאיוב להוכיח לכולם שאלוהים צדק. לנוכח עצת אשתו, לא רק שאיוב לא ויתר על הגינותו או זנח את אלוהים, אלא שהוא גם אמר לאשתו: "גַּ֣ם אֶת־הַטּ֗וֹב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל". האם המילים האלה נושאות משקל רב? יש כאן רק עובדה אחת המסוגלת להוכיח את כובד משקלן של המילים האלה. משקלן של המילים האלה הוא שאלוהים מאשר אותן בלבו. הן מה שאלוהים רצה בו, מה שהוא רצה לשמוע, והן התוצאה שאלוהים ייחל לראות. המילים האלה הן גם מהות עדותו של איוב. בכך הוכחו תומתו של איוב. יושרו, יראתו את אלוהים והישמרותו מרע. ערכו הרב של איוב היה טמון בכך שכאשר הוא פותה ואפילו כשכל גופו התכסה בשחין, כשהוא סבל את הגרוע שבעינויים, וכשאשתו ושארי בשרו יעצו לו, הוא עדיין אמר מילים שכאלה. במילים אחרות, הוא האמין בלבו שבלי קשר לפיתויים שייקרו בדרכו, או לחומרת הצרות והעינויים, אפילו אם יפקוד אותו המוות, הוא לא יזנח את אלוהים ולא ידחה את הדרך של יראת אל והישמרות מרע. אם כן, אתם רואים שאלוהים תפס את המקום החשוב ביותר בלבו, ושרק אלוהים היה בלבו. זו הסיבה שאנחנו קוראים בכתבי הקודש תיאורים כאלה שלו: "בְּכָל־זֹ֛את לֹא־חָטָ֥א אִיּ֖וֹב בִּשְׂפָתָֽיו". לא רק שהוא לא חטא בשפתיו, אלא שהוא לא הלין על אלוהים בלבו. הוא לא אמר מילים קשות נגד אלוהים ולא חטא נגדו. לא רק שפיו ברך את שמו של יהוה, אלא הוא עשה זאת גם בלבו – פיו ולבו היו שווים. זה היה איוב האמיתי שאלוהים ראה, וזו הייתה הסיבה שאלוהים הוקיר את איוב.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

אמונתו של איוב, ציותו ועדותו על התגברות על השטן היו מקור לעזרה ועידוד רבים לאנשים. בני האדם רואים באיוב תקווה לישועתם שלהם, והם רואים שבאמצעות אמונה, ציות ויראת אל, אפשר בהחלט להביס את השטן ולגבור עליו. הם רואים שכל עוד הם מקבלים ללא עוררין את ריבונותו של אלוהים ואת הסדריו, ויש להם הנחישות והאמונה לא לזנוח את אלוהים אחרי שהם איבדו הכל, הם יוכלו להמיט חרפה ותבוסה על השטן. בנוסף הם רואים שהם זקוקים רק לנחישות ולהתמדה כדי לעמוד איתנים בעדותם – אפילו אם פירוש הדבר שהם יאבדו את חייהם – כדי שהשטן יפחד וייסוג במהרה. עדותו של איוב היא אזהרה לדורות הבאים, אשר אומרת להם שאם לא יביסו את השטן, הם לעולם לא יוכלו לפטור את עצמם מההאשמות וההפרעות של השטן או להימלט מההתעללות והמתקפות שלו. עדותו של איוב הפכה דורות מאוחרים יותר לנאורים. הנאורות הזו מלמדת אנשים שרק אם הם תמים וישרים ומסוגלים לירוא את אלוהים ולסור מרע, הם יוכלו לשאת עדות אמיצה על אלוהים. רק אם הם יישאו עדות אמיצה על אלוהים, השטן לא יוכל לעולם לשלוט בהם והם יחיו תחת הנחייתו והגנתו של אלוהים – ורק אז הוא יזכה באמת בישועה. אישיותו של איוב ועיסוק חייו ראויים לחיקוי בכל מי שעוסק בישועה. מה שהוא הביא לידי ביטוי במהלך כל חייו והתנהלותו במהלך ניסיונותיו הם אוצר יקר ערך לכל מי שעוסק בחיפוש הדרך של יראת אל והישמרות מרע.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

פטרוס היה נאמן לי במשך שנים רבות, אך מעולם לא רטן ולא הייתה לו כל תלונה; אפילו איוב לא השתווה לו, ולאורך העידנים, כל הקדושים היו רחוקים מאוד מלהשתוות לפטרוס. לא רק שהוא ביקש להכיר אותי, אלא הוא גם למד להכיר אותי בזמן שהשטן הוציא לפועל את תחבולותיו הערמומיות. הדבר הוביל את פטרוס לשרת אותי במשך שנים רבות, תמיד בהתאם לכוונותיי, ומסיבה זו, השטן מעולם לא ניצל אותו. פטרוס הפיק לקחים מאמונתו של איוב, אך גם הבחין בבירור בחסרונותיו. על אף שאיוב ניחן באמונה גדולה, הוא היה חסר ידע בעניינים של ממלכת הרוח, ולכן אמר דברים רבים שלא תאמו את המציאות; הדבר מראה שהידע של איוב היה שטחי ולא הצליח להגיע לשלמות. לפיכך, פטרוס התמקד תמיד בהשגת תחושה של הרוח, ותמיד הקפיד להתבונן בדינמיקה של ממלכת הרוח. כתוצאה מכך, לא רק שהוא היה מסוגל להבין משהו מכוונותיי, אלא גם היה לו שמץ של ידע על תחבולותיו הערמומיות של השטן. בשל כך, הידע שלו אודותיי הפך להיות גדול יותר מזה של כל אדם אחר לאורך העידנים.

לא קשה לראות מתוך חוויותיו של פטרוס שאם בני אדם רוצים להכיר אותי, עליהם להתמקד במחשבה מעמיקה בתוך רוחם. איני מבקש ש"תקדיש" לי כמות מסוימת באופן חיצוני; זה עניין משני. אם אינך מכיר אותי, אזי כל האמונה, האהבה והנאמנות שאתה מדבר עליהן אינן אלא אשליות; הן כמו קצף, ואתה בוודאי תהפוך לאדם שמרבה בהתרברבות בפניי אך אינו מכיר את עצמו. ככזה, תילכד שוב במלכודת השטן ולא תוכל להיחלץ ממנה; תהפוך לבן אבדון ולמושא להשמדה. אבל אם תהיה חסר אכפתיות ואדיש כלפי דבריי, אזי אין ספק שאתה מתנגד לי. זוהי עובדה, ומוטב שתביט דרך שערה של ממלכת הרוח ברוחות הרבות והמגוונות שעברו ייסור על ידי. איזו מהן לא הייתה שלילית, אדישה וסרבנית אל מול דבריי? איזו מהן לא הייתה צינית כלפי דבריי? איזו מהן לא ניסתה למצוא פגם בדבריי? איזו מהן לא השתמשה בדבריי כ"נשק הגנתי" שבאמצעותו "הגנה" על עצמה? הן לא השתמשו בתוכן דבריי כדרך להכיר אותי, אלא רק כצעצועים לשחק בהם. בכך הן התנגדו לי ישירות, הלא כן? מה הם דבריי? מי היא רוחי? שאלתי אתכם שאלות כאלה פעמים כה רבות, אך האם השגתם אי פעם תובנות גבוהות וברורות יותר לגביהן? האם חוויתם אותם אי פעם באמת? אני מזכיר לכם שוב: אם לא תכירו את דבריי, לא תקבלו אותם ולא תיישמו אותם בפועל, אזי תהפכו בהכרח למושאים לייִסּוּרַי! אתם בוודאי תהפכו לקורבנותיו של השטן!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 8

