דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

האל ברא את בני האדם, הציב אותם על פני האדמה ומאז ועד היום הוא מנחה אותם. לאחר מכן הוא הושיע אותם ושימש כקורבן חטאת למען האנושות, ובסוף, עליו עדיין לכבוש את האנושות, להושיע את בני האדם לחלוטין, ולהשיבם לצלמם המקורי. זוהי העבודה שהוא עוסק בה מבראשית ועד אחרית – להשיב את האנושות לצלמה ולדמותה המקוריים. האל יכונן את מלכותו וישיב על כנו את צלמם המקורי של בני האדם, ופירוש הדבר הוא שהאל יכונן מחדש את סמכותו על פני האדמה ובקרב כל יצירי הבריאה. לאחר שהמין האנושי הושחת על ידי השטן, הוא איבד את לבו ירא-האל וכן את התפקיד שצריך להיות ליצירי הבריאה, ובכך הפך לאויב המורד באל. לאחר מכן, האנושות חיה תחת השפעתו של השטן והייתה נתונה לתמרוניו; לפיכך, לא הייתה לאל כל דרך לעבוד בקרב יצירי בריאתו, קל וחומר שלא היה מסוגל לזכות ביראתם. בני האדם נבראו על ידי האל, והיו צריכים לעבוד אותו, אך למעשה הם הפנו לו עורף ועבדו את השטן במקומו. השטן הפך לאליל שבליבם. כך, האל איבד את מעמדו בליבם, ובמילים אחרות, המשמעות של בריאת האנושות על ידו ירדה לטמיון. לכן, כדי להשיב את משמעות בריאת האנושות על ידו, עליו להשיב על כנו את צלמה המקורי ולפטור את האנושות מצביונה המושחת. כדי להשיב לידיו את בני האדם מידי השטן, עליו להושיעם מהחטא. רק כך יוכל האל להשיב בהדרגה את צלמם ואת תפקידם המקוריים, ולבסוף, לכונן מחדש את מלכותו. בסופו של דבר, השמדתם המוחלטת של אותם בני מרד מיועדת גם היא לאפשר לבני האדם לעבוד את האל טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שהאל ברא את בני האדם, הוא יגרום להם לעבוד אותו; מכיוון שהוא חפץ לכונן מחדש את תפקידה המקורי של האנושות, הוא ישיב אותו לחלוטין וללא כל טומאה. השבת סמכותו פירושה לגרום לבני האדם לעבוד אותו ולהתמסר לו; פירוש הדבר הוא שהאל יגרום לבני האדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו להיאבד כתוצאה מסמכותו. פירוש הדבר הוא שהאל יגרום לכל מה שקשור אליו להתקיים בקרב בני האדם ללא התנגדות מצדו של אף אחד. המלכות שהאל חפץ לכונן היא מלכותו שלו. האנושות שהוא חפץ בה היא אנושות העובדת אותו, אנושות המתמסרת לו לחלוטין וניחנה בתהילתו. אם האל לא יושיע את המין האנושי המושחת, אזי המשמעות של בריאת האנושות על ידו תאבד; לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם האל לא ישמיד את אותם אויבים המורדים בו, הוא לא יוכל להשיג את תהילתו במלואה, וגם לא לכונן את מלכותו על פני האדמה. אלה יהיו סימני השלמת עבודתו והישגו הכביר: להשמיד כליל את המורדים בו בקרב המין האנושי, ולהביא למנוחה את אלה שהובאו לידי שלמות. כאשר בני האדם יושבו לצלמם המקורי, וכאשר יוכלו למלא את חובותיהם, לשמור על מקומם הראוי ולהתמסר לכל סידוריו של האל, האל יזכה בקבוצת אנשים על פני האדמה העובדת אותו, והוא גם יכונן על פני האדמה מלכות העובדת אותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם יבואו יחד למנוחה

