דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

רוב האנשים מאמינים באלוהים למען שלווה ויתרונות אחרים. אינך מאמין באלוהים אלא אם כן הדבר מועיל לך, ואם אינך יכול לקבל את חסדיו של אלוהים, אתה מחמיץ פנים. איך ייתכן שהדברים שאמרת הם שיעור קומתך האמיתי? בכל הנוגע לתקריות משפחתיות בלתי נמנעות, כמו ילדים חולים, אהובים שמתאשפזים, יבול דל ורדיפה מצד בני משפחה, אפילו הדברים השכיחים והשגרתיים האלה הם יותר מדי עבורך. כשדברים כאלה קורים, אתה נכנס לפאניקה, אינך יודע מה לעשות ורוב הזמן אתה מתלונן שדברי האל הוליכו אותך שולל, שעבודתו של אלוהים שיטתה בך. יש לכם מחשבות כאלה, הלא כן? האם אתה חושב שדברים כאלה קורים בקרבכם רק לעתים נדירות? אתם מבלים כל יום באירועים כאלה. אינכם מקדישים כל מחשבה להצלחה של אמונתכם באלוהים ולאופן שבו יש להשביע את רצון אלוהים. שיעור קומתכם האמיתי נמוך מדי, נמוך אף מזה של אפרוח קטן. כשהעסק של משפחתכם מאבד כספים, אתם מתלוננים על אלוהים. כשאתם נקלעים לסביבה ללא הגנתו של אלוהים, אתם עדיין מתלוננים על אלוהים. אתם מתלוננים אפילו כשאחד מהאפרוחים שלכם מת או כשפרה זקנה ברפת חולה. אתם מתלוננים כשמגיעה העת לבנכם להינשא אך אין למשפחתכם מספיק כסף, וכאשר אתם רוצים לבצע את חובת האירוח אבל אינכם יכולים להרשות זאת לעצמכם, גם אז אתם מתלוננים. אתם שופעים תלונות ומשום כך, לפעמים אינכם הולכים להתכנסויות או אוכלים ושותים את דברי האל ולעיתים נעשים שליליים לפרקי זמן ממושכים. דבר מהקורה לך כיום אינו נוגע לסיכוייך או לגורלך. הדברים האלה היו קורים גם אם לא היית מאמין באלוהים, אך כיום אתה מטיל את האחריות בגינם על אלוהים ומתעקש לומר שאלוהים נידה אותך. מה לגבי אמונתך באלוהים? האם באמת הקרבת את חייך? לו הייתם עוברים את הניסיונות שעבר איוב, איש מכם, חסידי האל של היום, לא היה מסוגל לעמוד איתן, כולכם הייתם קורסים. ויש, בפשטות, הבדל של שמיים וארץ בינכם לבין איוב. כיום, אם מחצית מנכסיכם יילקחו מכם, אתם תעזו להכחיש את קיומו של אלוהים. אם בנכם או בתכם יילקחו מכם, תרוצו ברחובות ותזעקו חמס. אם פרנסתכם היחידה תיקלע למבוי סתום, תנסו להעלות את הנושא לפני אלוהים. אתה תשאל מדוע אמרתי דברים כה רבים בראשית כדי להפחיד אותך. אין דבר שלא תעזו לעשות בזמנים כאלה. הדבר מוכיח שלא רכשתם תובנות אמיתיות ושאין לכם שיעור קומה אמיתי. לפיכך, הניסיונות בכם גדולים מדי מכיוון שאתם מבינים יותר מדי, אבל מה שאתם מבינים באמת הוא אפילו לא אלפית של הדברים שאתם מודעים אליהם. אל תעצרו בהבנה ובידיעה בלבד. מוטב שתגלו כמה אתם באמת יכולים להנהיג, כמה מהנאורות ומההארה של רוח הקודש רכשתם בזעת אפכם ובכמה מהנוהגים שלכם מימשתם את הנחישות שלכם. עליך להתייחס ברצינות לשיעור קומתך ולנוהג שלך. באמונתך באלוהים, אל לך לנסות לעשות דברים רק מהשפה ולחוץ למען אף אחד – בסופו של דבר, יכולתך לזכות באמת ובחיים תלויה בעיסוקך בחיפוש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נוהג (3)

בימים אלה רוב האנשים נמצאים במצב הבא: "כדי לזכות בברכות, עליי להשקיע את עצמי למען האל ולשלם מחיר עבורו. על מנת לזכות בברכות, עליי לנטוש הכול עבור אלוהים. אני חייב להשלים את מה שהאל הפקיד בידיי ואני חייב למלא את חובתי היטב". מצב זה נשלט על ידי הכוונה לזכות בברכות וזו דוגמה להשקעת עצמך עבור אלוהים באופן מוחלט במטרה לקבל ממנו גמול ולזכות בכתר. אנשים כאלה חסרים את האמת בלבם ואין כל ספק שההבנה שלהם מורכבת רק מכמה מילים ודוקטרינות, שבהן הם מנופפים בכל מקום שאליו הם הולכים. דרכם היא דרכו של פאולוס. האמונה של אנשים כאלה היא מעשה של עמל תמידי ובתוך-תוכם הם חשים שככל שיעשו יותר, כך יוכיחו יותר את נאמנותם לאלוהים, שככל שיעשו יותר, כך אלוהים לבטח יהיה שבע רצון, ושככל שיעשו יותר, כך הם יהיו ראויים יותר לקבל כתר בפני אלוהים וכך יזכו ביותר ברכות. הם חושבים שאם הם יכולים לשאת סבל, להטיף ולמות למען המשיח, אם הם יכולים להקריב את חייהם ואם הם יכולים להשלים את כל החובות שאלוהים הפקיד בידיהם, אזי הם יהיו אלה שיזכו בברכות הרבות ביותר ואלו שלבטח יוענקו להם כתרים. זה בדיוק מה שדמיין פאולוס ומה שהוא חיפש. זה בדיוק הנתיב שבו הוא פסע ומחשבות כאלה הניעו אותו לעבוד כדי לשרת את אלוהים. האין מקורן של מחשבות וכוונות אלה באופי שטני? בדיוק כך הם בני אדם בעולם שמאמינים שבעודם על פני האדמה הם חייבים לעסוק בחיפוש ידע ושברגע שישיגו אותו, יוכלו להתבלט מעל ההמון, לזכות במשרות בכירות ולהשיג מעמד. הם חושבים שברגע שיהיה להם מעמד, הם יוכלו לממש את שאיפותיהם ולהעלות את ואת עסקיהם ואת משפחתם לרמת שגשוג מסוימת. האין כל הכופרים צועדים בדרך זו? אלה שנשלטים על ידי האופי השטני הזה יכולים להיות באמונתם רק כמו פאולוס. הם חושבים: "אני חייב להשליך הכול מעליי כדי להשקיע את עצמי למען אלוהים. אני חייב להיות נאמן בפני אלוהים ובסופו של דבר, אזכה בגמול מפואר ובכתרים מפוארים." זו גישה זהה לזו של אנשים ארציים שרודפים אחר דברים ארציים. הם אינם שונים כלל והם נשלטים על ידי אותו אופי. כאשר לאנשים יש אופי שטני מסוג זה, הם יבקשו להשיג בעולם ידע, השכלה, מעמד ולהתבלט מעל ההמון. אם הם מאמינים באלוהים, הם ינסו להשיג כתרים מפוארים וברכות מפוארות. אם אנשים אינם עוסקים בחיפוש האמת באמונתם באלוהים, הם לבטח ילכו בנתיב זה. זו עובדה נצחית, זה חוק טבע.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לצעוד בדרכו של פטרוס