כשאלוהים אמר, "מצב המאבק בממלכת הרוח נחשף במישרין בפני כל אנשיי", כוונתו הייתה שכאשר בני האדם עולים על דרך הישר ומתחילים להכיר את אלוהים, לא זו בלבד שהשטן מפתה כל אחד ואחד מבפנים, אלא שהשטן עשוי לפתות אותם גם בכנסייה עצמה. עם זאת, זה הנתיב שעל כולם ללכת בו, ואיש אינו צריך לדאוג. הפיתוי של השטן עשוי ללבוש כמה פנים. ייתכן שמישהו יזניח את דברי האל או ייטוש אותם, וייתכן שיאמר דברים שליליים כדי לערער את החיוביות של בני אדם אחרים. עם זאת, בדרך כלל, האדם הזה לא יגרור אליו אחרים. קשה להבחין בכך. הסיבה העיקרית לכך היא זו: אדם כזה עשוי עדיין להיות פרואקטיבי בהשתתפותו בפגישות, אך החזיונות אינם ברורים לו. אם הכנסייה לא תתגונן מפניו, השליליות שלו עלולה לסחוף את הכנסייה כולה להגיב בקרירות לאלוהים, ובכך לא לשים לב לדברי האל – ופירוש הדבר הוא נפילה היישר לפיתוי של השטן. ייתכן שאדם כזה לא יתנגד לאלוהים ישירות, אך משום שהוא אינו מסוגל לרדת לעומקם של דברי האל ואינו מכיר את אלוהים, הוא עשוי להרחיק לכת ולהתלונן או לנטור טינה בלבו. הוא עשוי לומר שאלוהים נטש אותו, ולכן הוא אינו מסוגל לקבל נאורות והארה. הוא עשוי לרצות לעזוב, אך הוא יחשוש במקצת, והוא עשוי לומר שעבודתו של אלוהים אינה מגיעה מאלוהים אלא שזו עבודתן של רוחות רעות.

מדוע אלוהים מזכיר את פטרוס לעתים קרובות כל כך? ומדוע הוא אומר שאפילו איוב לא השתווה לו? אמירה כזו לא רק מפנה את תשומת הלב של בני האדם למעשיו של פטרוס, אלא שהיא גם גורמת להם לדחוק הצדה את כל הדוגמאות שיש בלבם, מאחר שאפילו הדוגמה של איוב – שהייתה לו האמונה האדירה ביותר – אינה תקפה. רק כך ניתן להשיג תוצאה טובה יותר, שבה בני האדם מסוגלים להשליך הצדה את הכול במאמץ לחקות את פטרוס, ובכך להתקדם צעד אחד בהיכרותם את אלוהים. אלוהים מראה לבני האדם את נתיב הנוהג שפטרוס הלך בו כדי להכיר את אלוהים, והמטרה בכך היא לתת לבני האדם נקודת התייחסות. לאחר מכן, אלוהים חוזה את אחת הדרכים שהשטן יפתה את בני האדם, כשהוא אומר, "אבל אם תהיה חסר אכפתיות ואדיש כלפי דבריי, אזי אין ספק שאתה מתנגד לי. זוהי עובדה". במילים אלו, אלוהים חוזה את המזימות הערמומיות שהשטן ינסה להשתמש בהן. הן משמשות כאזהרה. אין זה אפשרי שהכול יהיו אדישים לדברי האל, ובכל זאת, בני אדם אחדים יילכדו בפיתוי זה. לכן, לסיום, אלוהים חוזר ומדגיש, "אם לא תכירו את דבריי, לא תקבלו אותם ולא תיישמו אותם בפועל, אזי תהפכו בהכרח למושאים לייִסּוּרַי! אתם בוודאי תהפכו לקורבנותיו של השטן!" זו עצתו של אלוהים לאנושות, אך בסופו של דבר, כפי שאלוהים חזה, חלק מבני האדם ייפלו קורבן לשטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 8

מתי ד' 8-11 לָקַח אוֹתוֹ הַשָּׂטָן לְהַר גָּבוֹהַּ מְאֺד וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל וּכְבוֹדָן. אָמַר אֵלָיו: "אֶת כָּל אֵלֶּה אֶתֵּן לְךָ אִם תִּפֺּל עַל פָּנֶיךָ וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי." הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הִסְתַּלֵּק, הַשָּׂטָן, הֵן כָּתוּב, 'לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד'." לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתוֹ הַשָּׂטָן וּמַלְאָכִים נִגְּשׁוּ לְשָׁרְתוֹ.

לאחר שנכשלו שני תכסיסיו הקודמים של השטן, הוא ניסה עוד תכסיס אחד: הוא הראה לישוע אדוננו את כל המלכויות שבעולם ואת תפארתן וביקש ממנו לעבוד את השטן. מה אתם מבינים ממצב זה על המאפיינים האמיתיים של השטן? האין השטן חסר בושה לחלוטין? (כן.) במה הוא חסר בושה? הכול נברא על ידי אלוהים, אולם השטן הפך זאת והראה לאלוהים את כל הדברים, ואמר: "הבט בעושרן ובתפארתן של כל הממלכות האלה. אם תעבוד אותי, אתן לך את כולן." האין זה היפוך תפקידים מושלם? האין השטן חסר בושה? אלוהים יצר את הכול, אך האם הוא יצר את כל הדברים להנאתו? אלוהים נתן הכול לאנושות, אך השטן רצה לקחת הכול, ואחר כך אמר לאלוהים: "עבוד אותי! עבוד אותי ואתן לך את כל זה." אלה פניו המכוערות של השטן. הוא בהחלט חסר בושה! השטן אינו יודע אפילו את משמעות המילה "בושה", זוהי רק דוגמה נוספת לרשעותו. הוא אפילו אינו יודע מהי בושה. השטן יודע בבירור שאלוהים ברא הכול, שהוא מנהל את בריאתו ושיש לו ריבונות עליה. הכול שייך לאלוהים, לא לאדם, ועוד פחות מכך לשטן. אולם השטן בחוצפתו אמר שהוא ייתן הכול לאלוהים. האם זו לא דוגמה נוספת להתנהגות אבסורדית וחסרת בושה של השטן? דבר זה גורם לאלוהים לשנוא את השטן עוד יותר, נכון? אך אין זה משנה מה השטן ניסה לעשות, האם ישוע אדוננו הלך שולל? מה ישוע אדוננו אמר? ("לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד".) האם למילים אלו יש משמעות מעשית? (כן.) איזו מין משמעות מעשית? אנו רואים את הרוע וחוסר הבושה של השטן בדיבורו. לכן, אילו האדם היה עובד את השטן, מה היה הסוף? האם הוא היה מקבל את העושר והתהילה של כל הממלכות? (לא.) מה הוא היה מקבל? האם האנושות הייתה נעשית חסרת בושה ומגוחכת כמו השטן? (כן.) היא לא הייתה שונה מהשטן במקרה זה. לכן ישוע אדוננו אמר את הדברים האלה, החשובים לכל אדם ואדם: "לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד". פירוש הדבר שמלבד אדוננו, מלבד אלוהים עצמו, אם תעבוד אל אחר, אם תעבוד את השטן, אזי תתפלש באותה זוהמה כמו השטן. תהיה שותף לחוסר הבושה ולרוע של השטן, ובדיוק כמו השטן, תנסה את אלוהים ותתקוף אותו. ואז מה יהיה סופך? אלוהים יתעב אותך, יכה אותך וישמיד אותך. לאחר שהשטן ניסה את ישוע אדוננו כמה פעמים ללא הצלחה, האם הוא ניסה שוב? השטן לא ניסה שוב, ואז הוא הסתלק. מה הדבר מוכיח? דבר זה מוכיח שאופיו הרע של השטן, זדוניותו, האבסורדיות וחוסר ההיגיון שלו אינם ראויים כלל לאזכור בנוכחות אלוהים. ישוע אדוננו הכניע את השטן בשלושה משפטים בלבד, שאחריהם הוא מיהר להסתלק כשזנבו בין רגליו, מבויש מכדי להראות את פניו שוב, ומאז הוא לא ניסה עוד את ישוע אדוננו. מאחר שישוע אדוננו סיכל את הניסיון הזה של השטן, הוא היה יכול באותו רגע להמשיך בקלות את העבודה שהיה עליו לבצע ואת המשימות שעמדו בפניו. האם יש משמעות מעשית כלשהי עבור כל בני האדם בכל מה שישוע אדוננו אמר ועשה במצב זה, אם מיישמים את הדברים כיום? (כן.) איזה סוג של משמעות מעשית? האם קל להכניע את השטן? האם חייבת להיות לבני האדם הבנה ברורה על אופיו המרושע של השטן? האם חייבת להיות לבני האדם הבנה מדויקת בנוגע לניסיונותיו של השטן? (כן.) אם תחווה את ניסיונותיו של השטן בחייכך, אם תהיו מסוגל לראות נכוחה את טבעו הרע של השטן, האם לא ברור שתוכל להכניע אותו? לו ידעת על האבסורדיות וחוסר ההיגיון של השטן, האם עדיין היית מתייצב לצד השטן ותוקף את אלוהים? אם היית מבין כיצד הזדוניות וחוסר הבושה של השטן מתגלים באמצעותך – אם היית מזהה ומבין את הדברים האלה בבירור – האם עדיין היית תוקף ומנסה את אלוהים באופן הזה? (לא, לא היינו עושים זאת.) מה הייתם עושים? (היינו מורדים בשטן ונוטשים אותו.) האם קל לעשות זאת? זה לא קל. כדי לעשות זאת, על בני האדם להתפלל תכופות, עליהם להציב את עצמם לעתים קרובות בפני אלוהים ולבחון את עצמם, ועליהם לאפשר למשמעת, לשיפוט ולייסורים של אלוהים לבוא אליהם. רק כך אנשים ייחלצו בהדרגה מההונאה של השטן ומשליטתו.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

