דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

בני האדם חיים את כל חייהם תחת השפעתו של השטן, ואין ולו אדם אחד שמסוגל להשתחרר בכוחות עצמו מהשפעת השטן. כולם חיים בעולם מזוהם, בשחיתות וריקנות, ללא משמעות או ערך ולו הפחותים ביותר – הם חיים חיים נטולי דאגות שכאלה למען הבשר, למען תאווה ולמען השטן. לקיומם אין ולו הערך הפחות ביותר. האדם אינו מסוגל למצוא את האמת שתשחרר אותו מהשפעת השטן. על אף שהאדם מאמין באלוהים וקורא את כתבי הקודש, הוא לא מבין כיצד לשחרר את עצמו משליטתה של השפעת השטן. במהלך העידנים, בודדים גילו את הסוד הזה, בודדים הבינו אותו. ולכן, על אף שהאדם מתעב את השטן ומתעב את הבשר, הוא אינו יודע כיצד להיפטר מהשפעתו המזיקה של השטן. היום, האין אתם עדיין תחת השפעתו של השטן? אתם לא מתחרטים על מעשיכם המרדניים, ועוד פחות מכך אתם מרגישים שאתם מזוהמים ומרדניים. לאחר שהתנגדתם לאלוהים, אתם אפילו חווים שקט נפשי ושאננות עמוקה. האין השאננות שלכם נובעת מהיותכם מושחתים? האין מקורו של השקט הנפשי הזה במרדנות שלכם? האדם חי בגיהינום אנושי, הוא חי תחת השפעתו האפלה של השטן – על פני האדמה רוחות חיות ביחד עם האדם, פולשות לבשרו של האדם. על פני האדמה, אתם לא חיים בגן עדן יפיפה. המקום שבו אתם נמצאים הוא ממלכת השדים, גיהינום אנושי, עולם השאול. אם האדם לא ייטהר, הוא ייוותר חלק מהזוהמה. אם אלוהים לא יגן על האדם וידאג לו, הוא ייוותר אסיר של השטן. אם האדם לא יישפט וייוסר, לא יהיו לו האמצעים להימלט מהדיכוי של השפעתו האפלה של השטן. הטבע המושחת שאתם מציגים וההתנהגות המרדנית שאתם מציגים מספיקים כדי להוכיח שאתם עדיין חיים תחת השפעתו של השטן. אם הנפש והמחשבות שלכם לא טוהרו, והטבע שלכם לא נישפט ויוסר, אז כל ישותכם עדיין נמצאת תחת השפעתו של השטן: הנפש שלכם נשלטת בידי השטן, המחשבות שלכם מתומרנות על ידי השטן, וכל ישותכם נשלטת בידי השטן... אם אתה רוצה להיעשות מושלם, אזי עליך להבין את עבודתו של אלוהים. בפרט, עליך להבין את חשיבות הייסורים והשיפוט של אלוהים, ומדוע העבודה הזו מיושמת על האדם. האם מסוגל אתה לקבל את העבודה הזו? האם מסוגל אתה להשיג במהלך ייסורים מהסוג הזה את אותן ההתנסויות והידע של פטרוס? אם תעסוק בחיפוש אחר ידע אודות אלוהים ואודות העבודה של רוח הקודש, ואם תנסה לשנות את הטבע שלך, אז תזכה בהזדמנות להיעשות מושלם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

היום האל שופט אתכם, מייסר אתכם ומגנה אתכם, אך אתה חייב לדעת שמטרת הגינוי שלך היא שתכיר את עצמך. האל מגנה, מקלל, שופט ומייסר כדי שתוכל להכיר את עצמך, כדי שצביונך ישתנה, ויתרה מכך, כדי שתכיר את ערכך, ותראה שכל מעשי האל צודקים ותואמים לצביונו ולדרישות עבודתו, שהוא פועל בהתאם לתוכניתו לישועת האדם, ושהוא האל הצודק שאוהב, מושיע, שופט ומייסר את האדם. אם אתה יודע רק שמעמדך נמוך, שאתה מושחת ומרדן, אך אינך יודע שהאל רוצה להבהיר את ישועתו באמצעות המשפט והייסורים שהוא עושה בך היום, אזי אין לך דרך לחוות דברים, ועל אחת כמה וכמה אינך מסוגל להמשיך הלאה. האל לא בא להרוג או להשמיד, אלא לשפוט, לקלל, לייסר ולהושיע. עד שתוכנית הניהול שלו בת ששת אלפים השנים תסתיים – לפני שהוא יגלה את סופו של כל סוג אדם – עבודתו על פני האדמה תהיה למען הישועה; מטרתה היא אך ורק להפוך את אוהביו למושלמים – באופן יסודי – ולהביאם להיכנע תחת ריבונותו. לא משנה כיצד האל מושיע אנשים, הכול נעשה על ידי כך שהוא גורם להם להתנתק מטבעם השטני הישן; כלומר, הוא מושיע אותם על ידי כך שהוא גורם להם לחפש חיים. אם הם לא יעשו זאת, לא תהיה להם דרך לקבל את ישועת האל. הישועה היא עבודתו של האל עצמו, והחיפוש אחר החיים הוא משהו שהאדם חייב לקחת על עצמו כדי לקבל ישועה. בעיני האדם, הישועה היא אהבת האל, ואהבת האל אינה יכולה להיות ייסורים, משפט וקללות; הישועה חייבת להכיל רחמים וחסד, ויתרה מכך, דברי נחמה וכן ברכות אין-סופיות המוענקות על ידי האל. אנשים מאמינים שכאשר האל מושיע את האדם, הוא עושה זאת על ידי כך שהוא נוגע לליבם בברכותיו ובחסדו, כדי שיוכלו לתת לו את ליבם. כלומר, הנגיעה שלו בליבו של אדם, היא ישועתו. סוג כזה של ישועה נעשה על ידי עריכת עסקה. רק כאשר האל יעניק לאדם מאה מונים, הוא ייכנע בפני שם האל וישאף להיטיב עמו ולהביא לו כבוד. זו אינה כוונת האל כלפי האנושות. האל בא לעבוד על פני האדמה כדי להושיע את האנושות המושחתת; אין בכך כל שקר. אילו היה, הוא בוודאי לא היה בא לעשות את עבודתו באופן אישי. בעבר, אמצעי הישועה שלו כללו הפגנת רחמים וחסד עילאיים, עד כדי כך שהוא נתן את כל כולו לשטן בתמורה לאנושות כולה. אין ההווה דומה כלל לעבר: הישועה המוענקת לכם היום מתרחשת בעת אחרית הימים, במהלך הסיווג של כל אחד לפי סוגו; האמצעי לישועה שלכם אינו רחמים או חסד, אלא ייסורים ומשפט, כדי שהאדם ייוושע באופן יסודי יותר. לכן, כל מה שאתם מקבלים הוא ייסורים, משפט ומכות חסרות רחמים, אך דעו זאת: במכות חסרות הלב האלה אין ולו שמץ של ענישה. תהיה אשר תהיה חומרת דבריי, מה שנופל בחלקכם הוא רק כמה מילים שעשויות להיראות לכם חסרות לב לחלוטין, ולא משנה כמה גדול כעסי, מה שמגיע אליכם הוא עדיין דברי תוכחה, ואינני מתכוון לפגוע בכם או להובילכם למותכם. כל זה עובדה, הלא כן? דעו שכיום, בין שזה משפט צדק ובין שזה זיכוך וייסורים חסרי רגש, הכול למען הישועה. לא משנה אם כיום כל אחד ימוין לפי סוגו או שכל מיני אנשים ייחשפו, מטרת כל דברי האל ועבודתו היא להושיע את אלה שאוהבים את האל באמת. הן משפט צדק והן זיכוך חסר רגש נעשים כדי לטהר את האדם; מילים קשות או דברי תוכחה נאמרים כדי לטהר ולמען הישועה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את כוונת האל להושיע את האדם

אם אתה רוצה להיטהר משחיתות ולעבור שינוי בצביון החיים שלך, אז אתה חייב לאהוב את האמת ולהיות מסוגל לקבל את האמת. מה זה אומר לקבל את האמת? קבלת האמת פירושה שלא משנה מהו סוג הצביון המושחת שלך או אילו מרעלי הדרקון הגדול האדום כאש – רעלי השטן – נמצאים בטבעך, כאשר דברי האלוהים חושפים את הדברים הללו, עליך להודות בהם ולהתמסר, אינך יכול לבחור באפשרות אחרת, ועליך להכיר את עצמך על פי דברי האלוהים. זה אומר להיות מסוגל לקבל את דברי האלוהים ולקבל את האמת. לא משנה מה אלוהים אומר, לא משנה כמה מחמירות אמירותיו, ולא משנה באילו מילים הוא משתמש, אתה יכול לקבל אותן כל עוד מה שהוא אומר זו האמת, ואתה יכול להכיר בהן כל עוד הן תואמות את המציאות. אתה יכול להתמסר לדברי האלוהים בלי קשר לעומק הבנתך אותם, ואתה מקבל ומתמסר לאור אשר מתגלה על ידי רוח הקודש ומשותף על ידי אחיך ואחיותיך. כאשר אדם כזה חותר אחר האמת עד לנקודה מסוימת, הוא יכול לזכות באמת ולהשיג את שינוי צביונו. גם אם באנשים שלא אוהבים את האמת יש מעט אנושיות, והם מסוגלים לעשות כמה מעשים טובים ויכולים לנטוש ולהשקיע למען אלוהים, הם מבולבלים לגבי האמת ולא מתייחסים אליה ברצינות ולכן צביון חייהם לעולם לא משתנה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד להכיר את טבע האדם