רבים מאלה שנוהים אחר האל עסוקים רק בשאלות כיצד לזכות בברכות או להימנע מאסון. ברגע שמוזכרים העבודה והניהול של האל, הם משתתקים ומאבדים כל עניין. הם מאמינים שהבנת סוגיות מייגעות כאלה לא תוביל לצמיחה בחייהם ולא תביא להם כל תועלת. על כן, אף שהם שמעו מידע על ניהולו של האל, הם מתייחסים לכך בחוסר רצינות. הם אינם רואים בכך דבר מה יקר ערך שיש לקבלו, וקל וחומר שהם אינם מבינים זאת כחלק מחייהם. מטרתם של אנשים אלה בנהייתם אחר האל היא פשוטה מאוד, והיא מיועדת לשם יעד אחד ויחיד: להיות מבורכים. אנשים אלה אינם טורחים לשים לב לכל דבר אחר שאינו קשור למטרה זו. מבחינתם, האמונה באלוהים כדי לזכות בברכות היא היעד הלגיטימי ביותר – זהו ערך אמונתם. אם דבר מה אינו תורם למטרה זו, הוא אינו משפיע עליהם כלל. זהו מצבם של מרבית בני האדם המאמינים כיום באלוהים. המטרה והכוונה שלהם נראות לגיטימיות, מפני שבמקביל לאמונתם באלוהים, הם גם משקיעים למען אלוהים, מקדישים עצמם לאלוהים וממלאים את חובתם. הם מוותרים על נעוריהם, זונחים משפחה וקריירה ואפילו מבלים שנים בעיסוקים הרחק מביתם. למען היעד הסופי שלהם, הם משנים את האינטרסים שלהם, את השקפתם על החיים ואפילו את הכיוון שהם מחפשים, אך הם אינם יכולים לשנות את מטרת אמונתם באלוהים. הם מתרוצצים למען ניהול השאיפות האישיות שלהם. ללא קשר לאורכה של הדרך וללא קשר לכמות הקשיים והמכשולים שהם נתקלים בהם בדרכם, הם דבקים במטרותיהם ונותרים עשויים לבלי חת מפני המוות. איזה כוח גורם להם להמשיך להקדיש כך את עצמם? האם זהו מצפונם? האם זהו אופיים הנהדר והאצילי? האם זוהי נחישותם להילחם בכוחות הרשע עד הסוף? האם זוהי אמונתם, שבה הם נושאים עדות על אלוהים מבלי לבקש כל תמורה? האם זוהי נאמנותם, שלשמה הם מוכנים לוותר על הכול כדי למלא את רצון האל? או שמא זוהי רוח מסירותם שבה הם מוותרים תמיד על דרישות אישיות ראוותניות? ככאלה שמעולם לא הכירו את עבודת הניהול של אלוהים, זה פשוט נס שהם נותנים הרבה כל כך! לעת עתה, לא נדון בשאלה כמה נתנו בני האדם האלה. לעומת זאת, בהחלט מן הראוי שננתח את התנהגותם. פרט ליתרונות הקשורים אליהם באופן הדוק, הייתכן שיש סיבות אחרות כלשהן לכך שבני האדם האלה, שלעולם אינם מבינים את אלוהים, ייתנו לו כל כך הרבה? בכך אנחנו מגלים בעיה שלא זוהתה קודם לכן: הקשר בין האדם לבין האל הוא קשר הנובע מאינטרס אישי מובהק. זהו קשר בין מעניק הברכות למקבל הברכות. במילים פשוטות, זהו קשר קשר בין עובד למעביד. העובד עובד קשה רק כדי לקבל את הגמול שהמעביד מעניק לו. בקשר כזה, שמבוסס על אינטרסים, אין חיבה הדדית אלא רק עסקה. אין אהבה הדדית, אלא רק צדקה וחסד. אין הבנה, אלא רק תרעומת נואשת ומודחקת ותרמית. אין אינטימיות, אלא רק תהום שלא ניתן לגשר עליה. כעת, משהדברים הגיעו למצב כזה, מי יכול לשנות את הכיוון של מגמה כזו? וכמה בני אדם מסוגלים להבין באמת עד כמה נואש הפך הקשר הזה? אני סבור שכשאנשים צוללים אל תוך השמחה שבזכייה בברכות, איש מהם אינו מסוגל לדמיין עד כמה קשר כזה עם האל הוא מביך ומכוער.

הדבר העצוב ביותר באמונה של האנושות באלוהים הוא שהאדם מקיים ניהול משל עצמו בתוך עבודתו של אלוהים ואינו מתייחס כלל לניהולו של אלוהים. הכישלון הגדול ביותר של האדם טמון באופן שבו, בד בבד עם שאיפתו להתמסר לאלוהים ולעבוד אותו, האדם בונה לעצמו את ייעודו האידיאלי וזומם כיצד יזכה בברכה הגדולה ביותר ובייעוד הטוב ביותר. גם אם בני אדם מבינים עד כמה הם מעוררי רחמים, בזויים ועלובים, כמה מהם מוכנים לזנוח את האידיאלים והתקוות שלהם? ומי מסוגל לעצור את עצמו מלכת ולהפסיק לחשוב רק על עצמו? אלוהים זקוק לאלה שישתפו איתו פעולה באופן הדוק כדי להשלים את הניהול שלו. נחוצים לו בני האדם שישמעו לו על ידי הקדשת כל שכלם וגופם לעבודת הניהול שלו. הוא אינו זקוק לבני אדם שיושיטו את ידיהם ויתחננו אליו בכל יום ועל אחת כמה וכמה הוא אינו זקוק לבני אדם שנותנים מעט ואז מצפים לקבל גמול. אלוהים מתעב את בני האדם שתורמים תרומה זניחה ולאחר מכן נחים על זרי הדפנה. הוא שונא את בני האדם בעלי המזג הקר שנוטרים טינה כלפי עבודת הניהול שלו ורק רוצים לדבר על העלייה לשמיים ועל זכייה בברכות. הוא מתעב אף יותר את בני האדם שמנצלים את ההזדמנות שהעניקה להם העבודה שהוא עושה לשם ישועת האנושות. זאת מפני שלבני האדם האלה מעולם לא היה אכפת ממה שאלוהים מעוניין להשיג ולרכוש באמצעות עבודת הניהול שלו. הם רק עסוקים בשאלה כיצד יוכלו לנצל את ההזדמנות שהעניקה להם עבודתו של אלוהים כדי לזכות בברכות. הם אדישים כלפי לבו של אלוהים, משום שכל עיסוקם הוא בסיכוייהם העתידיים ובגורלם. בני האדם שנוטרים טינה כלפי עבודת הניהול של אלוהים ושאין להם כל עניין בכוונותיו של אלוהים ובאופן שבו הוא מושיע את האנושות עושים רק מה שמסב להם הנאה ללא כל קשר לעבודת הניהול של אלוהים. אלוהים אינו זוכר את התנהגותם ואינו מאשר אותה, וקל וחומר שהוא אינו מביט עליה בעין יפה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 3: האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים

בחיפושכם, יש לכם יותר מדי תפיסות, תקוות ועתידים אישיים. העבודה הנוכחית נועדה לגזום את רדיפת המעמד שלכם ואת תשוקותיכם המופרזות. התקוות, המעמד והתפיסות הם כולם ביטויים קלאסיים של טבע שטני. הסיבה לכך שהדברים האלה קיימים בליבם של בני האדם היא משום שרעל השטן תמיד מאכל את מחשבותיהם של בני האדם, והם לא מסוגלים להתנער מפיתויי השטן האלו. הם חיים בחטא אך לא מאמינים שזהו חטא, והם עדיין מאמינים: "אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן הוא חייב להעניק לנו ברכות ולהסדיר הכול למעננו באופן ראוי. אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן אנחנו בהכרח נעלים על אחרים, וצריך להיות לנו מעמד רם מזה של אחרים ועתיד טוב מזה של כל אדם אחר. מכיוון שאנחנו מאמינים באלוהים, הוא חייב לתת לנו ברכות בלתי מוגבלות. אחרת זו לא הייתה נקראת אמונה באלוהים." במשך שנים רבות, המחשבות שבני האדם הסתמכו עליהן כדי לשרוד איכלו את ליבם עד כדי כך שהם הפכו לבוגדניים, לפחדנים ולמתועבים. לא רק שאין להם כוח רצון ונחישות, אלא שהם גם הפכו לתאבי בצע, יהירים ועיקשים. אין להם שום נחישות שמתעלה מעבר לעצמם, וגם אין להם שום אומץ להתנער מכבלי ההשפעות האפלות האלה. מחשבותיהם וחייהם של בני האדם רקובים, נקודת מבטם על האמונה באלוהים עדיין מכוערת באופן בלתי נסבל, ואפילו כשהם מדברים על נקודת מבטם על האמונה באלוהים, ההאזנה לכך פשוט בלתי נסבלת. בני האדם הם כולם פחדנים, חסרי יכולת, מתועבים ושבירים. הם לא נגעלים מכוחות האפלה והם לא רוחשים אהבה אל האור והאמת. במקום זאת, הם עושים כמיטב יכולתם לגרש אותם. מחשבותיכם ונקודות המבט שלכם כיום הן בדיוק כאלה, הלא כן? "מכיוון שיש לי אמונה באלוהים, עליי לקבל שפע ברכות, ויש להבטיח שמעמדי לעולם לא ירד ושהוא יהיה רם מזה של חסרי האמונה." אתם מחזיקים בנקודת מבט כזו לא במשך שנה או שנתיים בלבד אלא במשך שנים רבות. דפוסי החשיבה שלכם הם יותר מדי מהסוג של עסקאות קח-ותן. אף על פי שהגעתם לשלב הזה כיום, עדיין לא הרפיתם מהמעמד שלכם ואתם נאבקים בלי הרף לשאול אודותיו ולצפות בו מדי יום, בפחד עמוק שמא יום אחד מעמדכם יאבד ושמכם ייהרס. בני האדם לעולם לא מניחים בצד את רצונם בנוחות... ככל שאתה מחפש כך יותר, כך אתה קוצר פחות תוצאות. ככל שהרצון של אדם במעמד רב יותר, כך אלוהים יגזום אותו יותר. במקרה כזה, על האדם לעבור זיכוך אדיר. אדם כזה הוא יותר מדי חסר ערך! יש לגזום אותו ולשפוט אותו באופן נאות כדי שהוא ירפה מדברים כאלה באופן יסודי. אם תחתור כך עד הסוף, לא תקצור דבר. בני אדם שלא חותרים אחר החיים לא יכולים לעבור שינוי. בני אדם שלא צמאים לאמת לא יכולים לזכות באמת. אתה לא מתמקד בחתירה אל שינוי אישי ובכניסה, אלא תמיד מתמקד בתשוקות מופרזות ובדברים שמגבילים את אהבתך לאלוהים ומונעים מבעדך להתקרב אליו. האם הדברים האלה יכולים לחולל בך שינוי? האם הם יכולים להכניס אותך אל המלכות? אם מטרת עיסוקך אינה חיפוש האמת, עדיף שתנצל את ההזדמנות הזו ותחזור אל העולם כדי להצליח שם. חבל על בזבוז זמן כזה – מדוע שתענה את עצמך? האם לא תוכל ליהנות מכל מיני דברים בעולם היפהפה? כסף, נשים יפות, מעמד, יוהרה, משפחה, ילדים וכן הלאה – כל אלה הם מוצרי העולם שהם המיטב שתוכל ליהנות ממנו, הלא כן? מה הטעם להסתובב כאן בחיפוש אחר מקום שבו תוכל להיות מאושר? לבר האנוש אין מקום להניח את ראשו, אז איך יוכל להיות לך מקום למנוחה? איך ייתכן שהוא יברא לך מקום יפה למנוחה? האם זה אפשרי? מלבד המשפט שלי, כיום אתה יכול רק לקבל שיעורים על האמת. אינך יכול לזכות ממני בנוחות ואינך יכול לזכות בקן המאושר שאתה חושב עליו יומם וליל. לא אעניק לך מכל טוב העולם. אם תעסוק בחיפוש באמת ובתמים, אהיה מוכן לתת לך את דרך החיים במלואה, ותהיה כמו דג שחזר למים. אם לא תעסוק בחיפוש באמת ובתמים, אקח אותה בחזרה. אני לא מוכן לתת את הדברים שאני מבטא לבני האדם החומדים בנוחות, הדומים לחזירים ולכלבים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מדוע אינך מוכן להיות ניגוד?