כיום, האם יש פיתויים רבים בפני אנשים שחיים בחברה הזאת? פיתויים מקיפים אותך מכל עבר, כל מיני זרמים רעים, כל מיני סוגים של שיח, כל מיני מחשבות ונקודות מבט, כל מיני הטעיות ושידולים מכל מיני אנשים, כל מיני פרצופים שטניים שכל מיני אנשים עוטים. כל אלה הם פיתויים שעמם אתה מתמודד. למשל, אנשים עשויים לעשות לך טובות, לגרום לך להתעשר, להפוך לחבריך, לצאת איתך לדייטים, לתת לך כסף, לתת לך עבודה, להזמין אותך לרקוד, לגלות כלפיך אדיבות ולתת לך מתנות. כל הדברים הללו יכולים להיות פיתויים. אם הדברים לא מסתדרים היטב, אתה תיפול במלכודת. אם אתה לא מצויד, בפנים, במידה של אמת, ואם אין לך שום שיעור קומה ממשי, לא תהיה מסוגל לראות את הדברים האלה לאשורם, וכולם יהיו מבחינתך מלכודות ופיתויים. מבחינה מסוימת, אם אין בידך האמת, לא תהיה מסוגל להבחין בתכסיסים של השטן, ולא תהיה מסוגל לראות את הפנים השטניים של אנשים מסוגים שונים. אתה לא תהיה מסוגל להתגבר על השטן, להתמרד נגד הבשר ולהשיג התמסרות לאל. במובן אחר, היות שאין לך את מציאות האמת, לא תהיה מסוגל לעמוד בכל הזרמים הרעים למיניהם, בכל נקודות המבט הרעות ובמחשבות ובאמירות האבסורדיות. כשתעמוד מול אלו, זה יהיה כמו מכה קרה פתאומית. אולי תלקה רק בהצטננות קלה, או אולי במשהו רציני יותר – יתכן אפילו שתסבול ממכת-קור^[א] שעלולה לסכן את חייך. אולי תאבד את אמונתך בכלל. אם אין לך די אמת, מילים מעטות בלבד מן השטנים והשדים של עולם הכופרים יותירו אותך מבולבל ונבוך. אתה תתהה האם עליך להאמין באל או לא והאם אמונה כזאת היא נכונה. יתכן, שבכינוס של היום אתה במצב טוב, אבל לאחר מכן מחר, אתה תלך הביתה ותראה שני פרקים של תכנית טלוויזיה. פיתו אותך. בלילה, אתה שוכח להתפלל לפני השינה, ודעתך עסוקה לחלוטין בעלילה של תכנית הטלוויזיה. אם אתה ממשיך לצפות בטלוויזיה במשך יומיים, ליבך כבר רחוק מן האל. אתה כבר לא רוצה לקרוא את דבר האל או לשתף על האמת. אתה אפילו לא רוצה להתפלל לאל בליבך, אתה אומר תמיד: "מתי אוכל לעשות משהו? מתי אוכל להתחיל לקדם איזה עניין חשוב? חיי אינם צריכים להיות לשווא!" האם זה שינוי דעה? במקור, רצית להבין יותר על אודות האמת כדי שתוכל להפיץ את הבשורה ולשאת עדות לאל. מדוע השתנית כעת? על ידי כך שבסך הכול צפית בסרטים ובתוכניות טלוויזיה, אתה מאפשר לשטן להשתלט על ליבך. שיעור הקומה שלך אכן קטן. האם אתה חושב שיש לך שיעור הקומה כדי להתנגד לכל הזרמים הרעים האלו? כעת האל מגלה כלפיך חסד ומכניס אותך לביתו כדי שתבצע את חובתך. אל תשכח את שיעור הקומה שלך. כיום, אתה פרח בחממה, שלא מסוגל לעמוד ברוח ובגשם שבחוץ. אם אנשים אינם מזהים את הפיתויים האלו ועומדים בהם, השטן יכול לקחת אותם בשבי בכל עת, בכל מקום. זהו שיעור הקומה הקטן ומצבו מעורר הרחמים של האדם. היות שאין לך את מציאות האמת וחסרה לך הבנה של האמת, כל דברי השטן הם עבורך רעל. אם תטה להם אוזן, הם יילכדו ללא תקנה בתוך ליבך. בליבך, אתה אומר: "אני אסגור את אוזניי ואחתום את עיניי", אך אינך יכול להימלט מהפיתוי של השטן. אינך חי בריק. אם תשמע את דברי השטן, לא תהיה מסוגל להתנגד. תיפול במלכודת. התפילות והקללות שלך על עצמך יהיו ללא הועיל. אינך יכול להתנגד. דברים כאלו יכולים להשפיע על המחשבות שלך ולהשפיע על מעשיך. הם עלולים לחסום את הנתיב של חתירתך לאמת. הם אפילו יכולים לשלוט בך, למנוע ממך מלהשקיע מעצמך למען האל, להפוך אותך לשלילי וחלש, ולהותיר אותך רחוק מהאל. בסוף, תהיה חסר ערך ותתייאש מכל תקווה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק בקריאה תדירה של דברי האל ובהתבוננות באמת יש דרך קדימה

הערות שוליים:

א. מכת-קור, מונח המשמש ברפואה הסיני המסורתית והמתייחס לצינון חמור, פנימי שעלול לסכן את החיים, ושנגרם על ידי גורמים חיצוניים.