כשאתה חווה את עבודת האל, עליך ראשית לקבל את דבריו החושפים את מהות טבע האדם. אם אתה מסוגל לראות בבירור את הצביון המושחת של אנשים ואת האמת של שחיתותם, ואם אתה באמת מגיע להכרה של עצמך, האין זאת הדרך קדימה להשגת ישועה? האופן שבו אתה ניגש לדברי האל ששופטים את האדם וחושפים אותו הוא מכריע. ראשית, עליך להרהר ולהבין את דברי האל שחושפים את טבע האדם; אם אתה מסוגל לראות בבירור שמה שדברי האל חשפו תואם באורח מלא את המצב האמיתי שלך, הרי שאתה תקצור את היבול. יש אנשים שכשהם מסיימים לקרוא את דברי האל, תמיד משווים אותם לאנשים אחרים; הם תמיד חושבים שהדברים מכוונים לאחרים, ושדברי האל כפי שהם נאמרו אינם קשורים אליהם כלל, בלי קשר לחומרת הדברים. זה בעייתי – אדם מהסוג הזה אינו מקבל את האמת. אם כך, כיצד עליך לגשת לדברי האל? בכל פעם שאתה קורא משהו מדברי האל, עליך להשוות אותם לעצמך, להצליב אותם עם המצב שלך, עם המחשבות ונקודות המבט שלך, ולהצליב אותם עם ההתנהגות שלך עצמך. אם אתה באמת בר-השוואה להם ואתה מחפש את האמת כדי לפתור את הבעיות שלך, הרי שבדרך הזאת תקצור את היבול. אז יהיה עליך להשתמש במציאות של האמת שאתה מבין כדי ללכת ולעזור לאחרים; לעזור להם להבין את האמת ולפתור בעיות, לעזור להם לבוא בפני האל, ולקבל את דבריו ואת האמת. זה מראה אהבה לאחרים, ואתה יכול לקצור מכך את היבול, הדבר מועיל הן לך והן לאחרים, יבול כפול. פעולה בדרך הזאת הופכת אותך לאדם מועיל בבית האל; אם יש לך מציאות-אמת כזאת, הרי שאתה מסוגל להעיד עבור האל. האם לא תזכה אז שהאל יקבל אותך? עליך להשתמש באותן השיטות כדי לקבל ולהתמסר ליתר המילים שבהן האל חשף אנשים, ואז לנתח את עצמך ולהגיע להכרה של עצמך. האם אתם יודעים כיצד להשוות את עצמכם באופן הזה? (קצת). אילו האל היה אומר שאתה השטן, שאתה שד, שיש לך צביון מושחת ושאתה מתנגד לו, הרי שהיית יכול להיות מסוגל להשוות את הדברים הגדולים יותר הללו לעצמך; אך כשדבריו נוגעים למצבים מסוימים אחרים ולאופני ביטוי מסוימים אחרים כדי לקבוע איזה סוג של אדם אתה, אינך מסוגל להשוות אותם לעצמך, ואינך מסוגל לקבל אותם – זה בעייתי מאוד. מה משמעות הדבר? (המשמעות היא שאיננו באמת מכירים את עצמנו). אתה לא באמת מכיר את עצמך, ואתה לא מקבל את האמת, האין זה כך? (אכן). אנשים צריכים אט-אט להגיע להבנה של המילים שהאל משתמש בהן כדי לחשוף אנשים, כמו "רימותתולעים", "שד מטונף", "לא שווה אגורה", "זבל" ו"חסר-תועלת". האם מטרתו של האל כשהוא חושף אנשים היא להוקיע אותם? (לא). אם כך, מה היא מטרתו? (שאנשים יכירו את עצמם, וישליכו מעליהם את שחיתותם). זה נכון. המטרה של האל בכך שהוא חושף את הדברים הללו היא לאפשר לך להכיר את עצמך, להשיג את האמת בתוך כך, ולהבין את כוונותיו. אם האל חושף אותך כתולעת, כאדם שפל, כאדם חסר-תועלת, כיצד עליך ליישם בפועל? אתה עלול לומר: "האל אומר שאני תולעת, אז אהיה תולעת. האל אומר שאני חסר-תועלת, אז אהיה חסר-תועלת. האל אומר שאני לא שווה אגורה, אז אהיה חתיכת זבל שאין לה ערך. האל אומר שאני שד מטונף, שאני השטן, אז אהיה שד מטונף, אהיה השטן". האם זאת הדרך להשיג את האמת? (לא). המטרה של האל בכך שהוא אומר את המלים האלו, המטרה העליונה שלו בכל השיפוט, הייסור והחשיפה שלו, היא לאפשר לאנשים להבין את כוונותיו, לעלות על נתיב יישום האמת, להכיר את האל ולהתמסר לו. אם אנשים תמיד טועים בהבנת האל בעודם הולכים בנתיב הזה, אם הם לעתים קרובות לא מסוגלים לקבל באורח מלא את השיפוט ואת הייסור שלו, ואם המרדנות שלהם גדולה מדי, מה הם יכולים לעשות? אתה חייב לבוא בפני האל לעתים קרובות, לקבל את הבחינה שלו, לאפשר לו להוביל אותך דרך ניסיונות וזיכוך פעם אחר פעם, ולאפשר לו לסדר נסיבות כדי לטהר אותך. השחיתות של אנשים כל כך עמוקה, שהם צריכים את האל כדי שיטהר אותם! אם לאנשים אין הרצון לעשות את זה, אם הם תמיד מתענגים בנוחותם, אם הם תמיד מבולבלים, ואם הם לא מחפשים את האמת כלל, הרי שתקוותם להשיג את האמת קטנה מאוד. יש ביטויים מעשיים רבים של האל הבוחן את עומקי ליבם של אנשים, שאפשר לראותם מתוך הדברים הרבים שהאל חושף בצביונות המושחתים של אנשים. רק האל יכול לראות את הדברים שבמהות הטבע של האדם. אם כך, אם אינך מקשיב לדברי האל, אינך חי באופן שבו האל אמר לך, ואינך מאמין בו או אינך מבצע את חובתך באופן שהוא אמר לך לבצע אותה, הרי שאין לך דרך לעלות על הנתיב של ריצוי הכוונות של האל; אין לך שום דרך לעלות על המסלול הנכון של אמונה באל, וקשה לך מאוד להשיג ישועה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, שישה סימנים להתקדמות בחיים

