דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

בני האדם נבראו על ידי האל, והיו צריכים לעבוד אותו, אך למעשה הם הפנו לו עורף ועבדו את השטן במקומו. השטן הפך לאליל שבליבם. כך, האל איבד את מעמדו בליבם, ובמילים אחרות, המשמעות של בריאת האנושות על ידו ירדה לטמיון. לכן, כדי להשיב את משמעות בריאת האנושות על ידו, עליו להשיב על כנו את צלמה המקורי ולפטור את האנושות מצביונה המושחת. כדי להשיב לידיו את בני האדם מידי השטן, עליו להושיעם מהחטא. רק כך יוכל האל להשיב בהדרגה את צלמם ואת תפקידם המקוריים, ולבסוף, לכונן מחדש את מלכותו. בסופו של דבר, השמדתם המוחלטת של אותם בני מרד מיועדת גם היא לאפשר לבני האדם לעבוד את האל טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שהאל ברא את בני האדם, הוא יגרום להם לעבוד אותו; מכיוון שהוא חפץ לכונן מחדש את תפקידה המקורי של האנושות, הוא ישיב אותו לחלוטין וללא כל טומאה. השבת סמכותו פירושה לגרום לבני האדם לעבוד אותו ולהתמסר לו; פירוש הדבר הוא שהאל יגרום לבני האדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו להיאבד כתוצאה מסמכותו. פירוש הדבר הוא שהאל יגרום לכל מה שקשור אליו להתקיים בקרב בני האדם ללא התנגדות מצדו של אף אחד. המלכות שהאל חפץ לכונן היא מלכותו שלו. האנושות שהוא חפץ בה היא אנושות העובדת אותו, אנושות המתמסרת לו לחלוטין וניחנה בתהילתו. אם האל לא יושיע את המין האנושי המושחת, אזי המשמעות של בריאת האנושות על ידו תאבד; לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם האל לא ישמיד את אותם אויבים המורדים בו, הוא לא יוכל להשיג את תהילתו במלואה, וגם לא לכונן את מלכותו על פני האדמה. אלה יהיו סימני השלמת עבודתו והישגו הכביר: להשמיד כליל את המורדים בו בקרב המין האנושי, ולהביא למנוחה את אלה שהובאו לידי שלמות. כאשר בני האדם יושבו לצלמם המקורי, וכאשר יוכלו למלא את חובותיהם, לשמור על מקומם הראוי ולהתמסר לכל סידוריו של האל, האל יזכה בקבוצת אנשים על פני האדמה העובדת אותו, והוא גם יכונן על פני האדמה מלכות העובדת אותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם יבואו יחד למנוחה

מכיוון שאתה מאמין באל, עליך לבטוח בכל דברי האל ובכל עבודתו. כלומר מכיוון שאתה מאמין באל, עליך להתמסר לו. אם אינך מסוגל לעשות זאת, אזי אין זה משנה אם אתה מאמין באל או לא. אם אתה מאמין באל זה שנים רבות, אך מעולם לא התמסרת לו ואינך מקבל את כל דבריו, אלא, במקום זאת, אתה מבקש מהאל להתמסר לך ולפעול על פי התפיסות שלך, הרי שאתה אדם מרדני ביותר ואתה חסר אמונה. כיצד יכול אדם כזה להתמסר לדברים ולעבודה של האל שאינם תואמים את תפיסות האדם? המרדנים ביותר הם אלו שמתריסים נגד האל ומתנגדים לו בכוונה תחילה. הם אויביו של האל והם צוררי המשיח. גישתם תמיד עוינת כלפי עבודתו החדשה של האל, לעולם אין להם ולו נטייה קלה ביותר להתמסר ומעולם הם לא התמסרו ברצון ולא היו כנועים. הם סבורים שהם עליונים על פני הזולת ולעולם אינם נשמעים לאיש. לפני האל, הם רואים את עצמם כטובים ביותר בהטפת הדבר וכמוכשרים ביותר בעבודה על הזולת. הם לעולם לא נפטרים מה"אוצרות" שבבעלותם, אלא מתייחסים אליהם כאל נכסים משפחתיים שיש לעבוד אותם, שיש להטיף עליהם לזולת, והם משתמשים בהם כדי להוכיח שוטים שמעריצים אותם כאלילים. בהחלט ישנם כמה בני אדם כאלה בכנסייה. אפשר לומר שהם "גיבורים עשויים לבלי חת", אשר שוהים דור אחר דור בבית ההאל. הם רואים בהטפת המילה (הדוקטרינה) את חובתם הרמה ביותר. שנה אחר שנה, דור אחר דור, הם עוסקים במרץ באכיפת חובתם "המקודשת והבלתי ניתנת להפרה". איש לא מעז לגעת בהם. איש לא מעז להוכיח אותם בגלוי. הם הופכים ל"מלכים" בבית האל, משתוללים ורודים בזולת לאורך העידנים. להקת השדים הזו שואפת להתאחד ולהשמיד את עבודתי. איך ייתכן שאאפשר לשדים החיים האלה להתקיים לנגד עיניי? אפילו אלה המתמסרים רק באופן חלקי לא יכולים להמשיך כך עד הסוף, לא כל שכן הרודנים האלה שאין ולו שמץ של התמסרות בלבם! לא בקלות זוכה האדם בעבודתו של האל. אפילו אם האדם ישתמש בכל כוחו, הוא יוכל לזכות רק בחלק ממנה ולהיות מובא לידי שלמות בסוף. אם כך, מה באשר לילדי הארכי-מלאך ששואפים להשמיד את עבודתו של האל? יש להם עוד פחות סיכוי ליפול בנחלתו של האל, הלא כן? מטרת עבודת הכיבוש שלי היא לא רק כיבוש לשם כיבוש, אלא לכבוש על מנת לגלות צדק ואי-צדק, להשיג הוכחה לעונשו של האדם, לגנות את הרעים, ויתר על כן, לכבוש על מנת להפוך למושלמים את אלה שמתמסרים ברצון. בסופו של דבר, כולם יופרדו על פי סוגיהם, ומחשבותיהם ורעיונותיהם של כל אלה שיובאו לידי שלמות יתמלאו בהתמסרות. זו העבודה שתבוצע בסוף. בינתיים, אלה שכל פעולה שלהם מרדנית ייענשו ויישלחו להישרף באש ויהיו מושא לקללה נצחית. בבוא העת, אותם "גיבורים גדולים ועשויים לבלי חת" מעידני העבר יהפכו ל"מוגי הלב החלשים וחסרי התועלת" הבזויים והמנודים ביותר. רק הדבר הזה יכול להמחיש את כל ההיבטים של הצדק של האל ואת צביונו שהנו אסור לפגיעה מצד האדם, ורק הדבר הזה יכול לשכך את השנאה שבלבי. האם אינכם מסכימים שזה הגיוני לחלוטין?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מי שמתמסר לאל בלב אמיתי ייפול לבטח בנחלתו

