העולם הדתי סבור שעבודת האל חייבת להיות תואמת לכתבי הקודש. אם אין תימוכין בכתבי הקודש, אנשיו לא יקבלו זאת. לא משנה כמה אמיתות האל הכול יכול מביע, העולם הדתי לא יודה שזוהי הופעתו של אלוהים או עבודתו.

דברי האל מכתבי הקודש להתייחסות:

"אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי. וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים" (יוחנן ה' 39-40).

"עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת" (יוחנן ט"ז 12-13).

"מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת" (ההתגלות ב' 7).

"אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶּׂה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ" (ההתגלות י"ד 4).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

במשך שנים רבות, אמצעי האמונה המסורתי של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) היה קריאה בכתבי הקודש, אמונה שנטישת כתבי הקודש אינה אמונה באדוננו, שנטישת כתבי הקודש היא סטייה ממוסכמות וכפירה, ושאפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש. כלומר, אם אתם מאמינים באדוננו, אתם חייבים לקרוא בכתבי הקודש, ומחוץ לכתבי הקודש אסור לכם לעבוד אף ספר שאינו נוגע לכתבי הקודש. אם תעשו זאת, תבגדו באלוהים. מאז תחילת קיומם של כתבי הקודש, אמונת בני האדם באדוננו הייתה אמונה בכתבי הקודש. במקום לומר שבני אדם מאמינים באדוננו, מוטב לומר שהם מאמינים בכתבי הקודש. במקום לומר שהם התחילו לקרוא בכתבי הקודש, מוטב לומר שהם התחילו להאמין בכתבי הקודש. במקום לומר שהם חזרו אל אדוננו, מוטב יהיה לומר שהם חזרו אל כתבי הקודש. על כן, בני האדם עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים, כאילו הם נשמת אפם, וכאילו לו איבדו אותם, הם היו מאבדים את חייהם. בני האדם חושבים שכתבי הקודש נעלים בדיוק כמו אלוהים, ויש אפילו כאלה שחושבים שהם נעלים יותר מאלוהים. אם אין לבני האדם את עבודתה של רוח הקודש, אם הם אינם יכולים להרגיש את אלוהים, הם יכולים להמשיך לחיות, אבל ברגע שהם מאבדים את כתבי הקודש או את הפרקים הידועים והאימרות הידועות מכתבי הקודש, הם כאילו איבדו את חייהם. לכן, ברגע שבני האדם מאמינים באדוננו, הם מתחילים לקרוא בכתבי הקודש וללמוד את כתבי הקודש בעל-פה, וככל שהם מסוגלים ללמוד בעל-פה קטעים רבים יותר מכתבי הקודש, כך הם מוכיחים יותר שהם אוהבים את אדוננו ושאמונתם רבה. בני האדם שקראו בכתבי הקודש ויכולים לספר עליהם לאחרים הם כולם אחים ואחיות טובים. במשך כל השנים האלה, אמונתם של בני האדם ונאמנותם לאדוננו נמדדו על פי הבנתם את כתבי הקודש. מרבית בני האדם פשוט אינם מבינים מדוע הם צריכים להאמין באלוהים, אינם יודעים איך להאמין באלוהים, ואינם עושים דבר מלבד לתור בעיוורון אחר רמזים לפיענוח הפרקים מכתבי הקודש. בני אדם מעולם לא עסקו בכיוון עבודתה של רוח הקודש. לכל אורך הדרך, הם לא עשו דבר מלבד ללמוד ולחקור את כתבי הקודש באופן נואש, ואיש מעולם לא מצא עבודה חדשה יותר של רוח הקודש מחוץ לכתבי הקודש. איש