דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

על פי משמעות המילה "שליליות", כאשר אדם הופך לשלילי, מצב רוחו שוקע לרמה ירודה מאוד והוא שרוי בהלך מחשבה רע. רגשותיו מלאים במרכיבים שליליים, וחסרה לו גישה של התקדמות פעילה וחתירה קדימה, וכן חסרים לו שיתוף פעולה וחיפוש חיוביים ופעילים. יתרה מכך, הוא אינו מפגין כל התמסרות מרצון, אלא להפך, מצב רוחו מדוכדך ביותר. מה מייצג מצב רוח מדוכדך? האם הוא מייצג את ההיבטים החיוביים של האנושיות? האם הוא מייצג קיום של מצפון והיגיון? האם הוא מייצג חיים בכבוד, חיים במסגרת הכבוד של האנושיות? (לא.) אם הוא אינו מייצג את הדברים החיוביים האלה, מה הוא כן מייצג? האם הוא יכול לייצג חוסר אמונה אמיתית באל, וכן חוסר נחישות והחלטיות לחתור אל האמת ולהתקדם באופן יזום? האם הוא יכול לייצג חוסר שביעות רצון עז מהמצב הנוכחי ומהקשיים, קושי להבינם, וחוסר רצון לקבל את עובדות ההווה? האם הוא יכול לייצג מצב שבו לבו של אדם מלא באי-ציות, ברצון להתריס וברצון לברוח מהמצב הנוכחי ולשנותו? (כן.) אלה המצבים שאנשים מפגינים כשהם מתמודדים עם המצב הנוכחי מתוך שליליות. בקיצור, כך או כך, כאשר אנשים שליליים, חוסר שביעות הרצון שלהם מהמצב הנוכחי וממה שהאל קבע אינו דבר פשוט כמו אי-הבנות, חוסר הבנה, חוסר תפיסה או חוסר יכולת לחוות. חוסר תפיסה עשוי להיות עניין של איכות או של זמן, וזהו ביטוי אנושי רגיל. חוסר יכולת לחוות עשוי לנבוע גם מסיבות אובייקטיביות, אך כל אלה אינם נחשבים לדברים שליליים. ישנם אנשים שגם הם אינם מסוגלים לחוות, אך כשהם ניצבים בפני דברים שהם לא מבינים ולא רואים לאשורם, או דברים שאינם מסוגלים לתפוס או לחוות, הם יתפללו לאל ויחפשו את רצונו, ימתינו לנאורותו ולהארתו של האל, ויחפשו באופן פעיל מאחרים וישתפו עימם. עם זאת, אנשים מסוימים הם שונים; אין להם נתיבים כאלה של יישום בפועל, וגם אין להם גישה כזו. במקום להמתין, לחפש או למצוא מישהו לשתף איתו, הם מפתחים אי-הבנות בליבם. הם מרגישים שהמאורעות והנסיבות שנקרים על דרכם אינם עולים בקנה אחד עם רצונותיהם, העדפותיהם או דמיונותיהם, מתעוררים בהםאי-ציות, חוסר שביעות רצון, התנגדות, תלונות, התרסה, צעקנות ודברים שליליים דומים. לאחר שדברים שליליים אלה נוצרו בהם, הם אינם מייחסים להם חשיבות רבה, ואינם באים בפני האל בתפילה ובהרהור כדי להכיר את מצבם ואת שחיתותם. הם אינם קוראים בדברי האל כדי לחפש את רצונו או כדי להשתמש בדברי האל לפתרון בעיות, וקל וחומר שאינם פונים לאחרים כדי לחפש ולשתף. במקום זאת, הם מתעקשים שמה שהם מאמינים בו הוא נכון ומדויק, אוצרים אי-ציות וחוסר שביעות רצון בליבם, ונשארים לכודים ברגשות שליליים. כשהם לכודים ברגשות אלה, הם אולי יצליחו לשמור אותם בבטן ולעמוד בהם יום או יומיים, אך לאורך זמן נוצרים במוחם דברים רבים: תפיסות ודמיונות אנושיים, אתיקה ומוסר אנושיים, תרבות, מסורות וידע אנושיים, וכן הלאה. הם משתמשים בדברים אלה כדי למדוד, לחשב ולהבין את הבעיות שלפניהם, כשהם לכודים לחלוטין ברשתו של השטן, ומתוך כך מתעוררים מצבים שונים של חוסר שביעות רצון ואי-ציות. מתוך מצבים מושחתים אלה, צצים ועולים רעיונות ונקודות מבט שגויים, ובליבם הדברים השליליים האלה יוצאים מכלל שליטה. ואז הם מחפשים הזדמנויות לשפוך ולפרוק את הדברים האלה. כאשר לבם מלא בשליליות, האם הם אומרים: "אני מלא בדברים שליליים; אסור לי לדבר בפזיזות, כדי לא לפגוע באחרים. אם מתחשק לי לדבר ואני לא יכול להתאפק, אדבר אל קיר, או אל משהו שלא מבין דיבור אנושי"? האם הם טובי לב עד כדי כך? (לא.) מה הם עושים אז? הם מחפשים הזדמנויות למצוא קהל שיקבל את דעותיהם, אמירותיהם ורגשותיהם השליליים, ומשתמשים בכך כדי לשפוך מלבם את רגשותיהם השליליים השונים, כגון חוסר שביעות רצון, אי-ציות וטינה. הם מאמינים שחיי הכנסייה הם הזמן הטוב ביותר לשחרר קיטור, והזדמנות טובה לשפוך את השליליות, חוסר שביעות הרצון ואי-הציות שלהם, כי יש מאזינים רבים ודבריהם יכולים להשפיע על אחרים להפוך לשליליים ולהביא להשלכות מזיקות על עבודת הכנסייה. כמובן, אלה שפורקים שליליות אינם יכולים להתאפק גם מאחורי הקלעים; הם תמיד שופכים את דיבורם השלילי. כשאין הרבה אנשים שישמעו אותם, אין בכך ריגוש לטעמם, אבל כשכולם מתכנסים יחד, הם מתמלאים מרץ. אם נשפוט על פי הרגשות, המצבים והיבטים אחרים של אלה שפורקים שליליות, מטרתם אינה לעזור לאנשים להבין את האמת, לראות לאשורם את הדברים האמיתיים, ליישב אי-הבנות או ספקות לגבי האל, להכיר את עצמם ואת מהותם המושחתת, או לפתור את בעיות המרדנות והשחיתות שלהם כדי שלא ימרדו באל או יתנגדו לו, אלא דווקא יתמסרו לו. בעיקרון, מטרותיהם כפולות: מצד אחד, הם פורקים שליליות כדי לשפוך את רגשותיהם; מצד שני, הם שואפים למשוך יחד איתם עוד אנשים לשליליות, ולמלכודת של התנגדות והתקוממות נגד האל. לכן, יש לעצור באופן מוחלט את מעשה פורקן השליליות בתוך חיי הכנסייה.

– הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (17)

בתוך כל האנשים יש מספר מצבים שגויים, כמו פסיביות, חולשה, דכדוך ושבריריות; או שיש להם כוונות בזויות; או שהם מוטרדים כל הזמן בשל גאוותם, תשוקותיהם האנוכיות והאינטרסים העצמיים שלהם; או שהם חושבים שאיכותם גרועה והם חווים כמה מצבים פסיביים. יהיה לך קשה מאוד להשיג את עבודתה של רוח הקודש אם תחיה תמיד במצבים הללו. אם קשה לך להשיג את עבודתה של רוח הקודש, אזי היסודות הפעילים בתוכך יהיו מועטים, והיסודות הפסיביים ייצאו החוצה ויפריעו לך. אנשים תמיד מסתמכים על רצונם העצמי כדי להדחיק את המצבים הפסיביים והשליליים הללו, אך לא משנה כיצד הם מדחיקים אותם, הם אינם יכולים להתנער מהם. הסיבה העיקרית לכך היא שאנשים אינם יכולים להבחין באופן עמוק בדברים הפסיביים והשליליים הללו; הם אינם יכולים לראות את מהותם באופן ברור. זה מקשה עליהם מאוד למרוד בבשר ובשטן. בנוסף, אנשים תמיד נתקעים במצבים הפסיביים, המלנכוליים והמנוונים הללו, והם אינם מתפללים או מסתכלים למעלה אל האל, במקום זאת הם פשוט צולחים אותם איכשהו. כתוצאה מכך, רוח הקודש אינה פועלת בהם, ולכן הם אינם מסוגלים להבין את האמת, חסר להם נתיב בכל הדברים שהם עושים, והם אינם יכולים לראות שום עניין בצורה ברורה. יש בתוכך יותר מדי דברים פסיביים ושליליים, והם מילאו את ליבך, לכן לעיתים קרובות אתה פסיבי ומלנכולי ברוחך, ואתה מתרחק יותר ויותר מהאל ונחלש יותר ויותר. אם אינך יכול לזכות בהארתה ובעבודתה של רוח הקודש, לא תוכל לברוח מהמצבים הללו, ומצבך הפסיבי לא ישתנה, כיוון שאם רוח הקודש לא פועלת בך, אינך יכול למצוא נתיב. בשל שתי הסיבות הללו, קשה לך מאוד להתנתק ממצבך הפסיבי ולהיכנס למצב רגיל. למרות שכאשר אתם מבצעים כעת את חובותיכם, אתם עומדים בקשיים, עובדים קשה, משקיעים מאמץ רב, ואתם מסוגלים לעזוב את משפחתכם והקריירה שלכם, ולוותר על הכול, המצבים הפסיביים בתוככם עדיין לא באמת השתנו. ישנן יותר מדי הסתבכויות כמו הרעיונות, הדמיונות והידע שלכם, הפילוסופיות שלכם להתנהלות בעולם, תשוקות אנוכיות וצביונות מושחתים שכובלים אתכם ומונעים חתירה אחר האמת ויישום שלה בפועל. הדברים השליליים הללו מילאו ליבכם. למרות שאתם צעירים, המחשבות שלכם מסובכות מאוד. אתם מתבוננים ולומדים כל מילה והבעה שלי, ואז חושבים עליהן יותר מדי בלי סוף. מדוע? אתם הולכים אחר האל כבר מספר שנים, אך עדיין לא ראיתי בכם שום התקדמות או שינוי. ליבם של אנשים עסוק לחלוטין בדברים שטניים. זה ברור לכולם. אם לא תסלק החוצה את הדברים האלה, אם לא תהיה מסוגל להשליך מעליך את המצבים הפסיביים האלה, לא תוכל להפוך את עצמך לצלמו של ילד ולבוא אל לפני האל באופן מלא חיים, יפה, תמים. פשוט, אמיתי וטהור. אזי יהיה לך קשה להשיג את עבודתה של רוח הקודש או את האמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, אדם יכול לזכות בחופש ובשחרור רק על ידי השלכת צביונו המושחת מעליו

לפני שאנשים מקבלים את השיפוט ואת הייסור של האל, הם מפתחים תפיסות רבות ומחשבות שגויות רבות, כמו גם כמה מצבים שליליים. המצב השלילי הנפוץ ביותר הוא, "השקעתי מעצמי למען האל וביצעתי את חובותיי; אני צריך להיות מוגן על ידי האל ולהתברך על ידו בכל הדברים. מדוע הומטו עליי אסונות?" זהו המצב הנפוץ ביותר. יש גם סוג מצב נוסף: כשהם רואים אחרים שחיים בתנאים טובים ונהנים, בעוד שהם עצמם חיים בקשיים ובעוני, הם מתלוננים על כך שהאל אינו צודק. ייתכן אפילו שהם רואים אחרים שמשיגים תוצאות טובות משלהם בביצוע חובתם, והם הופכים מלאי קנאה ושליליים. הם שליליים גם אם משפחותיהם של אחרים הן מאוחדות וחיות בהרמוניה, אם לאחרים יש איכות גבוהה יותר משלהם, אם ביצוע חובותיהם מעייף, או אם דבר מה אינו מתנהל לפי רצונם. בקיצור, הם הופכים שליליים נוכח כל הנסיבות שלא עולות בקנה אחד עם תפיסותיהם ועם דמיונותיהם. אם לאדם זה יש איכות כלשהי והוא מסוגל לקבל את האמת, צריך לעזור לו. כל עוד הוא מבין את האמת, ניתן בקלות לפתור את בעיית השליליות שלו. אם הוא לא מחפש את האמת ונשאר שלילי, ותמיד מטפח תפיסות לגבי האל, אזי האל יניח אותו בצד ולא יתייחס אליו, שכן רוח הקודש לא עובדת לריק. אנשים כאלה הם עקשנים מדי, לא מקבלים את האמת, תמיד מחזיקים בתפיסות לגבי האל ותמיד יש להם דרישות משל עצמם; דבר זה משולל היגיון במיוחד, ובמידה מסוימת הופך אותם אטומים להיגיון. הם יכולים להבין את האמת אבל לא מקבלים אותה. האין זה דומה מעט לביצוע פגיעות במודע? לפיכך, האל לא מתייחס אליהם. יש כאלה שאומרים: "אני שלילי לעתים קרובות, והאל מתעלם ממני. זה אומר שהאל לא אוהב אותי!" הצהרה כזו היא מגוחכת. האם אתה יודע את מי האל אוהב? האם אתה יודע כיצד אהבת האל באה לידי ביטוי? האם אתה יודע את מי האל אינו אוהב ועל מי האל מטיל משמעת? לאהבת האל יש עקרונות; היא לא כפי שמדמיינים בני האדם, סבלנות מתמדת כלפי אנשים והפגנת רחמים וחסד כלפיהם, הושעת כל האנשים ולא משנה מיהם, מחילה לכולם בלי קשר לחטאים שהם מבצעים, ובסופו של דבר הבאת כולם למלכות השמיים, ללא יוצאים מן הכלל. האין אלה רק תפיסות ודמיונות של אנשים? אילו כך היו פני הדברים, לא היה כל צורך שהאל יבצע את עבודת השיפוט. האופן שבו מתנהג האל כלפי אנשים שמפגינים שליליות לעתים קרובות מבוסס על עקרונות. כאשר אנשים נוהגים בשליליות מתמדת, יש כאן בעיה. האל אמר דברים רבים כל כך, הביע אמיתות רבות כל כך, ואם אדם מאמין באל באמת ובתמים, אזי לאחר שהוא קורא בדברי האל ומבין את האמת, הדברים השליליים שבו הולכים ומתמעטים בהתמדה. אם אנשים הם תמיד שליליים, אין ספק שהם לא מקבלים את האמת כלל, ומיד כאשר הם נתקלים בדבר מה שמנוגד לתפיסותיהם, הם הופכים שליליים. מדוע הם לא מחפשים את האמת בדברי האל? מדוע הם לא מקבלים את האמת? ללא ספק, הסיבה היא שיש להם תפיסות ואי הבנות בנוגע לאל, ויתרה מכך, הם אף פעם לא מחפשים את האמת. אם כך, האם האל יתייחס אליהם בעודם ניגשים באופן שכזה אל האמת? האם אנשים כאלה לא אטומים להיגיון? מהי גישתו של האל כלפי מי שאטומים להיגיון? הוא דוחק אותם הצדה ומתעלם מהם. האמן בכל דרך שתמצא לנכון; אתה הוא זה שתחליט אם להאמין או לא; אם אתה מאמין בכנות וחותר אל האמת, אזי תזכה באמת; אם אינך חותר אל האמת, אזי לא תשיג אותה. האל מתייחס לכל אדם בצורה הוגנת. אם אינך נוקט בגישה של קבלת האמת, אם אין לך גישה של התמסרות, אם אינך שואף לעמוד בדרישות האל, אזי אתה יכול להאמין בכל דרך שתרצה; כמו כן, אם אתה מעדיף לעזוב, אתה יכול לעשות זאת מיד. אם אינך רוצה לבצע את חובתך, בית האל לא יכריח אותך; אתה יכול ללכת לאן שתרצה. האל אינו דוחק באנשים כאלה להישאר. זו גישתו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק על ידי פתרון תפיסותיו יכול אדם לעלות על המסלול הנכון של אמונה באל (3)