אם אנשים רוצים להיוושע כאשר הם מאמינים באלוהים, מה שחשוב הוא, אם יש להם או אין להם לב ירא-אל. אם יש לאלוהים מקום בליבם או לא, אם הם מסוגלים לחיות בפני האל או לא, ולשמור על מערכת יחסים רגילה עם אלוהים. הדבר המכריע הוא, אם אנשים מסוגלים ליישם בפועל את האמת ולהשיג התמסרות לאלוהים, או לא. אלה הם הנתיב והתנאים לישועה. אם ליבך אינו מסוגל לחיות בפני האל, אם לא תרבה להתפלל ולשתף את אלוהים, ותאבד את מערכת היחסים הרגילה עם אלוהים, לעולם לא תיוושע כיוון שחסמת את הנתיב לישועה. אם אין לך מערכת יחסים כלשהי עם אלוהים, הגעת לסוף הדרך. אם אלוהים לא נמצא בלבך, אזי אין טעם לטעון שיש לך אמונה, להאמין לכאורה בלבד באלוהים. אין זה משנה כמה מילים ודוקטרינות אתה מסוגל לומר, כמה סבלת בגלל אמונתך באלוהים, או כמה אתה מוכשר; אם אלוהים נעדר מליבך ואתה אינך ירא-אל, אזי אין זה משנה איך אתה מאמין באלוהים. אלוהים יאמר: "סור מעל פניי, אתה עושה רע." אתה תסווג כעושה רע. תהיה מנותק מאלוהים; הוא לא יהיה אדונך או אלוהיך. למרות שאתה מכיר בכך שאלוהים הוא ריבון על כל הדברים, ואתה מכיר בכך שהוא הבורא, אתה לא עובד אותו ואינך מתמסר לריבונותו. אתה נוהה אחר השטן והשדים; רק השטן והשדים הם אדוניך. אם אתה בוטח בעצמך בכל הדברים והולך אחר רצונך שלך, אם אתה סומך על כך שגורלך נתון בידיך, אזי מה שאתה מאמין בו הוא עצמך. למרות שאתה טוען שאתה מאמין באלוהים ומכיר בו, אלוהים אינו מכיר בך. אין לך מערכת יחסים עם אלוהים ולכן בסופו של דבר נגזר עליך שאלוהים ידחה אותך בתיעוב, יעניש אותך ויסלק אותך; אלוהים לא מושיע אנשים כמוך. אנשים המאמינים באמת באלוהים, הם אלה אשר מקבלים אותו כמושיע, מקבלים שהוא האמת, הדרך והחיים. הם מסוגלים להשקיע מעצמם בכנות עבורו ולבצע את חובתו של יציר בריאה; הם חווים את עבודתו של האל, הם מיישמים בפועל את דבריו ואת האמת והם הולכים בנתיב החתירה אל האמת. הם אנשים המתמסרים לריבונותו ולהסדריו של האל, ואשר נוהים אחר רצונו. רק כאשר יש לאנשים אמונה כזאת באלוהים, הם יכולים להיוושע; אם לא, אלוהים יוקיע אותם. האם מקובל שאנשים יעסקו במשאלות לב כשהם מאמינים באלוהים? האם באמונתם באלוהים, אנשים יכולים לזכות באמת כשהם תמיד נאחזים בתפיסות שלהם ובדמיונות מעורפלים ומופשטים? בהחלט לא. כאשר אנשים מאמינים באלוהים, עליהם לקבל את האמת, להאמין בו כפי שהוא מבקש, ולהתמסר לתזמוריו ולהסדריו; רק אז הם יוכלו להשיג ישועה. אין דרך אחרת מלבד זו – לא משנה מה אתה עושה, אסור לך לעסוק במשאלות לב כלשהן. שיתוף הנושא הזה חשוב מאוד לאנשים, הלא כן? זוהי קריאת התעוררות עבורכם.

