דברי האל מכתבי הקודש להתייחסות:

"אַתֶּם מֵאֲבִיכֶם הַשָּׂטָן וְאֶת מַאֲוַיֵּי אֲבִיכֶם חֲפֵצִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת. הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֵאשִׁית וּבָאֱמֶת לֹא עָמַד, כִּי אֵין אֱמֶת בּוֹ. מִדֵּי דַּבְּרוֹ שֶׁקֶר, מִתּוֹךְ יֵשׁוּתוֹ שֶׁלּוֹ יְדַבֵּר, כִּי שַׁקְרָן הוּא וַאֲבִי הַשֶּׁקֶר" (יוחנן ח' 44).

"תְּהֵא מִלַּתְכֶם 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא. יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָע הוּא" (מתי ה' 37).

"אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי י"ח 3).

"אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶּׂה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ. אֵלֶּה נִפְדּוּ מִבְּנֵי אָדָם בִּכּוּרִים לֵאלֹהִים וְלַשֶּׂה. מִרְמָה לֹא נִמְצְאָה בְּפִיהֶם, נְקִיִּים הֵם מִדֺּפִי" (ההתגלות י"ד 4-5).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

זה שאלוהים מבקש מאנשים להיות ישרים מוכיח שהוא באמת מתעב אנשים ערמומיים וסולד מהם. הסלידה של אלוהים מאנשים ערמומיים היא סלידה מהדרך שבה הם עושים דברים, מהצביונות שלהם, מהכוונות שלהם ומשיטות ההונאה שלהם; אלוהים סולד מכל הדברים האלה. אם אנשים ערמומיים יוכלו לקבל את האמת, להודות בצביונות הערמומיים שלהם ויהיו מוכנים לקבל את הישועה של אלוהים, אז גם להם תהיה תקווה להיוושע – כיוון שאלוהים מתייחס לכל האנשים בצורה שווה, כפי שהאמת עושה. ולכן, אם אנחנו רוצים להפוך לאנשים שמשביעים את רצונו של האל, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לשנות את עקרונות ההתנהלות שלנו. אנחנו כבר לא יכולים לחיות יותר בהתאם לפילוסופיות שטניות, אנחנו כבר לא יכולים להסתדר בעזרת שקרים והונאה. אנחנו מוכרחים להשליך מעלינו את כל השקרים שלנו ולהפוך לאנשים ישרים. ואז השקפתו של אלוהים לגבינו תשתנה. בעבר, אנשים תמיד הסתמכו על שקרים, על העמדת פנים ועל הונאה בעודם חיים בקרב אנשים אחרים, והם השתמשו בפילוסופיות שטניות כבסיס לקיומם ולחייהם וכיסוד להתנהלותם. זה היה דבר שאלוהים תיעב. אם תדבר בכנות, תאמר אמת ותהיה אדם ישר בקרב כופרים, ישמיצו אותך, ישפטו אותך וינטשו אותך. לכן אתה נוהה אחר המגמות של העולם הזה וחי בהתאם לפילוסופיות שטניות; המיומנות שלך בשקרים משתפרת ואתה הופך ערמומי יותר ויותר. אתה גם לומד להשתמש באמצעים בוגדניים כדי להשיג את מטרותיך ולהגן על עצמך. אתה משגשג יותר ויותר בעולמו של השטן ולכן אתה שוקע עמוק יותר ויותר בתוך החטא עד שאינך יכול להיחלץ. בבית האל, המצב מנוגד לכך לחלוטין. ככל שתשקר ותשחק משחקים ערמומיים כך יגבר המיאוס שיחושו כלפיך אנשיו הנבחרים של האל והם ינטשו אותך. אם תסרב להתחרט ועדיין תדבק בפילוסופיות שטניות ובהיגיון שטני, אם תשתמש בתרגילים ובמזימות מורכבות כדי להתחפש ולהסתתר, סביר מאוד שתיחשף ותנודה. זאת כיוון שאלוהים מתעב אנשים ערמומיים. רק אנשים ישרים יכולים לשגשג בבית האל ואנשים ערמומיים יינטשו וינודו בסופו של דבר. את כל זה אלוהים קבע מראש. רק אנשים ישרים יכולים לקבל חלק במלכות השמיים. אם לא תנסה להיות אדם ישר, ואם לא תחווה ותיישם בפועל בכיוון של חתירה אל האמת, אם לא תחשוף את הכיעור שלך ואם לא תחשוף לחלוטין את עצמך, אזי לעולם לא תוכל לקבל את עבודתה של רוח הקודש ולזכות באישור של אלוהים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, הנוהג הבסיסי ביותר של להיות אדם ישר

אם בני האדם רוצים להיוושע, עליהם להתחיל בכך שיהיו כנים. בסופו של דבר, אלושיפלו בנחלתו של אלוהים מסומנים בסימן. האם אתם יודעים מהו? הדבר כתוב בספר ההתגלות בכתבי הקודש: "מִרְמָה לֹא נִמְצְאָה בְּפִיהֶם, נְקִיִּים הֵם מִדֺּפִי" (ההתגלות י"ד 5). מי זה "הם"? הם אלה שנושעים, שהופכים למושלמים ונופלים בנחלתו של אלוהים. איך אלוהים מתאר את האנשים האלה? מהם המאפיינים והביטויים של התנהלותם? הם נקיים מדופי. הם אינם מדברים דברי מרמה. סביר להניח שכולכם מסוגלים לתפוס ולהבין מה פירוש לא לדבר דברי מרמה: זה אומר להיות כנים. למה מתייחס "נקיים מדופי"? פירוש הדבר לא לעשות רע. ומהי התשתית שעליה בנויה אי-עשיית רע? ללא צל של ספק, היא בנויה על התשתית של יראת האל. לפיכך, להיות נקי מדופי פירושו לירוא את האל ולסור מרע. כיצד אלוהים מגדיר אדם נקי מדופי? בעיני האל, רק אלה שיש להם יראת אל ושסרים מרע הם מושלמים. לכן, אנשים נקיים מדופי הם אלה שיראים את האל וסרים מרע, ורק אלה שהובאו לידי שלמות הם נקיים מדופי. זה נכון לחלוטין. אם מישהו משקר מדי יום, האם אין זה דופי? ואם הוא מדבר ופועל על פי רצונו שלו, האם אין זה דופי? אם הוא תמיד מבקש הכרה כשהוא פועל, תמיד מבקש תמורה מן האל, האם אין זה דופי? אם הוא מעולם לא הלל את האל, תמיד העיד על עצמו, האם אין זה דופי? אם הוא מבצע את חובתו באורח שטחי, פועל באורח אופורטוניסטי, מטפח כוונות רעות ומתרשל, האם אין זה דופי? כל הגילויים האלו של צביונות מושחתים הם כתמים, אך לפני שאנשים מבינים את האמת, הם אינם יודעים זאת. ברגע זה, כולכם יודעים שגילויי השחיתות האלו הם כתמים וטינופת; ברגע שהבנתם קצת מן האמת, יכולה להיות לכם הבחנה כזאת. כל מה שנוגע לגילויים של שחיתות קשור לשקרים; המילים בכתבי הקודש "נקיים מדופי" הן מפתח להרהור האם יש לך כתמים או לא. לכן, כששופטים האם אדם חווה צמיחה בחייו, יש סימן אחד נוסף, והוא: האם נכנסת למצב שבו אתה אדם ישר, או לא, כמה שקרים אפשר למצוא בדברים שאתה אומר, והאם השקרים שלך פוחתים בהדרגה או שהם כפי שהיו קודם לכן. אם השקרים שלך, כולל מילים מסוות ומוליכות שולל, פוחתים בהדרגה, הדבר מוכיח שהתחלת להיכנס למציאות, ושהחיים שלך צומחים. האם אין זאת דרך מעשית להביט בדברים? (כן). אם אתה מרגיש שכבר חווית צמיחה, אבל השקרים שלך לא פחתו כלל, ובאופן בסיסי אתה זהה לכופר, האם זה ביטוי רגיל של כניסה למציאות-האמת? (לא). כשמישהו כבר נכנס למציאות-האמת, הוא לכל הפחות יאמר הרבה פחות דברי שקר; הוא יהיה אדם ישר באופן בסיסי. אם אתה משקר יותר מדי והמילים שלך מעוותות מדי, הדבר מוכיח שלא השתנית כלל, ושאתה עוד לא אדם ישר. אם אתה לא אדם ישר, הרי שאין לך היווכחות בחיים, אז איזו צמיחה אתה יכול לחוות? הצביון המושחת שלך נותר כפי שהיה, ואתה כופר ושד. כנותו של אדם היא סימן שעל פיו אפשר לשפוט האם אדם חווה צמיחה בחייו או לא; אנשים חייבים לדעת כיצד להשוות את הדברים הללו לעצמם ולדעת כיצד לאמוד את מידתם שלהם.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, שישה סימנים להתקדמות בחיים