אנשים מסוימים, כשהם חושפים מעט שחיתות, חושבים, "שוב התנגדתי לאל. אני מאמין באל כבר שנים רבות ועדיין לא השתניתי. הרי אין ספק שהאל לא רוצה בי יותר!" ואז הם נכנעים לייאוש ולא מוכנים יותר לחתור לעבר האמת. מה דעתכם על הגישה הזו? הם עצמם ויתרו על האמת, ומאמינים שהאל כבר לא רוצה בהם. האם לא מדובר בהבנה מוטעית של האל? גישה שלילית כזאת מאפשרת לשטן לנצל אותך בקלות. השטן לועג לאנשים כאלה, ואומר, "שוטה שכמותך! אלוהים רוצה להושיע אותך, ואתה ממשיך לסבול כך! אז פשוט תוותר! אם תוותר, אלוהים ינדה אותך, ובעשותו כך למעשה ימסור אותך לידיי. ואני אענה אותך עד מוות!" ברגע שהשטן נוחל הצלחה, ההשלכות הן נוראיות. לכן, לא משנה בכמה קשיים האדם נתקל, או עד כמה הגישה שלו שלילית, אסור לו לוותר. עליו לחפש אחר האמת כדי למצוא פתרונות, ואסור לו לחכות בפסיביות. במהלך תהליך הצמיחה בחיים ותהליך ישועת האדם, אנשים עשויים לפעמים לבחור בנתיב שגוי, לסטות לכיוון הלא נכון, או להציג לפעמים מצבים והתנהגויות לא בוגרות. הם עשויים לחוות רגעים של חולשה ושל שליליות, פעמים בהם הם אומרים את הדבר הלא נכון, מועדים, או חווים כישלון. כל זה נורמלי בעיני האל. הוא לא מאשים אותם בכך. יש שחושבים שהשחיתות שלהם עמוקה מדי, ושהם לא יוכלו להשביע את רצון האל, אז הם חשים עצובים ומתעבים את עצמם. אלו שליבם מסוגל לחוש חרטה שכזו הם בדיוק האנשים שהאל מושיע. מצד שני, אלו שסבורים שהם לא זקוקים לישועת האל, שרואים עצמם כאנשים טובים וחושבים שהכול בסדר איתם, הם בדרך כלל לא האנשים שהאל מושיע. מה המשמעות מאחורי הדברים שאני אומר לכם? מי שמבין, שישמיע את קולו. (כדי לטפל כראוי בשחיתות שנחשפת אצלך, יש להתמקד ביישום האמת בפועל, ואז תזכה לישועת האל. אם תמשיך שוב ושוב להבין לא נכון את האל, תידרדר בקלות לייאוש.) חייבת להיות לך אמונה ואתה חייב לומר, "על אף שאני חלש כעת, ועל אף שמעדתי וכשלתי, אני אמשיך לצמוח, ויום אחד אבין את האמת, אשביע את האל ואזכה בישועה." חייבת להיות לך הנחישות הזו. לא משנה אילו מכשולים, קשיים או בעיות יעמדו בדרכך, אסור לך להיות שלילי. אתה חייב לדעת איזה סוג של אנשים האל מושיע. יתרה מכך, אם אתה חש שאינך ראוי עדיין לזכות בישועת האל, או שלפעמים אתה נמצא במצבים שהאל מתעב או לא אוהב, או אם לפעמים אתה מתנהג שלא כראוי, והאל לא מוכן לקבל אותך, או שהאל דוחה ומתעב אותך, זה לא משנה. כל עוד תכה על חטא, האל יעניק לך סיכוי.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, באמונה באל, הדבר החשוב ביותר הוא ליישם בפועל ולחוות את דבריו

אם אתה שלילי וחלש בלי קשר לבעיות שבהן אתה נתקל, אם אין בך עדות כלל ואינך משתף פעולה בדברים שעליך לעשות ושמצריכים שיתוף פעולה, זה מוכיח כי האל אינו בלבך ואתה אינך אדם שאוהב את האמת. בלי קשר לאופן שבו עבודתה של רוח הקודש מניעה אנשים, מעצם זה שאדם חווה את עבודת האל במשך שנים רבות ומקשיב לאמיתות רבות כל כך, שיש לו קצת מצפון ושהוא מסתמך על איפוק עצמי, הוא אמור לעמוד ברף מינימלי ולא להתייסר בגלל מצפונו. אנשים אינם אמורים להיות אדישים וחלשים כפי שהם כיום, ופשוט בלתי נתפס שהם במצב שכזה. ייתכן שבשנים האחרונות הייתם במצב של הלם, לא חתרתם אל האמת כלל, או לא התקדמתם כהוא זה. אחרת, איך יכול להיות שאתם בכל זאת אדישים וחסרי רגש כל כך? כשאתם כאלה, הדבר נובע אך ורק מן הטיפשות והבורות שלכם ואינכם יכולים להאשים אנשים אחרים. האמת אינה מפלה בין אנשים. אם אינך מקבל את האמת, ואינך מחפש את האמת כדי לפתור בעיות, כיצד תוכל להשתנות? יש מי שמרגישים, שהאיכות שלהם ירודה מדי וכי חסרה להם היכולת להבין, ולכן הם מגבילים את עצמם מתוך תחושה כי גם אם יחתרו אל האמת, הם לא יצליחו לעמוד בדרישות האל. הם סבורים כי גם אם יתאמצו מאוד אין בכך כל טעם ובזה נגמר העניין. לכן הם תמיד שליליים וכתוצאה מכך אינם מצליחים לזכות באמת גם לאחר שנים של אמונה באל. אתה אומר שהאיכות שלך ירודה מדי, אתה מוותר מראש ואתה חי תמיד בהלך רוח שלילי, וכל זאת מבלי שתשקיע בעבודה הקשה הכרוכה בחתירה אל האמת. כתוצאה מכך, אינך מבין את האמת שאתה אמור להבין ואינך מיישם בפועל את האמת במסגרת היכולות שלך – האם לא אתה הוא זה שמעכב את עצמך? אם אתה אומר תמיד שהאיכות שלך אינך טובה מספיק, האם אין בכך התחמקות והשתמטות מאחריות? אם אתה מסוגל לסבול, לשלם מחיר ולזכות בעבודתה של רוח הקודש, הרי שבהכרח תהיה מסוגל להבין אמיתות אחדות ולהיווכח במציאויות מסוימות. אם אינך נושא עיניך אל האל ואינך סומך עליו, ואם אתה מתייאש מראש, לא משקיע כל מאמץ או משלם מחיר כלשהו, אלא פשוט נכנע, הרי שאין בך כל תועלת ואין בך שמץ של מצפון ושל היגיון. בין אם האיכות שלך ירודה או יוצאת דופן, אם יש בך שמץ של מצפון והיגיון, עליך להשלים את מה שמוטל עליך לעשות ואת המשימה שלך; להיות עריק זה דבר נורא ובגידה באל. זהו דבר חסר תקנה. חתירה אל האמת מצריכה רצון נחוש, ואנשים שליליים או חלשים מדי לא ישיגו דבר. הם לא יוכלו להאמין באל עד הסוף ואם ירצו לזכות באמת ולשנות את טבעם, הרי שתהיה להם עוד פחות תקווה. רק מי שנחוש וחותר אל האמת יוכל לזכות בה ולהפוך למושלם בידי האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