כעת, לאחר ששמעתם את המסרים האלה, אתם צריכים להבין את האמת ולהיות ברורים לגבי מה שכרוך בישועה. מה אנשים אוהבים, למה הם שואפים, ממה הם נלהבים – כל זה לא חשוב. הדבר החשוב ביותר הוא לקבל את האמת. בסיכומו של דבר, היכולת להשיג את האמת היא הדבר החשוב ביותר, ומה שיכול לאפשר לך להשיג יראת-אל ולסור מרע הוא הנתיב הנכון. אם אתה מאמין באלוהים במשך מספר שנים ותמיד התמקדת בחתירה אל דברים שאינם קשורים לאמת, אזי לאמונתך אין שום קשר לאמת ושום קשר לאלוהים. אתה יכול לטעון שאתה מאמין באלוהים ומכיר בו, אך אלוהים הוא לא אדונך, הוא לא האל שלך, אתה אינך מקבל שאלוהים הוא ריבון על גורלך, אתה לא מתמסר לכל מה שאלוהים מסדיר עבורך, אינך מכיר בעובדה שאלוהים הוא האמת – ובמקרה זה, התקוות שלך לישועה יתנפצו; אם אינך יכול ללכת בנתיב החתירה אל האמת, תלך בנתיב של השמדה. אם כל מה שאתה חותר אליו, מתמקד בו, מתפלל עליו ומבקש, מבוסס על דברי האל ועל מה שאלוהים מבקש, ואם יש לך תחושה גוברת שאתה מתמסר לבורא ועובד את הבורא, ואתה חש שאלוהים הוא אדונך, אלוהיך, אם אתה שמח יותר ויותר להתמסר לכל מה שאלוהים מתזמר ומסדיר עבורך, ויחסיך עם אלוהים הולכים ומתהדקים ונעשים רגילים יותר מתמיד, ואם אהבתך לאלוהים טהורה ואמיתית יותר מתמיד, אזי תלונותיך ואי ההבנות שלך לגבי אלוהים, והרצונות המוגזמים שלך כלפי אלוהים יצטמצמו יותר מתמיד, ותשיג באופן מלא את יראת האל ותסור מרע, והמשמעות היא שכבר עלית על נתיב הישועה. למרות שהליכה על נתיב הישועה באה עם הטלת משמעת, גיזום, שיפוט וייסור של האל, ואלה גורמים לך לסבול כאב רב, זוהי אהבת האל שבאה עליך. כשאתה מאמין באלוהים, אם אתה חותר רק להיות מבורך, וחותר רק למעמד, לתהילה ולרווח, ואתה אף פעם אינך נתון למשמעת, לגיזום, לשיפוט או לייסור, אזי למרות שאולי יש לך חיים נוחים, לבך יתרחק יותר ויותר מאלוהים, אתה תאבד את מערכת היחסים הרגילה עם אלוהים, ואתה גם לא תהיה מוכן לקבל את בחינת האל; אתה תרצה להיות הבוס של עצמך – וכל זה מוכיח שהנתיב בו אתה הולך אינו הנתיב הנכון. אם חווית את עבודת האל במשך זמן מה ויש לך תחושה גוברת לגבי השחיתות העמוקה של האנושות, אשר נוטה כל כך להתנגד לאלוהים, ואם אתה חרד שיבוא יום שבו תעשה משהו שמתנגד לאלוהים, ואתה חושש שאולי תפגע באלוהים ושהוא ינטוש אותך, ולכן תרגיש שאין דבר מפחיד יותר מאשר להתנגד לאלוהים, אז יהיה לך לב ירא-אל. אתה תרגיש שכאשר אנשים מאמינים באלוהים, אסור להם לסטות מאלוהים; אם הם יסטו מאלוהים, אם הם יסטו מהטלת המשמעת של אלוהים, ומהשיפוט והייסור של אלוהים, אזי הדבר שווה ערך לאובדן ההגנה והדאגה של אלוהים, לאובדן ברכותיו של אלוהים, והכול נגמר עבור האנשים; הם רק יכולים להפוך למושחתים יותר מתמיד, הם יהיו כמו אנשי הדת, ועדיין יהיו עלולים להתנגד לאלוהים בזמן שהם מאמינים בו – ובכך הם יהפכו לצוררי משיח. אם אתה יכול להבין זאת, אזי אתה תתפלל לאלוהים, "הו אלוהים! אנא שפוט אותי וייסר אותי. אני מתחנן שתבחן אותי בכל דבר שאני עושה. אם אעשה משהו שיפר את האמת ויהיה מנוגד לכוונותיך, אנא שפוט אותי בחומרה וייסר אותי – אינני יכול לחיות ללא השיפוט והייסור שלך." זהו הנתיב הנכון שבו אנשים צריכים ללכת באמונתם באל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק עם יראת אלוהים אפשר לפסוע בנתיב הישועה