כאשר אתם מקבלים את השיפוט של דברי האל, אל תפחדו מסבל או כאב, ויתרה מכך, אל תפחדו שדברי האל יחדרו אל ליבכם ויחשפו את מצבכם המכוער. זה כל כך מועיל לסבול את הדברים האלה. את אתה מאמין באל, עליך לקרוא עוד מדברי האל ששופטים ומייסרים אנשים, במיוחד את אלה שחושפים את תמצית השחיתות של האנושות. עליך להשוות אותם יותר למצבך המעשי, ועליך לקשר אותם יותר אליך ופחות לאחרים. המצבים השונים שהאל חושף קיימים בכל האנשים, וכולם יכולים להימצא בך. אם אינך מאמין לכך, נסה לחוות את זה. ככל שתחווה את זה יותר, כך תכיר את עצמך יותר, ותרגיש יותר שדברי האל מדויקים מאוד. לאחר שהם קוראים את דברי האל, לאנשים מסוימים קשה לקשר אותם לעצמם; הם חושבים שחלק מהדברים האלה אינם מדברים עליהם, אלא שהם מדברים על אנשים אחרים. למשל, כאשר האל חושף אנשים כמופקרים וכזונות, אחיות מסוימות מרגישות שכיוון שהן היו נאמנות לחלוטין לבעליהן, בטוח שמילים כאלה אינן מכוונות אליהן; אחיות מסוימות מרגישות שכיוון שהן אינן נשואות ומעולם לא קיימו יחסי מין, בטוח גם שמילים כאלה אינן מכוונות אליהן. אחים מסוימים חושבים שמילים כאלה מכוונות רק כלפי נשים והן אינן קשורות אליהם; אנשים מסוימים מאמינים שדברי האל על חשיפת האדם הם קשים מדי, שהם אינם מתאימים למציאות, ולכן הם מסרבים לקבל אותם. ישנם אפילו אנשים שאומרים שבמקרים מסוימים, דברי האל אינם מדויקים. האם זו הגישה הנכונה כלפי דברי האל? כמובן שהיא אינה נכונה. כל האנשים רואים את עצמם בהתבסס על ההתנהגויות החיצוניות שלהם. הם אינם מסוגלים להרהר אודות עצמם, וללמוד להכיר את צביונם המושחת בקרב דברי האל. במקרה הזה, "מופקרים" ו"זונות" מתייחס לצביון השחיתות, הטומאה וההפקרות של האנושות. בין אם מדובר בגבר או באישה, באדם נשוי או לא נשוי, לכולם יש מחשבות מושחתות של הפקרות – לכן כיצד יכול להיות שאין לכך קשר אליך? דברי האל חושפים את צביונם המושחת של אנשים; בין אם מדובר בזכר או בנקבה, רמת השחיתות של בני האדם היא זהה. האם זו לא עובדה? עלינו קודם להבין שכל מה שהאל אומר הוא אמת ותואם לעובדות, ושלא משנה כמה קשים דבריו ששופטים וחושפים אנשים, או כמה עדינים דבריו אודות שיתוף האמת או שידול אנשים, בין אם דבריו הם שיפוט או ברכות, בין אם הם תוכחות או קללות, בין אם הם מותירים אנשים עם טעם חמוץ או מתוק, אנשים חייבים לקבל את כולם. זו הגישה שצריכה להיות לאנשים כלפי דברי האל. איזה מן גישה זו? האם זו גישה אדוקה, גישה חסודה, גישה סבלנית או גישה של קבלת סבל? אתם קצת מבולבלים. אני אומר לכם שזו לא אף אחת מאלה. באמונתם, אנשים חייבים לעמוד בתוקף על כך שדברי האל הם האמת. כיוון שהם אכן האמת, על אנשים לקבל אותם בהיגיון. בין אם הם מסוגלים או לא מסוגלים להכיר או להודות בכך, יחסם הראשון כלפי דברי האל צריך להיות יחס של קבלה מלאה. אם דבר האל לא חושף אחד מכם או את כולכם, אם מי הוא חושף? ואם הוא לא נועד לחשוף אותך, מדוע אתה מתבקש לקבל אותו? האם זו לא סתירה? האל מדבר אל כלל האנושות, כל משפט שהאל משמיע חושף אנושות מושחתת, ואף אחד אינו פטור – דבר שבאופן טבעי כולל גם אותך. אף לא אחת מהשורות שהאל משמיע עוסקת בהופעות חיצוניות, או במצב מסוים, שלא לדבר על תקנה חיצונית או על צורת התנהגות פשוטה של אנשים. הן לא כאלה. אם אתה חושב שכל שורה שהאל משמיע רק חושפת סוג פשוט של התנהגות אנושית או הופעה חיצונית, אזי אין לך שום הבנה רוחנית ואינך מבין מהי האמת. דברי האל הם האמת. אנשים יכולים לחוש את עומקם של דברי האל. באיזה אופן הם עמוקים? כל מילה של האל חושפת את צביונם המושחת של אנשים, ודברים מהותיים שמושרשים באופן עמוק בחייהם. אלה הם דברים מהותיים, לא הופעות חיצוניות, ובמיוחד לא התנהגויות חיצוניות. כשמסתכלים על אנשים על פי המראה החיצוני שלהם, כולם עשויים להיראות כאנשים טובים. אבל מדוע, אם כן, האל אומר שחלק מהאנשים הם רוחות רעות וחלק מהם רוחות טמאות? זהו עניין שאינו גלוי לך. לכן, אסור לאדם להתייחס לדברי האל לאור תפיסות או דמיונות אנושים, או לאור כפירה אנושית, ובוודאי שלא לאור ההצהרות של המפלגה השלטת. רק דברי האל הם האמת; כל מילותיו של האדם שגויות. לאחר שעברתם שיתוף באופן הזה, האם חוויתם שינוי ביחסכם כלפי דברי האל? לא משנה כמה גדול או קטן השינוי, בפעם הבאה שתקראו את דברי האל אשר שופטים או חושפים אנשים, עליכם לפחות לא לנסות להתדיין עם האל. עליכם להפסיק להתלונן על האל ולהגיד, "דברי האל לגבי חשיפה ושיפוט של אנשים הם קשים מאוד; לא אקרא את העמוד הזה. אני פשוט אדלג עליו. תנו לי לחפש משהו לקרוא על ברכות והבטחות, כדי למצוא קצת נחמה". עליכם להפסיק לקרוא את דברי האל על ידי בחירה של מה כן ומה לא על פי נטיותיכם. עליכם לקבל את האמת ואת השיפוט והייסורים של דברי האל; רק אז ניתן יהיה ניתן לטהר את צביונכם המושחת, ורק אז תוכלו להשיג ישועה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, החשיבות של חתירה אל האמת והנתיב לעשות זאת

אלה שבאמת מאמינים באל ישקיעו מאמץ ליישם את האמת בפועל ולהתנסות בדברי האל, יתבוננו בעצמם וינסו להכיר את עצמם כשטבעם המושחת נחשף, ויחפשו את האמת שבדברי האל כדי לפתור את הטבע המושחת הזה. אלה שאוהבים את האמת מתמקדים בהתבוננות עצמית ומנסים להכיר את עצמם באופן שבו הם קוראים את דברי האל, והם חשים שדברי האל הם בדיוק כמו מראה שחושפת את שחיתותם ואת כיעורם. כך, דרך דברי האל הם לומדים לקבל את השיפוט ואת הייסור של האל, ופותרים את טבעם המושחת בהדרגה. כשהם יראו איך טבעם המושחת נחשף פחות כשהם נשמעים לאל באמת, הם ירגישו שיישום האמת קל הרבה יותר, ושכבר אין קשיים. אז הם יראו שינוי אמיתי בעצמם, ובליבם יתפתח שבח אמיתי כלפי האל: "האל הכול יכול הציל אותי מהכבלים ומהמגבלות של טבעי המושחת, ומהשפעת השטן." זאת התוצאה שמשיגים מהתנסות בשיפוט ובייסור שבדברי האל. אם אנשים לא יכולים להתנסות בשיפוט ובייסור שבדברי האל, הם לא יכולים להיטהר מטבעם המושחת ולהשתחרר מהשפעת השטן. יש אנשים רבים שלא אוהבים את האמת, ואף שהם קוראים את דברי האל ומקשיבים לדרשות, לאחר מכן הם אומרים רק מילים וביטויים שמקורם בדוקטרינות, ובשל כך אינם פותרים את טבעם המושחת למרות אמונתם ארוכת השנים באל. האנשים האלה הם עדיין אותם השטנים והשדים שהיו תמיד. הם חשבו שכל עוד יפיצו את דברי האל, יצטטו חלק מדבריו וישתפו את דבריו עם אחרים, כל עוד יוכלו לומר מילים וביטויים רבים שמקורם בדוקטרינות ויבינו את הדוקטרינות וילמדו שליטה עצמית, הם יוכלו לפתור את טבעם המושחת. בשל כך, אחרי שהאמינו באל במשך שנים רבות, עדיין לא חל שינוי בטבעם, הם לא יכולים לדבר על עדויות חווייתיות ולכן הם מבולבלים. הם נשארים בידיים ריקות אחרי שנים רבות של אמונה באל והם לא זכו באמת, משום שחיו לשווא ובזבזו זמן בכל השנים האלה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

כשפטרוס קרא את דבר האל, הוא לא התמקד בהבנת דוקטרינות ועוד פחות מכך ברכישת ידע תיאולוגי, אלא בהבנת האמת ובתפיסת רצון האל וכן בהשגת והבנת טבעו וחביבותו של האל. פטרוס אף ניסה להבין מדברי האל את מהות אופיו של האדם ואת חסרונותיו הממשיים, ובכך הבין בקלות את כל הדרישות שדורש אלוהים כדי שירצו אותו. פטרוס יישם דברים רבים שהיו נכונים לפי דברי האל. זה תאם מאוד את רצון האל וזו הייתה הדרך הטובה ביותר לשתף פעולה עם האל וגם להתנסות בעבודתו. כאשר פטרוס התנסה במאות ניסיונות ששלח האל, הוא בחן את עצמו לחומרה אל מול כל מלה ומלה במשפטו של האל ובהתגלות האל לאדם וכל מלה מדרישותיו של האל לאדם, והוא התאמץ לרדת במדויק לעומקן של מלים אלו. הוא ניסה להרהר בכובד ראש ולזכור כל מלה שישוע אמר לו והוא הגיע לתוצאות טובות מאוד. כשיישם בדרך זו, הוא הצליח להגיע להבנת עצמו דרך דברי האל, ולא רק שהבין את מצבי השחיתות והחסרונות השונים של האדם, אלא אף הבין את המהות ואת אופיו של האדם. זוהי הבנה אמיתית של האדם את עצמו. באמצעות דברי האל, הגיע פטרוס לא רק להבנה אמיתית של עצמו, אלא אף חזה בטבעו הצודק של האל, במה ששייך לאל ומה שהינו, ברצון האל באשר לעבודתו ובדרישות האל מהאנושות. באמצעות דברים אלו הוא הצליח להכיר את האל באמת ובתמים. הוא הבין את טבעו של האל ואת מהותו. הוא ידע והבין מה שייך לאל ומה האל הינו, כמו גם את יופיו של האל ואת דרישותיו של האל מהאדם. למרות שאלוהים לא דיבר אז באותה מידה שהוא מדבר כיום, פטרוס הגיע בכל זאת לתוצאות בהיבטים הללו. זה היה אירוע נדיר ויקר ערך. פטרוס התנסה במאות ניסיונות, אולם הוא לא סבל לשווא. לא רק שהוא הצליח להבין את עצמו מתוך דברי האל ועבודתו, אלא הוא גם הצליח להכיר את האל. בנוסף, הוא הפנה תשומת לב מיוחדת לדרישות האל מהאנושות, המצויות בדברי האל. בכל היבט שבו נדרש האדם להשביע את רצון האל ולהתאים עצמו לרצונו, הצליח פטרוס להשקיע מאמץ ניכר בהיבטים אלה ולהגיע לבהירות מלאה. דבר זה תרם מאוד להיווכחות שלו בחיים. יהיו דברי האל אשר יהיו, כל עוד יכלו מלים אלו להפוך לחייו והיו האמת, הצליח פטרוס לחקוק אותן בלבו, להגות בהן ולהעריך אותן לעיתים תכופות. לאחר ששמע את דבריו של ישוע, הוא הצליח לאמץ אותן ללבו, דבר המעיד על התמקדותו בדברי האל, ובסופו של דבר הוא באמת ובתמים השיג תוצאות. כלומר, הוא הצליח לנהוג בצורה חופשית לפי דברי האל, לנהוג במדויק לפי האמת ולהיות מתואם עם רצון האל, לפעול באופן מוחלט בהתאם לכוונתו של האל ולוותר על דעותיו האישיות ודמיונותיו. בדרך זו נוכח פטרוס במציאות של דברי האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לצעוד בדרכו של פטרוס