מידה מסוימת של רדיפות וסבל הם מנת חלקו של כל מי שמקבל את המשיח ודבק בו, בכל מדינה שהיא. עליך תמיד לנהוג בזהירות כשאתה מתפלל לאל ודבק בו, אך עליך גם לנקוט בחוכמה ובתבונה. בכל מדינה או סביבה חברתית שבה אתה נמצא יש סביבה מתאימה שהאל ערך וסידר עבורך. הכול תלוי בדבר אחד – האם האדם חותר אל האמת או לא. סביבה נוחה מציבה פיתויים בפני אנשים, בעוד שגם רדיפות ועינויים כרוכים בפיתויים ובעמידה בניסיון. אז האם בסביבה נוחה יש גם צורך לעמוד בניסיונות? יש גם את הניסיונות של האל. האל הכין עבורך את הסביבה הנוחה הזו, והכול תלוי בדרך שבה תחווה אותה – האם תיפול לחלוטין למלכודות של השטן ותיכנע לפיתוייו, או האם תוכל לגבור עליהם בכל מובן ולשאת עדות למען האל, תוך דבקות בנאמנות ובחובה שלך? הכול תלוי בדרך שבה תחווה זאת ובבחירות שתעשה. האחים והאחיות שבסין מתמודדים עם סביבה קשוחה יותר, והאל העמיס עליהם מעמסה כבדה מעט יותר, והכין עבורם סביבה תובענית יותר, אבל הוא גם נתן להם יותר. ככל שהסביבה קשוחה יותר והניסיונות שמכין האל מורכבים יותר, כך בני האדם משיגים יותר. אבל בסביבה נוחה, אנשים חווים פיתויים וניסיונות בכל מקום, וגם לך האל נתן הרבה. אם תצליח לגבור על הפיתוי בכל פעם שאתה נתקל בו, לא תשיג פחות ממה שהשיגו אחיך ואחיותיך שחווים רדיפות ועינויים. גם לצורך כך נדרשים חתירה אל האמת ושיעור קומה שמאפשר לגבור על פיתויים. לדוגמא, דברים כמו שהות בחברת בני משפחה, אכילה ושתייה, בילויים והנאה וטרנדים חברתיים מסוימים שמיועדים לענג את הבשר ומובילים לשחיתות – כל אלה הם פיתויים עבורך. כשאתה מתמודד עם פיתויים כאלה, הם לא רק מושכים את תשומת ליבך, אלא גם מערערים ומפתים אותך. כשאתה נוהה אחר טרנדים ודברים גשמיים, אז צצים פיתוייו של השטן, וגם, ניתן לומר, ניסיונותיו של האל. תצטרך להחליט כיצד להגיב לפיתויים ולניסיונות האלה, וזהו בדיוק השלב שבו האל בוחן את האנשים וחושף מי הם באמת. זהו הזמן שבו צריכים לבוא לידי ביטוי הדברים שהאל אמר לך והאמיתות שהבנת. אם אתה אדם שחותר אל האמת ושיש בליבו אמונה אמיתית באל, תוכל להתגבר על הפיתויים ולשאת עדות למען האל במהלך הניסיונות שהוא הכין עבורך. אם במקום לאהוב את האמת אתה אוהב את העולם, אתה אוהב טרנדים, משתוקק לנוחות ולתענוגות הבשר, ובעצם אוהב חיים ריקים מתוכן, הרי שאתה תלך אחר דברים גשמיים אלה. אתה תחוש הערכה לדברים אלה ותימשך אליהם, והם ישלטו בך. אט-אט, ליבך יאבד כל עניין באמונה באל, יימאס לך מן האמת ואז, כשאתה מוקף בפיתויים, השטן יחטוף אותך. במהלך ניסיון שכזה, תאבד את עדותך. ישנם רבים שהאזינו לדרשות ומילאו את חובתם, ועדיין חשים ריקנות בפנים. הם עדיין מעריצים כוכבי פופ ואנשים מפורסמים, מתעדכנים בטרנדים, צופים בתוכניות בידור בטלוויזיה ואף מתמכרים לצפיית בינג' במשך הלילה כולו, עד שהם הופכים בעצמם ליצורים ליליים. יש אנשים צעירים שאפילו משחקים במשחקי וידיאו. לסיכום, הם אינם מהססים לשלם כל מחיר שיידרש ומתמכרים בקנאות לטרנדים השונים. ומדוע הם עושים זאת? משום שהם לא השיגו את האמת. אנשים שלא השיגו את האמת חשים שעל פניו אין הבדל משמעותי בין אמונה באל לבין היעדר אמונה בו. הם עדיין חשים ריקנות בליבם וסבורים כי אין משמעות לחייהם. כאשר הם מתמכרים לטרנדים מסוימים, הם חשים מסופקים יותר, כי יש מעט יותר תוכן בחייהם ומעט יותר שמחה בחיי היום-יום שלהם. אם הם מאמינים באל ולא מתמכרים לטרנדים, הם עדיין מרגישים ריקנות וחוסר משמעות בחייהם. הסיבה לכך היא שהם אינם אוהבים את האמת. ניתן גם לומר בבטחה שהם לא ניחנים ולו בהבנה מועטה של האמת, ושהם לא ניחנים במציאות האמת, ולכן הם אינם יכולים לחיות מבלי להתמכר לטרנדים. ישנם אנשים שמעולם לא חתרו אל האמת ושהם חשים אי נוחות גם כשהם ממלאים את חובתם. הם אינם מסוגלים לנהוג בנחישות כשהם מתמודדים עם פיתויים ובסופו של דבר הם נאלצים להיכנע. אנשים אחרים מגלים התלהבות ונחישות כשהם מתחילים למלא את חובתם, אבל הם מפסיקים להתעניין בכך כשניצבים מולם פיתויים, ואז הם הופכים להיות אדישים, רשלנים ומאבדים את דבקותם. אין בכך כל עדות. אם הם זונחים את חובתם ברגע שניצבים מולם פיתויים ואז בוחרים בדברים שהם מעדיפים, הרי שאין להם כל עדות. אם פיתוי נוסף ייקרה בדרכם, הם עלולים להתכחש לאל ולדבוק בטרנדים גשמיים ואף לעזוב את הכנסייה. ואם יידרשו להתמודד עם פיתוי אחר, הם יתחילו לפקפק באל ויטילו ספק בעצם קיומו, ואף יתחילו להאמין שמוצאם מן הקוף. אלו אנשים שהשטן לכד לחלוטין. כשהם אבודים בתוך שלל הפיתויים, הם אינם מתפללים לאל ואינם מחפשים את האמת. הם חושבים אך ורק על גורל בשרם וכתוצאה מכך אינם מצליחים עוד לשמש כעדים. אט-אט הם נגררים על ידי השטן לתוך הגיהינום ולתוך תהום המוות. האל מסר את האדם הזה לידי השטן, ואין לו כבר סיכוי לישועה. אמרו לי, האם החתירה לאמת אינה חשובה? (היא חשובה). האמת חשובה מאוד. מהו תפקידה של האמת? לכל הפחות, היא יכולה לסייע לך לזהות את תחבולותיו של השטן כשאתה מתמודד עם פיתויים, ולסייע לך לדעת מה עליך לעשות ומה לא לעשות, ובמה עליך לבחור. לכל הפחות, היא תגרום לך לדעת את הדברים האלה. והחשוב מכול, האמת תאפשר לך לעמוד איתן נוכח הפיתויים. תוכל לעמוד איתן ולהיות החלטי ונחוש בעודך דבק בחובה שהטיל עליך האל, נאמן לחובה הזו ומסוגל לדחות את השטן. כך תוכל לשאת עדות גם נוכח ניסיונות, ממש כמו איוב. אלה, לכל הפחות, הדברים שאותם אנשים צריכים להשיג.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

כל מיני רוחות רעות משוטטות תמיד על פני האדמה בחיפוש אחר מקום מנוחה, ומחפשות ללא הרף פגרי אדם שניתן לכלותם. אנשיי! עליכם להישאר תחת השגחתי והגנתי. לעולם אל תהיו מופקרים! לעולם אל תנהגו בפזיזות! עליך להקדיש את נאמנותך בביתי, ורק עם נאמנות תוכל לצאת למתקפת נגד על תחבולות השדים. בשום פנים ואופן אל לך לנהוג כפי שנהגת בעבר, לעשות דבר אחד בפניי ודבר אחר מאחורי גבי; אם תנהג כך, הרי שכבר אין לך סיכוי לגאולה. האם לא אמרתי די והותר דברים מסוג זה? דווקא משום שטבעו הישן של האדם אינו ניתן לתיקון, נאלצתי להעיר לאנשים הערות חוזרות ונשנות. אל תהיו משועממים! כל מה שאני אומר הוא למען הבטחת גורלכם! מקום מטונף ומזוהם הוא בדיוק מה שהשטן צריך; ככל שאתם חסרי תקנה ומופקרים יותר, ומסרבים להתמסר למגבלות, כך אותן רוחות טמאות ינצלו יותר כל הזדמנות לחדור אליכם. אם הגעתם לנקודה זו, נאמנותכם לא תהיה אלא פטפוטי סרק, ללא כל מציאות, והרוחות הטמאות יבלעו את נחישותכם ויהפכו אותה למרדנות ולמזימות שטניות שישמשו לשיבוש עבודתי. משם, אוכל להכות בכם בכל עת. איש אינו מבין את חומרת המצב הזה; אנשים פשוט מתעלמים ממה שהם שומעים, ואינם נזהרים כלל. אינני זוכר את מה שנעשה בעבר; האם אתה באמת עוד מחכה שאנהג בך בסלחנות על ידי כך ששוב "אשכח"? על אף שבני האדם התנגדו לי, לא אזקוף זאת לחובתם כי שיעור קומתם נמוך מדי, ולכן לא הצבתי בפניהם דרישות גבוהות מדי. כל מה שאני דורש הוא שלא יהיו מופקרים, ושיתמסרו למגבלות. אין ספק שאין זה מעבר ליכולתכם לעמוד בתנאי אחד זה, הלא כן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 10