לכל אחד יש רגעים של שליליות; הם פשוט משתנים בעוצמתם, במשכם ובסיבותיהם. יש אנשים שבדרך כלל אינם שליליים אך הופכים לכאלה כשהם מתמודדים עם כישלון או מעידה במשהו; אחרים יכולים להפוך לשליליים בגלל עניינים של מה בכך, אפילו אם אין זה אלא דבר מה שנאמר על ידי מישהו ופגע בגאוותם. ויש שהופכים לשליליים בגלל נסיבות מעט לא נוחות. האם אנשים כאלה מבינים כיצד לחיות את החיים? האם יש להם תובנה? האם יש להם את רוחב הדעת והנדיבות של אדם רגיל? לא. לא משנה מהן הנסיבות, כל עוד אדם חי בתוך צביונותיו המושחתים, הוא ייפול לעתים קרובות למצבים שליליים כלשהם. כמובן, אם אדם מבין את האמת ויכול לראות דברים לאשורם, מצבי השליליות שלו יהפכו לנדירים יותר ויותר והשליליות שלו תיעלם בהדרגה ככל ששיעור הקומה שלו יגדל, ובסופו של דבר היא תיעלם לחלוטין. אלה שאינם אוהבים את האמת, שאינם מקבלים את האמת כלל, יהיו להם יותר ויותר רגשות שליליים, מצבים שליליים, ומחשבות וגישות שליליות, שיהפכו לחמורים יותר ככל שיצטברו, וברגע שהדברים הללו יכריעו אותם, הם לא יוכלו להתאושש, וזה מסוכן מאוד. לפיכך, פתרון מהיר של שליליות הוא חיוני. כדי לפתור שליליות, יש לחפש את האמת באופן יזום; קריאה והרהור בדברי האל תוך שמירה על מצב של שקט בנוכחותו יובילו לקבלת נאורות והארה, ויאפשרו לאדם להבין את האמת ולראות את מהות השליליות לאשורה, ובכך לפתור את בעיית השליליות. אם אתה עדיין דבק בתפיסותיך ובסיבותיך, אזי אתה טיפש ביותר, ותמות מטיפשותך ומבורותך. כך או כך, פתרון שליליות צריך להיות יזום, לא סביל. יש אנשים שחושבים שכאשר מתעוררת שליליות, עליהם פשוט להתעלם ממנה; כשהם ירגישו שוב שמחים, השליליות שלהם תהפוך באופן טבעי לשמחה. זוהי פנטזיה; ללא חיפוש או קבלת האמת, שליליות לא תסיר את עצמה באופן אוטומטי. גם אם תשכח אותה ולא תרגיש דבר בליבך, אין זה אומר ששורש השליליות שלך נפתר. ברגע שיתעוררו הנסיבות הנכונות, היא תתפרץ שוב, וזוהי תופעה שכיחה. אם אדם חכם ובעל היגיון, עליו לחפש מיד את האמת כאשר מתעוררת שליליות ולהשתמש בשיטה של קבלת האמת כדי לפתור אותה, ובכך לפתור את בעיית השליליות מהשורש. כל מי ששלילי לעתים קרובות הוא כזה מכיוון שאינו יכול לקבל את האמת. אם אינך מקבל את האמת, השליליות תידבק אליך כשד, תהפוך אותך לשלילי באופן תמידי, תגרום לך לפתח רגשות של אי-ציות, חוסר שביעות רצון ותלונה כלפי האל, עד שתמצא את עצמך מתנגד, נלחם באל ומתריס כנגדו – ואז תגיע לסוף דרכך, ופניך המכוערים ייחשפו. אנשים יתחילו לחשוף אותך, לנתח אותך ולאפיין אותך, ורק עכשיו, מול המציאות העגומה, דמעותיך יתחילו לזרום; זה הרגע שבו תתמוטט ותתחיל להכות על חזך בייאוש – רק חכה לקבל את עונשו של האל! שליליות לא רק מחלישה אנשים, אלא היא גם גורמת להם להתלונן על האל, לשפוט את האל, להתכחש לאל, ואפילו להילחם באל ולהתריס ישירות נגדו. לפיכך, אם פתרון השליליות של מישהו מתעכב, ברגע שהוא חושף מילים של ניאוץ ופוגע בצביון האל, ההשלכות חמורות מאוד. אם אתה נופל לשליליות ואוצר תלונות בגלל אירוע בודד, ביטוי, או מחשבה או השקפה, זה מראה שהבנתך את העניין מעוותת, ויש לך תפיסות ודמיונות לגביו; השקפותיך על עניין זה בוודאי אינן עולות בקנה אחד עם האמת. בנקודה זו, עליך לחפש את האמת ולהתמודד איתה נכונה, ולשאוף לתקן במהירות את התפיסות והרעיונות השגויים הללו מוקדם ככל האפשר, ולא לאפשר לעצמך לתפיסות האלה לכבול אותך ולהוליך אותך שולל לתוך מצב של אי-ציות, חוסר שביעות רצון ותלונה כלפי האל. חיוני לפתור את השליליות במהירות, ובאותה מידה גם חשוב מאוד לפתור אותה לגמרי. כמובן, הדרך הטובה ביותר לפתור שליליות היא לחפש את האמת, לקרוא יותר מדברי האל, ולבוא לפני האל כדי לחפש את נאורותו. לפעמים, ייתכן שבאופן זמני לא תוכל להפוך על פיהן את מחשבותיך והשקפותיך, אך לכל הפחות, עליך לדעת שאתה טועה ושהמחשבות הללו שלך מעוותות. באופן זה, התוצאה המינימלית תהיה שהמחשבות וההשקפות השגויות הללו לא ישפיעו על נאמנותך בביצוע חובתך, לא ישפיעו על יחסיך עם האל, ולא ישפיעו על בואך לפני האל כדי לפתוח את ליבך ולהתפלל – לכל הפחות, זוהי התוצאה שיש להשיג. כאשר אתה שקוע בשליליות ואינך מציית ואינך מרוצה, ואתה אוצר תלונות כלפי האל אך אינך רוצה לחפש את האמת לשם פתרון, וחושב שיחסיך עם האל תקינים בעוד שלמעשה ליבך רחוק מהאל ואינך רוצה עוד לקרוא את דבריו או להתפלל, האם הבעיה לא הפכה לחמורה? אתה אומר: "לא משנה כמה אני שלילי, ביצוע חובתי לא נפגע ולא נטשתי את עבודתי. אני נאמן!" האם המילים הללו תקפות? אם אתה שלילי לעתים קרובות, אין זה עניין של צביון מושחת; ישנן בעיות חמורות יותר: יש לך תפיסות לגבי האל, אתה מבין אותו לא נכון, ויצרת מחסומים בינך לבין האל. אם אינך מחפש את האמת כדי לפתור זאת, זה מסוכן מאוד. אם אדם שלילי לעתים קרובות, כיצד ניתן להבטיח שהוא יבצע את חובתו נאמנה עד הסוף וללא שטחיות? האם שליליות יכולה פשוט לחלוף או להיעלם מעצמה אם לא פותרים אותה? אם אדם אינו מחפש בזמן את האמת לשם פתרון, השליליות תמשיך להתפתח ורק תחמיר. התוצאות שהיא תגרום רק יהפכו למזיקות יותר. הן בשום אופן לא יתפתחו בכיוון חיובי, אלא רק יתעצמו בכיוון שלילי. לפיכך, כאשר מתעוררת שליליות, עליך לחפש במהירות את האמת כדי לפתור אותה; רק זה מבטיח שתוכל לבצע את חובותיך היטב. פתרון שליליות הוא חיוני, ואין לדחותו.

– הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (17)

אנשים מוצאים עצמם במצב הזה לעיתים קרובות. או שהם חותרים להשגת ברכות ועטרת, או, מצד שני, לאחר שחוו מספר כישלונות, הם חושבים שהם לא מסוגלים לעמוד במשימה, ושהאל כבר גזר את דינם. זו טעות. אם תצליח לשנות את מצבך בזמן, לשנות את ליבך ואת נפשך, ואם תצליח להשאיר מאחוריך את הרוע שידיך ביצעו, לשוב בפני האל, להתוודות ולהכות על חטא לפניו, להכיר בכך שמעשיך והנתיב שבו הלכת היו שגויים, ולהודות בכישלונותיך, ואז ליישם בפועל לפי הנתיב שהאל הצביע עליו בפניך, מבלי להפסיק לחתור אל האמת ולא משנה עד כמה הוכתמת בעבר, תעשה בכך את הדבר הנכון. כשאנשים נמצאים בתהליך חוויית השינויים בצביונם ולאורך תהליך הושעתם, הם נתקלים בהכרח בקשיים רבים. לדוגמה, אי יכולתם להתמסר לנסיבות שהאל הניח בפניהם, או כל המחשבות, ההשקפות, הדמיונות, הצביונות המושחתים, הידע והכישרונות שלהם, או הבעיות והפגמים השונים שלהם. עליך להתמודד עם קשיים מסוגים שונים. לאחר שתתגבר על כל הקשיים והמצבים הרבים הללו, והקרב שהתחולל בתוך ליבך יסתיים, תזכה סוף סוף במציאויות-האמת, הדברים הללו כבר לא יכבלו אותך, וכך תשתחרר ותצא לחופשי. בעיה אחת שאנשים נתקלים בה לעיתים קרובות בתהליך הזה היא, שלפני שגילו את הבעיות שקיימות בהם, הם חשבו שהם טובים יותר מאחרים, ושהם יבורכו גם אם כל האחרים לא יבורכו, ממש כמו פאולוס. כשהם מגלים את הקשיים שלהם, הם חושבים שהם כלום ושום דבר, ושהגיע סופם. תמיד מדובר בשני מצבי קיצון. עליך להתגבר על שני מצבי הקיצון האלה, כדי שלא תסטה לכאן או לכאן. כשאתה נתקל בקושי מסוים, גם אם אתה מודע לכך שמדובר בבעיה סבוכה מאוד שיהיה קשה מאוד לפתור, עליך להתמודד עימה כראוי, לבוא בפני האל ולבקש את עזרתו בפתרונה, ובחפשך אחר האמת תוכל אז לכרסם בבעיה אט אט, כמו נמלים שמכרסמות עצם, ואז להפוך את מצבך. עליך להכות על חטא בפני האל. זו ההוכחה שליבך מקבל את האמת וההוכחה שגישתך הפכה להיות מתמסרת, ומשמעות הדבר היא שיש תקווה שתזכה באמת. ואם, בעיצומו של כל התהליך הזה, מופיעים קשיים נוספים, אל תפחד. התפלל מהר לאל והישען עליו. האל צופה בך בחשאי וממתין לך, וכל עוד אינך סוטה מהסביבה, הכיוון וההיקף של עבודת הניהול שלו, עוד יש לך תקווה – לכן אסור לך לוותר. אם כל שאתה חושף הוא צביון מושחת, אזי כל עוד אתה מסוגל להבין אותו ולקבל עליך את האמת, וליישם אותה בפועל, יגיע היום שבו הבעיות הללו ייפתרו. חייבת להיות לך אמונה בכך. האל הוא האמת. מדוע עליך לחשוש מכך שהבעיה הקטנה הזו שלך לא ניתנת לפתרון? ניתן לפתור הכול, אז למה להיות שלילי? האל לא ויתר עליך, אז למה אתה מוותר על עצמך? אסור לך לוותר, ואסור לך להיות שלילי. עליך להתמודד עם הבעיה כראוי. עליך להכיר את החוקים הרגילים של היווכחות בחיים, ולהיות מסוגל לראות כיצד צביון מושחת מתבטא ונחשף, כמו גם להיות מסוגל לראות שליליות, חולשה ובלבול מקריים כדברים רגילים. תהליך שינוי הצביון אצל אדם הוא תהליך ארוך שחוזר על עצמו. כשהנקודה הזו תהיה ברורה לך, תוכל להתמודד עם הבעיות כראוי. לפעמים, הצביון המושחת שלך חושף את עצמו בצורה חמורה, ודוחה את כל מי שרואה אותו, ואז אתה שונא את עצמך. לחלופין, לפעמים, אתה חסר זהירות והאל מטיל בך משמעת. זו לא סיבה לפחד. כל עוד האל מטיל בך משמעת, כל עוד עדיין אכפת לו ממך והוא מגן עליך, עדיין עובד בך, ותמיד נמצא עימך, זה מוכיח שהוא לא ויתר עליך. גם אם יש תקופות שבהן אתה מרגיש שהאל נטש אותך, וששקעת לתוך האפלה, אל תפחד. כל עוד אתה חי ולא נמצא בגיהינום, עוד יש לך סיכוי. אולם, אם אתה כמו פאולוס, שבעקשנות הלך בנתיבו של צורר משיח, ולבסוף העיד שעבורו "לחיות פירושו המשיח", אזי זה נגמר עבורך. אם תוכל להתעשת, עוד יש לך סיכוי. מהו הסיכוי הזה שיש לך? זה הסיכוי שתוכל לבוא בפני האל ועדיין לחפש ולהתפלל אליו ולומר, "אלוהים! אנא הענק לי נאורות כדי שאוכל להבין את ההיבט הזה של האמת, ואת ההיבט הזה של נתיב היישום בפועל." כל עוד אתה אחד מחסידי האל, יש לך תקווה לישועה, ואתה יכול להגיע עד הסוף. האם המילים הללו מספיק ברורות? האם אתם עדיין מועדים להיות שליליים? (לא.) כשאנשים מבינים את כוונות האל, הנתיב שלהם רחב. אם הם אינם מבינים את כוונותיו, הנתיב שלהם צר, יש אפלה בליבותיהם, ואין להם נתיב ללכת בו. האנשים שאינם מבינם את האמת הם כאלו: צרי מוחין, תמיד מתנהגים בקטנוניות, ותמיד מתלוננים לגבי האל ולא מבינים אותו. כתוצאה מכך, ככל שהם הולכים רחוק יותר, כך נתיבם מתפוגג. האמת היא שאנשים לא מבינים את האל. אם האל היה מתייחס לבני האדם כפי שהם מדמיינים לעצמם, המין האנושי היה מושמד מזמן.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לזהות את מהות טבעו של פאולוס