על מנת לחוות את עבודת האל, עליך לחוות את השיפוט ואת הייסור שלו, את גיזומו, את ניסיונותיו ואת זיכוכו. יש ליישם בפועל את כל דרישות האל, להיכנס אליהן ולהשיגן. הדבר נקרא חוויית עבודת האל. על מנת לחוות זאת, עליך לבסס עמו קשר רגיל, תמיד להתפלל אליו ולחפש ממנו בלב מסור לאל. אין זה משנה מה קורה או אילו קשיים נקרים בדרכך, עליך להסתמך על האל ולכבדו, למצוא בדבריו תשובות ונתיב, ותמיד להתפלל אליו ולשתף עמו. חוויית עבודת האל משמעה להיות איתו בקשר ולהתמסר לדבריו ולעבודתו, להתפלל אליו ולחפש ממנו כשאתה נתקל בבעיות או בקשיים. ברגע שתצבור ניסיון רב באופן זה, ותבין את האמת, תלמד כיצד ליישם את דברי האל על דברים שמתרחשים. אפשר ליישם את דברי האל בדרכים רבות, למשל, כשקורה משהו אפשר להתפלל ולחפש, וכך לבחון בדברי האל כיצד אנשים אמורים לפעול, מהם העקרונות, ומהן כוונותיו ודרישותיו של האל מבני האדם. כשתדע את כל זאת ותבין את רצונותיו של האל, יהיו לך ידע והבנה מסוימים של האל. כשאתה ניצב אל מול ניסיונות עליך לחפש, "מה אומרים דברי האל על ניסיון גדול שכזה? כשהאל בוחן אנשים, מה משמעות הדבר? מדוע הוא רוצה לבחון אנשים?" דברי האל אומרים שאתה מושחת, שאתה תמיד מפגין מרדנות וסרבנות, ושאינך מתמסר לו, אלא מטפח דמיונות ותפיסות, ושהאל רוצה לטהר אותך באמצעות ניסיונות. בכל אשר תחווה, בין אם מדובר ברדיפות או בניסיונות, בין אם גוזמים אותך, מטילים עליך משמעת או מענישים אותך, ואין זה משנה אילו סביבות מציב לך האל או באילו שיטות הוא נוקט, עליך תמיד לחפש את התשובה ואת הבסיס בדברי האל, וכן לחפש את כוונותיו ואת דרישותיו ממך. הווה אומר, לא משנה מה קורה, עליך לחשוב תחילה מה אמר האל, כיצד הוא רוצה שאנשים יישמו בפועל, מהן דרישותיו מבני האדם ומהן כוונותיו. אם תבין את הדברים האלה, תדע כיצד לחוות את עבודת האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד להכיר את ריבונות האל

במהלך התנסות בעבודת האל, אין זה משנה כמה פעמים נכשלת, נפלת, נגזמת או נחשפת, אלה אינם דברים רעים. בלי קשר לאופן שבו נגזמת, או אם זה נעשה על ידי מנהיגים, עובדים או אחיך או אחיותיך, כל אלה הם דברים טובים. עליך לזכור זאת: אין זה משנה עד כמה אתה סובל, אתה מרוויח למעשה. כל מי שיש לו ניסיון יכול להעיד על כך. לא משנה מה, להיגזם או להיחשף זה תמיד דבר טוב. זה לא גינוי. זוהי ישועת האל וההזדמנות הטובה ביותר עבורך להכיר את עצמך. זה יכול להביא לשינוי הילוך בחווית החיים שלך. בלי זה, לא יהיו לך ההזדמנות, הנסיבות וההקשר כדי שתהיה מסוגל להגיע להבנה של האמת על השחיתות שלך. אם באמת תבין את האמת, ותהיה מסוגל לחשוף את הדברים המושחתים החבויים במעמקי לבך, אם תוכל להבחין בהם בבירור, אזי זה טוב, זה פותר בעיה גדולה של היווכחות בחיים, וזה מביא תועלת רבה לשינויים בצביון. פיתוח היכולת להכיר את עצמכם באמת מהווה את ההזדמנות הטובה ביותר לתקן את אורחות חייכם ולהפוך לבני אדם חדשים. זוהי ההזדמנות הטובה ביותר להשיג חיים חדשים. ברגע שתכירו את עצמכם באמת, תהיו מסוגלים לראות שכאשר האמת הופכת לחייו של האדם, זהו דבר מדהים, ואתם תשתוקקו לאמת תיישמו בפועל את האמת ותיכנסו למציאות. זה דבר כה נהדר! אם תוכלו לנצל את ההזדמנות הזו, להרהר בעצמכם ברצינות ולהכיר את עצמכם באמת ובתמים בכל פעם שתיכשלו או תיפלו אפיים ארצה, הרי שבלב השליליות והקושי תהיו מסוגלים לקום שוב על הרגליים. ברגע שתחצו את הסף הזה, תהיו מסוגלים לצעוד קדימה ולהיכנס למציאות האמת.