כעת האל עוסק בעבודת הישועה, ופירוש הדבר הוא שהוא ייקח את הגוויות המהלכות שחיות על פי צביונו המושחת של השטן ועל פי תמציתו המושחתת – המתים – ויהפוך אותם לאנשים חיים. זוהי חשיבות הישועה. אדם מאמין באל על מנת להיוושע – מה זאת אומרת להיוושע? כשאדם זוכה בישועת האל, הוא מת שהופך לחי. בעוד שבעבר הוא השתייך לשטן ונגזר עליו למות, אך כעת הוא בא לחיים כאדם המשתייך לאל. אם בני אדם יכולים להתמסר לאל, להכיר אותו, ולהשתחוות לפניו בסגידה, להאמין בו ולנהות אחריו, אם אין עוד בלבם התנגדות או מרדנות כלפי האל, והם חדלים להתנגד לו או לתקוף אותו ויכולים להתמסר לו כליל, אזי בעיני האל הם אנשים חיים באמת ובתמים. האם אדם שרק מכיר באל בעל פה הוא אדם חי? (לא). אם כך, איזה מין אדם הוא אדם חי? מהן המציאויות של אנשים חיים? מה מוכרח להיות לאנשים אמיתיים? אמרו לי מהן דעותיכם. (אנשים חיים הם אנשים שיכולים לקבל את האמת. כשחל שינוי בדעותיהם האידיאולוגיות של אנשים, ובדעותיהם הכלליות, והן עולות בקנה אחד עם דבר האל, הם אנשים חיים). (אנשים חיים הם אלה שמבינים את האמת ויכולים ליישמה בפועל). (אדם שירא את האל וסר מרע כמו איוב הוא אדם חי). (אנשים שמכירים את האל, יכולים לחיות על פי דברי האל ויכולים להביא לידי ביטוי את מציאות-האמת – אלה הם אנשים חיים). כולכם דיברתם על סוג אחד של ביטוי. אדם מוכרח לכל הפחות להיות מסוגל להאזין לדברי האל, להשמיע דברי מצפון והיגיון, עליו לחשוב ולנתח, להיות מסוגל להבין את האמת וליישמה בפועל, וכן להתמסר לאל ולסגוד לו, בכדי שייוושע ויהפוך לאדם חי בסופו של דבר. זוהי מהותו של אדם חי אמיתי. על מה מרבים לחשוב אנשים חיים ומה הם מרבים לעשות? הם יכולים לעשות מעט ממה שמצופה מאנשים רגילים לעשות. בעיקר, הם מבצעים את חובותיהם כראוי, והם יראים את האל וסרים מרע בדברים שהם חושבים עליהם וחושפים, מה שהם אומרים ועושים דרך קבע. זהו הטבע של מה שהם מרבים לחשוב עליו ולעשות. בניסוח מדויק יותר, בדרך כלל מעשיהם ודבריהם תואמים לאמת, לפחות. האל אינו מוקיע זאת או דוחה זאת בתיעוב, אלא מכיר בכך ומאשר זאת. זה מה שעושים אנשים חיים, וזה מה שמצופה מהם לעשות.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, אדם יכול לאחוז באמון מלא רק באמצעות ציות אמיתי