בכל שלב בעבודה שהאל מבצע באנשים, מבחינה חיצונית, נדמה כי מדובר בקשרי גומלין בין בני אדם, וכי הם תוצאה של סידורים מעשה ידי אדם או של הפרעה אנושית. אך מאחורי כל מהלך בעבודה, וכל דבר שמתרחש, ישנה התערבות שעושה השטן עם האל, והיא דורשת מבני האדם לעמוד איתן בעדותם לאל. קחו לדוגמה את ההעמדה בניסיון של איוב: מאחורי הקלעים, השטן ערך התערבות עם האל. ומה שקרה לאיוב היה מעשים של בני אדם והפרעות של בני אדם. מאחורי כל מהלך עבודה שהאל מבצע עליך נמצאת ההתערבות שערך השטן עם האל – מאחורי הכול ניטש קרב. לדוגמה, אם יש לך דעות קדומות על אחיך ואחיותיך, יהיו דברים שתרצה לומר – דברים שאתה חש שעלולים לגרום לאל חוסר שביעות רצון – אך אם לא תאמר אותם, תחוש אי-נוחות פנימית ובאותו רגע יפרוץ בתוכך קרב: "האם אדבר או לא?" זהו הקרב. על כן, יש קרב בכל דבר שבו אתה נתקל, וכשניטש בקרבך קרב, הודות לשיתוף הפעולה שלך בפועל ולסבלך בפועל, האל עובד בקרבך. בסופו של דבר, אתה מסוגל לשים את העניין בצד בתוכך והכעס פג מאליו. זו התוצאה של שיתוף הפעולה שלך עם האל. כל דבר שאנשים עושים דורש מהם לשלם מחיר מסוים במאמציהם. ללא מצוקה בפועל, הם אינם יכולים לְרַצות את האל, הם אפילו לא יתקרבו לְריצוי של האל ודבריהם יהיו סיסמאות ריקות ותו לא! האם הסיסמאות הריקות האלו יכולות לְרַצות את האל? כשהאל והשטן עורכים קרב במישור הרוחני, כיצד עליך לרצות את האל וכיצד עליך לעמוד איתן בעדותך למענו? עליך לדעת שכל דבר שקורה לך הוא ניסיון גדול וזה הזמן שבו האל דורש שתישא עדות. למרות שכלפי חוץ דברים אלה נראים לא חשובים, כשהם מתרחשים הם מוכיחים אם אתה אוהב את האל אם לאו. אם אתה אוהב אותו, תוכל לעמוד איתן בעדותך למענו, ואם לא יישמת בפועל את אהבתך כלפיו, הדבר מעיד על כך שאינך אדם שמיישם בפועל את האמת, שאתה נטול אמת ונטול חיים, שאתה מוץ! בכל דבר שקורה לאנשים האל זקוק לכך שהם יעמדו איתן בעדותם עליו. למרות ששום דבר משמעותי לא קורה לך כרגע ואינך נושא עדות גדולה, כל הפרטים בחיי היום-יום שלך קשורים לעדות לאל. אם תוכל לזכות בהערצתם של אחיך ואחיותיך, בני משפחתך וכל מי שסביבך, אם יום אחד יבואו הכופרים ויעריצו את כל מעשיך ויראו שכל מה שהאל עושה נפלא, הרי שנשאת עדות. אף שאין לך תובנות ואיכותך דלה, בזכות העובדה שהאל הופך אותך למושלם, אתה מסוגל לְרַצות את האל ולהתחשב בכוונותיו, להראות לאחרים איזו עבודה אדירה האל עשה בבני אדם בעלי האיכות הדלה ביותר. כאשר בני אדם מכירים את האל והופכים למתגברים בפני השטן, נאמנים לאל במידה רבה, אזי לאיש אין עמוד שדרה חזק יותר מאשר לקבוצת בני האדם הזו וזו העדות האדירה ביותר. אף על פי שאינך מסוגל לעשות עבודה גדולה, אתה יכול לְרַצות את האל. בני אדם אחרים אינם יכולים לשים בצד את תפיסותיהם, אך אתה יכול לעשות זאת. בני אדם אחרים אינם יכולים להעיד על האל במהלך חוויותיהם בפועל, אך אתה יכול להשתמש בשיעור קומתך בפועל ובמעשיך בפועל כדי לגמול לאל על אהבתו ולשאת עליו עדות מהדהדת. רק מעשה כזה נחשב לאהבת אל אמיתית. אם אינך מסוגל לעשות זאת, אזי אינך נושא עדות בפני בני משפחתך, בפני אחיך ואחיותיך או בפני עמי העולם. אם אינך מסוגל לשאת עדות בפני השטן, השטן יצחק עליך, הוא יתייחס אליך כאל בדיחה, כאל צעצוע, הוא ישטה בך לעתים קרובות ויוציא אותך מדעתך. ייתכן שבעתיד תעמוד בניסיונות קשים, אבל אם אתה אוהב כיום את האל בלב שלם, אזי יהיו הניסיונות העתידיים קשים ככל שיהיו, ולא משנה מה יקרה לך, אתה מסוגל לעמוד איתן בעדותך ולְרַצות את האל. לבך יזכה בנחמה ולא תפחד. אינכם יכולים לראות מה יקרה בעתיד – אתם יכולים לְרַצות את האל רק בנסיבות הנוכחיות. אינכם מסוגלים לעשות עבודה משמעותית כלשהי – עליכם להתמקד בריצוי האל על ידי חוויית דבריו בחיים האמיתיים ולשאת עדות חזקה ומהדהדת ובכך להמיט קלון על השטן. על אף שבשרך יסבול ולא יבוא על סיפוקו, אתה תרַצה את האל ותמיט קלון על השטן. אם תמיד תיישם כך בפועל, האל יפלס דרך לפניך. יום אחד, כשיגיע ניסיון קשה, בני אדם אחרים ייפלו, אבל אתה עדיין תוכל לעמוד איתן: בזכות המחיר ששילמת, האל יגן עליך כדי שתוכל לעמוד איתן ולא תיפול.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באל