אם אתה מאמין בריבונות האל, אזי עליך להאמין שהתרחשויות יומיומיות, טובות או רעות, אינן קורות באופן אקראי. לא מדובר בכך שמישהו מקשה עליך בכוונה או שם אותך למטרה. כל זה הוסדר ותוזמר על ידי אלוהים. מדוע אלוהים מתזמר את כל הדברים האלה? זה לא נועד לחשוף אותך כמות שהנך או לגלות ולסלק אותך. המטרה הסופית איננה לחשוף אותך. המטרה היא להפוך אותך למושלם ולהושיע אותך. כיצד אלוהים עושה זאת? כיצד האל הופך אותך למושלם? וכיצד הוא מושיע אותך? תחילה, הוא גורם לך להיות מודע לצביונך המושחת, וגורם לך להכיר את מהות הטבע שלך, את המגרעות שלך ואת הדברים שחסרים לך. רק על ידי הכרת הדברים הללו והבנתם בבהירות תוכל לחתור אל האמת ולהשליך מעליך בהדרגה את צביונך המושחת. כך אלוהים מספק לך הזדמנות. אלה הם רחמי האל. עליך לדעת איך לנצל את ההזדמנות הזו, ואסור לך להתנגד לאל, להתנצח עם האל, או להבין אותו בצורה שגויה. בייחוד כשאתה נתקל באנשים, באירועים ובדברים שאלוהים מסדיר סביבך, אל תרגיש כל הזמן שהדברים אינם כפי שהיית רוצה שיהיו. אל תשתוקק כל הזמן לברוח מהם ואל תתלונן תמיד על האל ותבין אותו שלא כהלכה. אם אתה עושה את הדברים האלה דרך קבע, אזי אינך חווה את עבודת האל וזה יקשה עליך מאוד להיכנס למציאות האמת. בכל פעם שאתה נתקל במשהו ואינך יכול להבינו במלואו, כאשר מתעורר קושי, עליך ללמוד לציית. עליך לבוא תחילה בפני אלוהים ולהתפלל יותר. כך, לפני שתחוש בכך, יתרחש שינוי במצב הפנימי שלך ותהיה מסוגל לחפש את האמת כדי לפתור את הבעיה שלך. כך תוכל לחוות את עבודת האל. כשזה יקרה, מציאות האמת תתחשל בתוכך ובאופן זה תתקדם ותעבור שינוי במצב חייך. ברגע שתעבור את השינוי הזה ותחזיק במציאות האמת הזו, תהיה גם בעל שיעור קומה, ועם שיעור קומה באים חיים. אם אדם חי תמיד על סמך צביון שטני מושחת, תהיה אשר תהיה כמות ההתלהבות או האנרגיה שלו, עדיין אי-אפשר יהיה לומר שיש לו שיעור קומה או חיים. אלוהים עובד בכל אדם ואדם, ובלי קשר לשיטה שהוא נוקט, לסוג האנשים, המאורעות והדברים שאלוהים משתמש בהם בשירות שלו ולנימת דבריו, יש לו רק מטרה אחת: להושיע אתכם. וכיצד הוא מושיע אותך? הוא משנה אותך. אז איך תוכל שלא לסבול מעט? אתה תצטרך לסבול. הסבל הזה יכול להיות כרוך בדברים רבים. ראשית, אנשים חייבים לסבול כאשר הם מקבלים את השיפוט והייסור של דברי האל. כאשר דברי האל חמורים ומפורשים מדי ואנשים מפרשים באופן לא נכון את האל – ואפילו יש להם תפיסות – גם זה יכול להיות כואב. לפעמים אלוהים מקים סביבה סביב אנשים כדי לחשוף את השחיתות שלהם, כדי לגרום להם להרהר ולהכיר את עצמם, וגם אז הם יסבלו מעט. לפעמים, כאשר אנשים נגזמים ונחשפים ישירות, הם חייבים לסבול. כאילו שהם עוברים ניתוח – אם אין סבל, אין תוצאה. אם בכל פעם שאתה נגזם, ובכל פעם שאתה נחשף על ידי סביבה, זה מעורר את רגשותיך ונותן לך דחיפה, הרי שבאמצעות תהליך זה תיכנס למציאות האמת ויהיה לך שיעור קומה. אם בכל פעם שאתה נתון לגיזום ולחשיפה על ידי הסביבה אינך מרגיש כאב או אי נוחות כלשהם, ואינך מרגיש כלום, ואם אינך בא בפני האל כדי לחפש את כוונותיו, ואינך מתפלל ולא מחפש את האמת, אזי אתה באמת כל כך חסר תחושה! אלוהים לא פועל בך כאשר הרוח שלך אינה מרגישה כלום, כשהיא לא מגיבה. הוא יאמר, "האדם הזה קהה חושים מדי והוא הושחת עמוק מדי. אין זה משנה כיצד אטיל עליו משמעת, אגזום אותו, או אנסה להעמיד אותו תחת פיקוח, אני עדיין לא יכול להזיז את ליבו או לעורר את רוחו. אדם זה יהיה בצרות; לא קל להושיע אותו." אם אלוהים מסדיר עבורך סביבות, אנשים, מאורעות ודברים מסוימים, אם הוא גוזם אותך ואם אתה לומד מכך לקחים, אם למדת לבוא בפני האל, למדת לחפש את האמת, ומבלי לדעת, הפכת לנאור ומואר והשגת את האמת, אם חווית שינוי בסביבות האלה, קצרת פירות והתקדמת, אם התחלת להבין מעט את כוונתו של אלוהים והפסקת להתלונן, אזי המשמעות של כל זה היא שעמדת איתן בעיצומם של הניסיונות של הסביבות הללו, ושעמדת במבחן. ככזה, אתה תעבור את הניסיון הקשה הזה. כיצד אלוהים יתייחס למי שיעמדו במבחן? אלוהים יאמר שיש להם לב אמיתי ושהם יכולים לשאת סוג כזה של סבל, ושעמוק בתוכם הם אוהבים את האמת ורוצים להשיג אותה. אם לאלוהים יש סוג כזה של הערכה לגביך, האם אז אינך אדם בעל שיעור קומה? האם אין לך אז חיים? וכיצד הושגו חיים אלה? האם הם הוענקו על ידי אלוהים? אלוהים מספק את צרכיך בדרכים שונות והוא משתמש באנשים, מאורעות ודברים שונים כדי להכשיר אותך. זה כאילו שאלוהים נותן לך באופן אישי מזון ושתייה, מביא בפניך באופן אישי מאכלים שונים כדי שתאכל לשובע ותהנה; רק אז תוכל לצמוח ולעמוד איתן. כך אתה חייב לחוות ולהבין את הדברים האלה; כך צריך להתמסר לכל מה שבא מאלוהים. זהו סוג החשיבה והגישה שאתה צריך, ואתה חייב ללמוד לחפש את האמת. אתה לא צריך לחפש תמיד סיבות חיצוניות או להאשים אחרים בצרות שלך, או למצוא פגמים באנשים; אתה חייב להבין באופן ברור את כוונותיו של האל. מבחוץ, ייתכן שלחלק מהאנשים יש דעות או דעות קדומות לגביך, אך אתה אינך צריך לראות את הדברים בדרך זו. אם אתה מסתכל על דברים מנקודת מבט כזו, הדבר היחיד שתעשה הוא להמציא תירוצים, ולא תוכל להשיג דבר. אתה צריך להסתכל על דברים בצורה אובייקטיבית ולקבל הכל מאלוהים. כאשר תסתכל על דברים בדרך זו, יהיה לך קל להתמסר לעבודת האל, ותוכל לחפש את האמת ולתפוס את כוונותיו של האל. ברגע שנקודת המבט שלך והלך הרוח שלך יתוקנו, תוכל להשיג את האמת. אם כך, מדוע אינך פשוט עושה זאת? מדוע אתה מתנגד? אם תפסיק להתנגד, תזכה באמת. אם תתנגד, לא תשיג כלום וגם תפגע ברגשותיו של אלוהים ותאכזב אותו. למה אלוהים יתאכזב? מפני שאינך מקבל את האמת, אין לך תקווה לישועה, ואלוהים לא יכול לזכות בך, אז איך הוא יכול לא להיות מאוכזב? כאשר אינך מקבל את האמת, זה משול לדחיית מזון שהוצע לך באופן אישי על ידי אלוהים. אתה אומר שאתה לא רעב ושאינך צריך את המזון; אלוהים מנסה שוב ושוב לעודד אותך לאכול, אך אתה עדיין לא רוצה. אתה מעדיף להיות רעב. אתה חושב שאתה שבע, כשלמעשה, אין לך כלום. אנשים כאלה הנם כל כך חסרי הגיון וכל כך צדקנים; באמת, הם לא מזהים דבר טוב כשהם רואים אותו, הם המרוששים ומעוררי הרחמים ביותר מבין האנשים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כדי לזכות באמת, יש ללמוד מאנשים, ממאורעות ומדברים בקרבת מקום

צביונם המושחת של בני אדם חבוי בכוונות שמאחורי דיבורם ומעשיהם, בהשקפתם על דברים, בכל מחשבה ורעיון שלהם, וכן בדעותיהם, בהבנתם, בתפיסותיהם, בהשקפתם, במאווייהם ובדרישותיהם באשר לאמת, לאל ולעבודת האל. הוא נחשף בדבריהם ובמעשיהם של אנשים ללא ידיעתם. אם כך, כיצד מתייחס האל לדברים האלה בתוככי בני האדם? הוא מארגן סביבות שונות על מנת לחשוף אותך. הוא לא רק יחשוף אותך, אלא גם ישפוט אותך. כשאתה חושף את צביונך המושחת, כשיש לך מחשבות ורעיונות המתריסים כלפי האל, כשיש לך מצבים והשקפות מנוגדים לאל, כשיש לך מצבים בהם אתה מבין את האל שלא כהלכה, או מתנגד לו וחולק עליו, האל ינזוף בך, ישפוט אותך וייסר אותך, ולעתים הוא אף יטיל עליך משמעת ויעניש אותך. לשם מה הוא מטיל עליך משמעת ונוזף בך? (על מנת שנכה על חטא ונשתנה). כן, המטרה היא שתכה על חטא. הטלת המשמעת והנזיפה מאפשרות לך לשנות מסלול. הן נועדו לגרום לך להבין שמחשבותיך הן תפיסות האדם, ושהן שגויות; המניעים שלך נולדו מן השטן, מקורם ברצון אנושי, הם אינם עולים בקנה אחד עם האמת, הם מנוגדים לאל, הם לא יכולים לרצות את כוונות האל, האל מתעב ושונא אותם, הם מציתים את זעמו ואף מעוררים את קללתו. משהבנת זאת, עליך לשנות את מניעיך ואת גישתך. וכיצד משנים אותם? ראשית, עליך להתמסר לאופן שבו האל מתייחס אליך, ולהתמסר לסביבות, לאנשים, לאירועים ולדברים שהוא מייעד לך. אל תחפש פרצות, אל תיתן תירוצים אובייקטיביים, ואל תתנער מאחריות. שנית, חפש את האמת שעל בני אדם ליישם בפועל ולהיכנס אליה כאשר האל פועל כפי שהוא פועל. האל מבקש שתבין את הדברים האלה. הוא רוצה שתזהה את צביונותיך המושחתים ואת תמציתך השטנית, שתהיה מסוגל להתמסר לסביבות שהוא מסדר בעבורך, ושתהיה מסוגל בסופו של דבר ליישם בפועל בהתאמה לכוונותיו ולדרישותיו ממך. אז תעבור את המבחן.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, אדם יכול לאחוז באמון מלא רק באמצעות ציות אמיתי

באמונתו באלוהים, פטרוס שאף לְרַצות את אלוהים בכול, ושאף להתמסר לכל הוראותיו של אלוהים. ללא כל תלונה, הוא היה מסוגל לקבל ייסורים ומשפט, וכן זיכוך, צרות וחוסר בחייו, ואף אחד מהדברים האלה לא יכול היה לשנות את לבו אוהב-האל. האין זו האהבה המושלמת לאלוהים? האין זה מילוי חובתו של יציר בריאה? בין אם מתוך ייסורים, משפט או צרות – אתה תמיד מסוגל להגיע להתמסרות עד המוות, זה מה שכל יציר בריאה צריך להגיע אליו, וזה טוהר האהבה לאלוהים. אם האדם יכול להגיע לכך, אזי הוא יציר בריאה כשיר, ואין דבר שמשביע יותר את רצונו של הבורא. תארו לעצמכם שאתם מסוגלים לעבוד למען אלוהים, אך שאתם לא מתמסרים לאלוהים, ושאתם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים באמת. בכך לא רק שלא תמלאו את חובתו של יציר בריאה, אלא שאלוהים גם יגנה אתכם, משום שהאמת לא ברשותכם, משום שאתם לא מסוגלים להתמסר לאלוהים, ומשום מורדים באלוהים. אכפת לכם רק מעבודתכם למען אלוהים, ולא אכפת לכם מהנהגת האמת או מהכרת עצמכם. אתם לא מבינים או מכירים את הבורא, ואתם לא מתמסרים לבורא או אוהבים אותו. אתם מורדים באל מבטן ומלידה, והבורא לא אוהב בני אדם כאלה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