במהלך שהותו של אלוהים כבשר ודם, הציות שהוא דורש מבני האדם לא כולל הימנעות ממתיחת ביקורת או מהתנגדות לאלוהים, כפי שהם מדמיינים. במקום זאת, הוא דורש שבני האדם ישתמשו בדבריו כעיקרון המנחה של חייהם וכיסוד הישרדותם, שהם ינהיגו לחלוטין את מהות דבריו, ושהם יְרַצו את רצונו לחלוטין. היבט אחד של הדרישה מבני האדם להישמע לאלוהים בהתגלמותו מתייחס להנהגת דבריו, והיבט אחר מתייחס ליכולת להישמע לרגילוּת ולמעשיוּת שלו. שני ההיבטים האלה חייבים להיות מוחלטים. אלו שיכולים להשיג את שני ההיבטים האלה הם בני אדם שלבם ירא-אל באמת ובתמים. כל בני האדם האלה הם אלה שנפלו בנחלתו של אלוהים, והם כולם אוהבים את אלוהים כפי שהם אוהבים את חייהם שלהם. אלוהים בהתגלמותו נושא באנושיות רגילה ומעשית בעבודתו. כך, הקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה והמעשית כאחד הופכת לניסיון עצום עבור בני האדם. היא הופכת לקושי הגדול ביותר שלהם. עם זאת, אי אפשר להימנע מהרגילוּת ומהמעשיוּת של אלוהים. הוא ניסה הכול כדי למצוא פתרון, אך בסופו של דבר, הוא לא יכול היה להיפטר מהקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה שלו, מפני שאחרי הכול, הוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ולא רוח האל שבשמיים. הוא לא האל שנסתר מעיני בני האדם אלא האל שלובש קליפה של יציר בריאה. משום כך, השתחררות מקליפת האנושיות הרגילה שלו אינה קלה כלל ועיקר. על כן, יהיה אשר יהיה, הוא עדיין עושה את העבודה שהוא רוצה לעשות מנקודת המבט של הבשר והדם. העבודה הזו היא הביטוי של האל הרגיל והמעשי, ולכן איך יכול חוסר ציות מצד בני האדם להיות הולם? מה יכולים בני האדם לעשות, לכל הרוחות, בנוגע למעשיו של אלוהים? הוא עושה כל מה שהוא רוצה. המציאות בנויה מהדברים שהוא מרוצה מהם. אם בני האדם לא נשמעים לו, אילו עוד תוכניות יציבות יכולות להיות להם? עד כה, רק ציות יכול להושיע את בני האדם. אין להם שום רעיונות נבונים אחרים. אם אלוהים רוצה לבחון את בני האדם, מה הם יכולים לעשות לגבי זה? אך כל זה אינו הרעיון של אלוהים שבשמיים, אלא שזה רעיון של אלוהים בהתגלמותו. הוא רוצה לעשות זאת, ולכן איש לא יכול לשנות זאת. אלוהים בשמיים לא מתערב במעשיו של אלוהים בהתגלמותו. האין זו סיבה טובה לכך שבני האדם צריכים להישמע לו? על אף שהוא גם מעשי וגם רגיל, הוא לגמרי אלוהים בהתגלמותו. על סמך הרעיונות שלו עצמו, הוא עושה כל מה שהוא רוצה. אלוהים שבשמיים העביר לו את כל המשימות. אתם חייבים להישמע לכל מה שהוא עושה. על אף שהוא מתאפיין באנושיות והוא רגיל מאוד, כל מה הוא מה שהוא הסדיר במכוון, ולכן איך ייתכן שבני האדם יביטו בו כשעיניהם פעורות במורת רוח? הוא רוצה להיות רגיל, ולכן הוא רגיל. הוא רוצה לחיות באנושיות, ולכן הוא חי באנושיות. הוא רוצה לחיות באלוהיות, ולכן הוא חי באלוהיות. בני האדם יכולים לראות זאת כאוות נפשם, אבל אלוהים תמיד יהיה אלוהים ובני האדם תמיד יהיו בני אדם. אי-אפשר להתכחש לנוכחותו בגלל פרט שולי כלשהו, ולא ניתן לדחוק אותו אל מחוץ ל"גופו" של אלוהים מסיבה פעוטה כלשהי. יש לבני האדם החופש של בני אנוש, ולאלוהים יש הכבוד של אלוהים. הם לא מפריעים זה לזה. האם בני האדם לא יכולים לתת לאלוהים מעט חופש? האם הם לא יכולים לסבול את היותו לא רשמי מעט? אל תהיו עד כדי כך נוקשים ביחסכם לאלוהים – כולם צריכים להיות סובלניים זה אל זה. האם זה לא יפתור את העניין? האם יישארו אז התנכרויות כלשהן? אם מישהו לא יכול להיות סובלני כלפי דבר כה פעוט, איך ייתכן שהוא יאמר משהו כגון "לבו של ראש ממשלה גדול דיו כדי להשיט בתוכו סירה"? איך הוא יוכל להיות אדם הגון? לא אלוהים הוא שמקשה על האנושות, אלא האנושות היא שמקשה על אלוהים. בני האדם תמיד מטפלים בעניינים על ידי עשיית הרים מעכברים – הם באמת עושים דבר משום דבר, וזה כל כך מיותר! כשאלוהים עובד בתוך האנושיות הרגילה והמעשית, מה שהוא עושה הוא לא עבודתה של האנושות, אלא עבודתו של אלוהים. עם זאת, בני האדם לא רואים את מהותה של העבודה שלו – הם תמיד רואים רק את הקליפה החיצונית של אנושיותו. הם לא ראו מעודם עבודה גדולה כזו, ועדיין הם מתעקשים לראות את האנושיות השגרתית והרגילה של אלוהים ואינם מוכנים להרפות ממנה. איך אפשר לקרוא לדבר כזה ציות לאלוהים? אלוהים שבשמיים "הפך" כעת לאלוהים שבארץ, ואלוהים שבארץ הוא אלוהים שבשמיים כעת. לא משנה אם המראה החיצוני שלהם זהה או מה טיב עבודתם. בסך הכל, מי שעושה את עבודתו של אלוהים הוא אלוהים עצמו. אתם חייבים לציית בין שאתם רוצים ובין שלא – אין זה נתון לבחירתכם! אלוהים דורש את ההתמסרות של בני האדם, ובני האדם חייבים להתמסר לאלוהים ללא שמץ של העמדת פנים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני אדם שיכולים להיות צייתנים לחלוטין למעשיוּת של אלוהים הם אלה שאוהבים את אלוהים באמת