באילו ניסיונות אתם מסוגלים לעמוד היום? האם אתם מסוגלים לומר בלב שלם שיש לכם יסוד חזק, שאתם מסוגלים לעמוד איתןנים מול פיתויים? קרי, רדיפה בידי השטן, או מעמד ויוקרה, או נישואים, או עושר? האם אתם מסוגלים לגבור על הפיתויים הללו? (פחות או יותר, כן.) כמה דרגות של פיתוי ישנן? ועל איזו דרגה אתם מסוגלים לגבור? לדוגמה, ייתכן שלא תחששו כשתשמעו שמישהו נעצר בגין אמונה באל, וייתכן שלא תחששו כשתראו אחרים נעצרים ומעונים – אך כשאתה נעצר, כשאתה נקלע למצב הזה, האם אתה מסוגל לעמוד איתן? הפיתוי גדול, לא כך? נניח, לצורך העניין, שאתה מכיר אדם בעל אנושיות טובה למדי, מאמין נלהב, שוויתר על משפחה וקריירה כדי למלא את חובתו וסבל מתלאות רבות: יום אחד הוא נעצר ונידון למאסר בגין אמונתו באל, ונודע לך שהוא הוכה למוות כתוצאה מכך. האם זהו פיתוי מבחינתך? איך תגיב אם יקרה לך מקרה דומה? איך תחווה אותו? האם תשחר לאמת? כיצד תשחר לאמת? כיצד תעמוד איתן לנוכח הפיתוי, תבין את רצון האל ותשיג כך את האמת? האם אי-פעם חשבת על הדברים הללו? האם קל לגבור על פיתויים כאלה? האם הם חריגים? כיצד יש לחוות דברים חריגים שעומדים בניגוד לתפיסות ולדמיונות אנושיים? אם אין לך נתיב ללכת בו, האם אתה עלול להתלונן? האם אתה מסוגל לחפש את האמת בדברי האל ולראות את מהות הבעיות? האם אתה מסוגל להיעזר באמת כדי לקבוע מהם העקרונות הנכונים ליישום? אלה הדברים שאמורים לאפיין את אלה שחותרים לאמת, לא כך? כיצד תוכל להכיר את עבודת האל? כיצד עליך לחוות אותה על מנת לקטוף את פירות השיפוט, הטיהור, הישועה וההבאה לשלמות של האל? אילו אמיתות יש להבין כדי ליישב את אין ספור התפיסות והקובלנות של בני האדם נגד אלוהים? מהן האמיתות השימושיות ביותר שעליך להצטייד בהן, האמיתות שיאפשרו לך לעמוד איתן בניסיונות שונים? מהו שיעור קומתכם כעת? על איזו דרגה של פיתויים אתם מסוגלים לגבור? יש לכם מושג? אם לא, זוהי שאלה פתוחה. לפני רגע אמרתם שאתם "מסוגלים לגבור על חלקם, פחות או יותר." אלה מילים מעורפלות. עליכם לדעת בוודאות מהו שיעור קומתכם, באילו אמיתות כבר הצטיידתם, על אילו פיתויים אתם מסוגלים לגבור, אילו ניסיונות אתם מסוגלים לקבל, ובאילו אמיתות וידע על עבודת האל עליכם להצטייד בכל ניסיון ואיך עליכם לבחור בנתיב שישביע את רצון האל – עליכם להיות בקיאים בכך. כאשר אתם נתקלים במשהו שנוגד את התפיסות והדמיונות שלכם, איך תחוו אותו? כיצד עליכם להצטייד באמת במקרים כאלה – ובאילו היבטים של האמת עליכם להצטייד – כדי לצלוח אותו ללא תקלות, ולא רק לפתור את תפיסותיכם, אלא גם לרכוש ידע אמיתי אודות האל – זו צריכה להיות השאיפה שלכם, לא כך? אילו פיתויים אתם חווים בדרך כלל? (מעמד, יוקרה, רווח, כסף, יחסים בין גברים לנשים.) אלה הפיתויים הרווחים. ובשיעור קומתכם הנוכחי, לאילו פיתויים אתם מצליחים להתנגד ומול אלו אתם מצליחים לעמוד איתנים? האם אתם בעלי שיעור הקומה האמיתי שמאפשר לגבור על הפיתויים הללו? האם אתם באמת מסוגלים להתחייב לבצע את חובתכם כראוי, ולא לעשות שום דבר שיפר את האמת, או שיהווה שיבוש והפרעה, או התנגדות ומרדנות, או שיכעיס את אלוהים? (לא.) אם כן, מה עליכם לעשות כדי למלא את חובתכם כראוי? ראשית, עליכם לבחון את עצמכם מכל הכיוונים, לבדוק האם אתם פועלים בהתאם לעקרונות האמת, לבדוק האם אתם פועלים כלאחר יד והאם יש בכם היבטים של מרדנות והתנגדות. אם כן, עליכם לשחר לאמת כדי לפתור אותם. כמו כן, אם יש דברים שאינכם יודעים לגביכם, עליכם לשחר לאמת כדי לפתור אותם. אם מטפלים בכם וגוזמים אתכם, עליכם לקבל זאת ולהתמסר. כל עוד בני אדם מדברים על סמך עובדות, אין שום אפשרות להתווכח ולהתפלפל איתם. רק אז תוכלו ללמוד להכיר את עצמכם באמת ולהכות על חטא באמת. בני האדם צריכים לעמוד בדרישות של שני ההיבטים הללו ולהגיע להיווכחות אמיתית. כך, הם יוכלו להפנים את האמת ולהיכנס למציאות, ולמלא את חובתם במידה מתקבלת על הדעת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מי שמוסר את ליבו לאלוהים, יכול להשיג את האמת

בחיי היומיום בני אדם באים במגע עם כל מיני אנשים, אירועים ודברים, ואם הם אינם מחזיקים באמת ואינם מתפללים ומחפשים אותה, אז יהיה להם קשה להשליך מעליהם פיתויים. קחו לדוגמה, את היחסים בין גברים ונשים. אנשים מסוימים אינם מסוגלים לעמוד בפיתויים כאלה, והם נופלים ברגע שהם מתמודדים עם מצב כזה. האם זה לא מראה ששיעור קומתם נמוך מדי? אנשים שאינם מחזיקים באמת הם מעוררי רחמים ואינם נושאים עדות כלל. אנשים מסוימים נופלים לפיתוי כשהם נתקלים במצבים הקשורים לכסף. כשהם רואים מישהו אחר עם כסף, הם מתלוננים, "איך זה שיש להם כל כך הרבה כסף ואני כל כך עני? זה לא הוגן!" הם מתלוננים כשזה קורה להם, והם אינם יכולים לקבל את זה מהאל או להתמסר לתזמור ולהסדר שלו. ישנם גם אנשים מסוימים שתמיד מתמקדים במעמד, וכאשר הם מתמודדים עם סוג כזה של פיתוי, הם לא מסוגלים להתגבר עליו. לדוגמה, כופר רוצה להעסיק אותם בתפקיד רשמי, נותן להם יתרונות רבים, והם אינם מסוגלים לעמוד איתן. הם חושבים, "האם עליי לעשות את זה?" הם מתפללים, והם מהרהרים, ואז: "כן – אני חייב!" הם החליטו, ואין יותר טעם שהם ימשיכו לחפש. ברור שהם החליטו לקבל את התפקיד הרשמי הזה ולהרוויח את היתרונות שלו, אבל הם גם רוצים לחזור ולהאמין באל, מתוך פחד לאבד את הברכות של האמונה בו. אז הם מתפללים אליו: "אנא נסה אותי, אלוהים". באיזה ניסיון עוד נותר להעמיד אותך? אתה כבר החלטת לקבל את התפקיד הרשמי. לא עמדת איתן בעניין הזה, וכבר נפלת. האם אתה עדיין צריך לעבור ניסיון? אינך ראוי לניסיונו של האל. האם אתה, עם שיעור קומתך הנמוך באופן מעורר רחמים, היית עומד בזה? יש אפילו אנשים בזויים מסוימים, שמתחרים על כל יתרון שהם רואים. רוח הקודש נמצאת ממש לידם, מתבוננת בהם כדי לראות אילו דעות הם מבטאים ומהי גישתם ומתחילה להעמיד אותם בניסיון. יש כאלה שחושבים לעצמם, "אני לא רוצה את זה, גם אם זהו חסדו של האל כלפיי. יש לי כבר מספיק, ואלוהים מראה לי יותר מדי חסד. לא אכפת לי מאוכל טוב ובגדים יפים, אכפת לי רק מהחתירה אל האמת ומהיכולת לזכות באל. האמת שקיבלתי ניתנה לי על ידי האל ללא כל סיבה. אני לא ראוי לדברים האלה". רוח הקודש בוחנת את ליבם ומעניקה להם אפילו יותר נאורות, מאפשרת להם להבין יותר, ולהיות יותר נמרצים, והופכת את האמת לשקופה יותר עבורם. האנשים הנתעבים האלה, לעומת זאת, רואים שניתנת הטבה וחושבים, "אני אלחם עליה לפני שמישהו אחר יוכל. אם הם יתנו אותה למישהו אחר ולא לי, אני אנזוף בהם כהוגן ואעשה להם חיים קשים. אני אראה להם ממה אני עשוי, ואז נראה למי הם יתנו את זה בפעם הבאה!" רוח הקודש רואה שהם כאלה וחושפת אותם. הכיעור שלהם נחשף, ואדם כזה חייב להיענש. לא משנה כמה שנים שהם מאמינים, זה לא יועיל להם כלל. הם לא יכולים לזכות בדבר! פעמים רבות, כאשר רוח הקודש מראה חסד לאנשים, הם זוכים בו כשהם אינם מצפים לו. אם האל לא מראה לך חסד, גם עונשך יבוא כשלא תצפה לו. הדברים הם עד כדי כך מסוכנים עבור אלו שאינם חותרים אל האמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, באמונה באל, הדבר החשוב ביותר הוא לזכות באמת