כשאלוהים ייסר את פטרוס, הוא התפלל: "אלי, בשרי מרדן, ואתה מייסר אותי ושופט אותי. הייסורים והשיפוט שלך מסבים לי שמחה, ואפילו אם אתה לא רוצה בי, אני רואה בשיפוטך את הטבע הקדוש והצודק שלך. כשאתה שופט אותי כדי שאחרים יראו בשיפוטך את הטבע הצודק שלך, אני חש סיפוק. די ששיפוטך יוכל לבטא את צביונך ולאפשר לכל יצירי הבריאה לחזות בצביונך הצודק, ואם הדבר יוכל להפוך את אהבתי אליך לטהורה יותר על מנת שאזכה בצלם של אדם צדיק, השיפוט שלך טוב, מפני שכזו היא כוונתך הטובה. אני יודע שעדיין קיימת בי מרדנות רבה, ושאני עדיין לא ראוי להתייצב בפניך. רצוני הוא שתשפוט אותי אף יותר, בין אם באמצעות סביבה עוינת או באמצעות צרות קשות – בלי קשר למה שאתה עושה, מבחינתי יש לכך ערך רב. אהבתך כה עמוקה, ואני מוכן להיות נתון לחסדי תזמוריך ללא שום תלונות." זה הידע שפטרוס זכה בו אחרי שהוא חווה את עבודתו של אלוהים, וזו גם עדות על אהבתו לאלוהים. כיום, כבר נכבשתם, אבל כיצד התבטא בכם הכיבוש הזה? יש כאלה שאומרים, "הכיבוש שלי הוא החסד העילאי והתרוממות הרוח העילאית שאלוהים מעניק. רק עכשיו מובן לי שחיי האדם ריקניים וחסרי חשיבות. החיים הם חסרי תכלית. האדם מעביר את חייו בהתרוצצויות, בהולדת ילדים ובגידולם דור אחר דור, ובסופו של דבר הוא נותר בלי כלום. כיום, רק לאחר שאלוהים כבש אותי, נוכחתי שאין ערך בחיים כאלה – אלו באמת חיים חסרי משמעות. אוכל פשוט למות ולגמור עם העניין!" האם אנשים כאלה שנכבשו יכולים ליפול בנחלתו של אלוהים? האם הם יכולים להוות דוגמה מייצגת או מודל לחיקוי? אנשים כאלה הם דוגמה לשליליות. אין להם שום שאיפות, והם לא שואפים להשתפר. על אף שהם נחשבים לאנשים שנכבשו, לא ניתן להביא אנשים שליליים כאלה לידי שלמות. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב למענך, אני חייב לשאת את העדות הזו עלייך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לעמוד בדרישותיך ולהפוך לטהורה עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, מפני שאין דבר יותר מספק בעיניי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך, ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהעלות את חיי כקורבן מנחה למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאני לא צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך כך גם אם אתה לא אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, מפני שהדבר מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ומוות למענך הוא דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, משום שאני יודע מעט מאוד לגביך. אני יודע שאני לא מסוגל לספק את רצונותיך לחלוטין, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא יכולתי להשיב לך את כל כולי – אני מאוד רחוק מכך. כשאני נזכר ברגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

(...)