איזו גישה צריכים אנשים לאמץ כלפי האל, האל בהתגלמותו והאמת? (עלינו להקשיב, לקבל ולהתמסר). נכון. עליכם להקשיב, לקבל ולהתמסר. אין פשוט מזה. לאחר שהקשבתם, עליכם לקבל זאת בלבכם. אם אינכם מסוגלים לקבל דבר מה, עליכם להמשיך לחפש עד שתהיו מסוגלים לקבל באופן מלא – ואז, ברגע שתקבלו זאת, עליכם להתמסר. מה המשמעות של להתמסר? המשמעות היא ליישם בפועל ולממש. אל תבטלו תדברים לאחר ששמעתם אותם, כשאתם מבטיחים כלפי חוץ לעשותם, מעלים אותם על הכתב ושומעים אותם באוזניכם, מבלי להפנים אותם בלבכם. אתם פשוט תמשיכו בדרכיכם הישנות וכשתגיע השעה לפעול תעשו ככל העולה על רוחכם, תוך התעלמות מהדברים שכתבתם והתייחסות אליהם בביטול. זו אינה התמסרות. התמסרות אמיתית לדברי האל פירושה להקשיב להם ולהבינם בלבכם, ולקבל אותם באמת – לקבל אותם כהתחייבות שאין להתנער ממנה. לא מדובר רק באמירה של אדם שהוא מקבל את דברי האל ותו לא; במקום זאת, מדובר בקבלת דבריו מהלב, ותרגום של קבלתם לפעולות מעשיות ומימוש דבריו ללא שום סטייה. אם מה שאתם חושבים, מה שאתם קובעים לעצמכם לעשות במו ידיכם, והמחיר שאתם משלמים נועדו כולם למען העמידה בדרישות האל, זהו מימוש של דברי האל. מה המשמעות של "התמסרות"? המשמעות היא יישום בפועל ומימוש, הפיכת דברי האל למציאות. אם אתה כותב את דברי האל ואת דרישותיו במחברת, ומתעד אותם על נייר, אך לא שומר אותם בלבך, ועושה כרצונך כשמגיע הזמן לפעול, ונראה מבחוץ שעשית את מה שהאל ביקש, אך עשית זאת לפי רצונך, הרי שזו לא הקשבה, קבלה והתמסרות לדברי האל – זהו זלזול באמת, הפרה בעזות פנים של העקרונות, והתעלמות מהסדרי בית האל. זוהי מרדנות.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, תרחיב שלישי: כיצד צייתו נח ואברהם לדברי האל והתמסרו לו (חלק ב')