בכל פעם שמוזכר יעד, אתם מתייחסים אליו ברצינות מיוחדת. כולכם רגישים במיוחד לנושא הזה. יש כאלה הלהוטים להשתחוות אפיים ארצה ולהתרפס בפני האל על מנת להשיג יעד טוב. אני יכול להזדהות עם הלהיטות שלכם, שאותה אינכם צריכים לבטא במילים. אין זאת אלא שאינכם רוצים שיקרה אסון לבשרכם ודמכם, ומעבר לכך, אתם לא רוצים לרדת בעתיד אל בור הענישה הנצחית. אתם רק מקווים לחיות בחופש ובקלות רבים יותר. על כן, אתם חרדים במיוחד בכל פעם שמוזכר יעד, בפחד עז שאם לא תהיו מספיק קשובים, תפגעו באל ותיענשו על כך. לא היססתם להתפשר למען היעד שלכם, ואפילו רבים מכם שהיו פעם נלוזים וקלי דעת הפכו פתאום לעדינים וכנים. מופע הכנות שלכם אפילו מצמרר. כך או כך, לכולכם יש לב "ישר", ומראשית ועד תכלית, נפתחתם בפניי מבלי להסתיר אף אחד מהסודות שבלבכם, בין שהם נוגעים לטינה, להונאה או למסירות. בסך הכל, "התוודיתם" בפניי באופן גלוי מאוד בנוגע לדברים המהותיים שבמעמקי הווייתכם. כמובן, מעולם לא התחמקתי מדברים כאלה, משום שהם הפכו למוכרים היטב עבורי. אתם מעדיפים להיכנס לים האש למען יעדכם הסופי על פני אובדן שיערה אחת כדי לזכות באישורו של האל. אני לא דוגמטי מדי איתכם, אלא שלבכם חסר מסירות כדי להתמודד עם כל הדברים שאני עושה. יכול להיות שאינכם יורדים לסוף דעתי, אז אספק לכם הסבר פשוט: מה שאתם צריכים הוא לא האמת והחיים; הוא לא עקרונות להתנהל לפיהם, והוא במיוחד לא עבודתי הקפדנית. מה שאתם צריכים הוא כל אשר אתם ניחנים בו כבשר ודם – עושר, מעמד, משפחה, נישואין וכולי. אתם מתייחסים בביטול מוחלט לדבריי ולעבודתי, ולכן אני יכול לסכם את אמונתכם בשתי מילים: לב חצוי. אתם תעשו הכול כדי להשיג את הדברים שאתם מסורים אליהם לחלוטין, אך גיליתי שאינכם מוכנים לנהוג כך למען עניינים הנוגעים לאמונתכם באל. במקום זאת, אתם נאמנים יחסית ורציניים יחסית. זו הסיבה לכך שאני אומר שבני האדם שליבם אינו של כנות מלאה נכשלים באמונתם באל. חשבו בזהירות – האם יש ביניכם נכשלים רבים?

עליכם לדעת שההצלחה באמונה באל מושגת בזכות מעשיהם של בני האדם. כשבני האדם לא מצליחים אלא נכשלים, גם זה נובע ממעשיהם, ולא מההשפעה של כל גורם אחר. אני מאמין שאתם תעשו הכול כדי לבצע דברים מסובכים שדורשים סבל רב יותר מאמונה באל, ואשר אתם מתייחסים אליהם ברצינות רבה. אתם אפילו לא תהיו מוכנים לעשות שגיאות. אלה מאמצים בלתי פוסקים מהסוג שכולכם מקדישים בחייכם. אתם אפילו מסוגלים להונות אותי כבשר ודם בנסיבות שבהן לא הייתם מוכנים להונות אף אחד מבני משפחתכם. זו התנהגותכם העקבית וזה העיקרון לפיו אתם חיים. האם אינכם מטפחים עדיין תדמית מטעה כדי להונות אותי למען היעד שלכם, כדי שיעדכם יהיה יפה בשלמות ויענה על כל משאלותיכם? אני מודע לכך שנאמנותכם זמנית בלבד וכך גם כנותכם. הנחישות שלכם והמחיר שאתם משלמים נועדו רק למען ההווה ולא למען העתיד, הלא כן? אתם רוצים רק להשקיע מאמץ אחד אחרון כדי להשיג לבטח יעד יפהפה. המטרה שלכם היא רק לבצע עסקת חליפין. אתם לא עושים מאמץ כזה כדי שלא להיות בחוב לאמת, ואתם בהחלט לא עושים זאת כדי לגמול לי על המחיר ששילמתי. בקצרה, אתם מוכנים רק להשתמש באסטרטגיות מחוכמות כדי להשיג את רצונכם, אך אתם לא מוכנים לצאת לקרב לשם כך. האין אלה המחשבות הכמוסות ביותר שלכם? אסור לכם להסוות את עצמכם, ויתרה מזאת, אסור לכם לאמץ את ראשכם ליעד שלכם, עד כדי כך שלא יהיה לכם תיאבון לאכול או לשתות במהלך היום, ולא תוכלו להירדם בלילה בשלווה. האם לא נכון שקיצכם כבר ייקבע בסופו של דבר? על כל אחד מכם לבצע את חובתו בלב פתוח וישר, ועליכם להיות מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש. כפי שאמרתם, בבוא היום, האל לא ינהג שלא בצדק כלפי אף אחד שסבל או שילם מחיר למענו. כדאי לשמור על אמונה כזו, וראוי שלא תשכחו זאת לעולם. רק כך אוכל להפסיק לדאוג לגביכם. אחרת, לעולם לא אהיה מסוגל להפסיק לדאוג בנוגע אליכם, ואתם תמיד תהיו מושא המיאוס שלי. אם כולכם תוכלו לפעול לפי צו מצפונכם ולתת לי את כל כולכם, ואם תוכלו להקדיש את כל מאמציכם למען עבודתי ולהקדיש חיים שלמים של מאמץ למען עבודת הבשורה שלי, הרי שלבי יתמלא אושר ממחשבה עליכם, הלא כן? כך אוכל להפסיק לגמרי לדאוג לגביכם, הלא כן? חבל שאתם יכולים רק לעשות חלק זעיר ועלוב ממה שאני מצפה לו. כיוון שזה המצב, איך ייתכן שאתם מעזים בחוצפתכם לבקש ממני להגשים את תקוותכם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיחה בנושא היעד