אלוהים מייסר ושופט את האדם משום שעבודתו דורשת זאת, ויתרה מזאת, משום שהאדם צריך זאת. האדם צריך להתייסר ולהישפט, ורק לאחר מכן הוא יכול לזכות באהבה כלפי אלוהים. כיום, שוכנעתם לחלוטין, אך כאשר אתם נתקלים במכשול הקטן ביותר, אתם בצרות. שיעור קומתכם עדיין נמוך מאוד, ואתם עדיין צריכים לחוות ייסורים ושיפוט נוספים על מנת לרכוש ידע מעמיק יותר. כיום, יש לכם פחות או יותר לב ירא-אל ואתם מפחדים מאלוהים, ואתם יודעים שהוא האל האמיתי, אך אינכם רוחשים כלפיו אהבה גדולה, והרבה פחות מכך הצלחתם להשיג אהבה טהורה. הידע שלכם שטחי מדי, ושיעור קומתכם עדיין אינו מספק. כשאתם באמת נתקלים בסביבה, אתם עדיין לא נושאים עדות – היווכחותכם אינה יזומה מספיק, ואין לכם מושג כיצד לנוהג לפי הדת. רוב האנשים פסיביים ועצלים, הם רק אוהבים בסתר את אלוהים בלבם, אך אין להם שיטה לנהוג לפיה, וגם מטרותיהם אינן ברורות להם די הצורך. אלה שהובאו לידי שלמות אינם בעלי אנושיות רגילה גרידא, אלא הם גם מחזיקים באמיתות אשר מעבר לאמות המידה של המצפון אשר מעל לרף של המצפון. הם לא משתמשים במצפונם לגמול על אהבתו של אלוהים בלבד, אלא יותר מכך, הם מכירים את אלוהים, הם נוכחו לדעת שאלוהים חביב וראוי לאהבתו של האדם, ואף שיש דברים כה רבים לאהוב באלוהים, ולכן האדם אינו יכול שלא לאהוב אותו! אהבתם של אלה שהובאו לידי שלמות כלפי אלוהים, מטרתה להגשים את שאיפותיהם האישיות. אהבתם היא ספונטנית, אהבה שלא מבקשת דבר בתמורה, אהבה שאינה עסקה. הם אוהבים את אלוהים אך בזכות הידע שיש להם אודותיו. לאנשים כאלה לא אכפת אם אלוהים מרעיף אליהם מחסדיו, והם שבעי רצון אך ורק מגרימת סיפוק לאל. הם לא מתמקחים עם אלוהים, אף לא מודדים את אהבתם לאלוהים לפי המצפון: "אתה נתת לי, ובתמורה אני אוהב אותך – אם אתה לא נותן לי, אז אין לי דבר לתת לך בתמורה". אלה שהובאו לידי שלמות תמיד מאמינים ש"אלוהים הוא הבורא, והוא מוציא לפועל את עבודתו עלינו. כיוון שזכיתי בהזמנות זו, בתנאי ובכשירות להיעשות מושלם, עיסוקי בחיפוש אחר האמת צריך להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, ועליי לרצות את אלוהים". חווייתו של פטרוס הייתה בדיוק כך: כשהיה בשיא חולשתו, הוא התפלל לאלוהים ואמר, "אלי! אתה יודע שלא משנה מתי והיכן, אני תמיד מתגעגע אליך ושלא משנה מתי או היכן, אני רוצה לאהוב אותך, אבל שיעור קומתי נמוך מדי, אני חלש מדי וחסר ישע, אהבתי מוגבלת מדי, וכנותי כלפיך דלה מדי. בהשוואה לאהבתך, אני פשוט לא כשיר לחיות. אני מקווה רק שחיי אינם לשווא, ולא רק שאוכל לגמול לך על אהבתך, אלא גם שאוכל להקדיש לך את כל אשר לי. אם אוכל לרצות אותך, אז בתור יציר בריאה אזכה לשקט נפשי ולא אבקש עוד דבר. על אף שאני חלש וחסר ישע כרגע, לא אשכח את תוכחותיך ולא אשכח את אהבתך. כעת איני עושה דבר, אלא רק גומל לך על אהבתך. אלי, אני מרגיש נורא! כיצד אוכל להשיב לך את האהבה שיש בלבי כלפיך? כיצד אוכל לעשות את כל אשר יכול אני לעשות כדי להיות מסוגל להגשים את רצונותיך ולהציע לך את כל אשר לי? אתה מכיר את חולשתם של בני האדם – כיצד אוכל להיות ראוי לאהבתך? אלי! אתה יודע ששיעור קומתי נמוך, שאהבתי דלה מדי. כיצד יכול אני לפעול כמיטב יכולתי בסביבה מהסוג הזה? אני יודע שעלי לגמול לך על אהבתך, אני יודע שעלי לתת לך את כל אשר לי, אך היום שיעור קומתי נמוך מדי. אני מבקש שתעניק לי כוח וביטחון עצמי, כך שאהיה מסוגל יותר להחזיק באהבה טהורה המוקדשת לך, ומסוגל יותר להקדיש לך את כל אשר לי – לא רק שאוכל לגמול לך על אהבתך, אלא גם אהיה מסוגל יותר לחוות יותר לעומק את הייסורים שלך, השיפוט שלך והניסיונות שלך, ואף יותר מכך, את קללותיך החמורות. הרשית לי לחזות באהבתך, ואיני מסוגל שלא לאהוב אותך, ועל אף שאני חלש וחסר ישע היום, כיצד אוכל לשכוח אותך? האהבה, הייסורים והשיפוט שלך גרמו לי להכיר אותך, עם זאת אני גם מרגיש שאיני מסוגל לרצות את אהבתך, משום שאתה כה אדיר. כיצד אני יכול להקדיש את כל אשר לי לבורא?" זו הייתה בקשתו של פטרוס, עם זאת שיעור קומתו לא היה מספק. ברגע ההוא פטרוס חש שסכין כמו ננעצת בלבו. הוא חווה ייסורים – הוא לא ידע מה לעשות בתנאים כאלה. אך הוא המשיך להתפלל: "אלי! שיעור קומתו של האדם הוא ילדותי ומצפונו רפה, והדבר היחיד שבאפשרותי להשיג הוא לגמול לך על אהבתך. היום, אינני יודע כיצד לרצות את כוונותיך, ואני רק מייחל לעשות ככל יכולתי, לתת לך את כל אשר לי ולהקדיש לך את כל אשר לי. ללא קשר לשיפוטך, ללא קשר לייסוריך, בין אם אתה מעניק לי דברים או לוקח ממני דברים, שחרר אותי מהתלונה הקלושה ביותר כלפיך. פעמים רבות כשייסרת ושפטת אותי, תמיד היו לי תלונות בתוכי ולא הייתי מסוגל להיטהר או לרצות את רצונותיך. הגמול שלי לאהבתך נולד מתוך כפייה, וברגע זה אני אפילו שונא את עצמי עוד יותר." פטרוס התפלל בצורה זו משום שהוא ביקש לאהוב את אלוהים בצורה טהורה יותר. הוא ביקש והתחנן, ובנוסף על כך הוא הטיח האשמות כנגד עצמו והתוודה על חטאיו לאלוהים. הוא חש עצמו חייב לאלוהים, הוא חש שנאה כלפי עצמו, אך הוא גם היה עצוב ושלילי במידה מסוימת. הוא תמיד חש כך, כאילו הוא לא יכול לעמוד בכוונותיו של האל, ואינו מסוגל לפעול כמיטב יכולתו. בתנאים כאלה, פטרוס עדיין עסק בחיפוש אחר אמונתו של איוב. הוא ראה מה גדולה הייתה אמונתו של איוב, שכן איוב נוכח לדעת שאלוהים העניק לו את כל אשר לו, ושזה טבעי שאלוהים ייקח ממנו את הכול, שאלוהים מעניק למי שהוא רוצה – כזה הוא טבעו הצודק של אלוהים. לאיוב לא היו תלונות, והוא עדיין המשיך להלל את אלוהים. פטרוס גם הכיר את עצמו, ובלבו הוא התפלל, "היום לא אהיה שבע רצון מלגמול לך על אהבתך באמצעות מצפוני ובאמצעות האהבה שאני משיב לך, רבה ככל שתהיה, משום שמחשבותיי מושחתות מדי ומשום שאני לא מסוגל לראות בך את הבורא. בגלל שאיני כשיר עדיין לאהוב אותך, עלי להגיע לכדי כך שאקדיש לך את כל אשר לי, ולעשות זאת ברצון, עלי לדעת את כל אשר עשית, ולא לעשות בחירות משלי, עלי לחזות באהבתך ולהיות מסוגל לדבר בשבחך ולהלל את שמך הקדוש, כך שתזכה לתהילה רבה באמצעותי. אני מוכן לעמוד איתן בעדותי זו למענך. אלי! אהבתך כה יקרה ויפה; איך ייתכן שאסכים לחיות בידיו של המרושע? האם לא נבראתי על ידך? כיצד אוכל לחיות תחת השפעתו של השטן? הייתי מעדיף שכל ישותי הייתה חיה בקרב ייסורך מאשר לחיות תחת השפעתו של המרושע. אני מוכן למסור את גופי וליבי לשיפוטך וייסוריך, כל עוד אוכל להיטהר ולהקדיש לך את כל כולי, שכן אני מתעב את השטן, ואיני מוכן לחיות תחת השפעתו. באמצעות שיפוטך אותי, אתה חושף את צביונך הצודק; אני מוכן לחלוטין ואין לי ולו תלונה קטנה אחת. כל עוד אוכל לבצע את חובתו של יציר בריאה, אני מוכן שכל חיי ילוו בשיפוטך, וכך אלמד להכיר את צביונך הצודק ואפטור את עצמי מהשפעת המרושע." פטרוס תמיד התפלל בצורה זו, תמיד ביקש בצורה זו, והוא הגיע למישור נעלה יותר, יחסית. לא רק שהוא הצליח לגמול לאלוהים על אהבתו, אלא חשוב יותר, הוא גם מילא את חובתו בתור יציר בריאה. לא רק שהוא לא הואשם על ידי מצפונו, אלא הוא גם הצליח להתעלות מעל הרף של המצפון. תפילותיו המשיכו להתנשא אל אלוהים, עד כדי כך ששאיפותיו היו גדולות מתמיד והיה בו יותר ויותר לב אוהב-אל. על אף שהוא סבל כאב מייסר, הוא לא שכח לאהוב את אלוהים, והוא עדיין ניסה לסגל לעצמו את היכולת להבין את כוונות האל. בתפילותיו הוא ביטא את הדברים הבאים: "לא השגתי דבר, אלא רק גמלתי לך על אהבתך. לא נשאתי עדות עבורך בפני השטן, לא שחררתי את עצמי מהשפעת השטן, ואני עדיין חי בתוך הבשר. אני רוצה להשתמש באהבתי כדי להביס את השטן ולבייש אותו, וכך לרצות את כוונותיך. אני רוצה לתת לך את כל-כולי, ולא לתת לשטן ולו דבר מעצמי, שכן השטן הוא אויבך". ככל שחיפושו התקדם בכיוון הזה, כך הוא רוגש יותר, וכך העמיק הידע שלו בנושאים הללו. בלי לשים לב, הוא גילה שהוא צריך להשתחרר מהשפעת השטן, ולהשיב את עצמו כליל לאלוהים. כאלה היו המחוזות אשר הוא העפיל אליהם. הוא התעלה על השפעת השטן, פטר את עצמו מהתענוגות וההנאות של הבשר, והיה מוכן לחוות יותר לעומק גם את הייסורים וגם את השיפוט של אלוהים. על אף שאני חי בקרב ייסורך ובקרב שיפוטך, אין זה משנה עד כמה זה כואב, עדיין אינני מוכן לחיות תחת השפעתו של השטן. עדיין איני מוכן לחיות תחת תחבולות השטן. אני חש שמחה על כך שאני חי בצל קללותיך, וחש כאב מחיים בצל ברכותיו של השטן. אני אוהב אותך כשאני חי בקרב שיפוטך, וזה ממלא את לבי בשמחה רבה. הייסורים והשיפוט שלך הם צדק וקדושה – מטרתם היא לטהר אותי, ואפילו יותר מכך, מטרתם להושיע אותי. הייתי מעדיף לחיות את כל חיי בקרב שיפוטך, לזכות להשגחתך, מאשר לחיות תחת השפעתו של השטן ולו לרגע אחד נוסף. אני רוצה להיטהר על ידך, אפילו אם עלי לסבול, אני לא מוכן שהשטן ינצל וירמה אותי. אני, יציר הבריאה הזה, צריך להיות ראוי שתשתמש בי, להיות תחת שליטתך; עליי גם להישפט על ידך, להיות מיוסר על ידך, ואפילו להיות מקולל על ידך. לבי מלא שמחה כאשר אתה מוכן לברך אותי, משום שראיתי את אהבתך. אתה הוא הבורא, ואני הוא יציר הבריאה: אסור לי לבגוד בך ולחיות תחת השפעתו של השטן, וכן אסור לי להיות מנוצל בידי השטן. עדיף שאהיה הסוס או השור שלך, ולא שאחיה עבור השטן. אני מעדיף לחיות בקרב ייסורך, ללא אושר של הבשר, וזה יגרום לי אושר גם אם אאבד את חסדך. על אף שחסדך לא ישרה עלי, עדיין אזכה בעונג מהייסור ומהשיפוט שלך. זוהי ברכתך העילאית, חסדך הגדול ביותר. על אף שאתה תמיד מלכותי ומלא זעם כלפיי, עדיין איני מסוגל לעזוב אותך ועדיין איני יכול לאהוב אותך מספיק. אני מעדיף לחיות בביתך. אני מעדיף שתקלל אותי, תייסר אותי ותלקה אותי, ואני מסרב לחיות תחת השפעתו של השטן או להתרוצץ ולהעסיק את עצמי בדברים למען הבשר בלבד, ועוד פחות מכך אני מוכן לחיות למען הבשר." אהבתו של פטרוס הייתה אהבה טהורה. זו חוויית ההפיכה למושלם, ואלו הם המחוזות העילאיים ביותר אליהם ניתן להגיע כאשר מובאים לידי שלמות. אין חיים יותר משמעותיים מאלו. פטרוס קיבל את ייסוריו ושיפוטו של אלוהים, הוא העריך את טבעו הצודק של אלוהים, ודבר בפטרוס לא היה יותר יקר ערך מזה. הוא אמר, "השטן מעניק לי הנאות חומריות, אבל איני מעריך אותן. הייסורים והשיפוט של אלוהים מושתים עליי – זה מזכה אותי בחסד, בזה אני מוצא הנאה, ובזה אני מבורך. אלמלא השיפוט של אלוהים, לעולם לא הייתי אוהב את אלוהים, עדיין הייתי חי תחת השפעתו של השטן, עדיין הייתי נשלט על ידיו ונשמע לפקודותיו. אילו זה היה המצב, לעולם לא הייתי הופך לבן אדם אמיתי, משום שלא הייתי מסוגל לרצות את אלוהים ומשום שלא הייתי מקדיש את כל-כולי לאלוהים. על אף שאלוהים לא מברך אותי, מה שמותיר אותי ללא נחמה בפנים, כמו בוערת אש בתוכי, ללא שלווה וללא שמחה, ועל אף שהייסורים והמשמעת שאלוהים מטיל עלי הם לעולם חלק בלתי נפרד ממני, באמצעות הייסורים והשיפוט של אלוהים אני מסוגל לחזות בטבעו הצודק. אני סופג מזה עונג – אין דבר יותר משמעותי ובעל ערך בחיים. על אף שההגנה והדאגה של אלוהים הפכו לייסורים חסרי רחמים, לשיפוט חסר רחמים ולקללות והלקאות אכזריות, אני עדיין מוצא בדברים האלה הנאה, וזאת משום שבכוחם לטהר אותי, לשנות אותי, לקרב אותי לאלוהים, לאפשר לי לאהוב עוד יותר את אלוהים וכן לטהר עוד יותר את אהבתי לאלוהים. הדברים האלה מאפשרים לי למלא את חובתי בתור יציר בריאה, והם מקרבים אותי אל אלוהים ומרחיקים אותי מהשפעתו של השטן, כך שלא אוכל לשרת עוד את השטן. כשלא אחיה תחת השפעתו של השטן, וכשאוכל להקדיש לאלוהים את כל אשר לי ואת כל אשר יכול אני לעשות, מבלי לעצור בעצמי כלל וכלל – אז אהיה שבע רצון לחלוטין. הייסורים והשיפוט של אלוהים הם שהושיעו אותי, וחיי הם בלתי נפרדים מייסורים והשיפוט של אלוהים. עבורי, החיים על פני האדמה הם כמו חיים תחת השפעתו של השטן, ואלמלא הדאגה וההגנה שבייסוריו ושיפוטו של אלוהים, הייתי נותר לחיות תמיד תחת השפעתו של השטן, ויתרה מזאת, לא הייתה לי ההזדמנות או האמצעים לחיות חיים בעלי משמעות. רק אם ייסוריו ושיפוטו של האל לא יעזבו אותי לעולם, ויאפשרו לי להיטהר תמיד על ידי האל ודבריו הקשים, צביונו הצודק ושיפוטו המלכותי של האל יהיו איתי, רק אז אזכה בהגנה עילאית ובברכותיו של אלוהים, וחייתי באור. להיות מסוגל להיטהר, להשתחרר מהשטן ולחיות תחת ריבונותו של אלוהים – זו הברכה העילאית בחיי היום." אלה הם המחוזות העילאיים ביותר שבהם התנסה פטרוס.