מעולם לא נפרד מכתבי הקודש ואיש מעולם גם לא העז לעשות כן. בני האדם למדו את כתבי הקודש כל השנים הללו, הם העלו הסברים רבים כל כך והשקיעו מאמץ רב כל כך. יש להם גם חילוקי דעות רבים בנוגע לכתבי הקודש, והם מתפלמסים עליהם עד אין קץ, כך שכיום נוצרו יותר מאלפיים פלגים דתיים שונים. כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש הסברים מיוחדים כלשהם או תעלומות עמוקות יותר. הם רוצים לחקור את כתבי הקודש ולמצוא בהם את הרקע לעבודתו של יהוה בעם ישראל, או את הרקע לעבודתו של ישוע ביהודה, או תעלומות נוספות שאיש מלבדם אינו מכיר. גישתם של בני האדם לכתבי הקודש היא גישה של אובססיה ושל אמונה, ואיש אינו יכול להבין לגמרי את הסיפור הפנימי או את התמצית של כתבי הקודש. כך שכיום, יש לבני האדם עדיין תחושת פליאה בל-תתואר בכל הנוגע לכתבי הקודש, והם אף אובססיביים כלפיהם עוד יותר ומאמינים בהם עוד יותר. כיום, כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש את הנבואות על אחרית הימים, ולגלות מכתבי הקודש איזו עבודה אלוהים עושה באחרית הימים ומהם האותות לאחרית הימים. על כן, הם עובדים את כתבי הקודש בלהט רב יותר, וככל שאחרית הימים קרבה, כך הם מקבלים את הנבואות שבכתבי הקודש ביתר עיוורון, ובייחוד את אלה אודות אחרית הימים. עם אמונה עיוורת כזו בכתבי הקודש וכזה אמון בכתבי הקודש, הם אינם משתוקקים כלל לחפש את עבודתה של רוח הקודש. בתפיסותיהם של בני האדם, הם חושבים שרק כתבי הקודש יכולים להביא לעבודתה של רוח הקודש, שרק בכתבי הקודש ניתן למצוא את עקבותיו של אלוהים, שרק בכתבי הקודש מסתתרות התעלומות של עבודתו של אלוהים. רק כתבי הקודש – ולא אף ספר אחר או אף אדם אחר – יכולים להבהיר הכול על אלוהים ועל מכלול עבודתו. כתבי הקודש יכולים להביא את עבודת השמיים לארץ, וכתבי הקודש יכולים גם לפתוח וגם לחתום את העידנים. משום התפיסות האלה, אין לבני האדם כל נטייה לחפש את עבודתה של רוח הקודש. לכן, אין זה משנה עד כמה כתבי הקודש עזרו לבני האדם בעבר, הם הפכו למכשול לעבודה הנוכחית של אלוהים. ללא כתבי הקודש, בני האדם יכולים לחפש את עקבותיו של אלוהים במקום אחר. אך כיום, עקבותיו של אלוהים מוגבלים על ידי כתבי הקודש, והרחבת עבודתו הנוכחית נעשתה קשה כפליים והייתה למאבק ללא סוף. כל זאת בשל הפרקים הידועים והאמרות הידועות מכתבי הקודש ובשל הנבואות השונות בכתבי הקודש. במחשבתם של בני האדם, כתבי הקודש הפכו לאלילים, הם הפכו לחידה במוחם, ובני האדם פשוט אינם מסוגלים להאמין שאלוהים יכול לעבוד מחוץ לכתבי הקודש. הם אינם מסוגלים להאמין שבני אדם יכולים למצוא את אלוהים מחוץ לכתבי הקודש, קל וחומר שהם אינם מסוגלים להאמין שאלוהים יכול להיפרד מכתבי הקודש במהלך עבודתו הסופית ולהתחיל מחדש. זו מחשבה שלא עולה בדעתם של בני האדם. הם אינם יכולים להאמין בכך והם גם אינם יכולים לדמיין זאת. כתבי הקודש הפכו למכשול גדול בפני קבלתם של בני האדם את העבודה החדשה של אלוהים, והם מקשים על הרחבת העבודה החדשה הזו על ידי אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)