מדוע בדיוק אתם מאמינים באל? בכל מה שנוגע לשאלה זו, רוב האנשים מבולבלים. יש להם תמיד שתי השקפות שונות לגמרי לגבי האל המעשי ולגבי האל שבשמיים, דבר המעיד על כך שהם מאמינים באל לא כדי להתמסר לו אלא כדי לזכות בטובות הנאה מסוימות או כדי לברוח מייסורים שמקורם באסון. רק משום כך הם מסורים לו במידת מה. ההתמסרות שלהם מותנה – סיכויים העתידיים האישיים הם תנאי מוקדם להתמסרותם; הם מתמסרים משום שאין להם חלופה אחרת. אם כך, מדוע אתם מאמינים באל? אם אתם מאמינים רק למען עתידכם וגורלכם האישי, מוטב שלא תאמינו באל כלל. אמונה כזו היא הונאה עצמית, הרגעה עצמית והערצה עצמית. אם אמונתכם לא מושתתת על יסוד ההתמסרות לאל, סופכם להיענש על התנגדותכם לאל. כל מי שלא מחפש התמסרות לאל באמונתו הוא אדם שמתנגד לאל. האל דורש מבני האדם שיחפשו את האמת, שישתוקקו לדברי האל, שישתו ויאכלו את דברי האל ושיישמו אותם בפועל כדי שיוכלו להגיע להתמסרות לאל. אם זו כוונתכם האמיתית, האל ודאי ירומם אתכם וודאי ויַטֶּה לכם חסד. אין ספק בכך ואיש לא יכול לשנות זאת. אם המניעים שלכם אינם התמסרות לאל ואם יש לכם כוונות אחרות, כל מה שתאמרו ותעשו – אפילו תפילותיכם בפני האל ואפילו כל צעד שלכם – יהיה מנוגד לאל. גם אם כל דבריכם עדינים ואתה מנומסים, וגם אם כל צעד וכל ביטוי נראה ראוי בעיני אחרים, כאילו הייתם אנשים מסורים, אך בכל הנוגע למניעים ולהשקפות שלכם באשר לאמונה באל, כל אחת מן הפעולות שלכם מנוגדת לאל, והיא עשיית רע. בני אדם שנראים צייתנים ככבשים אך לבם מלא כוונות מרושעות אינם אלא זאב בעור של כבש. הם פוגעים באל ישירות והאל לא יחוס על אף אחד מהם. רוח הקודש תחשוף כל אחד מהם כדי שכולם יוכלו לראות שרוח הקודש מתעבת ודוחה כל אחד מהם שהוא צבוע. אל דאגה: האל יטפל בכל אחד מהם בתורו וייפטר מכל אחד מהם בתורו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, באמונתכם באל עליכם להתמסר לאל

השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל תיקבע לפני שהאנושות תיכנס למנוחה, בכפוף לחיפוש אחר האמת, הכרת האל והיכולת להתמסר לאל הנראה. אלה שעמלו למען האל הנראה, אך אינם מכירים אותו ואינם מתמסרים לו, הם חסרי אמת. אנשים כאלה הם עושי רע, ועושי רע יהיו ללא ספק יעדים לענישה; יתרה מכך, הם ייענשו על פי התנהגותם הרעה. האל נועד לכך שבני האדם יאמינו בו, והוא גם ראוי להתמסרותם. אלה שיש להם אמונה רק באל המעורפל והבלתי נראה הם אנשים שאינם מאמינים באל ואינם מסוגלים להתמסר לו. אם אנשים אלה עדיין לא יצליחו להאמין באל הנראה עד שתסתיים עבודת הכיבוש שלו, והם ימשיכו למרוד באל הנראה בבשר ולהתנגד לו, אזי אותם "מאמיני-הבל" יהפכו, ללא ספק, למושאי השמדה. זה בדיוק כפי שאחדים מביניכם – אלה שמכירים מילולית באל בהתגלמותו, אך לא יכולים ליישם בפועל את אמת ההתמסרות לאל בהתגלמותו – יסולקו ויושמדו בסופו של דבר. יתרה מכך, כל אלה שמכירים מילולית באל הנראה, אוכלים ושותים מהאמת שהאל מביע ועם זאת חותרים אל האל המעורפל והבלתי נראה, מועדים עוד יותר להיות יעדים להשמדה. אף אחד מאנשים אלה לא יוכל להישאר עד לזמן המנוחה שיבוא לאחר שעבודת האל תסתיים, ואף לא אדם אחד הדומה לאנשים כאלה יוכל להישאר עד לזמן המנוחה ההוא. אנשים אשר דומים לשדים אינם מיישמים בפועל את האמת; מהותם היא התנגדות ומרדנות כלפי האל, ואין להם כל כוונה להתמסר לו. אנשים כאלה יושמדו כולם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם יבואו יחד למנוחה