זהו בדיוק המצב שחובה על אדם להשיג לאחר שהובא לידי שלמות. אם אינך יכול להשיג זאת, אינך יכול לחיות חיים בעלי משמעות. האדם חי בקרב הבשר, כלומר הוא חי בגיהינום אנושי, וללא השיפוט והייסורים של אלוהים, האדם טמא בדיוק כמו השטן. כיצד יכול להיות האדם קדוש? פטרוס האמין שייסורים ושיפוט על ידי אלוהים הם ההגנה הטובה ביותר שעומדת לרשות האדם וכן החסד העילאי ביותר. רק אם האדם ייוסר ויישפט על ידי אלוהים, הוא יוכל להתעורר ולשנוא את הבשר ואת השטן. המשמעת המחמירה של אלוהים משחררת את האדם מהשפעת השטן, משחררת אותו מעולמו האישי והקטן, ומאפשרת לו לחיות לאור נוכחותו הבעת פניו של האל. אין ישועה טובה יותר מאשר ייסורים ושיפוט! פטרוס התפלל, "אלי! כל עוד אתה מייסר ושופט אותי, אדע שלא נטשתני. אפילו אם אינך מעניק לי שמחה או שלווה, ואפילו אם אתה גורם לי לחיות בסבל ומטיל עלי אינספור תוכחות, כל עוד אינך נוטש אותי, לבי יהיה רגוע. היום, הייסורים והשיפוט שלך נהפכו להגנתי הטובה ביותר ולברכתי הגדולה ביותר. החסד שאתה מעניק לי מגן עלי. החסד שאתה עושה לי היום הוא ביטוי של טבעך הצודק, הוא ייסור ושיפוט – יתרה מזאת, הוא ניסיון, ויותר מכך הוא חיים של סבל." פטרוס היה מסוגל להניח בצד את תענוגות הבשר ולחפש אחר אהבה עמוקה יותר והגנה גדולה יותר משום שהוא זכה להרבה חסדים באמצעות הייסורים והשיפוט של אלוהים. במהלך חייו של אדם, אם הוא רוצה להיטהר ולהשיג שינוי בצביונו, אם הוא רוצה להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות ולמלא את חובתו בתור יציר בריאה, אזי חייב הוא לקבל על עצמו את הייסור ואת השיפוט של האל, ואל לו להתרחק מהמשמעת של האל ומהלקאותיו, על מנת שיוכל להשתחרר מתמרונו ומכוחו של השטן ולחיות באורו של האל. דע שהייסור והשיפוט של האל הם האור, האור של ישועת האדם, ואין ברכה טובה מזו לאדם, ואין חסד או הגנה טובים יותר. האדם חי תחת השפעתו של השטן ומתקיים בבשר – אם הוא לא יטוהר ולא יקבל את הגנתו של אלוהים, הוא יעשה מושחת יותר מתמיד. אם הוא רוצה לאהוב את אלוהים, עליו להיטהר ולהינצל. פטרוס התפלל, "אלי! כאשר אתה נוהג בי בנועם, אני נמלא שמחה ונחמה – כשאתה מייסר אותי, אני חש נחמה ושמחה גדולות עוד יותר. על אף שאני חלש ועובר סבל בל יתואר, על אף שיש דמעות ועצבות, אתה יודע שהעצבות הזאת נובעת מן המרדנות שלי ומחולשתי. אני בוכה משום שאיני יכול לרצות את כוונותיך, אני חש צער וחרטה, משום שאינני מספק עבור דרישותיך, אבל אני מוכן להשיג את הממלכה הזו, אני מוכן לעשות כל שביכולתי כדי לרצות אותך. הייסור שלך העניק לי הגנה, ונתן לי את הישועה הטובה ביותר. השיפוט שלך מאפיל על סובלנותך וסבלנותך. ללא הייסורים והשיפוט שלך, לא הייתי נהנה מחמלתך וחסדיך. היום אני רואה ביתר שאת שאהבתך התעלתה על השמיים והיא מצוינת יותר מכל הדברים האחרים. אהבתך אינה מסתכמת בחמלה וחסדים, אלא יותר מכך, היא ייסורים ושיפוט. השגתי כל כך הרבה מהייסור והשיפוט שלך. ללא הייסורים והשיפוט שלך, אפילו אדם אחד לא היה מיטהר, ואפילו אדם אחד לא היה מסוגל לחוות את אהבת הבורא. על אף שהתנסיתי במאות ניסיונות וסבלתי מאות תלאות, וכמעט שמתּי, הם אפשרו לי להכיר אותך באמת ולזכות בישועה עילאית. אם הייסורים, השיפוט והמשמעת שלך יורחקו ממני, אזי אחיה בחושך, תחת השפעתו של השטן. איזו תועלת יש בבשר האדם? אם הייסורים והשיפוט שלך יעזבוני, זה יהיה כאילו רוחך נטשה אותי, כאילו אתה אינך עמי עוד. אם כך היה, כיצד הייתי יכול להמשיך לחיות? נתת בי חולי ולקחת את חירותי, הייתי מסוגל להמשיך לחיות, אבל אם הייסורים והשיפוט שלך יעזבוני, לא יהיה באפשרותי להמשיך לחיות. אם אחיה ללא הייסורים והשיפוט שלך, אאבד את אהבתך. אהבתך עמוקה מכדי שאוכל לנסחה במילים. ללא אהבתך, אחיה תחת השפעתו של השטן ולא אהיה מסוגל לראות את פניך המהוללים. אמור לי כיצד אוכל להמשיך לחיות? לא יהיה בכוחי להמשיך באופל כזה, בחיים כאלה. היותך עמי זה כמו לראות אותך, אם כן, כיצד אוכל לעזוב אותך? אני מפציר בך בכנות מלאה, אני מתחנן בפניך שלא תיקח ממני את נחמתי הגדולה ביותר, אפילו אם מדובר רק בטיפה אחת ממילות הנחמה שלך. עד כה נהניתי מאהבתך, והיום איני יכול להיות הרחק ממך – כיצד אוכל שלא לאהוב אותך? הזלתי דמעות רבות של יגון בשל אהבתך, עם זאת תמיד חשתי שחיים כאלה הם משמעותיים יותר, שבכוחם להשביח אותי עוד יותר, לשנות אותי עוד יותר ולאפשר לי להשיג את האמת שכל יצירי הבריאה אמורים להחזיק בה."

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

קטעים מסרטים קשורים

ויתור על כבוד ומעמד באמצעות המשפט והייסורים של אלוהים

עדויות חווייתיות קשורות

מזמורים קשורים

ייסורי האל ומשפטו הם האור לישועת האדם

ראיתי את אהבת האל בייסורים ובמשפט