בזמנו של ישוע, ישוע הוביל את היהודים ואת כל חסידיו לפי העבודה שרוח הקודש עשתה בו באותה עת. הוא לא השתמש בכתבי הקודש כבסיס למעשיו, אלא דיבר על פי עבודתו. הוא התעלם ממה שנכתב בכתבי הקודש והוא לא חיפש בכתבי הקודש נתיב להובלת חסידיו. מהרגע שהחל לעבוד, הוא הפיץ את דרך ההכאה על חטא – ביטוי שאינו מוזכר כלל בנבואות התנ"ך. לא זו בלבד שהוא לא פעל לפי כתבי הקודש, אלא שהוא גם צעד בנתיב חדש ועשה עבודה חדשה. הוא מעולם לא התייחס לכתבי הקודש בהטפותיו. במהלך עידן החוק, איש לא היה מסוגל לעשות את הניסים שהוא עשה – לרפא חולים ולגרש שדים. כך היו גם עבודתו, תורתו, והסמכות והעוצמה של דבריו נעלים מאלה של אדם כלשהו בעידן החוק. ישוע פשוט עשה את עבודתו החדשה. אפילו שאנשים רבים גינו אותו על סמך כתבי הקודש, ואפילו השתמשו בתנ"ך כדי לצלוב אותו, עבודתו התעלתה על התנ"ך. אלמלא כן, מדוע בני האדם צלבו אותו? האם הם עשו זאת משום שהתנ"ך לא הזכיר כלל את תורתו ואת יכולתו לרפא חולים ולגרש שדים? מטרת עבודתו הייתה לפתוח נתיב חדש, ולא לקרוא במכוון תיגר על כתבי הקודש, או לבטל במכוון את התנ"ך. הוא בסך הכול בא כדי לבצע את כהונתו, להביא את העבודה החדשה לבני האדם שייחלו לו וחיפשו אותו. הוא לא בא כדי להסביר את התנ"ך או לתמוך בעבודתו של התנ"ך. מטרת עבודתו לא הייתה לאפשר לעידן החוק להמשיך להתפתח, משום שעבודתו לא התייחסה לאפשרות שהיא מושתתת על כתבי הקודש. ישוע בסך הכול בא כדי לעשות את העבודה שהיה עליו לעשות. לפיכך, הוא לא הסביר את נבואות התנ"ך ולא עבד על פי הדברים של עידן החוק של התנ"ך. הוא התעלם ממה שנכתב בתנ"ך. לא היה לו אכפת אם עבודתו עלתה בקנה אחד עם התנ"ך, ולא היה לו אכפת מה אנשים אחרים ידעו על עבודתו או כיצד הם מגנים אותה. הוא בסך הכול המשיך לעשות את העבודה שהיה עליו לעשות, אפילו שבני אדם רבים השתמשו בחזונות הנביאים של התנ"ך כדי לגנות אותו. בעיני האנשים, עבודתו הייתה חסרת בסיס, וחלקים רבים ממנה סתרו את התיעוד של התנ"ך. האין זו טעות מופרכת של האדם? האם יש להחיל דוקטרינות על עבודתו של אלוהים? והאם אלוהים חייב לעבוד על פי חזון הנביאים? אחרי הכול, מה נעלה יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להתנתק מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לנהוג באורה של השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה אינם קיימים במצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את התקנות האלה? עליך לדעת מה קדם למה, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)