כאשר אנשים מסוימים מודחים מתפקידם כמנהיגים, והם שומעים את העליון אומרים שלא יטפחו אותם או ישתמשו בהם שוב, הם חשים עצב רב, והם בוכים מרות, כאילו סולקו – איזו בעיה היא זאת? האם העובדה שלא יטפחו אותם או ישתמשו בהם שוב, פירושה שמסלקים אותם? האם פירוש הדבר הוא שהם לא יכולים לזכות בישועה? האם תהילה, רווח, ומעמד באמת חשובים להם עד כדי כך? אם הם חותרים אל האמת, כאשר הם מאבדים את התהילה, הרווח, והמעמד שלהם, עליהם להרהר בעצמם, ולחוש חרטה אמיתית; עליהם לבחור בנתיב החתירה אל האמת, לפתוח דף חדש, ולא להתעצב מדי או להרבות בבכי. אם בלבם הם יודעים שבית האל הדיח אותם משום שאינם מבצעים עבודה אמיתית ואינם חותרים אל האמת, והם שומעים את בית האל אומר שלא יקדמו אותם או ישתמשו בהם שוב, עליהם לחוש בושה, שהם חייבים לאל, ושהם אכזבו אותו; עליהם לדעת שהם לא ראויים לכך שהאל ישתמש בהם, וכך ניתן יהיה לקבוע שיש להם שמץ של היגיון. אולם כשהם שומעים שבית האל לא יטפח אותם או ישתמש בהם שוב, הם נעצבים והופכים שליליים, והדבר מעיד על כך שהם חותרים אל תהילה, אל רווח, ואל מעמד, ושאין הם אנשים אשר חותרים אל האמת. רצונם לזכות בברכות חזק ביותר, הם מוקירים מעמד עד מאוד, ואינם מבצעים עבודה אמיתית, כך שמוכרחים להדיחם, ועליהם להרהר בצביונותיהם המושחתים וללמוד להבינם. עליהם לדעת שהנתיב שהם הולכים בו הוא שגוי, שבעצם חתירתם אל מעמד, אל תהילה, ואל רווח, הם הולכים בנתיב של צורר משיח, שלא זו בלבד שהאל לא יאשר אותם, הם גם יפגעו בצביונו, וכן שאם הם יבצעו מעשה עוולה כלשהו, האל גם יעניש אותם. גם לכם יש בעיה כזאת, הלא כן? לו הייתי אומר כעת שאין לכם הבנה רוחנית, גם אתם הייתם נעצבים, הלא כן? (כן). כשאנשים מסוימים שומעים מנהיג בכיר אומר שאין להם הבנה רוחנית, הם חשים שאינם מסוגלים להבין את האמת, שהאל לבטח לא רוצה בהם, שאין להם תקווה לזכות בברכות; אולם למרות שהם חשים עצב, הם עדיין מסוגלים לבצע את חובתם כרגיל – אנשים כאלה ניחנו במעט היגיון. כשאנשים מסוימים שומעים מישהו אומר שאין להם הבנה רוחנית, הם הופכים שליליים, והם כבר לא רוצים לבצע את חובתם. הם חושבים: "אתה אומר שאין לי הבנה רוחנית – האין זה אומר שאין לי תקווה לזכות בברכות? לשם מה אני עדיין מאמין, אם לא אקבל ברכות בעתיד? לא אסכים שיהפכו אותי לנותן שירות. מי יעמול למענך מבלי לקבל דבר בתמורה? אני לא טיפש עד כדי כך!" האם לאנשים כאלה יש מצפון והיגיון? הם נהנים מחסד כה רב מידי האל, אולם הם לא יודעים לגמול על כך, והם אפילו לא רוצים לתת שירות. אנשים כאלה הם אבודים. הם אפילו לא יכולים לתת שירות עד הסוף, ואין להם אמונה אמיתית באל; הם חסרי אמונה. אם לבם כן למען האל ויש להם אמונה אמיתית בו, אז אין זה משנה כיצד אומדים אותם, זה רק יאפשר להם להכיר את עצמם בצורה אמיתית ומדויקת יותר – עליהם להתייחס כראוי לעניין זה ולא לאפשר לו להשפיע על נהייתם אחר האל או על ביצוע חובתם. גם אם הם לא יכולים לזכות בברכות, עדיין עליהם להיות מוכנים לתת שירות למען האל עד הסוף, ולעשות זאת בשמחה, ללא תלונות, ועליהם להיכנע לתזמור של כל הדברים על ידי האל – רק אז הם יהיו אנשים בעלי מצפון והיגיון. זכייתו של אדם בברכות או אסון שמומט עליו מצויים בידי האל, האל הוא ריבון על כך ומסדר זאת, ואין זה משהו שאנשים יכולים לבקש או לעבוד לקראתו. במקום זאת, הדבר תלוי בשאלה האם אותו אדם יכול לציית לדברי האל, לקבל את האמת, ולבצע היטב את חובתו על פי דרישות האל – האל יגמול לכל אדם על פי מעשיו. אם אדם ניחן בשמץ של כנות, והוא מקדיש את כל הכוח שביכולתו לגייס למען החובה שעליו לבצע, אזי די בכך, והוא יזכה באישור האל ובברכתו. לעומת זאת, אם מישהו אינו מבצע כראוי את חובתו ואף מבצע מעשי עוולה שונים, אך הוא עדיין מייחל לזכות בברכות מן האל, האין זו התנהגות משוללת היגיון לחלוטין? אם אתה חש שלא הגעת להישגים מרשימים, שאינך מסוגל עדיין לטפל בעניינים על פי עקרונות למרות המאמצים הרבים שהשקעת, ואתה מרגיש שאתה חייב לאל, ועם זאת הוא מברך אותך ומרעיף עליך חסד, האין זה אומר שהאל תומך בך? אם האל רוצה לברך אותך, איש אינו יכול לשנות זאת. אולי אתה חושב שלא הגעת להישגים מרשימים, אולם על פי האומדן של האל, הוא אומר שאתה ישר ושהשקעת את כל-כולך, והוא רוצה להרעיף עליך חסד ולברך אותך. אף אחד ממעשיו של האל איננו מוטעה, ועליך לשבח את צדקתו. אין זה משנה מה עושה האל, המעשה תמיד נכון, ואפילו אם יש לך תפיסות באשר למעשי האל, אם אתה מאמין שהם לא מתחשבים ברגשות אנושיים ואם הם לא לרוחך, עדיין עליך לשבח את האל. מדוע עליך לעשות זאת? נכון שאינכם יודעים מה הסיבה? האמת היא שקל מאוד להסביר זאת: משום שהאל הוא האל, ואתה בן אנוש; הוא הבורא, ואתה יציר בריאה. אינך ראוי לדרוש שהאל יתנהג בצורה מסוימת, או שהוא יעניק לך יחס מסוים, ולעומת זאת האל ראוי לדרוש ממך דברים. ברכות, חסד, תגמולים, עטרות – האל הוא שמחליט כיצד להעניק אותם ולמי. מדוע האל הוא זה שמחליט? הדברים האלה שייכים לאל; הם לא רכוש משותף של האדם ושל האל, שמתחלק בניהם שווה בשווה. הם שייכים לאל, והאל מרעיף אותם על מי שהוא מבטיח להרעיף אותם עליו. אם האל לא מבטיח להרעיף אותם עליך, עדיין עליך להתמסר לו. אם תחדל להאמין באל מסיבה זו, אילו בעיות זה יפתור? האם תחדל להיות יציר בריאה? האם אתה יכול לחמוק מריבונות האל? לאל עדיין יש ריבונות על כל הדברים, וזוהי עובדה שאי אפשר לשנותה. אף פעם אי אפשר להשוות בין הזהות, המעמד, והמהות של האל לבין אלה של האדם, וגם לעולם לא יחול בהם שינוי – האל יהיה האל לנצח, והאדם יהיה אדם לנצח. מה צריך לעשות אדם שמסוגל להבין זאת? עליו להתמסר לריבונותו של האל ולסידוריו – זהו אופן הפעולה הרציונלי ביותר, ומלבד זאת, אין שום נתיב אחר שאפשר לבחור בו. אם אינך מתמסר, אזי אתה מרדן, ואם אתה מתריס ומתווכח, אזי התנהגותך היא מרדנית להחריד, ויש להשמידך. היכולת להתמסר לריבונותו של האל ולסידוריו מעידה על כך שניחנת בהיגיון; זוהי הגישה שמוכרחה להיות לאנשים, וזוהי הגישה היחידה שצריכה להיות ליצירי בריאה.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט שנים עשר: הם רוצים לסגת כשאין להם מעמד או תקווה לזכות בברכות