התמסרות לאל והתמסרות לעבודתו של האל הם אותו הדבר. אלה שמתמסרים רק לאל אך לא לעבודתו של האל לא יכולים להיחשב למסורים, לא כל שכן אלה שלא מתמסרים לאל באמת ובתמים אלא מתרפסים כלפי חוץ. אלה שבאמת ובתמים מתמסרים לאל מסוגלים להרוויח מן העבודה ולזכות בהבנה של צביונו ועבודתו של האל. רק בני אדם כאלה מתמסרים לאל באמת ובתמים. בני אדם כאלה מסוגלים לזכותבידע חדש ולחוות שינויים חדשים מתוך עבודה חדשה. רק בני אדם כאלה זוכים לאישור האל. בני אדם כאלה הם היחידים שהאל הופך למושלמים והם היחידים שעוברים שינוי בטבעם. אלה שהאל מאשר הם אלה שמתמסרים בשמחה לאל, לדברו ולעבודתו. רק בני אדם כאלה צודקים, רק בני אדם כאלה באמת ובתמים רוצים את האל ושואפים אליו בכנות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מי שמתמסר לאל בלב אמיתי ייפול לבטח בנחלתו

המפתח להתמסרות לאל הוא קבלת האור החדש והיכולת לקבל אותו וליישם אותו בפועל. רק ציות כזה הוא התמסרות אמיתית. למי שלא מוכן להשתוקק לאל לא יכולה להיות נטייה להתמסר לאל; הוא יכול רק להתנגד לאל כיוון שהוא מרוצה מהמצב הקיים. הסיבה שאדם כזה לא יכול להתמסר לאל היא שהוא נאחז בדברים מהעבר. הדברים מהעבר יצרו אצל אנשים מגוון תפיסות וכל מיני דמיונות לגבי האל, ואלו הפכו לצלמו של האל בעיני רוחם. על כן, הדבר שהם מאמינים בו הוא התפיסות שלהם עצמם ואמות המידה של דמיונם. אם אתם משווים את האל שעושה עבודה מעשית כיום לאל שבדמיונכם, משמע שהאמונה שלכם נובעת מהשטן ומושתתת על העדפותיכם האישיות. האל לא רוצה אמונה כזו. גם אם יש להם הסמכות נשגבות, וגם אם הם מסורים – אפילו אם הם הקדישו חיים שלמים של השתדלות למען עבודתו של האל והפכו לקדושים מעונים – בני אדם עם אמונה כזו לא מקובלים על האל. הוא רק מפגין כלפיהם מעט חסד ומאפשר להם ליהנות ממנו לזמן מה. בני אדם כאלה לא מסוגלים להנהיג את האמת. רוח הקודש לא עובדת בקרבם והאל יסלק כל אחד מהם בתורו. בין שהוא זקן או צעיר, מי שלא מתמסר לאל באמונתו ופועל מהמניעים הלא נכונים הוא זה שמתנגד ומשבש. אין ספק שהאל יסלק בני אדם כאלה. מי שלא מתמסר לאל כלל ובסך הכול מכיר בשמו של האל ומבין במידה כלשהי את טובו וחביבותו של האל, אך לא מתקדם בקצב צעדיה של רוח הקודש ולא מתמסר לעבודתה ולדבריה העכשוויים של רוח הקודש – אנשים כאלה חיים בחסדו של האל והאל לא יזכה בהם ולא יהפוך אותם למושלמים. האל הופך בני אדם למושלמים באמצעות ההתמסרות שלהם, על ידי אכילתם ושתייתם את דברי האל והנאתם מדברי האל, ובאמצעות הסבל והזיכוך בחייהם. רק באמצעות אמונה כזו טבעם של בני אדם יכול להשתנות – רק אז הם יכולים לרכוש הכרה אמיתית של האל. לא להסתפק בחיים בחסדו של האל, אלא להשתוקק לאמת באופן פעיל, לחפש אותה ולרצות ליפול בנחלת האל – זאת המשמעות של התמסרות מודעת לאל; זו בדיוק האמונה שהאל רוצה. בני אדם שלא עושים דבר מלבד ליהנות מחסדי האל לא יכולים להפוך למושלמים או להשתנות, וההתמסרות, הדתיות, האהבה והסבלנות שלהם שטחיים לגמרי. מי שרק נהנה מחסדי האל לא יכול להכיר את האל באמת, ואפילו אם הוא מכיר את האל, היכרותו שטחית והוא אומר דברים כמו "האל אוהב את האדם" או "האל רחום כלפי האדם". אמירות כאלה לא מייצגות את חיי האדם והן לא מוכיחות שבן האדם מכיר את האל באמת. אם, כאשר דברי האל מזככים אותם או כשהם נתקלים בניסיונותיו של האל, בני אדם לא מסוגלים להתמסר לאל – אם במקום זאת הם מתחילים לפקפק באל וקורסים – הרי שהם לא מתמסרים לו כלל ועיקר. בליבם יש כללים ומגבלות רבים בנוגע לאמונה באל, חוויות ישנות שנובעות משנים רבות של אמונה או מבחר של כללים שמבוססים על ספרי הקודש. האם בני אדם כאלה יכולים להתמסר לאל? בני האדם האלה מלאים בדברים אנושיים – כיצד יוכלו להתמסר לאל? ה"התמסרות" שלהם מותאמת להעדפותיהם האישיות – האם ייתכן שהאל רוצה התמסרות כזו? אין זו התמסרות לאל אלא התמסרות לכללים – זהו הסיפוק העצמי והניחום העצמי שלהם. אם אתם אומרים שזו התמסרות לאל, הרי שאתם מנאצים את שמו, הלא כן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, באמונתכם באל עליכם להתמסר לאל