כל היהודים קראו בתנ"ך והכירו את נבואתו של ישעיהו שייוולד בן זכר באבוס. אם כן, בהיותם מודעים באופן מלא לנבואה זו, מדוע הם בכל זאת רדפו את ישוע? האין זה משום טבעם המרדני ובורותם ביחס לעבודתה של רוח הקודש? בימים ההם, הפרושים האמינו שעבודתו של ישוע לא דומה למה שהם יודעים על הבן הזכר מהנבואה והאדם כיום דוחה את האל מפני שעבודתו של האל בהתגלמותו לא תואמת את כתבי הקודש. מהות מרדנותם נגד האל זהה, הלא כן? האם תוכל לקבל ללא עוררין את כל עבודתה של רוח הקודש? אם זו עבודתה של רוח הקודש, אזי זה השטף הנכון ועליך לקבל אותה ללא שום סייג, לא לקבל רק חלק מהדברים כראות עיניך. אם אתה זוכה ביותר תובנות לגבי האל ונוקט משנה זהירות כלפיו, האין זה מיותר? אינך צריך לחפש ביסוס נוסף בכתבי הקודש. כל עוד מדובר בעבודתה של רוח הקודש, עליך לקבל אותה, מפני שאתה מאמין באל כדי להיות חסיד שלו ואל לך לחקור אותו. אל לך לחפש הוכחות נוספות עליי כדי להוכיח שאני אלוהיך. במקום זאת, אתה אמור להיות מסוגל להבחין אם אני מועיל לך – זה העניין הקריטי ביותר. גם אם תגלה הוכחות רבות בכתבי הקודש שלא ניתנות להפרכה, הדבר לא יכול לגמרי להביא אותך באופן מלא בפניי. אתה רק חי בגבולות של כתבי הקודש ולא בפניי. כתבי הקודש לא יכולים לעזור לך להכיר אותי או להעמיק את אהבתך אליי. על אף שכתבי הקודש ניבאו שייוולד בן זכר, איש לא הצליח להבין במי הנבואה תתגשם, מפני שהאדם לא הכיר את עבודתו של האל, וזה מה שגרם לפרושים להתנגד לישוע. יש כאלה שיודעים שעבודתי היא לטובת האדם אך ממשיכים להאמין שישוע ואני הם שתי הוויות נפרדות שלא יכולות להתקיים בכפיפה אחת. בזמנו, ישוע נשא בפני תלמידיו רק סדרת דרשות של עידן החסד, בנושאים כגון כיצד יש ליישם בפועל, כיצד יש להתאסף יחד, כיצד יש לבקש דברים בתפילה, וכיצד להתייחס לזולת בעידן החסד. העבודה שהוא ביצע הייתה עבודת עידן החסד והוא הסביר רק כיצד על תלמידיו וחסידיו באותה עת ליישם בפועל. הוא עשה רק את עבודת עידן החסד ולא את עבודת אחרית הימים. כשיהוה קבע את חוקי התנ"ך בעידן החוק, מדוע הוא לא עשה אז את עבודת עידן החסד? מדוע הוא לא הבהיר מראש את עבודת עידן החסד? האם הדבר לא היה עוזר לאדם לקבל אותה? הוא רק ניבא שייוולד בן זכר ויעלה לשלטון, אך הוא לא ביצע מראש את עבודת עידן החסד. לעבודתו של האל בכל עידן יש גבולות ברורים. הוא עושה רק את עבודת העידן הנוכחי ולעולם אינו מבצע מראש את שלב העבודה הבא. רק כך ניתן להדגיש את עבודתו המייצגת כל עידן ועידן. ישוע רק דיבר על האותות של אחרית הימים, רק אמר כיצד להיות סבלני וכיצד לזכות בישועה, כיצד להכות על חטא ולהתוודות וכיצד לשאת את הצלב ולשאת סבל. הוא מעולם לא אמר כיצד על האדם להשיג כניסה באחרית הימים וכיצד עליו לשאוף לרצות את כוונותיו של האל. מכיוון שכך, האין זה מגוחך לחפש בכתבי הקודש אחר עבודתו של האל באחרית הימים? מה תוכל לראות רק באמצעות אחיזה של כתבי הקודש? בין שמדובר בפרשן של כתבי הקודש או במטיף, מי היה יכול לחזות מראש את העבודה של ימינו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איך ייתכן שאדם הגביל את האל בתפיסותיו יקבל את ההתגלויות של האל?