פעמים רבות בחיי היום-יום שלהם אנשים מדברים שטויות, משקרים ואומרים דברים המתאפיינים בבורות, בטיפשות ובמגננה. אנשים אומרים את רוב הדברים האלה למען היוהרה והגאווה וכדי לספק את האגו שלהם. האמירה של שקרים אלה חושפת הצביונות המושחתים שלהם. אילו היית פותר את היסודות המושחתים הללו, לבך היה מטוהר והיית נעשה בהדרגה טהור וישר יותר. במציאות, כל האנשים יודעים מדוע הם משקרים. הם מנסים להתחרות באחרים ולהתחזות למשהו שאינם, למען רווח אישי וגאווה או למען יוהרה ומעמד. עם זאת, שקריהם מתגלים ונחשפים בסופו של דבר על ידי אחרים, ואחריתם היא לאבד את יוקרתם, את כבודם ואת אופיים. כל זה נגרם מכמות שקרים מוגזמת. השקרים שלך התרבו יותר מדי. בכל מילה שאתה אומר יש טומאה ואין בה כנות, ואי אפשר להחשיב אף אחת מהן כדבר אמת או כדבר כן. אף שאתה לא מרגיש שאתה מאבד יוקרה כשאתה משקר, אתה מרגיש בושה עמוק בלבך. המצפון שלך מאשים אותך ואתה בז לעצמך וחושב, "למה אני חי חיים מעוררי רחמים כל כך? האם קשה כל כך לדבר אמת? האם אני מוכרח לפנות לשקרים למען גאוותי? למה חיי מתישים כל כך?" אתה לא מוכרח לחיות חיים מתישים. אם תוכל ליישם בפועל את הנושא של להיות אדם ישר תוכל לחיות חיים רגועים, חופשיים ומשוחררים. עם זאת, בחרת לשמור על גאוותך ועל יוהרתך על ידי אמירת דברי שקר. עקב כך המטת על עצמך חיים מעייפים וקיום אומלל. אדם יכול לזכות בתחושת גאווה על ידי אמירת שקרים, אבל מהי תחושת הגאווה הזאת? התחושה הזאת היא פשוט דבר ריק והיא חסרת ערך לחלוטין. אמירת שקרים פירושה בגידה באופי ובכבוד של עצמך. אמירת השקרים פושטת ממך את כבודך ואת אופייך; היא אינה מוצאת חן בעיני האל והוא מתעב אותה. האם זה כדאי? לא. האם זהו הנתיב הנכון? לא... אם אתה אדם אוהב-אמת, אתה תעמוד בקשיים שונים על מנת ליישם בפועל את האמת. אפילו אם פירוש הדבר הוא להקריב את המוניטין ואת המעמד שלך ולשאת לעג והשפלה מהזולת, לא יהיה לך אכפת – כל עוד תוכל ליישם בפועל את האמת ולרצות את האל, זה מספיק. מי שאוהבים את האמת בוחרים ליישם אותה בפועל ולהיות כנים. זהו הנתיב הנכון והוא מבורך בידי האל. אם אדם אינו אוהב-אמת, מה הוא בוחר? הוא בוחר להשתמש בשקרים כדי לשמור על המוניטין, המעמד, הכבוד והאופי שלו. הוא מעדיף להיות ערמומי ושהאל יתעב וידחה אותו. אנשים כאלה דוחים את האמת ודוחים את האל. הם בוחרים במוניטין ובמעמד שלהם; הם רוצים להיות ערמומיים. לא אכפת להם אם אלוהים מרוצה או לא מרוצה או אם הוא יושיע אותם או לא. האם אנשים כאלה יכולים עדיין להיוושע בידי האל? בהחלט לא, כיוון שהם בחרו בנתיב הלא נכון. הם יכולים רק לחיות על שקרים ועל מרמה; הם יכולים רק לחיות חיים כואבים של שקרים וכיסוי על שקרים, וכן מאמצים להגן על עצמם כל יום ויום. אם אתה חושב ששקרים יכולים לשמור על המוניטין, המעמד, היוהרה והגאווה שאתה רוצה, אתה טועה לחלוטין. במציאות, בכך שאתה משקר אתה לא רק נכשל בשמירה על יוהרתך, גאוותך, כבודך ואופייך, אלא, חמור מזאת, אתה גם מחמיץ את ההזדמנות ליישם בפועל את האמת ולהיות אדם ישר. אפילו אם הצלחת להגן על המוניטין, המעמד, היוהרה והגאווה שלך באותו הרגע, הקרבת את האמת ובגדת באל. פירושו של דבר הוא שאיבדת לגמרי את ההזדמנות שהאל יושיע אותך ויהפוך אותך למושלם, וזהו האובדן הגדול ביותר וחרטה לכל החיים. אנשים ערמומיים לעולם לא יבינו זאת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק אדם ישר יוכל להביא לידי ביטוי צלם אנוש אמיתי

יש אנשים שלעולם לא אומרים את האמת לאיש. הם שוקלים ומלטשים כל דבר במוחם לפני שהם מדברים עם אנשים. אי אפשר לקבוע מה מדבריהם הוא אמת ומה מהם הוא שקר. הם אומרים דבר אחד היום ודבר אחר למחרת, הם אומרים דבר אחד לאדם אחד ודבר אחר לאדם אחר. כל דבר שהם אומרים סותר את עצמו. איך אפשר להאמין לאנשים כאלה? קשה מאוד לקבל אחיזה מדויקת בעובדות ואי אפשר להוציא מהם מילה אחת ישירה. איזה צביון זה? צביון זה הוא ערמומיות. האם קל לשנות צביון ערמומי? זהו הדבר שהכי קשה לשנות. כל דבר שכרוך בצביונות קשור בטבעו של האדם, ואין דברים קשים יותר לשינוי מאלה שקשורים לטבעו של אדם. הפתגם "נמר לא יכול לשנות את חברבורותיו" הוא נכון לחלוטין! אנשים ערמומיים תמיד מסתירים את מטרותיהם ואת כוונותיהם, ואין זה משנה על מה הם מדברים או מה הם עושים. אם אין להם מטרות וכוונות, הם לא אומרים דבר. אם אתה מנסה להבין את מטרותיהם ואת כוונותיהם, הם ממלאים את פיהם מים. אם הם פולטים דבר אמת בשוגג, הם יתאמצו ככל יכולתם לחשוב על דרך לעוות אותו, לבלבל אותך ולמנוע ממך לדעת את האמת. אנשים ערמומיים לעולם לא יאפשרו לאיש לדעת את כל האמת על מעשיהם ואין זה משנה באילו מעשים מדובר. איש אינו יודע מה באמת מתרחש במוחם ואין זה משנה כמה זמן אנשים מבלים איתם. כזה הוא טבעם של אנשים ערמומיים. אנשים אחרים לעולם לא ידעו מהן כוונותיו של האדם הערמומי, מה הוא חושב באמת או מה בדיוק הוא מנסה להשיג ואין זה משנה כמה הוא ידבר. אפילו הוריו מתקשים לדעת זאת. קשה מאוד לנסות להבין אנשים ערמומיים, איש אינו יכול לפענח על מה הם חושבים. זוהי הדרך שבה אנשים ערמומיים מדברים ופועלים: הם לעולם לא אומרים את אשר על לבם או מספרים את מה שמתרחש באמת. זהו סוג של צביון, הלא כן? כשיש לך צביון ערמומי, אין זה משנה מה אתה אומר או עושה – הצביון הזה הוא תמיד בתוכך, הוא שולט בך וגורם לך לשחק משחקים ולתעתע, להשתעשע באנשים, לכסות על האמת ולהעמיד פנים. זוהי ערמומיות. באילו התנהגויות ספציפיות אחרות אנשים ערמומיים עוסקים? אתן דוגמה. שני אנשים מדברים, ואחד הם מדבר על הידיעה העצמית שלו; האיש הזה ממשיך לדבר על מידת השיפור שחל בו והוא מנסה לגרום לבן שיחו להאמין בכך, אבל הוא אינו מספר לו את העובדות האמיתיות בעניין. בסיטואציה הזאת, האיש מסתיר משהו וזה סימן לצביון מסוים – צביון הערמומיות. בואו נבדוק אם אתם יכולים להבחין בכך. האיש הזה אומר: "חוויתי דברים בזמן האחרון ואני מרגיש שהשנים שבהן האמנתי באל היו לשווא. לא השגתי כלום. אני מסכן ומעורר רחמים כל כך! ההתנהגות שלי לא הייתה טובה במיוחד בזמן האחרון, אבל אני מוכן להתחרט". אולם זמן מה לאחר שהוא אומר את הדברים האלה, אי אפשר למצוא אצלו שום ביטוי לחרטה. מהי הבעיה כאן? הבעיה היא שהאיש משקר ומתעתע באנשים אחרים. כשאנשים אחרים שומעים את הדברים האלה, הם חושבים: "האיש הזה מעולם לא חתר אל האמת לפני כן, אבל העובדה שהוא יכול לומר דברים כאלה עכשיו היא סימן לכך שהוא התחרט באמת. אין ספק בקשר לזה. אסור לנו להסתכל עליו כפי שהסתכלנו בעבר אלא לראותו באור חדש וטוב יותר". כך אנשים מהרהרים וחושבים אחרי ששמעו את הדברים האלו. אבל האם מצבו הנוכחי של האיש הולם את הדברים שנאמרו עליו? המציאות היא שלא. הוא לא התחרט באמת, אבל דבריו יוצרים את האשליה שהוא כן התחרט ושהוא השתנה לטובה ושהוא כבר לא אותו האיש שהיה מקודם. זוהי המטרה שברצונו להשיג במילים שהוא אומר. כשהוא מדבר לאנשים כך על מנת לתעתע בהם, איזה צביון הוא חושף? הצביון הוא ערמומיות – והוא בוגדני עד מאוד! למעשה, האיש אינו מודע כלל לכך שהוא כשל באמונתו באל, שהוא מסכן ומעורר רחמים. הוא לוקח בהשאלה שפה ומילים רוחניות כדי לתעתע באנשים על מנת להשיג את מטרתו, דהיינו לגרום לאנשים אחרים לחשוב עליו טובות ושיהיו מרוצים ממנו. האין זאת ערמומיות? זוהי ערמומיות, וכשמישהו ערמומי יותר מדי, לא קל לו להשתנות.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק ידיעה של ששת סוגי הצביונות המושחתים היא ידיעה עצמית אמיתית