אם אנשים יכולים להרפות מתפיסות דתיות, הם לא ישתמשו בשכלם כדי למדוד את דבריו ועבודתו של האל כיום, ובמקום זאת יתמסרו לו ישירות. על אף שעבודתו של האל היום שונה בבירור מכל מה שעשה בעבר, אתה מסוגל להרפות מהשקפות העבר ולהתמסר ישירות לעבודתו של האל כיום. אם אתה מסוגל להבין שעליך לתת מקום של כבוד לעבודתו של האל כיום בלי קשר לאופן שבו הוא עבד בעבר, הרי שהרפית מתפיסותיך, ואתה מתמסר לאל, ויכול להתמסר לעבודתו ולדבריו של האל ולצעוד בעקבותיו. כך תתמסרו לאל באמת. אתה לא מנתח או בוחן את עבודתו של האל. האל שכח, כביכול, את עבודתו הקודמת, וגם אתה שכחת אותה. ההווה הוא ההווה והעבר הוא העבר, ומכיוון שהיום האל הניח בצד את מה שהוא עשה בעבר, אינך צריך להתקבע על דברים אלה. רק אדם כזה הוא אדם שמתמסר לאל לחלוטין, והרפה לחלוטין מתפיסותיו הדתיות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של האל יכול לשרת את האל

עבודת האל משתנה בין עידן לעידן. אם תתמסר היטב לעבודת האל בשלב אחד, אך בשלב הבא התמסרותך לעבודתו תהיה לקויה, או שתהיה חסר התמסרות כלל, הרי שהאל ייטוש אותך. אתה עומד בקצב של האל בשלב הזה, ועליך להמשיך לעמוד בקצב בעלייתו של האל לשלב הבא. רק אז תהיה מישהו שמתמסר לרוח הקודש. מכיוון שאתה מאמין באל, עליך לשמור על התמסרות יציבה. אינך יכול פשוט להתמסר לאל כשמתחשק לך ולא להתמסר לו כשלא מתחשק לך. האל אינו מאשר התמסרות מסוג כזה. אם אינך יכול לעמוד בקצב של העבודה החדשה שבה אני משתף אותך ואם אתה ממשיך להיאחז באמירות קודמות, איך ייתכן שתהיה התקדמות בחייך? עבודתו של האל נועדה לקיים אותך באמצעות דבריו. כשתתמסר לו ותקבל את דבריו, רוח הקודש לבטח תעבוד בתוכך. רוח הקודש עובדת בדיוק כפי שאני מדבר. עשה כדבריי ורוח הקודש תפעל בתוכך מיד. אני משחרר אור חדש כדי שתראו אותו וכדי להכניס אתכם לאור הנוכחי. עם כניסתך לאור הזה, רוח הקודש תתחיל מיד לפעול בתוכך. יש כאלה שיתמרדו ויאמרו, "פשוט לא איישם בפועל כדבריך." אז אני אומר לך שהגעת עכשיו לסוף הדרך. קמלת ואין לך חיים. לכן, כשאתה חווה את שינוי טבעך, אין דבר קריטי יותר מאשר לעמוד בקצב של האור הנוכחי. רוח הקודש לא פועלת רק בבני אדם מסוימים שהאל משתמש בהם אלא גם בכנסייה. היא יכולה לעבוד בתוך כל אדם. ייתכן שהיא עובדת בתוכך ברגע זה ואתה תחווה את העבודה הזאת. בתקופה הבאה, היא עשויה לעבוד בתוך אדם אחר ולפיכך, עליך למהר ולנהות. ככל שתדבק יותר באור הקיים, כך יוכלו חייך לצמוח יותר. בלי קשר לטיבו של האדם, כל עוד רוח הקודש עובדת בו, אתה חייב ללכת אחריו. חווה את החוויה הזו דרך החוויה שלך באופן מעשי ותקבל דברים נעלים אף יותר. דרך סוג זה של יישום בפועל תתקדם מהר יותר. זה הנתיב לשלמות האדם ואמצעים שבעזרתם החיים צומחים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מי שמתמסר לאל בלב אמיתי ייפול לבטח בנחלתו

כשבאים לאמוד אם אנשים יכולים להתמסר לאלוהים או לא, השאלה המרכזית היא האם יש להם או אין להם רצונות מופרזים או מניעים נסתרים כלפי האל. אם אנשים תמיד באים לאלוהים בדרישות, זה מוכיח שהם אינם מסורים לו. אם לא תקבל מן האל את מה שקורה לך, ולא משנה מהו, אם לא תחפש את האמת ותמיד תצדיק את עצמך ותרגיש שהצדק אתך בלבד, ואם תהיה אפילו מסוגל לפקפק בכך שאלוהים הוא האמת והצדק – אתה תהיה בצרות. אנשים כאלה הם הגאוותניים ביותר והמרדניים כלפי האל. אנשים שתמיד באים לאלוהים בדרישות אינם יכולים להתמסר לו באמת. אם אתה בא בדרישות לאלוהים, זה מוכיח שאתה מנסה לעשות עסקה עם אלוהים, שאתה בוחר ברצונך האישי ושאתה פועל בהתאם לו. בכך אתה בוגד באלוהים ואין בך התמסרות. עצם הדרישה מאלוהים כשלעצמה היא חסרת היגיון; אם אתה באמת מאמין שהוא אלוהים, לא תעז לבוא אליו בדרישות וגם לא תרגיש כשיר לבוא אליו בדרישות, בין שאתה סבור שהדרישות הגיוניות ובין שלא. אם יש לך אמונה אמיתית באלוהים ואם אתה מאמין שהוא אלוהים, אתה רק תסגוד לו ותתמסר לו, אין שום ברירה אחרת. אנשים כיום לא רק בוחרים בחירות משל עצמם, הם אפילו מבקשים מאלוהים לפעול בהתאם לרצונם האישי. לא רק שהם לא בוחרים להתמסר לאלוהים, הם אפילו מבקשים מאלוהים להתמסר להם. האין זה חסר היגיון לחלוטין? משום כך, אם אין באדם דבקות אמיתית ואמונה מהותית, הוא לעולם לא יוכל לזכות באישור מאלוהים. כשבני אדם מסוגלים להפחית את הדרישות שלהם כלפי אלוהים, יש להם יותר אמונה והתמסרות אמיתיות וחוש ההיגיון שלהם הוא רגיל יחסית.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים

כשנח ציית להוראותיו של אלוהים, הוא לא ידע מהן כוונותיו של אלוהים. הוא לא ידע מה אלוהים רוצה להשיג. אלוהים רק נתן לו פקודה, הורה לו לעשות דבר מה, אך ללא הסברים רבים, והוא עשה זאת. הוא לא ניסה בסתר להבין את כוונות האל, הוא לא התנגד לאלוהים והוא לא היה דו-פרצופי. הוא רק עשה על פי ההוראות בלב טהור ופשוט. הוא עשה כל מה שאלוהים הורה לו לעשות, ועשייתו ההחלטית נבעה מצייתנות ומקשב לדבר האל. האופן שבו הוא התמודד עם המשימה שאלוהים הפקיד בידו היה עד כדי כך ישיר ופשוט. מהותו, המהות של מעשיו, הייתה צייתנות, לא פקפוק, לא התנגדות, ועל אחת כמה וכמה, לא מחשבה על ענייניו, רווחיו והפסדיו האישיים. יתרה מזאת, כשאלוהים אמר שהוא ישמיד את העולם במבול, הוא לא שאל מתי או מה יקרה לדברים, קל וחומר שהוא לא שאל את אלוהים באיזה אופן ישמיד את העולם. הוא פשוט עשה את שאלוהים הורה לו. יהיה אשר יהיה האופן שבו אלוהים רצה שהדבר ייעשה או האמצעים שבהם הוא רצה שהדבר ייעשה, הוא עשה בדיוק את שאלוהים ביקש וגם התחיל בעבודה באופן מיידי. הוא פעל בהוראת האל, בגישה של רצון לְרַצות את אלוהים. האם הוא עשה זאת כדי לעזור לעצמו להימנע מהאסון? לא. האם הוא שאל את אלוהים כמה זמן נותר עד שהעולם יושמד? לא. האם הוא שאל את אלוהים או שמא הוא ידע כמה זמן ייקח לבנות את התיבה? גם את זה הוא לא ידע. הוא פשוט נשמע לו, הקשיב ופעל בהתאם.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'

כשאלוהים חפץ לתזמר מישהו, תזמור זה לרוב סותר את תפיסותיו של האדם, והוא אינו מובן לו, אך הדיסוננס הזה וחוסר ההבנה הזה הם בדיוק ניסיונו ומבחנו של האדם בידי אלוהים. מנגד, אברהם היה מסוגל להפגין את מידה של התמסרות לאלוהים שהייתה התנאי היסודי ביותר ליכולתו למלא אחר דרישות אלוהים. רק אז, כשאברהם היה מסוגל להתמסר לדרישתו של אלוהים, כשהוא עקד את יצחק, אלוהים התרצה באמת וחש ביטחון וקבלה של האנושות – של אברהם, שבו הוא בחר. רק אז היה אלוהים בטוח שבן האנוש הזה שבו הוא בחר הוא מנהיג חיוני שיוכל לקיים את הבטחתו ולהגשים את תוכנית הניהול העתידית של אלוהים. אף שזה היה רק ניסיון ומבחן, אלוהים חש שבע רצון. הוא חש את האהבה שרחש האדם אליו, והתנחם מהאדם יותר מאי-פעם. ברגע שבו אברהם הרים את המאכלת לשחוט את יצחק, האם אלוהים עצר אותו? אלוהים לא נתן לאברהם להקריב את יצחק, משום שמלכתחילה, לא התכוון אלוהים להרוג את יצחק. לכן, אלוהים עצר את אברהם בדיוק בזמן. עבור אלוהים, ההתמסרות של אברהם כבר עברה את המבחן. מעשיו הספיקו, ואלוהים כבר ראה את התוצאה של מה שהוא תכנן. האם תוצאה זו השביעה את רצונו של אלוהים? אפשר לומר שהתוצאה הזו השביעה את רצונו של אלוהים, שהיא הדבר שאלוהים רצה, ושהיא הייתה מה שאלוהים שאף לראות. האם זה נכון? אף על פי שבהקשרים שונים, אלוהים משתמש בדרכים שונות כדי לבחון כל אדם ואדם, באברהם, אלוהים ראה את מה שהוא רצה, הוא ראה שלבו של אברהם נאמן, ושהתמסרותו חסרת תנאים, ו"חוסר התנאים" הזה בדיוק היה חפץ לבו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