אמת המידה שלפיה בני אדם שופטים בני אדם אחרים מבוססת על התנהגותם; אלה שהתנהגותם טובה הם צדיקים, ואילו אלה שהתנהגותם מתועבת הם רעים. אמת המידה שלפיה האל אומד בני אדם מבוססת על השאלה אם מהותם מתמסרת לו או לא; מי שמתמסר לאל הוא אדם צדיק, ואילו מי שאינו מתמסר הוא אויב ואדם רע, ללא קשר לשאלה אם התנהגותו של אדם זה טובה או רעה וללא קשר לשאלה אם דיבורו נכון או לא נכון. יש אנשים המבקשים להשתמש במעשים טובים כדי להשיג יעד טוב בעתיד, ויש אנשים המבקשים להשתמש במילים יפות כדי לרכוש יעד טוב. כולם מאמינים בטעות שהאל קובע את סופם של אנשים לאחר שצפה בהתנהגותם או לאחר שהאזין לדיבורם; לכן, אנשים רבים מבקשים לנצל זאת כדי להונות את האל ולזכות בחסד רגעי. בעתיד, האנשים שישרדו במצב של מנוחה יהיו כולם כאלה שעמדו ביום הצרה וגם נשאו עדות למען האל; הם יהיו כולם אנשים שמילאו את חובותיהם והתמסרו לאל מתוך כוונה. אלה המבקשים רק לנצל את ההזדמנות לעשות שירות מתוך כוונה להימנע מיישום בפועל של האמת, לא יורשו להישאר. לאל יש אמות מידה מתאימות להסדרת סופו של כל אדם; הוא אינו מקבל החלטות אלה רק על פי דבריו והתנהגותו של אדם, וגם אינו מקבל אותן על סמך האופן שבו אדם פועל במשך תקופה אחת. הוא לעולם לא ינהג בסלחנות כלפי התנהגותו הרעה של אדם בשל שירות שעשה בעבר למענו, וגם לא יחוס על חייו של אדם בשל תקופה שבה השקיע למענו. איש אינו יכול לחמוק מגמול על הרע שעשה, ואיש אינו יכול לכסות על התנהגותו הרעה ובכך לחמוק מייסורי ההשמדה. אם אנשים יכולים באמת למלא את חובתם, פירוש הדבר שהם נאמנים לאל לנצח ואינם מבקשים גמול, ללא קשר לשאלה אם הם מקבלים ברכות או סובלים מצרה. אם אנשים נאמנים לאל כשהם רואים ברכות, אך מאבדים את נאמנותם כשהם אינם יכולים לראות ברכות כלשהן, ואם אנשים אלה – שעמלו פעם בנאמנות למען האל – אינם מסוגלים בסופו של דבר לשאת עדות למען האל או למלא את החובות המוטלות עליהם, אזי אנשים כאלה עדיין יהיו יעדים להשמדה. בקיצור, אנשים רעים אינם יכולים לשרוד לנצח, וגם אינם יכולים להיכנס למנוחה; רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. ברגע שהמין האנושי יהיה על המסלול הנכון, לאנשים יהיו חיים אנושיים רגילים. כולם יבצעו את חובותיהם ויהיו נאמנים לאל לחלוטין. הם ישילו מעליהם לחלוטין את מרדנותם ואת צביונם המושחת, ויחיו למען האל ובזכות האל, נטולי מרדנות והתנגדות. כולם יוכלו להתמסר לאל לחלוטין. אלה יהיו חיי האל והמין האנושי; אלה יהיו חיי המלכות, ואלה יהיו חיי מנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם יבואו יחד למנוחה