היה אדם ישר, או אם להיכנס לקצת יותר פרטים: תהיה אדם פשוט ופתוח, שאינו מסתיר דבר, שאינו משקר, שאינו בורר מילים, ותהיה אדם ישיר שיש לו חוש צדק, שיכול לדבר אמת. אנשים חייבים להשיג את זה תחילה. נגיד שיש אדם רע שעושה משהו שמפריע לעבודת הכנסייה, ומנהיג בא אליך כדי להיטיב להבין את המצב. אתה יודע מי עשה את זה, אבל כיוון שיש לך יחסים טובים עם האדם הזה, אתה לא רוצה להעליב אותו, ואתה משקר ואומר שאתה לא יודע. המנהיג מבקש פרטים נוספים, ואתה הולך סחור-סחור, ממציא תירוץ כדי לחפות על האדם הרע. האם אין זה מעשה ערמומי? לא אמרת למנהיג את האמת על אודות המצב, ובמקום זה הסתרת אותה. מדוע שתנהג כך? כי לא רצית לפגוע באף אחד. נתת קדימות להגנה על יחסים אישיים ולהימנעות מלפגוע במישהו, ושמת במקום האחרון את אמירת האמת ואת היישום בפועל של האמת. מה שולט בך? אתה נשלט על ידי הצביון השטני שלך, הוא חתם את פיך ומנע ממך מלדבר אמת – אתה מסוגל לחיות רק על פי הצביון השטני שלך. מהו צביון מושחת? צביון מושחת הוא צביון שטני, ואדם שחי על פי צביון מושחת הוא שטן חי. הדיבור שלו תמיד נושא בתוכו מבחנים, הוא תמיד הולך סחור-סחור ולעולם אינו ישיר; אפילו אילו היכו בו עד מוות, הוא לא היה אומר אמת. זה מה שקורה כשהצביון המושחת של אדם נעשה חמור מדי; הוא לגמרי מאבד את האנושיות שלו והופך לשד. רבים מכם היו מעדיפים להעליב את האל ולרמות אותו כדי להגן על היחסים שלכם עם אחרים, ועל המעמד והמוניטין שיש לכם בקרב אנשים אחרים. האם אדם שפועל בדרך הזאת אוהב את האמת? האם הוא אדם שחותר אל האמת? הוא מישהו שמרמה את האל בעיניים פקוחות, שאין לו אפילו שמץ קל שבקלים של לב ירא-אלוהים. הוא מעז לרמות את האל; השאפתנות והמרדנות שלו חייבות להיות גדולות באמת! אנשים כאלו בדרך כלל חושבים שהם אוהבים את האל ויראים אותו, ואומרים לעתים קרובות: "בכל פעם שאני חושב על האל, אני חושב כמה הוא עצום, גדול ובלתי נתפס! הוא אכן כזה! האל אוהב את המין האנושי! אהבתו כל כך ממשית!" יתכן שאתה אומר מלים שנשמעות יפה, אבל לא היית חושף אדם רע אילו ראית אותו מפריע לעבודת הכנסייה. אתם מחפשים לרצות אחרים, אתם מגינים רק על התהילה, הרווח והמעמד שלכם, במקום להגן על האינטרסים של בית האל. כשאתם יודעים את המצב האמיתי של הדברים, אינכם מדברים אמת, אתם הולכים סחור-סחור, מגינים על אנשים רעים. אילו התבקשתם לדבר אמת, הדבר היה לכם קשה מאוד. אתם מדברים כל-כך הרבה שטויות, רק כדי להימנע מלומר את האמת! כשאתם מדברים, אתם מרבים כל כך להלך סחור-סחור, אתם משקיעים כל כך הרבה מחשבה, וחיים באורח מעייף כל כך, הכול כדי להגן על השם הטוב שלכם ועל הגאווה שלכם! האם האל מרוצה מאנשים שפועלים כך? האל מתעב יותר מכל אנשים ערמומיים. אם אתה רוצה להיות חופשי מהשפעת השטן ולהשיג ישועה, עליך לקבל את האמת. ראשית, עליך להתחיל בכך שתהפוך לאדם ישר. תהיה כן, תאמר את האמת, אל תתן לרגשות שלך להגביל אותך, השלך מעליך את היומרה והתכסיסנות שלך, ותדבר ותטפל בעניינים באמצעות עקרונות – זאת דרך קלה ושמחה לחיות, ואתה תהיה מסוגל לחיות בפני האל. אם תחיה תמיד לפי פילוסופיות שטניות, ותמיד תסתמך על שקרים ותכסיסים כדי לשרוד, אז תחיה תחת השפעתו של השטן, ותחיה באופל. אם תחיה בעולם של השטן, רק תהפוך לערמומי יותר ויותר. אתה האמנת באל במשך שנים רבות כל כך, הקשבת לכל כך הרבה דרשות, אבל הצביון המושחת שלך עוד לא טוהר, וכעת אתה עדיין חי לפי הצביון השטני שלך – האם אינך מרגיש גועל בשל כך? האם אינך חש בושה? בלי קשר למשך הזמן שאתה מאמין באל, אם אתה עדיין כמו כופר, אז מה הטעם בכך שאתה מאמין באל? האם אתה באמת יכול להשיג ישועה על ידי אמונה באל באופן הזה? מטרות החיים שלך לא השתנו, וגם העקרונות והשיטות שלך לא השתנו; הדבר היחיד שיש לך ואין לכופר הוא התואר "מאמין". על אף שאתה נוהה אחר האל כלפי חוץ, צביון החיים שלך לא השתנה כלל, ובסוף לא תשיג ישועה. האם אתה לא מטפח תקוות שווא? האם סוג כזה של אמונה באל יכול לעזור לך להשיג את האמת ואת החיים? בהחלט לא.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק על ידי יישום בפועל של האמת אפשר להשליך את כבליו של צביון מושחת

מי שתמיד משקרים ואומרים חצאי אמיתות הם האנשים השפלים ביותר; הם חסרי ערך. איש אינו רוצה לשים לב אליהם, איש אינו רוצה להיקשר איתם, קל וחומר לחשוף את לבם לפניהם או להיות חברים שלהם. האם לאנשים אלה יש אופי או כבוד כלשהם? (לא). כל מי שיפגוש אנשים כאלה יתעב אותם; הם אינם ראויים לאמון בדבריהם, במעשיהם, באופיים וביושרתם – לאנשים כאלה אין שום מהות כלל. האם אנשים היו מחבבים אותם אילו היו להם מתנות וכישרונות? (לא). ועל כן, מה אנשים צריכים כדי להסתדר זה עם זה? הם צריכים אופי, יושרה, כבוד ולהיות אנשים שאחרים יכולים לחשוף לפניהם את לבם. לכל האנשים שיש להם כבוד יש קצת אישיות, לפעמים הם לא מסתדרים עם אחרים, אבל הם ישרים ואינם מתאפיינים בשקרים או בתחבולות. הם זוכים להערכה גבוהה מאנשים אחרים בסופו של דבר כי הם יכולים ליישם בפועל את האמת, הם ישרים, יש להם כבוד, יושרה ואופי, והם לעולם לא מנצלים אחרים, הם עוזרים לאנשים אחרים כשהם בצרות ומתייחסים לאנשים במצפוניות ובהיגיון ולעולם אינם שופטים אותם בחופזה. כשהם מבצעים הערכה של אנשים אחרים או משוחחים עליהם, כל מה שאנשים אלה אומרים הוא מדויק, הם אומרים את מה שהם יודעים ולא מברברים על מה שהם לא יודעים, הם לא מייפים ודבריהם יכולים לשמש כראיה או כנקודת התייחסות. כשהם מדברים ופועלים, אנשים שיש להם יושרה הם מעשיים יחסית ואמינים. איש אינו רואה ערך באנשים חסרי יושרה, איש אינו שם לב למילותיהם ולפעולותיהם או מתייחס אליהן ברצינות, ואיש אינו סומך עליהם. זאת מכיוון ששקריהם מרובים מדי ודבריהם הכנים מעטים מדי, מכיוון שכאשר הם מקיימים אינטראקציה עם אנשים או עושים משהו בשבילם חסרה להם כנות, הם מנסים להוליך שולל ולשטות בכולם ואיש אינו מחבב אותם. האם מצאתם מישהו ראוי לאמון בעיניכם? אתם חושבים שאתם ראויים לאמונם של אנשים אחרים? אנשים אחרים יכולים לסמוך עליכם? אם מישהו שואל אותך על מצבו של אדם אחר, אסור לך להעריך ולשפוט את האדם הזה כרצונך, דבריך צריכים להיות אובייקטיביים, מדויקים והולמים את העובדות. עליך לדבר על דברים שאתה מבין ולא על דברים שאינך מבין בהם. אתה מוכרח לנהוג באדם הזה בצדק ובהגינות. זוהי דרך הפעולה האחראית. אם רק הבחנת בתופעות שטחיות ומה שאתה רוצה להגיד הוא השיפוט שלך על אודות אותו אדם ותו לא, אסור לך לפסוק את דינו בעיוורון ואסור לך בהחלט לשפוט אותו. אתה מוכרח להקדים לדבריך את המילים, "זהו רק השיפוט שלי", או "זה רק מה שאני מרגיש". כך, דבריך יהיו אובייקטיביים יחסית ואחרי שבן השיח שלך ישמע את דבריך, הוא יוכל לחוש שהם נאמרו בכנות, הוא ירגיש בגישה ההוגנת שלך ויוכל לסמוך עליך. אתם בטוחים שאתם יכולים להשיג את זה? (לא). זה מוכיח שאינכם ישרים מספיק כלפי אחרים ושבדרך שבה אתם מתנהלים ומטפלים בעניינים חסרות כנות וגישה ישרה. נגיד שמישהו שואל אותך, "אני סומך עליך: מה דעתך על האדם ההוא?" ואתה משיב: "הוא בסדר". הוא שואל: "אתה יכול לפרט?" ואתה אומר: "ההתנהגות שלו טובה, הוא מוכן לשלם מחיר כשהוא מבצע את חובתו והוא מסתדר עם אנשים". האם לשלוש ההצהרות האלו יש ראיות מעשיות? האם הן מספיקות לשמש כהוכחה לאופיו של האיש? לא. אפשר לסמוך עליך? (לא). אף לא אחת משלוש ההצהרות האלו כוללת פרטים; הן פשוט מילים גורפות, ריקות ושטחיות. המילים האלו היו רגילות אילו היית אומר אותן זמן קצר לאחר שפגשת את האיש והיית מתבסס על מראה חיצוני. אבל אתם בקשר כבר זמן מה ואתה אמור כבר להיות מסוגל לגלות בעיות מהותיות כלשהן אצלו. אנשים רוצים לשמוע כיצד אתה מעריך את האיש ומה דעתך עליו בעומק לבך, אבל אתה לא אומר שום דבר אמיתי, ביקורתי או חיוני, לכן אנשים אינם סומכים עליך ואינם רוצים אינטראקציה נוספת איתך.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק אדם ישר יוכל להביא לידי ביטוי צלם אנוש אמיתי