אם כך, באיזו מידה האל ביצע עבודה בפטרוס כדי לגרום לו להבין שאנשים צריכים ליישם התמסרות? קודם הזכרנו משהו שפטרוס אמר. אתם זוכרים מה זה היה? ("אם האל מתייחס אלי כאל צעצוע, כיצד אוכל לא להיות מוכן ומזומן?"). אכן, זה הדבר. בתהליך ההתנסות והקבלה של עבודת האל או הדרכתו, פטרוס פיתח באורח לא מודע את ההרגשה הבאה: "האם אין האל מתייחס לבני-אדם כאל צעצועים?" אך זה בוודאי לא מה שמניע את מעשי האל. בני-אדם נסמכים על הפרספקטיבה, המחשבה והידע האנושיים שלהם כדי להעריך את העניין הזה ולהרגיש שהאל משחק עם בני-אדם כלאחר יד, כאילו הם היו צעצועים. יום אחד הוא אומר לעשות כך, וביום המחרת הוא אומר להם לעשות אחרת. באורח לא מודע, אתה מתחיל להרגיש: "הו, האל אמר דברים רבים כל כך. מה הוא מנסה בכלל לעשות?". אנשים מרגישים מבולבלים וקצת הלומים. הם לא יודעים אילו בחירות לעשות. האל השתמש בשיטה הזאת כדי לבחון את פטרוס. מה הייתה התוצאה הסופית של המבחן הזה? (פטרוס השיג התמסרות עד מוות). הוא השיג התמסרות. זאת הייתה התוצאה שהאל רצה, והאל ראה זאת. אילו מילים שפטרוס אמר מראות לנו שהוא נעשה מסור וצמח מבחינת שיעור הקומה שלו? מה אמר פטרוס? כיצד פטרוס קיבל וראה את כל מה שהאל עשה ואת הגישה של האל להתייחס לאדם כאל צעצוע? מה הייתה הגישה של פטרוס? (הוא אמר: "כיצד אוכל לא להיות מוכן ומזומן?") כן, זאת הייתה הגישה של פטרוס. אלו היו המילים המדויקות שלו. אנשים שאין להם שום חוויה של הניסיונות והזיכוכים של האל לעולם לא היו אומרים את המילים האלה כיוון שהם לא מבינים את מהלך הסיפור כאן ומעולם לא חוו אותו. היות שהם לא חוו אותו, העניין הזה בהחלט לא ברור להם. אם העניין הזה לא ברור להם, האם הם היו מסוגלים לומר את זה באורח אגבי כל כך? המילים האלה הם משהו שבן אנוש מעולם לא היה יכול להעלות בדעתו. פטרוס היה מסוגל לומר את זה כיוון שהוא חווה ניסיונות וזיכוכים כה רבים. האל מנע ממנו דברים רבים, אבל בה בעת גם נתן לו הרבה. לאחר שהוא נתן, הוא שוב לקח. לאחר שהוא לקח ממנו דברים, האל גרם לפטרוס ללמוד להתמסר ולאחר מכן שוב נתן לו. מנקודת המבט של האדם, דברים רבים שהאל עושה נראים גחמניים, מה שגורם לאנשים לאשליה שהאל מתייחס לאנשים כאל צעצועים, שהוא אינו מכבד אנשים, ואינו מתייחס לאנשים כאל בני-אנוש. אנשים חושבים שהם חיים ללא כבוד, כמו צעצועים; הם חושבים שהאל אינו נותן להם את הזכות לבחור באופן חופשי, ושהאל יכול לומר כל מה שהוא רוצה. כשהוא נותן לך משהו הוא אומר: "מגיע לך הפרס הזה על מה שעשית. זאת הברכה של האל". כשהוא לוקח דברים, פשוט יש לו דבר אחר לומר. בתהליך הזה, מה צריכים אנשים לעשות? לא לך לשפוט את האל כצודק או טועה, לא לך לזהות את טבע המעשים של האל, ובהחלט לא לך לייחס לחייך כבוד רב יותר בתהליך הזה. זאת לא בחירה שאתה צריך לעשות. התפקיד הזה אינו שלך. אם כך, מה התפקיד שלך? באמצעות ניסיון, עליך ללמוד להבין את כוונות האל. אם אינך יכול להבין את כוונות האל ואינך יכול לעמוד בדרישות האל, האפשרות היחידה שלך היא להתמסר. בנסיבות כאלה, האם יהיה לך קל להתמסר? (לא). לא קל להתמסר. זה לקח שעליך ללמוד. אילו היה לך קל להתמסר, לא הייתי צריך ללמוד לקחים, לא היה צורך לגזום אותו ולגרום לך לעבור ניסיונות וזיכוכים. דווקא כיוון שקשה לך להתמסר לאל הוא מנסה אותך כל העת, משחק איתך כרצונו כאילו היית צעצוע. ביום שבו ייעשה לך קל להתמסר לאל, כשההתמסרות שלך לאל תבוא ללא קושי או מניעה, כשתוכל להתמסר ברצון ובשמחה, ללא הבחירות, הכוונות וההעדפות שלך, אזי האל לא יתייחס אליך כאל צעצוע ואתה תנהג בדיוק כפי שאתה צריך לנהוג. אם יום אחד תאמר "האל מתייחס אלי כאל צעצוע ואני חי ללא כבוד. אני לא מסכים לכך ואני לא מוכן להתמסר", זה עלול להיות היום שבו האל ייטוש אותך. מה אם שיעור הקומה שלך הגיע לרמה שבה תאמר "אל אף שלא קל לתפוס את כוונות האל והאל תמיד מסתתר מפניי, כל מה שהאל עושה הוא נכון. בלי קשר למה האל עושה, אתמסר ברצון. אפילו אם איני יכול להתמסר, עדיין עלי לאמץ את הגישה הזאת ולא להתלונן או לבחור בעצמי. זה כיוון שאני יציר בריאה. חובתי היא להתמסר, וזאת חובה שאיני יכול לחמוק ממנה. האל הוא הבורא, וכל מה שהאל עושה הוא נכון. אני לא צריך לעסוק בשום תפיסות או דמיונות באשר למה שהאל עושה. זה לא ראוי מבחינת יציר בריאה. על מה שהאל נתן לי, אני מודה לאל. על מה שהאל לא נתן לי או נתן לי ואז לקח, אני גם מודה לאל. מעשי האל מיטיבים איתי כולם; אפילו אם איני יכול לראות את התועלת, מה שעלי לעשות הוא בכל זאת להתמסר". האם אין אלו מילים ששקולות לאלו של פטרוס כשהוא אמר: "כיצד אוכל לא להיות מוכן ומזומן?" רק אלו שיש להם שיעור-קומה כזה באמת מבינים את האמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כדי להשלים היטב את חובתך, הבנת האמת חיונית ביותר