לאנשים יש טבע שטני; כשחיים על פי צביון שטני, קשה להימנע ממצבים שליליים. במיוחד כאשר אדם אינו מבין את האמת, שליליות הופכת לדבר שבשגרה. לכל אחד יש רגעים של שליליות; לחלק לעתים קרובות יותר, לחלק פחות, לאחדים לתקופות ארוכות יותר, ולאחדים לתקופות קצרות יותר. שיעור הקומה של אנשים שונה, וכך גם מצבי השליליות שלהם. בעלי שיעור קומה גדול יותר הופכים לשליליים במידת מסוימת בלבד כאשר הם מתמודדים עם ניסיונות, בעוד שבעלי שיעור קומה נמוך יותר, שעדיין אינם מבינים את האמת, אינם מסוגלים להבחין כאשר אחרים מפיצים תפיסות מסוימות או מדברים דברי הבל; הם עלולים להיות מוטרדים, מושפעים ולהפוך לשליליים. כל בעיה שמתעוררת, אפילו עניינים של מה בכך שאינם ראויים לאזכור, יכולה להוביל לשליליות מצדם. כיצד יש לפתור את בעיית השליליות התכופה הזו? אם מישהו אינו יודע כיצד לחפש את האמת, כיצד לאכול ולשתות את דברי האל, או כיצד להתפלל לאל, אזי הדבר הופך לבעייתי מאוד; הוא יכול להסתמך רק על תמיכתם ועזרתם של האחים והאחיות. אם איש אינו מסוגל לעזור, או אם הוא אינו מקבל עזרה, הוא עלול להישאר שלילי כל כך עד שלא יוכל להתאושש ואף יפסיק להאמין. ראו, מסוכן מאוד עבור אדם להחזיק תמיד בתפיסות ולהפוך לשלילי בקלות. אנשים כאלה לא מקבלים את האמת ולא משנה איך משתפים איתם עליה, והם תמיד מתעקשים שתפיסותיהם ודמיונותיהם נכונים; הם אנשים בעייתיים ביותר. עד כמה שלא תהיה שלילי, עליך להבין בליבך שלהיות בעל תפיסות אין פירושו שהן עולות בקנה אחד עם האמת; פירוש הדבר הוא שיש בעיה בהבנתך. אם יש לך היגיון כלשהו, אל לך להפיץ את התפיסות הללו; זה המינימום שאנשים צריכים להקפיד עליו. אם יש לך שמץ של לב ירא-אל ואתה יכול להודות שאתה חסיד של האל, עליך לחפש את האמת כדי לפתור את תפיסותיך, להתמסר לאמת, ולהימנע מגרימת שיבוש והפרעה. אם אינך יכול לעשות זאת ומתעקש להפיץ תפיסות, אזי איבדת את ההיגיון שלך; אתה חריג מבחינה נפשית, אחוז דיבוק, ואינך שולט בעצמך. כשאתה נשלט על ידי שדים, אתה מדבר ומפיץ את התפיסות הללו ויהי מה – אין מה לעשות, זוהי עבודתן של רוחות רעות. אם יש לך מצפון והיגיון כלשהם, אתה אמור להיות מסוגל לעשות זאת: לא להפיץ תפיסות, ולא להפריע לאחים ולאחיות. גם אם אתה הופך לשלילי, אינך אמור לעשות דברים שמזיקים לאחים ולאחיות; עליך פשוט לבצע את חובתך היטב, לעשות את מה שעליך לעשות כראוי, ולהבטיח שאתה פועל ללא דופי – זהו הסטנדרט המינימלי להתנהלות עצמית. גם אם אתה לפעמים שלילי, אך לא עשית דבר שחורג מהגבולות, האל לא יתעכב על השליליות שלך. כל עוד יש לך מצפון והיגיון, אתה מסוגל להתפלל לאל ולהסתמך עליו, ולחפש את האמת, בסופו של דבר תבין את האמת ותשנה את דרכיך. אם אתה מתמודד עם אירועים משמעותיים, כגון הדחה וסילוק על אי-ביצוע עבודה אמיתית כמנהיג, ואתה מרגיש שאין תקווה לישועה, והופך לשלילי – שלילי יתר על המידה עד כדי כך שאינך יכול להתאושש, מרגיש כאילו גינו עליך וקיללו אותך, ואתה מפתח אי-הבנות ותלונות נגד האל – מה עליך לעשות? קל מאוד לטפל בזה: מצא כמה אנשים שמבינים את האמת כדי לשתף ולחפש איתם, ודבר איתם מלב אל לב. חשוב מכך, בוא לפני האל כדי להתפלל בכנות על השליליות והחולשה שלך, וכן על כמה מהדברים שאינך מבין ואינך יכול להתגבר עליהם, בזה אחר זה – שתף עם האל, אל תסתיר דבר. אם ישנם דברים שלא ניתן לדבר עליהם ואינך יכול לבטא בפני אחרים, חיוני עוד יותר שתבוא לפני האל להתפלל. יש אנשים ששואלים: "האם דיבור עם האל על כך לא מוביל לגינוי?" האם לא עשית כבר דברים רבים שמתנגדים לאל וזוכים לגינויו? מדוע לדאוג לדבר הנוסף הזה? האם אתה חושב שאם לא תדבר על כך, האל לא יידע? האל יודע כל מה שאתה חושב. עליך לשתף בגלוי עם האל, לדבר מלב אל לב, להציג בפניו בכנות את בעיותיך ומצביך. חולשתך, מרדנותך, ואפילו תלונותיך יכולים כולם להיאמר לאל; גם אם אתה רוצה לתת פורקן, זה בסדר – האל לא יגנה זאת. מדוע האל אינו מגנה זאת? האל מכיר את שיעור הקומה של האדם; גם אם לא תדבר איתו, הוא עדיין מכיר את שיעור הקומה שלך. בכך שאתה מדבר עם האל, מצד אחד, זוהי ההזדמנות שלך לחשוף את עצמך ולהיפתח בפני האל. מצד שני, זה גם מראה את גישת ההתמסרות שלך לאל; לכל הפחות, אתה מאפשר לאל לראות שליבך אינו סגור בפניו, אתה פשוט חלש, ואין לך מספיק שיעור קומה כדי להתגבר על העניין הזה, זה הכול. אינך מתכוון למרוד; גישתך היא להתמסר, אלא ששיעור הקומה שלך קטן מדי, ואינך יכול לשאת את העניין הזה. כאשר אתה פותח את ליבך לחלוטין בפני האל ומסוגל לחלוק איתו את מחשבותיך העמוקות ביותר, אף על פי שמה שאתה אומר עשוי להכיל חולשה ותלונות – ובפרט, דברים שליליים רבים – יש בכך דבר אחד נכון: אתה מכיר בכך שיש לך צביון מושחת, אתה מכיר בכך שאתה יציר בריאה, אינך מכחיש את זהותו של האל כבורא, וגם אינך מכחיש שהיחסים בינך לבין האל הם של יציר בריאה ובורא. אתה מפקיד בידי האל את הדברים שאתה הכי מתקשה להתגבר עליהם, את הדברים שהופכים אותך לחלש ביותר, ואתה מספר לאל את כל רגשותיך הכמוסים ביותר – זה מראה את גישתך. יש אנשים שאומרים: "התפללתי לאל פעם אחת, וזה לא פתר את השליליות שלי. אני עדיין לא יכול להתגבר עליה". זה לא משנה; אתה רק צריך לחפש את האמת ברצינות. ללא קשר למידת הבנתך, האל יחזק אותך בהדרגה, ולא תהיה עוד חלש כפי שהיית בהתחלה. לא משנה כמה חולשה ושליליות יש בך, או כמה תלונות ורגשות שליליים יש לך, דבר עם האל; אל תתייחס לאל כאל זר. לא משנה ממי אתה מסתיר דברים, אל תסתיר דבר מהאל, כי האל הוא משענתך היחידה וגם ישועתך היחידה. ניתן לפתור את הבעיות האלה רק על ידי ביאה לפני האל; הסתמכות על אנשים היא חסרת תועלת. לפיכך, אלה שבאים לפני האל בעת התמודדות עם שליליות וחולשה ומסתמכים עליו הם החכמים ביותר. רק אנשים טיפשים ועקשנים מתרחקים ונמנעים מהאל ביתר שאת ורוקמים מזימות במוחם כאשר הם מתמודדים עם אירועים משמעותיים וקריטיים וצריכים לשפוך את ליבם בפני האל. ומהי התוצאה של כל התכנון הזה? השליליות והתלונות שלהם הופכות למרד, והמרד הופך להתנגדות ולהתרסה נגד האל; אנשים אלה הופכים למי שלא יכולים להתפייס עם האל, ויחסיהם עם האל נשברים לחלוטין. אולם אם כאשר אתה מתמודד עם שליליות וחולשה כאלה, אתה יכול עדיין לבחור לבוא לפני האל כדי לחפש את האמת, ולבחור להתמסר לתזמוריו וסידוריו של האל, ואתה מאמץ גישה של התמסרות אמיתית, אזי, כשהאל רואה שאתה עדיין רוצה בכנות להתמסר לו גם כשאתה שלילי וחלש, הוא יידע כיצד להדריך אותך, ולהוציא אותך מהשליליות והחולשה שלך. לאחר שיהיו לך החוויות הללו, תפתח אמונה אמיתית באל. תרגיש שלא משנה עם אילו קשיים אתה מתמודד, כל עוד אתה מחפש את האל וממתין לו, הוא יסדר לך דרך מוצא מבלי שתדע זאת, ויאפשר לך לראות שמבלי שאפילו שמת לב, המצבים השתנו, והפכת מחלש לחזק, ואמונתך באל גברה. כאשר תהרהר באירועים אלה, תרגיש כמה ילדותית הייתה חולשתך באותו זמן. למעשה, אנשים הם פשוט ילדותיים כל כך, וללא תמיכתו של האל, הם לעולם לא יתבגרו מן הילדותיות והבורות שלהם. רק על ידי קבלה והתמסרות הדרגתית לריבונותו של האל תוך כדי התנסות בדברים הללו, התמודדות חיובית ופעילה עם עובדות אלה, חיפוש עקרונות, חיפוש כוונותיו של האל, הפסקת ההימנעות וההתרחקות מהאל, ואי-התמרדות נגד האל, ובמקום זאת הפיכה ליותר ויותר מסור, עם פחות ופחות מרד, התקרבות הדרגתית לאל, ויכולת גוברת והולכת להתמסר לאל – רק על ידי התנסות כזאת חייו של אדם צומחים ומתבגרים בהדרגה, וצומחים במלואם לכדי שיעור קומה של אדם בוגר.

– הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (17)

אל תהיה חסיד פסיבי של אלוהים, ואל תעסוק בדברים שמסקרנים אותך. אם לא תהיה קר ולא חם, תפסיד את עצמך ותעכב את חייך. עליך להיפטר מפסיביות ועצלות כאלה ולהיעשות מיומן בעיסוק בדברים חיוביים ובהתגברות על חולשותיך, כך שתוכל לזכות באמת ולהביא את האמת לידי ביטוי. אין שום דבר מפחיד בחולשותיך, ומגרעותיך הן לא הבעיה הגדולה ביותר שלך. הבעיה הגדולה ביותר שלך והמגרעת הרצינית ביותר שלך היא היותך לא חם ולא קר, וכן חוסר רצונך לחפש אחר האמת. הבעיה הגדולה ביותר של כולכם היא מנטליות פחדנית שגורמת לכם לשמוח בדברים כפי שהם ולהמתין בפסיביות. זהו המכשול הגדול ביותר שניצב בפניכם, וכן האויב הגדול ביותר שלכם בחיפושכם אחר האמת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

אתה חייב להגיע למקום שבו, לא חשוב באילו נסיבות תיתקל, לא ניתן יהיה לשנות את הנחישות שלך. רק אז תהיה מישהו שבאמת אוהב את האמת וחותר אליה. אם כשמשהו קורה לך ואתה נתקל במעט קושי, אתה נסוג, נעשה שלילי ואומלל, ואתה מוותר על הנחישות שלך, זה לא יספיק. אתה חייב להיות בעל נחישות שתאפשר לך לסכן את חייך, ולומר: "לא חשוב מה יקרה – גם אם זה אומר שאמות, אני לא אוותר על האמת או על המטרה שלי לחתור אל האמת". ואז שום קושי לא יוכל לעצור אותך. אם באמת תיתקל בקשיים, ותידחק לפינה, האל יפעל. בנוסף, חייבת להיות לך ההבנה הזאת: "לא חשוב במה אני נתקל, כל הדברים הללו הם לקחים שאני חייב ללמוד בחתירה שלי אל האמת – הם סודרו על ידי האל. אני אולי חלש, אבל אני לא שלילי, ואני מודה לאל על שנתן לי את ההזדמנות ללמוד את הלקחים האלו. אני מודה לאל על שארגן עבורי את המצב הזה. אני לא יכול לוותר על הנחישות שלי לנהות אחר האל ולזכות באמת. אילו הייתי מוותר על כך, זה היה כמו לוותר לשטן, להרוס את עצמי ולבגוד באל". זה סוג הנחישות שצריך להיות לך. כל העניינים הקטנים למיניהם שאתה נתקל בהם, כולם פרקים קטנים בהתפתחות של חייך. אתה לא צריך לתת להם לחסום את כיוון ההתקדמות שלך. כשאתה נתקל בקשיים אתה יכול לחפש ולחכות, אבל הכיוון של ההתקדמות שלך לא צריך להשתנות, נכון? (נכון). לא חשוב מה אומרים האחרים, או כיצד הם מתייחסים אליך, ולא חשוב איך האל מתייחס אליך, הנחישות שלך לא צריכה להשתנות. אם האל אומר: "אתה לא מקבל את האמת בכלל, אני מתעב אותך", ואתה אומר: "האל מתעב אותי, אז איזו משמעות יש לחיי? מוטב לי למות ולגמור עם זה!", זאת תהיה אי-הבנה שלך את האל. זה נכון שהאל מתעב אותך, אבל אתה צריך להמשיך ולהילחם, אתה צריך לקבל את האמת, אתה צריך למלא את חובתך. ואז אתה לא תהיה חדל אישים והאל לא יתעב וידחה אותך. ברגע זה, שיעור הקומה שלכם עדיין קטן מדי ועוד לא השגתם את הסטנדרטים הנדרשים כדי שהאל יבחן אתכם. מה הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות? אתה חייב להתפלל: "אלוהים, אנא הדרך אותי והענק לי נאורות כדי שאבין את הכוונות שלך ותהיה לי האמונה וההתמדה ללכת בנתיב החתירה אל האמת, וכדי שאירא את האל ואסור מרע. על אף שאני חלש ושיעור הקומה שלי לא בשל, אני מתחנן בפניך לתת לי כוח ולהגן עלי כדי שאוכל ללכת בעקבותיך עד הסוף". אתה חייב לבוא בפני האל לעתים קרובות ולהתפלל. אנשים אחרים עשויים להשתוקק לדברים ארציים, לספק את בשרם וללכת בעקבות אופנות ארציות, אבל אתה לא צריך להתלוות אליהם – רק התמקד בביצוע החובה שלך. כשאחרים מרגישים שליליים ואינם מבצעים את חובותיהם, אתה לא צריך להרגיש מוגבל, ואתה צריך לחפש את האמת כדי לעזור להם. כשאחרים מתענגים על נוחות, אתה לא צריך לקנא בהם, אתה צריך רק להעסיק את עצמך בחיים לפני האל. כשאחרים חותרים לתהילה, לרווח ולמעמד, אתה צריך להתפלל עבורם ולעזור להם, להרגיע את ליבך בפני האל ולא לתת לדברים האלו להשפיע עליך. לא חשוב מה קורה סביבך, אתה צריך להתפלל לאל על כל הדברים. אתה צריך תמיד לחפש את האמת, לרסן את עצמך, להבטיח שאתה חי בנוכחות האל, ולהיות ביחסים רגילים עם האל. האל בוחן את בני-האדם כל הזמן, ורוח הקודש עובדת בקרב אנשים כאלו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק על ידי כך שנחיה לעתים קרובות בפני האל יוכלו להיות לנו יחסים רגילים איתו