אנושיותם של צוררי משיח אינה ישרה, ופירוש הדבר הוא שהם לא דוברי אמת כלל. כל דבר שהם אומרים ועושים אינו טהור, מכיל את כוונותיהם ומטרותיהם האישיות, וחבויים בו תכסיסיהם ומזימותיהם שאסור להזכיר או לדבר עליהם. אם כן, דבריהם ומעשיהם של צוררי משיח מזוהמים מדי ומסולפים מדי. אין זה משנה כמה הם מדברים, בלתי אפשרי לדעת מה מדבריהם הוא אמת, מה שקר, מה נכון ומה לא נכון. זאת משום שהם לא ישרים, ומוחותיהם סבוכים ביותר, מלאים מזימות בוגדניות ושופעים תכסיסים. דבר ממה שהם אומרים אינו ישיר. הם לא אומרים שאחד הוא אחד, שניים הם שניים, כן הוא כן, ולא הוא לא. במקום זאת, בכל עניין שהוא, הם מדברים סחור-סחור, ובמוחם הם הופכים בדברים שוב ושוב, מחשבים את ההשלכות, שוקלים מכל זווית את היתרונות ואת החסרונות. או-אז הם משנים את מה שהם רוצים לומר ומתנסחים כך שכל דבריהם נשמעים מסורבלים למדי. אנשים ישרים אף פעם לא מבינים מה הם אומרים, ולכן מרומים על ידם ונופלים בפח בנקל, ומי שמדבר עם אנשים כאלה ומקיים איתם אינטראקציה מגלה כי מדובר בחוויה מתישה ומייגעת. הם אף פעם לא אומרים שאחד הוא אחד ושניים הם שניים, הם אף פעם לא אומרים מה הם חושבים, והם אף פעם לא מתארים דברים כפי שהם. כל דבר שהם אומרים הוא בלתי מובן, והמטרות והכוונות של מעשיהם מורכבות מאוד. אם האמת מתגלה – אם אחרים רואים את פרצופם האמיתי ומגלים מה הם זוממים – הם ממהרים להמציא שקר נוסף כדי לחמוק מכך. אדם כזה משקר לעתים תכופות, ולאחר שהוא משקר, עליו לתמוך בשקר בעזרת שקרים נוספים. הוא מרמה אחרים על מנת להסתיר את כוונותיו, ובודה שלל תואנות ותירוצים המסייעים לשקריו, כך שאנשים מתקשים מאוד להבחין מה נכון ומה לא, ואינם יודעים מתי הוא דובר אמת, קל וחומר מתי הוא משקר. כשהוא משקר, הוא לא מסמיק או מניד עפעף, ממש כאילו הוא דובר אמת. האין זה אומר שהוא משקר כדבר שבשגרה? לדוגמה, לפעמים נדמה על פניו שצוררי משיח מתנהגים יפה לאחרים, מתחשבים בהם, ומדברים בחמימות שנשמעת אדיבה ומרגשת. עם זאת, אפילו כשהם מדברים כך, איש לא יכול לדעת מתי הם כנים, ותמיד צריך לחכות שיקרה משהו מספר ימים לאחר מכן כדי לחשוף האם הם היו כנים. לצוררי משיח תמיד יש כוונות ומטרות מסוימות כשהם מדברים, ואיש לא יכול להבין בדיוק מה הם מנסים להשיג. אנשים כאלה משקרים כדבר שבשגרה ולא חושבים על השלכות השקרים שלהם. כל עוד השקר שלהם מועיל להם וביכולתו לשטות באחרים, כל עוד הוא יכול להשיג את מטרותיהם, לא אכפת להם מהן ההשלכות. ברגע שהם נחשפים, הם ממשיכים להסתיר, לשקר, ולרמות. העיקרון והשיטה שלפיהם האנשים האלה מתנהלים ומתמודדים עם העולם הם רמיית אנשים בעזרת שקרים. הם דו פרצופיים ומתאימים את עצמם לקהל שלהם כשהם מדברים; הם מגלמים כל תפקיד שהמצב דורש. הם חלקלקים וערמומיים, פיותיהם מלאי שקרים, ואי אפשר לבטוח בהם. כל מי שנמצא איתם בקשר במשך זמן מה מוּלך שולל או חווה הפרעה ולא יכול לקבל אספקה, עזרה או חיזוק. בין אם המילים היוצאות מפיהם של אנשים כאלה הן גועליות או נעימות, הגיוניות או מגוחכות, עולות בקנה אחד עם האנושיות או סותרות אותה, בוטות או מנומסות, בעיקרון הן כולן כזבים, מילים לא טהורות, ושקרים.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, תרחיב רביעי: סיכום של אופי צוררי המשיח ומהות הצביון שלהם (חלק א')

בואו אתן לכם שתי דוגמאות לשקרים. ישנם שני סוגי אנשים שמסוגלים לשקר. עליכם להיות מסוגלים להבחין בין אנשים עיקשים לבין אנשים חסרי תקנה. עליכם גם להיות מסוגלים להבחין מי מהם יכולים להיוושע. על אף שאלו שיכולים להיוושע חושפים שחיתות לעיתים קרובות, כל עוד הם מסוגלים לקבל את האמת ולהרהר בעצמם ולהכיר את עצמם, יש להם תקווה. בדוגמה הראשונה, יש אדם שמשקר לעיתים קרובות. אולם, אחרי שהוא הבין את האמת, כששיקר שוב, התגובה שלו הייתה שונה. הוא חש כאב וסבל, והרהר, "שוב שיקרתי. למה אני לא מסוגל להשתנות? הפעם, לא משנה מה, אני מוכרח לחשוף את העניין הזה, לפתוח את עצמי בצורה מלאה כדי לחשוף ולנתח את האני האמיתי שלי. צריך להיות לי ברור ששיקרתי במטרה למנוע מעצמי מבוכה." לאחר שנפתח כך ושיתף, הוא חש בנוח יותר והבין, "מסתבר ששקרים הם דבר כואב, בשעה שחיים כנים הם קלים ונפלאים! האל רוצה שבני האדם יהיו כנים. זה מה שעליהם להביא לידי ביטוי." מאותו הרגע, לאחר שהתנסה בתחושה הטובה הזו, הוא הקפיד לשקר פחות, ניסה להימנע מכך כמה שיותר, דיבר רק כשהיה לו מה לומר, דיבר בכנות, פעל בכנות, והיה אדם כן. אולם, כשהוא נקלע למצב שנגע לגאוותו העצמית, הוא שיקר באופן טבעי ולאחר מכן התחרט על כך, כמובן. ואז, כשהוא נקלע למצב שבו הוא יכול היה לגרום לעצמו להיראות טוב, הוא שוב שיקר. הוא שנא את עצמו מבפנים, וחשב, "למה אני לא מסוגל לשלוט בפה שלי? ייתכן שזו בעיה בטבע שלי? האם אני ערמומי מדי?" הוא הבין שזו בעיה שחייבת פתרון. אחרת, האל ידחה ויתעב אותו וינדה אותו. הוא התפלל לאל וביקש שיטיל עליו משמעת אם הוא ישקר שוב, ושהוא מוכן לקבל עליו את העונש. הוא אזר אומץ לנתח את מעשיו במהלך כינוסים, ואמר, "כששיקרתי באותן נסיבות, עשיתי זאת ממניעים אנוכיים ובגלל שהכוונה שלי שלטה בי. כשהרהרתי במעשיי, הבנתי שבכל פעם שאני משקר, אני עושה זאת בגלל יוהרה או כדי לזכות ברווח אישי. כעת אני רואה זאת בבירור: אני חי למען הגאווה שלי ולמען האינטרסים האישיים שלי, ואלו הדברים שמובילים אותי לשקר כל הזמן לגבי הכול." בזמן שהוא ניתח כך את שקריו, הוא גם חשף את הכוונה שלו וגילה את הבעיה שהיא צביונו המושחת. הוא יוכל ליישם בפועל בכך שיחיה כאדם כן, ובד בבד יזכה בנאורות ויזהה את צביונו המושחת. מאוחר יותר, הוא הרהר, "עליי להשתנות! כרגע גיליתי שיש לי בעיה. זו נאורות אמיתית מהאל. אין ספק שאנשים שמיישמים את האמת בפועל בורכו בידי האל!" הוא גם חווה מעט מטעמה המתוק של חוויית יישום האמת בפועל. אולם, יום אחד, אותו אדם שוב שיקר מבלי ששם לב. הוא שוב התפלל לאל, וביקש שיטיל עליו משמעת. בנוסף לכך, הוא הרהר למה יש לו תמיד כוונה נסתרת כשהוא מדבר, ולמה הגאווה שלו תמיד חשובה לו יותר מרצון האל. לאחר שהרהר בכך, הוא זכה בהבנה מסוימת לגבי צביונו המושחת והחל לתעב את עצמו. הוא המשיך כך לחפש ולחתור לעבר האמת. חלפו בין שלוש לחמש שנים, והשקרים שלו הלכו ופחתו, ותדירות הפעמים שבהן הוא אמר את מה שחשב ושבהן התנהג בצורה כנה הלכה וגדלה. ליבו הלך ונעשה טהור יותר והכיל יותר ויותר אושר ושלווה. הוא בילה יותר ויותר זמן כשהוא חי בנוכחותו של האל ומצבו הלך ונעשה רגיל יותר ויותר. זהו מצבו האמיתי של אדם ששיקר לעיתים תכופות, לאחר שהתנסה בחיים כנים. אז האם הוא ממשיך לשקר גם כיום? האם הוא עדיין מסוגל לשקר? האם הוא אדם כן באמת? לא ניתן לומר שהוא אדם כן. ניתן רק לומר שהוא מסוגל ליישם בפועל את האמת של היותו אדם כן ושהוא נמצא בתהליך יישומם של חיים כנים, אבל הוא עדיין לא הפך במלואו להיות אדם כן. במילים אחרות, זהו אדם שמוכן ליישם את האמת בפועל. האם ניתן לומר שאדם שמוכן ליישם את האמת בפועל הוא אדם שאוהב את האמת? הוא יישם את האמת בפועל והעובדות נחשפו בפניו, אז האם לא יהיה זה טבעי להגדיר אותו כאדם שאוהב את האמת? כמובן, כשהוא יישם חיים כנים בפועל, הוא לא הצליח מיד לשתף בצורה טהורה ופתוחה, או לחשוף את כל החבוי בתוכו ללא כל חשש. הוא עדיין הסתיר דברים מסוימים וניסה להתקדם בזהירות. עם זאת, באמצעות הניסיונות והחוויות שלו, הוא הבין שככל שהוא חי את חייו בכנות רבה יותר, כך הרגשתו משתפרת, כך הוא חווה יותר שלוות נפש, וכך נעשה לו קל יותר ליישם את האמת בפועל ללא קשיים מיוחדים. רק אז הוא הצליח לטעום את טעמם המתוק של חיים כנים, ואמונתו באל התחזקה. בכך שחווה את משמעותם של חיים כנים, הוא לא רק הצליח ליישם את האמת בפועל, אלא גם חווה אושר ושלווה בליבו. בד בבד, הוא זכה בהבנה צלולה יותר לגבי נתיב יישומם של חיים כנים. הוא חש כעת שאין זה קשה כל כך להיות אדם כן. הוא מבין שדרישות האל מבני האדם הן סבירות וניתנות להשגה, והוא זכה בהבנה מסוימת לגבי עבודת האל. כל זה אינו בבחינת בונוס נוסף, אלא מה שאדם צריך לזכות בו במסעו להיווכחות בחיים, והוא מסוגל לזכות בכך.