אם ברצונך לראות את העבודה של עידן החוק ולראות כיצד בני ישראל הלכו בדרכו של יהוה, עליך לקרוא את התנ"ך. אם ברצונך להבין את העבודה של עידן החסד, עליך לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכל לראות את העבודה של אחרית הימים? עליך לקבל את הנהגתו של אלוהים כיום ולהיווכח בעבודה של ימינו, משום שזו העבודה החדשה ואיש טרם תיעד אותה בכתבי הקודש. כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם ובחר נבחרים אחרים בסין. אלוהים עובד בבני האדם האלה. הוא ממשיך את עבודתו על פני האדמה, וממשיך את העבודה של עידן החסד. העבודה של ימינו היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר – זו עבודה העדכנית ביותר של אלוהים על פני האדמה. לפיכך, עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר איננה היסטוריה, משום שההווה הוא ההווה, והוא טרם הפך לעבר. בני האדם אינם יודעים שאלוהים עשה עבודה אדירה יותר וחדשה יותר על פני האדמה ומחוץ לעם ישראל, שהיא כבר חרגה מהתחום של עם ישראל ומחזונות הנביאים. הם אינם יודעים שזו עבודה חדשה ומופלאה החורגת מהנבואות, עבודה חדשה מעבר לעם ישראל, ועבודה שבני האדם אינם יכולים לתפוס או להעלות על דעתם. איך ייתכן שכתבי הקודש יכילו תיעוד מפורש של עבודה כזו? מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של ימינו בלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש ההוא את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של ימינו איננה היסטוריה, ולכן, אם אתה רוצה לצעוד בנתיב החדש של ימינו, עליך להיפרד מכתבי הקודש, ועליך להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. רק אז תוכל לצעוד בנתיב החדש כראוי, ורק אז תוכל להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה... האמירות החדשות יכולות לקיים אותך, מה שמוכיח שזו העבודה החדשה. התיעוד הישן אינו יכול להשביע אותך או למלא את הצרכים הנוכחיים שלך, מה שמוכיח שהוא היסטוריה ולא העבודה של כאן ועכשיו. הדרך הנעלה ביותר היא העבודה החדשה ביותר. ולנוכח העבודה החדשה, אין זה משנה עד כמה נעלה הייתה דרך העבר, היא עדיין היסטוריה שבני האדם נזכרים בה, ואין זה משנה מה ערכה כספר עיון, היא עדיין הדרך הישנה. אפילו שהדרך הישנה מתועדת ב"ספר הקדוש", היא היסטוריה. אפילו שהדרך החדשה אינה מתועדת ב"ספר הקדוש", היא הדרך של כאן ועכשיו. דרך זו יכולה להושיע אותך, דרך זו יכולה לשנות אותך, משום שזו עבודתה של רוח הקודש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)