אנשים חייבים להבין שיש עיקרון יסודי ביחסו של הבורא ליצירי בריאה, שהוא גם העיקרון העליון. האופן בו הבורא מתייחס ליצירי בריאה מבוסס לחלוטין על תוכנית הניהול שלו ועל דרישות עבודתו; הוא לא צריך להתייעץ עם אף אדם, והוא גם לא צריך לגרום לשום אדם להסכים עמו. הוא עושה מה שהוא צריך לעשות ומתייחס איך שהוא צריך להתייחס לאנשים, ולא משנה מה הוא עושה או איך הוא מתייחס לאנשים, הכול תואם את עקרונות האמת, ואת העקרונות לפיהם הבורא פועל. כיצירי בריאה, הדבר היחיד שיש לעשותו הוא להתמסר לבורא; אדם לא צריך לעשות שום בחירה משל עצמו. זה ההיגיון שאמור להיות ליצירי בריאה, ואם לאדם אין אותו, אז הוא לא ראוי להיקרא אדם. אנשים חייבים להבין שהבורא תמיד יהיה הבורא; יש לו את הכוח והכישורים לתזמר ולהחזיק בריבונות על כל יציר בריאה כראות עיניו, והוא אינו צריך סיבה כדי לעשות זאת. זו הסמכות שלו. אין אחד מבין יצירי הבריאה שהוא בעל הזכות או ההכשרה לשפוט אם מה שהבורא עושה הוא נכון או לא, או איך עליו לנהוג. אף יציר בריאה אינו רשאי לבחור אם לקבל את ריבונותו ואת סידוריו של הבורא; ואף יציר בריאה אינו רשאי לבוא בדרישות לגבי איך הבורא מחזיק בריבונות ומסדר את גורלם. זו האמת העליונה. אין זה משנה מה הבורא עשה ליצירי הבריאה שלו והאופן בו הוא עשה זאת, בני האדם שהוא ברא צריכים לעשות רק דבר אחד: לחפש, להתמסר, לדעת ולקבל את כול מה שקבע הבורא. התוצאה הסופית תהיה שהבורא יגשים את תוכנית הניהול שלו וישלים את עבודתו, מה שיאפשר לתוכנית הניהול שלו להתקדם ללא הפרעות. בה בעת, מפני שיצירי הבריאה קיבלו עליהם את ריבונותו של הבורא ואת הסדריו והתמסרו לריבונותו ולהסדריו, הם יזכו בַאמת, יבינו את רצון הבורא ויכירו את כוונותיו. עליי לספר לכם עדיין על עיקרון נוסף: יהיו אשר יהיו מעשיו של הבורא, יהיה אשר יהיה אופן התגשמותו, ובין אם הוא עושה מעשה גדול או קטן, הוא עדיין הבורא. לעומת זאת, יהיו אשר יהיו מעשיה של כל האנושות, אשר אותה ברא האל, וגם אם בני האנוש מוכשרים או ניחנים במתת, הם עדיין יצירי בריאה. בנוגע לאנושות הברואה, יהיו אשר יהיו מידת החסד וכמות הברכות שהיא קיבלה מהבורא, או מידת הרחמים, רוחב הלב או הנדיבות שקיבלה ממנו, אל לבני האדם להאמין שהם נפרדים ושונים מההמונים, או לחשוב שהם יכולים להיות במעמד זהה לאל או שעלו בדרגה בקרב יצירי הבריאה. גם אם האל העניק לך מתנות רבות, גם אם גמל לך חסד רב או התייחס אליך בנדיבות רבה וגם אם העניק לך כמה כישרונות מיוחדים, אף אחד מהדברים הללו אינו נכס שלך. הנך יציר בריאה ולפיכך תהיה יציר בריאה לעולם ועד. אל לך לחשוב אי פעם, "הנני ילד אהוב בידי האל. האל לא ייטוש אותי לעולם, האל יתייחס אליי תמיד באהבה, בדאגה, ובלטיפות רכות, בלחישות מלאות חמימות של נחמה ועידוד". ההפך הוא הנכון, בעיני הבורא, הנך ככל יצירי הבריאה האחרים. האל יכול להשתמש בך כרצונו, הוא גם יכול לתזמר אותך כרצונו, והוא יכול לסדר כרצונו כך שתמלא כל תפקיד בקרב סוגים שונים של אנשים, אירועים ודברים. זה הידע שצריך להיות לבני האדם וההיגיון שצריך להיות להם. אם תוכל להבין ולקבל את הדברים האלו, הקשר שלך עם האל יהפוך לרגיל יותר, ויהווה בסיס לקשר ראוי ביותר איתו; אם תוכל להבין ולקבל את הדברים האלו, אזי תנווט את מעמדך כהלכה, תתמקם במקומך ותמלא את חובתך.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, ניתן להכיר את מעשי האל רק על ידי הבנת האמת

מזמורים קשורים

הקריטריונים לציות האדם לאלוהים