הדוגמה השנייה עוסקת באדם שאוהב לשקר – זה בטבע שלו. כל עוד הוא לא מדבר זה בסדר, אבל ברגע שהוא פותח את פיו, דבריו מלאים זיופים. בקיצור, בין אם הוא עושה זאת בכוונה ובין אם לא, הרי שלא ניתן להאמין לרוב דבריו. יום אחד, אחרי שסיפר עוד שקר, הוא תהה, "זה לא בסדר לשקר וזה מרגיז את האל. אם אנשים יגלו ששיקרתי, אני אחווה השפלה! אבל נראה שמישהו כן שם לב ששיקרתי. אם כן, אוכל לטפל בכך בקלות. אמצא נושא אחר, ואשתמש בניסוח שונה כדי להפחית את החשד שלו, להטעות אותו, ולדאוג שהוא לא יהיה מסוגל לזהות את שקריי. האם זה לא חכם יותר מצדי?" ואז הוא סיפר שקר גדול עוד יותר כדי להסוות את השקר הקודם שלו ולסתום את החורים, וכך הצליח להטעות אנשים. הוא חש זחוח ומרוצה מעצמו, וחשב, "תראו כמה אני חכם! סיפרתי שקר בלי אף חור, ואפילו אם יש בו חורים, אוכל פשוט לשקר שוב כדי לסתום אותם. רוב האנשים לא יכולים לזהות זאת. צריך כישרון כדי לשקר!" יש שאומרים, "זו עבודה קשה לשקר. אחרי שמשקרים פעם אחת צריך לשקר עוד פעמים רבות כדי להסוות זאת. זה מצריך המון מאמץ ומחשבה." במקרה הזה, השקרים שלו לא נחשפו. הוא שיקר בהצלחה כדי להטעות אחרים, ואז כשהוא חשש שהשקר שלו התגלה, הוא שיקר שוב כדי להסוות את השקר הקודם. הוא חש גאווה, ולא חש ולו שמץ של אשמה או חרטה בליבו. מצפונו נותר נקי לחלוטין. איך זה ייתכן? הוא לא מודע לנזק הרב שהשקרים גורמים לו. הוא חושב שכשאתה משקר כדי להסוות שקרים אחרים, זה מאפשר לך לשפר את תדמיתך ולזכות בהטבות. על אף שזה קשה ומתיש, הוא חושב שזה שווה את זה. הוא חושב שיש לכך ערך רב יותר מאשר להבנת האמת ויישומה בפועל. למה הוא משקר לעיתים קרובות ולא חש כל אשמה? מפני שהוא לא אוהב את האמת בליבו. מה שחשוב לו זה הגאווה שלו, המוניטין שלו ומעמדו. הוא אף פעם לא פותח את ליבו ומשתף אחרים. במקום זאת, הוא משתמש בהעמדת פנים ובעורמה כדי להסוות את שקריו. זה האופן שבו הוא יוצר אינטראקציה ומתקשר עם אחרים. לא משנה כמה שקרים הוא מספר, כמה שקרים הוא מטייח, או כמה כוונות אנוכיות ובזויות הוא מסתיר, אין בליבו כל אשמה או אי נוחות. באופן כללי, אנשים בעלי מצפון ואנושיות מסוימת יחושו לא בנוח אחרי שיספרו שקר, ויתקשו להשלים עם כך. הם יחושו בושה. אבל הוא לא חושב כך. אחרי שהוא מספר דבר שקר הוא חש סיפוק רב, ואומר, "שוב שיקרתי היום ושיטיתי באידיוט הזה. הזעתי מרוב לחץ, אבל איכשהו הוא לא הבחין בכך!" לא נמאס לו לחיות חיים שבהם הוא רק משקר ומטייח כל הזמן? איזה מין טבע הוא זה? זהו טבע של שד. שדים משקרים על בסיס יומיומי. הם חיים חיי שקר, וזה לא גורם להם שום אי נוחות או כאב. אם הם כן היו חשים אי נוחות או כאב, הם היו משתנים, אבל הם לא מסוגלים לחוש כאב כי השקרים הם חייהם – זה הטבע שלהם. כשהם מביעים את עצמם באופן טבעי, הם לא מגלים כל איפוק ולא עוסקים בשמץ של התבוננות עצמית. לא משנה כמה שקרים הם מספרים או כמה הם מוליכים שולל, אין בליבם כל אשמה, ומצפונם לא מציק להם. הם לא מודעים לכך שהאל בוחן את מעמקי לב האדם. הם לא מצליחים להבין את האחריות שנחה על כתפיהם ואת העונש שיקבלו אחרי ששיקרו ונהגו בעורמה. הפחד הגדול ביותר שלהם היא שמישהו יחשוף את מזימותיהם הערמומיות, אז הם מספרים שקרים רבים עוד יותר כדי להסוות את מזימותיהם, ובו בזמן מתישים את עצמם בניסיון למצוא דרך כלשהי, אמצעי כלשהו, להסוות את שקריהם ואת האני האמיתי שלהם. האם אדם שכזה מכה בכלל על חטא במהלך התהליך כולו? האם הוא חש בושה או עצב? האם יש לו רצון כלשהו להשתנות? לא. הוא חושב שאמירת שקרים או טיוח שקרים אינם חטא, הוא חושב שרוב האנשים חיים כך, ואין לו כל כוונה להשתנות. באשר להיותו אדם כן, הוא חושב בליבו, "למה שאהיה אדם כן, שאדבר מהלב, ושאומר את האמת? אני לא עושה את זה. זה מיועד לשוטים ואני לא שוטה. אם אשקר ואפחד שיחשפו אותי, פשוט אמצא סיבות ותירוצים אחרים כדי לטייח זאת. אני לא אדם שמסוגל לדבר בכנות. אם אעשה זאת, הרי שאני אידיוט מוחלט!" הוא לא מוכן לקבל את האמת או להכיר בה. אנשים שלא מכירים באמת לא יכולים לאהוב את האמת. מהו מצבו של אדם שכזה מן ההתחלה ועד הסוף? (הוא לא מוכן להשתנות.) סירובו להשתנות ברור מנקודת מבט אובייקטיבית, אבל מהו מצבו האמיתי? הוא מכחיש מהיסוד שחיים כאדם כן הם הנתיב הנכון בחיים. הוא גם מכחיש את קיומה של האמת, את שיפוט האנושות על ידי האל באחרית הימים, ושהאל הוא הקובע את סופו של האדם ואת העונש האישי שכל אחד מקבל על מעשיו. זו התנהגות נטולת אבחנה, מטופשת ועיקשת. חשיבה שכזו היא שגורמת למצבו, למעשיו ולהתנהגותו מלאי העקשנות. כל זה נובע ממהות הטבע של האדם. זה סוג האדם שהוא – אדם ערמומי באמת – והוא לא מסוגל להשתנות. יש כאלו שמתקשים להאמין כשהם רואים אנשים כאלו מסרבים לקבל את האמת, ופשוט לא מבינים זאת. במציאות, לאנשים כאלו חסרה אנושיות רגילה ומצפונם לא מתפקד. יתרה מכך, חסר להם ההיגיון של אנושיות רגילה. כשמישהו הניחן בהיגיון ובאנושיות רגילה שומע את האמת ואת דברי השיפוט, הוא לכל הפחות מהרהר במעשיו ומביע הכאה אמיתית על חטא, אבל האדם הזה לא מגיב כלל אחרי שהוא שומע מהי דרך האמת. הוא עדיין מתעקש לחיות על פי פילוסופיית השטן, ללא שמץ של שינוי באמונתו באל במהלך השנים. לאדם כזה חסר ההיגיון שבאנושיות רגילה, וקשה לו להיוושע.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, באמונה באל, הדבר החשוב ביותר הוא ליישם בפועל ולחוות את דבריו