צוררי משיח אף פעם לא מצייתים לסידורי בית האל, והם תמיד קושרים קשר הדוק בין חובתם, תהילתם, רווחיהם ומעמדם לתקוותם לזכות בברכות ולייעודם העתידי, כאילו שברגע שיאבדו להם המוניטין והמעמד שלהם, יאפסו תקוותיהם לזכות בברכות ובתגמולים, ולתחושתם, זה כאילו איבדו את חייהם. הם חושבים: "עליי להיות זהיר, אל לי להיות פזיז! אסור להסתמך על בית האל, על האחים והאחיות, על המנהיגים והעובדים, ואפילו על האל. אינני יכול לבטוח באף אחד מהם. האדם שאפשר להסתמך עליו הכי הרבה והכי ראוי לאמונך הוא אתה-עצמך. למי יהיה אכפת ממך אם לא תתכנן תוכניות למען עצמך? מי יביא בחשבון את עתידך? מי ישקול האם תקבל ברכות או לא? לכן עליי להגות תוכניות ולערוך חישובים בקפידה למען עצמי. אל לי לטעות או לנהוג בשמץ של חוסר זהירות, אחרת מה אעשה אם מישהו ינסה לנצל אותי?" על כן הם נשמרים מפני המנהיגים והעובדים של בית האל, מתוך חשש שיבחינו בהם או יראו את פרצופם האמיתי, שכן אז הם יודחו וחלומם לזכות בברכות יתנפץ. הם סבורים שעליהם לשמר את המוניטין ואת המעמד שלהם כדי שתהיה להם תקווה לזכות בברכות. בעיני צורר משיח, קבלת ברכות היא אדירה יותר מהשמים ומהחיים, חשובה יותר מחתירה אל האמת, משינוי בצביון, או מישועה אישית, וכן מביצוע ראוי של חובתו, והיותו יציר בריאה שעומד בדרישות. בעיניו, היותו יציר בריאה שעומד בדרישות, ביצוע ראוי של חובתו וכן ישועה הם כולם זוטות שאינן ראויות לאזכור או לציון, בעוד הזכייה בברכות היא הדבר היחיד בחייו שאל לו לשכוח. הוא מקשר כל מה שנקרה בדרכו, בין אם מדובר בדבר חשוב או זניח, לקבלת ברכות, הוא זהיר וקשוב להפליא, ותמיד מותיר לעצמו דרך מילוט. לפיכך, כשמתאימים את חובתו של צורר משיח, אם מדובר בקידום, הוא חושב שיש לו תקווה לקבל ברכות. אם מדובר בהורדה בדרגה, כמו למשל ממנהיג צוות לעוזר מנהיג צוות, או מעוזר מנהיג צוות לחבר קבוצה רגיל, הוא חוזה שהדבר יהווה בעיה רצינית וסבור שתקוותו לזכות בברכות היא קלושה. איזו מין השקפה היא זו? האם היא השקפה הולמת? בהחלט לא. זוהי השקפה מגוחכת! לא החובה שאדם מבצע היא הקובעת האם הוא יזכה באישור האל או לא, אלא השאלות האם הוא אוחז באמת, האם הוא מתמסר לאל באמת ובתמים, והאם הוא נאמן. אלה הדברים החשובים ביותר.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט שנים עשר: הם רוצים לסגת כשאין להם מעמד או תקווה לזכות בברכות

באיזה אופן ההתייחסות אל חתירה לברכות כמטרה היא שגויה? הדבר נוגד לחלוטין את האמת, ואינו תואם את כוונת האל להושיע אנשים. כיוון שלהיות מבורך אינו מטרה שראוי שאנשים יחתרו אליה, מהי מטרה ראויה? החתירה אל האמת, החתירה לשינויים בצביון, והיכולת להתמסר לכל התזמורים והסידורים של האל: אלו מטרות שאנשים צריכים לחתור אליהן. נניח, למשל, שלהיגזם גורם שיהיו לך תפיסות ואי-הבנות, ובעקבות כך אתה לא מסוגל להתמסר. מדוע אינך יכול להתמסר? כי אתה מרגיש שקראו תיגר על היעד שלך או על החלום שלך להיות מבורך. אתה נעשה שלילי וכעוס, ואתה מנסה לחמוק מביצוע חובתך. מה הסיבה לכך? יש בעיה בחתירה שלך. אז איך צריך לפתור את זה? חובה עליך לנטוש מיד את הרעיונות השגויים האלו, וחובה עליך לחפש מיד את האמת כדי לפתור את בעיית הצביון המושחת שלך. אתה צריך לומר לעצמך: "אסור לי להרים ידיים, אני עדיין צריך לבצע את החובה שיציר בריאה צריך לבצע, ולשים בצד את התשוקה שלי להיות מבורך". כשאתה זונח את התשוקה שלך להיות מבורך ואתה הולך בנתיב החתירה אל האמת, אבן נגולה מעל ליבך. והאם עדיין תהיה מסוגל לשליליות? על אף שעדיין יש זמנים שבהם אתה שלילי, אתה לא מאפשר לכך להגביל אותך, ובליבך אתה ממשיך להתפלל ולהיאבק, תוך שאתה משנה את המטרה של החתירה שלך מהחתירה להיות מבורך ושיהיה לך יעד, לחתירה אל האמת, ואתה חושב לעצמך, "החתירה אל האמת היא חובתו של יציר בריאה. להבין אמיתות מסוימות היום – אין יבול גדול יותר, זאת הברכה הגדולה מכולן. אפילו אם האל לא ירצה בי, ולא יהיה לי יעד טוב, והתקוות שלי להיות מבורך יתנפצו, עדיין אבצע את חובתי כראוי, אני מחויב לכך. תהיה הסיבה אשר תהיה, הדבר לא ישפיע על ביצוע החובה שלי, הדבר לא ישפיע על השלמת התפקיד שהאל הטיל עלי; זה העקרון שעל פיו אתנהל". ובכך, האם לא התגברת על מגבלות הבשר? יש מי שעשוי לומר: "ובכן, ומה אם אני עדיין שלילי?" אז חפש שוב את האמת ופתור את זה. בלי קשר למספר הפעמים שבהן תיפול לשליליות, אם פשוט תמשיך לחפש את האמת כדי לפתור את זה, ותמשיך לשאוף אל האמת, תיחלץ אט-אט מן השליליות שלך. ויום אחד תרגיש שאין לך רצון לזכות בברכות ושאתה לא מוגבל על ידי היעד שלך והסוף שלך, ושקל לך יותר ואתה חופשי יותר כשאתה חי ללא הדברים האלו. אתה תרגיש שהחיים שהיו לך קודם, שחיית כל יום בהם במטרה להשיג ברכות ואת היעד שלך, היו מתישים. כל יום, לדבר, לעבוד ולאמץ את מוחך כדי להרוויח ברכות – ומה היית מרוויח מכך, בסופו של דבר? מה ערכם של חיים כאלו? לא חתרת אל האמת, אלא בזבזת את כל הימים הטובים ביותר שלך על דברים חסרי-משמעות. בסופו של דבר, לא השגת שום אמת, ולא היית מסוגל לדבר על שום עדויות חווייתיות. עשית צחוק מעצמך, נכשלת ובוישת לחלוטין. ומה הסיבה לכך, בעצם? הסיבה היא שהכוונה שלך להשיג ברכות הייתה נמרצת מדי, שהסוף והיעד שלך מילאו את ליבך וכבלו אותך חזק מדי. ועם זאת, כשיבוא היום שבו תיחלץ מכבלי התוכניות והגורל שלך, תהיה מסוגל להותיר את הכול מאחור ולנהות אחר האל. מתי תהיה מסוגל לוותר על הדברים האלו לחלוטין? כשההיווכחות שלך בחיים תעמיק ללא הרף, תשיג שינוי בצביון שלך, ואז תהיה מסוגל לוותר עליהם כליל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק ביישום בפועל של האמת יש היווכחות בחיים