כל בני האדם אשר עברו השחתה וחיים במלכודת השטן חיים בבשר, חיים ברצונות אנוכיים, ואין ביניהם ולו אחד שתואם לי. ישנם האומרים שהם תואמים לי, אך אנשים כאלה כולם עובדים אלילים מעורפלים. אף על פי שהם מכירים בשמי כקדוש, הם צועדים בנתיב המנוגד לי, ודבריהם מלאי גאוותנות וביטחון עצמי. זאת משום שהם כולם נגדי מיסודם ואינם תואמים לי. מדי יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש ומוצאים באופן אקראי קטעים "מתאימים" שאותם הם קוראים ומשננים בלי סוף ככתבי קודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, ואף לא מה המשמעות של היותם נגדי. הם רק קוראים את כתבי הקודש בעיוורון. הם תוחמים אל מעורפל שלא ראו ואינם יכולים לראות בתוך גבולות כתבי הקודש, ומוציאים אותו משם כדי להביט בו להנאתם. הם מאמינים בקיומי רק בתחום כתבי הקודש, והם משווים אותי אליהם; ללא כתבי הקודש – אין אני, וללא אני – אין כתבי קודש. הם מתעלמים מקיומי או ממעשיי, ובמקום זאת מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה בכתבי הקודש. רבים עוד יותר אף מאמינים שאיני רשאי לעשות כל מעשה כרצוני, אלא אם כן כתבי הקודש נִבְּאוּ אותו. הם מייחסים חשיבות רבה מדי לכתבי הקודש. ניתן לומר שהם רואים במילים הכתובות חשיבות יתרה, עד כדי כך שהם משתמשים בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר וכדי לגנות אותי. הם לא מחפשים את הדרך לתאימות עמי או עם האמת, אלא את הדרך לתאימות עם המילים של כתבי הקודש, והם מאמינים שכל דבר שאינו בהתאמה עם כתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים כאלה אינם צאצאיהם הנאמנים של הפרושים? הפרושים היהודים השתמשו בתורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא חיפשו תאימות עם ישוע של אותה תקופה, אלא התייחסו לכל סעיף מן החוק ברצינות כה רבה – עד שלבסוף, לאחר שהאשימו אותו באי-קיום חוקי הברית הישנה ובכך שאינו המשיח – הם צלבו את ישוע החף מפשע. מה הייתה מהותם? האם לא הייתה זו העובדה שהם לא חיפשו את הדרך לתאימות עם האמת? הם הקדישו תשומת לב רק לכל מילה ומילה בכתבי הקודש, אך התעלמו הן מכוונותיי והן מהשלבים ומהשיטות של עבודתי. הם לא היו אנשים שחיפשו את האמת, אלא אנשים שנצמדו בקשיחות למילים; הם לא היו אנשים שהאמינו באל, אלא אנשים שהאמינו בכתבי הקודש. אם לנסח זאת בצורה נוקבת יותר, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. הם הרחיקו לכת עד כדי כך שהם צלבו את ישוע הרחום כדי להגן על האינטרסים של כתבי הקודש, כדי לשמור על כבודם של כתבי הקודש, וכדי להגן על המוניטין של כתבי הקודש. הם עשו זאת רק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען שמירת מעמדה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש בליבם של אנשים. לכן הם העדיפו לזנוח את עתידם, לוותר על קורבן החטאת ולגזור דין מוות על ישוע שלא תאם את הוראות כתבי הקודש. האם לא היו כולם עבדים נרצעים של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה לגבי אנשים כיום? הם יעדיפו לגרש מהעולם הזה את המשיח אשר כבר בא להוציא את האמת לאור, כדי שיוכלו להיכנס לשמיים ולזכות בחסד. הם יעדיפו להכחיש לחלוטין את בואה של האמת כדי להגן על האינטרסים של כתבי הקודש, ויעדיפו לצלוב שוב את המשיח ששב כבשר ודם כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. כיצד יכול אדם לקבל את ישועתי כאשר ליבו כה זדוני וטבעו כה עוין כלפיי? אני חי בקרב בני אדם, אך בני האדם אינם יודעים על קיומי. כאשר אני מאיר את אורי על האדם, הוא עדיין אינו מודע לקיומי. כאשר אני משלח את חרון אפי על האדם, הוא מכחיש את קיומי אפילו יותר. האדם מחפש תאימות עם דברי הקודש ועם כתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד הבא בפניי כדי לחפש את הדרך לתאימות עם האמת. האדם נושא אליי, שבשמיים, את עיניו, ומייחס חשיבות מיוחדת לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני בהתגלמותי כבשר ודם, כי אני, החי בקרב בני האדם, פשוט זניח בעיניהם. אלה המחפשים תאימות רק למילים של כתבי הקודש ואלה המחפשים תאימות לאל מעורפל, נחשבים שפלים בעיניי. זאת משום שהם עובדים מילים מתות, ואל המסוגל להעניק להם עושר רב; הם עובדים אל הנתון לחסדי אדם – אל שאינו קיים. מה, אם כן, יכולים אנשים כאלה לקבל ממני? האדם פשוט שפל מכדי לתאר במילים. אלה העוינים אותי, אלה המציבים בפני דרישות בלתי מוגבלות, אלה שאין בהם אהבה לאמת, אלה שהם מרדנים כלפיי – כיצד יוכלו להיות תואמים לי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם לחפש את דרך התאימות למשיח