כשאנשים חווים מה זה להיות אדם ישר עולות בעיות מעשיות רבות. לפעמים הם מדברים בלי לחשוב, הם מועדים לרגע ומשקרים כי הם נשלטים בידי מניע או כוונה שגויים או בידי יוהרה וגאווה, ומשום כך הם נאלצים להמשיך לשקר עוד ועוד כדי לכסות על כך. בסוף הם לא מרגישים שלווה בלבם, אבל אינם יכולים לחזור בהם מהשקרים, אין להם אומץ לתקן את שגיאותיהם, להודות ששיקרו, וכך הם ממשיכים לטעות עוד ועוד. אחרי זה מצבם הוא כמו אבן שרובצת על לבם; הם רוצים תמיד למצוא הזדמנות להתוודות, להודות בטעותם ולהתחרט, אך הם לעולם לא מיישמים זאת בפועל. בסופו של דבר הם מהרהרים על כך ואומרים לעצמם: "אפצה על זה כשאבצע את חובתי בעתיד". הם תמיד אומרים שיפצו על זה, אבל לעולם לא עושים זאת. זה לא פשוט כמו סתם להתנצל אחרי שמשקרים – האם אפשר לפצות על הנזק ועל התוצאות של השקרים והערמומיות? אם בעיצומה של שנאה עצמית אדירה תהיה מסוגל ליישם בפועל חרטה ולעולם לא לעשות שוב דבר מסוג זה, ייתכן שתקבל את סובלנותו ואת רחמיו של האל. אם תאמר מילים מתוקות כדבש ותגיד שתפצה על שקריך בעתיד, אך לא תתחרט באמת ואחר כך תמשיך לשקר ולהטעות, אז תהיה עקשן ביותר בסירובך להתחרט ותסולק בוודאות. אנשים בעלי מצפון והיגיון צריכים לזהות זאת. אחרי שאתה משקר ומטעה, לא מספיק רק לחשוב על לעשות תיקון; הדבר החשוב מכול הוא שאתה מוכרח להתחרט באמת. אם אתה רוצה להיות ישר, אתה מוכרח לפתור את בעיית השקרנות והערמומיות. אתה מוכרח לומר אמת ולעשות דברים מעשיים. אמירת האמת יכולה לפעמים לגרום לאיבוד יוקרה ולגיזום, אבל בכך יישמת בפועל את האמת, וההתמסרות לאל וריצויו באותו רגע אחד יהיו שווים את הגיזום ואת אבדן היוקרה וזה מה שינחם אותך. בכל מקרה אתה תהיה במצב שבו כבר הצלחת סוף-סוף ליישם בפועל את הנושא של להיות אדם ישר והצלחת סוף-סוף לומר את אשר על לבך בלי לנסות להגן על עצמך או להצטדק; זוהי צמיחה אמיתית. לא חשוב אם גוזמים או מחליפים אותך, אתה תרגיש שאתה איתן בלבך כיוון שלא שיקרת; אתה תרגיש שגזמו אותך בצדק כי לא ביצעת את חובתך כראוי וכן שעשית את המעשה הנכון בכך שקיבלת אחריות על כך. זהו מצב נפשי חיובי. ובכל זאת, מה יהיו התוצאות אם תעסוק בהטעיה? מה תרגיש בלבך לאחר מכן? אתה תרגיש אי נוחות; תמיד תרגיש בלבך אשמה ושחיתות, תמיד תרגיש כנאשם: "איך יכולתי לשקר? איך יכולתי להטעות שוב? למה אני כזה?" אתה תרגיש תמיד כאילו אינך יכול להרים ראש, כאילו אתה מתבייש מדי לעמוד מול האל פנים אל פנים. בייחוד כשאנשים מבורכים בידי האל, כשהם מקבלים את חסדו, את רחמיו ואת סובלנותו, הם מרגישים בושה גדולה עוד יותר להטעות את האל, ובלבם יש להם תחושת תוכחה חזקה יותר, ופחות תחושה של שלום וחדווה. איזו בעיה זה מדגים? שהטעיית אנשים היא גילוי של צביון מושחת, היא מרד באל והתנגדות לו, ולכן היא תסב לך כאב. כשאתה משקר ומטעה אתה אולי מרגיש שדיברת ברוב טקט ופיקחות, ושלא הסגרת את ההטעיה שלך אפילו ברמז – אבל אחר כך תרגיש תחושת תוכחה והאשמה שעלולה ללוות אותך כל חייך. אם תשקר ותטעה בכוונה ויום יבוא ותבין את חומרת העניין, הדבר יפלח את לבך כמו סכין ותמיד תחפש הזדמנות לתקן. וזה מה שעליך לעשות, אלא אם אין לך מצפון כלל ומעולם לא חיית על פי מצפונך ואין לך אנושיות, אופי או כבוד. אם יש לך קצת אופי וכבוד וקצת מודעות למצפון, אז כשתבין שאתה משקר ומטעה, תרגיש שהתנהגותך היא בושה, חרפה ונקלות; אתה תבוז לעצמך, תתעב את עצמך ותנטוש את נתיב השקרים וההטעיה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק אדם ישר יוכל להביא לידי ביטוי צלם אנוש אמיתי

העניין המרכזי שבלהיות אדם ישר הוא לפתור את המניעים שלך, את הכוונות שלך ואת הצביונות המושחתים שלך. זוהי הדרך היחידה לפתור מן המקור את בעיית השקרים שאתה מספר לאנשים. השגת מטרות אישיות, כלומר רווח אישי, ניצול המצב לטובתך האישית, לגרום לעצמך להיראות טוב, או לזכות באישורם של אחרים – כל אלה הן כוונות ומטרות של אנשים כשהם משקרים. שקרים מסוג זה הם גילוי של צביון מושחת וזוהי ההבחנה שאתה זקוק לה לגבי אמירת דברי שקר. אם כן, כיצד אפשר לפתור את הצביון המושחת הזה? העניין הזה נסוב כולו סביב השאלה האם אתה אוהב את האמת או לא. אם תוכל לקבל את האמת ולדבר בלי לסנגר על עצמך; אם תוכל להפסיק להתחשב באינטרסים האישיים שלך ובמקום זאת להתחשב בעבודת הכנסייה, ברצון אלוהים ובאינטרסים של אנשיו הנבחרים של האל, אז תוכל להפסיק לשקר. תוכל לדבר אמת ולדבר בפשטות ובישירות. ללא שיעור קומה זה, לא תוכל לדבר אמת וזאת תהיה הוכחה ששיעור הקומה שלך חסר ושאינך מסוגל ליישם בפועל את האמת. וכך, להיות אדם ישר דורש תהליך של הבנת האמת, תהליך של צמיחה בשיעור הקומה. כשבוחנים זאת כך, אי אפשר להיות אדם ישר ללא שמונה עד עשר שנות ניסיון. זהו הזמן שיש להשקיע בתהליך הצמיחה בחיים, בתהליך הבנת האמת וזכייה בה. אנשים עשויים לשאול: "האם פתרון בעיית השקרים והפיכה לאדם ישר יכולים להיות קשים עד כדי כך?" תלוי במי מדובר. אם מדובר במישהו שאוהב את האמת, אז הוא יוכל להפסיק לשקר בעניינים מסוימים. אבל אם זהו אדם שאינו אוהב את האמת, יהיה לו קשה הרבה יותר להפסיק לשקר.

להכשיר את עצמך להיות אדם ישר הוא בעיקר עניין של לפתור את בעיית השקרים כמו גם לפתור את הצביון המושחת שלך. פעולת ההכשרה כרוכה בנוהג אחד עיקרי: כשאתה מבין ששיקרת למישהו ורימית אותו, עליך להיפתח לפניו, להיחשף לגמרי ולהתנצל. נוהג זה מועיל מאוד לפתרון השקרים. לדוגמה, אם רימית מישהו או אם בדברים שאמרת לו היו טומאה או כוונה אישית, עליך לגשת אליו ולנתח את עצמך. עליך לומר לו: "מה שאמרתי לך היה שקר שהיה מיועד להגן על הגאווה שלי. הרגשתי אי נעימות אחרי שאמרתי את זה, אז אני מתנצל לפניך עכשיו. סלח לי בבקשה". האדם ההוא ירגיש שהמעשה הזה מרענן מאוד. הוא יתהה איך ייתכן שאדם ששיקר יתנצל אחר כך על השקר שלו. אומץ כזה הוא דבר שהאדם מעריץ באמת. איזה יתרונות ניתן להפיק מהנוהג הזה? המטרה שלו היא לא לזכות בהערצת הזולת, אלא לשפר את היכולת שלך לרסן את עצמך ולמנוע מעצמך לשקר. אם כן, אחרי שאתה משקר, מחובתך ליישם בפועל התנצלות על השקר. ככל שתתמיד בדרך הזאת ותיישם בפועל ניתוח עצמי, חשיפה עצמית והתנצלות בפני אנשים, כך התוצאות ישתפרו – וגם מספר השקרים שלך ילך ויקטן. דרוש אומץ כדי לנתח את עצמך ולחשוף את עצמך על מנת להיות אדם ישר ולרסן את עצמך מלשקר, וההתנצלות בפני אדם אחר ששיקרת לו דורשת אפילו אומץ גדול עוד יותר. אם תיישמו זאת בפועל שנה או שנתיים – או אולי שלוש עד חמש שנים – מובטח לכם שתראו תוצאות ברורות ולא יהיה לכם קשה להיפטר משקרים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, הנוהג הבסיסי ביותר של להיות אדם ישר