אם אינך מודע לפיתויים שנקרים בדרכך, אינך מטפל בהם כראוי ועושה בחירות לא נכונות, הפיתויים האלה ימיטו עליך עוגמת נפש ואומללות. לדוגמה, נניח שבמסגרת היחס המועדף שמעניקים לך אחים ואחיות נכללות הטבות חומריות כגון להאכיל אותך, להלביש אותך, להעניק לך קורת גג ולספק את צרכיך היום-יומיים. אם אתה נהנה מדברים טובים יותר מכפי שהם מעניקים לך, אתה תזלזל בהם ותדחה בתיעוב את מתנותיהם. לעומת זאת, לו היית פוגש איש עשיר והוא היה מעניק לך חליפה מפוארת באומרו שאיננו לובש אותה, האם היית מצליח לעמוד איתן אל מול פיתוי שכזה? אולי היית מהרהר במצב ואומר לעצמך, "הוא עשיר, ולבגדים האלה אין שום משמעות מבחינתו. הוא ממילא לא לובש אותם. אם הוא לא ייתן אותם לי, הוא פשוט יאחסן אותם איפה שהוא. לכן אקח אותם". מה דעתכם על ההחלטה הזאת? (אדם זה כבר נהנה מהטבות המעמד). מדוע זוהי הנאה מהטבות המעמד? (משום שהוא קיבל פריט הדור). האם עצם קבלת הפריטים ההדורים שמוצעים לך משמעו הנאה מהטבות המעמד? אם מציעים לך דבר מה רגיל, אבל הוא בדיוק מה שאתה צריך ולכן אתה מקבל אותו, האם גם זה נחשב הנאה מהטבות המעמד? (כן. בכל פעם שמישהו מקבל משהו מאחרים במטרה לרצות את מאווייו האנוכיים, זה נחשב). עושה רושם שהדבר אינו ברור לכם. האם חשבת על כך אי פעם: אלמלא היית מנהיג ובעל מעמד, האם הוא עדיין היה מציע את המתנה הזאת? (לא). בהחלט לא. הוא מציע לך את המתנה הזאת משום שאתה מנהיג. טבע הדבר השתנה. אין זו צדקה רגילה, וזוהי הבעיה. לו היית שואל אותו, "אלמלא הייתי מנהיג, אלא אח או אחות מן השורה, האם היית מציע לי מתנה כזאת? לו אח או אחות אחרים היו זקוקים לפריט הזה, האם היית נותן להם אותו?" הוא היה משיב, "לא הייתי יכול. אינני יכול לחלק דברים סתם כך לכל אחד. אני נותן אותו לך משום שאתה המנהיג שלי. אלמלא היה לך המעמד המיוחד הזה, למה לי להעניק לך מתנה כזאת?" כעת ראה כיצד כשלת בהבנת המצב. כשהוא אמר שאיננו משתמש בבגדים המפוארים, האמנת לו, אבל הוא רימה אותך. מטרתו היא שתקבל את מתנתו כדי שבעתיד תהיה טוב כלפיו ותעניק לו יחס מיוחד. זוהי הכוונה העומדת מאחורי מתנתו. העובדה היא שבלבך אתה יודע שהוא לעולם לא היה מעניק לך מתנה אלמלא היית בעל מעמד, אך עדיין קיבלת אותה. בלשונך אתה אומר, "תודה לאל, קיבלתי מתנה זו מן האל, זהו טוב לבו של האל כלפיי". לא זו בלבד שאתה נהנה מהטבות המעמד, אתה נהנה גם מהדברים הניתנים לאנשיו הנבחרים של האל כאילו אתה זכאי להם. האין זו עזות מצח? אם אדם משולל מצפון או בושה, אזי זוהי הבעיה. האם זה רק עניין של התנהגות? האם פשוט לא נכון לקבל דברים מאחרים, ונכון לסרב להם? מה עליכם לעשות כשאתם מצויים במצב כזה? עליך לשאול את מעניק המתנות אם מעשיו עולים בקנה אחד עם העקרונות. אמור לו, "הבה נחפש הנחיה מתוך דברי האל או מתוך הצווים המנהלתיים של הכנסייה ונבדוק אם מעשיך עולים בקנה אחד עם עקרונות. אם לא, אינני יכול לקבל מתנה זו". אם המשאבים הללו מודיעים למעניק שפעולותיו מפרות את העקרונות אך הוא עדיין רוצה להעניק לך את המתנה, מה עליך לעשות? עליך לפעול על פי עקרונות. אנשים מן השורה אינם יכולים להתגבר על זה. הם משתוקקים לקבל עוד מידי אחרים, וכמהים ליהנות מיחס מועדף יותר. אם אתה אדם מהסוג הנכון, כשאתה נתקל במצב כזה עליך להתפלל לאל מיד ולומר, "אלי, אין ספק כי הדבר שניצב לפניי היום הוא סמל לרצונך הטוב. זהו שיעור שארגנת בעבורי. אני מוכן לחפש את האמת ולפעול על פי העקרונות". בעלי מעמד עומדים לפני פיתויים גדולים עד מאוד, וכאשר מגיע פיתוי שכזה, אכן קשה להכניע אותו. אתה זקוק להגנת האל ולסיועו; עליך להתפלל לאל, ועליך גם לחפש את האמת ולהרהר בעצמך לעתים תכופות. כך תחוש שלו ועם רגליים על הקרקע. אך אם תשתהה עם התפילה עד לאחר קבלת מתנות שכאלה, האם עדיין תחוש שלו ועם רגליים על הקרקע באותה המידה? (כבר לא). מה יחשוב עליך האל אז? האם הוא יהיה מרוצה ממעשיך, או שמא יתעב אותם? הוא יתעב את מעשיך. האם הבעיה היא פשוט עצם הקבלה של הדבר על ידך? (לא). אם כן, מהי הבעיה? הבעיה טמונה בדעות ובגישה שאתה מאמץ אל מול מצב שכזה. האם אתה מחליט בעצמך, או שמא אתה מחפש את האמת? האם יש לך רף מצפון כלשהו? האם לבך ירא-אל בכלל? האם אתה מתפלל לאל בכל פעם שאתה נתקל במצב זה? האם שאיפתך היא לרצות את מאווייך שלך תחילה, או שמא אתה מתפלל תחילה ומחפש את כוונות האל? בעניין זה אתה נחשף. כיצד עליך להתמודד עם מצב שכזה? אתה מוכרח לאחוז בעקרונות היישום בפועל. תחילה, כלפי חוץ. עליך לסרב לשיקולים המיוחדים והחומריים האלה, לפיתויים האלה. גם כשמציעים לך דבר מה שאתה חושק בו במיוחד או בדיוק את הדבר שאתה זקוק לו, עליך לסרב גם לו. למה הכוונה, דברים חומריים? הדבר כולל אוכל, הלבשה, מחסה, ופריטים לשימוש יום-יומי. יש לסרב לשיקולים מיוחדים וחומריים אלה. מדוע עליך לסרב להם? האם העיקר איננו אופן הפעולה שלך? לא; העיקר הוא הפגנת גישה של שיתוף פעולה. אם ברצונך ליישם בפועל את האמת, לרצות את האל, ולסור מפיתוי, תחילה עליך להפגין גישה של שיתוף פעולה. עם גישה שכזו תהיה מסוגל לסור מפיתוי, ומצפונך יהיה שלו. אם יציעו לך דבר מה שאתה רוצה בו, ותקבל אותו, לבך יחוש במידת מה בייסורי המצפון שלך. אך עקב תירוציך וצידוקיך העצמיים, אתה תאמר שמוכרחים להעניק לך את הדבר הזה, שזוהי זכותך. ואז, ייסורי מצפונך יהיו ברורים וניכרים פחות. לעתים דעותיך ומחשבותיך מטות את מצפונך, כך שייסוריו ברורים פחות. אם כך, האם מצפונך הוא רף אמין? לא. זהו פעמון אזהרה שמזהיר בני אדם. מהו טיב האזהרה שלו? שאין בטחון בהסתמכות אך ורק על רגשות המצפון; יש גם לחפש את עקרונות-האמת. זהו הדבר האמין. ללא האמת שתרסן אותם, בני אדם עדיין עלולים להיכנע לפיתוי, והם מספקים שלל סיבות ותירוצים המאפשרים להם לרצות את תאוותם להטבות המעמד. לכן, כמנהיג, עליך להישמע בלבך לעיקרון זה: תמיד אסרב ליחס מועדף, תמיד אסור ממנו, ואדחה אותו מכל וכל. על מנת לסור מרע, דחייה מוחלטת היא תנאי מקדים. אם אתה אוחז בתנאי המקדים על מנת לסור מרע, אתה כבר נמצא תחת הגנת האל במידת-מה. אם אתה אוחז בעקרונות כאלה של יישום בפועל ואינך מרפה מהם, אתה כבר מיישם בפועל את האמת ומרצה את האל. אתה כבר הולך בנתיב הנכון. כאשר אתה הולך בנתיב הנכון וכבר מרצה את האל, האם עדיין נדרש לך מבחן מצפונך? התנהלות על פי עקרונות ויישום האמת בפועל מתעלים על רף המצפון. אם אדם נחוש לשתף פעולה ומסוגל לפעול על פי עקרונות, הוא כבר מרצה את האל. זהו הרף שדורש האל מבני האדם.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לפתור את פיתויי המעמד ואת כבליו