כיום, אני מנתח כך את כתבי הקודש, ואין זה אומר שאני שונא אותם או שאני מתכחש לערכם כספרי עיון. אני מסביר ומבהיר לך את הערך המהותי של כתבי הקודש ואת מקורותיהם כדי שלא תהיה עוד בחשיכה. זאת משום שלבני האדם יש השקפות רבות בנוגע לכתבי הקודש, ורובן שגויות. לא זו בלבד שקריאה כזו של כתבי הקודש מונעת מהם לזכות במה שהם צריכים, אלא שחשוב מכך, היא פוגמת בעבודה שאני מתכוון לעשות. היא מהווה שיבוש עצום לעבודת העתיד, ויש לה רק מגרעות, ללא יתרונות. לפיכך, אני מלמד אותך פשוט את התמצית ואת הסיפור הפנימי של כתבי הקודש. אינני מבקש שלא תקרא את כתבי הקודש או שתכריז לכל עבר שהם חסרי כל ערך, אלא רק שתרכוש ידע והשקפה נכונים לגבי כתבי הקודש. אל תהייה יותר מדי חד-צדדי! על אף שכתבי הקודש הם ספר היסטוריה שכתבו בני אדם, הם גם מתעדים רבים מהעקרונות שהקדושים והנביאים הקדומים שירתו את אלוהים לפיהם, וכן את החוויות של השליחים האחרונים בשירות האל. כל אלה הם דברים שבני האדם האלה באמת ראו וידעו, והם יכולים לשמש כחומר עיון לבני האדם של העידן הנוכחי בעיסוקם בחיפוש הדרך האמיתית. לפיכך, בני האדם יכולים להשיג מקריאה בכתבי הקודש אורחות חיים רבות שלא ניתן למצוא אותן בספרים אחרים. אלה אורחות החיים של עבודתה של רוח הקודש, שאותה חוו הנביאים והשליחים בעידני העבר, ורבים מהדברים האלה יקרי-ערך ויכולים לספק את מה שבני האדם זקוקים לו. לפיכך, כל בני האדם אוהבים לקרוא את כתבי הקודש. מאחר שיש בכתבי הקודש כל כך הרבה דברים נסתרים, השקפותיהם של בני האדם בנוגע אליהם שונות מהשקפותיהם בנוגע לכתביהם של אישים רוחניים דגולים. כתבי הקודש הם תיעוד ואוסף של החוויות והידע של בני אדם ששירתו את יהוה ואת ישוע בעידן הישן ובעידן החדש, ולכן דורות מאוחרים יותר יכלו לזכות מהם בנאורות רבה, בהארה רבה ובנתיבים רבים לנוהג. הסיבה לכך שכתבי הקודש נעלים על כתביהם של כל אחד מהאישים הרוחניים הדגולים היא שכל הכתבים שאובים מכתבי הקודש, שכל החוויות של האישים האלה נובעות מכתבי הקודש וכולם מסבירים את כתבי הקודש. על כן, על אף שבני האדם יכולים לזכות בהזנה מספריהם של כל האישים הרוחניים הדגולים, הם בכל זאת עובדים את כתבי הקודש, משום שבעיניהם הם כה נעלים ועמוקים! על אף שכתבי הקודש מכנסים כמה מהספרים של דברי החיים, כגון האיגרות של פאולוס והאיגרות של פטרוס, ועל אף שהספרים האלה יכולים להזין את בני האדם ולסייע להם, הספרים האלה בכל זאת לא מעודכנים. הם בכל זאת שייכים לעידן הישן, ובלי קשר לאיכותם, הם בכל זאת מתאימים רק לתקופה אחת ואינם נצחיים. זאת משום שעבודתו של אלוהים תמיד מתפתחת, והיא אינה יכולה סתם כך להיעצר בתקופתם של פאולוס ופטרוס, או תמיד להישאר בעידן החסד, שבו ישוע נצלב. על כן, הספרים האלה ראויים רק לעידן החסד, ולא לעידן המלכות של אחרית הימים. הם יכולים לקיים רק את המאמינים של עידן החסד, ולא את הקדושים של עידן המלכות, ובלי קשר לאיכותם הגבוהה, הם בכל זאת מיושנים. כך הדבר גם לגבי עבודת הבריאה של יהוה או עבודתו בעם ישראל: אין זה משנה עד כמה אדירה הייתה העבודה הזו, היא בכל זאת התיישנה וזמנה עוד יעבור. כזו גם עבודתו של אלוהים: היא אדירה, אך בכל זאת יבוא יום שבו היא תסתיים. היא אינה יכולה תמיד להישאר בשלב של עבודת הבריאה או בשלב של הצליבה. אין זה משנה עד כמה עבודת הצליבה משכנעת ועד כמה היא הייתה יעילה בהבסת השטן, אחרי הכול, עבודה היא עבודה, והעידנים הם, אחרי הכול, עידנים. עבודה אינה יכולה תמיד להישאר על אותו בסיס, והתקופות אינן יכולות לא להשתנות לעולם, משום שהייתה הבריאה וחייבת להיות אחרית הימים. זה בלתי נמנע! לפיכך, כיום, דברי החיים בברית החדשה – איגרות השליחים וארבעת ספרי הבשורה – הפכו לספרים היסטוריים. הם כולם הפכו לספרי עיון ישנים. ואיך ייתכן שספרי העיון הישנים האלה יובילו את בני האדם לעידן החדש? אין זה משנה עד כמה ספרי העיון האלה מסוגלים לספק חיים לבני האדם, ואין זה משנה עד כמה ביכולתם להוביל בני אדם אל הצלב, הם כבר מיושנים, הלא כן? הם חסרי ערך, הלא כן? לפיכך, אני אומר שאל לך להאמין בעיוורון בספרי העיון האלה. הם ישנים מדי, והם אינם יכולים להוביל אותך אל העבודה החדשה. הם יכולים רק להיות לך למעמסה. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להוביל אותך אל העבודה החדשה ולהיווכחות חדשה, אלא שהם מובילים אותך אל כנסיות הדת הישנות. ואם זה כך, האם אינך נסוג מאמונתך באלוהים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (4)

מזמורים קשורים

אלוהים ביצע עבודה אדירה יותר וחדשה יותר בקרב הגויים באחרית הימים

כל אלה המנצלים את כתבי הקודש כדי לגנות את אלוהים הם פרושים