נכון לעכשיו, האם יש לכם נתיב בנושא של להיות ישרים? אתם מוכרחים לבדוק כל התבטאות וכל פעולה בחיים כדי שתוכלו לזהות עוד שקרים וערמומיות ולהכיר בצביון הערמומי שלכם. ואז אתם מוכרחים להסתכל כיצד אנשים ישרים חווים ומיישמים בפועל וללמוד לקחים מסוימים. אתם מוכרחים גם ליישם בפועל את קבלת הבחינה של האל בכל הדברים ולבוא לפני האל לעתים קרובות כדי להתפלל ולשתף איתו. נגיד שזה עתה שיקרת: אתה מבין מיד ש"כמה מהדברים שאמרתי הרגע לא היו מדויקים – אני מוכרח להודות בזה במהירות ולתקן, ליידע את כולם בכך שהרגע שיקרתי". אתה מתקן את עצמך בו במקום. אם תמיד תתקן את עצמך כך ואם תרכוש הרגל ליישם בפועל בדרך הזאת, אזי כשתשקר ולא תתקן את עצמך תחוש אי נוחות והאל יעזור להשגיח עליך. לאחר שתחווה ותיישם בפועל בדרך הזאת זמן מה, אתה תתחיל לשקר פחות, כמות הטומאות בדבריך תרד בהדרגה והפעולות שלך יהיו מזוהמות פחות ופחות וטהורות יותר ויותר – ובכך תטוהר. כזהו הנתיב ללהיות ישר. אתה מוכרח להשתנות בהדרגה, טיפין-טיפין. ככל שתשתנה, כך תשתפר; ככל שתשתנה כך דבריך יהיו ישרים יותר ואתה תפסיק לשקר – וזהו המצב הנכון. לכל האנשים המושחתים יש אותה הבעיה: כולם נולדים עם היכולת לשקר והם מתקשים מאוד לשתף את המחשבות הפנימיות ביותר שלהם או לומר אמת. הם אינם יכולים להביא את עצמם לומר אמת אפילו אם הם רוצים בכך. כל האנשים מאמינים שטיפשי ואווילי הוא להיות ישרים – הם חושבים שרק שוטים מדברים בכנות ושסביר מאוד שאדם יפסיד אם יהיה שקוף לחלוטין עם אנשים אחרים ותמיד יאמר את מה שהוא חושב, ושאנשים אחרים לא ירצו לקיים איתו אינטראקציה ובמקום זאת יבוזו לו. הייתם בזים לאדם מסוג זה? אתם מחזיקים בדעה הזאת? (לפני שהתחלתי להאמין באל נהגתי לבוז לאנשים מסוג זה, אבל כיום אני מעריץ אנשים כאלה וחושב שעדיף לחיות חיים פשוטים וישרים. חיים בדרך הזאת מכבידים פחות על הלב. אילו הייתי חי כך, הייתי מוכרח לכסות על שקרים שהייתי אומר למישהו, ובסוף הייתי חופר לעצמי בור שהיה גדל וגדל ולבסוף השקר היה נחשף). שקרנות וערמומיות – שתיהן התנהגויות אוויליות; חכם הרבה יותר פשוט לומר אמת ולדבר מהלב. כולם מבינים את העניין הזה עכשיו – אם מישהו עדיין חושב ששקרנות וערמומיות הן סימנים לכך שלאדם יש איכות ושהוא פיקח, אז הם סכלים במידה שלא תיאמן, הם מתעקשים להישאר בורים והם לא אוחזים אפילו בשמץ של האמת. כל אדם בגיל מתקדם שעדיין מאמין שאנשים ערמומיים הם האנשים הנבונים ביותר ושהאנשים הישרים הם כולם סכלים הוא טיפוס מגוחך שאינו יכול להבין שום דבר לאשורו. כולם חיים את החיים שלהם – יש אנשים שמיישמים כל יום את הנושא של להיות ישרים והם מאושרים ונטולי מתח, הם מרגישים חופשיים ומשוחררים בלבם. לא חסר להם דבר וחייהם נוחים יותר. כולם נהנים לקיים אינטראקציה עם אנשים כאלה ובעצם הם צריכים להיות מושא קנאתם של כל האחרים – אנשים כאלה הגיעו להבנה של משמעות החיים. יש אנשים אוויליים שחושבים: "האדם הזה תמיד אומר את האמת והוא נגזם, נכון? נו, זה מה שהגיע לו! תראו אותי – אני שומר את הכוונות שלי קרוב לחזה ואני לא מדבר עליהן או חושף אותן, לכן לא נגזמתי, ספגתי הפסדים או הבכתי את עצמי מול כולם. זה נפלא! אנשים שמסתירים את הכוונות שלהם, שלא מדברים בכנות עם איש ושמונעים מהזולת לדעת מה הם חושבים הם האנשים הנעלים והנבונים ביותר". אולם כולם יכולים לראות שהאנשים האלו הם האנשים הכי ערמומיים וממולחים; אנשים תמיד נזהרים מפניהם כשהם איתם ושומרים על מרחק מהם. איש אינו רוצה להיות חבר של אנשים ערמומיים אלה. האם אלו אינן העובדות? אם אדם כלשהו הוא תמים ואומר את האמת לעתים קרובות, אם הוא יכול לחשוף את לבו לאחרים ואין לו כוונות מזיקות כלפי הזולת, אז אף שאולי לפעמים הוא נראה בור ופועל בטיפשות, האנשים סביבו מכירים בו כאדם טוב וכולם יהיו מוכנים ברצון לקיים איתו אינטראקציה. כולם מכירים בדרך כלל בעובדה שאנשים נהנים מיתרונות ומתחושת ביטחון כשהם באינטראקציה עם אנשים ישרים וטובים. מאמינים באל שהם ישרים וחותרים אל האמת לא רק אהובים על אנשים אחרים בכנסייה אלא גם על האל עצמו. ברגע שהם זוכים באמת יש להם עדות ממשית ויכולת לקבל את אישור האל – האם זה לא הופך אותם לברוכים יותר מכל בני האדם? מי שמבינים שמץ מהאמת יבינו את העניין הזה בבירור. עליך לנסות להתנהל כאדם טוב וישר שאוחז באמת; כך, לא רק שתהיה אהוב על הזולת אלא גם תזכה בברכות האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק אדם ישר יוכל להביא לידי ביטוי צלם אנוש אמיתי

יישום בפועל של להיות אדם ישר דורש קודם כול ללמוד לפתוח את הלב לאל ולומר לו מילים מכל הלב כשמתפללים כל יום. לדוגמה, אם שיקרת פעם אחת היום ואנשים לא שמו לב לכך, אך לא היה לך האומץ להיפתח לפני כולם, אזי עליך לכל הפחות להביא את הטעויות שבחנת וגילית ואת שקריך להרהור לפני האל ולהגיד: "הו אלוהים, שוב שיקרתי כדי להגן על האינטרסים האישיים שלי וטעיתי בכך. אנא הטל עליי משמעת אם אשקר שוב". האל מרוצה מגישה כזאת והוא יזכור אותה. ייתכן שיידרש ממך מאמץ גדול כדי לפתור את הצביון המושחת הזה של אמירת שקרים, אבל אל דאגה, האל לצדך. האל ידריך אותך ויעזור לך להתגבר על קושי חוזר ונשנה זה, והוא ייתן לך את האומץ לעבור ממצב שבו לעולם אינך מכיר בשקריך למצב שבו אתה מכיר בשקריך ויכול לחשוף את עצמך בגלוי. לא רק שתכיר בשקריך, אלא גם תוכל לחשוף בגלוי את הסיבה לכך שאתה משקר ואת הכוונות והמניעים שמאחורי שקריך. כשיהיה לך האומץ לפרוץ מבעד למחסום הזה, לפרוץ את הכלוב של השטן ואת שליטתו, ולהגיע בהדרגה לשלב שבו לא תשקר עוד, אזי תגיע בהדרגה לחיים באור, בהדרכתו ובברכתו של האל. כשתפרוץ מבעד למחסום של מגבלות הבשר ותוכל להתמסר לאמת, לחשוף את עצמך בגלוי, להצהיר בפומבי על עמדתך ללא שום הסתייגויות, אז תהיה משוחרר וחופשי. כשתחיה כך, לא רק שאנשים יחבבו אותך, אלא גם אלוהים יהיה מרוצה. אף שאולי עדיין תטעה ותשקר לפעמים וייתכן שיהיו לך לפעמים כוונות אישיות, מניעים נסתרים או התנהגויות ומחשבות אנוכיות ונאלחות – בכל זאת תוכל לקבל את הבחינה של האל ואתה תחשוף לפניו את כוונותיך, את מצבך בפועל ואת הצביונות המושחתים, ותחפש את האמת אצלו. לאחר שתבין את האמת, יהיה לך נתיב של יישום בפועל. כשהנתיב שלך ליישום בפועל יהיה נכון ואתה תתקדם בכיוון הנכון, עתידך יהיה יפה ומזהיר. כך תחיה כששלווה בליבך, הרוח שלך תזכה להזנה, ואתה תרגיש הגשמה וסיפוק. אם אינך יכול להשתחרר ממגבלות הבשר, אם אתה מוגבל כל הזמן על ידי רגשות, אינטרסים אישיים ופילוסופיות שטניות, אם אתה מדבר ופועל באופן שנוטה לסודיות ותמיד מתחבא בצללים, אזי אתה חי תחת השפעתו של השטן. אולם אם תבין את האמת, אם תשתחרר ממגבלות הבשר ואם תיישם את האמת בפועל, אזי תאחז בהדרגה בצלם אנוש. אתה תהיה כן וישיר בדבריך ובמעשיך ותוכל לחשוף את דעותיך, את רעיונותיך ואת הטעויות שעשית, ותאפשר לכולם לראותם בבירור. בסוף, אנשים יכירו בך כאדם שקוף. מהו אדם שקוף? אדם שקוף הוא אדם שמדבר בכנות יוצאת מהכלל, שכולם מאמינים שדבריו הם אמת. אפילו אם הוא משקר או אומר דבר מוטעה בלי כוונה, אנשים יכולים לסלוח לו בידיעה שזה לא נעשה בכוונה. אם האדם השקוף מבין ששיקר או אמר דבר מוטעה, הוא מתנצל ומתקן את עצמו. זהו אדם שקוף. כולם מחבבים אותו וסומכים עליו. עליך להגיע לרמה הזאת כדי לזכות באמון האל ובאמון הזולת. אין זאת משימה פשוטה – זוהי רמת הגדלות הגבוהה ביותר שאדם יכול לאחוז בה. לאדם כזה יש כבוד עצמי. אם אינך מסוגל לזכות באמון הזולת, איך אתה יכול לצפות לזכות באמון האל? יש אנשים שחיים חיים חסרי כבוד כשהם כל הזמן ממציאים שקרים וניגשים למטלות בדרך שטחית. אין להם שום חוש אחריות, הם דוחים גיזום, הם תמיד פונים לטיעונים מטעים וכל מי שפוגש אותם אינו מחבב אותם. הם חיים ללא שום חוש בושה. האם באמת אפשר לראות בהם בני אדם? אנשים שנתפסים בעיני הזולת כמרגיזים ולא אמינים איבדו את אנושיותם לחלוטין. אם אחרים אינם יכולים לסמוך עליהם, האם האל יכול לסמוך עליהם? אם אחרים אינם רוחשים להם חיבה, האם האל יכול לחבב אותם? האל אינו רוחש חיבה לאנשים כאלה, הוא מתעב אותם ואין מנוס מכך שהם יסולקו. בתור בן אדם עליך להיות ישר ולכבד את ההתחייבויות שלך. עליך לעמוד במילה שלך, בין שאתה עושה למען הזולת ובין שאתה עושה למען האל. כשהאדם זוכה באמון הזולת והוא יכול לרצות את האל ולהבטיח לו הבטחות, אזי הוא אדם ישר יחסית. אם תפגין אמינות במעשיך, אז לא רק שאנשים אחרים יחבבו אותך אלא גם האל בוודאי יחבב אותך. בכך שתהיה אדם ישר תוכל לרצות את האל ולחיות בכבוד. משום כך, כנות צריכה להיות נקודת המוצא של התנהגות האדם.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק אדם ישר יוכל להביא לידי ביטוי צלם אנוש אמיתי