שינוי בצביון לא מתחולל בן לילה, ולא ניתן להשיגו לאחר שנות ניסיון ספורות. כשאנשים מסוימים מתחילים לשנות את הרגליהם הרעים, הם נכשלים ומועדים לעתים תכופות, וחושבים, "אני אבוד. אני חסר תקנה. שינוי בצביון הוא לא בשבילי, אינני מסוגל להשתנות. אם אני כל כך מתקשה לשנות אפילו פגמים פעוטים או הרגלים רעים שכאלה, ודאי שאתקשה אף יותר לשנות את צביוני". הם הופכים שליליים, חשים שאין להם כל תקווה, ואינם מוכנים לאכול ולשתות את דברי האל למשך תקופה ארוכה. כשגוזמים אותם, הם חשים נרגזים ושליליים, הם לא מוכנים לבצע את חובותיהם, ואינם מתעניינים כלל באמת. איזה מצב הוא זה? זוהי בעיה חמורה. האם חוויתם פעם דבר כזה? האם אתם חוששים שבמסגרת ניסיון חייכם, תמיד תהיו שליליים וחלשים, תמיד תיכשלו ותמעדו? בין אם אתם חוששים ובין אם לאו, שינוי בצביון לא מתחולל בן לילה, וזוהי עובדה. זאת משום ששינוי בצביון מקורו בשורש טבעה המושחת של האנושות, ומדובר בשינוי קיצוני ומוחלט. זה כמו כאשר מישהו חולה בסרטן ומתפתח אצלו גידול: יש לנתחו על מנת להסיר את הגידול, עליו לשאת סבל רב, ומדובר בתהליך מורכב ביותר. בתהליך שינוי הצביון, ייתכן ותעבור לא מעט בטרם תבין שמץ מן האמת או תשיג היבט של שינוי בצביון, או ייתכן שתחווה אנשים, מאורעות ודברים רבים, וכן סביבות שונות, ואף תתעה בדרך לא מעט, בטרם תשיג לבסוף מעט שינוי. שינוי זה יקר מפז, לא משנה מה גודלו, והאל מוקיר וזוכר אותו משום שסבלת רבות ושילמת מחיר כבד בעבורו. האל בוחן את מעמקי לבם של בני האדם, הוא מכיר את מחשבותיהם ואת רצונותיהם, וכן את חולשותיהם, אך יותר מכול, האל יודע למה הם זקוקים. על מנת לנהות אחר האל המעשי, עלינו להחזיק בנחישות הזו: אין זה משנה כמה אדירה הסביבה שניקרת על דרכינו, אילו קשיים ניצבים לפנינו, וכן כמה חלשים או שליליים אנחנו, אל לנו לאבד אמונה בשינוי הצביון שלנו או בדברים אשר השמיע האל. האל הבטיח משהו לאנושות, ועל מנת לשאת זאת, בני אדם נדרשים להחלטיות, לאמונה ולהתמדה. האל אינו אוהב פחדנים; הוא אוהב אנשים נחושים. גם אם חשפת שחיתות רבה, אם בחרת בנתיב הלא נכון פעמים רבות, ביצעת עברות רבות, התלוננת על האל, התנגדת לו או הבעת דברי נאצה נגדו בלבך במסגרת דתית וכן הלאה – האל לא בוחן את כל זה. האל בוחן רק אם מישהו חותר אל האמת והאם הוא יוכל להשתנות ביום מן הימים. בכתבי הקודש יש סיפור על שובו של הבן האובד – מדוע ישוע אדוננו השתמש במשל הזה? על מנת לגרום לאנשים להבין שכוונת האל להושיע את האנושות כנה היא, ושהוא מעניק לאנשים הזדמנות להכות על חטא ולהשתנות. לאורך התהליך הזה, האל מבין את האדם, ומכיר היטב את חולשותיו ואת רמת שחיתותו. הוא יודע שאנשים ימעדו וייכשלו. בדיוק כמו ילד שלומד ללכת, אין זה משנה עד כמה גופו חזק, תמיד יהיו רגעים שבהם הוא ייפול וימעד, ורגעים שבהם הוא ייתקל במשהו וייכשל. האל מבין כל אדם כפי שאם מבינה את בנה או בתה. הוא מבין את הקשיים, את החולשות ואת הצרכים של כל אדם. יתרה מכך, האל מבין עם אילו קשיים, חולשות וכישלונות יתמודדו אנשים בעודם נכנסים אל שינוי צביון. אלה הדברים שהאל מבין יותר מכול. פירוש הדבר הוא שהאל בוחן את מעמקי לבם של בני האדם. אין זה משנה עד כמה אתה חלש, כל עוד אינך מתכחש לשם האל, או זונח אותו ואת הדרך הזו, תמיד תהיה לך הזדמנות להשיג שינוי בצביון. אם יש לך ההזדמנות הזו, אזי יש לך תקווה לשרוד, ומשום כך, להיוושע בידי האל.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, נתיב היישום בפועל לקראת השינוי בצביון האדם

מזמורים קשורים

רק מילוי חובתך ישביע את רצון האל

אלוהים אוהב את הנחושים בדעתם

הנחישות הנחוצה כדי לעסוק בחיפוש האמת