עליכם לבוא לעתים קרובות בפני האל, לאכול ולשתות את דבריו ולהרהר בהם, לקבל את הטלת המשמעת שלו ואת הדרכתו, וללמוד את לקח ההתמסרות – זה חשוב מאוד. עליך להיות מסוגל להתמסר לכל הסביבות, האנשים, האירועים והדברים שאלוהים הסדיר עבורך, וכשזה מגיע לעניינים שאותם אתה לא ממש מבין לאשורם, עליך להתפלל לעתים קרובות תוך חיפוש האמת; רק על ידי הבנת כוונותיו של האל תוכל למצוא דרך קדימה. עליך להיות בעל לב ירא-אל. עשה מה שעליך לעשות בזהירות ובקפידה, וחייה בפני האל עם לב המתמסר לאלוהים. השקט את עצמך בפניו לעתים קרובות ואל תהיה מושחת. לכל הפחות, כאשר קורה לך משהו, תחילה השקט את עצמך, לאחר מכן מהר להתפלל, ובאמצעות התפילה, החיפוש וההמתנה, תבין את כוונותיו של האל. האם אין זו גישה של יראת האל? אם אתה ירא-אל ומתמסר לאל בליבך, ואם אתה מסוגל להשקיט עצמך בפניו ולתפוס את כוונותיו, אזי עם סוג כזה של שיתוף פעולה ויישום בפועל, אתה תהיה מוגן, ולא תתפתה, ולא תעשה דבר שישבש או יפריע לעבודת הכנסייה. חפש את האמת בעניינים שאינך יכול לראות בבירור, אל תשפוט באופן עיוור ואל תגנה. בדרך זו, אלוהים לא יתעב ולא ידחה אותך בתיעוב. אם יש לך לב ירא-אל, אתה תפחד להעליב אותו, ואם יגיע אליך משהו מפתה, אתה תחיה בפני אלוהים באימה ובחרדה, ותשתוקק להתמסר לו ולרצות אותו בכל הדברים. רק ברגע שתיישם כך בפועל ותהיה מסוגל לחיות במצב כזה, להשקיט את עצמך לעתים קרובות ולבוא בפני האל לעתים קרובות, תוכל לסור באופן לא מודע מפיתויים ומדברים רעים. ללא לב ירא-אל, או עם לב שאינו עומד בפניו, יש כמה רעות שאתה מסוגל לבצע. יש לך צביון מושחת ואינך יכול לשלוט בו, אז אתה מסוגל לעשות רע. האם ההשלכות לא תהיינה חמורות אם תעשה רע אשר מהווה הפרעה ושיבוש? לכל הפחות, אתה תיגזם, ואם מה שעשית הוא חמור, אלוהים ידחה אותך בתיעוב ואתה תגורש מהכנסייה. עם זאת, אם יש לך לב המתמסר לאלוהים וליבך יכול להיות שקט לעתים קרובות בפני האל, ואם אתה ירא-אל וחרד מפניו, האם לא תוכל אז להתרחק מדברים רעים רבים? אם אתה ירא-אל ואתה אומר, "אני חרד מאלוהים; אני מפחד להעליב אותו, לשבש את עבודתו ולהביא על עצמי את תיעובו", האם אין זו גישה רגילה ומצב רגיל עבורך? מהו הדבר שיעורר את החרדה שלך? החרדה שלך תתעורר מלב ירא-אל. אם אתה חרד בליבך מהאל, אזי אתה תסור מדברים רעים ותתרחק מהם כשתראה אותם, וכך תהיה מוגן. האם מישהו שאינו חרד בליבו מאלוהים ירא אותו? האם הוא יסור מרע? (לא.) האם אנשים שאינם יכולים לירוא את האל ואינם חרדים ממנו אינם אנשים עזי מצח? האם ניתן לרסן אנשים עזי מצח? (לא.) ואלה שאינם ניתנים לריסון, האם הם אינם עושים כל מה שעולה בדעתם בלהט הרגע? מהם הדברים שאנשים עושים כאשר הם פועלים על פי רצונם שלהם, על פי הלהיטות שלהם, על פי צביונם המושחת? אלה הם דברים רעים כפי שאלוהים רואה אותם. לכן, עליכם לראות בבירור שזהו דבר טוב לאדם שיש בליבו חרדה מהאל – בעזרתה אפשר להיות ירא-אל. כאשר לאדם יש אלוהים בליבו והוא יכול לירוא את האל, הוא יוכל אז להתרחק מדברים רעים. אנשים כאלה הם האנשים שיש תקווה שיוושעו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק עם יראת אלוהים אפשר לפסוע בנתיב הישועה

במהלך עבודתו של אלוהים, שבה הוא מספק את צורכי האדם ותומך בו, אלוהים מספר לאדם את כל רצונו ודרישותיו ומראה לאדם את מעשיו, את טבעו ואת מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. המטרה היא לצייד את האדם בשיעור קומה ולאפשר לו לרכוש אמיתות מסוימות מאלוהים בהיותו חסיד אל – אמיתות שהן כלי הנשק שהאדם מקבל מאלוהים כדי להילחם בשטן. כשבידיו הכלים האלה, על האדם לעמוד במבחניו של אלוהים. לאלוהים יש אמצעים ואפיקים רבים לבחינת האדם, אך כל אחד מהם דורש "שיתוף פעולה" מצד אויבו של אלוהים, השטן. כלומר לאחר שהוא נותן לאדם את הכלים ללחום בשטן, אלוהים מוסר את האדם לידי השטן ומאפשר לשטן "לבחון" את שיעור הקומה של האדם. אם האדם יכול להשתחרר מגדודי השטן, אם באפשרותו לברוח כשהשטן מקיף אותו ולהישאר בחיים, האדם יעבור את המבחן. אולם אם האדם אינו מצליח להשתחרר מגדודי השטן ונכנע לו, הוא לא יעבור את המבחן. יהיה אשר יהיה ההיבט שאלוהים בוחן באדם, הקריטריונים לבחינה זו הם אם האדם ניצב איתן בעדותו כשהשטן תוקף ואם האדם זונח את אלוהים ונכנע ומתמסר לשטן כשהוא לוכד אותו. אפשר לומר שיכולתו של האדם לזכות בישועה תלויה ביכולתו לגבור על השטן ולהביס אותו, ויכולתו להשיג חירות תלויה ביכולתו להרים בכוחות עצמו את כלי הנשק שאלוהים נתן לו כדי לגבור על כבלי השטן, ולגרום לשטן לחלוטין לאבד כל תקווה ולהניח לו. אם השטן מאבד כל תקווה ומוותר על מישהו, פירוש הדבר הוא שהשטן לעולם לא ינסה עוד לקחת את אותו אדם מאלוהים, לעולם לא יאשים או יפריע עוד לאדם זה, ולעולם לא יענה או יתקוף אותו עוד ללא רסן. רק אדם כזה ייפול באמת בנחלת האל. זהו כל התהליך שבו אנשים נופלים בנחלת האל.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

קטעים מסרטים קשורים

איך אשתחרר מההתמכרות שלי למשחקים באינטרנט?

מזמורים קשורים

עלינו לשאת עדות לאל בכל דבר

רק אלו שמתגברים על השטן לחלוטין נופלים בנחלת האל