לעתים קרובות ישנן כוונות מאחורי השקרים של אנשים, אבל לשקרים מסוימים אין שום כוונה מאחוריהם והם לא מתוכננים בכוונה. במקום זאת, השקרים פשוט יוצאים באופן טבעי. קל לפתור שקרים כאלה; השקרים שיש מאחוריהם כוונות הם השקרים שקשה לפתור. זאת מכיוון שהכוונות האלו באות מהטבע של האדם והן מייצגות את התחבולות של השטן, והן כוונות שאנשים בוחרים בכוונה. אם אדם כלשהו אינו אוהב את האמת, הוא לא יהיה מסוגל למרוד בבשר – לכן עליו להתפלל לאלוהים ולהסתמך עליו ולחפש את האמת כדי לפתור את העניין. אבל אי אפשר לפתור את כל בעיית השקרים בבת אחת. האדם יחזור לסורו מדי פעם, אפילו פעמים רבות. זהו מצב רגיל וכל עוד אתה פותר כל שקר ושקר שאתה מספר ומתמיד לעשות זאת, יבוא היום שבו כבר תפתור את כולם. פתרון בעיית השקרים הוא מלחמה ממושכת: כששקר אחד יוצא ממך, הרהר על אודות עצמך ואז התפלל לאל. כשעוד שקר יוצא, הרהר על אודות עצמך והתפלל לאל שוב. ככל שתרבה להתפלל כך תגדל שנאתך לצביונך המושחת וכך תגדל תשוקתך ליישם בפועל את האמת ולהביאה לידי ביטוי בחייך. כך יהיה לך הכוח לנטוש את השקרים. אחרי תקופה של חוויה ויישום בפועל כאלה, תוכל לראות ששקריך התמעטו, שהחיים שלך נעשו קלים יותר ושאינך צריך לשקר או לכסות על שקריך עוד. אולי לא תדבר הרבה ביום-יום אבל כל משפט יבוא מהלב, הוא יהיה אמת ויהיו בו שקרים מעטים מאוד. מה תהיה ההרגשה לחיות ככה? האם חיים כאלה לא יהיו חופשיים ומשוחררים? צביונך המושחת כבר לא יגביל אותך ואתה לא תהיה כבול על ידיו, ואתה תתחיל, לכל הפחות, לראות את התוצאות של להיות אדם ישר. מובן שכאשר תיתקל בנסיבות מיוחדות אולי תיתן לפעמים לשקר קטן להתחמק. ייתכן שיהיו זמנים שבהם תיתקל בסכנה או בצרה מסוג כלשהו, או תרצה לשמור על ביטחונך; בזמנים כאלה אי אפשר להימנע מלשקר. בכל זאת, מחובתך להרהר אודות זה, להבין את זה ולפתור את הבעיה. עליך להתפלל לאל ולומר: "עדיין יש בי שקרים ותחבולות. הלוואי שהאל יציל אותי מצביוני המושחת פעם אחת ולתמיד". כשהאדם פועל בחכמה מתוך כוונה, הדבר אינו נחשב לגילוי שחיתות. זה דבר שהאדם מוכרח להתנסות בו על מנת להיות אדם ישר. בדרך הזאת שקריך יתמעטו בהתמדה. כיום אתה אומר עשרה שקרים, מחר אולי תאמר תשעה, למחרת אולי תאמר שמונה. מאוחר יותר אולי תאמר שניים או שלושה. אתה תאמר אמת יותר ויותר והיישום בפועל מצדך של להיות אדם ישר יתקרב בהתמדה לרצונות של האל, לדרישותיו ולסטנדרטים שלו – וכמה טוב זה יהיה! כדי ליישם בפועל את הנושא של להיות אדם ישר, אתה מוכרח שיהיו לך נתיב ומטרה. תחילה, פתור את בעיית השקרים שאתה אומר. מחובתך לדעת את המהות שמאחורי הפעולה של אמירת השקרים האלה. מחובתך גם לנתח איזה כוונות ומניעים דוחפים אותך לומר את השקרים האלה, למה יש לך כוונות כאלו ומהי תמציתן. לאחר שתברר את כל העניינים האלה, אתה תדע את טבעה האמיתי של בעיית השקרים וכשמשהו יקרה לך, יהיו לך עקרונות ליישום בפועל. אם תמשיך עם יישום בפועל וחוויות מסוג זה, ודאי הוא שתראה תוצאות. יום אחד תגיד: "קל להיות ישר. כל כך מעייף להיות ערמומי! אני לא רוצה יותר להיות אדם ערמומי ותמיד להצטרך לחשוב על איזה שקר לומר ועל איך לכסות על השקרים שלי. זה כמו להיות אדם עם מחלת נפש שמדבר בסתירות – אדם שאינו ראוי להיקרא 'אנושי'! חיים מהסוג הזה מעייפים כל כך ואני לא רוצה יותר לחיות ככה!" בשלב זה תהיה לך תקווה להיות אדם ישר באמת והדבר יוכיח שהתחלת להתקדם לקראת התנהלות כאדם ישר. זוהי פריצת דרך. מובן שיהיו בכם אנשים שכאשר יתחילו ליישם בפועל יבואו במבוכה גדולה לאחר שיאמרו דברי אמת ויחשפו את עצמם לחלוטין. הם יסמיקו וירגישו בושה והם יפחדו מהלעג של אנשים אחרים. מה צריכים לעשות אפוא? צריכים להתפלל לאל בכל זאת ולבקש שייתן כוח. אתה אומר: "הו אלוהים, אני רוצה להיות אדם ישר, אבל אני מפחד שאנשים יצחקו עליי כשאומר אמת. אני מבקש שתחלץ אותי מכבלי הצביון השטני שלי; תן לי לחיות בהתאם לדבריך כדי שאהיה חופשי ומשוחרר." כשתתפלל כך, הבהירות בליבך תגבר ואתה תאמר לעצמך: "טוב ליישם את הדבר הזה. היום יישמתי בפועל את האמת. סוף סוף הייתי אדם ישר לשם שינוי". כשתתפלל כך, האל יעניק לך נאורות. הוא יעבוד בליבך והוא יניע אותך תוך שהוא מאפשר לך להעריך את ההרגשה של להיות אדם ישר. זהו האופן שבו יש ליישם בפועל את האמת. ברגע שבו תתחיל לא יהיה לך נתיב, אבל אתה תמצא נתיב באמצעות חיפוש האמת. כשאנשים מתחילים לחפש את האמת, הם לא בהכרח בעלי אמונה. קשה לאנשים להיות ללא נתיב, אבל ברגע שהם מבינים את האמת ויש להם נתיב ליישום בפועל, ליבם מגלה את ההנאה שיש בזה. אם הם יכולים ליישם בפועל את האמת ופועלים בהתאם לעקרונות, ליבם ימצא נחמה והם יזכו להיות חופשיים ומשוחררים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, הנוהג הבסיסי ביותר של להיות אדם ישר

בסופו של דבר, הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא פשוט לומר את הדברים כפי שהם, לדבר בכנות ולדבר בהתאם לעובדות. כמו שאמר ישוע אדוננו, "אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא. יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָע הוּא" (מתי ה' 37). כדי להיות אדם ישר יש לנהוג על פי עיקרון זה – אחרי שתתאמנו בכך במשך כמה שנים, תראו תוצאות, זה בטוח. איך תוכלו להתאמן כעת במה שנדרש כדי להיות ישרים? (איני מדלל את דבריי, ואיני מוליך שולל אחרים.) מה המשמעות של "איני מדלל"? המשמעות היא שאינכם משמיעים דברים המכילים שקרים או כוונות או מניעים אישיים. אם אתם נושאים בליבכם זיוף כלשהו או כוונות ומניעים אישיים, השקרים יזרמו מפיכם באופן טבעי. אם אינכם נושאים בליבכם זיוף כלשהו או כוונות ומניעים אישיים, דבריכם לא יהיו מדוללים ולא יכילו שקרים – באופן כזה, תתקשרו את 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא. הדבר החשוב ביותר הוא קודם כול לטהר את הלב. ברגע שהלב טהור, היהירות והערמומיות נעלמות. כדי להיות אדם ישר, יש לפתור את הזיופים הללו. לאחר שעשיתם זאת, יהיה לכם קל להיות אנשים ישרים. האם זה מסובך? לא, זה לא. יהיה מצבך הפנימי אשר יהיה ויהיה טבעך המושחת אשר יהיה, עליך ליישם את האמת הטמונה בהוויה של אדם ישר. קודם עליך לפתור את בעיית אמירת השקרים – זה חשוב ביותר. תחילה, כשאתה מדבר, עליך לומר את שעל ליבך, לומר דברי אמת, לתאר את המצב כפי שהוא ולהימנע לחלוטין משקרים. אל לך לומר דברים שיש בהם ולו מעט זיוף, ועליך לוודא שכל מה שתגיד במשך היום הוא כן ואמיתי. כך תיישם את האמת ותיישם את מהותו של אדם ישר. אם תגלה שיוצאים מפיך שקרים או דברי זיוף, התבונן בעצמך מיד, ונתח את מעשיך כדי לזכות במודעות בנוגע לסיבות שגורמות לך לשקר. ואז, בעזרת דברי האל, נתח את הבעיה היסודית והמהותית הזו. ברגע שתזכה להארה בכל הנוגע למקור השקרים שלך, תוכל למרוד בטבעך השטני בעזרת מילותיך ומעשיך. כבר לא תצטרך לשקר במצבים דומים, תוכל לדבר בהתאם לעובדות, ולא תעסוק עוד באמירות שמוליכות שולל. כך רוחך תצא לחופשי ותוכל לחיות בפני האל. אם תוכל לחיות לפי דברי האל, תחיה באור. אולם אם תעסוק בלי הרף ברמייה, בתככים ובמזימות, תמיד תתחבא בפינות אפלות כגנב ותנהל את ענייניך בחשאי, לא תעז לחיות בפני האל. מפני שיש לך מניעים נסתרים, מפני שאתה תמיד מנסה להוליך אחרים שולל כדי להשיג את מטרותיך, ומפני שאתה נושא בליבך דברים משפילים ומתועבים, אתה כל הזמן מנסה להסתיר אותם ולהציג אותם באצטלה אחרת. אבל לא תוכל להסתיר את הדברים הללו לנצח. הם ייחשפו לאור במוקדם או במאוחר. אדם בעל מניעים נסתרים לא יכול לחיות באור. אם אינו עוסק בהתבוננות עצמית, או אינו מנתח את מעשיו וחושף את פנימיותו, הוא לא יהיה מסוגל להשתחרר מהשליטה ומהשעבוד של טבעו המושחת. הוא יישאר לכוד בחיי חטא ולא יהיה מסוגל לחלץ את עצמו מהם. בסופו של דבר, בכל מצב שיהיה, אל לך לשקר. אם אתה יודע שאסור לשקר ושאמירת שקרים אינה מתיישרת עם האמת, אך אתה עדיין מתעקש להמשיך לשקר ולהוליך שולל אחרים, עד למצב שבו אתה ממציא דברים כדי להסוות את העובדות ואת המצב האמיתי כדי להטעות אחרים, אזי אתה חוטא בכוונה תחילה. אדם שכזה לא יוכל לזכות בישועה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, הנתיב לפתרון טבע מושחת

קטעים מסרטים קשורים

איך פותרים בעיה בעזרת שקרים ורמאויות?

עדויות חווייתיות קשורות

איך הפסקתי לשקר