כשבני האדם מאמינים באלוהים, הם שואפים להשיג ברכות לעתיד. זו המטרה באמונתם. הכוונה והתקווה הזאת קיימות אצל כל בני האדם, אך את השחיתות שבאופיים יש לפתור באמצעות ניסיונות וזיכוך. כל היבט שבו אינכם עוברים טיהור ושבו אתם מגלים שחיתות הוא היבט שעליכם לזכך – זה ההסדר של אלוהים. אלוהים יוצר סביבה עבורך ובכך הוא מכריח אותך להזדכך, כדי שתכיר את השחיתות שלך. בסופו של דבר תגיעו לנקודה שבה תעדיפו למות ולוותר על המזימות והרצונות שלכם ולהישמע לריבונותו ולהסדריו של אלוהים. לכן אם בני אדם לא עברו מספר שנים של זיכוך ואם הם לא חוו מידה מסוימת של סבל, הם לא יוכלו להיחלץ מכבלי השחיתות של הבשר והדם במחשבתם ובלבם. בכל היבט שבו אנשים עדיין כפופים לכבלי השטן, ובכל היבט שבו עדיין יש להם רצונות ודרישות משלהם – אלו ההיבטים שבהם עליהם לסבול. רק מתוך הסבל ניתן ללמוד לקחים, כלומר לזכות באמת ולהבין את רצונו של אלוהים. למעשה, אמיתות רבות מובנות באמצעות חוויית ניסיונות כואבים. איש לא יכול לתפוס את רצונו של אלוהים, לזהות את כול-יכולתו וחוכמתו או להעריך עד תום את טבעו הצודק של אלוהים כאשר הוא מצוי בסביבה נוחה או בנסיבות טובות. זה יהיה בלתי אפשרי!

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

חוויית עבודתו של האל אינה סובבת סביב הנאה מחסד, אלא סביב סבל למען אהבתך כלפיו. מכיוון שאתה נהנה מחסדו של האל, עליך גם ליהנות מהייסורים שהוא ממיט עליך. עליך לחוות את כל זה. אתה יכול לחוות את הנאורות של האל בתוכך, ואתה יכול גם לחוות את אופן הגיזום שלו אותך ואת משפטו. באופן זה, החוויה שלך תהיה שלמה. האל ביצע בך את עבודת המשפט שלו והוא גם ביצע את עבודת הייסור שלו. דבר האל גזם אותך. אך אין די בכך. הוא גם הפך אותך לנאור והאיר אותך. כשאתה שלילי וחלש, האל דואג לך. כל העבודה הזו נועדה לגרום לך לדעת שכל דבר שנוגע לאדם נתון לתזמורו של האל. אתה עשוי לחשוב שהאמונה באל משמעה רק סבל או עשיית דברים רבים למענו, או שבשרך יידע שלווה, או שהכול יתנהל באופן חלק, או כדי שיהיה לך נוח ושתהיה רגוע בכל דבר ועניין. אף אחד מהדברים האלה אינו מהווה מטרה שראוי לשייכה לאמונה באל. אם אתה מאמין למען המטרות האלה, אזי נקודת המבט שלך שגויה, ופשוט אין זה אפשרי להפוך אותך למושלם. פעולותיו של האל, צביונו הצודק של האל, חוכמתו, דבריו ומופלאותו והיותו בלתי נתפס הם כולם דברים שבני האדם צריכים להבין. דרך הבנה זו עליך ללמוד לסלק מלבך את כל הדרישות, התקוות והתפיסות האישיות שלך. רק על-ידי סילוק הדברים האלה תוכל לעמוד בתנאים שהאל דורש, ורק על ידי כך יוכלו להיות לך חיים ותוכל לְרַצות את האל. אמונה באל נועדה לְרַצות אותו וכדי להביא לידי ביטוי את הצביון שהוא דורש, כדי שפעולותיו ותהילתו יוכלו להתבטא באמצעות קבוצה זו של בני אדם בלתי ראויים. זו נקודת ההשקפה הנכונה לאמונה באל, וזה גם היעד שעליך לחתור אליו. עליך להחזיק בהשקפה הנכונה לגבי האמונה באל ועליך לשאוף לזכות בדברי האל. עליך לאכול ולשתות את דברי האל ולהיות מסוגל להביא לידי ביטוי את האמת, ובפרט, לראות את פעולותיו המעשיות, את מעשיו המופלאים בכל רחבי תבל, וכן את העבודה המעשית שהוא עושה כבשר ודם. באמצעות חוויותיהם המעשיות של בני האדם, הם יכולים להעריך כיצד האל עושה את עבודתו עליהם ומהן כוונותיו כלפיהם. כל זה נועד להיפטר מצביונם השטני והמושחת של בני האדם. לאחר שתשליך החוצה את כל הטומאה וחוסר הצדיקות שבתוכך, ולאחר שתשליך ממך את כוונותיך השגויות, ולאחר שתפתח אמונת אמת באל – רק באמצעות אמונת אמת תוכל לאהוב את האל באמת ובתמים. אתה יכול לאהוב את האל באמת ובתמים רק על יסוד האמונה בו. האם אתה יכול להשיג אהבה לאל בלי להאמין בו? כיוון שאתה מאמין באל, אסור לך להיות מבולבל בנוגע לכך. יש בני אדם שנמלאים מרץ ברגע שהם רואים שאמונה באל תביא להם ברכה. אבל אז הם מאבדים את כל האנרגיה שלהם ברגע שהם רואים שעליהם לסבול מזיכוך. האם זו אמונה באל? בסופו של דבר, עליך להשיג התמסרות מלאה ומוחלטת לאל באמונתך. אתה מאמין באל, אך עדיין יש לך דרישות ממנו, יש לך תפיסות דתיות רבות שאינך יכול לוותר עליהן, ועניינים אישיים רבים שאינך יכול להרפות מהם, ואתה עדיין שואף לזכות בברכה עבור הבשר ועדיין רוצה שהאל יציל את בשרך ויושיע את נשמתך – כל אלה התנהגויות של בני אדם בעלי נקודת השקפה שגויה. על אף שבני אדם עם אמונות דתיות מאמינים באל, הם אינם שואפים לשינוי צביונם ואינם עוסקים בשאיפה להכיר את האל, אלא מבקשים, תחת זאת, רק את האינטרסים של בשרם. לרבים מכם יש אמונות ששייכות לקטגוריה של אמונות דתיות. זו איננה אמונה אמיתית באל. כדי להאמין באל, צריך להיות לבני האדם לב שמוכן לסבול למען האל ורצון לוותר על עצמם. אם בני האדם אינם עומדים בשני התנאים האלה, אמונתם באל איננה תקפה, והם לא יהיו מסוגלים להשיג שינוי בצביונם. רק בני אדם שבאמת ובתמים עוסקים בחיפוש האמת, שואפים להכיר את האל ועוסקים בחיפוש חיים הם בני אדם שבאמת ובתמים מאמינים באל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך

אין כל התאמה בין חובת האדם לבין קבלתו ברכות או התמודדותו עם צרות. חובה היא הדבר שעל האדם לעשותו. זהו הייעוד שניתן לו משמיים ועליו למלא אותו מבלי לחפש תמורה, וללא תנאים או סיבות. רק זה נקרא ביצוע חובתו של אדם. קבלת ברכות מתייחסת לברכות שמהן נהנה אדם כאשר הוא מובא לידי שלמות לאחר שחווה שיפוט. התמודדות עם צרות מתייחסת לעונש שמקבל אדם כאשר צביונו לא משנה לאחר שעבר ייסור ושיפוט, כלומר, כאשר הוא אינו הופך למושלם. אולם בין אם הם מבורכים או חווים צרות, על יצירי בריאה למלא את חובתם, לעשות את מה שעליהם לעשות ואת מה שביכולתם לעשות. זה המינימום שאדם, אדם החותר אל האל, צריך לעשות. אל לך למלא את חובתך רק כדי לקבל ברכות ואל לך לסרב לבצע את חבותך מחשש שתחווה צרה. אומר לכם רק את הדבר הזה: מילוי חובתו של האדם הוא מה שעליו לעשות ואם הוא אינו מסוגל למלא את חובתו, אזי זו המרדנות שלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

כיציר בריאה, על האדם לשאוף למלא את חובתו של יציר בריאה, ולשאוף לאהוב את אלוהים מבלי לבצע בחירות אחרות, משום שאלוהים ראוי לאהבתו של האדם. על בני האדם ששואפים לאהוב את אלוהים שלא לחפש אף הטבות אישיות או את הדברים שהם משתוקקים אליהם. זה האופן הנכון ביותר לעיסוק בחיפוש. אם מה שאתם מחפשים הוא האמת, אם מה שאתם מנהיגים הוא האמת, ואם מה שאתם משיגים הוא שינוי בטבע שלכם, הדרך שאתם פוסעים בה היא הדרך הנכונה. אם מה שאתם מחפשים הוא ברכות הבשר והדם, ואם מה שאתם מנהיגים הוא האמת של התפיסות שלכם, ואם אין שינוי בצביון שלכם, אם אתם כלל וכלל לא מסורים לאלוהים כבשר ודם, ואם אתם עדיין חיים בעמימות, משמע שמה שאתם מחפשים ללא ספק ייקח אתכם לגיהינום, משום שהדרך שאתם צועדים בה היא דרך הכישלון. הפיכתכם למושלמים או הנידוי שלכם תלויים בחיפוש שלכם. במילים אחרות, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

היעד והגורל שלכם חשובים לכם מאוד – הם משפיעים עליכם מאוד. אתם מאמינים שאם לא תעשו דברים בזהירות רבה, לא יהיה לכם עוד יעד וגורלכם ייהרס. אולם האם אי-פעם עלה בדעתכם שאנשים המשקיעים מאמץ רק למען היעד שלהם, טורחים לשווא? מאמצים כאלה הם לא אמיתיים – הם מזויפים וערמומיים. אם כך הדבר, אזי אלה המשקיעים מאמץ רק למען היעד שלהם יקבלו את תבוסתם הסופית, משום שכשלים באמונתם של בני האדם באל נובעים מהונאה. אמרתי בעבר שאני לא אוהב מחמאות, התרפסות או התלהבות. אני אוהב שבני אדם כנים מתמודדים עם האמת ועם הציפיות שלי. מעבר לכך, אני אוהב שאנשים מסוגלים להפגין את מירב ההתחשבות בלבי ושהם אפילו מסוגלים להשקיע הכול למעני. רק כך לבי יכול לזכות בנחמה. ברגע זה, כמה דברים יש בכם שאני סולד מהם? כמה דברים יש בכם שאני אוהב? האם אף אחד מכם לא זיהה את כל הכיעור שהפגנתם למען היעד שלכם?

בלבי, אני לא רוצה להכאיב לאף לב חיובי השואף להתעלות, ועל אחת כמה וכמה שאיני רוצה לדכא דחף של אף אדם לבצע את חובתו נאמנה. אף על פי כן, אני חייב להזכיר לכל אחד מכם את הליקויים שלכם ואת הנפש המטונפת השורה במעמקי לבכם. אני עושה זאת רק מתוך תקווה שתהיו מסוגלים להציע את לבכם האמיתי לנוכח דבריי, מפני שמה שאני מתעב יותר מכל הוא רמיה של אנשים כלפיי. כולי תקווה שבשלב האחרון של עבודתי, תהיו מסוגלים לתפקד באופן יוצא מן הכלל, תהיו מסורים לחלוטין, ושליבכם לא יהיה עוד חצוי. כמובן, אני מקווה גם שלכולכם יהיה יעד טוב. אף על פי כן, עדיין יש לי דרישה משלי, והיא שתקבלו את ההחלטה הטובה ביותר בהצגת נאמנותכם הסופית והיחידה כלפיי. אם למישהו לא תהיה המסירות היחידה הזו, האדם הזה יהפוך ללא ספק לאוצרו של השטן, ואני לא אמשיך להשתמש בו. אני אשלח אותו הביתה להשגחת הוריו. עבודתי הועילה לכם מאוד. מה שאני מקווה לקבל מכם הוא לב ישר השואף להתעלות, אך עד כה ידיי נותרו ריקות. חשבו על כך: כשיום יבוא ועדיין אהיה כאוב באופן בל יתואר, מה תהיה אז גישתי כלפיכם? האם אהיה ידידותי כלפיכם כמו שאני כעת? האם לבי יהיה שלו כמו שהוא כיום? האם אתם מבינים את רגשותיו של אדם שעמל בקפידה על שדותיו אך לא קצר אפילו שיבולת אחת? האם אתם מבינים כמה חמורה פציעתו של אדם שחווה מכה קשה? האם אתם יכולים לטעום את מרירותו של אדם מלא תקווה שנאלץ להיפרד ממישהו בריב? האם ראיתם את כעסו של אדם שהתגרו בו? האם אתם יכולים לחוש את יצר הנקמה של אדם שחווה יחס עוין ומרמה? אם אתם מבינים את המנטליות של בני האדם האלה, אני חושב שלא תתקשו לדמיין את הגישה שהאל ינקוט בעת הענישה. לבסוף, אני מקווה שכולכם תשקיעו מאמץ רב למען יעדכם. אף על פי כן, מוטב שלא תשתמשו באמצעי הונאה במאמציכם, פן אמשיך להתאכזב מכם בלבי. למה מובילה אכזבה כזו? אתם מוליכים את עצמכם שולל, הלא כן? אלו החושבים על יעדם אך הורסים אותו הם האנשים הקשים ביותר להושעה. גם אם הוא יכעס ויזעם, מי ירחם על אדם כזה? בסך הכול, אני עדיין מוכן לאחל שיהיה לכם יעד ראוי וטוב. יתרה מזאת, אני מקווה שאף אחד מכם לא יחווה אסון.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיחה בנושא היעד

קטעים מסרטים קשורים

כיצד להגיע להישמעות אמיתית לאלוהים וכיצד להיגאל בידי אלוהים?

עדויות חווייתיות קשורות

ניאופים בהקרבותיי לאלוהים

מזמורים קשורים

הכוונות הבזויות מאחורי אמונתו של האדם באלוהים

אמונת האדם באלוהים רעה באופן בלתי נסבל

הניסיונות שאלוהים מציב בהם את האדם נועדו לטהר אותו

עליך לשאוף לחוש אהבה ספונטנית לאל